דטרויט פיסטונס – ניו-יורק ניקס (2- 1 לניקס טרם המשחק):
)
הניקס פתחו טוב את המשחק ושלשות של הארט, ברונסון ומקברייד העלו אותם ליתרון 24- 12, ומנגד דטרויט התקשו מאוד ברבע הראשון בו הם קלעו 19 נקודות ב-7/19 מהשדה ו-0/6 לשלוש על 6 איבודים. זה הסתיים ביתרון 29- 19 של הניקס, אבל עם תחושה כללית שההתקפה של הפיסטונס לא במשחק בכלל, וזו של הניקס דווקא הייתה די טובה ברבע הזה. האורחים המשיכו לשלוט במשחק והגדילו את היתרון, וגם השלשה הראשונה של דטרויט במשחק, מידיו של הארדווי, לא מנעה מההפרש לגדול לשיא של 16 כשנותרו 2 דקות למחצית. אולם, דווקא אז טוביאס האריס עם 2 מהלכי סל ועבירה והארדווי בשלשה נוספת הובילו ריצת 9- 0 שהחזירה את דטרויט למשחק. אנונובי עצר את הריצה מאסיסט של ברונסון, אבל קייד מצא את תומפסון לסל שקבע 50- 43 לניקס במחצית.
המומנטום של דטרויט המשיך בתחילת הרבע השלישי וריצת 10- 0 נוספת שלהם השלימה מהפך לרגע, אבל שלשות של הארט, טאונס וברונסון החזירו את היתרון לניקס. גם היתרון הזה של האורחים מניו-יורק היה זמני, והרגע המדאיג ביותר מבחינתם הגיע כשברונסון נפצע תוך כדי איבוד כדור כ-3 דקות לסיום הרבע. פיין נכנס למקומו וההפרש גדל לשיא של 7 מבחינת דטרויט, כולל 2 שלשות של מאליק ביזלי שהעלו את דטרויט ל-4 שלשות קבוצתיות וקבעו יתרון 71- 64 לפיסטונס בתום רבע של 28- 14, אבל על המהלך האחרון של הרבע הם עלולים להתחרט, כששרודר חטף כדור ונתן להארדווי שהטביע אחרי הזמן, במקום לנסות זריקה שתיחשב.
ההפרש עלה ל-10 בתחילת הרבע, אבל אז ברונסון חזר לאחר שהתאושש, והוא קלע שני סלים ששמרו על הניקס בתמונה בזמן שביזלי המשיך להיות חם והקפיץ את ההפרש ל-11. ברידג'ס ענה ב-2 שלשות וצמצם ל-3 יחד עם ברונסון, ובהמשך הצליח הרכז של הניקס לקבוע שוויון 84 בשלשה, 4 דקות לסיום. שרודר וקנינגהם ענו בסלים שהחזירו לדטרויט יתרון 4, ואחרי שלשה של טאונס הארדווי ענה באחת משלו, והוא הוסיף סל מחצי מרחק אחרי סל של ברונסון, וזה שוב 4 לדטרויט, 1:52 לסיום. טאונס קלע סל קשה במהלך הבא והוסיף שלשה אחרי החטאה של קנינגהם, מה שהביא לניקס את היתרון. קייד החטיא וברונסון איבד וטאונס עצר מתפרצת בעבירה שהעניקה לדטרויט כדור אחרון מהצד. קנינגהם החטיא שוב והריבאונד התגלגל אל הארדווי שעלה לשלשה והחטיא כשהוא טוען לעבירה של הארט עליו, וגם השופטים הודו אחרי המשחק שהם טעו והייתה צריכה להישרק עבירה.
בסיום, הניקס עולים ליתרון 3- 1 עם ניצחון 94- 93, ויקוו לסגור את הסדרה במשחק 5 הביתי.
ברונסון הוביל את הניקס עם 32 נקודות (15 ברבע האחרון) ו-11 אסיסטים (6 ברבע הראשון), טאונס קלע 27 עם 9 ריבאונדים והארט רשם 14, 10 ו-5 עם 4 חטיפות.
אצל דטרויט, קנינגהם רשם 25, 10 ו-10 והפך לראשון בעידן הפליי-ביי-פליי שרושם רבע של 10 נקודות, 5 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-3 חסימות, האריס רשם 18 ו-8, הארדווי קלע 14 וביזלי קלע 13.
אפשר לומר שטעות שיפוט הכריעה את המשחק הזה, אבל הניקס אפשרו לברונסון ללכת באחד על אחד ברגעים בהם היה להם מומנטום, וכך המומנטום הזה הלך לאיבוד והניקס חזרו למשחק, ובקלאץ' זה היה טאונס שעשה את העבוד.
מינסוטה טימברוולבס – לוס אנג'לס לייקרס (2- 1 למינסוטה טרם המשחק):
הלייקרס היו הראשונים לצאת מהפתיחה הצמודה עם מומנטום כשלברון הגיע ל-9 נקודות ללא החטאה ברבע הראשון ולוקה קלע 13 והם עלו ליתרון 10, אבל כמה טעויות אפשרו לאדוארדס לסגור את הרבע בריצת 6- 0 והלייקרס ירדו ביתרון 32- 28 בלבד. לברון קיבל דקה ו-46 שניות של מנוחה ברבע הראשון ולא ירד יותר לספסל, לוקה קיבל 2 דקות ו-11 שניות בתחילת הרבע השני וזהו, ולמרות העבירה השלישית של ריבס שגרמה לכך שהוא שיחק רק דקה וחצי ברבע השני, הלייקרס נהנו ממחצית ראשונה נהדרת של שני הכוכבים שקלעו 22 (לברון) ו-21 (לוקה) עד להפסקה. בצד השני, אדוארדס קלע 10 בדקות הסיום של הרבע השני והגיע ל-17 במחצית, ויחד עם 21 של רנדל, שגם סגר את המחצית בשלשה, הטימברוולבס ירדו להפסקה ביתרון 61- 58.
ג'יי ג'יי רדיק החזיר את ריבס בתחילת הרבע השלישי, והלך על הרכב שלו עם לוקה, לברון, האצ'ימורה ופיני-סמית, הרכב שלא הוחלף לאורך כל המחצית השנייה. זה התחיל בריצת 14- 0 של האורחים, אבל מינסוטה ענו בריצת 9- 0 ואותתו על כך שהמשחק יישאר צמוד. ריבס קלע 11 ברבע, האצ'ימורה ולוקה קלעו 10 כל אחד ולברון עם 5 נוספות עזר ללייקרס להגיע ל-36 נקודות ברבע, הכי הרבה שלהם בסדרה כולה, ויתרון 94- 84 בסיום הרבע השלישי. מצד שני, בשלבי הסיום של הרבע כבר החלו לעלות סימני עייפות, והיה ברור שלא כולם בלייקרס מסוגלים לשחק ככה בלי מנוחה.
אדוארדס קלע את 11 הראשונות של מינסוטה ברבע וצמצם ל-4 יחד עם מקדניאלס, ואחר כך גם נאז ריד הצטרף בשלשה שצמצמה ל-2 ו-3 זריקות של אדוארדס מהקו השלימו מהפך. האצ'ימורה ענה בשלשה, אבל ריד ענה בשלשה נוספת ודיווינצ'נזו קבע יתרון 4 למינסוטה עם סל ועבירה. ריבס ופיני-סמית ענו בשלשות שהחזירו ללייקרס יתרון 2, ולברון חסם פעמיים רצוף בהגנה, אבל לא היה רלוונטי בהתקפה והחטיא שלשה שאפשרה למקדניאלס להשלים שוב מהפך עם סל ועבירה. לוקה כמעט איבד ולקח פסק זמן, אבל הוא התבזבז כשלברון איבד את הוצאת החוץ, ופסק הזמן האחרון ירד ללייקרס כשאיבוד של אדוארדס גרם להם לקחת אותו עבור הכדור האחרון, אבל צ'אלנג' של מינסוטה הפך את זה לעבירה של לברון על אדוארדס ופסק זמן של הלייקרס שהתבזבז על עונשין. אדוארדס קלע פעמיים והלייקרס נשארו ללא פסק זמן, אבל עם זריקה לא רעה של ריבס שהחטיא.
בסיום, מינסוטה עם ניצחון 116- 113 ויתרון 3- 1 בסדרה, והם יקוו לסגור עניין במשחק 5 הקרוב בלוס אנג'לס, או לפחות במשחק 6 הביתי.
אדוארדס הוביל את מינסוטה עם 43 נקודות (16 ברבע האחרון), 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, רנדל רשם 25 ו-7, מקדניאלס רשם 16 ו-11 וריד קלע 8 מתוך ה-12 שלו ברבע האחרון.
אצל הלייקרס, לוקה קלע 38, לברון רשם 27, 12 ו-8 עם 3 חטיפות וחסימות, אבל רק 5 נקודות ב-1/6 מהשדה בחצי השני בו הוא פשוט היה עייף מדי, האצ'ימורה קלע 23, ריבס קלע 17 עם 7 קרשים ו-2 בלוקים ופיני-סמית קלע 6 עם 8 ריבאונדים ושיא קריירה של 6 אסיסטים.
ההחלטה של רדיק לא לעשות אף חילוף במחצית השנייה הייתה אחת ההחלטות הכי גרועות שאני זוכר אי פעם ממאמן, והיא עלתה לא בכך שהרכב שהתחיל טוב קרס בהמשך, גם בגלל עייפות של חלק מהשחקנים וגם בגלל שמינסוטה למדו את ההרכב הזה ולמי אפשר לתת שלשות חופשיות בלי חשבון. זה הסתיים ברבע אחרון של 5/18 מהשדה ו-4/12 לשלוש והפסד שכנראה סוגר את העונה של הלייקרס בימים הקרובים.
אורלנדו מג'יק – בוסטון סלטיקס (2- 1 לבוסטון טרם המשחק):
אורלנדו פתחו טוב וקלעו 18 נקודות תוך 6 דקות, אבל בוסטון ענו בריצת 11- 0 שהעניקה להם יתרון 3. באנקרו קלע 12 ברבע עבור המג'יק, אבל 10 של טייטום ו-2 שלשות של האוזר שמרו את היתרון אצל בוסטון, וסל של אנתוני בלאק עם הבאזר קבע 32- 29 לבוסטון בסיום הרבע הראשון. דקות טובות של פורזינגיס, שכללו גם את השלשה הראשונה שלו בסדרה, העלו את הסלטיקס ליתרון 9, אבל המג'יק ענו בריצת 10- 0 והשלימו מהפך לפני שבראון עצר את הריצה וקבע שווון 48. בסופו של דבר, אורלנדו לא קלעו בכלל ב-3 הדקות האחרונות של המחצית, ובוסטון סגרו אותה בריצת 7- 0 וביתרון 53- 48.
פורזינגיס לא עלה בתחילת הרבע השלישי וקורנט נכנס במקומו, אבל כמה דקות מאוחר יותר הוא חזר ושיחק די כרגיל. תחילת המחצית השנייה המשיכה את הקצב הצמוד, כאשר אורלנדו לא הצליחו להגיע לשוויון או להשלים מהפך, אבל היו כל הזמן קרובים, או לפחות עד ששלשה של פורזינגיס הצטרפה לכמה קליעות עונשין של בראון וטייטום והסלטיקס שוב עלו ליתרון 9. ואגנר ובלאק צמצמו שוב והמחליף היה האחרון לקלוע ברבע השלישי עם 2 קליעות עונשין, והוא קבע שהתוצאה תהיה 79- 75 לסלטיקס אחרי 3 רבעים, ובדומה למשחק 3, הרבע השלישי הסתיים בהפרש קטן, בניגוד למשחקים 1-2 בהם בוסטון הובילו בהפרש דו-ספרתי אחרי 3 רבעים.
הרבע האחרון נפתח בסלים של וויט וטייטום שהעניקו לבוסטון יתרון 7, וטייטום גם היה זה שבלם את ניסיונות הקאמבק של אורלנדו עם סלים ששמרו על היתרון. שלשה של קולדוול-פופ וסל של קרטר קבעו שוויון 91, אבל אז הסלטיקס העלו הילוך בהגנה, ובצד השני פורזינגיס, בראון וטייטום הובילו ריצת 10- 1. באנקרו צמצם ל-7 ואורלנדו השיגו כמה עצירות בהגנה, אבל לא הצליחו לקלוע מנגד, ונאלצו לשלוח את טייטום והורפורד לקו בדקה האחרונה. ואגנר ובאנקרו עוד קלעו בצבע, אבל לא הצליחו לדייק מחוץ לקשת. בסיום, בוסטון מנצחים 107- 98 ועולים ליתרון 3- 1 בסדרה.
טייטום הוביל את בוסטון עם 37 נקודות (16 ברבע האחרון), 14 ריבאונדים ו-3 חטיפות, בראון רשם 21 ו-11, פורזינגיס קלע 19 ודריק וויט רשם 18, 7 ו-7.
אצל אורלנדו, באנקרו קלע 31 עם 7 ריבאונדים ב-12/32 מהשדה, ואגנר קלע 24 עם 7 אסיסטים, ג'וזף קלע 12 עם 6 אסיסטים במשחק הפלייאוף הראשון שלו בספרות כפולות מאז 2019 והראשון עם כמות כזאת של אסיסטים מאז 2018, ואילו בלאק קלע 10.
ההגנה של אורלנדו מצליחה להקשות על בוסטון בעקביות בסדרה הזאת, אבל הפעם נדמה שבאנקרו הגזים טיפה עם 32 זריקות מהשדה, 9 מהקו ו-4 איבודים, והאחוזים הראו את זה עם 12 סלי שדה ו-5 מהעונשין בלבד. למג'יק היו 23 אסיסטים, כולם של החמישייה הפותחת, ובמשחק הזה הם הצליחו יותר כשמי שניהלו את המשחק היו ואגנר או ג'וזף ופחות באנקרו.
מילווקי באקס – אינדיאנה פייסרס (2- 1 לאינדיאנה טרם המשחק):
מילווקי איבדו את לילארד לפציעה כבר ברבע הראשון ובדקות הבאות הפייסרס ברחו ליתרון דו-ספרתי, אם כי הוא הצטמצם ל-30- 24 בסיום הרבע הראשון. מגמת ההתקפה החזקה של אינדיאנה נמשכה לאורך כל המשחק כשהם קלעו 33, 38 ו-28 נקודות ברבעים הבאים בהתאמה, יותר מהבאקס בכל אחד מהם, מה שסידר להם יתרון 63- 52 במחצית, 101- 84 בסיום הרבע השלישי וניצחון נוח 129- 103, שמעלה אותם ליתרון 3- 1 בסדרה במשחק היחיד הלילה שאפילו לא היה צמוד. 8 קלעים בספרות כפולות ו-60% קבוצתי מהשדה הייתה התפוקה ההתקפית של אינדיאנה, בזמן שמילווקי היו רק עם 3 קלעים בספרות כפולות ו-41.6% קבוצתי מהשדה.
טרנר הוביל את קלעי אינדיאנה עם 23 נקודות ו-4 חסימות, נמבהרד קלע 20, האליברטון קלע 17 עם 8 ריבאונדים ו-15 אסיסטים, מקונל קלע 15 עם 6 אסיסטים, ניסמית' קלע 14, טופין קלע 13 וסיאקם את ווקר קלעו 12 כל אחד.
אצל מילווקי, יאניס רשם 28, 15 ו-6 כש-18 מהנקודות שלו היו ברבע השלישי, פורטר קלע 23 עם 6 אסיסטים ופורטיס קלע 14.
את משחק 3 מילווקי הצליחו להפוך עם הגנה מצוינת במחצית השנייה, אבל בשאר הסדרה השליטה של אינדיאנה די מובהקת, ובמשחק כזה קריטי אתה פשוט לא יכול לאפשר לקבוצה היריבה להביא 8 קלעים בספרות כפולות כשכולם עם 50% או יותר מהשדה. אפשר לקבל בהבנה הפסדים בגלל שיש ליריבה שחקנים טובים יותר או בגלל שקבוצה אחת החטיאה שלשות וזריקות קשות והאחרת קלעה אותן, אבל הפייסרס פשוט הגיעו בכל התקפה כמעט לזריקה שהם רצו ועם התוצאה שהם רצו.
לסיכום, ערב של כמה משחקים איכותיים ודרמטיים, אבל עם תוצאה מאכזבת מאוד של 4 סדרות ב-3- 1 וסיטואציה שבה קשה לראות קאמבק בסדרות האלה.
דווקא רדיק עבד מצויין שלא נתן לנוח. מי שלא יכול לשחק 48 דק חזק ואינטנסיבי לא מתאים להיות ספורטאי.
בכדורגל משחקים 90 אף אחד לא מבקש להתחלף. הוא גם הוביל חלק גדול מהמשחק בגלל שמאמן מיני רפה הבנה,גדול וממשיך להתאבד עם גובר.
הבעיה זה הטמטום שלו שהוא לא נותן דקות לברוני. ברוני יכול להקשות על אדוארדס 48 דק. הוא גם מדמה אותו באימונים ומכיר את כל המהלכים שלו אבל רדיק מפוחד מהדונאט. לא מאמין בצעירים.
ברוני וגודווין זה 2 לוחצים רגליים טריות כמו שיש לokc.
הדונאט קולע 38 וחוטף 43 בחשבון פשוט זה מינוס 5.
הוא בקושי זז כולם עוברים אותו ב1 על 1 מה שמחייב דאבל טים או עזרה אחרי המעבר ואז תמיד פנוי מישהו לרדיק יש מזל שזה גובר.
נאז ריד עם צאקות גדולות בסיום כמובן בלי שיצאו עליו לקלוז אאוטים.
ההגנה של מיני על לוקה הייתה רעה האמת 4 פעמים שכחו אותו על קשת ה3 כאילו בן סימונס עומד שם.
הליגה בלחץ סילבר לא יודע מה לעשות הוא מחפש את האיקולייזר אולי יתנו לדנזל לשפוט בהוליווד. האוויר נושב לכיוון הוליווד.
מיני רחוקים משחק 1 מכניסה קבוצתית היסטורית להיכל התהילה של כפר הללל.
יאללה חברים לבער את השקצים מקרבנו.
תודה על הסיקור . ראיתי את שני המשחקים המוקדמים . ניקס-פיסטונס היה נראה כמו משחק עם פלאשבקים לניינטיז , אישית נהנתי מאוד למרות שלרגעים זה היה נראה שהשופטים קצת מאבדים שליטה על העסק. מקדניאלס וריד היו האקס פאקטורים של מיני הלילה לצד אנט שממשיך להפגיז.
רודי גובר?
רודי את הקרש שובר
🤣🤣🤣🤣 גדול
מי שרוצה לראןת את ההילייט הכי טוב של גובר במשחק תלכו להתקפה הראשונה שהוא בפוסט על ריבס זה אחד הגדולים, עד עכשיו לא הבנתי איך הכדור עף לו ככ גבוה
אגב הבלוג החי אתמול הכי טוב העונה אפילו עמיחי ולאסוף ניגבו שם. תודה לכל המנגבים והמנוגבים. יש שם כמה פנינים לפנתיאון
הבלוג החי היה כיף גדול, במיוחד עם משחקים כאלה צמודים כמו שהיו
אכן
אתה נרדמת בשיא האקשיון..
כמו רדיק היית כל הבלוג בלי חילופים. צריכים לעשות אצלכם סוויץ' למוד פלייאוף אחרת הלייקרס יחזרו לחיים
איך שנרדם התחלנו להפסיד
חחח לא נרדמתי הלכתי לישון מה לעשות יש רבוטה אני לא במצב עם 250 מיליון בבנק
שידרתי בחלום אנרגיה חיובית למיני טלקינזיס משולב בטלפורטציה
כל מילה בסלע, תודה גדולה עמיחי.
.
דטרויט הפסידו על נאיביות/צעירות/ידיים רועדות בסיום. בעונה הבאה, אם לא יהיו שינויים משמעותיים, הם יכולים לנצח את הסדרה ואפילו ללא קושי רב. פשוט עניין של ניסיון. ועדיין, גם העונה לא הכל אבוד, הם כבר גנבו ניצחון בניו יורק, יתכן שיעשו זאת שוב.
.
אצל הלייקרס, מעבר לחלוקת דקות, לא ברור לי למה ואנדו שיחק כל כך מעט.
וזו עדיין הסדרה הצמודה ביותר מאלו שנמצאות בשלוש – אחד. הלייקרס יקחו את המשחק הבא, ונראה מה יקרה במשחק השישי. אם הלייקרס ינצחו אותו אז במשחק שבע, בלוס אנג'לס, נגד לברון אני מהמר על הלייקרס.
.
מה שקרה למילווקי מאז 2022 זו ממש טרגדיה מדיקלית.
אהבתי שהתאפקת לא לומר טרגדיה יוונית….
אבל זו אכן טרגדיה. ולא מדובר גם בשחקן צעיר – איך הוא יחזור אם זה באמת קרע באכילס כמו שזה נראה.
מסכים עם עמיחי ואיתך על זה שלא ברור למה רדיק שחק את ההרכב שלו שהגיעו מותשים לסיום המשחק. ברבע השלישי הם כבר הובילו בפער של כמה פוזשנים, תן ללברון ולוקה לנוח את שתי הדקות האחרונות של הרבע ותחזיר אותם אחרי שתי הדקות הראשונות של הרבע הרביעי (כמו שקר עושה עם קרי לא מעט), היו מקבלים את מעט המנוחה ולא מנפקים רבע אחרון כזה רע, הזריקות שלהם היו קצרות. באופן כללי ניהול המשחק של רדיק היה שערורייתי.
אצל הפייסרס – משחק כמו שמשחק צריך להיות, שמונה שחקנים בדאבל פיגרס, מעל 30 אס', הכדור זז הרבה וכולם מרגישים ביטחון בזריקה. החיסרון של מאת'ורין במקרה הזה לא השפיע, ואם המשחק הבא הולך צמוד – הייתי שמח לראות דקות של ג'ראס ווקר שומר את יאניס, מרביץ לו קצת, יש לו את הגוף ויש לו את המוטיבציה.
דטרויט הפסידה אתמול גם על יום מטורף של טאונס.הגנה טובה והוא זרק זריקות התאבדות אבל הן בכל זאת נכנסו.
אמת
תודה רבה
מיני-לייקרס
הייתה הרגשה לאורך כל המשחק שמיני תחזור ולא משנה מה יהיה. הלייקרס נפלו מהרגליים, רדיק החליט לא לסמוך על הספסל המאוד דליל שלו (בצדק, לא בצדק), בחצי השני וזו התוצאה.
אפשר להסתכל על ההפסד הזה משני צדדים.
אפשר להגיד שהלייקרס פספסה הזדמנות גדולה לחזור לסדרה.
מהצד שני, היותר ריאלי, ניתן להגיד שהסיכוי שהיה ללייקרס לאליפות היה בעיקר תיאורטי ולא מעשי.
בעונה הבאה ישתמשו בתבונה בנכסים שלא בזבזו בדד ליין לגבוהים נורמליים ויחזקו את הספסל.
לוקה חזר לעצמו אחרי הפציעה ולברון נראה לצדו כמספר 2 נהדר שיכול לתת עוד שנתיים טובות ככזה.
ריבס, האצ'ימורה ופיני סמית' השלימו את הצמד נהדר וצריכים/יכולים להישאר. השאר להטריד.
מנגד הזאבים נראים מצויין. רנדל משחק בפלייאוף את הכדורסל הטוב ויעיל בקריירה. הולך חזק ונחוש לסל אבל לא ראש בקיר. הזריקה מבחוץ נראית בטוחה והוא נראה כחלופה לא רעה בכלל לחתול.
גם מקדניאלס לקח צעד קדימה בהתקפה ומשחק נהדר. שניהם יצטרכו להוכיח בשלבים הבאים שהאין הגנה של הלייקרס היא לא הסיבה העיקרית ליכולת שלהם.
מעל כולם, השחקן הטוב בסדרה. אנט מן. מגיע מלא ביטחון לפלייאוף. לא כופה את עצמו ובוחר את הרגעים שלו בקפידה. הדריבל והמובים שלו זה משהו מיוחד, הנפיצות שלו מעבר לקשת זה נשק אדיר והוא גרסה משוכללת ובוגרת יותר מאשתקד.
מיני (שככל הנראה תעפיל לסיבוב הבא), תקבל את אחת מגולדן-יוסטון ואין סיבה שלא תרגיש פייבוריטית ברורה בשלב הבא.
מעבר לפינה אפשר כבר לדמיין קרב אימתני בין שיי לבין אדוארדס בגמר המערב על הזכות להתמודד בגמר הליגה.
בשלושת המפסידות האחרות של הלילה (שנמצאות כפסע מהדחה), אפשר למצוא שתי קבוצות צעירות שבשנה הבאה יהיו כוח משמעותי במזרח. נסיון הפלייאוף שחוו יוסיף להתפתחות שלהן. יש להם שחקן מפתח שיחזור מפציעה (אייבי לפיסטונס, סאגס למג'יק), וחיזוק נבון במקומות שצריך ישימו אותן בצמרת המזרח.
מבחינת הבאקס זה סוף עידן. כמה שזה עצוב כך זה היה צפוי. יאניס יהיה חייב לעזוב לקונטנדרית ומילווקי תקבל עליו הרבה נכסים שיתנו לה אופק. ממש כואב על לילארד שעכשיו נפצע בצורה מדאיגה. הקריירה נראית לקראת סיום והיא תיזכר די כהחמצה, בטח מבחינת הישגיות בפלייאוף.
סיקור טוב. רדיק מאמן חסר ניסיון הלך ALL IN וקיבל בראש.
ההפסד של הלייקרס זה לא פחות ממשחק הדחה.
–
לברון כבר לא בנוי להתאושש ממשחק של 45 ד' ואם לומר את האמת אז דונצ'יץ נראה יותר עייף ממנו בסוף המשחק.
תודה חברים על הסיקור והבלוג החי שבאמת התעלה אתמול. ראיתי פה ושם חלקים בדיליי.
בקייד קנינגהאם (שנה הבאה) ננוחם
אתה עד לסוף העונה על עגלת הטראקרס אי אפשר לרדת קשרנו אותך שם.
רק שילכו לקנקון נשחרר אותך.
ילכו לקנקון במשחק הבא, לוקה ולברון יקרסו במחצית. אין חכמות ברמות האלה, זאת אינטנסיביות פסיכית. תגיד מה שתגיד על לברון, כן שייקים סודיים לא שייקים סודיים (אדמנטיום חחחח) – לשחק ככה בגילו זה הזוי. מייקל בגילו כבר היה שמן. אתמול עשה כמה סלים קשים, גם בסיבוב הקלאסי שלו, גם בשלשות קשות. השריקה בסוף על אנט זה דרדל'ה, היה צריך להיות חוץ לטובתו. נכון הרביץ על היד אבל אנט היה צריך להיות יותר אחראי עם הכדור. השופטים התבלבלו חחח לא קיבלו את ה-ממו
יצא לו כמה פוקסים מה3 אין ספק. קיבל מלא שריקות אוויר אתמול התנגש בשחקנים וצעק איי הכי מצחיק היה על ויצנזו.
הם ידרסו משחק הבא המאמן של מיני מתאבד עם גובר
עזוב הפאול בסוף זה עלוב, אנט לא היה צריך לבקש צ'אלאנג', הוא החליק והכדור עף לו מהיד. המכה מלברון הייתה בקטנה, לא משך לו את היד או משהו כזה. כולם נהיו בכיינים (גם המאמן של מיני).
בכיינים זה להאשים את השופטים במשחק שהיית יכול וצריך לנצח בעצמך
במקרה הזה הריפליי הראה עבירה, אם זה דרדלה או לא זה לא משנה כשאתה כבר באמצע צ'אלנג'
אם באמצע המשחק לא היו שורקים על זה סבבה גם אף אחד לא היה זוכר את זה
אתה צודק אבל זה מהלך שגמר את המשחק (למרות שריבס קיבל מבט טוב) ולקבל אותו בבכיינות זה משאיר טעם רע.
להבדיל מהפנדל שנשרק לטובת בארסה בדקה ה-96 בגביע המלך שהיה ברור שיש שם צלילה. הסתיים בצהוב לראפינייה והצ'אלאנג' הגיע מכיוון ה-ואר. תראה את התגובה של אסנסיו לשריקה – סימן לשופט שלא היה וזהו. לא התחיל ליילל.
בכל מקרה אי אפשר לבנות סדרה על שני שחקנים שאחד זקן והשני שמן. בטח שלא ריצת פלייאוף רצינית. תצטרכו לבנות סגל בשנה הבאה. המפתח? לדעתי… שחרור לברון
מה הבכיינות? שרקו נגדם שלא בצדק (למרות שבלייב ככה גם אני הייתי שורק) והם השתמשו בצ'אלנג' שהיה להם.
ואל תתחיל עם בכיינות בכדורגל, לא בארסה ובטח שלא ריאל, כאוהד של הקבוצה הזו לא הייתי מדבר 😉
ואני חשבתי שנפסיד בסדרה הזו אז כן זה מה שכנראה יקרה
לדבר על תגובה של שחקני ריאל לשופטים במשחק הזה זו לא דוגמא מצטיינת לטעמי 😀
כן אני יודע, השתוללו בסוף (רודיגר) דיברתי ספציפית על אסנסיו בפנדל. ההשתוללות של רודיגר לא הייתה לעניין.
שמנו צנטרישוט על העגלה של הטראקרז.
דה שוט על העגלה 24\7.
עד למילוי החוזה לחיסול ממוקד
הקליפרס ממשיכים הלאה
ישר למצוק
הלוואי.
ולא חכמה שמעון אוק סיטי זה מפלצת
אני קאבס. Et אוק הוא לגמרי בעדם הולך לשחק רק עם חולצה של שגא את כל השאר איפסן🤣🤣
בחירה טובה הילד מבין עניין
מה שהיה אתמול עם רדיק זה כנראה שכר לימוד של מאמן חסר ניסיון. מה שכן, הוא בחר זמן מוזר לשחק אותה טיבודו.
הלוואי שהסיבוב הראשון לא ייגמר (וחבל שלא יותר משחקים אתמול הסתיימו ב2:2), ממש פינוק לראות משחקים בלייב, במקום תקצירים בשעת בוקר מאוחרת.
תודה רבה עמיחי
תודה
טייטום היה פנומנלי בחצי השני ובעיקר ברבע האחרון. הוא הבין שצריך להיכנס ולסחוט עבירות ועשה את זה מצוין. זה באמת השחקן שאני רוצה לראות עד הגמר.
הוא כוכב על כבר שנים, לקח אותכם לגמרים איזוריים וכלליים כולל אליפות. לא מקבל את הכבוד שהוא ראוי לו (כולל בנבחרת). אם אני מתחיל היום קבוצה – הוא בחירה שלישית שלי אחרי לוקה וניקולה.
תודה רבה עמיחי
סחטיין על ההימור אתמול שכל הסדרות יגמרו ב3-1
למרות שאני יודע את התוצאה כיף לקרוא את הסיקור שלך ככה ולחוות את האווירה של המשחק
דוקי פופרס אחרי שהשופטים אישרו את הפאול של לברון על אנט
🤣🤣🤣
זה אני לא פופרס.
חחחחחח עם כל הכבוד דוקי דוק הוא הניקו-האריסון של הכפר
לא נשמע טוב,איך אני כזה?
חחחח חס וחלילה – רק התכוונתי שאתה הנשיא אז בחרתי בשם הכי חם, אבל תאכלס אתה גם הבעלים
אז אפשר להגיד שאתה ג'יני והטמיר פלינקה
🙂
אינעל ג'יני.
נזרום
תודה על סיקור מעולה עמיחי!
וואלה אם הייתי אוהד דטרויט הייתי זועם עכשיו..
לא מסכים, זה חלק מהמשחק ולא נראה כמו עבירה בזמן אמת. אם היה להם צ'אלנג' היו יכולים להשתמש בו על זה אבל כבר בזבזו אותו (אני מניח), שזה גם חלק מהמשחק
אם יאניס עובר למערב המזרח מבושל קשה, כל סופרסטארים והMVP נמצאים באותו מקום?
בנוסף הוותיקים והכישרונות הצעירים נמצאים (קיירי סטף דוראנט – וומבי, אנטמן, אבדיה
המזרח נשאר עם בינונים. יאניס היחיד שיכל תת פייט לבוסטון במקרה הזה היא המרוויחה הגדולה
קודם כל רנדל משחק ברמה שלא חשבתי שיוכל. לא ברור אם זה בגלל שללייקרס אין גבוהים או שזו באמת היכולת שלו, אבל לפחות אני לא חשבתי שיראה אי פעם כמו מספר 2 לגיוימי בקונטנדרית.
חוץ מזה לברון בקושי נגע בכדור בחצי השני וגם כשכן לא חדר אלא בעיקר מסר ולפעמים זרק. לא חושב שזה רק עייפות הוא חייב להיות יותר מעורב גם בהתקפה. בסוף שחקן שלא מעורב, בטח לברון שרגיל שהכל עובר דרכן, הרבה פחות חד ואז מאבד כדור טיפשי.
וכמובן שכמו אצל יוקיץ גם לוקה ולברון 3-4 דקות הכל היה נראה אחרת.
איך מאמן לא מחליף מחצית שנייה כשיש לו שחקן אחד בן 40 ושחקן שני שזז כאילו הוא בן 40.
הפציעה של לילארד היא תמרור אזהרה בוהק לקראת הקיץ וטרייד אפשרי על דוראנט.
זה מצטרף לתמרור אזהרה של הפציעה של פול גורג.
שימו לב שיש רק יומיים בין משחק 5 ל 6 ובין 6 ל 7 בסדרה של הלייקרס. זה מגדיל עוד יותר את הסיכויים של מינסוטה.
מיני שיחקו אותה, והשיקוצים יתקשו לחזור .
נאז ריד לדעתי עשה את ההבדל בשני סלים רצופים שהחזירו את מיני. אנט ענק, אבל אם האטריה הצרפתית עם ידי המרגרינה לא היה מוחלף 5 דק' לסיום , אין מצב שמיני מנצחת איתו. ריד לדעתי צריך להיבחר השחקן השישי.
פעם שניה הבאגט יוצא בדיוק 5 דק לסיום אבל למה מלכתחילה להגיע למשחק צמוד ולתת לו לשחק?
תודה עמיחי. הפסדים כואבים לדטרויט (חוסר ניסיון) ולייקרס (מאמן ששוחט את שני הכוכבים שלו).
על מילווקי אני כבר לא מדבר כיז את טרגדיה יוונית תרתי משמע.
הבעיה של הלייקרס, שאולי יתחזקו עם גבוה נורמלי לשנה הבאה, היא שלברון מזדקן בעוד שנה.
רדיק לא שחט אותם השופטים נתנו להם מספיק מנוחות בצאלנגים והויכוחים. הבעיה זה שברוני לא משחק אין רגליים טריות והדונאט הדבר הכי שנוא עליו בעולם זה לכופף ברכיים ולעשות צעדי רדיפה או לרוץ לקלוזאאוט
תענוג של סיקור
שני המשחקים הראשונים היו אששש
✨
כל הביקורות הן משחק של בדיעבד.
אם רדיק היה מנצל את היתרון ונותן לשמן ולזקן לנוח כמה דקות, ובזמן הזה מיני היו סוגרים את ההפרש, כולם היו קוטלים ומאשימים אותו.
אם הלייקרס היו מנצחים, כולם היו מהללים את רדיק על הגאונות שלו.
מה לעשות שיש אחד נאז ריד, שכמו בשנה שעברה הוא זה שמכריע את הסדרה לטובת מיני.
כמו כן רואים את החשיבות של שני סופרסטארים לקבוצה, כדי להתמודד בפלייאוף. לדטרויט יש רק אחד…
אמת. ספורטאי מקצוען צריך להיות מסוגל לשחק 48 דק בשיא המאמץ. הם נחים מספיק 5 דק כל פעם עם צאלנגים וויכוחים.
כולם עייפים בסוף. לוקה פשוט בכושר מופחת
מסכים אף מאמן לא מוכח לא היה לוקח סיכון על פאקינג גודויין שיציל אותו
בגלל זה כולם נחים
סטף נח
יאניס נח
אדוורדס נח
גם מייקל ופריים לברון היו נחים.
רואים בבירור ששחקנים שלא נחים פחות חדים בסיום.
אתה חושב שסטף לא בכושר? שיאניס? שהמאמנים שלהם טיפשים? שלא היו מעדיפים את היכולת שלהם ֿ48 דקות?
תודה על הסיקור
לייקרס מינסוטה מתקשר היטב ל'היט culture' – זה לא רוח הקודש אלה בין היתר השחקנים. גם אם מאוד רוצים זה לא עובד. ומצד שני אדוארדס מנהיג קבוצה של שחקנים מבוגרים ממנו והופך את רנדל ל'היט culture' כמו שלא נראה שהיה יכול לקרות וכמו שלא נראה בכלל בעונה הסדירה.
נאז ריד הוא אנדרייטד, סנטר נייד עם שחרור מהיר וטווח אינסופי, בחוזה סופר נוח בגלל האהבה למינסוטה. מטורף.
בס"ד
.תודה רבה