לונזו בול במשחק ראשון אחרי שנתיים

פילדלפיה 109 (1-0) – מילווקי 124 (0-1) / מאנו

הבאקס התחילו את העונה במה שהיה אמור להיות משחק חוץ קשה בפילדלפיה ללא קריס מידלטון הפצוע, אך הפך למשחק חוץ קל בפילדלפיה נטולת אמביד ופול ג'ורג' הפצועים. המקומיים הצליחו להישאר בתמונה עד אמצע הרבע השני אבל מילווקי לחצה על הגז והפער הלך וגדל והמשחק הלך וברח. מילווקי לא התקשתה להפגיז מרחוק עם 43% מעבר לקשת, בעוד פילי התקשתה מאד לעשות זאת, עם 25% בלבד מהטווח.

לילארד פתח את העונה ברגל ימין עם 30 נק' כולל 6/12 מעבר לקשת, ו-9 ריב'. יאניס לא התקשה לקלוע 25 נק' ב-8/11 מהשדה, קטף 14 וחילק 7. ברוק לופז קצת התבלבל, ובמקום לקלוע הרבה, כיאה לצלף, ולשחק מעט, כיאה לשחקן קשיש, הסתפק ב-1/6 מעבר לקשת ב-36 דקות משחק

בפילי טייריס מקסי קלע 25, קלי אוברה הוסיף 21, ואנדרה דרמונד קטף 13 קרשים. גרשון יבוסלה המדובר, במשחקו הראשון בנ.ב.א לאחר כחמש עונות, תרם 10 נק', 4 ריב', 3 אס' ו-3 חטיפות ב-25 דקות משחק, שזה, אם יורשה לי, יפה מאד.

דטרויט 109 (1-0) – אינדיאנה 115 (0-1) / ג'פוסטר10

זה הלך קשה וצמוד מהצפוי, אך הפייסרס חוזרים מהליטל סיזרס ארנה עם ניצחון ראשון העונה על הפיסטונס. בדטרויט פתחו קייד, אייבי ודורן הצעירים ולצידם הוטרנים טוביאס האריס וטים הארדווי ג'וניור שהגיע בקיץ. מנגד הפייסרס פתחו בחמישייה הקבועה עם האליברטון, נמבהארד, נייסמית', סיאקם וטרנר. הארדווי פותח עם שתי שלשות מהירות וגם טוביאס מוסיף נקודות, ומנגד רק נמבהארד מצליח לקלוע וזה 12-4 לפיסטונס עם הירידה לפסק הזמן הראשון, אחרי 8:15 דק'. הפייסרס חוזרים מפסק הזמן עם ריצת 8-0 כשנייסמית עם 5 מתוכן, ומנגד בדטרויט עולה לשחק הבחירה ה-5 בדראפט האחרון, רון הולנד, שמיד מרים שלשה (ומחטיא), אבל משחק בלי פחד ונראה שחקן מסוג גאנר חסר מצפון. ג'יימס וייסמן עולה לבכורה בפייסרס מול האקסית, קולע 6 נק' ברבע הראשון ונראה טוב אבל לאחר ג'אמפ הוא מעיף מבט מדאיג לעבר האכילס שלו, יורד צולע מהפרקט ולא חוזר עד לסיום. ביזלי קולע והרבע נגמר 31:25 לדטרויט.

ברבע השני מאת'ורין נכנס טוב למשחק עם 5 רצופות אבל טוביאס האריס ומאליק ביזלי נראים טוב מאוד והמחצית מסתיימת בתוצאה 58-49 לדטרויט. בדטרויט האריס עם 10 וטים הארדווי עם 13, בעוד שבפייסרס אף אחד לא מגיע לדאבל פיגרס. קייד יורד למחצית עם 6 נק' ו-6 אסיסטים, בעוד האליברטון יורד למחצית עם 4 נק' ושני אסיסטים בלבד, ונראה ששתי הקבוצות הלכו בהגנה על מתודה זהה – נשתק את הכוכב של היריבה וניתן ליתר לנסות לנצח אותנו, לדטרויט זה עבד טוב יותר במחצית. מעבר לזה, נראה שדטרויט מנסה לחקות את ההצלחה (היחסית) של יוסטון מהעונה שעברה, והביאה וטרנים (האריס, ביזלי, הארדווי) לחנוך את הכישרון הצעיר שהצטבר בדטרויט.

המחצית השנייה נפתחת בדיוק כמו הראשונה, עם שתי שלשות של טים הארדווי, והיתרון של הפיסטונס צומח כבר ל-12. מהנקודה הזו הרבע השלישי הפך לדו קרב פרטי של קייד נגד מיילס טרנר. קייד קלע 18 נקודות ברבע, כולל שלשה על הבאזר, טרנר קלע 16 אבל הפער נשאר דומה – 90:82 לפיסטונס עם הירידה לרבע האחרון, כשהאליברטון ממשיך לא לפגוע בכלום וזורק כמה שלשות ממש מביכות. 

מאליק ביזלי פותח את הרבע האחרון עם 5 מהירות לזכות דטרויט, ומנגד יקיר המדור, האליל טי ג'יי מקונל עם 8 רצופות משאיר את הפייסרס צמודים וזה רק 3 הפרש לדטרויט 9:47 לסיום. דורן עם 2 מהעונשין ומנגד מאת'ורין עם אחת מהעונשין וג'אמפ שוט מקרבים את הפייסרס עד 2 מדטרויט, 98:96 8:58 לסיום. וכאן, דטרויט עשו פיסטונס והיו אחראים ל(עוד) רגע ביזארי, כאשר ביקרסטאף עורך חילוף משולש, ובין היורדים לספסל רון הולנד, ומשום מה לוק וולטון, העוזר של ביקרסטאף, דוחף את הולנד חזרה למגרש בזמן התקפה של הפיסטונס. נשרקת עבירה טכנית נגד הפיסטונס, מאת'ורין קולע את העונשין והפייסרס מקבלים את הכדור להתקפה שבסופה האליברטון בלייאפ קובע יתרון – 99:98. קייד מצד אחד ונמבהארד מהצד השני מחליפים סלים, ואז עבירת תוקף נגד טוביאס מצד אחד וסל של סיאקם מצד שני מעלים את הפייסרס ליתרון 3, שהופך ל-6 אחרי שלשה של מאת'ורין ועוד סל של סיאקם, 108-102. קייד מצמק ל-4 ומנגד מאת'ורין, במשחק מצוין, סוחט עבירה בזריקה ל-3 מדורן וקולע 2 כדי לשמור על פער 6, 1:43 לסיום. דורן עם עוד 2 מהעונשין מצמק לשלוש הפרש בלבד, אבל אז בא האליברטון, אחרי 8 שלשות מוחטאות ונועץ שלשה 20 שניות לסיום כדי להחזיר את ההפרש ל-6 ולגמור את המשחק.

בדטרויט, אחרי המחצית הראשונה החלשה אישית והטובה קבוצתית קייד מסיים עם 28 נק' ו-8 אסיסטים, ושווה לדטרויט להפיק לקחים מההבדל בין המחציות ולהוציא לו יותר את הכדור מהידיים, אייבי סיים עם 17 במשחק אישי טוב בו הוא נראה אגרסיבי ולקח על עצמו יותר, הארדווי וביזלי עם 14 כ"א והאריס ודורן עם 13 כ"א, כשדורן מוסיף 13 ריב'. בפייסרס, טרנר הוביל עם 20 נק', 9 ריב' ו-4 חסימות, סיאקם ומאת'ורין עם 19 כ"א כשסיאקם מוסיף 8 ריב' ו-9 אס', והאליברטון בסופו של דבר מסיים עם 15 באחוזים גרועים (6-18 מהשדה, 1-9 מהשלוש), ו-4 אס' בלבד, אבל עם הסל החשוב במשחק וגם עם תרומה הגנתית של 3 חטיפות ו-2 חסימות. טי.ג'יי מקונל הוסיף 14 נק' חשובות.

אטלנטה 120 (0-1) – ברוקלין נטס 116 (1-0)

לאטלנטה קלעו טריי יאנג 30 ואוקונגווה 28. יאנג חילק 12 אסיסטים, וג'יילן ג'ונסון שזה עתה חתם הארכת חוזה עם ההאוקס קטף 11 ריב'. לנטס קאם תומאס קלע 30, בן סימונס חילק 8 אסיסטים, ופני-סמית קטף 8 ריב'

מיאמי 97 (1-0) – אורלנדו 116 (0-1)

לאורלנדו פאולו בנצ'רו פתח צעד ראשון לקראת הפיכתו לסופרסטאר עם 33 חיצים. וונדל קרטר קטף 14. להיט טרי רוזייר קלע 19, וג'ים בטלר חילק 5 אסיסטים

טורונטו 106 (1-0) – קליבלנד 136 (0-1)

לקליבלנד קלע אבן מובלי 25 נק'. דין ווייד קטף 8 ריב'. לטורונטו כריס בוצ'ר 18, וג'ייקוב פואלטל קטף 9 ריב'

יוסטון 105 (1-0) – שרלוט 110 (0-1)

למלו בול קבר 34 וחילק 11 אס'. מיילס ברידג'ס קטף 9. גלן גרין קלע ליוסטון 28 ואלפרן סנגן קטף 18 ריב'

ניו אורלינס 123 (0-1) – שיקגו 111 (1-0)

אינגראם קלע למנצחת 33 עם 7 ריב', ודג'ונטה מוריי חילק 10. לשיקגו זאק לוויין הפתיע אותי עם 27 נק'. ווצ'ביץ' קטף 11

יוטה (0-1) 124 – ממפיס 126 (1-0) / מאנו

ג'ה מוראנט חזר לפרקט, לפחות לפי שעה, והוביל את הגריזליז לנצחון חוץ דחוק על הג'אז. האורחים הובילו רוב המשחק. מאמץ של המקומיים הביא לצמצום הפער ברבע הרביעי אך זה לא הספיק.

לממפיס הירבו סנטי אלדמה עם 27 נק' (אני מרשה לעצמי להניח שזה שיא כלשהו עבורו, אז מברוק), ודזמונד ביין עם 24 כאלה. מוראנט קלע 22 נק', והוסיף 10 אס' ו-5 ריב' ואני לא מתרשם מכך כלל וכלל. החוכמה היא לא להפציץ מספרים באוקטובר, אלא להישאר על הפרקט במהלך העונה הסדירה, ולשחק חכם בפלייאוף, ונכון לעכשיו מוראנט נכשל בכך כשלון צורב. בראשית דרכו בליגה חשבתי שמדובר בגירסא שקולה של ווסטברוק, אבל ככל שהזמן חולף, והעדויות מצטברות, אני נוטה לחשוב שמדובר בגירסא לא שקולה של רון ארטסט, ואני קורא למוראנט, ולסביבתו, לעשות כל מאמץ, לטובת כולנו, להפריך את ההיפותיזה שלי. מרכוס סמארט שיחק ולא הלהיב (1/6 מהשלוש… יש אנשים שלא לומדים), וזאק אדי המדובר עבר סיפתח לא סימפטי עם 5 נק', 5 ריב', 1/5 מהעונשין, ויציאה בעבירה שישית אחרי 15 דקות משחק בלבד… קצת חבל על הילד, אז אם אני טיילר ג'נקינס אני נותן לו חיבוק, אומר לו שפשוט "חיפשו אותו", ושעם הזמן היכולת שלו להבין מה קורה ולמצוא פתרונות תשתפר משמעותית. גם ברנדון קלארק שיחק סופסוף, וגם לרביה ואפילו הבן של סקוטי קיבל 22 דקות. היחיד שלא שיחק הוא היפני הקטן, אבל אני מניח שעוד נראה אותו בהמשך.

ביוטה כיכב לאורי מרקאנן עם לא פחות מ-35 נק', כולל 13/14 מהקו, 4/7 משלוש ו-9 ריב', וגם אם אנחנו לא בדיוק מבינים מה איינג' עושה איתו יהיה מעניין לעקוב ולראות לאן העסק הזה הולך. סייעו בעדו ג'ורדן קלארקסון הבלתי נגמר (ומה הוא עדיין עושה ביוטה? לא ברור) עם 17 נק' ו-7 אס', כמו גם ווקר קסלר עם 16 נק' ו-14 ריב', ודווקא במקרה של קסלר הצעיר יש היגיון להשאיר אותו בקבוצה, אבל היו שמועות שאיינג' מחפש טרייד דווקא עליו. לך תבין, כאמור. פיליפובסקי רדוף הסקנדלים ודרו יובנקס שלנו לא שיחקו כלל.

קליפרס (0-1) 113 – פיניקס 116 (1-0) / מאנו

הקליפרס חנכו את האולם החדש שלהם בקול תרועה חלושה, ללא קוואי הפצוע ועם הפסד בהארכה לפיניקס במשחק שהיה צמוד לכל אורכו. היתרון של הקליפרס וזובאץ' בצבע ובריבאונד לא הספיק כדי לקזז את היתרון של פיניקס מעבר לקשת עם 39% בהשוואה ל-27 אחוז בלבד של המקומיים.

את פיניקס הובילו דוראנט עם 25 נק' ב-8/17 מהשדה, 7 ריב', 3 חט' ו-1 חס' בלא פחות מ-44 דקות, ברדלי ביל עם 24 נק' ב-8/12 מהשדה ב-38 דק', בוקר עם 15 נק' בלבד התמקד יותר באס' עם 6 כאלה, ונורקיץ' עם 11 נק', כולל 6/8 מפתיע מהקו ו-9 ריב'. ידידי רויס אוניל הסתפק ב-5 נק' בלבד אבל גם 5 ריב', אס', חטיפה וחסימה ועם פלוס 14 ב-24 הדקות שלו על הפרקט, הפלוס/מינוס הגבוה ביותר בקבוצה. על כולם ניצח כמובן טיוס ג'ונס הבלתי מנוצח עם יחס אס'/איבודים פסיכי של 0/8 ב-35 דקות משחק. מה אפשר ללמוד מזה? כנראה שעדיין לא יותר מדי, דברים עוד יתפתחו וישתנו, אבל פניה לגולש מייק בודנהולזר – לתת לדוראנט לשחק 44 דק' בחודש אוקטובר, גם אם בגלל הארכה, זה לא הגיוני, לא חכם, לא צודק ולא בטיח, ואין לי בעיה להגיד את זה גם לקווין עצמו אם צריך. בבקשה די.

ג'יימס הארדן עשה מה שהוא עושה בהצלחה מאז 2013, וסחב את הקבוצה שלו על הגב ככוכב בודד עם 29 נק', 12 ריב' ו-8 אס' (אבל גם 8 איבודים, עכשיו תקראו שוב את השורה של טיוס ג'ונס ותורידו בבקשה את הכובע). איכשהו, כשהארדן משמש כחלק מצוות של כוכבים (אוקלהומה, ברוקלין, פילי) נראה שזה פחות עובד לו, והאמת שחבל כי בקצב הזה נראה שהוא לא יזכה בטבעת בעודו בשיאו, וכל הקטע הזה של לחתום על חוזה מינימום באיזו קונטנדרית לא תמיד עולה יפה. סייעו בעדו זובאץ' עם 21, נורמן פאואל הבלתי נגמר עם 17, דריק ג'ונס ג'וניור עם 12 וטרנס מאן החביב עם 8 נק' בלבד. אני, כהרגלי, אטען שכל זה לא חשוב ושאם, לשם שינוי, קוואי יהיה פצוע בתחילת העונה, במקום בסופה, והיות שהפציעות של פול ג'ורג' כבר לא משפיעות על הקבוצה, והארדן בדרך כלל בריא, אז אם הקליפרס יגיעו לפלייאין, ויגיעו בריאים, הם בהחלט יכולים לעשות צרות לכל קבוצה.

פורטלנד (0-1) 104 – גולדן סטייט 139 (1-0) / מאנו

משחקו הרשמי הראשון של אבדיה בפורטלנד הסתיים בהפסד לא מפתיע של פורטלנד הצעירה והמתחדשת ללוחמים המנוסים והפחות מתחדשים. הרבע הראשון עוד הסתיים בשוויון 21, אבל החל מהדקה ה-17 לערך הלוחמים פתחו פער – ברבע השני הלוחמים קלעו לא פחות מ-41 נק', בהשוואה ל-29 בלבד של פורטלנד, בשלישי זה כבר היה 37 מול 22, והמשחק, הלכה למעשה הסתיים. יש דברים יותר משמחים מלספוג 139 נק' במשחק הפתיחה של הליגה, אפילו אם לוח השנה מראה 2024, וגם תבוסה בהפרש של 35 נק' היא דבר מה שעדיף להימנע ממנו.

שימו לב להבדלים בדפוס הזריקות והקליעות, מתוך ESPN, להלן – הלוחמים, כמו בוסטון במחזור הראשון, מממשים את חזונו של דריל מורי ומקפידים לשגר בליסטראות ממרחק רב או מתחת לסל, כשרק 6 זריקות נזרקות ממרחקי הביניים, כולן אגב הוחטאו.

במספרים מדויקים – הלוחמים קלעו לא פחות מ-41 אחוז מעבר לקשת, שהתנקזו ל-51% מהשדה, אני מניח באחוז אפקטיבי זה יוצא יותר טוב. בצד הבלייזרי של הפרקט, ובכן, התמונה עגומה משהו – 23% משלוש שהתנקזו ל-39% מהשדה, לא איפשרו לפורטלנד להפוך את המשחק לתחרותי. מעניין לציין שלמרות העדר הסנטר המאפיין את הלוחמים הם השכילו לקטוף 57 ריב' שזה הרבה יותר מאשר ה-42 של פורטלנד של אייטון, קלינגן ובטח יש שום עוד איזה סנטר ששכחתי אותו. איך נסביר זאת? שאלה טובה, ולא בדקתי אבל נראה לי שכשמשליכים משלוש חלק גדול מהכדורים ניתזים לאי שם הרחק מהסל לאזורים בהם שחקנים נמוכים נמצאים יותר מגבוהים, אפשרות שניה היא, לגופו של משחק, שפורטלנד פשוט החטיאה הרבה יותר ולכן להגנת הלוחמים היו הרבה יותר כדורים לזכות בהם, לפחות בפוטנציה, ובסופו של דבר להגנה קיים יתרון בעניין זה. האם הנתונים תומכים בכך? נראה שכן – בגזרת האופנסיב שתי הקבוצות שקולות למדי, עם 15 ללוחמים מול 13 לפורטלנד, בעוד שבגזרת הדיפנסיב הלוחמים עם 42 מול 29 בלבד של פורטלנד. תלמדו ילדים – ככה בונים תיאוריה, בודקים אותה במקרה ספציפי אחד, מופתעים לגלות שזה אכן עובד, אבל לא ממצמצים, ומפרסמים אותה לעולם כולו כמוצאי שלל רב. היאח הידד!

מתברר שהלוחמים קלעו 31 נק' בהתקפות מתפרצות בהשוואה ל-5 נק' בלבד של פורטלנד. ניתן לייחס זאת לכך שהקבוצה מאורגון עדיין חדשה והשחקנים לא יודעים עדיין מה לעשות בסיטואציות כאלה, בעוד שבגולדן סטייט הדפוס הזה של דריימונד קוטף ומוסר לסטף חזר על עצמו אי אילו מאות פעמים, אבל זה עדיין מספר שצריך להטריד את מנוחתו של בילאפס.

את גולדן סטייט הובילו באדי הילד עם 22 נק' ב-8/12 מהשדה, סטף עם 17 נק', 9 ריב' ו-10 אס', ודריימונד עם עבירה טכנית ראשונה לעונה. סלו-מו העדיף לשמור על פרופיל נמוך במשחקו הרשמי הראשון בקבוצה והסתפק ב-2 נק', 3 ריב' ו-5 אס' ב-15 דקות משחק בלבד. פודז' הפגין גם הוא שורה סטטיסטית מעניינת עם אפס נק' ב0/5 מהשדה, 4 אס' ו-7 ריב' ב-25 דקות משחק. האם הלוחמים מחלקים את העבודה בין הפטריקים הקולעים לבין הפלבאים המוסרים והקוטפים? נראה בהמשך העונה.

את פורטלנד הובילו סקוט הנדרסון עם 22 נק' ב-7/18 מהשדה, ו-8/9 מהעונשין, כמו גם 4 אס', דיאנדרה אייטון עם 11 ריב'. אבדיה רשם 15 נק', ב-4/10 מהשדה ו-0/3 מהשלוש, 2 אס', 7 ריב', ו-2 עבירות ב-27 דקות משחק.