12.11.2024, צ'ייס סנטר, סן פרנסיסקו, קליפורניה

איזה יום מיוחד חל היום!

קליי תומפסון, המאבריק החדש והנוצץ חוזר לביי-אריאה אחרי 13 עונות במדי הווריורס הוא מגיע כטקסני לכל דבר ועניין.

גולדן סטייט כבר עדכנו שמי שיגיע למשחק הערב יזכה לקבל כובע "סקיפר" קליי סטייל, נו, סקיפר…כן…רב-חובל כזה..

אז האם ההפלגות בימי המפרץ הפכו לרכיבה על סוסים או לצפיה בשוורים מנסים להעיף מעל גבם רוכב מזדמן? שאלה יפה.

אני לא יודע איך קליי מתאקלם שם אבל לפי התגובות שלו הוא בסדר, ולפי החוויות שלי מהגמר בעונה שעברה שהתקיים בדאלאס, העיר דיי סבבה, לא טירוף של סן פרנסיסקו והאזור הזה, הרבה יותר "דאון טו ארת'" – מחוברים לקרקע, לפחות בתחושה הכללית.

מצד שני, ישנתי בדאון טאון במלון הכי זול שמצאתי שהיה נראה סבבה אז יש מצב שיש סצנת עשירים (מישהו אמר נפט?!) למעשה, בטוח שיש. פשוט לא הרגשתי אותה כמו פשוט לחיות ברדיוס הגדול הזה שבין חלקו הצפוני של המפרץ, דרך סן פרנסיסקו עצמה ועד לפאלו אלטו וכל עמק הסיליקון שמיותר לציין כמה אנשים שגרים שם מרוויחים או הרוויחו בחייהם, ככל הנראה לרובם גם יש ביטקוין אז מצבם כנראה השתפר אפילו עוד יותר 🙂 .

אבל נחזור לסיפור המרכזי, למעשה שניה לפני שנחזור אליו אשתף שהערב יש 3 סיפורים מרכזיים.

1 – ענק – חזרתו של קליי ואיך זה יעבוד לשחק נגדו.

2 – פתיחת משחקי הגביע, המשחק הזה הוא במסגרת גביע הליגה, כן, זה שלייקרס זכו בו שנה שעברה בגמר נגד אינדיאנה והמסע לעבר הפלייאוף בוגאס מתחיל היום בכל רחבי הליגה.

3 – סיקור אחרון שלי ככל הנראה כתושב קליפורניה אחרי 3 עונות וקצת.

אז בואו נתחיל דווקא מלמטה, 3, כמו שכתבתי בסיקור הראשון של העונה – אני ואישתי לוקחים את הכלב ונוסעים צפונה במעבר למגורים חדשים בוושינגטון סטייט.

עוברים לגור בקאנטרי סייד של סיאטל (כ-40 דקות נסיעה) באמונה, תקווה, והכוונה שהם יזכו לקבל חזרה את קבוצתם האהובה ה"סופרסוניקס". עד שזה אולי יקרה ב2026, אני אמשיך לנסות להגיע לכמה שיותר משחקים אם כי המרחקים גדלים משמעותית ומ-8 דקות נסיעה מהבית לצ'ייס סנטר זה יהפוך ל-או 3 שעות נסיעה לפורטלנד (העמוסה בכתבים מצויינים שיש לנו בהופס) או טיסה לאחת מהאופציות בצד המערבי של ארה"ב.

בכל אופן זה זמן טוב להגיד תודה (בפעם המי יודע כמה) ואין לי מספיק מילים ודרכים להסביר איזו זכות וכמה מזל נפל בחלקי לחוות את מה שחוויתי.

היו כאלה שאהבו מאוד את הסגנון שלי והיו כאלה שפחות, מובן ומקבל באהבה כל פידבק, אבל תדעו שאותי מאוד שימח לנסות להעביר בצורה שבה אני הייתי שמח לקרוא כמה שיותר ממה שעובר על כתב הופס בארה"ב, החל מהחיים עצמם, דרך התחושות בעיר והקשר של התושבים לספורט המקומי ועד לסיקור עצמו, הליכה בין השחקנים, צילום שגובל בחוצפה רק כדי להביא לכם את ה"שוט" הטוב ביותר שאני יכול להוציא במסגרת הכללים של הליגה וכמובן טיולים במסדרונות הצ'ייס (וכמה כמה אולמות אחרים).

אז בקיצור, תודה למערכת, תודה לכם הקוראים ומקווה שנהניתם.

אני לא פורש מהסיקורים כמו שציינתי אבל הכמות מן הסתם תרד משמעותית.

2. יאלללללה גביעעעעעע.

התחיל כבדיחה, לא מעט אנשים צחקו על הפורמט שאדם סילבר הוסיף, "מה קשור לעזאזל לקרוא לכמה משחקים בתוך העונה הסדירה גביע?".

וואלה, יש קשר, ועוד יותר וואלה, אני חושב שזאת אחת היציאות היותר טובות שהיו לליגה, בטח ובטח לעומת כל רעיון לשינוי שמגיע לגבי האולסטאר שממשיך להיות אחד האירועים החלשים של העונה (אני גם מסכים עם השורה האחרונה, אבל גם מחזק את זה כי האולסטאר מגיע לסן פרנסיסקו השנה ואני אבוא כאורח ולא כתושב).

סך הכל להפוך משחק משעמם בין אינדיאנה ללייקרס, שכנראה היה זוכה לכמות צופים נמוכה, לכ-11 מיליון צפיות זה משהו משמעותי מאוד, בטח ובטח לליגה שהכמות צופים בה יורדת בכל עונה ובצורה מאוד מדאיגה.

עוד נתון כדי להסביר כמה הגביע הזה הוא רעיון חיובי, בגמר עצמו שבין דאלאס לבוסטון היה ממוצע צפיה של כ-12 מיליון צופים בלבד.

אז כאמור, יוצאים לדרך, נקווה לראות את גולדן סטייט מתקדמת במפעל ומגיעה השנה לוגאס.

שנה שעברה היו אלו מילווקי שהפסידו בחצי הגמר לאינדי וניו אורלינס (או בשמה החדש הדסה עין כאראורלינס) שהובסו נגד הלייקרס בעוד משחק 30 נקודות של לברון ג'יימס.

נכחתי בשלושת המשחקים, הסתובבתי ליד שאמס צ'ארניה וחבריו כשהוא היה עוד כתב ולא הכתב המוביל של ESPN ופחות או יותר היחיד שנותר בעמדת המעדכן המהיר.

היה תענוג והעונה כנראה נוותר, מקווה שמישהו אחר יוכל למצוא את הזמן לטוס ולסקר את הטורניר כי קודם כל סיקורים בוגאס זה תמיד כיף, ושתיים, האווירה אכן מאוד מיוחדת ובאמת נותנת תחושת גביע למי מבינינו שאוהב ללכת לענפי ספורט עם טורנירים כאלה (בקיצור, למי שאוהב כדורגל 🙂 ).

הווריורס בבית לא קל בכלל יחד עם דאלאס, דנבר, ממפיס וניו אורלינס.

פרט לנורלינס השבורה לחלוטין מפציעות ארוכות ועוד עונה שנראה שתלך לפח, כל הקבוצות חזקות מאוד.

כן, ממפיס זו קבוצה מצויינת כל עוד ג'ה בריא וגם כשהוא פצוע, השנה הבן של פיפן נותן אחלה של מספרים ותרומה גם מהספסל וגם בחמישייה לכשג'ה מחלים מעוד איזו קפיצה (נפילה) מגובה בלתי סביר בעליל.

נ.ב. מיתוג הפרקטים של הגביע, ברוב המקרים, לדעתי מחריד עד בלתי ניתן לצפייה.

צבעים בוהקים מידי או לחלופין כהים מידי ולא בקטע טוב. לפחות בצ'ייס זה עוד יחסית סביר עם הכחול בצדדים והאפור באמצע אבל גם לא מציאה גדולה 🙂

1. יאללה חגיגת קליי.

סטף אמר שהוא מתרגש, מי לא בעצם?! אפילו אני שראיינתי אותו פעם אחת אחרי משחק מתרגש למרות שהוא היה צנון גמור ורק רצה שנעוף ממנו וללכת הביתה. (מאז אני פחות אוהב אותו).

אז מצד אחד זה יום מרגש, מצד שני? בואו נודה על האמת, מאז 2022 אני לא זוכר את גולדן סטייט רצים ככה, נהנים ככה, טובים ככה!

ולא, לא הגיע כוכב, ולא הגיע הווינג הזה שהקהל כל כך רצה וציפה לקבל (לא לאוין, לא דרוזן, לא מארקנן וגם לא פיג'י) אבל הגיע הרבה לב, הרבה שחקנים שמשחקים בשביל הקבוצה ובעיקר תחושה כללית של קלילות, אבל לא מהסוג המזלזל אלא מהסוג שמחבר. שכיף לבוא לאימונים, שכיף לבוא למשחקים ולדעתי גם נורא כיף להם אוף-קורט בזמן הפנוי שיש לשחקנים לבלות יחד בכל מיני נסיעות למשחקי חוץ ובכללי.

קליי אחלה שחקן, 13 עונות במועדון (כולל 2 בהן היה פצוע ומושבת עם 2 פציעות קשות), הרב לב, 4 טבעות אליפות (שהוא דואג להראות לכל מי שרק רוצה או לא רוצה) ובאמת שלשה שלא רואים כל קדנציה ואנחנו זכינו להמון כדורסל איכותי שכלל גם הגנה אגרסיבית וחכמה לצד שלשות וריצות מהירות של התקפה שנראה שאי אפשר לעצור.

אבל הזמן עשה את שלו, הפציעות עשו את שלהן וקצת מרמור, בעיקר בעונה האחרונה, גם מצד קליי וגם מצד שחקנים אחרים והמועדון הרגיש שצריך להגיע שינוי.

אגב, הם הציעו לקליי חוזה הוא פשוט העדיף אחד ארוך וגדול יותר (לגיטימי, במיוחד לשחקן שנמצא הירידה ביכולת ולא נעשה צעיר יותר) בדאלאס הפיינליסטית מהעונה האחרונה, וסך הכל אם אני במקומו אני גם הולך על זה.

גם סטיב קר הוריד אותו לרמת הרול פלייר שעולה מהספסל, גם הווריורס לא נראו טוב וכבר שנתיים מגרדים מהצד התחתון את הפליי-אין, וגם, ואולי החשוב ביותר, דאלאס טובה, ולדאלאס יש את לוקה וקיירי והשלמת סגל שנראית סך הכל בסדר גמור. הפוטנציאל לעוד טבעת כשלוקה הוא השחקן שלידך קיימת על אף שהסלובני טרם עשה זאת.

בואו נראה, אומנם סמפל סייז קטן, אבל מעניין לראות איך קליי מתאקלם בטקסס.

אחרי משחק ראשון אדיר של 22 נקודות ב-60% משלוש (6/10), 7 ריבאונדים ו-3 חטיפות – קליי לא הצליח לחצות ב-9 המשחקים הנוספים של העונה את רף 20 הנקודות.

גם האחוזים ירדו פלאים, ובשני המשחקים האחרונים של דאלאס הוא היה די זוועה, וסיים עם ממוצע של 15% משלוש. איכס.

אם משווים בין העונה האחרונה של קליי כווריור לקליי המאבריק רואים בעיקר כמה הוא לא מגיע לקו, מה שאולי מעיד על כמות חדירה לצבע קטנה משמעותית.

עונה שעברה הוא הגיע לקו 1.8 פעמים בממוצע למשחק ועד עכשיו בדאלאס רק 0.7 פעמים.

מצד אחד הוא עומד על 100% מהקו העונה, מצד שני מתוך 10 משחקים – ב-6 מהם הוא לא זרק ולו פעם אחת מהקו.

אז הקו בירידה אבל מלבד זה הוא יחסית בסדר, לא עף לשמיים וגם לא התרסק לרצפה, שחקן חמישייה לגיטימי, עדיין בשלב של להתחבר למועדון החדש ולסגנון המשחק.

אחרי המשחק הראשון ראיינו אותו לגבי דאלאס והוא לא הסס לענות "ברור לכולם וגם לי שהקבוצה הזאת היא של לוקה, הוא שחקן ענק ואנחנו צריכים לעזור לו". שמתי ציטוט, אבל זה לא אחד לאחד אלא בכללי מה שהוא התכוון להגיד שזו לא קבוצה שבה לא ברור מי מוביל או מי לוקח על עצמו את ניהול ההתקפות (אגב, זה שלוקה הוא המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה ממש לא אומר שהוא יקח את הזריקה האחרונה בהכרח)יש לוקה ועל פיו יישק דבר.

דאלאס פתחה את העונה בצורה סבירה עם מאזן 5-5, מה שמספיק למקום 11 במערב הקשה, סתם לצורך השוואה למזרח הלא פחות מנוראי, שם 5-5 של אינדיאנה מספיק למקום השלישי!!

גולדן, שכבר כתבתי עליה, נראית משוחררת ועל אף שלא הגיע כוכב החיבור והמועדון בצורתו החדשה עם תחושה של חוסר אגו נראים מצויין, אחרי הפסד מביך לקליבלנד הם נתנו בראש לאוקייסי המצויינים (והתודות כנראה לוויגי שפצע את הולמגרן – החלמה מהירה חביבי, שבר באגן?! אתה שחקן כדורסל או סבתא שהחליקה באמבטיה?!) וגם הספיקה לנצח את בוסטון האלופה במה שנראה כמו פתיחת עונה לא פחות ממדהימה, מאזן 8-2 והמקום השני יחד עם פיניקס. בקיצור – וואו.

ב-NBC פרסמו סרטון ברוכים השבים שכל השחקנים וסטיב קר הכינו לו, מלא ברכות והמון אהבה כיאה למי שעזר ותרם כל כך הרבה למועדון.

אני כרגע עוד בבית, 10:50 בבוקר, בטח אצא מוקדם היום לאולם, אבל בהחלט יש המון תחושות התרגשות ומעמד מיוחד נוסף להיות בו ולחוות וזה כיף אדיר.

אשתדל כמו תמיד לספק לכם את הסיקור שיתן לכם הצצה מקרוב על התחושות והמראות מהאירוע.

טרום משחק:

16:44, חדר האוכל בצ'ייס, מייק הבחור שרושם את צוותי התקשורת בשביל לקבל את הארוחות חזר אחרי שלא ראיתי אותו מתחילת העונה, אחלה בחור!

חיבוק מהיר, סיפרתי לו שאני עוזב בקרוב, הוא אמר שינסה להשיג לי כובע ובאבל הד של קליי…יאללה!

צופה בטלוויזיות פה בבוסטון נגד אטלנטה וכרגע הם הזוכים שלי בפרקט המכוער ביותר, איזה ירוק מסנוור ונוראי.

הכרוז של הווריורס (ששכחתי את שמו) התיישב מולי לאכול, שאלתי אותו אם הוא מתרגש והוא אמר שהוא 20 שנה עובד פה ומעולם הוא לא ראה כזו הכנה מפוארת לחזרה של שחקן, הוא אמר לי להתכונן כי הולך להיות "מרהיב". נחכה!!

אוקיי, 3 באבל הדז! גם לוני וגם של פודזימסקי וטרייה יחד (תמונה מצורפת).

מלווין הכתב הצרפתי ביקש ממני לעדכן כשקליי עולה לחימום, מקווה שזה יקרה מאוחר יותר כשיהיה קהל, בינתיים 17:05 ויש את דרק לייבלי מתחמם וזהו בערך.

17:24 – קפיצה קטנה לחדר ראיונות של לפני המשחק לשמוע את סטיב קר מדבר על קליי, הוא מספר כמה מדהים זה איך הוא חזר לעצמו אחרי 2 פציעות כל כך קשות שהשביתו אותו לשנתיים וחצי וכמה הוא מעריך אותו בתור שחקן ואדם.

הוא מוסיף שהוא מעריך את איך שהוא התמודד עם מה שהפציעות השאירו איתו ואיך הוא הצליח להתעלות מעל התסכול שכרוך בזה.

אחרי הראיון של קר לתקשורת הגיע זמן טוב ללכת לנשנש גלידה, אמרתי נעלה למושב נאכל גלידה נכתוב עוד קצת, אז זהו שלא. לוקה כבר למטה. משליך את הגלידה ורץ לצלם. 

לוקה נראה באווירה מאוד חיובית, מחייך הרבה ונראה שהגיע עם מצב רוח טוב, גם הזריקות בחימום נכנסו באחוזים גבוהים.

בצד השני וויגינס ופודזי הגיעו לחימום.

לאט לאט הקהל מתחיל להכנס וזה מראה כל כך מוזר שכולם עם הכובע מלחים הזה של קליי.

17:51, הלכתי למאחורי הקלעים, מחוץ לחדר הלבשה של דאלאס, יש פה כמה וכמה כתבים שכנראה מחכים שקליי יעלה להתחמם אבל משהו בי אומר שהוא אולי לא יעלה בכלל לחימום דווקא בערב כזה.

גם ככה בטח מוזר להיות בצ'ייס ובחדר הלבשה של האורחים.

פספוס איזילי שעבר את הקו לצד התקשורת מפלרטט פה בצרורות עם כל כתבת שנכרת בדרכו, הגיע היום עם חליפה וחולצה חמודה של קליי.

הרגע הגיע, סטף בצד אחד, קליי לתשואות הקהל שהספיק להכנס בצד השני איזה רגע מרגש, הזריקה הראשונה של קליי בחוץ אבל בחיי הוא נראה יותר מאושר מאשר בכל משחק אחר שראיתי אותו במדי הווריורס.

כולם ירדו לנוח, נשאר דריימונד וזה הסימן שלי לקחת גלידה (נוספת!! לעזאזל שזרקתי את הקודמת) ולעלות להמשיך לכתוב לכם.

כחצי שעה לתחילת המשחק, מחכים בסבלנות לטריוביוט שבטח יחל עוד משהו כמו 10 דקות – רבע שעה. 

בינתיים שחר מעדכן אותי מהבית שהכרטיסים עולים בטירוף, בדרך כלל קרוב לשעת המשחק יש ירידה חדה במחירים, נכון לעכשיו, 12 דקות ל-7 המחיר הזול ביותר עומד על 484 דולר והיקר ביותר על 3,500!!! משחק עונה סדירה! (בסדר בסדר….גביע נו…), איזה מאורע.

קלי הוצג, ציפיתי ליותר ת'אמת, אבל עדיין היה יפה והקהל כיבד וחיבק כמובן.

חמישיות:

סטיב קר עדכן במהלך השבוע שהחמישייה שתפתח הערב (ופתחה במשחק הקודם, זו החמישייה שהוא מצפה לראות ברוב המשחקים בהינתן בריאותם של כל המשתתפים, אז…תתרגלו 🙂 ).

גולדן סטייט: סטף, מלטון, וויגינס, דריימונד, טרייס

דאלאס: קיירי, לוקה, קליי, מארשל, גאפורד

מהלך המשחק:

רבע ראשון:

מהלך ראשון במשחק, סטף עוצר את קליי בעבירה, נראה שסטף ישמור עליו לפחות בהתחלה, וויגינס על לוקה ומלטון על קיירי.

קליי מהקו, נקודות ראשונות בקריירה נגד גולדן סטייט, 2 מ-2.

סטף עונה לשמירה של קליי עם שלשה! איזה משחק כיף נראה שנקבל פה.

לוקה כבר עם 5, דריימונד עונה עם שלשה מהפינה, קצה טוב למשחק, 9-8 דאלאס, 9:30 לסיום הרבע.

קליי מאבד לחטיפה יפה של סטף מתחת לסל, יותר מידי אדרנלין אומר לי מלווין וסטף מעיף אייר-בול מהשלוש.

וואו! דריימונד, חסימה על נאג'י מארשל (שנראה טוב העונה במדים החדשים של דאלאס) וקפיצה להציל את הכדור מהחוץ תוך כדי מסירה למתפרצת של מלטון שמסיים בקלילות מתחת לסל, איזו פתיחה. טיים אאוט מאבריקס, 14-9 ווריורס, 8:15 לסים הרבע.

סטיב קר לוקח טיים אאוט אחרי עבירת תוקף של מארשל על דריימונד, שנותן משחק ענק בינתיים, הסיבה היא בגדול, לפחות כך נראה מפה, מארשל פגע לדריימונד באשכים, הוא נשכב על הרצפה וקר כמו אבא טוב קורא לעצור את המשחק :).

5:28 לסיום הרבע הראשון, הקצב הטוב ממשיך, גולדן סטייט קצת בורחים אבל עדיין בקטנה, 22-14, סטף עם 8 מוביל את הביתיים.

קיירי עם עבירה שניה עוד ברבע הראשון, צרה לדאלאס ובטח נראה את לוקה חוזר מוקדם מהמנוחה המוקדמת שהוא מקבל בדרך כלל באמצע הרבע הראשון.

אכן חוזר במקום קיירי.

סטף לוהט, 10 נקודות ב-8 דקות, 4/6 מהשדה, 24-15 ווריורס.

לוקה משיב עם שלשה.

לוקה זה משהו אחר, יותר מידי פעמים רואים סלים שלו ושואלים איך לעזאזל זה נכנס?!.

שלשה ראשונה לקליי מגיעה 1:20 לסיום הרבע, הקהל מוחא כפיים על אף שזה נגדם. 28-25 ווריורס.

באדי הילדדדד כפרה עליו איזה שלשות מהירות הוא מוציא.

סיום רבע ראשון: 33-27 ווריורס.

רבע שני:

דריימונד שחטף מכה באזור המפשעה (אשכים אשכים…בסדר…) ירד לחדר ההלבשה מיד אחרי ועכשיו נראה שהוא חזר לספסל, עם שתי שקיות קרח על הברכיים אבל לפחות בספסל, חדשות טובות.

לוקה כבר עם 14 נקודות ב-50% מהשדה, חודר לצבע בקלילות אחרי כמה ניסיונות מרחוק.

וואוו…קליי עולה לשלשה, חסימה יפה מאוד של מודי שרץ כל הדרך ובניסיון לתת דאנק על קליי הוא חוטף עבירה מהאחרון, 2 זריקות מהקו, שתיהן בפנים.

8:51 לסיום המחצית, טיים אאוט סטיב קר אחרי איבוד כדור שמסתיים בעוד לייאפ קליל של לוקה. דונציץ' כבר עם 16 נקודות, 3 ריבאונדים ושני אסיסטים ב-13 דקות בלבד, 39-36 גולדן סטייט.

החטאה של מלטון ודאלאס עולים ליתרון 40-39 אחרי מתפרצת וסל קל של גאפורד בצבע.

הכוונת של באדי הילד לא מאופסת בינתיים, שתי החטאות רצופות מרחוק, בצד השני קליי מעניש עם הטעיה שמעיפה את הילד הצידה לשורה הראשונה ותופר עליו שלשה.

קליי מוסיף שלשה נוספת והקהל לא בטוח אם לחגוג או לא, טיים אאוט ווריורס, דאלאס בורחים ל- 48-41, 6:25 לסיום המשחק.

החמישייה השניה של גולדן סטייט עם מאזן שלילי של 21-8 ברבע השני, +/- של 13- פודז, 12- באדי, 9- קומינגה. לא נעים, נראה מה מתפתח.

באדי הילד שומע ומספק, עצירה יפה של דריימונד שחזר, סטף מוציא מתפרצת, הילד מסיים עם שמירה של קליי מתחת לסל.

סטף מאבד בניסיון למצוא את דריימונד מתחת לסל, לוקה רץ וחוטף מכה בפנים, נשכב על הרצפה אבל נראה שהוא בסדר.

וויגינס עם דאנק, סטף עם אסיסט רביעי, 57-48 דאלאס.

1:22 לסיום המחצית הראשונה, טיים אאוט נוסף של דאלאס, 59-54.

גולדן סטייט מצליחים לעשות כמה עצירות, חלקן במהלכי הגנה לוחצת טובה וחלקם בהמון מזל (שלשה סופר פנויה של קיירי שלא נכנסה בנס), סטף מוליך את ההתקפה, דריימונד שחזר אחרי מנוחה ארוכה מהפציעה שחטף נראה כל כך חיוני וכל כך משמעותי, בעיקר בהגנה אבל היום גם בהתקפה הוא כלי מאוד חשוב, יש לו 8 נקודות ב-2/3 מהשדה ו-3/4 מהקו, 5 ריבאונדים ו-2 אסיסטים, בלוק וחטיפה.

סטף כזה שחקן נדיר! סוחט עבירה מקלי תוך כדי שהוא קולע באיזה פינגר-רול מוזר בקשת של 10 מטר גובה וכמובן שהוסיף חצי ריקוד. עם זאת הוא מחטיא מהקו 🙂 .

תוצאת מחצית: 63-59 מאבריקס.

סיכום מחצית ראשונה:

טוב, חגיגת קליי לא מאכזבת.

קצב טוב של שתי הקבוצות, 53% של דאלאס לעומת 49% של גולדן סטייט מהשדה, הרבה ריצות וזרימה בהתקפה, ההגנות עושות את המקסימום אבל יש לנו פה באמת מקבץ של קלעים לא מהעולם הזה.

דריימונד וקיירי עם מיעוט דקות יחסי, אחד בגלל מיני פציעה השני עם בעיית עבירות מוקדמת, 15 ו-14 בהתאמה.

סטף מוביל את הווריורס עם 14 נקודות ו-6 אסיסטים.

דריימונד אדיר בהגנה (חסימה, 2 חטיפות, 5 ריבאונדים והרבה פיזיות)ותורם הרבה גם בהתקפה.

בצד השני כמובן לוקה, מיותר בכלל לציין, 22 נקודות, 3 ריבאונדים ו-3 אסיסטים, 9/17 מהשדה.

קליי עם 11 נקודות, 3 שלשות במחצית הראשונה, שחר כתב לי שנראה לו שהוא הולך לשבור את השיא שלו (14 שלשות במשחק)…איך נאמר? לא נראה לי.

קיירי מסתפר ב-8 נקודות בלבד.

מחכים ומצפים לראות התאמות ועוד המון התקפה (והגנה) משובחת.

רבע שלישי:

סטף עם נקודות ראשונות, מוריד למינוס 2 בלבד.

קליי עם שלשה רביעית הערב, משתיק כבר את הקהל.

שתי החטאות רצופות של קליי משלוש, אחת פוגעת המסגרת של הקרש, אאוץ', סטף מעניש בצד השני מתחת לסל ועולה ל-18 נקודות אישיות.

אאוף….תוסיפו אייר בול לשלשות של קליי. לא נעים.

סטף העניש את קליי פעם אחת על החטאת שלשה ועכשיו הוא מעניש פעם שניה עם שלשה משלו, קליי מתגעגע? 🙂

8:03 לסיום הרבע השלישי, ווריורס עם ריצה של 13-3 ברבע השלישי חוזרים להוביל – 72-66.

מדד +/- נוכחי: דריימונד 21+, סטף 19+, וויגינס 15+.

10 הפרש לגולדן סטייט, דאלאס עדיין עם 3 נקודות במחצית השניה, אנחנו כבר 7 דקות לסיום הרבע השלישי.

הגנה מדהימה של גולדן סטייט, אם אני לא טועה הם שניים בליגה, פשוט חונקים את דאלאס.

דניאל גאפורד מטביע אחרי החטאה של לוקה אחרי יותר מידי דקות שדאלאס לא מוצאים את עצמם בהתקפה.

ממשיכים עם חטיפה ועוד 2 של לוקה וסטיב קר לוקח טיים אאוט לדעתי בעיקר כדי לרענן את השורות. 5:39 לסיום הרבע השלישי – 79-70 גולדן סטייט.

נתון מוזר שצריך לשים לב אליו – הווריורס רק עם 9/17 מהקו! 8 החטאות זה הרבה יותר מידי.

השחקן היחיד שהצליח לשמור על 100% הוא מודי עם 2/2. סטף בצד השני של המתרס עם 0% כאשר החטיא את הזריקה היחידה שלו מהקו הערב.

בלי לשים לב, ריצת 10-0 של דאלאס ישר מאז הטיים אאוט הובילה אותנו עד ל- 79-76.

סטף מרגיע טיפה עם סל מחצי מרחק. 

קומינגה עוזר לסטף להרגיע.

באדי הילד שלשהההה, אסיסט של סטף! חזרנו לפלוס 8.

סטף עם 2 החטאות רצופות מתנצל בפני חבריו ויורד לנוח.

לוקה עם אנד וואן נוסף מוריד את ההפרש ל-4 בלבד אחרי שהוא פוגע מהקו.

סיום רבע שלישי: 96-89 ווריורס מגיע אחרי ריבאונד התקפה וסל של לוני.

צמד הסנטרים של הווריורס עם 12 ריבאונד התקפה משותף! טרייס עם 5(9 סך הכל) ב-14 דקות ולוני עם 7 ריבאונד התקפה (10 סך הכל) ב-13 דקות בלבד! נהדר.

רבע רביעי:

דאלאס פותחים טוב ומורידים למינוס 3 בלבד.

קומינגה עם החטאה נוספת, בצד השני עבירה על קיירי שילך לקו עם אופצייה להוריד לנקודה אחת הפרש בלבד. עושה את זה עם 2/2 מהקו.

לוקה מנסה לחסום את קומינגה, הכדור עף החוצה שריקה לעבירה של דונציץ' שממהר לזעוק לצ'אלנג', קיד מן הסתם מגיב בחיוב ומבקש מהשופטים לבדוק את העניין – לא צלח לחברים מטקסס.

קומינגה פוגע בשתיים מהקו. 98-95 ווריורס.

קיירי משווה את התוצאה! שלשה כל כך יפה.

באדי הילד חוזר למגרש במקום קומינגה ומחזיר את היתרון לביתיים.

לייבלי עם אנד וואן, מחטיא מהקו, שוויון 100, 8:30 דקות לסיום המשחק.

לוקה מוצא את קליי בפינה, שלשה חמישית לקליי בערב לא מדהים בינתיים מהשדה, 5/14.

קליי נזכר שזה משחק החזרה שלו ומוסיף עוד שתיים, מתעורר ברבע הרביעי תומפסון.

גולדן סטייט לא מסודרים בהתקפה המון הזדמנויות לא מנוצלות, לוני מחטיא אחרי ריבאונד התקפה מספר 9 שלו, קליי בצד השני תופר את השלשה השישית שלו ואנחנו ב- 110-105 למאבס כאשר נותרו 5:16 לסיום המשחק.

סטף לדריימונד….קואסט טו קואסט דריימונד נכנס ללייאפ….בחוץץץץ כמה חבל!

בצד השני גאפורד עם דאנק ועבירה יכול להעלות ל-8 הרפש, 4:33 לסיום המשחק, מחטיא, רק 7.

החטאה נוספת של סטף מרחוק, טיים אאוט של דאלאס, 112-105, 4:17 לסיום.

גולדן סטייט חייבת סל שיחייה פה את המצב.

חטיפה של סטף מלוקה! נייס! מלטון שלשה! כמה חשוב! 112-108.

סטף מחצי מרחק מחזיר למינוס 6 אחרי סל של גאפורד.

ירדנו מ-3 דקות, כדור של קליי. גאפורד פוגע מקרוב, אופנסיב על דריימונד! כדור של הווריורס.

סטףףףףףףףףף מעיף את הקהל, שלשה! 114-113! 2:25 לסיום.

סטףףףףףףף מקרוב! 115-114 ווריורס, טיים אאוט דאלאס!! 1:49 לסיום המשחק. איזו אווירה מדהימה!

לוקה דונצ'יץ' ללא נקודות בכל הרבע הרביעי! הזיה. זריקה אחת בלבד שלו מהשדה…מוזר מאוד.

לוקה פנוי לחלוטין, קליי מנסה שלשה אין אנד אאוט!

סטף מנסה למסור לאלי הופ של וויגינס, חזק מידי, כדור של דאלאס.

לוקה לא פוגע מול הגנה פנומנלית של וויגינס.

סטף עם הכדור, שלשששששששששששה!!!!!! סטף בזעקות THIS IS MY HOUSE למצלמות! איזה טירוףףףף! 118-114 גולדן סטייט, 26 שניות לסיום.

גריימס עם שלשה! דווקא הוא מכולם! 118-117. אלוהים שישמור.

עבירה מהירה, 13 שניות לסיום, סטף הולך לקו.

סטף עם שניהם בפנים!

התקפה לוקה שלשה אחרונה…בחוץ! 

נגמר! ניצחון!

קליי מתגעגע לבית האמיתי שלו.

תוצאת סיום: 120-117 לגולדן סטייט.

סיכום המשחק:

וואו וואו וואו!

אני לא יכולתי לבקש משחק פרידה טוב יותר מהתצוגה שקיבלנו פה הערב. (לא להספיד אני עדיין קוסטשנאבל לשישי נגד ממפיס 🙂 ).

איזה ערב מרגש, קבלת פנים כל כך חמה לקליי שמקבל צילומים מכל כיוון, הוא בא להודות לקהל גם אחרי ההפסד.

מצד אחד בטוח כואב לו ההפסד, מצד שני הוא בטח שמח בשביל חבר שלו סטף ואו…כמה שהוא מכיר את הסטף מובס האלו.

מחצית ראשונה די מאוזנת, רבע שלישי שדאלאס נעלמה חצי ממנו וחזרה בחצי השני, קצת מהפכים ברבע האחרון שהיה שייך ברובו לקליי ואז סטף שחוזר, דופק שלשה לא מהעולם הזה ומוסיף 2 מהקו כדי לסגור את הסיפור.

ווריורס לא עשו עבירה על דאלאס כדי לשלוח אותם לקו ולוקה החטיא מרחוק.

הנתון הכי מוזר של הערב, 0/3 מהשדה של לוקה בכל הרבע הרביעי!

מניח שאולי הוא רצה לפנות את השטח קצת לקליי בכל זאת, עבור כולם זה עוד משחק ובשביל קליי זה משחק שהוא כנראה לא ישכח.

בקיצור חוויה מדהימה! כדורסל מעולה.

48% מהשדה של הווריורס אל מול 52% של דאלאס.

50 ריבאונדים לעומת 40

המון ריבאונד התקפה של הסנטרים ובעיקר של לוני.

ובקיצור למספרים:

סטף עם 37 נקודות, 9 אסיסטים, 6 ריבאונדים, 14/27 מהשדה, 5/12 משלוש.

דריימונד עם 11 נקודות, 7 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 3 חטיפות ו-2 חסימות ומשחק הגנה מצויין.

קומינגה מהספסל עם 16 ובאדי הילד ו-מלטון עם 14 כל אחד.

אצל דאלאס, לוקה מסיים עם 31 נקודות, 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.

קליי עם 22-4-3 באחוזים טובים שהשתפרו פלאים במחצית השניה ובעיקר ברבע הרביעי – 7/17 מהשדה. 6/12 (50%) משלוש.

קיירי ביום קצת יותר רגוע כאשר נכנס לבעיית עבירות מוקדמת מסיים עם 21-3-6.

זהו מה אומר חברים?

היה תענוג, עדיין תענוג.

אני אמשיך לנסות להגיע לכמה שיותר משחקים ולהביא את התמונות והאווירה מהאולם.

מודה לכל אחד ואחת מכם על הזמן שהקדשתם לקרוא את הכתבות.

תודה לכל צוות הופס האדיר באמת.

ותודה אחרונה לגולדן סטייט שהביאה לי חוויית אליפות, פלייאוף נוסף ופלייאין והמון המון רגעים בלתי נשכחים שילוו אותי עוד המון שנים.

מקווה שעבר עליכם ערב שקט ושיהיה המשך שבוע טוב ונעים עם המון כדורסל מדהים!

תודה.