כתבו : פריים-טיים זק, יניב שושני ורביב פייג

העימות הישיר והמרתק בין ג'סטין הרברט לג'ו בורו (בו הפגינו שניהם יכולת מצוינת והשיגו ביחד 748 יארדים כוללים ו-5 ט"ד ללא חטיפות) במחזור ה-11 ובנוסף הניצחונות שהשיגו מיאמי, גרין ביי ופילדלפיה באותו שבוע מפנים (שוב) את תשומת הלב למחזור הקוורטרבקים הפנטסטי של דראפט 2020.

בליגה יש כיום פחות מ- 20 קווטרבקים הראויים להיקרא "שחקני פרנצ'ייז" כלומר ק"ב מובילים המזוהים עם הקבוצה בה הם משחקים ועתידם בה מובטח בעתיד הנראה לעין. מחזורי הדראפט בהם נבחרו נעים בין שנת 2009 עבור מתיו סטאפורד (ותרשו לי להחריג מהגדרת "שחקן פרנצ'ייז" את ארון רוג'רס בשלב הנוכחי של הקרירה) ועד שנת 2024 (ג'יידן דניאלס, אם יתמיד ביכולתו הנוכחית). די מפתיע לגלות שכרבע מאותה קבוצת עלית נבחרה בדראפט אחד בלבד. בורו, הרברט, טואה, ג'ורדן לאב וג'יילן הרטס נבחרו כולם באותו אירוע – חמש שנים אח"כ, הם מובילים בגאון קבוצות צמרת ורשמו כבר הופעות (מרשימות יותר או פחות) בפלייאוף. לפחות שלושה מהם ישחקו גם העונה עמוק לתוך ינואר.

לשם השוואה מחזור הדראפט שמפגין את הנוכחות המרשימה ביותר אחרי זה של 2020 הוא דראפט 2018 בו נבחרו שניים או שלושה ק"ב מובילים (תלוי איך סופרים את בייקר מייפילד… כשאין עוררין על מעמדם של לאמאר ג'קסון וג'וש אלן). למחזור 2016 יש שני נציגים (קיילר מאריי ודאק פרסקוט) וכל השאר מפוזרים – אחד בכל מחזור. גם בהסתכלות אחורה, מחזורי הק"ב הגדולים של 1983 (ג'ון אלוויי, ג'ים קלי, דן מרינו) או 2004 (בן רותליסברגר, אלי מנינג, פיליפ ריוורס) לא הצמיחו יותר משלושה – ארבעה שחקנים העונים להגדרה. מדובר בתופעה ייחודית.

מחזור 2020 לא סומן מראש כמחזור ק"ב גדול. שנה לפני הדראפט, טואה טאגווילואה סומן כפרס הגדול של הדראפט – אך העונה הפנטסטית של ג'ו בורו ב-LSU, בה זכה באליפות המכללות ובפרס ה"הייזמן" לשחקן המצטיין העלתה אותו לראש הדרוג. ג'סטין הרברט סומן כפרוספקט מעניין אך "מסוכן" ועמד בצילם של שני הגדולים. לעומתם ג'ורדן לאב ובמיוחד ג'יילן הרסט לא סומנו ע"י הסקאוטים כפרוספקטים מבטיחים במיוחד.

בורו, כצפוי, אכן נבחר במקום הראשון בדראפט ע"י סינסינטי ולמרות מספר פציעות (שנגרמו גם בשל קו קדמי שערורייתי) הבנגלס רוו מכך נחת ובהובלתו הגיעו להופעה ראשונה בסופרבול מאז 1989. וושינגטון, דטרויט והג'יאנטס, שקיבלו את הבחירות השניה עד הרביעית, וויתרו על ק"ב, בחרו שחקנים שלא הצדיקו את האשראי ונידונו לעוד שנים של דשדוש כתוצאה מכך. מיאמי בחרה במקום ה-5 את טואה (וכנראה מתחרטת עד היום שלא העדיפה את הרברט). למרות שלקח לו זמן רב להתאקלם בליגה (שנתיים ראשונות חלשות מאד) ואח"כ ספג רצף אירועי זעזוע מוח שהעמידו את הקריירה שלו בסכנה, טואה התייצב בהמשך כפנים של הקבוצה והברומטר להצלחתה. הצ'רג'רס נהנו מההפקר וקיבלו בבחירה השישית את הרברט, שהוכיח שהוא אולי הק"ב הכישרוני במחזור. עונת הרוקי שלו שברה שיאים וגם מרבית העונות שלאחריה היו טובות מאד ברמה האישית ונפגמו רק בשל צוות אימון בעייתי ויכולת קבוצתית חלשה.

עברו עוד 20 בחירות לפני שהק"ב הבא עלה על הלוח – וזו הייתה בחירה שנויה במחלוקת בזמנה. גרין ביי, עם רוג'רס בשיאו, לא ניצלה את בחירת הסיבוב הראשון על מנת לעזור לו עם גיוס תופס כשרוני לסגל אלא בחרה את מחליפו המיועד, ג'ורדן לאב. רוג'רס הביע אז כעס ותסכול על המהלך ובדיעבד האירוע סימן את תחילת הקרע בינו לבין הקבוצה. לאב חיכה 3 שנים על הספסל מאחרי רוג'רס אך כשזה עזב סוף סוף, לאב הוכיח שהבחירה בו הייתה מוצדקת – הקבוצה הגיעה לפלייאוף בעונתו הראשונה על המגרש וממשיכה להצליח בעזרת יכולת גבוהה (גם אם לא תמיד יציבה) של הק"ב שיוביל אותה בעשור הקרוב. ג'יילן הרטס נבחר רק בסיבוב השני, במקום ה-53. בתחילת דרכו הוא נתפס כק"ב גישור עד להגעת כוכב אמיתי ונראה כמי שעיקר יכולתו היא בריצה (השיג רק 6 ט"ד באוויר בעונת הבכורה שלו) – אך בהמשך הצליח לפתח ולשכלל את משחקו, הפך למוסר מצוין, הגיע עם פילדלפיה לסופרבול ולמרות עונת שפל יחסי ב-2023 הוא אהוב ומוערך ע"י ההנהלה, השחקנים והאוהדים בפילדלפיה.

חמשת הק"ב הצעירים והמצוינים הללו (כולם ילידי 1998 חוץ מבורו שנולד ב-1996) ילוו ויובילו את הליגה עוד שנים ארוכות. הקבוצות שבחרו בהם מרוצות מהבחירה בהם בעוד מרבית הקבוצות שוויתרו עליהם סבלו שנים רבות (וחלקן עדיין סובלות) מהעדר ק"ב ברמתם. לנו נותר להנות מיכולתם וביצועיהם כשהם בשיאם (כמו במשחק המצוין בין הצ'רג'רס לבנגלס) ולצפות להישגים גדולים עוד יותר בהמשך עבור כיתת הקווטרבקים המצוינת של דראפט 2020.

המחזור ה-12 נפתח כרגיל ביום חמישי במשחק בו ארחה קליבלנד בראונס המאכזבת את פיטסבורג סטילרס הדוהרת. בסיום המשחק נרשם ניצחון מפתיע דווקא לבראונס בתוצאה 24- 19 במשחק הגנתי ומרובה טעויות שהתנהל ברובו בשלג כבד שצבע את המגרש בלבן. הסטילרס נראו מעט טוב יותר בפתיחה אך החמצת שער שדה ועצירה בדאון רביעי השאירו אותם ללא נקודות ברבע הראשון ועם שער שדה בלבד בתחילת הרבע השני. הבראונס מצידם השיגו דאון ראשון בפעם הראשונה לקראת המחצית אבל אז הצליחו לנפק דרייב נאה שהוביל אותם לט"ד. איבוד כדור של ווילסון אפשר להם להגדיל את היתרון בשער שדה שקבע את תוצאת המחצית – 10- 3 לבראונס.

במחצית השניה השלג התחזק וגרר איבודי כדור של שני הצדדים. הסטילרס השיגו שער שדה אבל הבראונס הגדילו את היתרון בט"ד שנתן להם יתרון מבטיח של 18- 6 בתחילת הרבע הרביעי. דווקא אז הסטילרס התעוררו והשיגו במהירות 2 ט"ד שהעלו אותם ליתרון ראשון של 19- 18 שש דקות לסיום. הם אפילו קיבלו את הכדור חזרה לאחר שתי דקות אך לא הצליחו להתקדם והבראונס ניצלו זאת לט"ד פחות מדקה לסיום שהחזיר אותם לעמדת הובלה. הייל מארי של ווילסון נכשל וקבע שהסטילרס יספגו את הפסדם השלישי העונה דווקא במשחק אותו היו צריכים לנצח בקלות.

ג'מיס ווינסטון השיג 219 יארדים (ואיבד 2 כדורים – חטיפה ופאמבל) כשהגיבור של הבראונס היה ג'רי ג'ודי עם כמה תפיסות גדולות בתנאי ראות קשים. אצל הסטילרס ווילסון השיג 270 יארד, ט"ד ופאמבל. ג'יילן וורן על הקרקע (45 יארד) וקלווין אוסטין באוויר (78 יארד) היו המוציאים העיקריים לפועל בהתקפת פיטסבורג שלא הצליחה הפעם להשיג את הניצחון.

להלן הסקירה לקראת שאר 12 משחקי המחזור, שיתקיימו היום ומחר. כל זמני המשחקים הם לפי שעון ישראל.

קרולינה פנתרס (3- 7) – קנזס סיטי צ'יפס (9- 1), שרלוט, יום א 20:00

קרולינה חוזרת משבוע החופש במצב רוח טוב, אחרי שלפניו השיגה ניצחון נאה על הניו יורק ג'יאנטס. ברייס יאנג לא הצטיין (126 יארד בלבד) אך גם לא עשה טעויות (ט"ד אחד, ללא חטיפות) ולפחות לא הפריע ל-MVP האמיתי של הקבוצה, הרץ צ'ובה הבארד (שצבר 153 יארדים קרקעיים) לנצח את המשחק. ההגנה השיגה 2 חטיפות ו-2 סאקים על דניאל ג'ונס ולרגע נראתה כמו הגנה לגיטימית בליגה. לא בטוח שהניצחון הזה משרת את מטרות הקבוצה בטווח הארוך (הוא מחבל בסיכוי לבחירת דראפט גבוהה ב-2025) אך הוא לפחות מראה שנותרו רוח לחימה וגאוות יחידה אצל הפנתרים המוכים, וזה אולי הבשורה החיובית הראשונה של הקבוצה לאוהדיה בשנה הקשה הזו.

קנזס סיטי ספגה את הפסד הבכורה שלה בשבוע שעבר בבפאלו, אך היא עדיין נמצאת בראשות חטיבת ה-AFC, עם יתרון של משחק על הבילס. הבעיה העיקרית במשחק ההפסד של הצ'יפס לא הייתה היכולת של פטריק מהומס (למרות שנחטף פעמיים) אלא משחק הריצה של קארים האנט וחבריו, שצברו רק 78 יארדים על הקרקע. ההגנה  נכנעה ליכולת אדירה של ג'וש אלן (262 יארדים אוויריים ועוד 55 קרקעיים) ותיאלץ להפיק לקחים לקראת מפגש חוזר, שעשוי בהחלט להתרחש בשלבי הפלייאוף המתקדמים. העובדה שלא הצליחו להגיע ולהפיל את אלן אפילו פעם אחת בכל המשחק היא בהחלט נקודה לשיפור בהמשך.

תחזית : לאחר המשחק הקשה מול הבילס, קרולינה היא ללא ספק יריבה נוחה עבור הצ'יפס, למרות שזהו משחק חוץ שני ברציפות בחוף המזרחי. הגנת הצ'יפס שהתקשתה מול אלן תפרוק את זעמה על ברייס יאנג האומלל בעוד מהומס וחבריו יצליחו להחזיר לעצמם את הביטחון מול הגנת הפנתרס. קנזס סיטי תנצח בהפרש של 13 נקודות ותשמור על מקומה בראשות החטיבה.

שיקגו ברס (4- 6) – מינסוטה ויקינגס (8- 2), שיקגו, ראשון 20:00

הוויקינגס מתאוששים משני הפסדים רצופים, עם שלושה ניצחונות ברצף והם חזק בתמונת הפלייאוף. יש להם את אחד מהמאזנים הטובים בליגה, וניצחון על הברס יכול להבטיח מעשית הופעת פלייאוף. הקווטרבק סאם דארנולד קצת נרגע אחרי פתיחת עונה מפתיעה לטובה, לא מעט בגלל שמירות הדוקות על התופס ג'סטין ג'פרסון, שלא משיג ט"ד כבר ארבעה משחקים ברציפות. גם בתחום הריצה ישנה בעיה בתחום הט"ד, ומול הגנת המסירה הטובה של הברס, משחק טוב של הרץ ארון ג'ונס הוא חיוני, ויכול להיות ההבדל בין ניצחון להפסד. בהגנה הוויקינגס ימשיכו להסתמך על בליצים בכמויות, גם בזכות משחק ריצה פושר של הברס, וגם על מנת להלחיץ את הקווטרבק קיילב ווילאמס, בתקווה שיבצע טעויות של חוסר ניסיון.

הברס הגיעו לשבוע החופש במחזור השביעי נישאים על גל של שלושה ניצחונות רצופים, ושוב עלו וחזרו ציפיות לעונה מוצלחת. מאז סופרים בשיקאגו ארבעה הפסדים רצופים, הרבה בגלל התקפה שבקושי מייצרת נקודות. בארבעת ההפסדים קיילב ווילאמס רושם יותר חטיפות (4) מאשר ט"ד (3), וכל ההתקפה לא מצליחה לרשום יותר מ- 19 נקודות במשחק, כולל משחק נפל של שלוש נקודות בלבד, ועוד מול הפטריוטס החלשים. נקודת האור של הקבוצה כל העונה היא ההגנה, שמדורגת במקום השביעי בליגה בספיגת נקודות, וטובה במיוחד בעצירת המסירה, נתון חשוב מול ג'פרסון וחבריו. הגנת הריצה כאמור טובה פחות, ומתוך עשרה משחקים, רק בשניים היא ספגה פחות ממאה יארדים על הקרקע.

נתון מעניין – הגנת הוויקינגס גרמה ליריבות 21 איבודי כדור, הכי הרבה בליגה בצוותא עם הבילס.

תחזית : המשחקים הפנימיים בבית הצפוני של ה-NFC עמוסים ביריבות ומסורת, ולמרות הפרשי המאזנים בין שתי הקבוצות, משחק חד צדדי זה לא יהיה. הברס ינסו ויתאמצו, אבל הגנת הוויקינגס תכריע את המשחק. מינסוטה תנצח ותהיה רגל וחצי בפלייאוף המתקרב. 

יוסטון טקסנס (7- 4) – טנסי טייטנס (2- 8), יוסטון, ראשון 20:00

יוסטון ניצחה בקלות את דאלאס המפורקת ביום שני וחוזרת הביתה למשחק קל (על הנייר) מול טנסי החלשה. סי-ג'יי סטראוד ממשיך להיראות מעט פחות מדויק (7 חטיפות) ואפקטיבי (רייטינג 88) יחסית לעונת הרוקי והוא שמח מאד על שובו של התופס המצטיין ניקו קולינס לסגל לאחר פציעה ממושכת (השיג 54 יארדים מול הקאובויס).  מי שממשיך להפגין יכולת גבוהה הוא הרץ ג'ו מיקסון שהוביל את הקבוצה עם 153 יארדים כוללים. ההגנה ממשיכה לעשות את המוטל עליה, כשהיא מדורגת במקום ה-11 (21.5 נקודות למשחק) ומאפשרת להתקפה – גם כשהיא לא בשיאה – לנצח מספיק משחקים כדי לייצר לטקסנס יתרון נוח בראשות בית ה-AFC דרום. 

הגנת טנסי מדורגת במקום ה-26 בלבד (26.3 נקודות למשחק) וזאת למרות שהיא מאפשרת הכי מעט יארדים באוויר (164 יארד למשחק) ביחס לכל שאר קבוצות הליגה. גם הגנת הריצה שלה לא רעה בכלל (מקום 12) אבל יכולת חלשה מאד ברד-זון (מקום 27 בספיגת ט"ד כשהיריבה קרוב לקו השער), חוסר יכולת לכפות איבודי כדור (מקום 30) וכמובן התקפה חלשה שמאבדת את הכדור ומשאירה את ההגנה במצבים לא נוחים גורמת לפער המפתיע הזה. וויל לוויס משחק מעט טוב יותר מאז חזר להרכב לפני שבועיים (295 יארד, ט"ד ואיבוד בשבוע שעבר מול מינסוטה) אך לא מספיק טוב כדי לשכנע שעתיד הקבוצה נמצא בידיים בטוחות, כפי שקיוו בטנסי בתחילת העונה.

תחזית : הגנת יוסטון סולידית מספיק כדי להשאיר את לוויס וחבריו על מספר נקודות נמוך יחסית. סטראוד יפעיל היטב את קולינס (שינער מעליו את החלודה שהורגשה במשחק הקודם) וטאנק דל ובעזרת ג'ו מיקסון היציב יצליח לייצר יותר מ-20 נקודות מול ההגנה השבירה של הטייטנס. יוסטון תנצח בהפרש של 10 נקודות ותמשיך לשייט (גם אם ביכולת לא מדהימה) לכיוון הפלייאוף.

אינדיאנפוליס קולטס (5- 6) – דטרויט ליונס (9- 1), אינדיאנפוליס, ראשון 20:00

הליונס מגיעים לשבוע ה-12 בכושר על, ונכון לעכשיו הם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בסופרבול, אחרי שעברו רק השבוע את הצ'יפס. המכונה המשומנת מדטרויט מדורגת ראשונה בצבירת נקודות, חמישית בספיגת נקודות, רשמה פעמיים 52 נקודות בהתקפה בחודש האחרון, ובהצלחה לכל קבוצה שתנסה לעצור אותה. מול הקולטס הליונס ימשיכו להתבסס בהתקפה על המשחק הקרקעי עם צמד-חמד הרצים דיוויד מונטגומרי וג'אמיר גיבס, שרושמים 18 ט"ד משותפים, וההגנה תמשיך להיות אגרסיבית עם הרבה בליצים ולחץ על הכדור.

הקולטס הצליחו לשבור רצף של שלושה הפסדים עם ניצחון דרמטי בחוץ על הג'טס, ולשמור על סיכויי הפלייאוף הקלושים שעדיין יש להם. הקווטרבק הצעיר אנתוני ריצ'רדסון התאושש ממשחק הנפל מול הטקסנס עם אחד ממשחקיו הטובים השנה, ומול ההגנה התוקפנית של הליונס הוא חייב לשחק באחריות, אחרת איבודי הכדור של תחילת העונה יחזרו, ובגדול. עוד שחקן שצריך לשחק במיטבו הוא הרץ האחורי ג'ונתן טיילור, שעובר בצורת של שלושה משחקים ללא ט"ד, והקולטס זקוקים לו חד ויעיל. הגנת הקולטס לא טובה השנה, אין לה מספיק כלים או יכולת לעצור את המשחק הקרקעי של הליונס, ורק נס יציל את הקולטס מגשם של יארדים ונקודות,

נתון מעניין – למרות כמות נשיאות הכדור הגדולה של הליונס, יש להם רק פאמבל אחד כל העונה, הכי מעט בליגה.

תחזית : הליונס נראים כרגע בלתי עצירים, ולא הקולטס יהיו אלו שיעצרו אותם. ניצחון נוסף לדטרויט, והמסע לעבר הגביע הקדוש ימשיך בעוז.

מיאמי דולפינס (4- 6) – ניו אינגלנד פטריוטס (3- 8), מיאמי, ראשון 20:00

יותר מהחזקת הנשימה הקולקטיבית של אוהדי NFL לרגע שבו טואה טאגליובה ימצא את עצמו במחלקה שיקומית בבית לווינשטיין, מנסה להיזכר בשם של הילדים שלו, אני חושב שיש פה פוטנציאל לסיפור אגדות נוסח הNFL שבו מיאמי פותחת בריצה מטורפת ומשתחלת לתוך הפלייאוף. הערב יש לדולפינס הזדמנות לחבר ביחד 3 ניצחונות רצופים כשלוח המשחקים העתידי שלהם נראה קל יחסית. מהצד השני דרק מאי משתפר ממשחק למשחק, הרייטינג שלו עולה, אחוזי ההשלמה עולים והוא פחות מפחד למסור קצת יותר לעומק. עדיין ניכר שחסרים לו כלים ברמה טובה בהתקפה אבל הוא מפתח כימיה לא רעה עם מה שיש, שזה בעיקר הטייט אנד האנטר הנרי.

לניו אינגלנד יש אולי את חוליית התופסים הכי פחות מרשימה בליגה וזה אולי חלק מהדירוג ה31 שלה בהתקפה לעמתה למיאמי יש את חוליית התופסים מהטובה בליגה, טייריק היל, ג'יילן וודל ועכשיו גם ג'וג'ו סמית שוסטר תורם רבות, כמו כן אשן ומוסטרט הם צמד הרצים המסוכן בליגה. לכן קשה להסביר את הנפילה החדה בפרודקטיביות של התקפת מיאמי (מקום 22 בליגה) ואת העובדה שהשחקן שדורג מס' 1 בקרב עמיתיו, טייריק היל, וצבר 1500 יארד שנה שעברה, בקושי מרד את ה500 יארד בשלב זה של העונה.
מיאמי מקום רביעי מהסוף בלשים נקודות על הלוח השנה, צניחה מטורפת מהמקום השני בשנה שעברה. על הקרקע שתי הקבוצות משתמשות ברצים שלהם באופן שמשיג תוצאות כמעט זהות ושם כנראה לא ימצא המפתח לשליטה במשחק.

לסיכום: מיאמי מתאוששת מהפציעה של טואה ומקווה להתאושש גם מהירידה החדה ביכולת ההתקפית שלה. יש מצב שהם יחברו הכל יחד בחצי השני של העונה. ניו אינגלנד לא תהיה זו שתעמוד בדרכם.

ניו יורק ג'יאנטס (2- 8) – טאמפה ביי באקנירס (4- 6), ניו יורק, ראשון 20:00

הבאקנירס בצניחה חופשית של ארבעה הפסדים רצופים, והמשחק מול הג'ייאנטס הוא ההזדמנות האחרונה אם ברצונם עוד להשיג משהו העונה. ההתקפה האווירית בראשות הקווטרבק בייקר מייפילד עדיין מתפקדת יפה מאוד, וגם התקפת הריצה סבירה פלוס, אבל הגנת המסירה פשוט גרועה, ולא משנה כמה נקודות ההתקפה תשים על הלוח, ההגנה תדאג לספוג טיפה יותר נקודות, וההפסדים לא מאחרים לבוא. לשמחת הבאקנירס הם פוגשים השבוע את אחת מהתקפות המסירה הגרועות בליגה, פתח לתקווה.

גם הג'יאנטס סופרים כבר חמישה הפסדים ברצף, רק שהם איבדו כל סיכוי להישג כלשהו השנה, אלא אם מיקום גבוה בדראפט נחשב כהישג, כי לשם מועדות פניהם של הענקים. גם השנה ההתקפה מתקשה לתפקד, בחמשת ההפסדים היא השיגה יבול דל של קצת יותר מ-13 נקודות למשחק, וכתוצאה מכך הדרדרה למקום האחרון בליגה בנקודות. הקווטרבק הפותח דניאל ג'ונס שוחרר מהקבוצה אחרי שש שנות שירות, ואת מקומו יתפוס טומי דה ויטו, בדיוק כמו בשנה שעברה. הגנת המסירה לעומת זאת טובה למדי, והיא תאתגר את מייפילד, בעיקר מכיוונו של הדיפנסיב טאקל דקסטר לורנס, שמדורג שלישי בליגה עם תשעה סאקים לזכותו.

נתון מעניין – הגנת הג'ייאנטס רושמת חטיפה אחת בלבד כל העונה, הכי מעט בליגה.

תחזית : למרות המאזן הגרוע, הג'ייאנטס ילחמו עד טיפת הזיעה האחרונה, וניצחון שלהם לא יהווה הפתעה גדולה מידי. אנחנו נלך בכל זאת על ניצחון של האורחים, שישברו את רצף ההפסדים, ויישארו עם סיכוי תיאורטי להעפלה לפלייאוף.

וושינגטון קומנדרס (7- 4) – דאלאס קאובויס (3- 7), וושינגטון, ראשון 20:00

וושינגטון ספגה הפסד כואב מפילדלפיה בשבוע שעבר וככל הנראה איבדה את הסיכוי לסיים בראשות בית ה-NFC מזרח בתום העונה (לפילדלפיה יתרון בן 2 משחקים + שובר שיוויון). הגנת הקבוצה נכנעה ללא תנאי לסקון ברקלי (שהשיג 198 יארדים כוללים) ושאר הרצים של פילדלפיה (כולל ג'יילן הרטס) שצברו יחד 228 יארדים קרקעיים. הגנת הריצה של וושינגטון מדורגת במקום ה-30 בליגה והיא תצטרך להשתפר כדי להתמודד עם קבוצות הצמרת של החטיבה. בהתקפה, עיקר הבעיה נובע מחוסר היציבות של התופס המוביל טרי מקלורין, שהשיג פחות מ-20 יארד פעמיים ב-3 השבועות האחרונים. הרץ אוסטין אקלר היה התופס המוביל מול פילדלפיה וזה כמובן לא מספיק, בוודאי לא באופן קבוע.

דאלאס הולכת מדחי אל דחי ובשבוע שעבר ניגפה מול יוסטון בדרבי הטקסני בהפרש של 24 נקודות. קופר ראש, שהחליף את פרסקוט הפצוע בעמדת הק"ב, לא מפגין יכולת מרשימה וכשהוא מתבקש למסור את הכדור 55 פעמים במשחק (כמו שקרה מול יוסטון), אין לצפות לתוצאה טובה במיוחד. למרות כך, הוא נדרש לעשות זאת כי משחק הריצה של הקבוצה ממשיך להיות עלוב, כשהשבוע הקאובויס משיגים רק 64 יארדים על הקרקע. גם ההגנה ממנה קיוו להוביל את הקבוצה לאחר חזרתו של מיכה פרסונס, איבדה את הצפון וספגה 34 נקודות מול התקפת יוסטון (שאינה מבריקה העונה). בדאלאס סופרים את הימים עד לסיום העונה, אז (אם לא קודם לכן) יסיים המאמן מייק מקארתי את תפקידו.

תחזית : וושינגטון צריכה את הניצחון כדי להישאר במרוץ לפלייאוף בעוד לדאלאס אין על מה לשחק. גם ההתקפה וגם ההגנה של הקומנדרס עדיפים על אלו של הקאובויס – ובנוסף הם משחקים בבית אחרי שקיבלו עוד 3 ימי מנוחה נוספים (כי שיחקו ביום חמישי)… התוצאה די ברורה. וושינגטון תנצח בקלות בהפרש של 15 נקודות ותעמיק את הבור בו נמצאים הקאובויס האומללים.

לאס ווגאס ריידרס (2- 8) – דנבר ברונקוס (6- 5), לאס ווגאס, ראשון 23:05

מפגש פנימי בבית המערבי של ה-AFC בין שתי נועלות הבית, ואיזה הבדל בין שתי הקבוצות.

הברונקוס לא פתחו טוב את הליגה עם שני הפסדים ויכולת רעה, אבל תוך כדי שיפור עקבי הם כבר במאזן חיובי, ואפילו נמצאים בתמונת הפלייאוף. הקווטרבק הרוקי בו ניקס מתאושש מפתיחת עונה מזעזעת של אפס ט"ד במסירה מול ארבע חטיפות בשלושת המשחקים הראשונים, ומשחק הניצחון על הפלקונס היה משחקו הטוב ביותר, עם ארבעה ט"ד ולא פחות מ- 84.4 אחוזי השלמה. ניקס זוכה לשמירה טובה של הקו הקדמי, שממעט לספוג סאקים, ואף מדורג במקום החמישי המכובד בתחום זה. הגנת הברונקוס היא אחת מהטובות בליגה, היא מדורגת ראשונה בסאקים, שניה בספיגת נקודות, שלישית בספיגת יארדים, ומול ההתקפה החיוורת של יריבתה השבוע, להגנה לא אמורות להיות בעיות מיוחדות. 

הריידרס עוברים את העונה הגרועה ביותר מאז עברו לביתם החדש בלאס ווגאס, ואחת הגרועות בתולדותיהם. התקפת הריצה משיגה הכי מעט יארדים בליגה על הקרקע, כל ההתקפה מדורגת מקום אחד לפני הסוף באיבודי כדור, ההגנה לא מצליחה לגרום לאיבודי כדור, ובנוסף מדורגת 29 בספיגת נקודות, ואין פלא שלאס ווגאס היא אחת מהקבוצות הגרועות בליגה, אולי הגרועה שבהן.

נתון מעניין – אנחנו כבר במחזור השנים עשר, ולהגנת הריידרס אין עדיין פאמבל אחד לרפואה.

תחזית : בעוד שהברונקוס מראים שיפור ניכר, הריידרס רק הולכים אחורה, ויחסי הכוחות למשחק ביניהן ברורים לחלוטין. ניצחון לאורחים מדנבר, שיעשו עוד צעד נוסף לקראת העפלה מפתיעה לפלייאוף.

גרין ביי פאקרס (7- 3) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (5- 5), גרין ביי, ראשון 23:25

תכן וזו הולכת להיות סוף סוף ההזדמנות של הפאקרס לנקום בסן פרנסיסקו על כל הפעמים שהם קטעו את חלומות הסופרבול שלהם.
גרין ביי מארחת את הניינרס בתקופה שבה סן פרנסיסקו מאבדת גובה ותקווה משבוע לשבוע. מכת הפציעות שהאורחת סובלת ממנה הולכת ומחמירה ופוגעת עכשיו גם ב-2 העמדות הקריטיות ביותר. ברוק פרדי הק"ב יחמיץ את המשחק הזה בשל פציעת כתף וניק בוסה הפאס ראשר האפקטיבי, יחמיץ את המשחק (וכנראה את העונה) בשל פציעת שרירי בטן. אבל יותר מהפציעות, יש בסן פרנסיסקו בעיית חוסר מעוף, יצרתיות ומוטיבציה. יתכן וזו בעיה מערכתית קשה יותר ששכבר מבעירה את מדורת הדיבורים על החלפת המאמן הראשי ויתכן שזו בעיית עייפות כללית אחרי עונות ארוכות שבהן הקבוצה שיחקה לפחות 20 משחקים כל עונה. החלון הקצר שעלייו דיברו לפני תחילת העונה, החלון שיסגר לאחר שהקבוצה תתרוקן מנכסיה עקב תשלום משכורת עתק שוברת שוק לברוק פרדי בשנה הבאה, נסגר מוקדם יותר משחשבו ואין מאושרת יותר מגרין ביי שזה המצב.

למעשה, שתי הקבוצות נמצאות במצב דומה ביותר הביצועים שלהן בהתקפה  (סן פרנסיסקו  2 גרין ביי 4), והסטיסטיקות שלהן הן כמעט זהות לחלוטין, רק שגרין ביי מצליחה לסגור משחקים עם נצחונות בעוד סן פרנסיסקו  נוטה להשמיט יתרונות ברבע רביעי חלש. להגנת סן פרנסיקו יש יתרון משמעותי בדירוג ההגנה (6 לעומת 12) אבל זה כשניק בוסה משחק. שתי הקבוצות צמודות בטופ 10 עם 25 נקודות בממוצע למשחק, אבל צמודות בבוטום 7 באחוזי הרד זון. מה שאומר שכנראה נראה מהלכים ארוכים לניקוד ושבירות בסכמות ההגנה שמאפשרות את הפריצות האלו. אבל כל זה בטל בשישים לנוכח העובדה שסן פרנסיסקו תפתח את המשחק עם ק"ב מחליף,  ברנדון אלן, שחקן שבילה בקריירה בת ה11 שנים שלו כמחליף ב5 קבוצות שונות ובשלוש השנים האחרונות השתתף ב2 משחקים ורק כדי לקחת ברך בויקטורי פורמיישן.

לסיכום: למרות המסלול השונה ששתי הקבוצות  נמצאות עליו,  זה היה יכול להיות משחק מדהים, בדרך כלל המפגשים בין היריבות הוותיקות והשקולות האלו היו מרתקים ומותחים עד השנייה האחרונה, ובדרך כלל הפאקרס הפסידו בשנים האחרונות בדרכים מתסכלות במיוחד – אבל לא הפעם.

סיאטל סיהוקס (5- 5) – אריזונה קרדינלס (6- 4), סיאטל, ראשון 23:25

סיאטל ניצחה, די במפתיע, את סן פרנסיסקו וסיבכה מאד את התמונה בבית ה-NFC מערב. די-קיי מטקאלף חזר להרכב והשיג 70 יארדים אך התופס המוביל היה דווקא ג'קסון סמית-נג'יגבה שהשלים 110 יארדים באוויר. עם שני תופסים איכותיים, ג'ינו סמית נראה טוב יותר מבשבועות האחרונים והשלים מסירות ב-78% דיוק וחטיפה אחת בלבד. ההגנה הצליחה לעצור במידה רבה את כריסטיאן מקאפרי (שצבר "רק" 100 יארדים כוללים, רובם על הקרקע) וחוץ ממנו וג'ואן ג'נינגס, אף אחד משחקני הכישרון הרבים של הניינרס לא היווה פקטור במשחק. אם הקבוצה תמשיך לשחק כך, היא יכולה להשתלט על הבית ולהשיג הופעה לא צפויה בפלייאוף.

מי שעומדת בראש בית ה-NFC מערב הצפוף היא אריזונה, שהיא היחידה בבית במאזן חיובי (כל היתר במאזן חצוי). הם חוזרים משבוע החופש שלפניו רמסו בבית את הג'טס. קיילר מאריי החטיא רק 2 מסירות (מתוך 24) מול הגנת ניו יורק וג'יימס קונר ממשיך להוות איום רב-גוני ואפקטיבי (113 יארדים כוללים). טריי מקברייד והרוקי מארווין הריסון ג'וניור נותנים תפוקה באוויר והתקפת הקבוצה משיגה כמעט 27 נקודות במשחק בחודש האחרון בו הם מנצחים ארבעה משחקים ברצף. גם ההגנה משחקת טוב יותר לאחרונה ואפשרה רק 14 נקודות למשחק במהלך רצף הניצחונות. הקרדינלס מנצלים את החולשה הבלתי צפויה של הניינרס ואת חוסר היציבות של הסיהוקס והראמס כדי להתייצב בראשות הבית שם הם מקווים להישאר עד לסוף העונה ולזכות באליפות הבית הראשונה שלהם מאז 2015.

תחזית : משחק בעל חשיבות גדולה במאבקי המיקום בבית המערב, שם משחק אחד בלבד מפריד בין המובילה לאחרונה בטבלה. שתי הקבוצות נמצאות בתנופה ומציגות התקפה יעילה והגנה יציבה כך שצפוי לנו משחק צמוד ומרתק. כשהכוחות כל כך שקולים, "השחקן ה-12" בסיאטל, שהוא הקהל הקנאי והקולני שלהם, עשוי להכריע. נהמר על ניצחון של הסיהוקס בהפרש של 4 נקודות שיהפוך את הבית למסובך וצמוד עוד יותר.

לוס אנג'לס ראמס (5- 5) – פילדלפיה איגלס (8- 2), לוס אנג'לס, הלילה בין ראשון לשני 03:20

המשחק שחותם את יום ראשון מזמן לנו קרב צמרת ב- NFC, בין שתי קבוצות במומנטום מצוין, ולנו רק נותר לחכוך ידיים בציפייה למפגש איכותי ומהנה.

האיגלס מגיעים לעיר המלאכים עם רצף מרשים של שישה ניצחונות, חמושים בהתקפת הריצה מספר אחת בליגה, ועם המאזן השני בטיבו בחטיבת ה- NFC. ג'יילן הרטס וסקוואן בארקלי הם אחד מצמדי הקווטרבק/רץ אחורי הטובים בליגה, אם לא הטובים ביותר. אומנם החלק הדומיננטי בהתקפה זאת הריצה, אבל גם בתחום המסירה הרטס אינו קוטל קנים, ושיתוף הפעולה שלו עם התופסים דבונטה סמית ואיי ג'יי בראון טוב למדי. הגנת האיגלס עברה טרנפורמציה של ממש משנה שעברה, וכרגע היא אחת מהטובות בליגה, עם ספיגה של הכי מעט יארדים כוללים.

הראמס נמצאים גם הם בכושר טוב, רושמים ארבעה ניצחונות מחמשת המשחקים האחרונים, רק שפה נגמר הדמיון ומתחילים ההבדלים. להבדיל מהאיגלס, הראמס בנויים בהתקפה על משחק המסירה, ומאז שהתופס קופר קאפ חזר מפציעה במחזור השמיני, הקווטרבק מת'יו סטאפורד משתפר בצורה חדה, ובלוס אנג'לס משיגים עשרה ט"ד באוויר בארבעה משחקים, לעומת שלושה בלבד בששת המשחקים הראשונים. הבעיה הגדולה של הראמס מתחילת העונה, היא ההגנה, שספגה פחות מעשרים נקודות רק פעם אחת כל השנה, ומול המכונה ההתקפית מפילדלפיה זאת בהחלט בעיה, בעיה גדולה. 

נתון מעניין – לג'יילן הרטס יש 11 ט"ד בריצה, שני רק לדריק הנרי מהרייבנס. מדובר בקווטרבק, למי שעדיין לא הבין…

תחזית : מזרח מול מערב, משחק ריצה מול משחק מסירה, מאמנים יצירתיים, ואנחנו מרוצים. למרות השיפור בלוס אנג'לס, לפילדלפיה יתרון מוחץ בהגנה, והיא תנצל אותו עד תום להשיג ניצחון חשוב, התשיעי במספר.

לוס אנג'לס צ'רג'רס (7- 3) – בולטימור רייבנס (7- 4), לוס אנג'לס, הלילה בין שני לשלישי 03:15

הצ'רג'רס השיגו ניצחון רביעי ברציפות למרות שספגו – לראשונה העונה – יותר מ-20 נקודות. הניצחון הושג הפעם בזכות ההתקפה, כשג'סטין הרברט מוסיף ל-297 יארד ו-2 ט"ד באוויר (ללא חטיפות) גם 65 יארדים על הקרקע והתופס הרוקי לד מקונקי צובר 123 יארד במשחקו הטוב בקבוצה עד כה. ההגנה, כאמור, התקשתה מול ג'ו בורו וחבריו וספגה 466 יארדים כוללים ו-27 נקודות. למרות זאת, היא עדיין מדורגת במקום הראשון כשהיא סופגת רק 14.5 נקודות בממוצע למשחק – כמעט 2 נקודות פחות מהבאה אחריה. האיזון שנוצר בשבועות האחרונים בין ההתקפה להגנה ובין משחק המסירה למשחק הריצה נראה מבטיח מאד ומבשר טובות לחבורה התכולה מלוס אנג'לס.

הרייבנס ספגו הפסד כואב בפיטסבורג והתרחקו מצמרת החטיבה ומראשות בית ה-AFC צפון. הגנת פיטסבורג הצליחה לבלום את הצמד ג'קסון והנרי כשאיפשרה "רק" 124 יארדים קרקעיים להתקפת הריצה האימתנית של בולטימור. עם איום קרקעי תחת שליטה, גם התקפת המסירה של בולטימור תפקדה פחות טוב מהרגיל והקבוצה צברה רק 16 נקודות. הגנת המסירה המושמצת הייתה דווקא לא רעה ולא איפשרה לראסל ווילסון לצבור אף ט"ד, כשכל 18 הנקודות של פיטסבורג הגיעו בשערי שדה. התופס ג'סטין טאקר האמין בד"כ החמיץ 2 שערי שדה שהיו יכולים לשנות את התמונה. הבועט שהיה  "המדויק בליגה" החמיץ כבר 6 בעיטות העונה וזה משהו שהקבוצה צריכה לשים לב אליו לקראת שלבי ההכרעה של העונה.

תחזית : שתי הקבוצות נמצאות קרוב לצמרת אך לא יסיימו כנראה כאלופות הבתים שלהם, מה שישאיר אותן עם כרטיסי "ווילד קארד". הגנת לוס אנג'לס טובה יותר וגם ההתקפה שלה נמצאת בתנופה לאחרונה. כשהם במשחק ביתי ובולטימור במשחק חוץ שני ברציפות, הצ'רג'רס יצליחו לנצח בהפרש של 5 נקודות בזכות כמה מהלכים גדולים של ג'סטין הרברט ולשפר את מקומם במאבקי הדירוג של ה-AFC. ג'ים הרבו ינצח את אחיו ג'ון בפעם הראשונה במשחק NFL וינקום על ההפסד בסופרבול (עם הניינרס מול הרייבנס ב-2013).