
בליגה בה ריד שפרד הנבחר השלישי דאשתקד צריך לגרד דקות מהספסל ורוב דילנגהם הנבחר השמיני הסופר מוכשר מ-2024 צריך לחכות לפציעות מרובות כדי לקבל דקות בטימברוולבס, הליגה נמצאת בבעייה. הרף להיכנס לרוטציה של קבוצה מנצחת מעולם לא היה גבוה יותר. מומחי דרפאט רבים ברשת עוד מדברים את השפה הישנה ומתארים כיצד נבחר כזה או אחר מתאים ליד כוכבי הקבוצה, כאשר במציאות, רובם יחלו את הקריירה הצעירה שלהם על הספסל כאשר חופן שחקנים בלבד יוצנח היישר לחמישייה.
כי למרות טרוניות דחופות שלי על הליגה, קשה להתכחש לכך שמבחינת סקילס נטו, הליגה מעולם לא הייתה מפוצצת כישרון כמו היום. חלק מהסיבות לכך הן ש"זקני" ליגה רבים, שבעבר בגילאי השלושים שלהם, היו אורזים מזוודות וחולצות פרחוניות אל עבר השקיעה, עדיין מראים שכוכם במותנם, כאשר מנגד, הילדים הצעירים מגיעים ומהר. נדבך נוסף הוא ה-"האפרון השני" המאיים של חוקי תקרת השכר והקושי של קבוצות לתחזק סגלים לאורך זמן. בחירת דראפט שפוגעת מאפשרת גם להזין כישרון חדש למערכת וגם לנצל את תקופת חוזי הרוקי של הכוכב העולה לבצע החתמות תומכות. ימי סוללות הכוכבים כמעט נגמרה.
שנה שעברה, דראפט 2024 היה מדכא מכיוון שמעט מאוד שחקנים משמעותיים הגיעו מהמכללות, ונאלצנו ללגום מהבציר הצרפתי שהביא עמו סחורה מעט חמוצה. השנה, אנו נראה בציר דראפט אחר לחלוטין. הטופ של הדראפט נראה מבטיח ומרשים. גם בהמשך הסיבוב הראשון נראה שחקנים משלימים נהדרים שיחזקו קבוצות בקצבות. בשנה הבאה אגב דראפט 2026 אמור להמשיך להרשים בקצפת עם קמרון בוזר (הבן של קרלוס) ואי ג'יי דיבנצה הוירטואוז שיגנוב לבבות.
התרשמות ראשונית
בתחילת העונה, היה ברור שזהו הדראפט של קופר פלאג. שחקן לבן אתלטי וגבוה (9'6 גובה, שוקל כ-225 פאונדס) שהפך לסנסציה כבר בגיל 16 כשהגיע ממדינת מיין הרחוקה ונראה כמו גבר המשחק עם ילדים. פלאג הגיע עם תווית משיח לאוניברסיטת דוק כבר בגיל 17 מכיוון שהחליט לוותר על שנתו האחרונה בתיכון (עוד יכול היה מכיוון שהינו יליד דצמבר) היישר לאולם בקמדון.
אבל כנראה שגם המשיח זקוק לחימום מנועים. קופר החל את השנה בסדר אפילו "פרווה" מבחינה סטטיטית. הקליעה עוד לא הייתה שם. הוא התקשה לכדרר בתוך הצפיפות הגיאומטרית של מגרש המכללות ובקיצר, נראה אנושי משהו. לעומתו, דילון הרפר, הבן של רון הרפר (כוכב קליבלנד לשעבר והשותף של מייקל ג'ורדן בקו האחורי האלמותי של הבולס), פתח בסערה ונראה כמו סופר-סטאר בהתהוות.
אחרי המשחקים הראשונים של הרטגרס, החלו זרזיפים של הרהורי כפירה לגבי קופר פלאג כבחירה ראשונה לטובת הארפר הלוהט. אבל מאז משחקי ה-ACC קופר השאיר אבק לכולם. אני אפילו לא רוצה לדמיין איך היה נראה אילו היה נשאר בתיכון עוד שנה ומגיע בגיל 19-20 למכללות. כן כדאי לציין שה-ACC הקונפרנץ בה דוק משחקת נחלשה בשנים האחרונות וכיום מדורגת חמישית בדרגת האיכות. אך אני מרשה לעצמי לא לבטל את ההתפוצצות של קופר כי עשה זאת לא מעט נגד קבוצות איכותיות.
אז איך אני רואה את משחקו של פלאג? לפני טורניר ה-ACC הוא נראה כמו אולר שווצרי. סוג של שחקן שאולי לא יהיה אופציה ראשונה, אך יידע להסתדר בכול מצב ולבצע מהלכים מנצחים ואולי משם לצמוח לסוג של כוכב. משהו כמו פרנץ ווגנר. אבל הוא הרים את המשחק שלו כולל הצגה התקפית מרהיבה מול נוטרדאם בה קלע 42 נקודות (11/14) עם 17 זריקות מהקו ב- 94.1%, 7 אסיסטים, 6 ריבאונדים, 3 איבודים וחטיפה אחת. ג'ון שייר, מאמן דוק הטיל עליו את כובד האחריות לייצר התקפות ומאז קופר פשוט נראה כמו מיס מאץ' מהגיהנום. בשלושת האחרונים קלע: 28, 24 ועוד פעם 28 נק'. אבל ההתקפה אצל קופר היא רק בונוס. קופר הוא אחד המגנים הכי טובים במכללות. במיוחד כשהוא מגיע מהצד ומוחק זריקות של יריבות. קשה לעבור אותו באחד על אחד כולל ווינגים אתלטים. היכולת של קופר לרדת נמוך עם הרגלים כמעט כמו רכז נראית מדהים. צפו כמה נמוך יורד כדי לסגור מגן בפוסט אפ.
בהתקפה, כאשר שמים עליו ווינג אתלטי, קופר קובר אותו עד שהוא מספיק קרוב לטבעת ומעיף אותו מהדרך. כשנשמר על ידי גבוהים עבר אותם כמו מים והגיע לטבעת. דוק וידאה שיש לידו קליעה כדי שיהיו לו מרחבים לפעול בהם. יש לו זריקת מיד ריינג' יעילה, זריקת שלוש סבירה (אני מעט סקפטי במעבר לטווח NBA, יצטרך תקופת אדפטציה) וגם מובים של היסוסים סטייל קוואי שמקפיאים את ההגנה ומאפשרים לו לנצל את הגובה, כוח, סקיל שלו כדי לייצר הפרדה וזריקה פנוייה. הכי חשוב, כיאה לרוב כוכבי הליגה כיום, הוא הוכיח שניתן גם להשתמש בו גם כפליימייקר. אם תרשו לי להיות מעט אופטימי, אני מאמין שיש לו עוד ס"מ או שתיים לגבוה לאזור ה-10'6. ידיו מספיק ארוכות וכתפיו מספיק רחבות להוסיף משקל בעתיד. קופר באמת יוכל לשחק 1-5, כאשר כסנטר יוכל לשחק באופן דומה ל-AD. הדאגה שלי היא בעיקר סביב הקליעה מבחוץ. אבל בניגוד להרבה פרוספקטים בכירים בעבר, זה לא יהרג ובל יעבור עבורו.
דילן הרפר לאחר כמעט 3 חודשים, אם להיות כנים, הוא פחות סימן קריאה ממה שנראה קודם. גארד שמאלי גבוה, סביב ה-5'6 על 230 פאונדס. ההארפרים (רון האב, רון ג'וניור ודילן) בנויים כמו טנקים. דילן בעל ידיים ארוכות ואתלטיות, מגיע לטבעת כל אשר ירצה ויש לו מסירה נהדרת משם. הקליעה באה והולכת, הוא פתח את העונה בסערה ומאז נראה מאט יותר אנושי לאחר שנאבק עם פציעות טורדניות והתקף קשה של שפעת שגרם לו לשבת, לרדת במשקל ולהיראות כמו הצל של עצמו. האנרגיה הבלתי נגמרת תחזור וכך אני מאמין שהמשבר יהיה מאחוריו בקרוב. יש לו את כל היכולות של גארד מוביל: עבודת רגליים הכוללת סבסובים, שליטה בגוף ויצירתיות. לגבי המסירה שלו אני חלוק על סקווטים רבים. הוא קיבל הרבה השוואות לקייד, אבל אני פחות רואה את ההשוואה. הוא מוסר טוב, אך לא יוצא דופן, בעל תפיסת מגרש ואיי קיו ברמה סבירה אבל המיומניות הטכניות הגבוהות שלו מייצרות היילייטס של מסירות שנראות מצויין במבחן העין. אני מערבב ומשקשק כאן מילים כמו ברמן מיומן כדי לומר שאין לי ספק ביכולתו להפוך לגארד מוביל בליגה. אבל האם הוא מסוג השחקנים שבונים סגל שלם סביבם? אני עוד ממתין להתפתחויות בעניין.
אייס (ACE) ביילי חברו של הארפר לחמישייה בראטגרס, הוא אולי השם הכי מגניב שיכול להיות לכוכב כדורסל. כביכול, ההגעה של שניהם למכללה כל כך שולית ניראת מוזרה על פניו. אך כיום פרוספקטים חושבים על המותג שלהם לא פחות מהרצון להיאבק על מקומם מול וותיקים בתוכניות בלו צ'יפ יוקרתיות. הארפר הגיע בעיקר כי למד וגר באזור ומכללת רטגרס עזרה לאחיו, רון הרפר ג'וניור להפוך משחקן שאף אחד לא התעניין בו, לשחקן NBA שולי. ביילי והרפר ברמה וחצי מעל כל שאר השחקנים בסגל ולאף אחד לא אכפת מהמאזן שלהם. ביילי לעומת הארפר הוא פורוורד מוכשר וארוך בגובה 9'6 מהזן הקווין דורנטי. רזה יחסית, מאוד גמיש ופלואידי על המגרש ובעל קליעה חלקלקה.
ביילי בניגוד להארפר פתח פחות טוב והתחזק רק בחודש האחרון. הוא לא שחקן שלם. מצד שני, אין הרבה פרשמנים שהיו נכנסים לאולם הביתי של אינדיאנה ושמים 39 נקודות. הוא גם מאוד שיפר את יכולת הריבאונד שלו לאחרונה. הוא יצרן נהדר באחד על אחד עם אינסטינקטים נהדרים. הוא עדיין לא מאוד אפוי כיוצר עבור אחרים ובעיקר משמש כסקורר. אבל גם 17 שנה לאחר ש-KD נבחר בדראפט, קשה למצוא מעבר לחופן שחקנים סביב בגובה 10'6 ומעלה שממש יכולים לייצר לעצמם מצב קליעה מכדרור יש מעיין. האם זהו פרופיל של טופ 3? לא יודע. הליגה מוכיחה שהבאסטים הגדולים נופלים בגלל מחסור באיי קיו כדורסלני ויכולת קבלת החלטות איטית יותר. מצד שני שחקנים כמו קאם וויטמור או MPJ שנראו חד ממדיים, נפלו במיקום בערב הדראפט וקבוצות מתחרטות על כך עד היום. מצד שלישי, הדראפט הזה מפוצץ כישרון בבחירות הבאות ול-GMים שיבחרו בין 3-10 ירעדו האגוזים בליל הדראפט.
בקיץ האולימפי הנהדר שחווינו, בלט ילד צעיר מהבהמהס. ווי ג'יי אדג'קום (ואלדז ג'וניור = VJ) שמו. ילד אתלטי ומהלהיב שהראה המון היילייטים נגד נבחרות אולימפיות בוגרות. אדג'קום החל את העונה בביילור קמצ חלושס כאשר נראה מבולבל ולא כל כך משתלב במרקם הקבוצתי. במקביל מוקים רבים החלו להורידו מהטופ 5. בחודש וחצי האחרונים הילד לוהט ונראה כמו גרסה מודרנית של וויקטור אולדיפו. ההקשר הקבוצתי של אדג'קום הוא שהוא משחק ליד רוברט רייט הפוינט גארד וג'רמי רוץ' בן ה-23 שעוד שיחק עם ג'יילן ג'ונסון בדוק ב-2020. אדג'קום לא מחזיק ממש בכדור כאופציה ראשונה ומפלס את מקומו בהרבה אסרטיביות לעיתים רבות מהכנף. אבל הבזקי הכישורון שלו במיוחד במשחק מעבר והשיפור שלו ממשחק למשחק יחזירו את השם שלו לטופ 4-10. בארבעת המשחקים האחרונים של ביילר קלע נגד TCU 18 נק' בהפסד, 30 נק' בניצחון על קנזס סטייט, 21 בניצחון מול יוטה ו-28 בהפסד בהארכה ל-BYU החזקה. אדג'קום יצטרך להוכיח הרבה יותר בגרות בקונפרנס לא פשוט (הביג 12) כאשר ביילור ממש מתקשה לייצר הרמוניה במשחק שלה.
עוד שחקן קו אחורי נהדר הוא טריי ג'ונסון, צעיר בן 18, שוטינג גארד נהדר בגובה 6'6 מטקסס שקצת סוליסט, אין מה לומר, אך שם את הכדור בחור. המכניקה שלו היא חלקלקה ואסתטית. הוא שוטר קלאסי שיכול לנוע בין חסימות או לעלות ממיד ריינג'. מזכיר את אייזיה ג'ו מהת'נדר, זהו סגנון שקצת הלך לאיבוד עם כמות האולרים השווצרים שמגיעים כל שנה לליגה. ג'ונסון בעל טווח NBA נהדר ופוגע מבחוץ גם בקאץ' אנד שוט וגם בעלייה מכדרור (38 מ-3, ביותר מ-6 ניסיונות מעל 40% בקאץ' אנד שוט), אבל גאנרים ב-NBA עלולים למצוא עצמם יורים כל הדרך לספסל אם המאמן לא מאמין שהם יכולים לתרום בתחומים נוספים (ראו מוזס מודי וסטיב קר ההייטר). טריי לא זריז רגליים ולא בדיוק שומר אדיר. אבל יש לו את הכישורים להיות סקורר יעיל ב-NBA. אני רואה בו מועמד לנוע המון מקומות עד הדראפט. גם יכול ליפול מחוץ ללוטרי לטובת ווינגים וגארדים קצת יותר מגוונים כמו ליאם מקנילי מיוקון או ג'רמיה פירס הנהדר מאוקלהומה
מצד שני לצד קופר פלאג בדוק, יושב קלעי שדיאטת הזריקות שלו בריאה יותר. קון קניפל שמו. שוטר לבן בגובה של 7'6 עם יד נהדרת והבנה נהדרת של איך לשחק במסגרת קבוצתית. קנופל הוא יותר מרק לביור שחי על זריקות פתוחות. יש לו קצת ג'וס ביכולת לתקוף קלוז אווטים, לשחק קצת פיק אנג רול וגם לעבור בין חסימות (לעיתים גם לחתוך לסל). לעיתים הוא עושה לי ממש וויבים של קלי תומפסון בתחילת הקריירה שלו. הזריקה של השניים אפילו דומה. אני עדיין לא סגור על יכולתו של קניפל ב-NBA להפוך ליצרן נקודות עילי. אך הוא בהחלט נראה כמו שחקן שאפשר להציב סביב כוכבים יוצרים. קניפל הוא גם מוסר נהדר וישתלב בקונספט קבוצתי יותר. הכדור לא נדבק אליו. אבל מה לגבי הפרופיל ההגנתי שלו? למרות שהוא תחרותי וחכם, הוא לא בדיוק ווינג סטופר. הליגה כיום ברמה מטורפת אתלטית. במיוחד בעמדות הווינג. אבל בבחירה טופ 10 זה לא חייב להדאיג קבוצות.
הבינלאומיים:
לדראפט ה-NBA 2025 יש מעמד בינלאומי נהדר עם המון בחירות פוטנציאליות בסיבוב הראשון. בשנה שעברה ראינו שש בחירות ששיחקו מעבר לים בסיבוב הראשון. השנה שוב נראה לא מעט שחקנים אירופאים שחלקם משחקים במכללות וחלקם בקבוצות אירופאיות.
השניים הבולטים במכללות שככל הנראה ייבחרו בטופ 10 הם קאספרס יאקוצ'יוניס הליטאי המככב במכללת אילנוי, ואיגור דמין הרוסי המשחק במכללת BYU המורמונית שהתחזקה מאוד. יאקוצ'יוניס הוא פנומן ממש. הוא פוינט גארד גדול עם ראיית משחק ותחושה אדירה של מה שקורה על המגרש. אמן פיק אנד רול קלאסי. כל הראייה שלו היא קבוצתית. הוא קורא מהלכים ועושה מניפולציות על ההגנה ומוצא זויות מסירה מפתיעות. הבחור גדול, סביב ה-6'6 עניין אופנתי לפוינט גארדים בליגה. הוא מספיק חזק ובעל אתלטיות סבירה. הוא לא מהסוג שמתפוצץ בצעד ראשון והוא עוד רחוק מלהיות מסיים ברמה גבוהה. אבל את מה שיש לו קשה ללמד. הוא הצטרף לאילינוי, לאחר תקופה עם FC ברצלונה ולאחר קריירה צעירה בינ"ל בפיב"א והוכיח את עצמו כאחד הפוטנציאלים המובילים בדראפט השנה.
איגור דמין בינתיים נשאר ברמת הפוטנציאל. הבחור ווינג גבוה שנע כמו גארד על המגרש. הוא קצת מזכיר את מאטאס בוזליס מהבולס בפלואידיות שלו. אבל אחוזי הקליעה ממשיכים לטריד מנוחתם של מנהלים (39% TS% בשמונת משחקים האחרונים), השאלה היא האם מדובר על רכז ג'מבו ענק עם הכדור בידיים שרואה את המגרש מלמעלה ובעל יכולת טכנית למסור מכל מצב או ווינג שיכול להוריד את הכדור לרצפה מדי פעם ולייצר מהלכים או ווינג NBA קצת גבוה עם יכולות אקסרה לסייע בהובלת כדור (כמו נניח דני אבדיה). ההבדל הוא אדיר מכיוון שווינג ב-NBA קודם כל חייב יכולת קליעה יציבה מבחוץ אחרת קשה מאוד להשתמש בהם גם כאשר הם מאוד כישרוניים (למעט האחים תומפסון, אבל נקרא להם מקרים א-נומליים).
עוד בין לאומי שעושה רעש במכללות הוא הדרום סודני האהוב חאמן מלוק המשחק לצד הדוקים בעמדת הסנטר. מלוק הצעיר, טס לפריז עם הנבחרת הדרום סודאנית, אך לא ממש ראה מגרש. מדובר על ענק של ממש 2'7 סופר ארוך השוקל 230 פאונדס. הוא בעיקר מסיים בטבעת. מלוק, מדורג במקום השני במכללות באחוז 2 נקודות (84.1%) ובמקום השביעי בדאנקים, תוך שהוא עוזר לעגן את ההגנה השנייה הכי טובה במדינה, אורך ההגעה שלו נושק ל-8'9 כשהטבעת בגובה 10 פיט, כך שנותרו לו אולי 4 אינטשים כדי להטביע. הקבוצה שתבחר בו תעשה זאת קודם כל בגלל ההגנה. פשוט קשה לעשות עליו סל. הוא עדיין בוסרי וללא ממש יכול לתרום התקפית מעבר לצלילות לסל וסיימות קרובות. אבל הוא יכול להוות נשק טקטי לקבוצות שמגיעות למאצ' אפים קשים כמו שהסלטיקס השתמשו בלוק קורנט לצד פורזינגס השבוע כדי לעצור את מכונת הריבאונדים מיוסטון.
נולן טראורה, מוביל את החבורה שמשחקת מעבר לים. הרכז הצרפתי מסן-קוונטין הוא 5'6 המראה ראיית משחק נהדרת גם מול יריבות אירופאיות לא רעות ויכולת להגיע לטבעת. אם אני GM, אני קצת משקשק לבחור גארד צרפתי. במיוחד מהזן הגבוה האתלטי. ראינו מספיק מקרים של גארדים שפשוט ניצלו גובה ויתרון אתלטי ברור באירופה בהם הגארדים לא תמיד גדולים רק כדי להסריח ב-NBA. הנה רשימת הגארדים הצרפתים שהגיעו לליגה בעשור האחרון: טימות'י לווואו קאברו, פרנק ניליקינה, אליי אוקובו, קיליאן הייז, ת'או מלדון ואני בטוח שוכח כמה פורוורדים צרפתיים שהגיעו עם תוויות גדולות כמו ה-KD הצרפתי (אוסמן דאנג) והחליקו לשולי הליגה. אחוזי הפגיעה איך נאמר, לא מרשימים בינתיים. אבל הפרנקופיליה הקשה בה לוקים חלק לא קטן של מומחיי הדרפאט לא פוסחת על טראורה. האתלטיות, האורך והצעד הראשון המתפרץ הם בכול זאת קצת מעבר למה שראינו מהייז. הוא יותר קרוב אתלטית לגארד NBA מוביל מת'או מלדון או אוקובו. טראורה הוא גם מסיים טוב בעל ידיים ארוכות ובעל תחושה נהדרת למשחק. אני באמת מאמין שאם טרוארה נופל, נראה נפילת אסימונים המונית בקשר לסגנון הגארדים הזה מאירופה.
נואה אסנגה מרציופארם אולם הוא עוד צרפתי שעלה לראדר. משחק עם בן שרף הישראלי בקבוצה הגרמנית המפתיעה (שם שיחק גם קילאן הייז בעבר) שמובילה את הליגה ונמצאת במאבקי פלייאוף ביורוקאפ. הוא פורוורד מאוד נייד בגובה 10'6 עם אתלטיות נהדרת ויכולת להגיע מהר מהצד החלש ולמחוק זריקות בטבעת. הוא בעיקר שחקן של אפ סייד שיוכל להיות מגן די טוב מהרגע הראשון. הוא מהיר רגליים אך מכיוון שהוא די שחיף חוטף קצת מכות בצבע מהרי הבשר האירופאים שחלקם מעל יכולים להיות אבא שלו (בקושי בן 18). התקפית לא תמיד יציב. אבל קשה להעריך זאת אל מול פרוספקטים בקולג' המשחקים רק מול בני גילם. אסנגה מראה הרבה טאץ' והבנת משחק.
ומה עושים עם הוגו גונזלס? הספרדי עם שם של כוכב כדורגל משחק בריאל מדריד מאריות אירופה ולא ממש מקבל הזדמניות. הוא ווינג בגובה סבבה של 6'6 עם סט כשורים נהדרים. הוא מקבל כ-13 דקות משחק בליגה הספרדית ונראה לא רע, אבל לא ממש מספיק לצבור דקות ביורוליג. גונזלס מאוד ספרדי בגישה שלו לכדורסל וזה דבר טוב. זריזות רוחבית טובה ומהירות לעבור בין חסימות בהגנה. עובד קשה בלי הפסקה. שחקן שמשתמש ב"קאבסה". הוא מגן אינטליגנטי. הוא לא סופר אתלטי אבל כזה שעובד עם השכל. קורא נתיבי מסירה ומעניש שחקנים צפויים. חותך נהדר לסל והקליעה היא פוטנציאלית שם. קשה לשחקן בגילו בשתי הליגות הטובות מחוץ ל-NBA. אני מאוד מקווה שיצבור יותר דקות בליגה בחלק האחרון של העונה כדי שנוכל לראות האם יש כאן באמת פרוספקט שווה. זה רק שם בפרופרציה את העונה של לוקה בספרד בגילו בו היה הכוכב הבלתי מעורער ביורוליג ובליגה הספרדית.
הזוית הישראלית
כן חבורה של פרוביציאלים שכמותכם. שמתי את הישראלים בסוף כמו שוקולד אגוזי המונח אצל הקופאית אחרי שעברתם את כל המסלול בסופר. סורי על ה-2500 מילה שהכרחתי אתכם לקרוא לפני. אז יש לנו 2 פרוספקטים בדראפט הנוכחי כאשר אחד יקבל פוקוס גדול בסיבוב הראשון והשני מקשה מאוד על סקווטים להחליט.
בן שרף עשה מהלך מדהים כשעבר לאולם בגרמניה. קשה מאוד לפתח פרוספקטים צעירים בארץ. כל שחקן עם קצת גובה מיד מופנה לעמדה יותר קדמית. אחד המחלות הקשות של השחקן הישראלי הוא הפחד לטעות. מאמנים ישראלים גידלו ילדים נפלאים שזכו בטורנירים של צעירים בהם משמעת וארגון הם עניין טקטי מהמעלה הראשונה. הרצון לראות שחקנים "עושים את הדבר הנכון" גם חבוי בקהל הישראלי. מספיק לי לקרוא כמה מכם מקיאים מוומבי ש"מעז" לבחון את היכולות שלו על המגרש בגיל 18 עם קריירת הול אוף פיים בדרך ולא עומד כמו חייל בצבע ומסיים התקפות. איך הוא מעז לא להיות "יעיל" ולנצל את הכישורים אליהם נועד. אבדיה המסכן רק השנה באמת פתח את הצ'אקרות וסוף-סוף משיל את החינוך הישראלי שלו ולא רואה ממטר. שחקן עם גוף ומנוע של פררי, לא אמור להיות ילד טוב ולעמוד בפינה גם אם המאמן חושב שכך. השנה דני מוריד ריבאונד ודוהר אל הסל מי שרוצה כדור ממנו כדאי שירוויח את זה. הוא עדיין קבוצתי ומחפש את חבריו, אך הוא לא מתכופף בפני אף אחד מהצ'אקרים לידו.
בן שרף מהבחינה הזאת לא ישראלי. שרף גדל במושב גן יאשיה שבמועצה אזורית עמק חפר. בן להורים כדורסלנים החל את דרכו במחלקת הנוער של הפועל עמק חפר משם לאליצור נתניה בגיל 16 ובגיל 17 כבר עשה בכורה בליגת העל עם עירוני קריית אתא. נבחר לתגלית העונה עם ממוצעים 10.7 נק', 3.7 אס', 3.2 ריב' וחטיפה. השנה עבר לקבוצה הגרמנית וקיבל כדור לידים. הוא גארד בגובה 5'6 (1.95 מ') שבמילה אחד הייתי מגדיר את המשחק שלו כיצירתי וערמומי. הוא לא צפוי לטוב ולרע. הוא גארד שמאלי, עניין שתמיד מבלבל מגנים ויודע לייצר לעצמו מרחבים עם כדרורים וסבסובים ולעלות לג'אמפים כמעט מכל טווח. הוא סקורר טוב מאוד, אבל הוא גם פליימייקר נהדר. כרגע נקודת החולשה המרכזית שלו הוא שיש לו נטייה להמר הגנתית כאשר מתקשה לשמור עם הרגליים (גם מחלה ישראלית) ובחירת הזריקות שלו לא תמיד תואמת את המכניקה שלו שהיא לא תמיד יציבה בזריקה. יש לו החטאות קשות בגלל הכנה לא אידיאלית לפני זריקה. זה בר תיקון, וחוקי הצעדים המאוד נדיבים בליגה יאפשרו לו לסדר את הרגלים טוב יותר לפני שהוא עולה. המכניקה של פלג גוף העליון שלו נראה הרבה יותר טוב. הליגה מאוד קשה כרגע לגארדים. גארדים מוכשרים רבים לא רואים דקות משחק בקבוצות בינוניות. שרף יצטרך למצוא את התכונה המבדלת אותו משאר הגארדים אם ירצה לתקוע יתד בליגה. כרגע ברוב המוקים הוא בין בחירה 12-20.
הפרוספקט השני הוא בערך ישראלי. דני וולף גדל ושיחק בארה"ב. כמובן שאוזרח לצורך כניסה לנבחרת א-לה ג'ייק כהן. אבל וולף הוא קודם כל תוצר של הכדורסל האמריקאי. וולף שחקן גדול בגובה 0'7 (2.13), נולד בעיירה גלנקו, אילינוי, בן זקונים למשפחה יהודית אמריקאית, ולמד בבית הספר התיכון נורת'פילד מאונט חרמון. ב-2022 התחיל לשחק כדורסל באוניברסיטת ייל ולא הרשים יותר מדי. בשנתו השנייה ביצע קפיצה יפה וזכה עם ייל באליפות האייבי ליג עם ממוצעים של 14.3 נקודות ו-9.8 ריבאונדים. הוא גם הרשים בנבחרת הלאומית הצעירה בטורניר והפך השנה לאחד הנהנים מהפורטל ההעברות החדש ב-NCAA שמאפשר לשחקנים לשחק מיד במכללה בכירה יותר. הוא עבר לאוניברסיטת מישגן בעלת החשיפה האדירה ופרץ השנה באופן שלא השאיר הרבה סקאוטים אדישים (לטוב ולרע).
וולף הוא לא גבוה מכללות לבן מצוי. הוא לא חונה בצבע או מרווח את המגרש בופן סטטי. הוא אשכרה מחזיק בכדור. הוא מרבה ליזום את ההתקפה של מישיגן, הן בחצי המגרש והן במעבר (דוחף התקפות מתפרצות לאחר הורדת ריבאונד הגנה ומשחיל מסירות נהדרות). יש לו כימייה נהדרת עם חברו הענק, הרוסי ואדיסלב גולדין, כשהוא מפעיל פיק-אנד-רול כמוביל. וולף הוא פליימייקר הרפתקני מאוד וכמות האיבודים שלו מועלית כל פעם שהסנגורים שלו מדמיינים אותו עם הכדור ביד ב-NBA. ממוצע של 3.5 אסיסטים , ל-3.6 איבודים עם יוסג' של 25% אחוז זה לא בדיוק דריימונד גרין.
הקפיצה של וולף הוא כקלע מסביב לסל, הוא משתמש בגוף העצום שלו (250 פאונדס) והרגלים הזריזות שלו לשלל הטעיות סביב הטבעת כמו שאלפרן שנגון עושה. הוא קולע ב- 75% אחוזים באזור הטבעת. יש לו גם חוש מיקום מצויין תחת הסל וקשה להזיז את הגוף העצי שלו משם. הוא מוריד לא מעט ריב' בהתקפה. משחק הפוסט המלוטש שלו כשלעצמו לא מרשים היום סקאוטים. אבל בדומה לשנגון, אם הפוסט הוא רק כלי להזיז את השחקנים סביבו לצרכי מסירה זה כבר יותר מעניין. הקליעה מבחוץ עוד לא יציבה. אבל המכניקה שלו נהדרת ונטולת מאמץ. מה שלא מובן לי זה ההחטאות הרבות שלו מעונשין.
כמגן במכללות, צריך לקחת בחשבון שהוא עדיין גדול ועצום ביחס לסנטר הממוצע והוא גם נהנה מהגבולות והחוקים המאפשרים לשחקן פחות אתלטי לסגור שטחים. אני עדיין לא סגור על מוטת הידיים שלו. ממבט ראשוני הידיים שלו נראים על צד הקצר יותר אולי 1'7 אבל לא הרבה יותר. אבל הידים שלו חכמות וזריזות ונשלחות מוקדם לכדור. המנוע שלו נהדר וקשה להאמין שהוא שוקל 250 פאונדס. הקבוצה שתיקח אותו תשלח אותו לחדר כושר כדי להפוך למפלצת. כרגע אני רואה אותו במוקים מפוזר במקבץ לא מובן. מסוף סיבוב שני ועד בחירה 21. ה-NBA לא בטוח יודעים לאכול את מה שוולף מראה להם. הפנטזיה של גבוהים בסגנון של לייבלי עד אוון מובלי עלולים לקבע את הבחירה בו.
י
נהדר ג'ון. תודה רבה.
נראה לי ההסבר הפשוט הוא שהדראפט האחרון פשוט היה מלא בכישרון "בינוני" ולראייה שלא היה שחקן או מקבץ שהיה ודאות בחירה מספר 1.
שלא לדבר על הגארד הפצוע של OKC שאי אפשר לדעת איפה היה נבחר אילולא הפציעה.
בדראפט הקרוב אני בעיקר רואה את ג'רמייה פירס שרק מטפס את דרכו למעלה בדראפט במוקים השונים.
אני מקווה עבור שרף שינחת בסיטואציה נוחה עבורו.
לדעתי וולף לא יבחר ויגיע דרך מחנות האימונים או הגיע ליג לליגה
אני חושב שוולף ייבחר סיבוב שני. מישהי תהמר עליו. כמו שקווינטון פוסט בסוף הגיע לווריורס, מחפשים גבוהים עם שילוב של מסירה וקליעה גם אם זה כל מה שיתנו.
לגבי ניקולה טופיץ', זו פציעה קשה לשחקן צעיר ולדעתי הת'נדר יעבירו אותו בטרייד. הוא לגמרי לא מתאים להם בסגנון המשחק. הם אוהבים גארדים פיזיים והגנתיים שאפשר ללמד אותם התקפה מההיפך. אבל הוא בהחלט יכל להיות מעניין.
ג'רמיה פירס הפך לפופלרי לאחרונה. אבל אני חושב שג'י אמים פחות מושפעים מתקופות חמות של שחקנים. הוא עעשיו חם אבל יצטרך להראות קפיצה רצינית לאורך זמן. 4'6 בליגה שהוא לא רכז עילי או לפחות קלעי עליון קשה לי להאמין שידחף לטופ 10 בסוף. שוב זה ישתנה אם התקופה החמה תימשך עד הסוף.
תודה רבה ג'ון. מסכים איתך לגבי שרף, איזה מהלך מדהים שלו וניהול קריירה נכון.
אם הייתי צריך להעריך באחוזים, הוא ב-70% שחקן NBA בשנה הבאה (כלומר, בחירת סיבוב ראשון).
אם יצליח או לא? זו כבר שאלה אחרת.
הוא די בטוח בסיבוב הראשון. לגבי הצלחה מעטים השחקנים בכל דראפט שיצליחו בלי קשר לסיטואציה. השאלה שאני שואל תמיד זה 'במקום מי'. אם הוא נוחת בקבוצה נניח בלייקרס או בפייסרס, למי הוא לוקח זמן משחק. לפעמים התשובה היא בקצה הספסל לפעמים יותר. ג'יילן וולס בממפיס היה אמור להיות שולי אבל הפציעות של ג'יג'י ושל וינס ווילאמס מבלי שבפועל היה להם ווינג כוכב נתן לו חזי הזדמנות והוא טרף אותה (דומה לזאיר ווילאמס לפני כמה שנים).
מעולה גון. הרפר נראה אש רואים שאומן היטב בפיתוח יכולות לפי ההטעיות שלו, לי אין ספק שיהיה שחקן טוב בליגה, התקרה שלו גבוהה, נראה יותר פוקס מאשר אביו
מאוד אוהב אותו. אגב אחיו רון הרפר ג'וניור אתמול קלע 11 שלשות בג'י ליג אחרי שקלע 8 שלשות במשחק אחר. הוא יקבל הזדמנות נוספת.
תודה
תודה ג'ון
לבן שרף יש ים ביטחון עצמי. שחקן קבוצתי אבל לוקח על עצמו במאני טיים. במשחק טרום עונה נגד פורטלנד התקשה עם הסייז והפיזיות. חייב לשפר סיומת עם יד ימין. הפיזיות מן הסתם תשתפר.
דני וולף מתחיל להיות מוכר כסוג של פוינט סנטר ואני מאמין שיבחר בסוף סיבוב ראשון.
יופי של טור יהונתן. בהיר מחדש ומעניין. כבוד!!
תודה על הסקירה המצויינת, מעניין יהיה לראות את הצעירים האלו בעוד 3-4 שנים. נראה מי השאיר חותם
🙏
תודה ג'ון. אני לא מכיר מספיק את האחרים כדי לדרג את הישראלים, אבל שרף שווה טופ 10-15 לדעתי ויש קבוצות שבמקומן הייתי בוחר את וולף אפילו בשלהי הסיבוב הראשון
מעניין מאד, תודה רבה ג'ון.
.
לא פספסתי את העקיצה בעניין וומבי… אבחנה יפה מאד, זה כנראה משהו תרבותי עמוק.
להגנתנו אומר ש"השיטה הישראלית / צבאית" הזו הובילה אותנו להישגים מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות משך כמעט עשרים שנה, אז לא רק שהתרגלנו אליה אלא זה גם השתלם לנו.
האם זה אומר שזו עדיין השיטה הנכונה, עבורנו או בכלל? לא בהכרח, אבל נראה מה יהיה ואז, אולי, נהיה יותר חכמים.
אולי גם וומבי יגמור כמו מוטי בננה (לוקה לא גרזה) בציריך (הלייקרס)? אחרי אתמול כבר אי אפשר לדעת כלום בליגה.
🤷🏼
חחח… בכדורסל אולי ברמת הנבחרות הצעירות. אבל שים לב שבבוגרות, שחקנים שאכלנו כשהיו צעירים בני 20, נניח בנבחרות הספרדיות או יווניות היו אוכלים אותנו בלי מים ברגע שהגענו לבוגרים. ב-NBA מנצחים עם כוכבים וחוצפה לעשות את הבלתי צפוי. בסדרת פלייאוף עד המשחק הרביעי כבר מכירים כל נאד של שחקן מספר 9 בקבוצה. כל מהלך וכל נטייה נותחה לעייפה והמשרוקיות נדמות. אז צריך כוכבים ושחקנים שמפתיעים וקוראים את המצב. כשוומבי כבר היום נכנס למצב עלייה לקליעה רואים שהמגן מיד סוגר במהירות. הוא מבין שוומבי חם, יזרוק 5 שלשות ויקלע אותם. ואז הכל נפתח בכניסה לסל. בעתיד זה יאפשר לוומבי בדומה לאוון מובלי או לאורי מרקנן לשחק בכול עמדת פנים שיצטרך על פי הכישרון סביבו וכשישמור עליו שרוך שנמוך ממנו יכתוש אותו בדרך לסל.
בס"ד
תודה 3בה.
ממש מושקע.
אני בן אדם די חזק והשנה השפעת הרגה אותי, שבועיים של גופה מהלכת ועדיין לא חזרתי לעצמי.
אם הארפר גם נפל זה לגיטימי שייקח לו זמן לחזור לעצמו וזה בטח משפיע בצורה קשה על המשחק שלו
אני שבועים אחרי ועדיין יש לי ריאות נוזליות. אני לא מכיר כמעט אף אחד שלא נפל לזה החורף. פסיכי. תרגיש טוב
תודה, גם אתה, נורא מה שהולך השנה
מי שהתחסן?
לא יודע. חיסון שפעת הוא בעל הצלחה סבירה באופן כללי לכן הוא מומלץ בעיקר למבוגרים ובעלי מערכת חיסונית. נגיף השפעת עובר כל חורף שלל מוטציות עוד לפני שמספיקים לעדכן אותו. היו כמה שנים שכן התחסנתי ובשנתיים באמת לא היה לי כלום למרות שהיה סביב הרבה שפעת ובשנה אחרת חטפתי וואחד מחלה. בכול אופן כבר די הרבה שנים לא התחסנתי.
איך אני אוהב את הכתבות של ג'ון, תודה רבה!!!
שאלה – איך אתה רואה את פלאג משתלב בראפטורס לצד סקוטי בארנס? כי נשמע מהתיאור שלך שיש דמיון רב בין השניים, מצד שני אני מאחל לפלאג שייפול למערכת טובה ולסגל מסייע ראוי כמו של טורונטו ולא לכלום של וושינגטון או לכאוס של שארלוט.
דני וולף – טיילר הנסברו, לוקה גארזה או שיפור של שניהם? הז'אנר של הגבוה הלבן המחליף המלוטש התקפית שלא מסוגל להגן בחילופים ולכן מקבל דקות מוגבלות מהספסל הולך ונעלם, והוא לא יוצא דופן כמו אידי. באיזו קבוצה היית רוצה שינחת, באיזו מערכת?
כמה שאייס ביילי שם נפלא לשחקן כדורסל, הוא שם נפלא עוד יותר לשחקן בייסבול.
תודה רבה, לא יכול לחכות כבר למוק הראשון שלך.
לגבי פלאג הוא יכול להשתלב בכול מצב. אידיאלית הוא PF ליד סנטר רים ראנר. הוא בכיף יכול לשחק בכנף, אך עם סקוטי אין צורך. הוא יכול להתנהל כמו AD בהיי פוסט עם יכולת מסירה נהדרת, או לשחק שחקן כנף קלאסי ב-4 בדומה ללאורי מרקנן. אני לא רואה חפיפה גדולה מדי בין סקוטי לפלאג בגלל הרב גוניות של שניהם. מה שכן זה יצריך 5 בעל קליעה טובה כדי לאפשר 5 אווט.
דני וולף רחוף מפסייכו T. הנסברו היה בלחץ 8'6 המנוע שלו ומשחק המכללות אפשר לו להיות מפלצת. ב-NBA ווינגים הסתכלו עליו ולא הבינו על מה העניין. לוקה גרזה הוא קורבן של מינסוטה. כמו לנארד מילר והשנה רוב דילנגהם (שרק עכשיו פתאום מבינים למה הוא מסוגל). גרזה לפעמים יכול להיות מעמסה הגנתית אך הוא בכושר הרבה יותר טוב מאי פעם. הוא קלעי מאוד מוכשר עם טאץ מכל הטווחים. רק צריך לראות את הפר 36 שלו כדי לדמיין. העניין הוא שהוא עדיין למרות הכל עצי. הוא לא פלואידי ונע כמו סנטרים עכשיויים. יותר כמו ג'ק סיקמה של פעם. דני וולף רץ ונע על המגרש נהדר. אם יירד לסביבות ה-235 הוא הרבה יותר יתאים לליגה. הוא ממש זריז לגודלו. אבל דני רחוק מהקלעי שגרזה היה. אני חושב שוולף יכול להצליח בווריורס למשל או בקאבס כסנטר מחליף. בשיטות דמוקרטיות שמי שלוקח ריבאונד יכול לרוץ ומשחק שנסמך על קריאות בזמן אמת. הבעיה היא שקבוצות הצמרת מאוד עמוקות וקשה למצוא הרבה קבוצות הזקוקות לסנטר. אולי הלייקרס…
לוקה גרזה מבוזבז עי המפגרים בליגה אחלה שחקן רק תנו לו לשחק יקלע וגם ישמור. רק בגלל שהוא לבן ולא ארוך לא נותנים לו לשחק שום דבר לא מעניין אותם!!
נפלא,
אני אחד מאלה שקטל את וונאבי על צורת המשחק שלו.
מקבל את האופציה שלך לוונאבי.
זה בסדר לקטול. אבל צריך לזכור שכמעט אין אימונים ב-NBA. הזמן בין העונות לא מאפשר לנסות הרבה דברים מול יריבים ברמה גבוהה. שחקנים צעירים לומדים להכיר את מגבלות המשחק שלהם מניסוי וטעייה. כששחקן בן 26-27 בוחר זריקות דפוקות בלי תכלית או שבפלייאוף כשכל משחק הוא קריטי זה אחרת. אני הרבה יותר סלחן לשחקנים צעירים. לראות את קייד העונה אחרי 3 שנים של קטילות לומד לסיים גבוה על הלוח תוך כדי שהוא מגן עם הגוף והיכולת שלו להאט את המהלך עד שהוא מצליח לקרוא את ההגנה זה תהליך סופר חשוב. זה קרה אחרי הרבה החטאות בטבעת וגגות שהוא חטף. הוא לא התעקש לזרוק רק מבחוץ או המיד ריינג' רק בגלל ששם נוח לו. הוא היה מאבד כדורים בבליצים בלי סוף. כיום הוא מגיע לכדור מאוד מוכן ואפילו מושך את הבליץ אחורה כדי להניע ולמצוא קלעי. זה הרבה ניסיון. עד גיל 20 הוא היה גבוה, חזק וחכם מכולם. הוא היה חייב ללמוד איפה היתרונות היחסיים שלו ומול מי. גם אני חטאתי בהתחלה וחשבתי שהוא צריך לשחק בכנף ולתת למוביל כדור "אמיתי" לנהל את הכדור. היום אני מבין שהוא היה חייב להתגלח כמה שנים כדי להבין איך לשחק. וומבי בהתקפה היה פרויקט והוא לפחות שנה-שנתיים מקדים את מה שחשבתי שיצליח לעשות התקפית.
פשוט פוסט שהוא תענוג צרוף.
מחכים ומעשיר.
תודה רבה!!!
עשית לי סדר ג'ון. תודה. את וולף ראיתי הרבה והוא פשוט שחקן מצוין עם חוכמת משחק שאי אפשר ללמד. הוא רואה את המגרש מעולה, מוסר נהדר ומפתיע עם זריזות לא צפויה לכאלה ממדים. הכי מרשים אצלו מבחינתי זה ה"בול הנדלינג" של גארד שיש לו. הוא גם ישר מזהה מיסמאצ'ים ולוקח לפוסט שומר חלש בקלות. בקיצור הייתי לוקח אותו הרבה לפני כמה וכמה גבוהים שמסתובבים בליגה שנים. מקווה שיבחר בסיבוב הראשון
אמת
לפני כמה שנים, זיו אוהד סקרמנטו, התעקש איתי על סנטר מכללות אנונימי בשם דניאל גאפורד ממיניסוטה. ראיתי בעיקר שחקן פוסט וריב' הגנה. סטייל מוזס מאלון של מכללות ומיד פסלתי ואמרתי שאין סיכוי שיתנו לו לשחק ככה בליגה שהוא בחירת סיבוב שני קלאסי. והנה אנחנו היום והוא סנטר פותח לגיטימי בליגה. אני בא לומר שהאופנה כרגע היא נגד שחקנים כמו וולף בגלל ששחקן גבוה חייב להגן על הטבעת בלי החוק במכללות שמאפשר שהיה בלתי מוגבלת בצבע בהגנה ועם קשר רחוקה והרבה. אני חושב שהרבה יוותרו על וולף מכיוון שיראו בהתאמה שלו כאב ראש. קל יותר לדמיין שחקן רים ראנר קלאסי שמתרומם לשמיים וחוסם בהגנה. משהו כמו מארק ווילאמס או ג'יילן דורן. אבל אני ממש מאמין ביכולת שלו לתרום משהו יחודי לקבוצת NBA. אני חושב שהאנרגיה שלו תגדל פי כמה אם ישחק רק 15-20 דקות לערב מהספסל. אני חושב שהוא עוד לא חווה אימון גופני ברמה הכי גבוהה. הוא יכול לשמר את הכוח שלו ולרדת לפחות 10-15 פאונדס שיהפכו אותו לנייד יותר. בקיצור אני מאמין
שמע ג'ון, כל מה שכתבת לגבי האי התאמה האופנתית מתאים גם לסרבי אחד שמנמן שנבחר במקום 41 ולא התאים לאף סכמה הגיונית של קבוצות נבא… הסרבי הזה מגן טבעת בינוני ושומר בינוני (איטי יותר מוולף) ועדיין מצליח לסגור בקלות עם ה'ראש' שלו פערים מאתלטי על כמו דורן או וויליאמס שהזכרת. וולף זה לא יוקיץ אבל אין הרבה גבוהים עם סט כישורים כזה או כמו שכתבת – יחודי. אני מקווה שאיזה GM חסר מושג ירים את הכפפה הזאת
נכון, אבל יוקיץ' הוא תופעה חד פעמית. גם שוכחים שהוא 11'6 עם מוטת ידניים של 4'7. הוא אומנם לא קופץ אבל הוא וואחד ארוך. אבל לא כדאי ללמוד מיוקיץ'. אני גם יכול לקחת כדוגמא את קווינטן פוסט שהווריורס בחרו שהוא גם ג'לוב לבן עם קליעה מבחוץ ומשחק מסירות טוב והנה פתאום עכשיו כשכולם פצועים פתאום הוא נותן אחלה תפוקה ליד קרי.
צחוקים היו לי לא מעט הצלחות בדראפטים לצד כשלונות מהדהדים. גאפורד, זאק אידי טיריז מקסי שלא האמנתי שנבחר כל כך נמוך ועוד… לצד באגלי שעפתי עליו והוא באסט מהדהד. הדראפט הוא הימור אחד גדול ותלוי גם כמה מאמינים בך ונותנים לך הזדמנות להוכיח
מליק מונק עפתי עליו לפני הדראפט ועכשיו שפוקס יעזוב אתם כולם תבינו למה… לקח לו הרבה זמן אבל הוא יוכיח
כן. לגבי מונק היינו שותפים שנינו עפנו עליו. גם על אידי הייתי מאוד גבוה ביחס לקונסנזוס (למרות שצריך לראות אותו בסדרת פלייאוף). מקסי אני מודה הפתיע אותי בשני רבדים. הקליעה ויכולת המסירה שלו. המהירות והכדרור תמיד היו.
דני וולף מזכיר לי קצת את פרנק הטנק שלא הצליח בנבא. יודע שהם לא דומים כי קמינסקי היה ווחד קלע ולא הרבה יותר מזה , אבל משהו בגודל ובמוגבלות הפיזית מזכיר
פרנק היה מפלצת צבע. אני חושב שוולף יותר נייד. אבל אני תמיד נזכר באי. מאמנים חכמים מיד מארגנים אי על גבוה איטי ושמים את החודר הטוב עליו. אי יכולת של 5 אפילו לעכב ווינג\גארד חודר זו סכנת נפשות בפלייאוף כיום. הוא לא מנייה בטוחה גם כי הוא לא פרגית בן 18 אלא שחקן שכבר די ביסס את המשחק. הצמיחה הכי גדולה שלו תהיה הורדה במשקל וכניסה לכושר פיזי מטורף.
נהדר יהונתן. החכמתי
בעניין החלקים הפחות חשובים – לא מת על אייס ביילי. חלשלושי וקצת טפש.
בטח יהפוך לטרייסי מגריידי.
ולענייננו, בן שרף חוצפן שלא ברא השטן, אבל בקטע החיובי.
הזכרת אשכים רועדים של מנהלים, ומספיק שיהיה מישהו שיגיד שדני וולף משחק קצת יוקיצ'י והוא יקפוץ עשרה שלבים היישר למעמקי הסיבוב הראשון.
ואצלנו בבית מבטאים "חמין מלוח", ולא כפי שכתבת