לרגל יום המשחקים המיוחד הזה, בחרנו להביא פריוויו ספיישל שבו 5 המשחקים התחלקו ל-5 כותבים שונים. תודה למנחם על הרעיון שהוא נתן לנו בשנה שעברה ותודה לכותבים מתנאל אלאשבילי, אהרן ברלין, יוסי ברקלי, עמיחי קטן ופתיבר, כאשר עמיחי כתב את פסקת הפתיחה הזאת ומודה גם לעצמו כאן וגם את ההקדמה שמגיעה מיד אחרי זה.

חג החנוכה מתמקד בנקודה מאוד ספציפית על ציר הזמן ההיסטורי, ואפילו אם מסתכלים רק על מרד החשמונאים מדובר בנקודה אחת באמצע הציר הזה, נקודה חשובה ומרכזית, אבל רק נקודה אחת באמצע מאבק ארוך בניסיון היהודי להשתחרר מהשלטון של בית סלווקוס. על אנטיוכוס הרביעי שגרם לפרוץ מרד החשמונאים כולם שמעו, אבל כמה כבר מוכרים השמות של המלכים שבאו אחריו והמשיכו את המאבק נגד החשמונאים – אנטיוכוס החמישי, דימיטריוס הראשון, אלכסנדר הראשון, דימיטריוס השני ודיודוטוס טריפון – וכמה כבר יודעים שמבין משפחת החשמונאים, דווקא יונתן היה מנהיג המרד לתקופה ארוכה יותר וכנראה גם דמות משמעותית יותר מבחינה פוליטית, וששושלת המלוכה של בית חשמונאי הורכבה דווקא משמעון וצאצאיו.

באופן דומה קצת, המשחקים היום תופסים נקודה מאוד ספציפית בלוח הזמנים של עונת ה-NBA. מדובר בנקודה חשובה מבחינת העניין שהליגה מקבלת בגלל יום שידורים של 5 משחקים רצופים עם הקבוצות הבכירות, או לפחות אלו שחשבו לפני תחילת העונה שתהיינה מעניינות, קבוצות שכבר יודעות פחות או יותר מה הן שוות העונה, על מה הן נאבקות ואיפה כדאי להן לנסות להתחזק בתקופה הקרובה. משבצי המשחקים גם עושים מאמצים להכניס משחקים שעשויים להיות רלוונטיים לשלבים מכריעים של העונה על סמך הידוע לנו, והם גם מצליחים בכך לפעמים, למרות שקשה מאוד לדעת בקיץ מה יהיה רלוונטי באפריל והלאה.

אם נסתכל על 3 העונות הקודמות, אפשר לראות שלפני 3 שנים קיבלנו משחק של בוסטון נגד מילווקי כהקדמה לסדרת פלייאוף של 7 משחקים, מבוא לסדרת פלייאוף נוספת בין יוטה לדאלאס וגם מפגש בין פיניקס לגולדן סטייט שהיה מרחק משחק 7 היסטורי אחד מלהיות גמר המערב. בעונה לאחר מכן, קיבלנו את דנבר נגד פיניקס כקדימון לסדרה הצמודה ביותר של האלופה שבדרך באותו פלייאוף ואת גולדן סטייט נגד ממפיס כששתיהן הפסידו ללייקרס באותו פלייאוף, ואילו בעונה שעברה, קיבלנו את מיאמי ופילדלפיה כמבוא למשחק פליי-אין צמוד ואת הניקס נגד מילווקי כששתיהן הפסידו לאינדיאנה באותו פלייאוף. בסך הכל, רק קבוצה אחת במאזן שלילי משחקת היום, כך שאפשר לומר שלמרות שמדובר ב"עוד יום בהיסטוריה" של עונת 2025 של ה-NBA, מדובר בכל זאת בנקודה משמעותית על הציר הזה של העונה וכזאת שאולי בדיעבד ניזכר בקולו של צ'כוב על האקדח שמונח במערכה הראשונה.

19:00 ניו-יורק ניקס (19- 10) – סאן-אנטוניו ספרס (15- 14) / מתנאל אלאשבילי:

המשחק הפותח של חג המולד יפגיש בין אחת הקבוצות הגדולות בליגה, בטח כשהיא מצליחה, לבין הקבוצה שעיקרה הוא שחקן אחד, יחיד ומיוחד. הניקס העונה עד כה הם סיפור הצלחה, היה ידוע שהסלטיקס ימשיכו בכושר הנהדר והקאבס הפתיעו את כל הליגה. קצת מתחת להן נמצאת החבורה של ת'יבס שנראה שמצאה את הכוכב האמיתי שלה לצד בראנסון, קארל אנתוני טאונס. הסנטר, שחזר העונה לעמדתו הטבעית אחרי כמה שנים בעמדה מספר 4, מעמיד העונה ממוצעי שיא של 24.7 נקודות ו-13.9 ריבאונדים (ראשון בליגה). טאונס סיפק לאחרונה משחקים היסטוריים כשסיים בשני משחקים ברציפות עם 20+ נקודות ו-20+ ריבאונדים. אחת ההפתעות היא שהוא גם יעיל מאוד בהגנה, הוא שני בחמישייה ברייטינג הגנתי (110.8) אבל רק ב-0.1 פחות מאננובי. למה אני הלכה למעשה נוגע בסנטרים? כי בהתחשב בעובדה שלספרס אין מאצ'אפ אמיתי באף עמדה מול הניקס, הסנטר היא העמדה היחידה בה לסן אנטוניו יש מה להציע.

גולת הכותרת מבחינת המשחק הזה היא משחק שיוכל להיזכר בקריירה של ויקטור וומבניאמה לטובה או לרעה – משחק הכריסמס הראשון שלו. כשאחוזי הרייטינג במשחק שלו יזנקו לשיא, החייזר הצרפתי יידרש לספק שואו, והוא מסוגל לכך ועוד איך. מי שצפה בוומבי העונה מבין שהוא לא הגיע להיות חיקוי של אף שחקן גדול אלא ליצור שחקן גדול חדש – כזה שחוסם 10 פעמים במשחק וגם זורק 15 שלשות, בסטפ-באק, ממרחק של צעד מאחורי השלשה, מכדרור. הוא עוד לא ההצגה הכי טובה בליגה כי יש לו משחקים שהכדור פשוט לא נכנס, אבל היציבות שלו העונה משתפרת ואם נקבל את וומבניאמה היציב מול ניקס יהיה לו קרב נהדר מול החתול הגדול.

הקבוצות עצמן לא קרובות אחת לשנייה, הניקס במקום השלישי במזרח החלש עם פער של משחק מאורלנדו שממשיכה לצער האוהדים להיפצע מרגע לרגע. הספרס לעומת זאת מפתיעים העונה כשלאחר עונה חסרת רכז לצד ויקטור, הגיע כריס פול ופשוט שיפר את הקבוצה פלאים (כהרגלו). הם במקום התשיעי במאזן חיובי, כשבעונה שעברה בתאריך הזה היו עם ארבעה ניצחונות בלבד. צריך להגיד שהספרס לא השתפרו בממוצע האסיסטים שלהם מהעונה שעברה, כי השיטה כולה מתבססת על המשחק הקבוצתי, אבל במבחן העין ברור שכשפול על הפרקט לספרס יש מי שיאכיל את האיש הגדול (ובכוונה לא כתבתי בצבע).

הניקס גם המשיכו בשלהם, הם במקום השני בליגה באחוזים מהשדה עם כמעט 50 אחוז, מקום שני באחוזים משלוש עם כמעט 40 אחוז ומקום שלישי מהעונשין עם 80 אחוז, כל זה כשהם קולעים "רק" 117.3 נקודות למשחק, מחלקים 28.2 אסיסטים (פחות מהספרס אגב), ולוקחים 42.6 ריבאונדים, מהנמוכים בליגה, למרות הנוכחות של טאונס והארט. בעניין הריבאונדים – היעילות בקליעה לא דורשת מהם לקחת ריבאונדים בהתקפה והם בתחתית הליגה בנתון הזה, אבל בעקבות זאת היריבות גם לא לוקחות עליהם ריבאונדים בהגנה. ההגנה נשארה רצחנית – הם חוטפים הכי הרבה בליגה, היריבות קולעות עליהן 110 נקודות למשחק. עם זאת, השינוי בשיטה עם חמישה קלעים והיעילות בהתקפה, דבר בו קבוצות של ת'יבודו דווקא לא הצטיינו, הופך את הניקס למסוכנים יותר ממה שהיו בשנים האחרונות.

אני מהמר על משחק פתיחת כריסמס מהנה באווירת הגבוהים המודרניים וניצחון של הניקס על אף בכורת כריסמס מוצלחת לוומבניאמה – ניקס ב-12 הפרש.

21:30 דאלאס מאבריקס (19- 10) – מינסוטה טימברוולבס (14- 14) / אהרן ברלין:

הביתית:

שני הפסדים בודדים מ 12 המשחקים האחרונים למקום הרביעי במערב (מרחק משחק אחד מהמקום השני) ונראה שכל הכוכבים, וגם אלה שלא, מסתדרים עבור קיד וחניכיו. עם הגנה משופרת מהעונה שעברה וקליעה מצוינת הקבוצה המהירה מנצלת את הניידות של כל החלקים שלה בהתקפה כדי להוות איום מכל מקום במגרש. דרק לייבלי, בעונה כמעט זהה לעונת הרוקי המצוינת שלו, הפך להיות בורג מרכזי בשני צידי המגרש ומצליח, לא רק בהתקפה, להוות כאב ראש לסנטרים גדולים וחזקים ממנו. אפילו קליי בעונה החלשה ביותר שלו מאז עונת הרוקי משתלב יפה בתור הקלעי שאין עליו תשומת לב גדולה מדי ומנפק יחד עם כל החמישייה כדורסל שקשה לרוב הקבוצות בליגה להתמודד איתו. הלילה צפוי לקבוצה מפגש מסקרן מאוד עם יריבתה מגמר המערב דאשתקד שמשתכשכת כרגע במים הרדודים של הפלייאין. מלבד ההגנה של הוולבס שום דבר לא עובד להם ואם לשפוט לפי הפלייאוף הקודם ההגנה הזאת לא הייתה מותאמת לעצור את לוקה וקיירי כשהם בפוקוס.

האורחת:

שלושה הפסדים רצופים לפיינליסטית המערב בעונה שעברה ולא מעט שאלות בנוגע ליכולת של השחקנים לשים את הכדור בסל. זה לא מפתיע שהקבוצה נמצאת בטופ של הליגה בהגנה (מקום 6, ירידה מהדומיננטיות של העונה הקודמת) אבל ההתקפה שלה, שמדורגת 23, פשוט לא עובדת למרות אחוזים סבירים עד טובים מכל הטווחים. הבעיה היא שאחוזים סבירים כמו 37% לשלוש לא מספיקים כשהקבוצה משחקת איטי כל כך ומתקשה מאוד בריבאונד. למינסוטה אין את היכולת לייצר לעצמה מספיק פוזשנים בשביל לסמוך על הקליעה של השחקנים שלה והתוצאה היא משחק בודד אחד מתוך 14 המשחקים האחרונים בהם הקבוצה עברה את רף 110 הנקודות. בליגה של היום קשה להצליח ככה. הלילה תהיה לה הזדמנות לצאת מהמאזן השוויוני על חשבון הקבוצה שהדיחה את אופוריית אנתוני אדוארס אבל המשימה הזאת, גם אם היא לא תהיה בלתי אפשרית תהיה קשה מאוד.

ייעדרו: לוקה החלטת משחק.

עוצרים בווגאס: היסטוריה חוזרת על עצמה. דאלאס ב 13.

0:00 בוסטון סלטיקס (22- 7) – פילדלפיה סבנטי סיקסרס (10- 17) / יוסי ברקלי:

קרב אדיר ב-TD גארדן, בין שתי המועמדות הבכירות לייצג את המזרח בגמר. הסלטיקס אחרי השנה עברה קיבלו את ביטחון האלופה – היכולת לשייט בהילוך נמוך במהלך העונה תוך כדי נצחונות מרשימים, כשלכולם ברור שיש להם עוד הרבה אינטנסיביות לתת, בפלייאוף. פילדלפיה צירפה את החתיכה החסרה להשלמת סגל מהטופ שלוש עם החתמת פול ג'ורג', ההתפתחות של מקסי בשנה שעברה והתתבגרות המואצת שעבר אמביד במהלך האולימפיאדה. 

יוסי, תתעורר! אומנם מדובר בחג המולד – אבל משאלות של אוהדי פילדלפיה לא מתגשמות כל כך בקלות. עבורי מדובר בדרבי – קבוצת הילדות נגד זו הנוכחית.  כילד, ששאב את מירב המידע שלו מטורים של אחד, מנחם לס, ועם חבר שיש לו משפחה בפילדלפיה – גדלתי כאוהד הקבוצה. ואיזו קבוצה זו הייתה – החל ממוזס והדוקטור שהביאו אליפות, לבחירת בחור שמנמן בשם ברקלי, ואפילו למשחק NBA ראשון שראיתי במגרש עם שרוך ארוך במיוחד בשם שון ברדלי, שהיה התקווה לבערך חמש עשרה שניות. 

אז העונה של פילי התחילה בצורה מזעזעת ומשחק חג מולד שהיה אמור להיות מפגש מרתק הפך להיות סתמי.  

ובכל זאת, מדובר בקרב בין יריבות ותיקות ומרות, ושאפילו מגיע בזמן מעניין, שכן פילדלפיה נמצאת במהלכו של מסע התאוששות וסופרת כבר שבעה נצחונות בעשרת המשחקים האחרונים. 

בוסטון, כצפוי, משייטת לה עד כה. פרוזינגס חזר מוקדם מהצפוי, והקבוצה מחזקה במאזן השלישי בטיבו בליגה. מי שמחפש, יכול אולי לנסות להעלות מהאוב רמיזות לבעיות עם בראון, אבל בסך הכל הקבוצה נמצאת במקום שבו היא רוצה להיות.

ולמשחק – דראמונד בספק בםילי, ובסלטיקס אלו וויט, הולידיי וטייטום שנצטרך להמתין ולראות אם יעלו למגרש. בוסטון תרצה להימנע משני הפסדים רצופים, ועוד במעמד חג המולד, ואם הפצועים ישחקו – בוסטון ב-8.

3:00 גולדן סטייט ווריורס (15- 13) – לוס אנג'לס לייקרס (16- 13) / עמיחי קטן:

אני משתדל להתמקד היום בחג היהודי, שהוא גם החג הקדום יותר היסטורית שמציין אירוע שהתרחש כ-164 שנים קודם לכן שהרי חנוכה היה בשנת 164 לפני הספירה (שנת 148 לפי הספירה שהייתה נהוגה אז, שזאת הספירה שמכונה "מניין השטרות" או "מניין בית סלאוקוס"). בכל מקרה, אני טרחתי להביא את הנתונים האישיים של סטף ולברון במשחקי חנוכה, שכוללים הרבה יותר משחקים בגלל שחנוכה זה 8 ימים בכל שנה… סטף קרי שיחק בעבר ב-41 משחקי חנוכה, בהם הוא עומד על ממוצע של 22.5 נקודות ו-5.7 אסיסטים ב-45.3% מהשדה, 41.5% לשלוש ו-54.7% אפקטיבי, ואילו לברון ג'יימס שיחק בעברו ב-69 משחקי חנוכה, בהם הוא עומד על ממוצע של 27.6 נקודות ו-7.3 אסיסטים ב-52% מהשדה, 37.2% לשלוש ו-56.3% אפקטיבי.

גולדן סטייט נמצאים בעיצומו של משבר התקפי, כאשר מאז אותה פתיחה של 12- 3 הם הפסידו 10 מתוך 13 המשחקים האחרונים, ובהם ההתקפה שלהם מדורגת 25 בליגה עם רייטינג של 106.9 בלבד, ודווקא ההגנה הייתה טובה מאוד עד לפני שבוע וחצי, אבל אז הווריורס ספגו 143 נקודות מדאלאס ו-144 מממפיס בשני משחקים רצופים, כך שהם ירדו למקום השמיני בדירוג ההגנתי העונתי. סטף בעונה פחות טובה בכלל עד כה, אבל זה בולט במיוחד ברצף הזה שבו הוא עם 38.1% מהשדה, 36.3% לשלוש ו-50% אפקטיבי, שרודר עומד על 8/29 מהשדה ו-1/11 לשלוש מאז שהגיע, ועם כל הכבוד לוויגינס וקומינגה שנותנים בדרך כלל תפוקה התקפית, הם לא מספיקים כרגע ואני אוסיף שחסרונו של קליי תומפסון מאוד מורגש.

אצל הלייקרס, אחד הסיפורים המרכזיים כבר כמה עונות זה נושא הביתיות. אחרי עונת 2021, בה הלייקרס היו עם מאזן 21- 15 גם בבית וגם בחוץ ומאזן 1- 2 בפלייאוף בשני המקרים, אפשר לראות פער משמעותי בכל אחת מהעונות האחרונות. ב-2022 הלייקרס היו במאזן 21- 20 ביתי ו-12- 29 בחוץ, ב-2023 הם היו עם פער קטן יותר של 23- 18 בבית ו-20- 21 בחוץ, אבל בפלייאוף אז הם היו עם מאזן 6- 2 בבית לעומת מאזן 2- 6 בחוץ, בעונה שעברה הם היו במאזן 27- 14 בבית לעומת 19- 21 בחוץ (וגם ניצחון אחד בלאס ווגאס שנחשב משחק בית שלהם לצורך החישוב), וגם העונה הם בינתיים במאזן 9- 4 בבית לעומת מאזן 7- 9 בחוץ. דיוויס עם 42.9% לשלוש בבית לעומת 20% בחוץ במדגם יחסית קטן, דלטון קנכט עם 3 נקודות יותר במשחקי הבית (11.5 לעומת 8.4) ועם פער משמעותי באחוזים מחוץ לקשת (46.3% לעומת 28.6%), ובאופן כללי, הלייקרס קולעים 115.8 נקודות למשחק בבית לעומת 107.4 בחוץ עם פער משמעותי באחוזים (49.6% מהשדה ו-38.6% לשלוש בבית לעומת 45.2% מהשדה ו-31.2% לשלוש בחוץ), ומכיוון שזה נמשך כבר כמה שנים, זה אומר משהו כנראה.

המשחק הזה שובץ בשעת פריים-טיים מרכזית באמצע החג ובדיוק בזמן להדלקת נר ראשון של חנוכה (השקיעה בסן-פרנסיסקו בשעה 16:57 שעון מקומי, שזה אומר 2:57 בשעון ישראל, 3 דקות לפני שעת פתיחת המשחק הרשמית וכנראה יותר לפני תחילת המשחק בפועל), וזה לא כל כך בגלל ההווה בו מדובר ב-2 קבוצות שמקוות להשתחל לפלייאוף ושם להפתיע, אלא בגלל העבר. השיבוץ הזה הגיוני, אבל גם אומר משהו לגבי הציפיות מהמשחק הזה, ואולי גם לצאת מנקודת הנחה שלא נקבל דרמה כמו במפגש של הווריורס עם לברון בנר שני של חנוכה לפני 8 שנים, ולו בגלל שאם קיירי יקלע סל ניצחון נוסף בכריסמס זה לא יהיה רלוונטי לקבוצות כאן. למרות זאת, המשחק הזה יכול להיות הזדמנות של שני הצדדים להראות רלוונטיות ואולי גם לקבל כמה רמזים על שינויים שהן יכולות לעשות על מנת אולי להיות רלוונטיות בהמשך העונה.

הימור: הלייקרס ב-6, כמניין הסופגניות שהספקתי לאכול בשבועות האחרונים טרם פרסום הפריוויו הזה.

5:30 פיניקס סאנס (14- 14) – דנבר נאגטס (16- 11) / פתיבר:

היום לפני 2027 שנים (נראה לי הכי רחוק שהלכתי עד כה), נולד הקיסר גלבה. גלבה התחיל את הקריירה הפוליטית הענפה שלו בגיל 23. במהלך 45 שנה בפוליטיקה גלבה הספיק להיות ניצב בחמש פרובינקות ולנהל את פרובינקת היספניה. למרות שהתברג גבוה בצמרת הפוליטיקה, גלבה לא היה אמור להיות קיסר. אמנם הוא נולד למשפחת אצולה והיה לו איזשהו קשר מפוקפק למשפחת הקיסרות, אבל בסופו של יום אביו היה עורך דין והוא לא היה שאר דם. הוא היה אמור להיות מן ג׳ו ביידן כזה, סגן מוערך, בכיר נאמן. רק בהיותו בן 70, כשהטירוף של נירון שרף את העיר רומא, ואיים לשרוף גם אותו, נוצרו הנסיבות שבסופו של יום הושיבו את גלבה על כס הקיסרות.

שלטונו של גלבה היה קצר וטראגי. ניסה מתוך הניסיון הפוליטי שלו לעשות שינויים מוסדיים ולאזן בין גורמים פוליטיים שונים ברומא. בכך הצליח להכעיס עליו את כל הגורמים הפוליטיים האלה. תוך כמה חודשים הכריזו עליו מרד, וכך מצא את עצמו גלבה בפסגה, אבל לבד. גלבה לא החזיק שנה עד שנרצח.

אני חושב ששני שחקנים שיכולים להזדהות מאוד עם התחושות של גלבה לקראת הסוף הם שני כוכבים שיפגשו היום, ניקולה יוקיץ׳ וקווין דוראנט. שניהם לא היו אמורים לקחת אליפות (דוראנט מהיותו הסגן הנצחי, יוקיץ׳ כי נו באמת).לשניהם היה פיק יחסית קצר בפסגה, ובעיקר, שניהם בודדים עכשיו במערכה.

יוקיץ׳, כמו שאני אוהב להגיד כל פריוויו, נמצא בעונה הכי טובה שלו בקריירה. וזה שחקן שבעברו יש לו שלוש עונות MVP. האמת שאת השחקן המשתפר הוא עוד לא לקח אף פעם. מבחינה היסטורית, הוא קולע הכי הרבה שהוא קלע אי פעם, מוסר הכי הרבה קולע ב50% פאקינג אחוז מהשלוש ובמקום רציני בריבאונדים. בהשוואה לליגה, הוא שני בנקודות שני באסיסטים ורביעי בריבאונדים. גם בדקות יוקיץ׳ בשיא קריירה, 37. זה רע לנאגטס. כי יוקיץ׳ הוא לא שחקן אגואיסט. הוא לוקח על עצמו את המשחק רק במידת הצורך. ואוי כמה שיש צורך. לא ברור מה שרה לקבוצה שרק לפני שנתיים הייתה אלופה, אבל הנתונים הם שחור על גבי לבן. עם יוקיץ׳, דנבר זו אחת מהקבוצות הטובות בליגה בלעדיו הם מהגרועות בליגה. אפילו יותר מקליבלנד של לברון, העונה הקבוצה זה יוקיץ׳. כרגע זה נראה שזה הולך בכיוון גלבאי, הנהלת דנבר צריכה לעשות חושבים.

בשקט יחסי דוראנט גם כן נותן עונה מדהימה. הוא קולע 27 נק׳ באחוזים אפקטיביים מהגבוהים בקריירה שלו ובעיקר נותן כדורסל מנצח. כשהמאזן של פיניקס איתו הוא 4-12. הבעיה היחידה זה המאזן של פיניקס בלעדיו 10-2. הכל שוב נמצא על כתפיו, דוראנט עובר מקבוצת כוכבים אחת לשנייה כדי לקבל תמיכה לכישרון האדיר שלו ואיכשהו תמיד אחרי שנה או שנתיים מוצא את עצמו לבד במערכה. נניח פיניקס, קבוצה מנצחת ששנה לפני שהגיע עליה הייתה בגמר הליגה, פתאום נראית כמו חבורת סמרטוטים שבלי דוראנט מכוונת לקופר ולא לגביע לארי אובריין. אולי זה אופי המשחק של דוראנט ואולי זה פשוט הגורל של דוראנט, או להיות סגן, או להיות לבד. קפקאות גלבאות שכזו.

ויש גם משחק, רק אתמול שתי הקבוצות נפגשו במשחק שבו דנבר השמידו את פיניקס. פיניקס לא הצליחה למצוא פתרונות התקפיים להגנה של דנבר, סיימה עם פחות מ100 נק ו27 הפרש. אני חושב שזה דווקא די טוב עבור המשחק של היום. כי הברק לרוב לא מכה באותו מקום פעמיים ומה הסיכויים שווסטברוק יהיה אחראי מול דוראנט יום אחרי יום.

על גלבה נאמר ״והכל היו מסכימים כי ראוי הוא לשלטון לולא עלה לשלטון״. זה דווקא לא נראה לי רלוונטי לשני הגיבורים הטראגיים שלנו (לפחות ב-24/25 הם טראגיים). שניהם ראויים לתואר, הוכיחו את עצמם ואיכשהו אנרגטית הארגונים והקבוצות שמקיפות אותם פשוט מונעות מהם את ההזדמנות להוכיח את עצמם בשנית.

משחק בין הרבה כישרון, שני שחקני על שמאוד רוצים לשנות מומנטום לקראת השנה האזרחית החדשה, דם רע, היסטוריה, שעה יחסית נוחה. יש למה לצפות.

הימור: פיניקס ב-2.