שתי קבוצות במאזן 32:50 ועם סיפורי עונה שיכולים למלא ספרים. מצד אחד ניקולה יוקיץ', מצד שני קוואי לנארד. מצד אחד ג'מאל מארי, מהצד השני ג'יימס הארדן. מצד אחד טיירון לו, מהצד השני דיוויד אדלמן?! כן. שני מועדונים שעברו הרבה מאוד, אבל שני מועדונים שיודעים, או מקווים, שאם הכל יתחבר הם יכולים להיות הסוס השחור של 2025. בואו נתחיל.

העונה שעברה על דנבר (32:50)

הדבר הכי טוב מבחינת דנבר, גם השנה, הוא שיש לה את שחקן הכדורסל הכי טוב ביקום. ניקולה יוקיץ' הוא סיים את העונה עם 29.8 נקודות (57.5% מהשדה, 41.4% מהשלוש), 12.8 ריבאונדים, 10.3 אסיסטים, 1.8 חטיפות וכל זה כשהוא מגן על יותר זריקות מכל אחד אחר בליגה. זאת אולי העונה הסדירה הטובה ביותר של יוקיץ'. הבעיה היא שלא היה יותר מדי מסביבו.

יוקיץ' עצמו הודה שיש לדנבר בעיית קליעה. למרות זאת, הם הצליחו למצוא דרך לנצח משחקים והגיעו ל-19:37 באמצע פברואר. ראסל ווסטברוק שנכנס לחמישייה נראה טוב לצד יוקיץ' וחתך בצורה משכנעת לסל, מייקל פורטר ג'וניור קלע שלשות וג'מאל מארי, האקס-פקטור של הסדרה הזאת, נראה בריא ומסוכן מתמיד. אז התחילה הנפילה.

דנבר הלא יציבה, שגם הפסידה בצורה מביכה לוושינגטון במהלך התקופה המוצלחת שלה, סיימה את העונה ב-13:13. יוקיץ' עצמו המשיך לשחק כדורסל מדהים, ארון גורדון חזר מפציעה וההרכב היה בריא, אבל הם לא הצליחו לשמור על אף אחת. דנבר הייתה במקום ה-23 בדירוג ההגנתי בליגה בתקופה הזאת, וההתקפה לא הייתה מספיק טובה כשהכל נפל על יוקיץ'.

בשלב הזה הכביסה המלוכלכת יצאה החוצה. הנהלת דנבר החליטה לפטר גם את המאמן מייק מלון וגם לא לחדש את החוזה של קלווין בות' בסוף העונה. דיוויד אדלמן, בנו של ריק והעוזר המוביל, מונה במקום מלון וניצח את סקרמנטו, את ממפיס ואת יוסטון, האחרונה במשחק לפרוטוקול עבורה. ההתקפה נראתה טוב, גם במשחקים בהם השלשות לא נכנסו, אבל מדובר במדגם זעיר.

בין אם זה אפקט המאמן או שינוי באנרגיה, יכול להיות שמשהו נראה יותר טוב בדנבר. אני חושב שהפיטורים של מלון היו מוצדקים (גם אם לא מבחינת הטיימינג), אבל גם אדלמן לא יכול לשנות את הקבוצה באופן מהותי בשבוע. הדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה אולי לדרבן שחקנים לשמור בצורה טובה יותר ואולי לעודד אותם לזרוק קצת יותר. זאת הקבוצה של יוקיץ', תמיד הייתה. השאלה היא מה יהיה מסביבו, כשבפלייאוף 2023 ראינו שזה יכול להיות שווה אליפות. בפלייאוף 2024 ראינו שזה יכול להיות שווה הדחה משפילה.

העונה שעברה על הקליפרס (32:50)

העונה של הקליפרס, כמו הרבה דברים טובים בחיים, יכולה להתחלק לשלוש. נתחיל מהשליש הראשון, התקופה בלי קוואי לנארד שנמשכה X משחקים. רבים ציפו שהקליפרס תהיה אחת הקבוצות החלשות ביותר בליגה, וכל תחזית רלוונטית הציבה אותם באזור המקום ה-12. נורמן פאוול, ג'יימס הארדן בגלגול הנוכחי ואיביצה זובאץ חבר'ה חביבים מאוד, אבל רבים לא חשבו שזה מספיק.

הקבוצה של טיירון לו הטעתה אותם. היא עברה כמה גלגולים (קווין פורטר ג'וניור פתח בחמישייה במשחק הראשון של העונה), והגיעה למאזן של 15:19 לפני המשחק הראשון של קוואי. פאוול נראה כמו מועמד ודאי לשחקן המשתפר, הארדן חזר לתפקידו כמוביל קבוצה והמועדון הרגיש בריא יותר. הוויתור על פול ג'ורג' תמורת שחקנים משלימים כמו דריק ג'ונס ג'וניור הסתמן כבינגו.

הקבוצה הלכה מעט אחורה אחרי החזרה של קוואי בניסיון לשלב אותו, כשהוא לא שיחק בבק-טו-בק וסיים את העונה עם 36 משחקים בלבד. בתווך נורמן פאוול, מי שקלע 24.6 נקודות בשליש הראשון של העונה ו-25.5 מאז שובו של קוואי, נפצע.

פאוול היה האופציה הראשונה של הקליפרס, אבל העדרותו עשתה לא רע לקבוצה ובעיקר ללנארד. הם הצליחו לנצח בלעדיו, ופאוול – שזכה באליפות עם קוואי ב-2019 – חזר במשחק 68 לחלק האחרון של העונה. הקליפרס סיימו אותו ב-2:12 ובמקום החמישי, אחרי ניצחון גדול על הווריירס במחזור האחרון.

הקליפרס נראים כמו הקבוצה הבריאה ביותר שהם היו מזה שנים, כנראה מאז שהעיפו את סן אנטוניו ב-2015*. יש להם היררכיה ברורה*, עומק*, את אחד משחקני הפלייאוף הטובים בהיסטוריה* וקבוצת הגנה טובה מאוד, כזאת שיכולה לחפות על לנארד כשהוא לא משחק. ג'יימס הארדן נראה כמו פליימייקר טוב ומספר 2 לא רע בכלל, פאוול יכול להכריע משחקים ויש להם עוגן כמו איביצה זובאץ. תוסיפו לזה אקס-פקטורים כמו דריק ג'ונס ג'וניור, קריס דאן, ניקו באטום ובעיקר בוגדן בוגדנוביץ', וזאת קבוצה טובה מאוד* עם מאמן טוב מאוד.

המצ'-אפ

המאזן בעונה הסדירה: 2:2. דנבר ניצחה בשני האחרונים, קוואי לא שיחק באף אחד מהם.

בשביל לעצור את דנבר, צריך להאט את ניקולה יוקיץ'. המשימה הזאת תופקד בעיקר על איביצה זובאץ, שאמנם התקשה מולו במשחק הראשון אבל הגביל אותו ל-28-14-11 במשחק השני ול-9 זריקות בלבד במשחק השלישי, בו דנבר ניצחה ב-22 הפרש. יש לזובאץ את הפיזיות כדי לשמור על יוקיץ', ששוקל 20 ק"ג יותר ממנו, אבל הוא יצטרך עזרה. לא בטוח שהוא יקבל אותה בהרכב בו קוואי לנארד משחק כפאוור פורוורד.

הם יצטרכו להאט את יוקיץ', לא לעצור אותו, כי זה כנראה בלתי אפשרי. הג'וקר קלע 29 נקודות למשחק עם 11 ריבאונדים ו-8 אסיסטים בהפסד למינסוטה, הפסד שהושג כי הטימברוולבס הצליחו לעצור את מי שמסביבו. זה גם יהיה המבחן כאן. הוא יגיע ל-30 שלו. לא בטוח שהוא יכול להגיע ל-50.

ההגנה של דנבר טובה ותוכל להקשות מאוד על ג'מאל מארי, בין אם בזכות קוואי או בזכות נורמן פאוול או קריס דאן שפתח בחמישייה. אני רואה תסריט שבו הם מעבירים את דריק ג'ונס ג'וניור בתור מי שאמור לעזור על יוקיץ' ואולי אפילו לשמור אותו, בסגנון שראינו מהרבה קבוצות שמציבות שחקן אתלטי יותר על הג'וקר בזמן שהסנטר מחכה לחיפוי. בהתחשב בבעיית הקליעה של דנבר, זה מרגיש כמו פתרון ריאלי.

מארי השחקן שיכריע את הסדרה*. במשך חלקים מהעונה הוא נראה כמו השחקן שהיה ב-2023, במשך חלקים אחרים כמעט ולא הושפע. אם הוא יצליח להניע כדור בצורה טובה מבלי שהוא עובר דרך יוקיץ', אם הוא יצליח לשמור בצורה טובה על הארדן ולהשתלט על משחקים כשצריך, הסיכוי של הנאגטס גבוה יותר. קשה להאמין שנראה משהו דומיננטי מצד ארון גורדון או מייקל פורטר ג'וניור בצד הזה של המגרש. השאלה הגדולה של הסדרה, בהתחשב במה שראינו משתי הקבוצות, היא האם ההגנה של הקליפרס יכולה לעצור את ההתקפה של דנבר.

הנאגטס יעדיפו את זה בכיוון ההפוך – שההגנה שלהם תעצור את ההתקפה של הקליפרס. כאן גורדון נכנס לתמונה בשמירה על קוואי*, כשלנארד בפלייאוף שחקן ברמה אחרת לגמרי ואחרי עונה סדירה נוחה יותר, בטח בהשוואה ל-23/24 בה שיחק יותר משחקים, יותר דקות ונפצע בפלייאוף. הפעם נראה שהוא בריא, אבל האורך והפיזיות של גורדון יכולים להתיש אותו, בטח ככל שעוברת הסדרה.

במקרה שבו דריק ג'ונס ג'וניור פותח בחמישייה, אין חוליה חלשה של ממש לדנבר ויהיה להם קשה להחביא את מייקל פורטר ג'וניור. ההתקפה של הקליפרס איטית יותר ופחות קבוצתית מזאת של דנבר, כזאת שמתבססת על הרבה מאוד כישרון באחד-על-אחד ושלושה שחקנים שיכולים לעשות סל על כל שומר. אם הם מצליחים להתבודד מול יוקיץ' או פורטר ג'וניור, בהתחשב בהגנה ובסף השבירה של דנבר, הם במצב טוב.

יש לקליפרס יתרון על הקווים בהתחשב בחוסר הניסיון של אדלמן ובניסיון של טיירון לו, וכאמור יותר כוח אש ועומק בהשוואה לדנבר שיש לה מעט מאוד שחקנים שיכולים לעלות על המגרש בפלייאוף. למרות העדר הביתיות, זה מרגיש שהם מגיעים בסיטואציה טובה יותר, וזה מה שהופך את הסדרה לכל כך צמודה. מצד אחד יש לדנבר את הביתיות ואת השחקן הכי טוב בסדרה ובעולם, מצד שני יש לקליפרס קבוצה, מאמן, מומנטום ואווירה בריאה יותר.

אז מי תנצח? אני חושב שזאת סדרת הפלייאוף הצמודה ביותר מכולם, אבל אני חושב שיש לקליפרס יותר כלים*, יותר ניסיון* ובעיקר יותר אופציות לשנות מומנטום במהלך המשחק, לפחות בהתחשב בכוכבית שהופיעה כבר תשע פעמים בפריוויו אותו אתם קוראים. אני מאמין שזה משהו באזור ה-60% לקליפרס ו-40% לנאגטס, אבל יחד עם סף השבירה אצל כל אחת והדברים שאנחנו לא יודעים על חדר ההלבשה בדנבר שפיטרה את המאמן שלה במשחק 79, אני הולך על 2:4 קליפרס, אחרי 2:2 בסיום ארבעה משחקים.

* אם קוואי לנארד בריא. יצאנו מנקודת ההנחה שכן, אבל מישהו מוכן להתחייב לזה? אם הוא נפצע – 1:4 דנבר.