כשנבחרת ארה"ב תעלה היום נגד סרביה, הפוינט גארד הפותח יהיה קיירי אירוינג. לא ה-MVP שלעבר דריק רוז, ולא סטפן קרי שיעלה אף הוא בחמישייה, אבל לא כפוינט גארד שהוא תפקידו בגולדן סטייט ווריורס.
כל צעד שלו נימדד בזכוכית מגדלת. כל תנועה שלו מדוסקסת מלמעלה עד למטה, ומצד ימין עד שמאל יותר מאי-פעם בעבר. הוא פתאום הפך לשחקן המעניין והמוערך יותר מכל אחד אחר בנבחרת.
הסיבה פשוטה: כולם חושבים צעד אחד קדימה – כיצד משחקו ישתלב עם משחקו של לברון, והאם הוא יהווה צלע ללא תחליף במשולש לברון-קווין לאב – קיירי אירוינג.
באנגלית ישנה מילה נהדרת: SCRUTINY. בדיוק כפי שמומי בודק ונותן ציון מנטלי בראשו לחשפנית בקלוב סטריפטיז.
על טעם וריח אין הרי להתווכח. כמה מהגולשים לא יאהבו לעולם את משחקו של קיירי, כפי שכמה גולשים – לדוגמא האשך ואותו מומי – לא יאהבו את הטוסיק של סרינה, ולא משנה כמה משקל היא תוריד.
אבל שאפילו הטוסיק שלה לא עושה את זה לאשך ולמומי, הוא מוציא ריר מפיו של הדוק. ובמקרה היא לוקחת את הטוסיק שלה לעזרה להופכה לטניסאית הטובה בעולם.
אותו דבר קיירי: לא תאהבו אותו? לא תאהבו את משחקו? זאת זכותכם, אבל נכון להיום הוא הפוינט גארד הפותח של ארה"ב עד להודעה חדשה, וההודעה החדשה תבוא מתי – ואם – כריס פול או ראסל ווסטברוק או לילארד או כל אחד אחר ייקח ממנו את שרביט הבוס של הקבוצה.
הטורניר העולמי הזה עשה עבורו יותר מאשר לכל שחקן אמריקאי אחר. הנהנה השני הוא קנת' פאריד. השלישי? לדעתי קליי ת'ומפסון. אבל זה נושא פתוח לויכוח.
מדוע קיירי אירוינג הוא הנהנה הגדול של האליפות? כי הוא למד אחריות מה היא, יותר מאשר בדוק, ויותר מאשר בקאבס – עד עתה.
אני לא מאמין שהמאמן ששבסקי נתן לו את מפתחות הקבוצה בגלל שהיה שחקנו כפרשמן באונ' דוק. ששבסקי הוא חכם מזה. אני לא בטוח אם הוא מאמן טקטי גדול, אבל הוא מאמן מתחרה – COMPETITOR – שאין שני לו. הוא לא עושה חשבונות לאף אחד מלבד אל הנצחון. הוא נתן את המפתחות לאירוינג כי הוא חשב שזה יתן לו – לששבסקי, ולקבוצה כמובן – את הסיכוי הגדול ביותר לנצח.
הנבחרת האמריקאית היתה מנצחת גם עם מריו צ'אלמרס כפוינט גארד. כל פוינט גארד אמריקאי ב-NBA היה מסוגל להוביל את ארה"ב לנצחון בגלל היתרון הכולל של ס"ה שחקניה. אבל אצל אירוינג המנהיגות החדשה שניכפתה עליו לנהל ולהוביל את טובי המשחקים בעולם היא ההכנה הטובה ביותר עבורו לעשות אותו דבר בקליבלנד.
האליפות הזאת היא "CRUSH COURSE" במנהיגות, דבר שהוא למד בחודש האחרון יותר מאשר בכל שנותיו בכדורסל גם יחד. רואים זאת במשחקו כשהוא חושב מסירה לפני פריצה או קליעה.
הדבר הנפלא ביותר שקרה לו הוא שהשחקנים קיבלו אותו כמנהיג החדש ללא היסוס או בעייה הכי קטנה. אתה רואה זאת בצורה שהוא מחבק שניים או שלושה ומדבר אליהם. כולם מקשיבים לו. לפני כן הוא כמעט אף פעם לא דיבר, רק צעק.
הוא מרגיש זאת:
“This is awesome for me,” Irving said. “It’s one of the greatest experiences I’ve had up to this point in my career. This is one of the biggest things I’ve played for at this point in my career, so I’m just looking forward to the challenge of finishing the job' and continue with the same mode with the Cavs"
כמעט כלם ללא יוצא מין הכלל יודעים שלקיירי אירוינג יש טלנט. זאת אף פעם לא היתה הבעייה. הבעייה היתה לשחק ולהיות חלק – ומנהיג – בחבורת שחקנים מוכשרים כמוהו, למרות שהוא ניבחר פעמיים לאול-סטאר בלי שטעם טעם משחק פלייאוף אחד בחייו.
הפעם זה שונה מאול סטאר. הנה מה שהוא אמר אתמול:
"This is my first time competing and running a team on a stage like this and at this level. It has been an eye-opener for me in many ways.
הוא ממשיך:
"We have all come from different teams and different organization. We all learned to love and respect each other, and for me to learn the specifics on – each player – what they like and dislike, where and when they like the ball was an eye opener. For the first time in my playing career I spent so much time learning each and every player on the team. For me this tournament is mind boggling!"
הדבר החשוב ביותר שקיירי למד באליפות הזאת הוא כיצד להקריב את משחקו עבור האחרים.
"כולנו כל כך טובים שכל אחד מאיתמו מרגיש שהוא יכול לקלוע לבד. אני לא היחיד המרגיש ככה. קליי ת'ומפסון, ג'יימס הארדן, סטף קרי, דריק רוז – כמעט כל אחד מה-12 מרגיש שהוא יכול לעשות זאת בעצמו, אבל זה יהיה יותר קל אם נעשה זאת בשיתוף. זה השעור מס' 1 שלמדתי כאן!"
לקיירי אירוינג ישנו כבר אוהד כדורסל ושמו לברון.
"מה שאני הכי אוהב אצלו היא העובדה שהוא סטודנט של המשחק", לברון אמר בראיון לפליין-דילר. הוא הוסיף שכבר אחרי שקיירי אירוינג זכה ב-MVP של האול סטאר הוא ידע שאירוינג הוא שחקן מיוחד במינו:
“ after watcKyrie’s special,” James said.. “It’s just that simple. He is a very special basketball player, very smart basketball player — his ability to shoot the ball, get into the lane, make shots around the rim. He has the total package. I’ve always known that, always witnessed that ever since he was in high school.”
ממש מפחיד לחשוב איזה פוינט גארד חוזר לקליבלנד מספרד!
עגל
14 ספט 2014 15:05:41המבחן האמיתי שלו יהי בעונה הרגילה ואז נדע אם באמת הוא עבר שינוי למנהיג ושחקן שרואה את כל התמונה. אם לברון אמר עליו שהוא student of the game הוא רצה לומר שלקיירי יש הרבה מה ללמוד
מנחם לס
14 ספט 2014 15:08:29כשבאנגלית (לפחות בארה"ב) אומרים "STUDENT OF THE GAME" הכוונה היא לשחקן רציני, חושב, מתעניין בהסטוריה של המשחק,היודע את המשחק INSIDE AND OUTת בדיוק כמוהו (כמו לברון)
עגל
14 ספט 2014 17:53:21נכון. אבל אולי ברון בכל זאת התכוון במובן שלי ?
הוא הפרופ' וקיירי התלמיד, שנה א' שנה ב' . . .
האשכולית ממאדים
14 ספט 2014 23:49:451-
שעייה
14 ספט 2014 15:15:08אירווינג תחת בלאט יכל להיות כוכב ענק. במקום זה שניהם הפכו לפיונים בהצגה של לברון שתגמר כרגיל בבכי לאחר שיקבלו בראש ממיאמי
יפת
14 ספט 2014 16:22:27עד המילה מיאמי התגובה שלך היתה מדוייקת.
יוסי
14 ספט 2014 15:46:51מלא קליבלנד יפסידו לשיקגו אבל למיאמי אין סיכוי השנאה שלך עליו גברה על ההגיון והמציאות
שמואל
15 ספט 2014 08:04:07מי בשיקגו יעיף אותם? עם רוז ממשיך לשחק אני די בטוח שהם לא יגיעו כ"כ רחוק.
רועי ויינברג
14 ספט 2014 15:57:07לצערי מיאמי לא יעיפו את הקאבס, ההימור שלי זה מקום חמישי למיאמי, עבירת ההורנטס בסיבוב הראשון, הדחה ב-7 מול קליבלנד/שיקגו/וושינגטון (סיכוי קלוש, אבל קיים) בשני.
יוסי
14 ספט 2014 16:02:29אני מהמר שמיאמי אפילו לא תגיע לפליאוף , אלא אם וייד יחזור 8 שנים אחורה במכונת הזמן ..
שעייה
14 ספט 2014 16:15:41מינוס לברון.
פלוס בוש יותר טוב מבטורונטו, וויד מנהיג, דנג, מקרוברטס.
פלייאוף במזרח? ודאי.
להעיף את קליבלנד? אפשרי.
אשך טמיר המקורי
14 ספט 2014 16:39:12אפשרי בהחלט. זה יהיה צמוד ויכול ללכת לכאן או לכאן.
הייתי הולך עליהם ב-7.
שעייה
14 ספט 2014 16:45:16זאת תהייה שמחה גדולה.
לדעתי, זה יגרום ללברון לחבור לדוראנט וכרמלו בניו יורק.
אין כמו ניו יורק לפרוייקט העגלקטיקוס של המאה.
avri
14 ספט 2014 17:46:03the pills shaya, the pills, don't forget
אשך טמיר המקורי
14 ספט 2014 16:44:13"כולנו כל כך טובים שכל אחד מאיתמו מרגיש שהוא יכול לקלוע לבד. אני לא היחיד המרגיש ככה. קליי ת'ומפסון, ג'יימס הארדן, סטף קרי, דריק רוז – כמעט כל אחד מה-12 מרגיש שהוא יכול לעשות זאת בעצמו, אבל זה יהיה יותר קל אם נעשה זאת בשיתוף. זה השעור מס' 1 שלמדתי כאן!"
ואז, לאחר שכיבו את מכשיר ההקלטה, הוא המשיך:
"והשיעור השני שלמדתי הוא שאולי אם נשתף זה יהיה יותר קל, אבל קל זה לחלשים! 1X1 בייבי! כל אחד לעצמו ובואו נראה למי יש הכי גדול בנבחרת הזאת!"
D-Rose
14 ספט 2014 16:59:55+1
עמיחי
14 ספט 2014 17:30:45הדבר הכי טוב שקרה לקיירי הוא ההצטרפות של לברון. עכשיו הוא חלק מ"טריו" ולא סתם טריו אלא "אינסטנט אליפות טריו" וככזה הוא מקבל ( להבדיל מלוקח) המון תשומת לב .כשיקח תשומת לב ממר קומין הומ לברון ולו למעט, אז נדע שהקאבס מועמדים חזקים לאליפות.
עגל
14 ספט 2014 17:54:43שעיה, בכל מה שקשור ללברון התנתקת מהמציאות לגמרי
איגור
14 ספט 2014 18:15:36"For the first time in my playing career I spent so much time learning each and every player on the team"
זה פאקינג פוינט-גארד / פראנצ'ייז-פלייר של מועדון מקצועני?
אני במקום הGM שלו דורש את המשכורות של השנים הקודמות חזרה.
פשוט הזוי…
שעייה
14 ספט 2014 18:21:55+100
שעייה
14 ספט 2014 18:20:29למציאות יש עצמאות מלאה.
נראה מה יהיה.
אשך טמיר המקורי
14 ספט 2014 19:17:56אמן
דדי
14 ספט 2014 20:02:09לנבחרת הזאת אין מנהיג אמיתי מבחינת אופי – גם לא אירוינג.
ומבחינת היכולת שלו לשחק עם לברון ולאב – אם מה שהוא מראה בנבחרת זו דוגמא לאיך הוא משחק לצד שחקנים כשרוניים, אז בלאט בבעיה כי אירוינג פשוט נעלם.
לא ממש מפעיל אף אחד, עושה קצת את האחד על אחד הידוע שלו וגם את זה ביעילות נמוכה, מזייף בהגנה, ובסך הכלל הכללי הופך לסוג של מריו צ'אלמרס.
לא על זה קליבלנד חלמו כשראו אותו חלק מהשלישייה הגדולה.
הדבר היחיד שעוד נותן תקווה זה שמדובר בבלאט ולא בששבסקי האובררייטד, אז אולי דברים יראו אחרת בקליבלנד מאשר בנבחרת.
אבל כרגע אני לא רואה שום מנהיגות ושום מפתחות.
שים בנבחרת הזאת את מייק קונלי במקומו והם הופכים לקבוצה טובה פי כמה.
k_700
14 ספט 2014 21:14:161+
מנחם לס
15 ספט 2014 01:44:18אני מבין שאתה כתבת את תגובתך אחרי נצחון ארה"ב על סרביה ואחרי שאירוינג זכה ב-MVP ותמיד K-700 אומר אמן לכל מילה שלך.
שמואל
15 ספט 2014 08:17:00+100
דדי
15 ספט 2014 02:04:41אירוינג בסך הכל נתן משחק מצויין (ראשון ויחיד בטורניר כולו) של יכולת אישית.
לאף אחד לא היה ספק שיש לו את היכולת הזאת, והיו לו בלי סוף הזדמנויות כי השחקן הכי חלש של האמריקאים בטורניר (ללא תחרות בכלל), היה דרק רוז – המחליף שלו.
בין זה לבין איזה שהוא קצה של מנהיגות אין שום קשר.
אירוינג "מנהיג" רק את עצמו.
גיא
15 ספט 2014 02:15:26תגיד אתה שומע את עצמך ??? 🙂
אשך טמיר המקורי
15 ספט 2014 13:22:22+1 לדדי
שמואל
15 ספט 2014 08:00:06אני קורא את כל התגובות ונדהם. אירווינג בלט מאוד לטובה כל הטורניר.
לא חיפש את הכדורים לעצמו, קלע באחוזים מעולים כל המשחק, וציוני וה Efficiency שלו היו גבוהים ויציבים לאורך הטורניר. הוא לא סתם שיחק הכי הרבה דקות בנבחרת ומוביל אותה באסיסטים, אחוזים ל3, חטיפות (מקום 2 אחרי הארדן), ואחוזים מהקו.
וכן, אני ממש ראיתי את ההנהגה. כשהוא היה במגרש הוא חילק פקודות, השחקנים הסתכלו אליו, והוא ידע לסדר את ההתקפה.
האיש עם הזקן שיחק את המשחק של עצמו.
ההוא בלי ברכיים לא היה צריך להיות בנבחרת ואילו הייתי אוהד שיקגו הייתי בוכה מהיעדר הכשרון שהוא הראה כל הטורניר.
ורק אירווינג ויתר לחלוטין על כבודו (היה ברור כשמש שהוא יכל לקחת הרבה יותר זריקות והוא יודע לחדור מכל מצב לסל), שיחק משחק קבוצתי והרשים אותי.
זה בדיוק מה שלברון צריך. לא עוד איזה הארדן שחושב שהוא מלך העולם. קליבלנד צריכה PG חכם, שיודע לחדור כשצריך, לקלוע מבחוץ באחוזים מדהימים, מסדר את משחק ההתקפה וכשלברון לא יהיה במגרש – הוא יהיה המנהיג על המגרש.
דדי
15 ספט 2014 16:58:053.5 אסיסטים למשחק כרכז זה לא מנהיגות ואפילו לא רכז.
שמואל
15 ספט 2014 20:46:34א. זה עדיין הכי הרבה בקבוצה.
ב. הוא משחק כ20 דקות למשחק כך שאפשר להוסיף קצת כדי להשוות לממוצע בnba.
ג. הפרשנים כבר דיברו לא מעט פעמים שפיב"א מאוד מחמירה בחלוקת אססיסטים.
ד. מנהיגות לא נמדדת רק באססיסטים – דווקא כשמשחקים עם כ"כ הרבה כישרון לא הייתי רוצה לראות התקפה של 2 מהלכים: רכז-שחקן-סל.
אני מסכים בדבר אחד – הוא אמנם מסדר את המשחק יפה ולענ"ד יש לו IQ משחק גבוה – אבל הוא לא משפר את השחקנים שסביבו. זה בהחלט חיסרון. אבל הוא בן 22.. יש לו עוד כמה שנים להתפתח גם בתחום הזה (ללברון זה גם לקח כמה שנים)
דדי
15 ספט 2014 21:42:18זה שזה הכי הרבה בקבוצה רק מראה כמה לא מדובר ב"קבוצה", וכמה אירוינג לא הצליח להפוך אותם לקבוצה בתור הרכז הבכיר היחיד בכל הסגל (כי ששבסקי סירב להשתמש בקארי בתפקיד משום מה).
תירוצים, תירוצים.
איך שלא תמדוד מנהיגות – אירוינג לא היה מנהיג הקבוצה הזאת.
הוא לא סידר אותם על המגרש ולא נעליים.
אפילו לא החזיק בכדור יותר מהאחרים כמושאמור לקרות אצל רכז אמיתי, כי הארדן היה זה שבפועל הריץ את ההתקפות (בעיקר לעצמו אבל זה כבר עניין אחר).
הוא קיבל את הכדור, וניסה לעשות פעולות אישיות – קליעה או חדירה, כי זה מה שקיירי אירוינג יודע לעשות.
היו לו מעט מאד אסיסטים אם בכלל במשחק העומד.
אף שחקן על המגרש לא הסתכל על אירוינג כדי לדעת מה לעשות, איפה לעמוד, או לאן ללכת.
– רק כדי לראות אם הוא שוב ינסה חדירה סוליסטית או ישחרר את הכדור לעוד תנועה די סתמית של ההתקפה הבינונית של האמריקאים במשחק העומד.
הכישרון של ארוינג לא בספק והוא גם לא הנושא.
השאלה היא מנהיגות, והוא לא לקח ולא קיבל מנהיגות – אפילו בקבוצה שבה הוא היה הרכז הבכיר (שלא לומר היחיד), ושהיה בה חור שחור ועמוק בעמדת המנהיג.
שמואל
15 ספט 2014 23:45:48ראיתי את כל המשחקים – הקליעות שלו הגיעו כמעט אך ורק כשהוא לא מסר וחדר עצמאית או זרק.,אבל רוב הזמן כשהוא היה על המגרש הוא ניהל התקפות איטיות ומסודרות ומסר המון. לעומת הארדן ניהל את רוב ההתקפות המתפרצות.
לא הייתי נותן ציון מדהים על מנהיגות – אבל הוא היה המנהיג היחידי בקבוצה הזאת. אם היה יותר הנהגה על המגרש זה היה נראה יותר יפה. הקבוצה נראתה כמו חבורת נערים שפשוט כיף להם ביחד ולא כמו איזה קבוצת כדורסל קלאסית – ואולי בעצם זה היה היתרון שלה.
בכל מקרה אני חושב שיש לו את זה בגדול ויש לו עוד כמה שנים להראות את כושר ההנהגה שלו (וזה לא יהיה קל כשיש את לברון בסביבה).
בשורה התחתונה – לא התפלאתי שהוא קיבל mvp, אבל גם לא הייתי מתפלא אם פאריד או הארדן היו מקבלים (לכל השאר לא הגיע).