המשחק המעניין בין האלופה לסגנית מובילת המערב הבטיח וגם קיים. יצאנו לבדוק האם מאזני הקבוצות משקפים יכולת אמיתית או שמדובר במומנטום זמני.

"סטיב קר החליט שגולדן סטייט הולכים לרוץ השנה"(ESPN)

איך אפשר לרוץ יותר מהר ממהר? כנראה שאפשר. גולדן סטייט החליטו להרים את קצב המשחק עוד יותר לעומת השנים שעברו כדי להשיג זריקות מהירות ופנויות לקלעים שלהם. קצב מהיר משיג כמה דברים:

1- זריקות "קלות" ביתרון מספרי

2- שיתוף יותר שחקנים כי קצב המשחק גובה שחיקה ועייפות המשחקנים

3- ביטול חיסרון בגובה לקבוצה נמוכה

בוא נבדוק האם סטיב קר הצליח במשחק להשיג את היתרונות של המשחק המהיר.

רוץ ילד רוץ

מעבר לסיסמא הנחמדה בכותרת, בשביל לרוץ צריך את הכדור. כדי להשיג את הכדור אתה צריך ריבאונד(בעייתי עם קבוצה שהסנטר שלהם בגובה 2.06 מ', הPF שלה בגובה 2.01 מ'), או לחץ על הכדור שיביא לאיבודים שניתן לנצל למשחק הריצה.

קר שיחק בליץ(דאבל אפ או הגנה כפולה על הכדור בשפה המודרנית) על טייטום בעיקר ועל כל P&R של בוסטון.

תראו כאן את וויגינס וטאקר עושים בליץ על טייטום ומודי מגיע מהר כדי לחטוף את הכדור.

כאן בליץ נפלא על פריצ'ארד שמאבד את הכדור והחטאה מסמרת שיער של וויגינס בהמשך המהלך.

אחרי רוטציה, ראינו את כל הגמדים של הגולדנים רצים לריבאונד כדי להשיג את הכדור, מסירה מהירה אחרי חטיפה ומעבר מהיר של המגרש מביא לשלשה(שנפסלת ומאושרת כסל מ-2) של הילד. זה ילד זה?

גולדן נראתה לפרקים כמו יוסטון מודל 14-15 של הארדן על ספידים.

הרוטציה

הסברנו שקצב מהיר דורש יותר שחקנים במשחק.

הנתון הכי מרשים לדעתי של גולדן סטייט הוא בכמות הדקות של השחקנים. 13 שחקנים מקבלים מעל 10 דק' למשחק. אתם קולטים????

מישהו רוצה לנחש כמה שחקנים משחקים מעל 10 דק' למשחק אצל השוחט מניו יורק? תשובה במהופך בסיום המאמר…

נמשיך לפתיחת המשחק בקרב החמישיות:

בוסטון נטולת בראון, מול הלוחמים נטולי פוג'מינסקי מגיעים ל14-3 קליל.

קר מתחיל ברוטציה ומול הספסל של מזולה הוא מגיע ל19-19, בסיום הרבע 5 לירוקים.

שימו לב ל49-24 בנקודות לטובת הספסל שלו בסיכום המשחק. מדהים!!

הספסל של קר השיג לו את המהפך בחצי הראשון. במחצית השניה היתה ירידה, אבל זה השאיר את קרי לנוח עד לדקות האחרונות הקריטיות של המשחק, שם הוא שיחק וגם דאג לנצח.

נתרץ שבוסטון קצרים מאוד, פורזינגיס לא משחק, הורפורד שאמור לנפק נקודות מהספסל עלה בחמישיה והשאיר את פריצ'רד והאוזר כקולעים העיקריים משם.

מטר ו"שייבה" על עקבים

בכתבה נהדרת שמצאתי על גבהים של שחקנים בNBA נמצא הנתון הבא(חשדתי מראש, אבל נדהמתי לגלות כמה צדקתי):

בתקופות הסנטרים הדומיננטיים עד שנות ה80 אפשר לראות שממוצע הגובה בעלייה מתמדת. ב90' מייקל הוכיח שגם גארדים מביאים אליפויות ועם גיוון המשחק והתפקידים של השחקנים בעמדות שונות בשנות ה2000 בהתקפה העסק קצת מתאזן. לדעתי עקב העלייה המתמדת בקצב המשחק והזריקות לשלוש נוצרה דרישה לשחקנים שקולעים יותר טוב ומהירים יותר ובאופן טבעי ה"ענקים" פחות מתאימים לטיפוס המבוקש.

גולדן לעומת בוסטון מבחינת הגובה? תראו בעצמכם. הנתונים משנה שעברה אבל מדובר בשתי קבוצות שיחסית השאירו את רוב הסגל כך שהנתונים לא רחוקים ממה שיש שם השנה.

הגודל כן קובע? שנה שעברה היתה שנה של גבוהים ב4-5, בעיקר במערב: זוכרים את מינסוטה עם KAT וגובר, דנבר האלופה הטריה עם יוקיץ'-גורדון, דאלאס עם גאפורד/לייבלי – PJ בראון, הלייקרס עם דיוויס-לברון. מזכיר לכם את הציטוט של יוקיץ' בסיום הסדרה בה הפסידו למינסוטה בחצי גמר פלייאוף המערב: "הם (מינסוטה) נבנו במיוחד כדי לנצח אותנו".

האם יש קורולציה בין גובה לאחוז ניצחונות? המאמר מסיים במשפט הבא: "הגודל בהחלט קובע ב-NBA, אבל זה לא הכל." קישור למאמר למעוניינים

שאלת מיליון הדולר

האם הגולדנים יכולים לשוב להיות קונטנדרים לאליפות? לטעמי לא בסגל הנוכחי. ואסביר למה.

בסיום המשחק קבלנו תשובה לבעיית הגודל של הצהובים. שחקן שולי בשם קיינה, חגג עליהם ועשה ככל העולה על רוחו. זה היה אמור לנצח את המשחק לולא התעלות של סטף קרי בסיום המשחק. שלשות נהדרות ואסיסט שניצח את המשחק לבאדי הילד, מנע הפסד קשוח לטייטום וחבורתו.

בפלייאוף הקצב יורד, כל ריבאונד משמעותי יותר והמשחקים בדרך כלל יותר צמודים. אז כמו שהפיניקס של נאש, יוסטון של הארדן סקרמנטו של סבוניס ודיארון פוקס היו הקבוצות הכי כייפיות לצפיה אבל לא שוות אליפות, כנראה שגם הפעם סטף גרין-אייז יישאר רק עם המחמאות. את הקול שלי למאמן העונה סטיב קר כבר קיבל.

דאנק אחרי דאנק אחרי דאנק היה אמור לשבור את הלוחמים, אבל במשחק הזה זה לא הספיק.

אומר משפט כפירה לסיום: קאמינגה הביתה.

האיש שחקן נחמד, מניה בעליה אבל היחיד שלא משחק בתוך התבנית של קר. מלבד קרי, הוא מתעקש לשחק 1 על 1 בהצלחה בינונית, והטעויות שלו מזעזעות וגורמות לסלים בצד השני. אציין שבמשחק הזה ובעונה באופן כללי הוא משחק בסדר גמור, אבל הוא שחקן ללא עמדה, עם IQ כדורסלני נמוך ביותר. איך אדלשטיין היה קורא לו: שלוש וחצי. קטן לעמדת הפנים, אתלטי ומהיר אבל ללא קליעה יציבה כדי להיות 3 משמעותי.

חבל שלא ניצלו את ההייפ סביבו בשנה שעברה להביא סנטר גדול ומהיר סטייל לייבלי. או לחלופין 4 גדול סקורר כמו דוראנט שמסוגל לשים את הכדור בסל ולהוציא את השומרים הגבוהים החוצה. מצרך נדיר, נסמך להצעות שלכם בתגובות.

ולסיום, התשובה לשאלה כמה שחקנים משחקים מעל 10 דק' בניקס? 8 בלבד.