22:30 אורלנדו מג'יק (14-19) – ברוקלין נטס (19-12)

משחק בין שתי קבוצות שהגיעו לעונה עם כוונות מנוגדות למדי – אורלנדו למעלה, ברוקלין למטה, אבל "האדם עושה תכניות והאורטופד צוחק", ואורלנדו איבדה את טובי שחקניה לפציעות קשות. אפשר היה לצפות שיגידו "אם כבר, אז כבר" ויצללו כל הדרך לקופר פלאג, אבל הם דווקא נלחמים על כל משחק ויחסית בהצלחה מפתיעה.

ברוקלין, לעומת זאת, מתנהלת יחסית לפי התרחיש הצפוי – שרודר הוטרד. בוגדנוביץ', קמרון ג'ונסון המופלא, וקאם תומאס הבלתי נסבל, לא שיחקו במשחק האחרון נגד הספרס. בוגדנוביץ' עדיין בחוץ, האחרים בהחלטת משחק, אבל בגדול לא נראה לי שזה קריטי שם למישהו לנצח. הקבוצות נפגשו כבר שלוש פעמים העונה, אורלנדו ניצחה בשלושתן, וזה מה שיקרה גם הערב – אורלנדו ב-13.

01:00 בוסטון סלטיקס (8-23) – אינדיאנה פייסרס (17-15)

באופן מעניין הסלטיקס עם 3 הפסדים ב-5 המשחקים האחרונים, בעוד הפייסרס עם הפסד בודד ב-5 המשחקים האחרונים, לאוקלהומה, ו-4 ניצחונות לא רק על ניו אורלינס הבלתי קיימת, בבית, אלא גם על פיניקס, סקרמנטו וגולדן סטייט בחוץ. גם בגזרת הפצועים בוסטון במצב לא אופטימלי כשגם הולידיי וגם פורזינגיס בהחלטת משחק, כשאצל אינדיאנה לא ישחקו שני שחקנים פחות משמעותיים – אובי טופין ואארון נייסמית'.

ועדיין אני לא רואה איך הסלטיקס מפסידים את זה. ההפסדים שלהם בתקופה הזו נראים לי "מוזרים" – הפסד לא מחויב המציאות לשיקגו בבית, עם אותה בריחה שוורית ברבע הרביעי, הפסד לאורלנדו הפצועה מהפסקה הקודמת, והפסד לפילי שאפשר לטעון שהיא, לפחות עם אמביד וג'ורג' בריאים, קבוצה חזקה, אבל אני ממש מתקשה להאמין בכך. בקיצור, גם אם מתחילים להצטבר סימנים מעידים לחולשה סלטיקית, ולו זמנית, אני עדיין לא מכיר בה, ומעריך ששחזור גמר המזרח האחרון יסתיים בניצחון ירוק בהפרש של 9 נק'.

01:00 טורונטו ראפטורס (24-7) – אטלנטה הוקס (15-17)

טורונטו בעונה סתמית מינוס, אטלנטה בעוד עונה של להסתובב באזור של מאזן חצוי, ולכן למרות שהמשחק בקנדה ניתן היה להעריך ניצחון לניצים, אבל מתברר שאטלנטה בלי בוגדנוביץ' (לא ההוא מברוקלין, השני, אבל מסתמנת כאן מגמה ובודקים עכשיו אם הייתה בעיה בקו הייצור של הבוגדנוביצ'ים. כל הפרטים בהמשך), דייסון דניאלס המדובר, אוקונגו, קודי זלר הוותיק, ואפילו קובי באפקין הצעיר.

גם אצל טורונטו הרשימה ארוכה – ברונו פרננדו, דאביון מיצ'ל, ברוס בראון, ג'קובי ולטר, וגם יאקוב פולטל המיתולוגי – אבל הם מוגדרים כהחלטת משחק, ואני חושב שבמקרה הזה יש כפל משמעות – ההחלטה האם ישחקו או לא אכן תכריע את המשחק. אני מאמין שיוג'ירי יודע זאת, ולכן לפחות חלקם לא ישחקו, ולכן אטלנטה תנצח בהפרש של 5 נק'.

02:00 יוסטון רוקטס (10-21) – מיאמי היט (14-15)

שני מועדונים מצוינים שנמצאים בשלב קצת שונה במחזור החיים של הקבוצה הנוכחית שלהם.

יוסטון התרסקו יפה אחרי שהארדן עזב, גייסו צעירים טובים, שילבו ותיקים "לא רע", (ברוקס רע, ואן וליט לא, ולכן ביחד הם "לא רע"), החתימו מאמן כשרוני, ועכשיו הם כבר שוב על הסוס, ועוד יש הרבה מקום לשיפור, גם פנימי, עם הצעירים, וגם חיצוני, במימוש נכסים לטרייד.

אצל מיאמי, מסורתית, הסינוס הוא פחות חריף, ובדרך כלל הם נמנעים מפירוק קיצוני, אבל יש גבול כמה אפשר להצליח בשיטה של "אנחנו תמיד תחרותיים, ונמצא כשרונות גם מחוץ ללוטרי", ואני חושב שאנחנו לקראת ירידה, גם אם לא התרסקות, בעונה או שתיים הבאות. הפינג-פונג בין באטלר למועדון יסתיים, להערכתי, בכך שבאטלר לא ימשיך שם, וגם אם ימשיך שם אני חושש שהתקרה שלו יורדת עם הגיל – הוא שחקן שאינו מבוסס קליעה כמו סטף או דוראנט למשל, אלא יותר מבוסס אינטנסיביות פסיכית, וזה הולך ונהיה קשה יותר עם הגיל, אפילו למשוגע כמו באטלר. יהיה מעניין לראות איך מיאמי יעשו את השיפט הזה, כמה זמן הוא ייקח, והאם ריילי, בן 79 להזכירכם, יישאר שם גם לסיבוב הבא.

הלילה, בכל מקרה, הרוקטס בבית, כשאיסון וברוקס בהחלטת משחק, בעוד שמיאמי בלי באטלר וג'וש ריצ'רדסון, אז קשה לי לראות איך ההיט יוצאים מיוסטון עם ניצחון – הרוקטס ב-17.

02:00 אוקלהומה ת'אנדר (5-24) – ממפיס גריזליז (10-22)

שתי קבוצות צעירות ומבטיחות של שני מועדונים משווקים קטנים, שלטעמי יש ביניהן שלושה הבדלים מהותיים.

הראשון הוא הניהול – לאוקלהומה יש את פרסטי, לממפיס אין. לא שההנהלה של ממפיס גרועה, בכלל לא, הם מכרו יפה את קונלי ואת גאסול, עשו סיבוב קצר למטה, גייסו את מוראנט, גג"ג, ביין ואחרים, אבל הם בכל זאת לא פרסטי, וההוכחה לכך היא…

…ההבדל השני – כמות הנכסים המטורפת שצברה אוקלהומה, ועדיין לא לגמרי באה לידי ביטוי, כלומר הרעמים בהחלט נהנים מבחירות רבות, וגבוהות יחסית, כמעט כל שנה, אבל במקביל גם בהחלט יכולים להרשות לעצמם טרייד בומבסטי כזה או אחר. זה טרם קרה, אבל בהחלט אין לפסול אפשרות שזה עוד יקרה ויעשה הבדל גדול.

ההבדל השלישי, ואולי החשוב ביותר לטעמי, הוא בין הכוכבים המובילים של שתי הקבוצות – הכוכב של אוקלהומה הוא לא רק שחקן מצוין אלא גם "עובד" מצוין, כלומר הוא מגיע כל בוקר לעבודה, עושה את המקסימום, לא רב עם אף אחד, לפחות לא שידוע לנו, ואני חושב שזה מקרין מאד על שאר הקבוצה, ש"מפורסמת" בקשר הטוב בין שחקניה, כמו שאפשר לראות כמעט בכל צילום שלהם בסופי משחקים. הכוכב של ממפיס, לעומת זאת, עושה רעש כמו להקת עורבים במשחקי הכס, באופן שגורם, לי לפחות, להטיל ספק ביכולתו להוביל את המועדון לרמות הגבוהות ביותר לאורך זמן. בפרפרזה למימרתו של אוהד ס"א "שתהיו ליוקיץ' ולא לאמביד", אפשר לומר "שתהיו לשרגא ולא למוראנט".

הלילה, בכל אופן, מוראנט לא משחק, וכך גם סנטי אלדמה ומרכוס סמארט, כשברנדון קלארק בהחלטת משחק. אוקלהומה תהיה בלי קייסון וואלאס, קרוסו ודורט, חוסרים בהחלט משמעותיים, אבל בסופו של דבר היא קבוצה טובה ועמוקה יותר, ולכן תנצח בהפרש של 7 נק'.

03:00 מיניסוטה טימברוולבס (14-16) – סאן אנטוניו ספרס (15-16)

לא יכול להגיד שאני לגמרי מבין מה קרה למיניסוטה העונה, כלומר הם אמנם מיניסוטה, ולכן אך טבעי שיאכזבו ולא יצליחו, ואפשר לטעון שהטרייד של קאט החליש אותם, וזה כנראה נכון (אז למה עשו אותו? בגלל כסף? פוליטיקה בין הבעלים? לא יודע), אבל עדיין, עברו כבר 30 משחקים, ואני לפחות חשבתי שיהיה שם יותר טוב מבינוני.

אצלנו בהחלט בינוני, ואני לא יודע בדיוק מה אני חושב על זה. מצד אחד זה יותר טוב משנה שעברה, שזה גם הגיוני וגם טוב, מצד שני ברור שהקבוצה לא באמת "בנויה", כלומר יש לנו את סטפון קאסל הצעיר והמבטיח, כמה שחקנים כבר לא כל כך צעירים כמו דווין ואסל, ג'רמי סוהאן, קלדון ג'ונסון וטרה ג'ונס המיתולוגי, את כריס פול בתפקיד חכם השבט, ואת זאק קולינס שהחליף את דאג מקדרמוט בתפקיד "השחקן הלבן שמקבל הרבה כסף ולא עושה יותר מדי", כלומר כל מיני שחקנים שונים ומשונים שלא ברור מה מחבר אותם. ובאמצע כל הבלגן הזה עומד לו שרוך ארוך באופן בלתי נתפס שבהיבטים מסוימים של המשחק נמצא, כבר עכשיו, ברמה גבוהה מאד (חסימות, למשל), ובהיבטים אחרים נראה כמו שחקן קטסל שחושב שהמשחק הוא אימון קליעות מרחוק.

התוצאה של כל זה, נכון לעכשיו, לפחות בעיני, היא סלט אחד גדול שלא לגמרי נראה כמו קבוצה, ולגמרי לא נראה כמו הספרס במאה ה-21, וכאמור אני לא יודע מה אני חושב על זה, וקשה לי אפילו להעריך אם אפשר להוציא יותר מהסיטואציה הזו, ולאן בעצם כל הדבר הזה מוביל.

אפשר להגיד שגם לפרסטי ואוקלהומה זה לקח כמה שנים למצוא את הנוסחא (דוראנט עזב ב-2016, ראסל ב-2019), וזה נכון גם לגבי קליבלנד הנוכחית (לברון עזב ב-2018). אפשר כמובן לציין כמה שנים לקח לאייזיאה תומאס / ג'ורדן / יאניס / יוקיץ' עד שזכו בטבעת (7 שנים ומעלה), ולהבין שבירד, מג'יק וטימי הם סוג של יוצא מהכלל, ובטח כשהם הגיעו אחרי 4 שנים בקולג' ולא בגיל 18, מאיזו קבוצה קיקיונית בצרפת, אבל לא יודע, הייתי מרגיש יותר רגוע אם הייתי מבין יותר מה קורה, ואני לא יכול להגיד שזה המצב.

הערב, בכל מקרה, אין פצועים משמעותיים לאף אחת משתי הקבוצות. מיניסוטה, בכל זאת, טובה יותר, ומשחקת בבית, ולכן היא תנצח בהפרש של 12 נק'.