סוף סוף אני כאן
הלב שלי דופק
חמישים אלף אוהדים צועקים
אני שומע את הנשימה שלי
המשרוקית שורקת

בכל כוחות הרוח, כל יכולת שבי
אני בליגת העל, ונותן את כולי
ובכל דקה שעל הלוח, אני לוחם קשוח
אחת, שתיים, ו…
אני סופר סטרייקה, סטרייקה

אני לוחם, וגם מבקיע
הקהל, הוא לי מריע

למי שיש ילדים, בעיקר בנים, נחשף לסדרת הכדורגל המעולה של סופר סטרייקה. בפתיח רואים את שייקס, החלוץ של הקבוצה שנקראת סופר-סטרייקה מתכונן למשחק.

ספויילר** למי שלא רוצה לדעת איך כל פרק נגמר שידלג לכותרת הבאה…

בסוף משחק כשהקבוצה חוזרת מפיגור בדקה ה90, אחרי כמה מסירות הכדור איכשהו נמסר גבוה באויר ושייקס מבקיע, בד"כ במספרת לאחור. הקבוצה אף פעם לא מפסידה.

המניה הבטוחה

לוקה דונצ'יץ' הוא הסופר סטרייקה של הלייקרס. החלוץ שדיאג לספק את הסחורה. זה רק הרמאות של אינבינסיבל יונייטד שבעזרתה ניצחו. כשהמשחק על הכף שייקס ייתן בראש.

לוקה שלנו פותח משחק שני רצוף עם קונצרט התקפי. מספיק להקשיב לקהל כשדונצ'יץ' עושה "HUNT" (מוזמנים לקרוא כאן) לגוברט. הקהל משתגע, כי הולך לקרוא משהו מיוחד, בדרך כלל מספרת לחיבורים של גוברט.

כאן הוא עושה שייק & בייק לגוברט, מוסיף נגיעה בגב של הבאגט עם הכדור והשחלת סל מקרוב. ענק..

הלייקרס פתחו כצפוי עם אנרגיות מטורפות, קוראים לזה A sense of urgency. תחושת בהילות. זה גורם לך לשחק על הקצה, לתת מקסימום מאמץ, מצד שני יש לזה מחירים שיתוארו בהמשך.

ראינו שוב את "תרגיל הציפור" של לברון, זריקה לסל של היריבה, לברון בורח כשהכדור כבר באויר. בגלל שיש לו יתרון על הראשונים שיורדים להגנה(בד"כ גארדים) הוא ממהר לתפוס עמדה ולהעניש. 2 קללל. בגלל שהלייקרס חטפו בראש בריבאונד במשחק הקודם הוא לא הגיע בכלל למצב דומה. הפעם הוא יוצא קצת יותר מאוחר אחרי שהריבאונד הובטח אבל מספיק להעניש את ההגנה של הוולבס.

האגרסיביות היתה שם כל הדרך, במחיר של עבירות רבות שנשרקו (ל2 הצדדים, לפני שרפ"י קופץ), הייז וואנדבילט התמלאו בעבירות. מהצד השני DIVI וריד התקשו לשמור בלי שריקות.

וכך נגמר הרבע הראשון, עם לחץ אדיר שנגמר בחטיפה נוספת וכמעט שלשה שהיתה שוברת את גג האולם.

מבחן העומק– מהדקים את החגורות

לוקה שיחק את כל הרבע הראשון והיה נהדר. 16 נק', רק איבוד אחד ומאמץ נפלא. ברבע השני המבחן התחיל.

LA ביתרון 34-16, 18 הפרש מבטיח. מצד שני טראומת הרבע השני של הזאבים מגיים 1 עדיין חזק בראש. הצהובים שיחקו בהרכב עם לברון וריבס כמובילים. 3 דק' הם מחזיקים מעמד עד שלוקה חוזר ב40-21. 19 נק' הפרש. כלומר, בלעדיו בחלק הבעייתי הם מצליחים להגדיל את היתרון בנקודה. חשוב מאוד.

מצד שני לא ראינו שינוי בכמות הדקות של הייז, שהיה בבעיית עבירות אבל נזרק (כמעט בלי קשר) לספסל במהירות האפשרית. 9:18 דק' סה"כ.

ואנדרבילט לא נוסה מספיק שיחק 7:43 דק', וגודווין שהוא די "תואם וינסנט" רק שומר טוב יותר עם קליעה פחות טובה שיחק 6:41 דק'.

דלטון קנכט לא ראה מגרש. ממש הפך ל"קאמינגה" של הלייקרס. לרדיק פשוט אין בו אמון. לדעתי חבל מאוד וטעות של רדיק.

זה צמצם את החגורה ושלישיית הקנונים של LA עוברת את ה120 דק' משחק. המון, לברכיים המדממות של לוקה, לגוף השביר של ריבס ולמכונה המבוגרת של המלך.

מלבדם נתנו דק' משמעותיות האצ'ימורה(34:12 דק') בחמישיה, וינסנט (19:08 דק') ופיניסמית (39 דק') עלו מהספסל. כלומר 7.5 שחקנים נשאו בנטל. איפה מחאת השיוויון בנטל כשצריך אותה.

כשאתה משחק דקות משמעותיות רבות, מעל 35 במשחק יש לזה מחיר. זה בא לידי ביטוי ברבע האחרון. הלייקרס התשושים הובילו בבטחה אבל שיחקו "על זמן" וחיכו שהמשחק יסתיים. מינסוטה התקרבו לכיוון החד-ספרתי אבל ISO לריבס שהצליח, ולוקה עם סל שנעל את המשחק הבטיחו את הניצחון.

כאן ריבס עם המסמר החשוב, מקבל את גוברט, משגע אותו ומסיים ביד הפוכה ללייאפ החשוב של המשחק.

מצד שני, הספסל של מינסוטה היה שקט מאוד. 19-13 לטובת הספסל הכחול בלבד. נאז ריד וDV רק עם 13 נק' יחד. כלומר יתרון העומק (30 הפרש לזאבים במשחק 1) לא מומש במשחק הזה.

מבחן הריבאונד – מאמץ קבוצתי

אחרי הטבח של המשחק הראשון בריבאונד, היה ברור שיגיע שינוי. זה לא היה פרסונלי, לא ראינו גבוהים חדשים ונשארנו ברוטציית הייז-פיני סמית', וואנדרבילט- האצ'ימורה.

אבל היה שם המון מאמץ, זה מתחיל בריבס שעושה ווסטברוק בריבאונד ההתקפה מאחורי הגב של הזאבים…

ונגמר בסל גדול של האצ'ימור מאסיסט של המלך. המאמץ משתלם חברים.

ניצחון מרשים של הלייקרס בכדורים החוזרים. נתון שעזר מאוד בהבאת הניצחון.

עושה לכם קרניים

פינת הX&O חוזרת והפעם רציתי להראות לכם את מבנה ההתקפה של הלייקרס, והרעיון של רדיק מאחורי זה כשמיישמים אותה עם הצוות הקיים.

מבנה ההתקפה של הלייקרס הוא 1:2:2. מוביל כדור באמצע, 2 שחקנים בפינות העונשין (ELBOWS) ושני קלעים בפינות השלוש. זה נראה כמו משולש, דומה לקרניים של שור או צבי. ב'עגה' המקצועית זה נקרא HORNS.

הרעיון החכם והחשוב של רדיק הוא לחסוך מלוקה את המטרידים שלוחצים אותו כל המגרש, ולקבל את הכדור בעמדות בהם הוא מסכן את הסל או מנהל את ההתקפה בפחות מאמץ.

כדי להשתמש בשלשיית הקנונים שלו הוא משחק את תפקידים 1 + 4 + 5 עם ריבס כמוביל כדור, לברון ולוקה ישחקו בELBOWS(זוכרים?).

שימו לב כאן לריבס שמתחיל את ההורנס. הוא מוסר ללוקה, ויוצא על חסימה (BACK SCREEN) לסל. ההגנה חייבת לעזור ולברון בורח למעלה (POP OUT) לקבל מסירה פנויה לקליעה משלוש.

לוקה רואה את ההגנה משאירה את לברון למבט פנוי מ-3 ומשאיר אותו לשלשה.

וככה המהלך השלם נראה.

יש לזה עוד כמה ורסיות. נראה לסיום.

כאן לוקה מקבל את הכדור בבלוק הימני. ריבס מפנה ולברון, הפעם בתפקיד הפינה, מגיע על חסימת עומק (PIN DOWN SCREEN) של פיני סמית' לקבל כדור, להטעות את ריד שהולך אחורה ולקלוע מחצי מרחק. כמה כדרורים של לברון ולוקה במהלך? 0.

ואחרון חביב באמת.

משחקים הורנס עם לוקה, כמו במהלך הקודם פיני סמית' הולך ללברון, עושה "כאילו חסימה" (FAKE SCREEN) ללברון ובורח לסל, לוקה מג'יק מזהה ונותן, ההגנה נשברת וLA בהנעת כדור מרשימה מוצאת את ה"DON" לשלשה וריקוד הברכיים המפורסם. קונצרט.

ולסיום סיומת…

הדרך לסיום הסדרה נראית עדיין ארוכה ומעייפת. ונשאל את שאלות מיליון הדולר:

איזו קבוצה תבוא עם יותר אנרגיות למשחק הבא?

האם הלייקרס יצליחו שוב לצאת בזול בקרבות הכדורים החוזרים?

שאלה של רפ"י: האם הטראקרס שוב יהנו משריקות של הזיברות לטובתם ויזמברו את נאז ריד והג'ינג'י?

שאלה של דורון: מתי ייגמר החלום?

ושאלת המערכת: מתי מומי יגיב ליומן הלייקרס הראשון אי פעם?

תשובות מובטחות עד המשחק הבא במוצ"ש.

ולמי שלא מכיר, מצ"ב השיר המפורסם.