כתבו : פריים-טיים זק, יניב שושני, רביב פייג

צריך לומר כמה מלים על מייק טומלין, מאמן הפיטסבורג סטילרס.

לאחר הניצחון על סינסינטי, בו השיגו במפתיע 44 נקודות, עלו הסטילרס למאזן של 9- 3 ונמצאים ביתרון מבטיח של 2 משחקים (+ שובר שוויון) בראשות בית ה-AFC צפון הקשוח. במשחק זה הם גם הבטיחו עוד עונה עם מאזן חיובי ברצף הבלתי נתפס של טומלין כמאמן הקבוצה.

מייק טומלין קיבל את תפקיד המאמן הראשי של הסטילרס בינואר 2007 (לאחר ששימש קודם לכן בתפקיד המתאם ההגנתי של מינסוטה ויקינגס). אגב, הוא היה אז המאמן השחור הראשון אי פעם בקבוצה וה-10 בסה"כ בליגה. מאז שנכנס לתפקיד רשם טומלין 18 עונות רצופות (כולל העונה הנוכחית) בהן סיים במאזן חצוי ומעלה. רק ביל ביליצ'ק (19 עונות) וטום לנדרי (21) האגדיים נמצאים (עדיין) בדרכו לשיא העקביות הטוב בהיסטוריה. הוא גם הצליח להגיע לפסגות הליגה – 11 הופעות בפלייאוף (הפעם ה-12 בדרך…), שני סופרבולים ואליפות אחת (בשנתו השנייה בקבוצה). 

מאז שביליצ'ק עזב את הפטריוטס, טומלין הוא המאמן הפעיל עם הכהונה הארוכה בליגה באותה קבוצה. ככלל – משפחת רוני (בעלי הקבוצה מאז 1933) אינה מאמינה בשינויי אימון תכופים – וזאת בלשון המעטה. ב-55 השנים האחרונות (מאז 1969) אימנו את הקבוצה שלושה (!!) מאמנים בלבד – צ'ק נול (22 שנה), ביל קאוור (15 שנה) וטומלין עצמו. לשם השוואה בקרדינלס אימנו באותה תקופה 16 מאמנים שונים, בבפאלו 18 ובריידרס 22 (מתוכם שבעה בעשור האחרון בלבד).

טומלין הנחיל בפיטסבורג DNA וסגנון משחק יציבים ומוצקים. בכל השנים בהם אימן הצטיינה הקבוצה ביכולת הגנתית גבוהה (שנבנתה לרוב על משחק לחץ חזק וקו אחורי מעולה) ומשחק ריצה דומיננטי. למרות שלא נהנה מרצים אגדתיים כמו ג'רום בטיס או פרנקו האריס ששיחקו בקבוצה לפני זמנו, הוא הצליח להשתמש באופן אפקטיבי ברצים כמו לבאון בל ורשרד מנדנהול (וכיום נאג'י האריס) כדי לייצר התקפת קרקע איכותית, בסיוע קו התקפה קדמי חזק ויציב. כמובן שמשחק ההתקפה של הקבוצה במרבית התקופה הושפע עמוקות מיכולותיו ואישיותו של הק"ב בן רוטליסברגר. "ביג בן" היה בשיאו ק"ב מסיבי אך נייד שהוביל התקפה קשוחה ואגרסיבית.

אבל כאמור, הבסיס של הצלחת הקבוצה (באופן מסורתי, עוד מימי "מסך הפלדה" של שנות ה-70)  נמצא כל השנים בהגנה. עם שחקני קו קדמי כמו טי-ג'יי וואט וקמרון היוורד, ועם קו אחורי שכלל במשך השנים שחקנים כמו טרוי פולאמלו ומינקה פיצפטריק הצליח טומלין לשמור על עקביות הגנתית מופלאה. למעשה, רק ארבע פעמים ב-18 השנים האחרונות ספגה הקבוצה בממוצע עונתי יותר מ-20.5 נקודות למשחק.

היציבות של טומלין לא מסתיימת במגרש. הוא נשוי מזה 30 שנה לחברתו מהקולג' ויש להם 3 ילדים. הוא נוצרי מאמין המבקר בקביעות בכנסיה והוא ידע כאחד האנשים הנעימים והאהובים ביותר באוסף הדמויות הצבעוניות המאכלס את ה-NFL. הוא ידוע כמוטיבטור מעולה הנערץ ע"י שחקניו ויודע לייצר אווירה פוזיטיבית ומחויבת בחדר ההלבשה.

בשנים האחרונות החלו פרשנים להתייחס לטומלין כמאמן מיושן ולא עדכני, והחלו אפילו דיבורים על החלפה אפשרית שלו במאמן צעיר ו"מודרני" יותר. לטעמי, העובדה שהצליח לשמור את הקבוצה קרוב לצמרת בשנות הדעיכה של רוטליסברגר ובשנתיים עם קני פיקט כק"ב פותח מוכיחה את כישוריו יוצאי הדופן. השנה, עם ק"ב איכותי כראסל ווילסון (שהחיה תחת טומלין את הקריירה שלו) הוא מחזיר את הקבוצה לצמרת הגבוהה ומייצר איום אמיתי על אריות חטיבת ה-AFC  – הצ'יפס, הבילס והרייבנס (כפי שהוכיח הניצחון המרשים והיוקרתי על בולטימור לפני שבועיים).

וטוב לדעת שגם בעידן של שינויים תזזיתיים ודינמיקה מטורפת יש אי שם בפיטסבורג מאמן ואדם כמו מייק טומלין שיודע לעשות את עבודתו שנה אחר שנה באופן הטוב ביותר, ומוכיח שיש עדיין ערך לתכונות כמו עקביות, מקצוענות, צניעות ואנושיות שמאפשרות לקבוצה להגיע להישגים ולייצר גאווה והנאה בקרב אוהדיה גם בליגה התובענית והקשוחה ביותר בעולם.

המחזור ה-14 נפתח כרגיל ביום חמישי במשחק צמרת מסקרן וחשוב בו אירחה מוליכת ה-  NFC הגאה, דטרויט ליונס את גרין ביי פאקרס הצעירה והשאפתנית. כפי שניתן היה לצפות, המשחק היה צמוד ומרתק, כשהיתרון עובר מצד לצד והמתח נשמר עד לסיום. דטרויט פתחה היטב, השיגה ט"ד בדרייב הראשון והפעילה הרבה לחץ על לאב, בעוד הפאקרס מצליחים להגביל את משחק הקרקע של הליונס. פאמבל של כריסטיאן ווטסון בתחילת הרבע השני מאפשר לדטרויט להגדיל את היתרון בשער שדה. ג'וש ג'ייקובס משיג ט"ד לגרין ביי לאחר דרייב שהתנהל ברובו על הקרקע לפני שגוף משיג ט"ד נוסף לפני ההפסקה שקובע את תוצאת המחצית : 17- 7 לליונס.

בתחילת הרבע השלישי ווטסון מכפר על הפאמבל עם תפיסה גדולה ל-60 יארד שמוביל לט"ד של גרין ביי שמצמצם את היתרון. מיד אח"כ חטיפה של מיקסון על גוף נותנת לפאקרס כדור ברדזון שג'ייקובס מנצל לט"ד נוסף שנותן לירוקים יתרון ראשון : 21- 17. גיבס מצליח סוף סוף לייצר ריצה משמעותית ל-20 יארד שמובילה לט"ד שמחזיר את היתרון לליונס אך כשהכדור חוזר לדטרויט היא נבלמת בדאון רביעי קרוב לשערה וג'ייקובס משלים ט"ד שלישי שמחזיר את היתרון לגרין ביי בתחילת הרבע האחרון. הנדנדה נמשכת – ט"ד במסירה של גוף ושער שדה של הפאקרס מביאים לשוויון 31- 31 שלוש וחצי דקות לסיום, כשהכדור אצל הליונס – ואז גוף מוליך את דטרויט במורד השדה בדרייב שסוחט את הזמן עד סופו ומייצר מצב נוח לשער שדה של השניה האחרונה שנותן לדטרויט את הניצחון בתוצאה 34- 31.

גוף צבר 283 יארד ב-78% דיוק, 3 ט"ד וחטיפה אחת שהתחלקו כרגיל בין 6 תופסים שונים. משחק הקרקע של דטרויט ייצר בסופו של דבר 111 יארד, אך רק ב-3.3 יארדים לנשיאה. בגרין ביי לאב השיג 206 יארד וט"ד כשג'וש ג'ייקובס משיג כאמור 3 ט"ד (אך רק 66 יארד) וכריסטיאן ווטסון הוא המטרה העיקרית באוויר עם 114 יארד. בעקבות הניצחון דטרויט שומרת על מקומה בראשות חטיבת ה-NFC בעוד גרין ביי מסתבכת מעט במאבקי המיקום של הווילד-קארד.

להלן הסקירה לקראת שאר 12 משחקי המחזור, שיתקיימו היום ומחר. כל זמני המשחקים הם לפי שעון ישראל.

מיאמי דולפינס (5- 7) – ניו יורק ג'טס (3- 9), מיאמי, ראשון 20:00

הדולפינס הפסידו בגרין ביי הקפואה בחג ההודיה, דבר שפגע משמעותית בסיכויהם לתפוס מקום בפלייאוף. בשום שלב במשחק לא איימה מיאמי על ההובלה של הפאקרס למרות יכולת טובה של טואה טאגווילואה (365 יארד ו-2 ט"ד ב-80% השלמה, ללא חטיפות) והטייט-אנד ג'ונו סמית (113 יארד). משחק ריצה מחפיר (39 יארדים קרקעיים בלבד) והגנה חדירה לא נתנו לקבוצה סיכוי. מיאמי הוכיחה (שוב) שהיא לא יודעת לשחק במזג אוויר קר (הם הפסידו 12 פעמים ברצף במשחקים שהטמפרטורה בהם היתה פחות מ-5 מעלות) וכן שהיא מתקשה מאד מול קבוצות צמרת (4 הפסדים ללא אף ניצחון מול קבוצות במאזן חיובי השנה). עם נתונים כאלה קשה מאד להגיע להישגים ב-NFL. 

הג'טס כמובן מאכזבים עוד יותר לאחר שהפסידו שמונה מ-9 המשחקים האחרונים שלהם. במשחק בשבוע שעבר מול סיאטל צבר ארון רוג'רס 185 יארדים בלבד, באחוזים לא גבוהים ושוב לא הצליח להוביל את הקבוצה לניצחון. זאת למרות יתרון מוקדם שהגיע עד לכדי 14 נקודות במחצית הראשונה, ושרד עד תחילת הרבע האחרון. התקפת הג'טס מדורגת במקום ה-26 בליגה עם פחות מ-19 נקודות למשחק – רחוק מאד ממה שהיה ניתן לצפות מאוסף שחקנים מוכשרים המופעלים ע"י ק"ב שהוא הול-אוף-פיימר וודאי (גם אם הוא בשלהי הקריירה). בשנה הבאה יהיה לקבוצה ק"ב אחר והאוהדים בירוק יקוו ששחקן מחויב ונמרץ יותר (גם אם מוכשר פחות) יתפוס את העמדה החשובה ביותר בפוטבול – בשאיפה שיצליח לספק יותר נחת וגאווה מכפי שחוו השנה.

תחזית : למיאמי עוד יש תקווה קלושה להשתחל לפלייאוף והיא לא תרצה לאבד אותה סופית במשחק ביתי מול יריבה נחותה ולאחר מנוחה ארוכה של 10 ימים. במזג האוויר החמים בפלורידה, טואה וחבריו  – במיוחד חבורת הרצים בראשות מוסטרט ואצ'ן שיתאוששו ממשחק הנפל בגרין ביי – יתגברו על ההגנה הטובה (מקום 15) של הג'טס וישיגו מספיק נקודות כדי לייאש את רוג'רס והחבורה המדוכאת מניו יורק. הדולפינס ינצחו בהפרש של 9 נקודות, יתקרבו למאזן חצוי ויקוו לנפילה של הברונקוס כדי לראות את המקום השביעי יותר מקרוב.

מינסוטה ויקינגס (10- 2) – אטלנטה פלקונס (6- 6), מיניאפוליס, ראשון 20:00

אחרי הניצחון על הקאובויס במחזור התשיעי, הפלקונס עלו למאזן 3-6, הובילו את הבית הדרומי של ה-NFC, ונראו בדרך הבטוחה לפלייאוף הראשון שלהם מזה שש שנים. רק שלושה מחזורים חלפו להם, הפלקונס רושמים שלושה הפסדים רצופים, צונחים למאזן חצוי בפעם השלישית העונה, ומוכיחים שוב שבספורט בכלל וב-NFL בפרט אין כזה דבר בטוח. בהתקפה הבעיה העיקרית בשלושת ההפסדים היתה איבודי הכדור של הקווטרבק קירק קאזינס, שנחטף שש פעמים לעומת רק שבע חטיפות בתשעת המשחקים שקדמו לרצף ההפסדים. קאזינס גם פימבל את הכדור ארבע פעמים, ולמזלו הגדול חברי קבוצתו השתלטו על כולם. מול ההגנה מספר אחת בליגה בחטיפות כדור, קאזינס צריך להזהר כפליים, אחרת הוא ישבור את שיא החטיפות שלו לעונה כבר במחזור הקרוב. הגנת הפלקונס לא טובה מתחילת העונה, בעיקר הגנת המסירה, שמדורגת עמוק בתחתית הליגה בכל מה שקשור ליארדים וט"ד אוויריים. הקו הקדמי חלש במיוחד, והפלקונס מדורגים אחרונים בליגה עם רק 15 סאקים כל העונה.

אחרי משבר קל אי שם אחרי שבוע החופש במחזור השישי, הוויקינגס שועטים לעבר הפלייאוף עם חמישה ניצחונות רצופים, וכמיטב המסורת במינסוטה, גם בניצחונות הם יוציאו את הנשמה לאוהדיהם המסורים. ההתקפה בראשות הקווטרבק סאם דרנולד מתפקדת יפה כל השנה, אבל כמות זעומה מידי של ט"ד על הקרקע מהווה בעיה רצינית, ויכולה להיות קריטית בפלייאוף מול ההגנות הטובות ביותר שבנמצא. בהגנה התמונה מתהפכת, ובעוד שהגנת הריצה היא כנראה הטובה ביותר בליגה כולה, הגנת המסירה לא טובה מספיק, וזאת למרות כאמור הכי הרבה חטיפות בליגה. הגנת הוויקינגס מבצעת כמות מרשימה של בליצים, שמצד אחד משיגה הרבה לחץ וסאקים על קווטרבק היריבה, ומצד שני חושפת את החלק האחורי של ההגנה עם מעט מידי שחקני הגנה על שטח גדול מידי.

נתון מעניין – הגנת הוויקינגס ספגה הכי מעט יארדים וט"ד על הקרקע.

תחזית : הפלקונס מגיעים למשחק בלחץ גדול, כאשר הבאקנירס מאיימים לנשל אותם מהמקום הראשון בבית, והפסד יכול לפגוע קשות בסיכויי הפלייאוף שלהם. הוויקינגס מצידם נחושים לא לפספס את הפלייאוף השנה, וגם אליפות הבית עדיין בהישג יד, כאשר כל הפסד יכול לסיים את המאבק על ראשות הבית מול הליונס המרשימים. אנחנו נלך על ניצחון של המארחים, שיכניס אותם סופית לפלייאוף, ויגביר את הלחץ באטלנטה הדועכת.

פילדלפיה איגלס (10- 2) – קרולינה פנתרס (3- 9), פילדלפיה, ראשון 20:00

האיגלס התמודדו בשבוע שעבר עם מבחן קשה בדמות הרייבנס, ויצאו מבולטימור עם ניצחון חשוב תוך שהם מתגברים על פיגור מוקדם של 9 נקודות ברבע הראשון. הם הציגו במשחק זה קו התקפי קדמי אימתני (כרגיל) וגם הגנה קשוחה ולוחצת שרדפה אחרי לאמאר ג'קסון במשך כל המשחק והצליחה להפיל אותו 3 פעמים. ג'יילן הרטס הסתפק ב-118 יארדים צנועים (וט"ד) באוויר אבל סקון ברקלי במשחק גדול מול הגנת הריצה המעולה של הרייבנס (107 יארד) ואיי-ג'יי בראון בכמה תפיסות קריטיות הצליחו לייצר 24 נקודות עבור פילדלפיה למרות שהשיגה 258 יארדים כוללים בלבד. האיגלס הבטיחו מעשית את ראשות בית ה-NFC מזרח ולפחות את המקום השני בחטיבת ה-NFC כולה. בכושרה הנוכחי, אף קבוצה בחטיבה – כולל דטרויט – לא תשמח לפגוש את האיגלס בפלייאוף.

קרולינה ספגה עוד הפסד, הפעם לטאמפה ביי אך יכולה להיות מעודדת מהשיפור בכושרו של ברייס יאנג, לאחר הפתיחה המזעזעת של העונה והספסול שבא בעקבותיה. ב-4 המשחקים האחרונים (2 ניצחונות, 2 הפסדים) הוא השיג 4 ט"ד מול חטיפה אחת, אחוזי השלמה סבירים ורייטינג של 85 – לא מספרים מרשימים במיוחד אך בהחלט טובים יותר מבעבר, ובעיקר נותנים תקווה להמשך מגמת השיפור. מול טאמפה ביי יאנג התגבר על ערב חלש יחסית של צ'ובה הבארד, צבר כמעט 300 יארד והראה ביטחון ומנהיגות בפוקט. הוא השיג ט"ד במסירה 30 שניות לסיום שהיה אמור לתת לפנתרס את הניצחון, אך ההגנה (שוב) אכזבה, נתנה לבאקנירס הזדמנות להשוות בשניות האחרונות ולנצח בהארכה. ייתכן שתתפתח בקרולינה דילמה אם להמר על יאנג גם בשנה הבאה או לבחור בדראפט את מחליפו.

תחזית : עם כל הכבוד לשיפור ההתקפי בקרולינה, ההגנה של פילדלפיה בכושרה הנוכחי תרמוס את יאנג ותחנוק את צ'ובה הבארד – הפנתרס לא יצברו יותר מ-10 נקודות במשחק. מהצד השני סקון ברקלי הנפלא וג'יילן הרטס ירוצו לאורך כל המגרש וישיגו נקודות בקלות יחסית. פילדלפיה תנצח בהפרש של 12 נקודות ותישאר קרובה לפסגת החטיבה.

ניו יורק ג'יאנטס (2- 10) – ניו אורלינס סיינטס (4- 8), ניו יורק, ראשון 20:00

הסיינטס חזרו משבוע החופש בתקווה לרשום ניצחון שלישי ברציפות, אבל ספגו את הפסדם השמיני העונה, וירשמו עונה רביעית רצופה נטולת פלייאוף. כמו לא מעט משחקים השנה, ההתקפה נחנקה ברוב שלבי המשחק, רושמת משחק שישי העונה של 20 או פחות נקודות. על פניו הסטטיסטיקה ההתקפית של הסיינטס טובה למדי, רק שיותר מחצי הט"ד נרשמו בשלושה משחקים בלבד, כך שבפועל ברוב המשחקים ההתקפה מקבלת ציון בינוני מינוס. גם הגנת הסיינטס בינונית למדי, והיא מדורגת במקום ה-30 בליגה בספיגת יארדים כוללים. לשמחתם של שחקני ההגנה, מצפה להם יריבה נוחה מבחינה התקפית, עם אפשרות לשיפור סטטיסטיקות הגנתיות.

זאת משום שהתקפת הג'ייאנטס מדורגת אחרונה בליגה בנקודות, בעיקר בשל התקפת מסירה חלשה במיוחד, וחילופי הגברי בעמדת הקווטרבק לא הביאו את השינוי המיוחל. דניאל ג'ונס כבר לא בקבוצה, אבל גם מחליפיו, טומי דה ויטו ודרו לוק, לא מספקים את הסחורה עם אפס ט"ד במסירה בשני המשחקים האחרונים, והג'ייאנטס יחפשו טוב טוב קווטרבק בדראפט הקרוב, אולי הפעם הם יבחרו בחירה מוצלחת יותר. בהגנה המצב טוב יותר, אבל שני משחקים רצופים ללא סאק מעוררים דאגה שאולי גם ההגנה בשלבי קריסה לקראת הישורת האחרונה של הליגה.

נתון מעניין – הג'ייאנטס עומדים לסיים עוד עונה במאזן שלילי, ובכך ירשמו עונה אחת בלבד עם מאזן חיובי בשמונה השנים האחרונות, עצוב.

תחזית : במפגש בין שתי קבוצות מאכזבות ומאוכזבות, לסיינטס יש יתרון התקפי ברור על הג'ייאנטס, הם ינצלו אותו לניצחון על המגרש, ובניו יורק "ישפרו" את המאזן בטבלת הדראפט. 

פיטסבורג סטילרס (9- 3) – קליבלנד בראונס (3- 9), פיטסבורג, ראשון 20:00

הסטילרס התגברו על סינסינטי העיקשת במשחק שהתפתח במפתיע לשוט-אאוט, וניצחה בו דווקא ההתקפה המדורגת נמוך יותר. התקפת פיטסבורג צברה 44 נקודות ו-524 יארד (שניהם שיאים עונתיים) כשראסל ווילסון משחזר את ימיו הגדולים עם 414 יארד ב-75% השלמה, 3 ט"ד וחטיפה אחת. מה שמרשים עוד יותר הוא שהמסירות של ווילסון התחלקו בין 10 תופסים, כאשר 5 המובילים השיגו בין 43 ל-74 יארד כ"א. אם יצליח להתקרב לביצועים כאלה גם בהמשך., יהיה מאד קשה לנצח את פיטסבורג. דווקא ההגנה היתה ביום חלש ואפשרה לג'ו בורו להשיג 38 נקודות – 11 יותר מכל משחק אחר העונה וכפול מהממוצע העונתי (18.7). יש להניח שטי-ג'יי וואט וחבריו לא יתנו לדבר כזה לקרות שוב בקרוב.

קליבלנד יצאה לדנבר והפסידה במשחק שהיה גם הוא מרובה נקודות. ג'מיס ווינסטון נתן משחק אופייני לקריירה ההפכפכה שלו – 497 יארד, 4 ט"ד אבל גם 3 חטיפות והפסד. ג'רי ג'ודי הציג יכולת מפלצתית כשצבר 235 יארדים באוויר אך יכולת קרקעית חלשה מאד (77 יארדים בסה"כ) ואיבודי הכדור של ווינסטון השאירו את הניצחון בקולורדו. ההגנה, שהיתה בעבר בין הטובות בליגה ועדיין כוללת כמה מהשחקנים הטובים ביותר בעמדותיהם (בראשם כמובן מיילס גארט), כבר מיואשת ולא מצליחה להשפיע על המשחקים כבעבר. היא מדורגת במקום ה-26 וסופגת 25.7 נקודות למשחק. יש לקליבלנד כמה עוגנים איכותיים לבנות סביבם, אך עד שבעיית הק"ב לא תיפתר, היא תמשיך לאכלס את תחתית בית ה-AFC צפון.

תחזית : שתי הקבוצות נפגשו רק לפני שבועיים במשחק השלג בקליבלנד, בו ניצחה במפתיע הקבוצה הביתית. הפעם, כשהמשחק בפיטסבורג, תנאי מזג האוויר שפויים יותר והתקפת הסטילרס נמצאת במומנטום חיובי, התמונה תיראה אחרת. הגנת הסטילרס שהובכה ע"י בורו בשבוע שעבר תכלה את זעמה בווינסטון, שיופל וייחטף פעם אחר פעם. ווילסון יצליח להתמודד טוב יותר מול הגנת קליבלנד העייפה (שתשחק משחק שני ברציפות בחוץ בשבוע קצר, לאחר ששיחקה ביום שני בדנבר).  פיטסבורג תנצח בהפרש של 8 נקודות ותתקרב עוד יותר להשגת כתר האליפות של בית הצפון, לראשונה מאז 2020. 

טאמפה ביי באקנירס (6- 6) – לאס ווגאס ריידרס (2- 10), טאמפה, ראשון 20:00

אוי הריידרס – עד שסוף סוף דברים התחברו להם בהתקפה,  הם עדיין הצליחו לשמוט בשלומיאליות ניצחון על הצ'יפס החזקים, וקיבלו במקום זאת את ההפסד השמיני ברציפות העונה. אם לא יקרה נס, זאת תהיה אחת העונות הגרועות בתולדות המועדון, שזקוק לבניה מחדש, בצורה יסודית וחכמה. בהתקפה, שמדורגת 28 בליגה בנקודות, ישנו חוסר איזון בולט בין המסירה לריצה, ואם לרץ המוביל של הקבוצה יש רק 320 יארדים קרקעיים  עלובים כל העונה, זה אומר דרשני. גם להגנה אין הרבה מה להתגאות השנה, וגם שם נדרש חריש עמוק, אחרת השנים הרעות לא יסתיימו בקרוב.

הבאקנירס לעומת זאת חוזרים לכושר בזמן הנכון, והם במצב טוב לזכייה בראשות הבית, בפעם החמישית ברציפות. התקפת טמפה היא אחת מהטובות בליגה, והחידוש המרענן השנה הוא משחק הריצה, שמרים את הראש לאחר שנים של דשדוש. ייתכן שהמועדון מצא את הרץ המוביל לשנים הקרובות, בדמותו של הרוקי באקי אירווינג, שרשם את משחקו הטוב ביותר בניצחון הדרמטי בהארכה על הפנת'רס, ואף נישל את הרץ הפותח ראשאד ווייט ממעמדו. בהגנה המצב וורוד הרבה פחות, ובעוד שהתקפת הריצה טובה למדי, הגנת המסירה לא טובה בכלל, וגוררת את כל ההגנה למקום 25 נמוך בספיגת נקודות.

נתון מעניין – להתקפת הריידרס יש הכי הרבה פאמבלים, וההגנה שלהם השיגה הכי מעט פאמבלים, אפס במספר.

תחזית : מאזן הכוחות בין שתי הקבוצות נוטה בבירור לקבוצה מפלורידה, שתנצח בפעם השלישית ברציפות, ואולי גם תעפיל למקום הראשון בבית כבר בתום המחזור הקרוב.

טנסי טייטנס (3- 9) – ג'קסונוויל ג'גוארס (2- 10), נאשוויל, ראשון 20:00

הe  הקטנה ליד שמה של ג'קסונוויל בטבלה ("eliminated") מעיד על עוד סיפור אכזבה טרגי כשהקבוצה מפלורידה סובלת מעונה כזו שבה היא פשוט לא מסוגלת לנצח. עכשיו גם הפרנצ'ייז ק"ב שלה, טרוור לורנס, מנוטרל לשאר העונה עקב פגיעת ראש קשה מהתיקול של הלינבקר של יוסטון, עזיז אל שאיר, שעורר הדים רבים עקב הצורה הלא ספורטיבית שבו הוא קרה והנסיונות לייחס את זה למניעים פוליטיים.

טנסי טייטנס נמצאת לא רחוק מאחורי הג'אגוארס ברמת ההצלחה שלה העונה. אבל ההגנה שלהם מדורגת במקום השני בליגה, הרבה הרבה מעל זו של ג'קסונוויל שמדורגת אחרונה. זה רק מעיד כמה נוראית ההתקפה צריכה להיות כדי שההגנה השניה בטיבה בליגה הצליחה לשמור אותם רק עם 3 ניצחונות. אז אולי וויל ליווס בטייטנס הוא לא התשובה או אולי בריאן קאלאהן הוא לא התשובה. אבל לפחות על ההגנה אפשר לבנות משהו ואולי גם מסביב לטוני פולארד (מס' 9 ביארדים השנה, אבל רק עם 4 ט"ד העונה).

לסיכום: מאק ג'ונס, המחליף של לורנס, כנראה לא יצליח לעשות לעצמו שם למקום הבא שבו הוא יהיה מחליף מול הגנת טנסי. וויל ליווס יכול אולי לקנות לעצמו שנה נוספת בעמדת הפותח עם משחק טוב מול ההגנה המדורגת 32 בליגה. ננחש שטנסי ייקחו את זה.

אריזונה קרדינלס (6- 6) – סיאטל סיהוקס (7- 5), פניקס, ראשון 23:05

המשחק בין הקרדינלס לסיהוקס הינו מפגש פנימי בבית המערבי הצפוף של ה-NFC, עם השלכות ישירות על ראשות הבית.

הסיהוקס מגיעים להתמודדות המסקרנת לאחר שני ניצחונות ברצף, וניצחון נוסף יכול לתת להם יתרון משמעותי בדרך לאליפות בית ראשונה מזה ארבע שנים. על מנת לעשות זאת, הסיהוקס חייבים להמשיך את השיפור ההגנתי של השבועות האחרונים, ובעיקר את השיפור כנגד הריצה, שעבד להם מצוין בניצחון על הקרדינלס רק לפני שני מחזורים. בהתקפה הסיהוקס ימשיכו להתבסס על משחק המסירה של הקווטרבק הוותיק ג'ינו סמית', שאומנם מאבד יותר כדורים מעונות קודמות, אבל עדיין שומר על אחוזי השלמה גבוהים, ונמצא בדרך הנכונה לשבירת שיא קריירה ביארדים בעונה אחת.

מי היה מאמין לפני פתיחת העונה שהקרדינלס יאבקו על ראשות הבית שלהם – ובכל זאת,  ניצחון היום יקדם אותם למקום הראשון עקב יתרון במאזן הפנימי בבית. מי יודע, אולי אפילו  אליפות הבית אפשרית לאחר תשע שנות בצורת. להבדיל מהסיהוקס, הקרדינלס בנויים על משחק הריצה בראשותם של הרץ ג'יימס קונר והקווטרבק החמקמק קיילר מורי. למרות משחק הריצה הגרוע מול סיאטל במפגש הקודם בין שתי הקבוצות, אריזונה חייבת לרוץ גם במשחק הקרוב – זה יכול לתת לה את הניצחון על מגש של כסף. הגנת הקרדינלס רושמת שיפור ניכר לעומת פתיחת העונה, והקו הקדמי של ההגנה רושם כמות מכובדת של 19 סאקים בארבעת המשחקים האחרונים, וזאת לעומת 15 סאקים בשמונת המשחקים הראשונים של העונה. הסיהוקס סופגים לא מעט סאקים העונה, ולא יהיה מפתיע לראות את הקרדינלס מלחיצים לא מעט את סמית' במשך כל המשחק.

נתון מעניין – הקו הקדמי של התקפת הקרדינלס ספג רק 21 סאקים כל השנה, מקום חמישי מכובד מאוד בליגה.

תחזית : במשחק הקודם בין שתי הקבוצות הסיהוקס עצרו לחלוטין את משחק הריצה של הקרדינלס, ורשמו ניצחון חשוב. אנחנו נעריך שהברק לא יכה פעמיים באותו המקום, משחק הריצה של אריזונה יתפקד כראוי, והניצחון הפעם ירשם על שמם של המארחים, בדרך למקום הראשון בבית.

סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס (5- 7) – שיקגו ברס (4- 8), סן פרנסיסקו, ראשון 23:25

זה היה אמור להיות ההום סטרטצ' של סן פרנסיסקו, אחרי שני משחקי חוץ קשים אבל אפשריים מתחילה השבוע סדרה של משחקים, החל בזה הערב מול שיקגו ועד השיא מול דטרויט בשחזור משחק אליפות הNFC  של שנה שעברה (במחזור לפני האחרון) – שבסופם הניינרס יתפסו את מקומם הטבעי איפשהו בצמרת  ה-NFC לקראת תחילת הפלייאוף ויהיה מצופה מהם להיות אחת המתמודדות הכבדות לחזור לסופרבול פעם נוספת. במקום זה אנחנו מקבלים קבוצה מפורקת. פיזית ומנטלית. אחרי הנפילה מול אולטרון בגרין ביי והתבוסה לת'אנוס בבאפלו, נראה שהאסימון נפל סוף סוף  שהאוונג'רס כבר לא, ונראים יותר כמו ת'ור  בתקופת הפרישה הזמנית שלו.

גם בשיקגו חווים עונה מאוד מאכזבת. ההייפ לקראת מסירת המפתחות לדבר הגדול הבא, כיילב וויליאמס, התברר כמוקדם מדיי כשהק"ב המבטיח לא מצליח להיות התשובה שתרים את הקבוצה. הברס מצאו את האשם במאמן הראשי מאט איברפלוס, וכנראה שיש דברים בגו, אבל לא בטוח שגם מתאם ההתקפה, תומאס בראון, שקודם למאמן הראשי הזמני, הוא לא חלק מהבעיה. אבל חוץ מהאכזבה העצומה של שני קהלי האוהדים יש לנו גם משחק לעבור כששיקגו מגיעים לסנטה קלרה עם מאזן ניצחונות הרבה יותר קרוב למה שניתן היה לחשוב.

כאמור, האוונג'רס כבר לא, וסן פרנסיסקו נאלצה השבוע לגייס רץ אחורי מהרחוב כשכל חדר הרצים שלה נמצא ברשימת הIR. תוסיפו לזה פציעות מפתח נוספות ורשימת אסונות פרטיים מחרידה (מות התאומים של טרנט וויליאמס ומותה של בתו של טראווריוס וורד) ומי שניצב מול שיקגו היא קבוצת סן פרנסיסקו מדוללת כמו תרופה הומופאתית. וכמו תרופה הומופאתית, ההבראה לא תתחיל מכאן. אצל שיקגו הרץ המוביל (דיאנדרה סוויפט) והתופס המוביל (די ג'יי מור) בספק למשחק.

מתמטית יש לניינרס סיכוי עוד להגיע לפלייאוף ולכן יש להם על מה להילחם אבל מעשית, די ברור שזו לא השנה שבה הם יבעטו בדלת ויעברו את המחסום לזכייה בסופרבול. לשיקגו רק ניתן לראות אם עדיין לא מאוחר מדיי להציל את הקריירה של כיילב וויליאמס.

לסיכום: בפראפרזה על המשפט, יותר טוב לאהוב ולאבד מאשר לא לאהוב בכלל, סן פרנסיסקו ידעה תקופה טובה בשנים האחרונות והביאה המון נחת לאוהדים, והיא איבדה את זה השנה.  הגיע הזמן לגאול את הקבוצה הזו מייסוריה ולתת למי שצריך לנוח עד הבניה מחדש. אז תנו לשיקגו לנצח , לטובת כולנו.

לוס אנג'לס ראמס (6- 6) – בפאלו בילס (10- 2), לוס אנג'לס, ראשון 23:25

הבילס מגיעים לישורת הסופית של הליגה בכושר מרשים, התקפית והגנתית, ובהתחשב בעובדה שבקיץ האחרון הקבוצה וויתרה על מספר נכסים, ההישג מרשים אף יותר. הנכס החשוב ביותר של בפאלו היה ונשאר הקווטרבק ג'וש אלן, מנהיגה הבלתי מעורער של ההתקפה בפרט וכל הקבוצה בכלל. בנוסף ליכולות ברמה הגבוהה ביותר שיש, אלן מגלה העונה גם בגרות וניסיון, בעיקר בכל הנוגע לאיבודי כדור. הוא מקבל עזרה מכיוונו של הרץ האחורי ג'יימס קוק, שבשנתו השלישית בליגה רושם כבר 11 ט"ד על הקרקע, לעומת ארבעה בלבד בכל השנתיים הראשונות בקריירה. תוסיפו לכך קו קדמי מהטובים בליגה, אולי הטוב ביותר, ואין פלא שהתקפת הבילס מדורגת שניה בליגה בנקודות, ואינה יורדת משלושים נקודות למשחק בששת המשחקים האחרונים. גם הגנת הבילס אינה קוטלת קנים, ובשקט בשקט ללא כוכבים גדולים, היא מגלה יעילות גבוהה, ואפילו מדורגת שישית בליגה בספיגת נקודות.

עקב חולשת הבית המערבי, הראמס נמצאים בתמונת אליפות הבית למרות מאזן חצוי, והם זקוקים לכל ניצחון במאבק הצמוד בבית. הראמס מגלים לאחרונה חוסר יציבות עם ניצחון מול הפסד לסירוגין, ואי אפשר לדעת מה לצפות מהם במשחק נתון. מצד אחד התקפת מסירה טובה, עם שחקנים טובים כמו הקווטרבק מת'יו סטאפורד, והתופסים  קופר קאפ ודמרקוס רובינסון, ומצד שני התקפת ריצה לא טובה מספיק, שגם היא לא מגלה יציבות בין משחק למשחק. הגנת הראמס בינונית למדי, והיא צפויה להתקשות מול ההתקפה הקטלנית של הבילס.

 נתון מעניין – הקו הקדמי של הבילס ספג רק 13 סאקים כל העונה, הכי מעט בליגה.

תחזית : טיול בפארק זה בטח לא יהיה, אבל הבילס גדולים כרגע על הראמס, והם יחזרו מלוס אנג'לס עם עוד ניצחון באמתחתם, האחד עשר במספר.

קנזס סיטי צ'יפס (11- 1) – לוס אנג'לס צ'רג'רס (8- 4), קנזס סיטי, הלילה בין ראשון לשני 03:20

קנזס סיטי ממשיכה לחוות את העונה הממוזלת ביותר בתולדות הליגה. הקבוצה סיימה 9 משחקים בהפרש של 7 נקודות או פחות – וניצחה בכולם. בחלקם (כמו מול לאס ווגאס בשבוע שעבר עם פאמבל של הק"ב היריב לקראת הסיום או במשחק נגד דנבר, עם חסימת שער שדה בשנייה האחרונה) הושגו בשל טעויות היריב שגרמו לאיבוד ניצחון בטוח. ההגנה ממשיכה להצטיין ומדורגת במקום ה-8 בליגה, עם ספיגה של פחות מ-20 נקודות למשחק אך ההתקפה – בעבר הלא רחוק הטובה בליגה ובוודאי זו המובלת ע"י הק"ב המוכשר מכולם – מדורגת רק במקום ה-11, כשמהומס מציג את העונה החלשה ביותר מאז שקיבל את תפקיד הק"ב הפותח של הצ'יפס. ייתכן שתורמת לכך העובדה שהוא ספג עד כה (ב-12 משחקים) 32 סאקים – בשום עונה (שלמה) בעבר הוא לא הופל יותר מ-28 פעמים.

הצ'רג'רס פגשו בשבוע שעבר את בולטימור למה שהפך למבחן חשוב עבור שת הקבוצות – והרייבנס יצאו ממנו מנצחים. הצ'רג'רס עלו ליתרון מוקדם אך אז ספגו 30 נקודות ב-30 דקות (בין אמצע הרבע השני לאמצע הרבע הרביעי) כשהם מצליחים להשיג רק 6 נקודות באותו פרק זמן. ההגנה  – שעדיין מדורגת במקום הראשון בליגה, עם ספיגה של 15.7 נקודות למשחק – לא הצליחה להתמודד עם השילוב של דרק הנרי ולאמאר ג'קסון על הקרקע ואפשרה לרייבנס לצבור 212 יארדים בריצה. ג'סטין הרברט עשה כמיטב יכולתו אך כשבולטימור הצליחה לעצור את משחק הריצה התגלה שעם תופס איכותי אחד (הרוקי המצוין לאד מקונקי) קשה לנצח קבוצה איכותית כמו הרייבנס. המקום בפלייאוף נראה מובטח אך הקבוצה צריכה להימנע מרצף הפסדים כדי להגיע לשם בתנופה שתאפשר לה להימנע מביזיונות העבר הלא רחוק.

תחזית : לשתי הקבוצות הגנות מצוינות והתקפות הנמצאות במשבר מסוים, כך שלמרות שנחזה בשניים מהק"ב המוכשרים בליגה, יש לצפות למשחק הגנתי שיסתיים בסקור נמוך. הגנת הריצה המעולה (מקום 3) של קנזס סיטי תעצור שוב את משחק הקרקע של לוס אנג'לס ותנסה למנוע מהרברט ומקונקי לנצח אותה בעצמם. מהצד השני הגנת הצ'רג'רס דווקא טובה יותר מול המסירה, כך שלקארים האנט ואיזייה פצ'קו – הרצים של קנזס – יהיה תפקיד מפתח בהתמודדות. ניקח הימור נועז ונהמר שבמשחק שיהיה צמוד ומרתק יאזל הפעם המזל של הצ'יפס. הצ'רג'רס יצאו מקנזס סיטי עם ניצחון בהפרש של 4 נקודות ויחזירו לעצמם את הביטחון והכבוד שנשרטו בהפסד מול הרייבנס.

דאלאס קאובויס (5- 7) – סינסינטי בנגלס (4- 8), הלילה בין שני לשלישי, 03:15

דאלאס הצליחה להשיג ניצחון שני ברצף, לאחר שספגה לפני כן חמישה הפסדים בזה אחר זה. עם זאת, הפלייאוף כנראה כבר אבוד, בוודאי כשקופר ראש הוא הק"ב הפותח עד תום העונה (בשל פציעתו של דאק פרסקוט). בשבוע שעבר מול הגי'אנטס האומללים ראש הצליח דווקא לנפק משחק סביר (195 יארד באחוזים בינוניים, ט"ד אחד ללא חטיפה) ונעזר במשחק שיא של הרץ ריקו דאודל (112 יארד) כדי לנצח. ההגנה הצליחה לכפות על ניו יורק 3 איבודים (חטיפה ושני פאמבלים) שעזרו מאד להשגת המטרה. עם זאת, כשהקאובויס פוגשים יריבות רציניות יותר, התמונה נראית אחרת לגמרי. הגנת דאלאס מדורת במקום ה-29 כשהיא סופגת יותר מ-28 נקודות למשחק. ההתקפה (שהיתה בשנה שעברה הפוריה ביותר בליגה) מדורגת במקום ה-21 וצוברת כמעט 10 נקודות פחות מב-2023.

סינסינטי הפסידה בעוד שוט-אאוט, והפעם מול הסטילרס. נראה שהגנת הבנגלס, המדורגת במקום ה-31 בליגה (רק קרולינה גרועה ממנה) פשוט מעוניינת לאתגר את ג'ו בורו ולדאוג לספוג יותר נקודות מכפי שהוא מצליח לייצר. בורו, צ'ייס וחבריהם עושים ככל יכולתם ומשיגים 28 נקודות למשחק (מקום 5) ובחודש האחרון אף מתעלים ומשיגים 35 נקודות למשחק, אבל ההגנה המחוררת גרמה לכך שהם במאזן של ניצחון אחד ושלושה הפסדים באותו פרק זמן… עם הגנה כזו אי אפשר להגיע לשום מקום, וכך עונה גדולה (ובריאה!) של בורו יורדת לטמיון. אין ספק שהמתאם ההגנתי לו אנרומו ילך הביתה בתום העונה. השאלה היא אם המאמן הראשי זאק טיילור ילך בעקבותיו.

תחזית : כשהמשחק שובץ לפריים טיים, הציפיה היתה לקרב אדיר בין שתי קבוצות פלייאוף ששואפות ללכת עד הסוף. בפועל, קיבלנו משחק בין שתי קבוצות שסיימו מעשית את העונה ומציגות שתיים מההגנות המחוררות ביותר בליגה. ב"זכות" ההגנות הללו, נוכל כנראה לצפות במשחק עם סקור גבוה והובלה שתעבור מצד לצד. ההתקפה של הבנגלס טובה הרבה יותר ומול הגנת דאלאס החלשה בורו ישיג מספיק נקודות מכדי שההגנה של סינסינטי תצליח לקלקל לו… הבנגלס ינצחו בהפרש של 6 נקודות ויסיימו (כמעט) רשמית את העונה של דאלאס.