בתום סיבוב ה"ווילד-קארד" הגדוש שהתקיים בסוף השבוע הקודם, נותרו במרוץ 8 קבוצות בלבד – שש המנצחות מהסיבוב הראשון ובנוסף אליהן קנזס סיטי ודטרויט (אלופות החטיבות של העונה הסדירה) שנהנו משבוע החופש. די כצפוי, הכוכבים הוותיקים והמנוסים כמו ג'וש אלן, לאמאר ג'קסון, סקון ברקלי ודרק הנרי זהרו בכניסה לשלבי ההכרעה. עדיין, לפני שאנו מתקדמים לשלבים המתקדמים של הטורניר, יש מקום לציין כאן את מחזור הרוקיס המצוין, שהיה השנה עמוק ומגוון יותר מהרגיל.

אחד הדברים שייחדו את כיתת הרוקיס של 2024 הוא שבנוסף לתופעה הנפוצה של שחקנים שקיבלו (וניצלו) את ההזדמנות להפגין את כישוריהם בקבוצות תחתית (ביניהם בלטו השנה הטייט-אנד ברוק באורס מהריידרס והתופס מאליק נברס מהג'יאנטס) ראינו השנה גם לא מעט שחקני שנה ראשונה שבלטו והיו משמעותיים בקבוצות צמרת שהגיעו להישגים והעפילו (במידה רבה גם בזכות הצעירים הללו) לפלייאוף.

השבוע אנחנו נפרדים (עד לתחילת השנה הבאה) מכמה מהכוכבים הצעירים הללו. הק"ב בו ניקס (השישי בסדר הבחירה בעמדה החשובה ביותר) הפתיע וכנגד כל הסיכויים הוביל את הברונקוס הבינוניים להישג גבוה בהרבה מהציפיות. התופס לאד מקונקי (שנבחר בסיבוב השני ע"י הצ'רג'רס) הפך למטרה העיקרית (וכמעט היחידה) של ג'סטין הרברט – גם במשחק ההפסד ליוסטון בשבוע שעבר הפגין יכולת מצוינת והשיג 197 (!) יארדים באוויר. הרץ באקי ארווינג השתלט על העמדה בטאמפה ביי, צבר מעל 1100 יארדים קרקעיים במהלך העונה והיה לא רע גם השבוע מול וושינגטון. בקו ההתקפה הקדמית סייעו ג'ו אלט (מהצ'רג'רס) וזק פרייזר (מהסטילרס) לקווטרבקים שלהם להוביל את קבוצותיהם לפלייאוף. בין שחקני ההגנה שהגיעו לפלייאוף (אך לא התקדמו מעבר לסיבוב הראשון) בלט הקורנרבק אדג'רין קופר מגרין ביי.

לסיבוב השני ממשיכים איתנו (בנוסף לקורנרבק המצוין קופר דז'אן מפילדלפיה) שני המועמדים העיקריים לרוקי של העונה (ההגנתי וההתקפי). הק"ב ג'יידן דניאלס מוושינגטון אמנם הגיע עם ציפיות גבוהות (לאחר בחירה במקום השני הכולל) אך ריסק אותן לחלוטין בעונה מדהימה, במהלכה השיג 3570 יארד ב-69% דיוק, 25 ט"ד מול רק 9 חטיפות. מספרים אלו נופלים רק מהרוקי ההתקפי של 2023 – סי-ג'יי סטראוד – שגם הוא ניצח השבוע ועלה לסיבוב השני (בפעם השניה ברציפות). דניאלס היה מצוין במשחק הפלייאוף הראשון שלו והוביל את הקומנדרס לניצחון הראשון שלהם בשלב זה מאז 2005. דניאלס הפך השבוע  לק"ב הרוקי הראשון בהיסטוריה שהשיג 2 ט"ד במשחק חוץ בפלייאוף. בצד השני של המגרש הפגין ג'ארד וורס מהראמס (יחד עם עמיתו מהקולג', בריידן פיסק) את העוצמה של הגנת הראמס שהתגבשה סביבו במהלך העונה, כאשר הוביל מאמץ משותף במהלכו הופל הק"ב של מינסוטה, סם דרנולד, לא פחות מ-9 פעמים במהלך המשחק (שווה לשיא הפלייאוף של כל הזמנים). כתוצאה מכך, ספגה לוס אנג'לס רק 9 נקודות בניצחון המרשים במשחק שהתקיים במגרש הנייטרלי באריזונה.

רוב הסיכויים שגם שני החברים הצעירים הללו יסיימו השבוע את דרכם בפלייאוף מול המכונות המשומנות של דטרויט ופילדלפיה, אך יש להניח שעוד נשמע פעמים רבות את שמם בשנים הבאות, כשהם וחבריהם למחזור ימשיכו להוביל את קבוצותיהם להצלחות עמוק לתוך העשור הבא.

השבוע מתקיימים כאמור 4 משחקים בלבד, שמתקיימים בימים שבת וראשון. להלן הסיקור לקראת משחקי הסיבוב השני. שעות כל המשחקים הם לפי שעון ישראל. המספרים בסוגריים ליד שמות הקבוצות הם מיקומיהן בדירוג החטיבתי.

קנזס סיטי צ'יפס (1) – יוסטון טקסנס (4), קנזס סיטי, שבת 23:30

יוסטון מגיעה למשחק מול יריבה סופר קשה, ועם תקרת זכוכית שמציבה לה ההיסטוריה. מאז שהטקסנס הצטרפו לליגה אי שם בשנת 2002, הם הגיעו לגמר הדיוויזיות חמש פעמים, והפסידו בכל חמשת המשחקים. עם ניצחון מרשים על הצ'רג'רס המאכזבים בשלב הווילד קארד, הטקסנס רוצים להאמין שהפעם השישית תניב תוצאות אחרות, והמועדון הצעיר יגיע בפעם הראשונה בתולדותיו לגמר חטיבה. הקווטרבק סי ג'יי סטראוד לא שיחזר השנה את עונת הרוקי הנפלאה שהוא חווה בשנה שעברה, וחלק לא קטן בכך נעוץ בקו ההתקפה, שספג כמעט ארבעים אחוזים יותר סאקים משנה שעברה. כתוצאה מכך רייטינג המסירה של סטראוד צנח, לא מעט בגלל איבודי כדור. אם הטקסנס רשמו נסיגה במשחק המסירה, הרי שבמשחק הריצה דווקא חל שיפור, כאשר הרץ ג'ו מיקסון רץ ליותר מאלף יארדים כבר בעונתו הראשונה בקבוצה, ומשחק טוב שלו מול הגנת הצ'יפס הוא קריטי אם הטקסנס רוצים להישאר בתמונת המשחק.  לרוע מזלם של הטקסנס, מיקסון נפצע בקרסול בשבוע שעבר והשתתפותו במשחק היום נמצאת בסימן שאלה. ההגנה, שהייתה בינונית במשך רוב העונה, ניפקה את אחד ממשחקיה הטובים ביותר השנה בניצחון על הצ'רג'רס. מול אחד כמו מהומס, בעיקר בפלייאוף, ההגנה תצטרך להיות במיטבה, ולהיזהר במיוחד מהריצות הקטלניות של מהומס. תשאלו את הניינרס בנידון.

שחקני הצ'יפס מגיעים למשחק אחרי מנוחה, מנוחה ארוכה, והם בישורת האחרונה לפני הישג שמעולם לא קרה בתולדות הפוטבול, טריפיט סופרבול. בחלקים גדולים של העונה, הצ'יפס נראו כאילו הם משחקים על שרידי מוטיבציה אחרונים של מי שהשיגו את כל מה שניתן להשיג, מנצחים משחקים עם המון מזל. בכל זאת הם השיגו את המאזן הטוב ביותר בליגה כולה, ואף מראים שיפור ביכולת במחזורים האחרונים. אם המאמן אנדי ריד יצליח להביא את קבוצתו לשיא בדיוק ברגע הנכון, זאת תהיה בשורה מפחידה לשאר הקבוצות בפלייאוף. פטריק מהומס נראה אנושי השנה. ההתקפה בראשותו מסיימת את העונה הסדירה רק במקום ה-15 בליגה בנקודות, אבל הוא שייך לזן הנדיר של שחקני על שיכולים לנצח משחקים בכל רגע נתון וההשפעה שלהם על המשחק היא אדירה. בדומה לשנה שעברה, החלק הדומיננטי אצל הצ'יפס היא ההגנה, שמדורגת רביעית בליגה בספיגת נקודות, ויודעת להפעיל לחץ טוב על קווטרבק היריבה. הקו הקדמי ינסה לנצל את חולשת קו ההגנה של יוסטון, ולא נופתע לראות את סטראוד "מבלה" לא מעט על הדשא.

נתון מעניין – יוסטון אולי הגיעה לשישה גמרי דיוויזיה ב-23 שנים, אבל הצ'יפס רושמים תשעה גמרים שכאלה בעשר השנים האחרונות, שבעה מהם ברצף.  

תחזית : למרות יכולת התקפית די בינונית, הצ'יפס השנה הם אגוז קשה במיוחד לפיצוח, ולעיתים נראה שלנצח אותם זאת משימה בלתי אפשרית. יוסטון קבוצה טובה, שהגיעה לגמר הדיווזיה בזכות ולא בחסד, אבל לצערם הם ירשמו הפסד נוסף במעמד זה, והצ'יפס ימשיכו במסעם אל הנצח.

דטרויט ליונס (1) – וושינגטון קומנדרס (6), דטרויט, הלילה בין שבת לראשון 03:00

הליונס נכנסים השבוע למעגל המשחקים, לאחר שזכו במקום הראשון בחטיבה ובשבוע החופש בניצחון המשכנע על מינסוטה במחזור האחרון של העונה הסדירה. באותו משחק השיגה דטרויט 31 נקודות. זו הייתה הפעם ה-10 (מתוך 17 משחקים) בהם צברה הקבוצה יותר מ-30 נקודות – בשישה מהם אף הגיעה הקבוצה לסף 40 הנקודות. התקפת דטרויט הייתה הטובה ביותר בליגה לאורך כל העונה, כשהשיגה 33.2 נקודות למשחק ודורגה בין 5 הטובות ביותר גם באוויר וגם על הקרקע. ג'ארד גוף הציג את העונה הטובה בקריירה, עם 37 ט"ד מול 12 חטיפות, אחוז דיוק מדהים של 72% ורייטינג של 112. הרץ הצעיר ג'מיר גיבס הגיע כמעט לסף 2000 היארדים הכוללים ושני תופסים (אמון-רא סט. בראון וג'יימסון וויליאמס) צברו יותר מ-1000 יארד. נקודת התורפה של הקבוצה היא בהגנה הסובלת מפציעות של שחקני מפתח (בראש ובראשונה הפאס-ראשר הבכיר איידן הצ'ינסון אבל גם שותפו לקו הקדמי מרקוס דוונפורט, שני הקורנרים קרלטון דייויס וחליל דורסי ועוד). בהתאם, ההגנה – שב-11 המשחקים הראשונים איפשרה ליריבות רק 16.5 נקודות למשחק, ספגה ב-6 המשחקים האחרונים (מאז סוף נובמבר) 10 נקודות יותר (!) בכל משחק והפכה את הקבוצה לפגיעה, כפי שהודגם במשחק ההפסד לבפאלו לפני כחודש בו השיגו ג'וש אלן וחבריו 48 נקודות – כאשר 42 נקודות שצברה התקפת הליונס לא הספיקו. פחות מזכיה באליפות (לראשונה בעידן הסופרבול) לא תספק את המאמן הקשוח דן קמפבל וחניכיו, והדרך לשם מתחילה הלילה מול וושינגטון.

וושינגטון ניצחה בסיבוב הראשון את טאמפה ביי כאשר הק"ב הרוקי ג'יידן דניאלס מספק את אחד המשחקים הטובים בקריירה הקצרה אך המרשימה שלו. הוא השיג במשחק 268 יארד באחוזים טובים עם 2 ט"ד ובנוסף קידם את הקבוצה על הקרקע בכמה מהלכים קריטיים. דניאלס יקטוף – די בקלות – את תואר הרוקי ההתקפי של העונה במהלכה צבר 25 ט"ד מול 9 חטיפות בלבד ורייטינג מכובד (לא רק לרוקי) של 100. אך יותר מכל הביצועים והסטטיסטיקות, בלטו והשפיעו המנהיגות, הקשיחות והווינריות שהוא הזריק לקבוצה שבמהלך העשור האחרון לא צברה יותר מ-8 ניצחונות בעונה (והגיעה רק פעם אחת לפלייאוף). התקפת הקבוצה דורגה השנה במקום ה-5 בליגה עם 28 נקודות למשחק (9 יותר מבעונה שקדמה לה!) כשהיא נעזרת גם במשחק ריצה אפקטיבי (שדורג במקום השלישי) שגם אותו הוביל… ג'יידן דניאלס שהיה הרץ המצטיין של הקבוצה עם כמעט 900 יארדים קרקעיים. בהגנה יש  עדיין לוושינגטון מקום לשיפור – היא דורגה במקום ה-18 בלבד (23 נקודות למשחק) כשהיא טובה מול המסירה (מקום 3) ובמשחק הלחץ (מקום 6) אך גרועה מאד מול הריצה (מקום 28). עם חיזוקים נכונים בהגנה ובקו ההתקפה הקדמי (שאיפשר 47 סאקים על דניאלס – הרבה יותר מדי) יוכל השלד הצעיר של הקבוצה, המובל ע"י דניאלס המצוין (שיהיה בשנים הקרובות תחת חוזה רוקי זול), להגיע שוב לפלייאוף ואולי גם לאתגר את הקבוצות המובילות בחטיבת ה-NFC – אחת מהן היא דטרויט, אותה תפגוש וושינגטון במשחק הערב.

תחזית : אחד מצמד הרצים המצוין של דטרויט, דייויד מונטגומרי, סיים את העונה ולא ישתתף במשחק. בהיעדרו יגדל העומס על ג'מיר גיבס הפנטסטי שיצטרך לנצל את פריכות הגנת הריצה של הקומנדרס. גוף ימצא במסירות מדויקות את סט. בראון ו-וויליאמס אך יצטרך להיזהר מאיבודי כדור, כפי שקרה לו כשנחטף פעמיים במשחק הקודם (מול הוויקינגס). למזלו, הקו האחורי, היעיל בד"כ, של הקומנדרס לא חוטף את הכדור בתדירות גבוהה (פחות מ-0.5 חטיפה למשחק). הגנת דטרויט הפצועה הציגה משחק טוב מול מינסוטה, כשאיפשרה לה רק 9 נקודות ועצרה לחלוטין את משחק המסירה של דרנולד וחבריו – אבל יהיה לה קשה הרבה יותר מול הניידות והקשיחות של דניאלס. המשחק יהיה צמוד ומותח ויעלו במהלכו הרבה נקודות על הלוח. בסוף היום, הביתיות והניסיון של דטרויט (וגם העייפות של וושינגטון, שבניגוד לדטרויט שיחקה לפני שישה ימים בלבד) יכריעו את הקרב. הליונס ינצחו בהפרש חד ספרתי ויתקרבו עד מרחק של שני משחקים מהגביע, אותו לא ראתה דטרויט מאז 1957.

פילדלפיה איגלס (2) – לוס אנג'לס ראמס (4), פילדלפיה, ראשון 22:00

הראמס לא פתחו טוב את הליגה, ואחרי מאזן של 4-1 מעטים חשבו שהעונה תסתיים במאזן חיובי, שלא נדבר על העפלה לפלייאוף.  אבל אז באה ריצה של תשעה ניצחונות מתוך 11 משחקים, הראמס לקחו את אליפות הבית המערבי לראשונה מאז עונת הסופרבול שלהם. לאור הניצחון המרשים בסיבוב הראשון על הוויקינגס, כדאי מאוד לקחת אותם ברצינות. אם מסתכלים על הנתונים היבשים, התקפת הראמס מדורגת רק במקום העשרים בליגה בנקודות, ההגנה מקום 17 בספיגת נקודות – אבל סטטיסטיקה היא לא חזות הכל, והראמס נמצאים במומנטום טוב, בייחוד בגזרת ההגנה. אם נתעלם מהמחזור האחרון חסר החשיבות, ההגנה לא ספגה יותר מתשע נקודות כבר ארבעה משחקים, כולל בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול הוויקינגס, קבוצה התקפית לא רעה בכלל. בעיה משמעותית של ההגנה מגיעה מכיוון הריצה, שם מתקשים הראמס כל העונה, ומול פילדלפיה זה אומר צרות צרורות, כמו למשל גשם של 314(!!) יארדים על הקרקע שהמטירו עליהם האיגלס במפגש הקודם בין הקבוצות העונה. התקפת הראמס כאמור לא הבריקה השנה, הקווטרבק מת'יו סטאפורד נראה מעבר לשיאו, וכתוצאה מכך משחק המסירה מתקשה לייצר נקודות. גם תחום הריצה נחלש לעומת שנה שעברה, ולמרות שהרץ האחורי קיירן וויליאמס רשם עונת שיא אישית, המשחק הקרקעי היה רחוק מלהרשים השנה.

בפילדלפיה לעומת זאת, משחק הריצה הוא בהחלט מרשים, אפילו מרשים מאוד. מקום שני בליגה ביארדים ונקודות בעונה הסדירה, "כתישה" של הפאקרס על הקרקע בסיבוב הווילד קארד, וכרגע האיגלס נראים בלתי ניתנים לעצירה על הקרקע. סקוואן בארקלי רושם עונה סדירה מפלצתית של מעל 2000 יארדים על הקרקע, ובינתיים גם בפלייאוף הוא לא מוריד את הרגל מדוושת הגז. מי שמראה קצת סימני חלודה הוא הקווטרבק ג'יילן הארטס, שחזר לפלייאוף אחרי זעזוע מוח שהשבית אותו לשלושה משחקים, ורשם רק 131 יארדים במסירה מול הפאקרס. מי שעוד רשם משחק לא טוב מול הפאקרס הוא התופס המצטיין איי ג'יי בראון. למרות פציעת הברך שמגבילה אותו, סביר להניח שנראה אותו פותח מול הראמס. האיגלס יכולים להרשות לעצמם יכולת שכזאת בהתקפה, כשיש להם הגנה כל כך טובה, באוויר ובקרקע. מקום ראשון בספיגת נקודות, שני ביארדים, שישי בגרימת איבודי כדור, והרי לכם הגנה שיכולה לסחוף את כל הקבוצה עד הסופרבול, ואפילו זכיה בגביע לומברדי הנכסף.

נתון מעניין – האיגלס רושמים 621 ניסיונות ריצה בעונה הסדירה, הכי הרבה בליגה. לראמס יש לעומת זאת רק 450 ניסיונות ריצה.

תחזית : למרות השיפור הניכר ביכולת של הראמס ככל שהעונה התקדמה, האיגלס טובים מהם כמעט בכל פרמטר של משחק, בייחוד בתחום התקפת הריצה, והם הפייבוריטים הברורים לנצח.

בפאלו בילס (2) – בולטימור רייבנס (3), בפאלו, הלילה בין ראשון לשני 01:30

כצפוי, הבילס ניצחו בקלות את דנבר, כשג'וש אלן נותן "עוד יום במשרד" עם 272 יארד בכמעט 80% דיוק, 2 ט"ד ללא חטיפות ומוסיף 46 יארדים על הקרקע. בשילוב עם יום מוצלח במיוחד של הרץ ג'יימס קוק (120 יארדים, עם יותר מ-5 יארדים למהלך) היתה התקפת בפאלו אימתנית במיוחד ואפילו ההגנה הטובה של הברונקוס (שדורגה שלישית בליגה בעונה הסדירה) נותרה ללא תשובות. התקפת בפאלו דורגה במקום השני בליגה (והראשון ב-AFC) בעונה הסדירה עם כמעט  31 נקודות למשחק, למרות שדורגה רק בשיפולי העשיריה הראשונה ביארדים באוויר וגם ביארדים על הקרקע. הם הצליחו לצבור את כמות הנקודות הזו בשל יעילות גבוהה קרוב לקו השער (דורגו במקום השלישי בליגה בהשגת ט"ד מהזדמנויות ברד-זון, עם 68%) – הרבה בשל היכולת הקטלנית של הק"ב הענק שלהם. הגנת בפאלו דורגה במקום השמיני (21 נקודות למשחק) אך הפגינה יכולת לא יציבה, ולצד משחקים בהם "חנקה" את היריבה, חוותה בדצמבר 2 משחקים בהם ספגה יותר מ-40 נקודות. הבילס שואפים לצלוח את השלב השני של הפלייאוף, לראשונה מאז עונת 2020-21 ולהגיע לעימות נוסף (לאחר שלושה מפגשים ב-4 השנים האחרונות, כולם הפסדים) עם הנמסיס שלהם – קנזס סיטי צ'יפס. הבילס יקוו לשנות את התסריט השנה, להכריע את מהומס והצ'יפס ולעלות לסופרבול – אולי בדרך לזכיה באליפות ראשונה בתולדות המועדון. לפני שכל זה יקרה, בפאלו צריכה קודם כל לנצח השבוע בבית את הסגולים מבולטימור, וזו לא תהיה משימה קלה.

הרכבת של בולטימור מגיעה לבפאלו אחרי שדרסה, ליטרלי, את הגנת פיטסבורג הגאה. הרץ הוותיק דרק הנרי השיג 186 יארדים קרקעיים (ו-2 ט"ד) וביחד עם לאמאר ג'קסון ויתר החברים, צברו הרייבנס 299 יארדים בריצה מול ההגנה שדורגה תשיעית כנגד הריצה בעונה הסדירה. עם משחק קרקע כזה, הק"ב ג'קסון לא היה צריך למסור את הכדור יותר מדי פעמים והסתפק ב-21 נסיונות בהם דייק ב-76% וצבר 175 יארדים אוויריים ו-2 ט"ד משלו. התקפת הרייבנס מדורגת כמובן ראשונה במשחק הריצה לאורך כל העונה, כשהיא משיגה כמעט 200 יארד (194 ליתר דיוק) מדי משחק. עם יכולת קרקעית דומיננטית כזו, ג'קסון מוסר רק 28 פעמים במשחק (מקום לפני אחרון בליגה!) אך עושה זאת ביעילות פנטסטית, כשהוא משיג כמעט 9 יארדים לניסיון מסירה (מקום 1). בשורה התחתונה, מבחינת צבירת נקודות, מדורגת התקפת בולטימור במקום השלישי (אחרי דטרויט ובפאלו) עם 30.3 למשחק. בהגנה המצב מעט פחות מזהיר, כשהקבוצה סופגת 21 נקודות למשחק (מקום 8) – אך יותר מכמות הנקודות מדאיגה את המאמן ג'ון הרבו החדירות של הקו האחורי, שמאפשר ליריבות לצבור כמעט 250 יארדים למשחק (מקום 30 בליגה) וזאת למרות משחק לחץ אפקטיבי מאד של הקו הקדמי (3.2 סאקים למשחק, מקום 2). זו בהחלט בעיה כשאתה עומד לפגוש את ג'וש אלן (ובהמשך כנראה את פטריק מהומס) בדרך להופעה ראשונה בסופרבול מאז 2012.

תחזית : משחק ענק בין שתי קבוצות מעולות שרוצות ויכולות לקחת אליפות. אנו נפגוש במשחק שתיים משלוש ההתקפות הטובות בליגה ואת שני המועמדים העיקריים לתואר ה-MVP של העונה. בולטימור, כרגיל, תנסה לנהל את המשחק על הקרקע מול הגנת הריצה הבינונית של בפאלו (מקום 12 בליגה). על מנת למנוע מהבילס לצופף את הקו הקדמי ולנסות לעצור את הנרי, ג'קסון ינצל את הזמן הארוך שיהיה לו בפוקט ומחוצה לו (שכן הגנת בפאלו לא מצטיינת במשחק הלחץ) למסור כדורים ארוכים לתופסים שלו, אם כי הוא יחסר כנראה גם השבוע את התופס המוביל, זאי פלאורס, שנפצע במחזור הסיום של העונה. מול הרייבנס שיצברו יארדים ונקודות וישלטו כנראה בשעון עם דרייבים ארוכים ואפקטיביים ייאלץ (שוב) ג'וש אלן לעמוד כמעט לבדו בפרץ. הוא יצטרך גם השבוע לקבל משחק טוב מהרץ ג'יימס קוק ומשחק נקי מטעויות של התופסים ובראשם חליל שקיר. ההגנות הבינוניות של שתי הקבוצות לא יצליחו להתמודד עם ההתקפות ונראה משחק מהנה וצמוד עם סקור גבוה. בסיכומו האיזון והעומק של התקפת בולטימור יתנו לה יתרון קטן אך מכריע שיאפשר לה לנצח את המשחק. אם לא תהיה סנסציה במשחק המקביל, הרייבנס יגיעו בשבוע הבא לקנזס סיטי לשחזור משחק אליפות ה-AFC מהשנה שעברה – בתקווה שהפעם התוצאה תהיה שונה.