בערך חודשיים עברו מאז תחילת העונה וחודש מאז ה-5 על 5 הקודם, והפעם יש לנו בעיקר את הגביע, אבל גם את ג'ימי באטלר והפליקנס על הפרקט. המשתתפים היום הם Stockton2Malone (להלן – סטוקטון), רועי ויינברג, NBA בדם, שחר שרון וחבר הצוות החדש, עמנואל אוחנה הלקין.

שאלה 1: . באופן כללי, האם אתה חושב שהגביע הצליח להפוך את השלב הזה של העונה למעניין יותר?

סטוקטון: תראו, פרקטים זה שטויות (מי שהמציא את הצבע של הפרקט בבוסטון, שיתפלל טוב ביום כיפור). מה שמעניין זה איכות הכדורסל והאינטנסיביות. אז זה לא שראינו כאן בכל משחק אינטנסיביות של הפלייאוף, רחוק מכאן, רוב המשחקים שוחקו ברמה של העונה הרגילה. יחד עם זאת, היו כמה משחקים חמים עם אבק שריפה באוויר, כגון גולדן סטייט נגד יוסטון.
אז התשובה שלי היא כן. השלב הזה בהחלט היה יותר מעניין, בעיקר החל ממשחקי רבע גמר, אז יש עוד הרבה לאן להשתפר. יכול להיות זו הכוונה של הקבוצות – משחקים כמו בעונה הרגילה ואם מתמזל מזלינו ומגיעים לשלבי הנוקאאוט, אז מתחילים לשחק רציני. 

רועי: לא. אני חושב שזה עבד בשנה שעברה, אבל שהשנה זה היה משני יותר. אולי כי לא הייתה קבוצה שמושכת קהל כמו הלייקרס, אולי כי זאת השנה השנייה, אבל משהו היה חסר. אולי לבטל את שלב הבתים ולהפוך את הגביע לטורניר נוקאאוט מהשלב הראשון, עם שלב מקדים בין שתי החלשות בליגה, 14 מפגשים וכרטיס ישיר לשמינית למחזיקה המכהנת

NBA בדם: טורניר הגביע כן מוסיף צבע (תרתי משמע), לעונה במידה מסוימת. במידה והיו מעניקים עוד פרס לזוכת הטורניר ונותנים לה יתרון בשובר שוויון בסיום העונה הסדירה מול קבוצה הנמצאת עם אותו מאזן כמותה, הטורניר היה מקבל ערך ויוקרה הרבה יותר מהמצב הקיים, וזאת בלי לפגוע בחשיבות של יתר המשחקים.

שחר: אני מאלו שחושבים שהגביע הזה מיותר לחלוטין. באופן אישי אני לא מתעניין במשחק יותר אם הוא כחלק מהטורניר הזה או לא, ואיפה שאני גר, הרדיו המקומי לפני המשחק של גולדן ברבע הגמר בעיקר הריץ דאחקות על ה-E cup. הרבה מהקהל והפרשנים המקומיים חשבו שעדיף להפסיד מאשר לנסוע לווגאס ולהעמיס על הכוכבים עוד זמן משחק באינטנסיביות של פלייאוף. זאת הסחת דעת גמורה מהמטרה האמיתית של העונה. אני לא חושב שלברון ג׳יימס התקדם במעמד ה-GOAT אל מול מייקל ג׳ורדן בגלל שהוא זכה בגביע וגם 10 כאלו לא היו משנים לאף אחד מהם את הקייס. אדם סילבר אחראי על הרבה שינויים מוצלחים כמו הצ'אלנג'ים והפליי-אין, אבל ללא ספק, להעתיק את גביע הטוטו מאירופה זה לא אחד מהם.

עמנואל: לדעתי, אם מסתכלים על התמונה המלאה, התשובה היא לא. אמנם אין ספק שהגביע הכניס קצת פלפל למשחקים, ואפשר לראות שלשחקנים יש קצת יותר מוטיבציה, אבל בכל זאת הבעיות של העונה הרגילה משתקפות גם במשחקים האלה. עדיין לא משוחקת הגנה מספיק טובה, נזרקות יותר מדי שלשות, ועדיין אין את "אווירת הפלייאוף" שאנחנו מחפשים, גם אם היו כמה משחקים נהדרים.

שאלה 2: איזה רגע או משחק הוא הזכור או הטוב ביותר מהגביע השנה לדעתך?

סטוקטון: יש להגיד – החל מרבע הגמר, קיבלנו הרבה משחקים וסיפורים מצוינים. החגיגה של טרה יאנג בגארדן, הפיזיות במשחקים של אורלנדו מילווקי ויוסטון אוקלהומה שלא מביישים משחקי פלייאוף. אם צריך לבחור רגע אחד, הזכור ביותר הוא כמובן הסיום בין גולדן סטייט ליוסטון. דרמה גדולה והחלטה הזויה של השופטים, וכמה שסטיב קר מעצבן אותי, לדעתי הוא צודק, מי שורק פאולים במצבים כאלה בכלל?

רועי: הסיום ביוסטון-גולדן סטייט ברבע הגמר. הרוקטס הפסידו לת'אנדר אמנם, נכון, אבל המסע שלהם בגביע הזכיר לי את זה של אינדיאנה, קבוצה צעירה שמתחשלת במשחקים לחוצים. כל מה שקרה שם והבלאגן בסיום היה מרתק, ובעיקר מעלה ציפיות לקראת סדרת פלייאוף אפשרית בין השתיים.

NBA בדם: המשחק הכי טוב לטעמי הוא גולדן סטייט שאירחה את דאלאס. קליי חוזר לקבוצה שלא רצתה אותו מספיק, ובא להוכיח שהם טעו שוויתרו עליו. משחק צמוד, קליי במשחק טוב, סטף במשחק מעולה, עם סיומת מהסרטים, הופכים את המשחק הזה לטוב בטורניר.

שחר: שריקה לעבירה של קומינגה עם כ-3 שניות לסוף המשחק בין גולדן סטייט ליוסטון בצד המגרש של יוסטון, עם כדור שבכלל אמור להיות כדור ביניים, ועבירה שהעניקה ליוסטון את היתרון וניצחון ראשון על גולדן סטייט אחרי 15 הפסדים רצופים.

עמנואל: אני חייב ללכת על המשחק הנהדר בין גולדן סטייט לדאלאס במחזור הראשון. הייתה כאן את החזרה של קליי לסן פרנסיסקו כשחקן דאלאס, הופעות מצוינות של סטף, לוקה, קליי וקיירי, וכמובן השלשה הנהדרת של סטף עם 26 שניות לסיום שהגיעה עם עוד חגיגת "night-night" לאוסף.

שאלה 3: בחר את חמישיית הגביע שלך.

סטוקטון: או קיי, לגבי ארבעה מתוך החמישיה אין ויכוח: דיים, SGA, JDub ויאניס. לגבי השחקן החמישי בהחלט צריך לחשוב. לופז היה חלש מידי, מישהו נוסף במילווקי גם לא תפס את העין שלי. הרטנשטיין היה בסדר, אבל אז לקבוצה שהפסידה בגמר יהיו 3 נציגים, גם לא הוגן. לכן אבחר מישהו שלא עלה לגמר: טריי יאנג. ההצגה מול הניקס ומשחק התקפי מעולה נגד הבאקס בחצי הגמר מזכים את יאנג לחמישיה, למרות ההפסד בחצי הגמר.

רועי: דמיאן לילארד, שיי גילג'ס-אלכסנדר, פרנץ ואגנר, יאניס, ואלפרן שנגון.

NBA בדם: חמישיית הטורניר שלי היא טריי יאנג, שיי, לילארד, יאניס ושנגון. למעשה, אני נותן 2 נציגים לזוכת הטורניר ונציג אחד מצטיין מכל קבוצה שהגיעה לחצי הגמר.

שחר: יאניס, ליליארד, שיי, אייזאה הרטנשטיין, וגיילן וויליאמס.

עמנואל: לדעתי הבחירה ביאניס אנטטוקומפו כ-MVP הייתה ללא ספק הבחירה הנכונה. לפני הגמר היו בעיני שלושה מועמדים עיקריים לתואר: יאניס, לילארד ושג"א, והיה ברור שהשחקן שישחק הכי טוב בגמר ייקח את התואר. ובכן, יאניס הגיע לגמר עם טריפל דאבל מרשים של 10-19-26 ותוספת של שלוש חסימות ושתי חטיפות, לילארד שיחק טוב ונתן 4-4-23 ב-50% מהשדה, ואילו שג"א איכזב עם 21 נקודות בלבד ב-8/24 מהשדה. מבחינתי, אין ספק שהתואר הגיע ליאניס. מבחינת חמישיית הטורניר, אין עוררין על כך ששג"א ולילארד צריכים להיות שם. בשני המקומות האחרונים, הייתי בוחר בג'יילן ג'ונסון, שהיכולת שלו כפלימייקר משני לטריי יאנג תרמה מאוד להוקס בהגעתם לחצי הגמר. הייתי לוקח גם את ג'יילן וויליאמס, שהיה נהדר בשני צידי המגרש, והיה השחקן השני הכי טוב של אוקלהומה סיטי בהגעה שלה לגמר.

שאלה 4: על פי הדיווחים, מיאמי מעוניינת להעביר בטרייד את ג'ימי באטלר. באיזה קבוצה היית רוצה לראות אותו משחק?

נפתח עם ניתוח מעניין של ESPN, ותודה לסטוקטון שהביא את זה לכאן.

סטוקטון: מדובר בשחקן בן 36, פציע מאוד, לא בן אדם הכי נוח בחדר ההלבשה בלשון המעטה וכמעט לא זורק מ-3, הוא לא שחקן plug and play. הוא מעדיף את הכדור ביד בשביל להיות אפקטיבי בהתקפה. בנוסף, הוא יתאים לקבוצות שחושבות שיש להם סיכוי דווקא השנה, לא עוד שנתיים קדימה כמו יוסטון למשל. לכן, היעדים העיקריים לדעתי הם גולדן סטייט, דאלאס או דנבר, כשהאחרונה מביניהן היא זו שנדמה לי הכי מסקרן לראות בה את באטלר.

רועי: דנבר. אני רוצה לראות את מייקל פורטר ג'וניור במיאמי וחושב שהוא יכול לעזור מאוד לקבוצה, ויותר מזה אני חושב שבאטלר במיטבו זה שחקן שמגיע לקבוצה שמרחק צעד מאליפות ונותן לה סיכוי. המועדון שניצח אותו בגמר 2023 יכול להרוויח מסקורר ושומר טוב שאמין יותר מג'מאל מארי, וישחרר אותו ואת יוקיץ' לזרוק יותר ולחיות בלי הכדור. מעלה את הסיכוי לאליפות משמעותית. גם גולדן סטייט והלייקרס, לפי אותו עיקרון, יכולות לעבוד. דנבר מוותרת פה על אחלה שחקן, אבל בור בהגנה ו-14 זריקות במשחק. גם אם השלשות שלהם ירדו זה לא יהיה משמעותי, כי גם כרגע דנבר אחרונה בליגה בזריקות מחוץ לקשת במשחק.

NBA בדם: בעיקרון באטלר מבחינת גיל, פציעות ורצון בחוזה גדול לא מתאים לאף קבוצה. במידה וכן יתפשר על חוזה צנוע בסיום העונה, הקבוצה שהכי תתאים לו היא גולדן סטייט. בתסריט האופטימי יוכל להיות הכוכב השני ליד סטף ולהשתלט על כמה רגעי מפתח בסדרות חשובות. גולדן תיתן לקאמינגה חוזה מקס ואז תעביר אותו להיט+גארי פייטון השני.

שחר: אני חושב שהגיע הזמן שגולדן סטייט יהמרו על סטאר שני שהוא ווינר ויכול לקחת את הקבוצה חזרה לצמרת המערב. אנדרו וויגינס הוא שחקן טוב אבל אם סטף מתקשה או מקבל שמירה כפולה הוא לא יהיה זה שיתפוצץ עם 35 נקודות, וג׳ימי כן. אגב אני חושב שהגיע הזמן לעבור הלאה מקומינגה, כי הוא יהיה אולי כוכב אולי עוד 3 שנים, אבל את הכסף הוא רוצה כבר עכשיו.

עמנואל: הייתי מאוד רוצה לראות אותו ביוסטון. לדעתי יש לו עוד המון מה לתת לכל קבוצה, וליוסטון יש הרבה מאוד נכסים ובחירות דראפט, כך שויתור על שחקן צעיר ושתי בחירות סיבוב ראשון לא תהיה בעיה בשבילם. בתמורה הם יקבלו את באטלר, שכהרגלו יעלה את הרמה שלו בפלייאוף. בנוסף, המנטליות והמנהיגות שלו יעזרו מאוד ליוסטון, קבוצה צעירה ולא כל כך מנוסה. מבחינתי, אם טרייד של באטלר ליוסטון קורה, הם יהיו ברמה של OKC בפסגת המערב, ובהחלט יכולים לתת להם פייט וגם לנצח.

שאלה 5: הפליקנס הגיעו לעונה עם ציפיות להתברג בחלק העליון של הטבלה, אבל כרגע במקום האחרון במערב. על מי מהשחקנים הבכירים הם צריכים לוותר בתמורה לנכסים אחרים ואת מי הם צריכים לשמור בקבוצה?

סטוקטון: אז ככה: לטעמי בנייה מחדש תהיה מאוד קשה וכנראה לא באה בחשבון: בסיס הסגל חתום שנים קדימה, בנוסף הם נמצאים בפריים שלהם, רק זאיון והרב ג'ונס מתחת לגיל 25. לכן אני מעריך הם לא ילכו על rebuild מלא ולכן על זאיון הם לא יוותרו, ישתדלו לבחור בחירת דראפט שתתאים להם ויתפללו לשנה הבאה בריאה יותר. מה שכן אפשר לעשות זה אולי להשבית את זאיון עד לסיום העונה במטרה לתת לטרי מרפי לשחק כמה שיותר ולראות מה הוא שווה, בנוסף לעלות את הסיכוי לבחור ראשונים בדראפט. שניים שכן כדאי לוותר עליהם הם אינגרם ומארי. את אינגרם הייתי מוכן אפילו לאבד בחינם בקיץ אם אני לא מוצא טרייד, ואילו מארי הוא פשוט סוג של "קלוריות ריקות" והקבוצות שלו לא מצליחות.

רועי: אני לא חושב שהבעיה של ניו אורלינס היא שחקנים, אלא צוות רפואי שהמילה רשלני תהיה עדינה עבורו. בעיה שקיימת שנים, ושני הכוכבים הגדולים שצמחו במועדון (אנתוני דייויס וג'רו הולידיי) יצאו ממנו ומיד לקחו אליפויות. לא כל כך ראינו אותם ביחד, אבל אם צריך לפרק את הסגל הייתי משאיר את דז'ונטה, הרב ג'ונס וזאיון. בונה קבוצת הגנה טובה ככל האפשר סביבם, בזמן שמקולום ואינגרם ירוויחו מהתחלה חדשה. אבל שוב, הבעיה שלהם לא כל כך קשורה לכדורסל. הסקורר המוביל והרכז שלהם עדיין לא שיחקו שנייה אחת ביחד.

NBA בדם: הפלקינס צריכים לוותר על שלושה מתוך ארבעת המובילים שלהם: זאיון, אינגרה ומקולום. אין להם ביקוש כל כך גדול בליגה בלשון המעטה כרגע, אבל אם אפשר לקבל עליהם יחדיו 5-6 בחירות סיבוב ראשון, דיינו. לעומת זאת, במיסי, מרפי, אלברדו ,הוקינס, הרב ג'ונס ומארי, שערכו יכול לעלות ברגע שיחזור לעצמו, לא הייתי נוגע.

שחר: הכל תלוי במה מוכנים לשלם, אם מישהו מביא לי היום 3 בחירות על זאיון הייתי הולך על זה. אם הייתי מקבל בעבורו כמעט כלום, אז כנראה שפשוט הייתי מנסה לשמור על החבילה כמה שאפשר – מה כבר יש לי להפסיד? אבל כל שחקן שמוכנים לשלם לי עליו מחיר סביר הייתי מוכר ומנסה לבנות סביב הדראפט השנה. בקיצור, אף אחד הוא לא בלתי סחיר, אבל לא צריך להעביר אף אחד בכוח.

עמנואל: זאת שאלה מאוד מעניינת. מצד אחד ההיגיון אומר להתחיל מחדש. זאיון הוא לא ברמה של שחקן מוביל בקבוצה שרוצה להתחרות בפלייאוף, החוזה של ברנדון אינגרם מתקצר מיום ליום, וסיי.ג'יי מקולום לא נהיה צעיר יותר. מצד שני, הקיץ הם הביאו את דז'ונטה מארי ושילמו עליו לא מעט, אז חצי עונה אחרי שעשו מהלך כזה שווה לפוצץ הכל? בסופו של דבר, זו סיטואציה מאוד מסובכת. אבל כמו שבתקופת אנתוני דיוויס ניו אורלינס בסוף הבינו שזה לא עובד והעבירו את דיוויס, ג'רו הולידיי וג'וליוס רנדל ותמורתם קיבלו המון נכסים, לדעתי זה צריך להיות המהלך גם עכשיו: לוותר לכל הפחות על זאיון ואינגרם, ולנסות להשיג עבורם משהו כמו 2 שחקנים צעירים שווים ו-4/5 בחירות סיבוב ראשון בין שני הטריידים, ואז לבנות סביב השחקנים הצעירים שיש להם עכשיו (ג'ורדן הוקינס, טריי מרפי השלישי ואפילו הרב ג'ונס) והשחקנים הצעירים שיקבלו, ולראות בקיץ מה לעשות עם מארי ומקולום.