אנדרו וויגינס במיאמי, ג'ימי באטלר בגולדן סטייט

אני לא יודע כמה מופרך לטעון שמיאמי קיבלה את השחקן הטוב יותר בנקודת הזמן הנוכחית.וויגינס קולע העונה יותר מבאטלר, שומר טוב יותר, שיחק יותר משחקים וכנראה גם עמיד יותר. הוא שקע יחד עם כל גולדן סטייט שלא ממש סגורה על עצמה, אבל קולע מרחוק, צעיר יותר ועל חוזה יחסית נוח לשלוש שנים. באטלר הימור לחודשיים עם תקרה גבוהה יותר, אבל אני לא בטוח שהוא יגיע אליה. בהתחשב בזה שמיאמי במקום השישי במזרח ויכולה גם לסיים בו את העונה, אפשר להגיד שהיא התחזקה. זה נכון גם לקייל אנדרסון ואולי אפילו פי ג'יי טאקר, אם האחרון ישחק העונה.

מיאמי עובדת בשני צירי זמן מקבילים כרגע, מה שלא הצליח לגולדן סטייט. מצד אחד הקבוצה מספיק טובה בשביל לעשות טופ 6 במזרח החלש עם שני שחקנים שבשיאם עכשיו ואמורים להיות אולסטארים או באזור ב-5 השנים הקרובות, טיילר הירו ובאם אדביו, ומצד שני אין תקרה לאליפות. הם עוד לא צריכים לפוצץ דברים אלא לראות למה השאר מסוגלים, מה שמתבטא בעונה הטובה של קלאל וור וטעונת השיפור של חיימה חקז, שסובל מחוסר יציבות אבל עם מספרים נאים ב-2025. בעולם מושלם הוא היה פותח כסקנד גארד לצד הירו ואנדרו וויגינס, אבל לא אופתע אם ספולסטרה יעדיף להשאיר את רובינסון או את הייסמית'.

מיאמי עדיין צריכה רכז, וכאן נכנסת הבחירה ב-2025 שמוגנת טופ 10. גולדן סטייט עשויה למצוא את עצמה מחוץ לאזור של העשירייה הראשונה בזכות הטרייד, וזה הופך את הביחרה הזאת למעניינת במיוחד בהקשר הישראלי, בהתחשב בבן שרף. הוא נראה כמו שחקן עם תקרה גבוהה ורצפה נמוכה במונחי NBA ואחד שמתאים להיט קולצ'ר, מה שהופך את השילוב הזה לריאלי.

במקרה של גולדן סטייט מדובר במהלך פאניקה בעיניי, אבל אחד שמזכיר יותר את כריס פול מאשר את קווין דוראנט. באטלר שחקן מעולה שיכול לסחוב אותם בפלייאוף, אבל מחזיק בכדור הרבה יותר מדי בשביל סגנון המשחק היומרני שהם מנסים להכניס. תוסיפו לזה בעיית קליעה קשה כשהוא, דריימונד גרין ואחד הסנטרים ביחד (עם כל הכבוד ל-1.4 השלשות שקווינטון פוסט קולע במשחק), ואני לא הכי סגור איך זה מתחבר.

זאיון וויליאמסון היה יכול להיות מהלך פאניקה מעניין יותר, אבל בסוף הם לא ויתרו על העתיד יותר מדי וגם לא ממש על ההווה במצב לא ברור של קבוצה בינונית שבמקום העשירי במערב וצפויה לסיים באזור הזה את העונה, למרות הפוטנציאל של הספרס עם ד'ארון פוקס. באטלר יכול להחזיק את ההתקפה בלי סטף, משהו שהיה חסר להם למרות הניסיון הלא מוצלח עם דניס שרודר, אבל ההתאמה איתו קצת מדאיגה. יותר מדי שחקנים עברו אצל קר וקרי בשנים האחרונות ולא באמת הצליחו להשתלב בתוך המערכת, כשהאחרון שבאמת עשה כן היה וויגינס שעובר עכשיו ובתפקיד קטן יותר. מה גורם לנו להאמין שבאטלר, שאמר שהוא לא רוצה להאריך חוזה בגולדן סטייט, כן? זה יכול לעבוד והוא שחקן פלייאוף מסוכן בהרבה מוויגינס, מה שהוביל לטרייד הזה, אבל אני לא חושב שג'ימי מודל 2025 והחלודה של ג'ימי מודל 2025 יספיקו בשביל להוציא את הווריירס מאזור הבינוניות הזה. במקרה הטוב הדחה מכובדת מול השנייה במערב בסיבוב הראשון.

דניאל ת'ייס באוקלהומה סיטי

אני כותב את השורות האלה כשאנחנו תשע וחצי שעות מהגונג. יכול להיות שזה המהלך שייזכר בתור מהלך שמביא אליפות או שמחזק קונטנדרית, כשהת'אנדר לא ויתרה על שום דבר ממשי וקיבלה סנטר מחליף שהיא כל כך צריכה. הם ניצחו 39 מ-48 משחקים, ולמעשה 4 מ-9 ההפסידם שלהם באו במשחיקם בלי סנטר טבעי, צ'ט הולמגרן או איזייאה הארטנשטיין, בחמישייה. אנחנו עוד לא יודעים מתי באמת צ'ט יחזור, כשהוא גם יכול לשחק כפאוור פורוורד, ועכשיו יש להם גבוה שלישי. אין סיבה שהת'אנדר לא יהיו 48 דקות עם סנטר על הפרקט.

ההגנה שלהם בלי הארטנשטיין או הולמגרן הייתה לא רעה ועדיין עם הדירוג ההגנתי הטוב בליגה, גם אם נמוך יותר מהרגעים בהם יש ביגמן, אך אני חושב שהחלק המשמעותי של השיפור יגיע בהתקפה. ת'ייס אחד הסנטרים החוסמים הכי טובים בליגה, ומבין כל השחקנים שמשחקים עד 20 דקות למשחק (כשהוא עם 17) רק קוון לוני, טרייס ג'קסון דייויס וסטיבן אדאמס עם יותר screen assists ממנו.

הת'אנדר, לא רק שיי, אחת הקבוצות שעושות הכי הרבה פיק-נ'-רול בליגה. זה נכון גם בקשר לג'יילן וויליאמס ואפילו אג'יי מיצ'ל וקייסון וואלאס, וכאן הם קיבלו עוד שחקן שיחטוב עצים וישאוב מים. שחקן שיחסום בתחילת ההתקפה, יתן גוף בהגנה ויסגור לריבאונד. הת'אנדר היו קבוצת כדורסל מעולה כבר עכשיו ופייבוריטית לאליפות עוד לפני הטרייד בעיניי, וכרגע הם התחזקו בדיוק בנקודת החולשה שלהם מבלי לוותר על משהו. בינגו.

מארק וויליאמס בלייקרס

על פניו יש למארק וויליאמס את כל הגלים. הוא גבוה, אתלטי בצורה בלתי נתפסת ומגיע לגובה גבוה יותר מוויקטור וומבניאמה. הוא רק בן 23 והמספרים על פניו נאים, עם 16 נקודות ב-60% מהשדה, 9.8 ריבאונדים ו-1.2 חסימות למשחק. הוא יכול להיות ללוקה מה שדיאנדרה ג'ורדן היה לכריס פול, או מה שדניאל גאפורד היה ללוקה עד לפני שבוע.

הבעיה, וכנראה מה שהוביל לטרייד הזה במחיר כל כך נמוך, הוא הפציעות. מארק וויליאמס שיחק 84 משחקים בשלוש עונות, 43 מתוכן בעונת הרוקי ו-41 בהמשך, ומעולם לא יותר מחצי שעה למשחק. כמות הדקות שלו אמנם עלתה העונה אחרי שחז רמפציעה, וראינו אותו עם 30.4 דקות למשחק בינואר, אבל קשה להגיד שהוא עוגן הגנתי בשלב הזה בקריירה.

הצוות הרפואי של הלייקרס טוב יותר מזה של שרלוט, הוא על חוזה רוקי וכמות הזריקות מולו בטבעת יורדת באופן משמעותי, אך בשלב הזה הוא בעיקר פוטנציאל ויצטרך לשחק תחת לא מעט לחץ. יהיה מעניין לראות אם לברון מוכן לקחת תפקיד יותר משמעותי בהגנה כשלוקה לידו, בתור סוג של סותם חורים שמחפה גם על מארק וויליאמס (כשהוא עם 7.6 ריבאונדים למשחק בגיל 40), ויכול להיות שזאת התוצאה הטובה ביותר של השבוע האחרון.

וויליאמס יכול לספק את האתלטיות, אבל בשונה מסנטרים אחרים שקושרו ללייקרס הוא לא שחקן שיכול להנהיג ולכוון את חבריו לקבוצה. לברון, שלא באמת התאמץ בהגנה מאז 2020 בערך, כן. האם הוא עדיין מסוגל? אם כן, אז כל התקרה של הלייקרס משתנה. אם לא, אז הראש יהיה בשנה הבאה.