מאת : פריים-טיים זק, יניב שושני ורביב פייג

משחק הניצחון של בפאלו על דטרויט בשבוע שעבר סגר למעשה את המרוץ לפרס ה-MVP של העונה. אם עד אליו עוד היו דיבורים על מועמדות ריאלית של סקון ברקלי או לאמאר ג'קסון, הרי לאור התצוגה המחשמלת של ג'וש אלן מול הקבוצה שנחשבה (עד למשחק זה) כטובה בליגה לא נותר ספק שהתואר היוקרתי יגיע השנה  – לראשונה בקריירה שלו- לק"ב המדהים של הבילס.

בשני המשחקים האחרונים, שניהם מול קבוצות צמרת קשוחות מה-NFC (הליונס והראמס) צבר אלן 704 יארדים ו-5 ט"ד במסירה ועוד 150 יארד ו-5 ט"ד בריצה – כל זאת ללא אף חטיפה, פאמבל או סאק. התקפת הבילס צברה בשני המשחקים הללו 90 נקודות ומעל 1000 יארדים כוללים (רובם המכריע, כאמור, ע"י אלן בעצמו – באוויר או על הקרקע). הוא עשה זאת כשהתופסים המובילים שלו הם חליל שקיר, טיי ג'ונסון וקיאון קולמן – ממש לא שחקנים מהדרג העליון של הליגה. כל מי שצפה במשחקים אלו יכול היה להבין מיד שהיוצר והכוח המניע העיקרי ולמעשה היחיד בהתקפת הבילס הוא הק"ב האימתני שלהם.

התקפת הבילס מדורגת במקום השני בליגה (מעט אחרי דטרויט) ומייצרת 32 נקודות למשחק. אלן עצמו מדורג "רק" במקום ה-7 בכמות יארדים במסירה וברייטינג, אך מדורג ראשון במדד ה-QBR (המביא בחשבון גם ביצועי ריצה). הוא מדורג רביעי בכמות היארדים הקרקעיים ושני בט"ד בריצה בין הק"ב בליגה. יש לו 36 ט"ד כוללים (מסירה וריצה) – רק ט"ד אחד מאחרי לאמאר ג'קסון שמוביל את הקטגוריה. 

אלן בן ה-28 הוא ק"ב גבוה (1.96 מ), חזק (108 ק"ג) ואתלטי מאד. הוא משתמש בזריזותו כדי להתחמק מהפאס-ראשרים הדולקים בעקבותיו, מנצל את כוחו כדי למנוע מהם להפיל אותו ומצליח פעם אחר פעם להאריך מהלכים גם מחוץ לפוקט כדי לתת זמן לתופסים שלו כדי להשתחרר – ואז מוצא אותם במסירת לייזר שהוא מנפיק (גם על פני 30 או 40 יארד) תוך שימוש ביד הנפץ העוצמתית אך המדויקת שלו. הכוח והזריזות שלו הופכים אותו גם לאיום קרקעי משמעותי והוא צובר 35 יארדים למשחק בריצה בממוצע. בהיעדר רצים בכירים בקבוצה בשנים האחרונות (עם כל הכבוד לג'יימס קוק ודווין סינגלטרי), הוא הופך במשחקים רבים לרץ המוביל של הקבוצה.

עקב האכילס שלו בשנים קודמות היה הדחף לנצל את היכולות הפיזיות המדהימות שלו כדי לשחק "הירו בול" ולנסות לדחוף את ההתקפה קדימה גם במצבים (כמעט) אבודים. הנטייה הזו הובילה להמון מהלכים מרהיבים אך גם ללא מעט איבודי כדור (13 חטיפות בממוצע לעונה). השנה אלן מחושב וזהיר יותר, וספג עד כה השנה רק 5 חטיפות. למרות עזיבתו של התופס המוביל סטפון דיגס בפגרה הוא מצליח לשמור על ההתקפה בצמרת הגבוהה, מחפה על הגנה בינונית למדי (מדורגת במקום ה-12 בליגה) כדי להוביל את הקבוצה לאליפות בית ה-AFC מזרח ולהפוך אותה לאחת המועמדות העיקריות להופעה בסופרבול. העובדה שהבילס הם הקבוצה היחידה בליגה שהצליחה לנצח את הליונס וגם את הצ'יפס (הקבוצות המובילות את ה-NFC וה-AFC, בהתאמה) מוכיחה עד כמה הם מסוכנים.

מאז שאלן הגיע לקבוצה, ובמיוחד מאז שהפך, החל מעונתו השלישית בליגה לאחד הק"ב הטובים בליגה, הבילס מגיעים לפלייאוף מלאי יומרות ותקוות, רק על מנת להפסיד לצ'יפס של מהומס פעם אחר פעם (3 פעמים ב-4 העונות אחרונות). גם השנה ייאלצו אלן וחבריו לעבור כנראה באצטדיון ארוהד בקנזס סיטי על מנת לרשום סוף סוף הופעה ראשונה (עבורו) בסופרבול ואולי אליפות ראשונה בהיסטוריה לבילס. לשם כך אלן יצטרך להפגין יכולת עילאית ולמשוך אחריו את הסגל האפור יחסית שסביבו. אם יצליח לעשות זאת, יירשם שמו באותיות של זהב כשחקן הגדול בתולדות המועדון הצנוע וביש המזל (זוכרים את ארבעת הפסדי הסופרבול הרצופים של מארב לוי וג'ים קלי?) מצפון מדינת ניו יורק.

המחזור ה-16 נפתח ביום חמישי במשחק חשוב בלוס אנג'לס עם השלכות על דירוג בפלייאוף בין שתי יריבות המתחרות על הסגנות בבית ה-AFC מערב – הצ'רג'רס המקומיים ארחו את דנבר ברונקוס המפתיעים, בקרב בין שתי ההגנות הטובות בליגה שהסתיים עם סקור גבוה מהצפוי. המשחק נפתח באופן שקול כששתי הקבוצות משיגות ט"ד ברבע הראשון והתקפת הריצה של דנבר (המדורגת במקום ה-20 בליגה) מפתיעה ומתגברת על ההגנה הקשוחה של לוס אנג'לס. ברבע השני דנבר פותחת פער עם 2 ט"ד מול שער שדה של הצ'רג'רס שמעלה אותם ליתרון שיא של 21- 10 לקראת המחצית. הם מצליחים לחטוף כדור מהרברט באנד זון בדקה האחרונה של המחצית אך נעצרים מיד, סופגים פנלטי טפשי שמאפשר לצ'רג'רס להשיג שער שדה מ-57 יארד (בבעיטה חופשית – לראשונה בליגה מאז 1976!) שקבע את תוצאת המחצית : 21- 13 לדנבר.

במחצית השניה הצ'רג'רס מצליחים לעצור את התקפת הריצה של דנבר ואיתה נעלמת התקפת הברונקוס כולה. הם עוד משיגים שער שדה בתחילת הרבע השלישי אך אז הרברט (על הקרסול הפגוע) מוביל עם שתי ריצות אמיצות דרייב נחוש של לוס אנג'לס שמסתיים בט"ד ומחזיר אותם למשחק. כשהכדור חוזר לצ'רג'רס בתחילת הרבע האחרון הם משיגים עוד ט"ד (וגם תפיסה  ספקטקולרית של בונוס 2 הנקודות ע"י פלמר) שמעלה אותם ליתרון ראשון במשחק – 27- 24. בהמשך הרבע התקפות שתי הקבוצות נבלמות עד אשר הרברט שוב מציל את המצב בריצה בדאון שלישי קריטי קרוב לשערו ומניע דרייב שבהמשכו ריצה על 45 יארד של אדוורדס ושאבל-פאס של הרברט להסקינס מביאים לט"ד נוסף. היתרון של לוס אנג'לס עולה ל-10 נקודות 2 דקות לסיום, והמשחק מעשית מוכרע. שער שדה מאוחר של דנבר לא משנה את התמונה וקובע את תוצאת הסיום –  34- 27 ללוס אנג'לס.

הרברט במשחק הרואי השיג 284 יארד באחוזים טובים, 2 ט"ד וחטיפה ועוד 28 יארדים קרקעיים, שכל אחד מהם היה משמעותי לתוצאת המשחק. לאד מקונקי היה כרגיל המטרה העיקרית של הרברט עם 87 יארד באוויר. מהצד השני ניקס, במשחק טוב למדי, השיג 263 יארד ו-2 ט"ד והתקפת הריצה של הברונקוס השיגה 110 יארד, רובם המכריע במחצית הראשונה. בעקבות המשחק שתי הקבוצות נמצאות במאזן זהה של 9- 6 ויתחרו עד לסיום העונה על המיקום לקראת משחקי הווילד-קארד.

בהמשך המחזור ה-16, שני משחקים יתקיימו היום (שבת) ויתר 13 המשחקים בימים ראשון ושני, כרגיל. כל זמני המשחקים הם לפי שעון ישראל.

קנזס סיטי צ'יפס (13- 1) – יוסטון טקסנס (9- 5), קנזס סיטי, שבת 20:00

הטקסנס ניצחו במחזור האחרון, והבטיחו את ראשות הבית הדרומי ב- AFC, בפעם השניה ברציפות. הטקסנס אומנם יכולים להשיג מאזן טוב יותר מזה של שנה שעברה, אבל היכולת ההתקפית פחות משכנעת העונה, בעיקר בגזרת המסירה. עונתו השניה של הקווטרבק סי ג'יי סטראוד לא מתעלה לגבהים של עונת הרוקי, ואחת הסיבות לכך היא היחלשותו של קו ההתקפה, שסופג לא מעט סאקים – כבר עכשיו הטקסנס ספגו שבעה סאקים יותר מכל העונה הקודמת. הגנת הטקסנס ממשיכה להשתפר גם השנה, עם קו קדמי אגרסיבי, וקו אחורי אתלטי ומהיר, ששניהם יחד מציבים את הקבוצה במקום שני בליגה בסאקים, מקום שני בחטיפות כדור, ומקום רביעי מכובד בספיגת יארדים כוללים.

אחרי ההפסד בבפאלו, הצ'יפס שוב נכנסים לקצב עם ארבעה ניצחונות רצופים, ולשם שינוי האחרון שבהם לא היה צמוד כלל, עם תצוגת תכלית של ההגנה. פאטריק מהומס ממשיך לשחק לא טוב ולנצח, ומול הטקסנס הוא צריך להיזהר במיוחד מאיבודי כדור. משחק הריצה של הצ'יפס השתפר קמעא לעומת שנה שעברה, אבל הוא עדיין לא יציב ובינוני, וחזרתו של קארים האנט לא מניבה יותר מידי פירות השנה. הגנת הצ'יפס מצידה ממשיכה להחזיק את הקבוצה על הרגליים השנה, בייחוד הגנת הריצה, שמדורגת שלישית בליגה בספיגת יארדים על הקרקע. בגזרת הגנת המסירה המצב פחות מזהיר, עם כיסוי לא טוב של הקו האחורי.

נתון מעניין – הגנת הצ'יפס לא ספגה יותר מ-30 נקודות בשום משחק השנה.

תחזית : למרות ששתי הקבוצות הבטיחו את ההעפלה לפלייאוף, הצ'יפס רוצים לשמור על המאזן הטוב בחטיבה, ואילו הטקסנס רוצים לשפר עמדות במחזורים הנותרים. אין הבדל גדול במספרים הסטטיסטיים בין הצ'יפס לטקסנס, אבל קשה מאוד לנצח את קנזס סיטי השנה, וגם הפעם היא תצליח לנצח, ושוב להגנה יהיה חלק חשוב בניצחון.

בולטימור רייבנס (9- 5) – פיטסבורג סטילרס (10- 4), בולטימור, שבת 23:30

בולטימור טיילו לניצחון קליל על הג'יאנטס בשבוע שעבר וניצלו את ההפסד של פיטסבורג כדי להתקרב אליהם ולהפוך את המשחק של היום למשמעותי ביותר בקרב על ראשות בית ה-AFC צפון. ניצחון של בולטימור ישווה את מאזני שתי הקבוצות וישאיר את המרוץ צמוד עד לתום העונה בעוד הפסד יכתיר סופית את הסטילרס כאלופי הבית. התקפת בולטימור מדורגת שלישית בליגה (כמעט 30 נקודות למשחק) אך איבדה את הבכורה ביארדים בריצה לפילדלפיה הלוהטת. לאמאר ג'קסון מדורג שני בכמות הט"ד במסירה (34) תוך שהוא כמעט לא מאבד את הכדור (3 חטיפות בלבד). יחידת ההגנה עדיין רחוקה מהמוניטין המסורתי של הרייבנס ומדורגת במקום ה-22 בלבד (23.7 נקודות למשחק) – 7.5 נקודות יותר מאשר בשנה שעברה.

הסטילרס ספגו הפסד קשה מפילדלפיה החזקה כשההתקפה לא מתפקדת כלל ומשיגה רק  184 יארדים כוללים. ההגנה הצליחה להגביל את סקון ברקלי ל-65 יארדים קרקעיים אך נכנעה ליכולת טובה של ג'יילן הרטס באוויר. כפי שהוכח גם במשחק זה, הגנת הסטילרס טובה מאד מול הריצה (מקום 4) אך בינונית מאד מול המסירה (מקום 22). ראסל ווילסון נסוג מעט ביכולתו לאחרונה ולאחר משחק השיא שהפגין מול סינסינטי (414 יארד) צבר 286 יארד ב-2 המשחקים הבאים ביחד.  התקפת הסטילרס מדורגת במקום ה-10 אך משחק המסירה שלה מדורג במקום ה-24 עם פחות מ-200 יארד למשחק וההתקפה בכללה מאד לא יעילה קרוב לשער היריב (מקום 31 בליגה).

תחזית : העימות המרכזי הוא בין ההתקפה החזקה של הרייבנס להגנה הקשוחה של הסטילרס. כמו בשבוע שעבר, פיטסבורג תגביל את משחק הריצה של הרייבנס אך בניגוד לשנים קודמות לאמאר ג'קסון מספיק רב גוני ומדויק כמוסר כך שבולטימור תשיג למעלה מ-20 נקודות והרבה יארדים תוך שהיא מסתמכת בעיקר על משחק המסירה. התקפת הסטילרס קצת "תקועה" אך גם הגנת הרייבנס אינה אימתנית כבעבר. המשחק יהיה צמוד ומותח אך בסופו יכריעו הביתיות והמומנטום – בולטימור תנצח בהפרש של 9 נקודות ותפתח לחלוטין את הקרב על בית הצפון.

סינסינטי בנגלס (6- 8) – קליבלנד בראונס (3- 11), סינסינטי, ראשון 20:00

סינסינטי הגיעה בשבוע שעבר לנאשוויל ומצאה שם סוף סוף קבוצה (הטייטנס) עם התקפה שהיא חלשה עד כדי כך שהגנת הבנגלס הצליחה לספוג מולה פחות מ-30 נקודות. כיוון שכך, ההתקפה השיגה כמות נקודות ויארדים מספקת כדי לנצח ולשקם (ולו במעט) את הכבוד הפגוע של סינסינטי אחרי העונה המאכזבת כל כך.  ג'ו בורו בעונה אישית מצוינת מוביל את כל הק"ב בליגה ביארדים וט"ד במסירה ומוביל את התקפת הבנגלס למקום ה-5 בליגה עם 28.5 נקודות למשחק – אך עם ההגנה ה-31 בטיבה (27.6 נקודות למשחק – רק קרולינה גרועה ממנה) קשה מאד להתמודד מול קבוצות הצמרת של הליגה ולהישאר במרוץ על מקום בפלייאוף.

קליבלנד סיימה את העונה בשלב מוקדם מאד ולמעט הניסיון לתפקד מדי פעם כ"ספויילר" לקבוצות הצמרת לא נותרו לה מטרות משמעותיות עד לסיום העונה. בשבוע שעבר הובסו הבראונס ע"י הצ'יפס במשחק בו השיגו 7 נקודות בלבד. התקפת הריצה הציגה משחק טוב עם 140 יארדים קרקעיים אך כשג'מיס ווינסטון סופג 3 חטיפות לא ניתן לנצח גם קבוצות פחות טובות מהאלופה. ווינסטון נחטף 12 פעמים ב-6 המשחקים האחרונים והוכיח שוב שהוא אינו ק"ב פותח לגיטימי בליגה. גם ההגנה חלשה, מדורגת במקום ה-26 וסופגת מעל 25 נקודות למשחק. יש לצפות לשידוד מערכות משמעותי בקליבלנד בפגרה המתקרבת.

תחזית : משחק חסר חשיבות בין שתי קבוצות שסיימו מעשית את העונה – אך בעוד ההתקפה של סינסינטי ממשיכה לשחק ברמה גבוהה, קליבלנד מציגה יכולת חלשה משני צידי המגרש. כמו בטנסי, ההגנה המזעזעת של סינסינטי תפגוש התקפה חלשה ותצליח לספוג פחות נקודות מכפי שבורו וחבריו ייצרו. סינסינטי תנצח בהפרש של 12 נקודות, תתקרב למאזן חצוי ותשאף לסיים את העונה המאכזבת בטעם טוב באופן יחסי.

אטלנטה פלקונס (7- 7) – ניו יורק ג'יאנטס (2- 12), אטלנטה, ראשןן 20:00

בשלב הזה של העונה, הג'ייאנטס מפורקים לגמרי, ומבחינתם נשארו שלושה מחזורים לסיום הסיוט. התבוסה לרייבנס בשבוע בעבר מציינת תשעה הפסדים רצופים, ולא נתפלא אם הרצף ימשיך עם תום העונה. אחרי שהטילו למערכה את טים בויל כקווטרבק הרביעי של הקבוצה השנה, ללא הועיל, דרו לוק יחזור להרכב הפותח, אולי איתו יקרה נס ובניו יורק ישברו את רצף ההפסדים.

הפלקונס ניצחו בקושי את הריידרס החלשים בשבוע שעבר, והשאירו את חלום הפלייאוף בחיים. בעוד שמשחק הריצה בראשותו של ביז'אן רובינסון ממשיך לספק תוצאות כמעט כל שבוע, קירק קאזינס מתקשה מאוד במחזורים האחרונים להניע את משחק המסירה של הקבוצה, כולל שפל עונתי של 112 יארדים אוויריים במשחק האחרון. גם ההגנה של הפלקונס לא להיט במחזורים האחרונים, ולשמחתה היא פוגשת את ההתקפה הגרועה בליגה, שהשיגה הכי מעט נקודות העונה.

נתון מעניין – בחמשת המחזורים האחרונים, קאזינס רושם מאזן מזעזע של ט"ד בודד מול תשע(!) חטיפות כדור.

תחזית : במשחק בין שתי קבוצות חלשות, הג'ייאנטס יוכיחו שהם אכן הקבוצה הגרועה בליגה, יוסיפו עוד הפסד למאזנם, וישאירו את הפלקונס בתמונת הפלייאוף.

קרולינה פנתרס (3- 11) – אריזונה קרדינלס (7- 7), שרלוט, ראשון 20:00

קרולינה נראתה מעט טוב יותר בחצי השני של העונה אך חזרה לסורה בתבוסה מול דאלאס בשבוע שעבר. ברייס יאנג לא היה מדויק, נחטף פעמיים וגם משחק הריצה הפיק רק 60 יארד. ההגנה אפשרה לק"ב המחליף של דאלאס, קופר ראש, להתחפש לדאק פרסקוט (214 יארד ו-3 ט"ד ללא חטיפה) ולריקו דאודל להשיך לבנות את הקייס שלו לתפקיד הרץ הפותח של הקאובויס (149 יארד). לקבוצה מצפה בחירת דראפט גבוהה ב-2025 והדילמה אם לנצל את ההזדמנות ולבחור ק"ב חדש במקום ברייס יאנג או להמר על עקום השיפור (האיטי והלא יציב) שלו במהלך העונה הנוכחית ולהשאירו בתפקיד לעונה נוספת תלווה את הפנתרס עד ליום הדראפט עצמו.

הקרדינלס ניצחו בבית את ניו אינגלנד, חזרו למאזן חצוי ונשארו בטווח סביר מראשות בית ה-NFC מערב הצפוף כשהראמס וסיאטל נמצאים משחק אחד בלבד מעליהם. התקפת אריזונה ממשיכה לייצר הרבה יארדים על הקרקע (מדורגת שביעית עם 142 יארדים בריצה למשחק) אך ההבדל בין הניצחון הזה לרצף ההפסדים הקודמים נעוץ בכך שקיילר מאריי הצליח לסיים משחק נקי מחטיפות (לאחר שלושה משחקים בהם רשם 5 חטיפות, במצטבר). ההגנה משחקת טוב יותר לאחרונה (17 נקודות למשחק מאז תחילת נובמבר) וכשההתקפה לא יורה לעצמה ברגל הקבוצה מצליחה להיות תחרותית, אם כי כנראה לא טובה מספיק כדי להשיג ניצחונות מול קבוצות הצמרת (מאזן 2- 7 מול קבוצות במאזן חיובי).

תחזית : אריזונה מצליחה לנצח את קבוצות התחתית ונכשלת בהתמודדויות מול קבוצות איכותיות יותר. קרולינה נמנית בבירור עם הקטגוריה הראשונה והקרדינלס לא יתקשו לרוץ מול ההגנה החלשה של הפנתרס ולצבור מולה מספר רב של נקודות. ההגנה הסולידית של אריזונה תתמודד בקלות יתרה מול ברייס יאנג וחבריו. אריזונה תנצח בהפרש של 13 נקודות, תעלה למאזן חיובי ותישאר במרוץ לראשות בית המערב.

שיקגו ברס (4- 10) – דטרויט ליונס (12- 2), שיקגו, ראשון 20:00

רצף מדהים של 11 ניצחונות הסתיים בהפסד דרמטי לבילס, ועכשיו הליונס מובילים את חטיבת ה- NFC רק בזכות אחוז ניצחונות חטיבתי עדיף על פני האיגלס. ג'רד גוף השווה שיא קריירה של 5 ט"ד  במשחק מול הבילס, התופס אמון-רה סיינט בראון שבר שיא אישי עם 193 יארדים בתפיסה, והתקפת המסירה של הליונס בהחלט רשמה משחק משובח למרות ההפסד. משחק הריצה לעומת זאת היה חלש באופן יוצא דופן, ומול הגנת הריצה החלשה של הברס יש לו הזדמנות פז להתאושש ולחזור לרמתו הרגילה. עוד איתות מדאיג מגיע מכיוון ההגנה, שסופגת משחק שני ברציפות כמות גבוהה של נקודות ויארדים, ובדטרויט מקווים שזוהי מעידה חד פעמית, ולא סימן לבאות.

בשיקאגו הרימו ידיים סופית העונה עם הפסד שמיני ברציפות, ופניהם כרגע לדראפט המתקרב ובא. מבין שלל הפרמטרים שלא מתפקדים בקבוצה השנה, נציין בעיקר התקפת מסירה רעה במיוחד, קו התקפה שסופג סאקים בקצב מסחרר, והגנת ריצה שסופגת יארדים בכמויות. בקיצור, לברס מצפה מלאכת בניה  מחדש אינטנסיבית בשנים הקרובות, והמשחק מול הליונס הוא על הכבוד בלבד.

נתון מעניין – הברס ספגו 58 סאקים, הכי הרבה בליגה בצוותא עם הבראונס.

תחזית : במשחק הקודם בין שתי הקבוצות, רק לפני שלושה מחזורים, הליונס ניצחו בקושי, ולא נופתע אם שוב יתפתח לו משחק צמוד. ובכל זאת, הפער בין שתי הקבוצות הוא עצום, והליונס אמורים לנצח את המשחק, גם אם זה לא יקרה בקלות.

אינדיאנפוליס קולטס (6- 8) – טנסי טייטנס (3- 11), אינדיאנפוליס, ראשון 20:00

אינדיאנפוליס עדיין לא איבדה את סיכוייה לגיע לפלייאוף, אבל בשביל שזה יקרה, הם צריכים לנצח כל אחד משלושת המשחקים שנותרו, וצריכים לקרות עוד כמה דברים רעים לעוד הרבה קבוצות. נראה שזה קצת לא ריאליסטי עבור קבוצה שלא הצליחה לחבר רצף של 3 ניצחונות במהלך כל העונה – אבל מצד שני עומדת לטובתם העובדה שלפחות התחרות הניצבת לפניהם, על הנייר, נראית בין הקלות בליגה. עם טנסי הערב, ניו יורק גאיינטס וג'קסונוויל לקינוח על התפריט, את התנאי הראשון יש סיכוי שעוד נראה.

במבחן הראשון הערב, הקולטס ישחקו מול קבוצה מאוד דומה התקפית. שתי ההתקפות מונהגות על ידי ק"ב ממחזור הדראפט של לפני שנתיים , בשתיהן הק"ב הזה התקשה והוחלף לפרקים במהלך העונה. לשתיהן רץ דומיננטי עם קרוב ל1000 יארד (טוני פולארד בטייטנס וג'ונת'ן טיילור בקולטס), וקאדר תופסים בינוני. ההבדל העיקרי בין שתי הקבוצות הוא בצד ההגנתי שבו לטנסי יש יתרון ברור עם ההגנה המדורגת מס' 2 בכל הNFL. לעומת ההגנה של הקולטס שנמצאת מקום שלישי מהסוף. אז איך אנחנו מיישבים את זה שדווקא הקולטס הם הקבוצה עם המאזן הטוב יותר והפייבוריטים לזכות במשחק הזה?

יכול להיות שכשרון הריצה של אנתוני ריצ'רדסון, ה430 יארד שלו על הקרקע ו5 הט"ד שהוא מביא לשולחן מסייעת לקולטס לסיים דרייבים בהצלחה? הם דווקא כמעט צמודים באחוזי המרות נקודת ברד זון. יכול להיות שחוזק התחרות? טנסי הצליחה לנצח רק את ניו אינגלנד, מיאמי ללא טואה וניצחון אחד מפתיע על יוסטון אבל לא נראה שיש הבדל משמעותי בקטגוריה הזו. בסופו של דבר אין מנוס מלשער שהמאמן של הקולטס, שין סטייכן, פשוט יותר טוב מהמאמן של טנסי, בריאן קאלאהן. קאלהן שהגיע מעונה מעולה של תאום התקפה בסינסינטי, לא הצליח לתרגם את ההצלחה לוויל לוויס וחבורתו. נראה ששיין סטייכן  בנה התקפה שמותאמת יותר לכלים שיש ברשותו.

ולכן לסיכום: נהמר שהקולטס לא יתקשו לנצח הערב את טנסי ויישארו חיים לפחות עוד שבוע במרוץ לווילד קארד.

ניו יורק ג'טס (4- 10) – לוס אנג'לס ראמס (8- 6), ניו יורק, ראשון 20:00

הראמס הצליחו לרשום סוויפ עונתי על הניינרס במחזור האחרון, ובעזרת הניצחון, שהושג בעיקר בזכות ההגנה לשם שינוי, העפילו למקום הראשון בבית המערבי של ה-NFC. הראמס נראים טוב בישורת האחרונה של הליגה הסדירה, הם ניצחו שלושה משחקים ברצף, ההתקפה מתפקדת טוב מאוד, ואפילו התקפת הריצה התעוררה לה לפתע ורושמת מספרים מפתיעים. בשלושת הניצחונות הראמס מבצעים מהפך תפיסתי עם יותר מהלכי ריצה ממסירה, מהפך שעובד להם טוב, ואין סיבה שהם יפסיקו מול הגנת הריצה החלשה של הג'טס. ההגנה, למרות היכולת המרשימה מול הניינרס, עדיין לא טובה מספיק בשביל הרמות הגבוהות של הליגה, והיא צריכה להשתפר בעיקר בעצירת הריצה, ובהגברת הלחץ על הקווטרבק.

גם הג'טס השיגו ניצחון בשבוע שעבר, רק שהם לא הולכים לשום מקום עם עוד עונה עגומה, ולפניהם פגרה ארוכה ועמוסה, שוב. למעשה, ארון רודג'רס וההתקפה מגלים שיפור יפה מאז שבוע החופש במחזור ה- 12, אבל זה מספיק רק לניצחון בודד על הג'גוארס החלשים. יהיה מעניין לראות אם השיפור ימשיך גם מול הראמס, אולי בכל זאת העונה תיגמר עם טעם מתוק עבור הסילונים. להגנת הג'טס מצפה כאמור אתגר קשה מול התקפת הריצה המשופרת של הראמס, והעובדה שהם התקשו כנגד הריצה כמעט כל העונה, בוודאי לא תעזור להם.

נתון מעניין – לקירן וויליאמס, הרץ האחורי של הראמס, יש כבר 12 ט"ד, רק שניים פחות ממוביל הליגה דריק הנרי.

תחזית : הפער במאזנים בין שתי הקבוצות לא אומר הרבה, וההתמודדות בין הג'טס לראמס צפויה להיות צמודה ומותחת. אנחנו נעריך שהאורחים יצליחו לנצח בכל זאת, הרבה בזכות משחק הריצה שלהם.

וושינגטון קומנדרס (9- 5) – פילדלפיה איגלס (12- 2), וושינגטון, ראשון 20:00

וושינגטון שרדה קאמבק של הסיינטס (לאחר שהובילה בבטחה בתחילת הרבע האחרון) ויצאה מניו-אורלינס עם ניצחון חשוב בהפרש של נקודה אחת – וזה השאיר אותה במקום השביעי בחטיבה שמוביל לפלייאוף בתום העונה. לאחר נפילה מסוימת ביכולתו במהלך חודש נובמבר, דניאלס חזר בשבועיים האחרונים לכושר הגבוה של תחילת העונה וסיים את המשחק מול הסיינטס עם 2 ט"ד ללא חטיפות ו-80% דיוק במסירה. הוא גם היה הרץ המוביל של הקבוצה עם 66 יארדים קרקעיים. ההגנה עשתה עבודה טובה מול משחק הריצה של ניו אורלינס (69 יארד בלבד) אך ספגה יותר מדי יארדים אוויריים (ו-2 ט"ד) מראטלר והיינר, הק"ב המחליפים והאלמוניים של הסיינטס. השיפור ביכולת של דניאלס מעודד אך גם ההגנה צריכה להיות טובה יותר כדי להגיע לפלייאוף ואולי גם לעשות שם קצת רעש.

פילדלפיה הביסה את פיטסבורג המאיימת ללא תנאי – בעיקר בעזרת משחק הגנה כמעט מושלם. ראסל ווילסון השיג רק 128 יארדים אוויריים וגם משחק הריצה של הסטילרס לא הצליח להציל את המצב עם 56 יארדים עלובים על הקרקע. הגנת פילדלפיה היא הטובה ביותר בליגה לאחרונה וסופגת רק 15 נקודות למשחק במהלך רצף 10 הניצחונות מאז שבוע החופש בתחילת אוקטובר. משחק הריצה של הקבוצה הוא הטוב בליגה ((186 יארדים למשחק!) כך שלמרות משחק מסירה לא מרהיב (187 יארדים למשחק, מקום 28) אך יעיל (8 יארדים למהלך מסירה, מקום 6) הקבוצה משיגה מספיק נקודות כדי לנצח באופן משכנע. לג'יילן הרטס יש רק 18 ט"ד במסירה אך גם 14 ט"ד בריצה,כך שקשה להתלונן על הפרודוקטיביות שלו.

תחזית : כפי שהאיגלס נראים לאחרונה, קשה מאד למצוא קבוצה שתוכל לעצור אותם. ההגנה של וושינגטון מדורגת במקום ה-25 בלבד כנגד הריצה כך שהרטס וברקלי יוכלו לנהל את המשחק בדרייבים ארוכים על הקרקע, להגיע למצבים נוחים ברדזון ולהשאיר את דניאלס על הקווים במשך חלק גדול של המשחק. כשהוא ייכנס למגרש, הגנת האיגלס בכושרה הנוכחי לא תאפשר לו להציג את כשרונו ותקשה עליו מאד את החיים. פילדלפיה תנצח בקלות יחסית בהפרש של 10 נקודות, תאריך את רצף הניצחונות ל-11 ותישאר צמודה לדטרויט ומינסוטה בקרב על ראשות החטיבה.

סיאטל סיהוקס (8- 6) – מינסוטה ויקינגס (12- 2), סיאטל, ראשון 23:05

הוויקינגס השיגו מטרה אחת, העפלה לפלייאוף, ועם האוכל בא התיאבון. עכשיו הם נאבקים על המאזן הטוב בחטיבה, מאבק צמוד צמוד עם הליונס והאיגלס. לקווטרבק סאם דארנולד לא היה משחק טוב במחזור האחרון, אבל הוא בכלל נמצא בתוך בחלום מתוק. אחרי שנדחק לשולי הספסל בשנתיים האחרונות בשתי קבוצות שונות, הוא מבצע קאמבק מפואר לפסגת הליגה, ומוכיח שלעולם אסור להפסיק לחלום. דארנולד נעזר בשני תופסים מצטיינים, ג'ורדן אדיסון וג'סטין ג'פרסון הווירטואוז, ויחד עם משחק ריצה סביר, התקפת הוויקינגס מדורגת שמינית בליגה בנקודות, וחמישית בט"ד במסירה. לוייקינגס יש גם הגנה חזקה, שמתבססת על בליצים, בליצים, ולקינוח עוד בליץ, שיטה שעובדת טוב עבורם, בעיקר בכל הנוגע לעצירת הריצה וחטיפות כדורים.

הסיהוקס לעומת זאת לא רק שלא הבטיחו הופעת פלייאוף, אלא אף איבדו את המקום הראשון בבית, וכרגע הם מחוץ לשבע המדורגות העולות לפלייאוף. לג'ינו סמית' יש עונה פחות מוצלחת משתי העונות הקודמות שלו כקווטרבק פותח בסיאטל, ומאזן של 13 חטיפות הוא בעייתי במיוחד כנגד ההגנה האגרסיבית של מינסוטה. לדאבונו של סמית', משחק הריצה של סיאטל בינוני למדי, כך שהוא יצטרך לזרוק את הכדור הרבה, בתקווה שלא להוסיף עוד איבודי כדור למאזנו השנה. ההגנה של סיאטל נמצאת במקום טוב באמצע, והיא תצטרך לשחק במיטבה על מנת לעצור את המשחק האווירי של הוויקינגס.

נתון מעניין – לדארנולד רייטינג מסירה ממוצע של 104.9, מקום רביעי בליגה. יותר מאשר ג'וש אלן למשל.

תחזית : הולך להיות משחק חם ומעניין, בין שתי קבוצות שמאוד רוצות לנצח, כל אחת מסיבותיה שלה. למרות המגרש הסופר ביתי בסיאטל, מינסוטה קורצה השנה מחומר קשה במיוחד. היא תתגבר על שאון הקהל, ותישאר במאבק על המאזן הטוב בחטיבה.

בפאלו בילס (11- 3) – ניו אינגלנד פטריוטס (3- 11), בפאלו, ראשון 23:25

בפאלו השיגה ניצחון מרשים על דטרויט אשר – בנוסף לניצחון על הצ'יפס לפני מספר שבועות – מהווה הצהרת כוונות לגבי היכולת והנחישות של הקבוצה להתמודד השנה ראש בראש עם כל קבוצות הצמרת של הליגה בקרב על גביע לומברדי. הניצחון המחיש את עוצמת ההתקפה של הבילס (שצברו 48 נקודות ו-557 יארדים כוללים) אך גם את שבריריות ההגנה שספגה למעלה מ-40 נקודות שבוע שני ברציפות. לאחר רצף של 7 ניצחונות שב-6 מתוכם אפשרה הקבוצה ליריבה להשיג 20 נקודות או פחות, היכולת ההגנתית של בפאלו בשבועיים האחרונים היא בהחלט מקור לדאגה. היכולת המפלצתית של ג'וש אלן (10 ט"ד כוללים בשני המשחקים הללו) חילצה לקבוצה ניצחון (והפסד) אך כדי לצלוח את כל שלבי הפלייאוף, הגנת הקבוצה תצטרך לחזור ליכולת שהפגינה בשלבים מוקדמים יותר של העונה.

ניו אינגלנד ממשיכה לחנוך את הק"ב דרק מאי שגייסה במקום השלישי בדראפט האחרון – ועד כה התוצאות בהחלט משביעות רצון. בארבעת המשחקים האחרונים הוא מציג רייטינג ממוצע של 93 והשיג 5 ט"ד בהשלמת אחוזי מסירה גבוהים. הוא אמנם נחטף יותר מדי (4 חטיפות ב-4 משחקים) אך זה בהחלט נסלח לק"ב צעיר ולא מנוסה. יש לזכור שחוץ מעמדת הטייט-אנד (שם נמצאים הנטר הנרי ואוסטין הופר המנוסים), סגל התופסים מכיל בעיקר שחקנים צעירים ולא מוכחים.  מאי גם סובל מקו קדמי שביר שאפשר ליריבות להפיל אותו 3 פעמים בממוצע למשחק בחודש האחרון. העמדה היציבה בסגל ההתקפי היא זו של הרץ רמונדרה סטיבנסון שצבר כמעט 900 יארדים כוללים. ההגנה מדורגת במקום ה-23 וגם שם יהיה צורך בחיזוקים ושדרוגים כדי לנסות לחזור לצמרת בעוד שנתיים-שלוש.

תחזית : הבילס דוהרים קדימה והפטריוטס לא יוכלו לעמוד בדרכם. מול ההגנה הבינונית של ניו אינגלנד ג'וש אלן ישיג שוב יותר מ-30 נקודות (בפעם התשיעית ברציפות), בעוד דרק מאי וחבריו לא יוכלןו לעמוד בקצב – ואפילו לא להתקרב. בפאלו תנצח בהפרש של 12 נקודות ותבסס את מעמדה במקום השני בדירוג חטיבת ה-AFC לקרת הפלייאוף.

לאס ווגאס ריידרס (2- 12) – ג'קסונוויל ג'גוארס (3- 11), לאס ווגאס, ראשון 23:25

פעם, לפני שלושה עשורים, כשג'קסונוויל רק הצטרפה לליגת ה- NFL, היא הצליחה לא רע בכלל עם ארבע העפלות רצופות לפלייאוף, כולל שני הפסדים בגמר החטיבה. מאז, מלבד הבלחות פה ושם, הג'גוארס מסיימים את רוב העונות במאזן שלילי, והעונה הזאת מצטרפת "בגדול" למאזן העגום של 18 עונות במאזן שלילי. התקפה שמדורגת במקום 26 בצבירת נקודות, הגנה שספגה הכי הרבה יארדים כוללים והשיגה הכי מעט איבודי כדור, ובהצלחה לצוות האימון באיסוף השברים של קבוצה שרק מייחלת לסיום העונה.

פעם, לפני שנים רבות, הריידרס היו סוג של אימפריה "שחורה" כצבעי חולצתם, הגיעו כמעט כל שנה לפלייאוף, ואף זכו שלוש פעמים בסופרבול, בסוף שנות השבעים ותחילת השמונים של המאה הקודמת. מאז הגיעו שנות האלפיים, ומלבד הפסד סופרבול אחד ממש בתחילת המילניום, הריידרס הם מועדון כושל בכל קנה מידה. גם המעבר ללאס ווגאס לא ממש הועיל. בדומה לג'גוארס, גם הריידרס מדורגים בתחתית כל מדד אפשרי בליגה, וגם הם רק מחכים לשריקה הגואלת לסיום העונה.

נתון מעניין – הריידרס הביאו הכי מעט אוהדים למשחקיהם הביתיים.

תחזית : לא בטוח כלל שניצחון יועיל לשתי הקבוצות, אבל את השחקנים על המגרש זה לא מעניין, והם ירצו רק לנצח. הריידרס נראים טיפה פחות גרועים, ויש להם הגנה טובה יותר, אז נהמר עליהם כמנצחים. לפעמים אין כמו שמחת עניים.

מיאמי דולפינס (6- 8) – סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס (6- 8), מיאמי, ראשון 23:25

האם זה יהיה השבוע בו התלמיד יגבר על המורה? מייק מקדניאלס היה בורג חשוב בצוות האימון של סן פרנסיסקו וההצלחות שלו שם זיכו אותו במשרת המאמן הראשי של מיאמי. הצלחות שתורגמו היטב להתקפת מיאמי החזקה. אבל כמו אצל מורו, פציעה משמעותיות לשחקן מפתח, במקרה הזה הק"ב טואה טאגווילואה, זרקה את העונה הזו לכאוס ושמה את הקבוצה בעמדת פיגור מאחורי התחרות בבית ובחטיבה.

אצל קייל שאנאהן נראה שהחיסרון של כריסטיאן מקקפרי כל תחילת העונה ואז עוד פעם אחרי שהשתתף בשני משחקים בלבד, כיבה משהו אצל המאמן הוותיק. נראה שהוא מאבד אמון ביכולות ביצוע של ההתקפה שלו ויותר ויותר נוטה להיות צפוי ושבלוני, במיוחד ברד זון. התוצאה היא צניחה חופשית של הקבוצה מראשונים לאחרונים בבית וכנראה פיספוס הפלייאוף לראשונה זה 5 שנים.

במיאמי מאמינים שסן פרנסיסקו עדיין מסוכנים, אבל בעוד הדולפינס מראים סימני התאוששות עם חזרתו לפעילות מלאה של הק"ב הפותח שלהם, בסן פרנסיסקו ממשיכים להראות סימני קריסה כשבמקרה חריג דוונטה קמפבל הליינבקר הפותח, פרש באמצע משחק. למזלם של סן פרנסיסקו החזרה של הליינבקר דרה גרינלואו, השותף הטבעי של פרד וורנר, והסייפטי טאלנואה הופנגה, הביא שיפור מידי בתפקוד ההגנה.

לסיכום: תוסיפו לזה עונת ירידה ביכולת של הק"ב ברוק פרדי, פציעות משמעתיות נוספות כמו הדיפנסיב אנד ניק בוסה, התופס ברנדון איוק והתאקל השמאלי וויליאמס, וסן פרנסיסקו נראים מוכנים לצאת לחופשה ארוכה. מיאמי אולי לא יזכו להגיע לפלייאוף השנה אבל יש סיכוי שעם ניצחון הלילה יסיימו את העונה חזק עם 7 ניצחונות ב8 משחקים.

דאלאס קאובויס (6- 8) – טאמפה ביי באקנירס (8- 6), דאלאס, הלילה בין ראשון לשני 03:20

טאמפה ביי עדיין נלחמת על חייה במרוץ לפלייאוף. קשה להאמין, אבל אטלנטה העקשנית נמצאת במרחק נגיעה ממובילת הבית. גם דאלאס עדיין לא מתים לחלוטין ומתמטית יש להם סיכוי להשתחל לווילד קארד, אבל הסיכויים לכך הרבה יותר קלושים.

ובכל זאת, "הקבוצה של אמריקה" היא קבוצה גאה ולא תישכב על הגדר כדי לסלול לטאמפה את הדרך לניצחון קל. זה יהיה קשה עם קופר ראש אבל הק"ב המחליף בדאלאס מגיע מהמשחק הטוב בקריירה שלו ועם הרץ המוצלח, ריקו דאוודל, שכבר שלושה שבועות רצוף עובר בקלות את ה100 יארד למשחק, יש סיכוי שהקאובויס יכולים לתת פייט למכונת הט"ד של הבקנירס.

גם בייקר מייפילד מגיע מאחד המשחקים הטובים שלו השנה כשהבקנירס הורידו 40 נקודות על הראש של הצ'ארג'רס וחזרו לימים של מעל 30 נקודות למשחק ועם רצף של ארבעה ניצחונות. בייקר חווה עונה מדהימה בפלורידה כשהוא מקום רביעי בליגה ביארדים, מקום שלשי בט"ד (32) ומקום שני באחוזי השלמה. הוא כנראה יזכה בחוזה יפה בסיום העונה. אבל לשם כך הוא צריך לנצח הערב ואת שני המשחקים האחרונים, לקוות שמייקל פניקס ג'וניור, המחליף של קירק קאזינס באטלנטה הוא לא ביאתו השנייה של ישו הנוצרי ולהגיע לפלייאוף מהמקום הראשון בNFC  דרום. אין דרך חלופית.

לסיכום: טאמפה במומנטום ונראה שלהגנת דאלאס המדורגת גרוע הרבה יותר (26) מהגנת הצ'רג'רס, לא יהיה הרבה מה לעשות בנידון.

גרין ביי פאקרס (10- 4) – ניו אורלינס סיינטס (5- 9), גרין ביי, הלילה בין שני לשלישי 03:15

הפאקרס התאוששו מההפסד הכואב מול דטרויט עם ניצחון נאה על סיאטל בשבוע שעבר. ג'ורדן לאב עשה עבודה טובה (229 יארד באחוזים טובים, 2 ט"ד ללא חטיפות) וג'וש ג'ייקובס נתן תפוקה קרקעית נאה עם 94 יארד (ועוד 42 באוויר). עם זאת, הפרחים על הניצחון מגיעים להגנה שעצרה לחלוטין את ההתקפה הפוריה בד"כ של הסיהוקס, כשג'ינו סמית ספג חטיפה ו-3 סאקים, די-קיי מטקאלף לא בא לידי ביטוי וסגל הרצים של סיאטל (שייצר 176 יארד שבוע קודם מול אריזונה) הסתפק ב-80 יארד בלבד. הליינבקר הרוקי אדג'רין קופר התבלט עם סאק וחטיפה ונראה כמו עוד קליעה מדויקת של מומחי הדראפט של גרין ביי. הפאקרס יסיימו במקום השישי ב- NFC, יתמודדו בסיבוב הראשון מול אלופת בית המערב או הדרום – ונראים כמועמדים רציניים להגיע לסיבוב השני ואולי מעבר לכך.

הסיינטס כמעט הצליחו לחזור מפיגור מול וושינגטון אך נכנעו לבסוף בהפרש של נקודה אחת בלבד, למרות שהק"ב במרבית שלבי המשחק היה הרוקי ספנסר רטלר. דרק קאר לא יחזור מפציעת הראש שלו עד תום העונה ולכן רטלר ושחקן השנה השניה ג'ייק הייטנר יובילו את התקפת הקבוצה במשחקים שנותרו. אי לכך, ההתקפה שמדורגת כרגע במקום ה-18 (22 נקודות למשחק) תידרדר בדירוג ותמצא את עצמה בעוד כמה שבועות עמוק בעשיריה השלישית. התקפת הריצה של הקבוצה טובה למדי (מדורגת במקום ה-11) וההגנה היתה סולידית במרבית המשחקים (מקום 13). אי לכך ניתן לצפות שעם שדרוג במספר עמדות מפתח בפגרה (למשל בסגל התופסים), וק"ב פותח בריא ויציב (קאר או מישהו שיבוא במקומו) הקבוצה תוכל להתמודד בשנה הבאה על ראשות בית ה-NFC דרום שלא כולל יריבות איכותיות מדי.

תחזית : המכונה של גרין ביי פועלת בטורים גבוהים הן בהתקפה (4 משחקים ברצף עם מעל 30 נקודות) והן בהגנה (שספגה פחות מ-20 נקודות ב-4 מתוך 5 המשחקים האחרונים). ניו אורלינס, בהובלת ק"ב לא מנוסה, במגרש קשה ועוין (למבו פילד) ובקור המקפיא של וויסקונסין לא תצליח לייצר התקפה ראויה לשמה. לאב וחבריו ימשיכו להפציץ, יקחו את ההובלה כבר בתחילת המשחק ובניגוד לוושינגטון לא יאפשרו לסיינטס להתקרב. גרין ביי תנצח בקלות בהפרש של 15 נקודות ותבצר את מעמדה בדירוג החטיבתי לקראת הפלייאוף.