היום בעקבות הפוטבול יש משחק יחיד. ננצל את ההזדמנות להחליף את המלל בקצת היסטוריה מהיום כהרגלנו בקודש אז עמכם הסליחה. לעסק!

1:00 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (8-36) מול פורטלנד טריילבלייזרס (28-17):

ב1337, היום לפני 688 שנה, הכריז על עצמו אדוארד השלישי מלך אנגליה, בתור מלך צרפת. להגנתו, על פי חוקי התורשה של זמנו היה לו קייס, הוא אכן היה הצאצא הבכיר הזכר של אחד ממלכי צרפת האחרונים, אממא, מצד אמו. אי אפשר להיות מיזוגן רק מצד אחד אדוארד. הצרפתיים שהשכילו להפלות משני הצדדים טענו שהוא לא זכאי לכס הצרפתי מכיוון שהקשר שלו לשושלת המלוכה היא מצד אמו. כך התחילה לה מלחמת מאה השנים, שזה בעצם סכסוכים אלימים שהתרחשו בין צרפת לאנגליה לאורך מאה ושש עשרה שנים, מתו בהם לפי ההערכות מיליונים של אנשים והררי משאבים הלכו בהם לטמיון. 486 שנה לאחר מכן, נפטר אדוארד ג'נר, הממציא של חיסון נגד האבעבועות השחורות, המחלה שהרגה הכי הרבה אנשים בהיסטוריה ועל כן החיסון לה הוא למעשה מהפיתוחים הטכנלוגיים החשובים בתולדות האנושות. למעשה, הסיבה שקוראים לחיסון היום באנגלית Vaccination נובעת מהעובדה שאת החיסון של ג'נר לאבעבועות שחורות הוא פיתח מוירוסים שגורמים לאבעבועות בקר (vacca=פרה בלטינית). יש גם פיקנטריה נחמדה לכמה שהחיסון הזה היה game-changer, שגם רלוונטית למלחמת מאה השנים. מסתבר שבזמן המלחמה עם בריטניה, נפוליאון העניק מדליה של כבוד לג'נר בצרפת והסכים לבקשתו לשחרר שני אסירים שהוא חפץ ביקרם.

57 שנים לאחר מכן, נולד דאגלאס מקארתור, אדם שלימים הפך להיות הגנרל האמריקאי הבכיר שאחראי על המערכה הפסיפית במלחמת העולם השנייה. לטעמי, התרומה הגדולה ביותר של מקארתור לא הייתה הבסת היפנים אלא דווקא שיקומם. לאחר המלחמה, מקארתור סייע להנחיל מסורת דמוקרטית ליפן, מדינה שזה עתה סיימה עידנים של שלטון מלוכני ואריסטוקרטי קיצוני ואלים. ארבע שנים לכך לו לכנן את כל המוסדות הדמוקרטיים ביפן ולהפוך אותה לשותפה שוחרת שלום בחבר העמים, לעומת חברתה ממערב. דיברנו על שליטים מלחמות ומהפכים משטריים מהירים, כל אלו גם קרו בספרד, שם 59 שנה לאחר לידתו של מקארתור, ניצחו הלאומנים בהובלת פרנקו את הרפובלקינים בקרב על הברצלונה, מעוז הרפובלקינים, בקרב שסימן את זהות המנצח, פרנקו. פרנקו דגל בצנזורה חזקה, דיכוי הפגנות אלים וחיזוק של מאפיינים לאומיים רחבים על חשבון רב תרבותיות, כלומר אסר על דיבור אף שפה שאינה ספרדתית ורדף את הבאסקים והקטלונים. נער פוסטר של פאשיזם. אז איך ספרד הפכה להיות ספרד של היום?, מדינה מערב אירופאית מפותחת?. האם הספרדים השכילו להתאחד ולהפיל את הרודן?. לא, פשוט הם חיכו שהם ימות. ב1975 פרנקו יצא מהתמונה, ותוך עשר שנים הם הפכו לרפובליקה דמוקרטית סוציאליסטית שחברה באיחוד האירופי. אנגלית הם עדיין לא יודעים.

אגב שתדעו , היום לפני שלוש שנים גם נפטר דוד רפאל בנעט ממציא מעלית השבת.

אני חושב שהסיפורנים ההיסטוריים האלה מייצגים את הסיפור המרכזי עבורי כלפי המשחק של היום, משמעות היחיד על הסביבה שלו. יש דברים שככל הנראה אם אדם X לא היה מגלה/ממציא או עושה, כנראה אדם אחר היה עושה. אבל מדי פעם מגיע אדם, שמהווה צומת בזרם האירועים ההיסטורי, וההווה שנוצר ממנו לא היה נראה אותו דבר בלעדיו. דמיינו עולם שבו היפנים הם בעלי שאיפות אימפרליסטיות מפחידות כמו הסינים, שבו הברית בין הבריטיים והצרפתיים לא בנויה על תללי דם. עולם שבו ספרדים יודעים לדבר באנגלית ואפילו עולם בלי מעליות שבת. יש אנשים שבמחי גילוי או החלטה מעצבים את כל הסביבה שלהם.

כזה, לפחות בתקופה האחרונה, הוא גם דני אבדיה. לאחר שחזר מפציעה, נגדע רצף הפסדים של הטרייל בלייזרס והתחיל רצף ניצחונות שעומד כיום על ארבע, מה שהופך את הרצף הזה לשני באורכו בNBA נכון להיום. זה לא הפרובנציאליות, זה העובדות. בניצחון האחרון על מיאמי, בילאפס אמר שהשאיר את דני על הפרקט כל הרבע הרביעי, יותר ממה שתכנן, מכיוון שלפעמים צריך לעשות מה שצריך לעשות כדי לנצח. דני הוא שחקן מאוד מגוון, הוא מסוגל לקלוע, הוא מגן טוב, ראיית משחק טובה וחייה רעה במתפרצת. גם הרבה איבודים ולפעמים יותר מדי פאולים. אבל בעיקר, הוא שחקן מנצח. הוא מוביל את פורטלנד בWS וב +/-, הרצף הזה זה עוד דוגמה לכך שדני מסתמן כשחקן שאתה רוצה אם אתה רוצה לנצח. אני מקווה שגם קבוצות נוספות בליגה יבינו את זה לקראת עונת הטריידים המתקרבת ובאה.

למרות כל המחמאות שלי, אני חושב שיהיה קשה לדני לנצח את היריבה שלו היום, הקבוצה הטובה בNBA, הלא היא אוקלהומה סיטי ת'אנדרז. אצל הרעמים אפשר להתייחס לעונת הMVP האדירה של שיי, בתור המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה הטובה בליגה. על כך שהוא הקשיב לקרמבו, ורק הגביר מהעונה שעברה, בתור דמות משפיעה על הת'אנדרז. אפשר לדבר גם על החיסרון של הגבוהים צ'אט ואיזייאה, שגורם לכך שהקבוצה הטובה בליגה היא מקום 23 באיסוף ריבאונדים בליגה. איך הנוכחות שלהם משנה לחלוטין את הקבוצה ונותנת לה את הייתרון העיקרי שחסר לה כדי ללכת עד הסוף.

בגלל שתוצאת המשחק יחסית ברורה, אבחר אבחר להתמקד דווקא במשחק לפני יומיים של אוקלהומה, שבו נעדר שחקן אירפואי אחר, הצ'ילבה של הרעמים, לוקה הקוסם דונצ'יץ. אוקלהומה הפסידה עד כה 8 משחקים במהלך העונה. מתוכם, שלושה מהם היו לדאלאס מאבריקס. כולל האחד לפני יומיים. העניין המפתיע הוא, ששלושת ההפסדים הללו היו כשלוקה לא התלבש. מה עוד יותר מפתיע, שכשלוקה התלבש דווקא אז הת'אנדר ניצחו את המאבריקס. מסתבר שלפעמים כל מה שצריך כדי לנצח את הקבוצה הכי טובה בליגה, הוא שהשחקן הכי טוב שלך לא ישחק. אני ניסתי להבין (לצערי רק מדפי הסטטיסטיקה והתקצירים) מה דווקא בדאלאס בלי לוקה עובד מול הרעמים, במטרה לנסות למצוא את החיסון לרעמים. העלתי חרס ואשמח לשמוע ממכם המגיבים רעיונות? האם זה אומר שלוקה הוא פרנקו?, אולי זה ההגנה שלו עם האינסטיקטים של המעלית שבת?.

המלצת צפייה עבור: רק המחצית הראשונה כמתאבן לפוטבול

דו"ח מצב: אייטון ותא'ייבל לא ישחקו.הולמגרן ודורט לא ישחקו מן הצד השני

הימור: אוקלהומה ב20

לסיכום, אי אפשר לכתוב פריוויו היסטורי, שמדבר על דמויות שהשפיעו על סביבתם, ב26 בינואר, בלי להזכיר שהיום לפני חמש שנים התרחשה תאונת המסוק הנוראית שבה נהרגו קובי, ביתו ועוד שבעה אנשים. תאהבו אותו או תשנאו אותו, קובי עזר לעצב את העידן המודרני של הכודרסל, היווה מנטור ומודל הערצה לדור שלם של שחקנים. אחד המשפיעים בתולדות הענף ובכלל.