שני משחקי פליי-אין של מקומות 9-10 היו לנו הלילה, ואני חוזר לפורמט הפלייאוף שלי, כלומר בלי לרשום את התוצאה בכותרת ורק בסיום לציין את התוצאה והמנצחת. אני מעריך שרוב הקוראים כבר צפו במשחק או בתקציר, או לפחות יודעים את התוצאה הסופית, ובכל זאת נדמה לי שזה מוסיף עניין.
שיקגו בולס – מיאמי היט:
מיאמי פתחו בסערה, ובעיקר טיילר הירו שהגיע לצבע בקלות פעם אחר פעם, ותוך דקות בודדות ההיט כבר עלו ליתרון דו-ספרתי. שיקגו התקשו לייצר בהתקפה, לא הצליחו להקשות על ההתקפה של מיאמי ומצאו את עצמם בפיגור 15 בשלהי הרבע לפני ששלשה של בוזייליס ממש עם הבאזר קבעה 39- 28 למיאמי בסיום הרבע הראשון. ברבע השני האחוזים של שתי הקבוצות קצת ירדו, אבל היתרון של מיאמי נשמר ואף גדל למחוזות ה-20. רגע השיא של חוסר המוכנות של שיקגו הגיע אחרי החטאת עונשין של בוזייליס, אז הרוקי ירד להגנה ולא ידע על מי לשמור, מה שהסתיים בסל קל של מיאמי. השלשות צללו כעופרת במים רבים עבור ההיט, טיילר הירו ירד להפסקה עם 23 נקודות ללא החטאה והיתרון של האורחים היה 71- 47.
במחצית השנייה כבר ראינו את הבולס משחקים עם הרבה יותר אינטנסיביות בהגנה, וזה סייע להם לצמצם קצת את ההפרש בתחילת הרבע, למרות שגם הם נתקלו בהגנה חזקה ולא הצליחו לייצר בהתקפה כמו ה-117.8 נקודות למשחק שהם קלעו העונה וה-121.5 אחרי האולסטאר. ההפרש ירד ל-15 ומשם שיקגו התקשו לצמצם עוד יותר, כולל 2-3 התקפות מעבר שהפכו לשלשות מוחמצות במקום סלים נוחים בצבע, אבל 6 נקודות רצופות של הבולס בדקה האחרונה של הרבע קבעה 88- 74 למיאמי לקראת הרבע האחרון של העונה עבור אחת מהן.
שלשות של גידי והורטון-טאקר צמצמו ל-3 כי וויר ומיטשל קלעו בצד השני, אבל ב-7 הדקות הבאות שיקגו קלעו 2 נקודות בלבד. ההגנה שספגה 12 נקודות ב-7 הדקות האלה הייתה טובה, אבל כפי שניתן להבין, ההפרש קפץ מ-13 ל-23 והמשחק כבר היה קרוב להכרעה. ווצ'ביץ' וגידי צמצמו ל-19, אבל 2 מהקו של מיטשל וסל של וויגינס מצד אחד והחטאות ואיבודים מהצד השני סגרו עניין והקבוצות הכניסו את המחליפים. בסיום, 109- 90 למיאמי, שיתארחו באטלנטה למשחק המכריע על המקום בפלייאוף נגד קליבלנד, וינסו להפוך למדורגת 10 הראשונה אי פעם לצלוח את הפליי-אין. מנגד, העונה של שיקגו מסתיימת אחרי מחצית ראשונה שהם פשוט לא הגיעו אליה.
טיילר הירו הוביל את מיאמי עם 38 נקודות ב-13/19 מהשדה יחד עם 7 איבודי כדור שאולי היו מנוצלים טוב יותר על ידי היריבה בסיטואציה אחרת. חוץ ממנו, וויגינס קלע 20 עם 9 ריבאונדים ו-2 חטיפות וחסימות, אדבאיו רשם 15 ו-12 ומיטשל קלע 15 ללא החטאה מהשדה (אבל החטאה אחת מהקו) וחילק 9 אסיסטים. במבט קבוצתי, ההיט היו עם 10/18 לשלוש ו-21 אסיסטים על 5 איבודים בחצי הראשון, לעומת 3/17 לשלוש ו-9 אסיסטים על 10 איבודים בחצי השני.
אצל שיקגו, גידי רשם 25 ו-10, וויט קלע 17 ב-5/20 מהשדה והוסיף 5 אסיסטים על 7 איבודים, ווצ'ביץ' קלע 16 עם 12 קרשים ו-2 בלוקים והרטר קלע 10. נוסיף גם שדביון מיטשל לבדו קלע יותר מכל הספסל של שיקגו שנאלץ להסתפק ב-13 נקודות, ובסך הכל מדובר היה בפער של 28- 13 לטובת מיאמי בתחום הזה.
סקרמנטו קינגס – דאלאס מאבריקס:

דאלאס פתחו חזק ועלו ליתרון 15- 7 מהיר, אבל הקינגס חזרו מהר לעניינים וקבעו שוויון 17 לפני שהם גם לקחו את היתרון. שאר הרבע הראשון היה צמוד והסתיים ביתרון 29- 27 של סקרמנטו, כשלדאלאס היה יתרון בריבאונד ההתקפה ולקינגס בשלשות. בפריוויו למשחק טענתי ש"עברו הימים בהם קליי תומפסון יכול היה להחזיק קו אחורי", אבל ברבע השני הוא הוכיח לי שטעיתי ותיקן את הטראומה האישית שלו מהשנה שעברה, כש-4 שלשות רצופות שלו היו האות לבריחה של המאבס. משם זה המשיך ברבע של 8/11 קבוצתי לשלוש, כולל 2/2 של אנתוני דיוויס, יחד עם הגנה נהדרת שכפתה 10 איבודים ברבע הזה, ורבע של 44- 19 הביא אותנו למחצית כשהתוצאה היא 71- 48 לדאלאס, עד כה זהה למשחק המוקדם של הלילה.
הרבע השלישי היה הרבע של דרוזן שעשה את מה שהוא יכול כדי להחזיר את סקרמנטו למשחק עם 15 נקודות ברבע, וריצת 10- 0 צמצמה את יתרון השיא שעמד על 26 ל-16, אבל דאלאס הלכו לקו בלי סוף ועם 13/14 מהקו ברבע הצליחו לשמור על יתרון בטוח שעמד על 99- 81 בסיום הרבע השלישי. הקהל הביתי עוד קיווה לקאמבק, אבל הקבוצה שלו לא הצליחה להתקרב יותר מה-18 הפרש של סיום הרבע השלישי, וגם 7 ריבאונדים בהתקפה ברבע לא נוצלו עם 4/12 לשלוש ו-5 איבודים, קליי קלע 7 נוספות ברבע ודיוויס עוד 6, וההפרש טיפה ירד בדקות של המחליפים, אבל לא מעבר. בסיום, 120- 106 לדאלאס, שיתארחו בממפיס למשחק המכריע על מקום בפלייאוף נגד אוקלהומה, וינסו להפוך למדורגת 10 הראשונה או השנייה אי פעם שעולה לפלייאוף, תלוי כמובן במשחק המזרחי שיהיה מוקדם יותר.
בצד של סקרמנטו, העונה המאכזבת כבר נתנה את פירותיה בפיטורי המאמן בתחילת העונה, אבל זעזוע ראשון אחרי ההדחה נעשה כעת כשה-GM של הקינגס, מונטה מקניר, סיים את תפקידו. כל זה קורה שנתיים אחרי שהוא זכה בתואר ה-GM המצטיין של העונה והקינגס סיימו עם 48 ניצחונות ומקום שלישי במערב, וכעת, הם אחרי שנתיים רצוף של הדחה בפליי-אין, ועם פחות עתיד ממה שיש לשיקגו על הנייר, לצורך ההשוואה בין שתי המודחות הלילה.
אנתוני דיוויס הוביל את קלעי דאלאס עם 27 נקודות, 9 קרשים ו-3 בלוקים ב-9/23 מהשדה, קליי תומפסון היה המצטיין לטעמי עם 23 נקודות ב-8/11 מהשדה ו-5/7 לשלוש, מהן 16 ללא החטאה ברבע השני, ואת הדקות שלו דאלאס ניצחו ב-31, כשרק לקול אנתוני בלאק היה פלוס-מינוס גבוה יותר ב-4 המשחקים של הפליי-אין עד כה. חוץ משניהם, וושינגטון רשם 17 ו-9, ברנדון וויליאמס קלע 17 עם 5 אסיסטים ואקסום קלע 11 עם 6 אסיסטים ללא החטאה.
אצל סקרמנטו, דרוזן עשה הרבה מאמצים עם 33 נקודות ו-7 ריבאונדים ב-13/28 מהשדה, לאבין קלע 20 וחילק 9 אסיסטים, סבוניס רשם 11, 13 ו-5 על 5 איבודים ב-5/13 מהשדה ודווין קרטר קלע 10.

תודה עמיחי
2 המנצחות היום הולכות להילחם בשבת על הזכות לקבל סוויפ מהמדורגות ראשונות בכל קונפרנס. ממליץ לקנות קסדות עד אז.
יש, יש קסדה אבל אני בקבוצה הנכונה, נכון להיום.
בינתיים לא בשימוש אבל מוכן להשאיל, בינתיים!
תודה רבה עמיחי, אין כמוך!!!
וקצת לזקנים שבינינו, רק להראות איך היה ה NBA של פעם, איך היתה הפילוסופיה והכל מהפילוזוף הגדול והאגדה החיה לארי בירד הגדול. זה שלא אהב בכיינים ובכיינות. אתם מתארים לעצמכם איך הוא היה משפיל את הקציצה מ LA אם היו משחקים זה מול זה והדונקיץ היה הולך לבכות לשופטוטים?
גם משלמים להם לעשות מה שהם אוהבים וגם הבירה בחינם? חחחחחחחחחחחחחחחחחח
https://www.facebook.com/photo/?fbid=122247477332027847&set=a.122156325020027847
אגב, במרכז התמונה דוקקיס (ההוא מהקקיס) אבל כמה ישראלים עוד זוכרים מי הוא?
מי שלא נהיה נשיא ארה"ב הולך בביוב כמו הילארי וקמלה.
תכלס, הדור של שנות השמונים הפסיד פעמיים: גם את הכסף הגדול שהגיע החל משנות התשעים, וגם את הקוקאין של שנות השבעים. טוב, גם בירה חינם זה משהו
לגבי דאלאס, הם שיחקו נכון פנימה ולכן המון זריקות עונשין. ההגנה שלהם היתה מעולה וזה גרם לי להבין שמי שתהיה מולם תיסבול!!! הגריזלים ואחריהם אולי אוקייסי.
נחייה ונראה.
אם קיירי היה איתם, לך תדע
תודה רבה עמיחי
קצת על קלי ובאדי
רועי מפרסם טבלת מעקב של נתונים סטאטיסטיים על הנבא (לא מצליח למצוא) ומקדיש רובריקה קטנה להשוואה שין באדי הילד לקלי תומפסון. יש לקלי יתרון , לא גדול, בכמות הקליעות ובאחוז.
אבל מבחינת ג"ס לבאדי יש יתרון אחד משמעותי, הוא לא מעיק על קרי, להפך. על פי השמעות קרי נהנה מהנוכחות שלו , העליזה ומקלילה בחדר ההלבשה. עד כמה שקרי מוקיר את קלי השנתיים האחרונות שלו היו לא קלות במחיצתו.
זה לא של רועי, אלא של סורוקה
תודה על התיקון
כואב הלב על הקינגס.
עוברים את התהליך הכואב של התפרקות אחרי שהניסיון להפוך מ-"אחלה קבוצה" ל-"קונטנדרים" נכשל.
האדם המשמעותי ביותר בהצלחה של קבוצת נבא זה הבעלים. אין דרך לדעת איך בעלים החדש יתפקד.
אנטוני דייויס עושה את שלו להקטין את נזק הטרייד עם לוקה
צהריים טובים לכולם ותודה לעמיחי על עוד פוסט מצוין .
קודם כל , מילה טובה לאדם סילבר המושמץ . הפלייאין הוא סיפור הצלחה , וגם היורוליג וגם הליגה המקומית שלנו אימצו את הרעיון .
מיאמי שוב הוכיחו שברגע האמת הם מתעלים , עם או בלי ג'ימי . טיילר הירו כוכב אמיתי , נתן הלילה מחצית ראשונה נפלאה . שיקגו מאד איכזבו , בפרט וייט ווווץ' שלא התקרבו בכלל לרמתם מהחודש האחרון . נקודה מאד מענינת לגבי שיקגו , הם שיחקו חלק3ים מהמשחק עם 4 שחקנים לבנים בחמישיה .
דאלאס הפתיעו אותי מאד , בפרט קליי שהזכיר לרגע את ימיו הגדולים . כשקליי משחק ברמה הזו , היריבות צריכות להזהר . מאחל לדאלאס להשלים את ההפתעה .
חג שמח , ומאחל שהחטופים יחזרו בהקדם .
מצויין. הוספתי משלי על נצחון דאלאס
…זה מה שנשאר מסקרמנטו בעקבות הבניה הלא מאוזנת שהתחילה בקיץ ונמשכה בטרייד של לאבין.
שמח שמקניר עוזב, אבל זה מאוחר מדי, הקבוצה די הרוסה. נקוה שהחדש יעשה עבודה טובה יותר.
לגבי דאלאס, הרבה לא קלטו שהם כבר לא הקבוצה הפצועה שהם היו. הם לא קונטנדרים, אבל גם לא כאלה גרועים.
ותודה, עמיחי
בס"ד
תודה רבה