עבר המון זמן מאז שבית הדין לכיסוח מיתוסים התכנס לאחרונה. למעשה ארבע שנים שלמות שבהן היה לנו הכל מהכל ולא מהצד הטוב. האולימפיאדה האחרונה הציפה שוב מיתוס שחוגג בהופס אבל לא רק בהופס אלא בכלל. מכיוון שאני חושב שהמיתוס הנ"ל מופרך החלטתי שדי, הגיע הזמן להעלות אותו על המוקד לעשות לו משפט שדה…סליחה סליחה, משפט צדק ולגאול אותו מיסוריו. בטח לאור העובדה שהמיתוס האחרון שנכנס בשערי בית המשפט יצא זכאי ורץ לצעוק את זה בכל מיקרופון ולאור העובדה שאני ממש לא נהנה לראות מיתוסים משוחררים בחזרה לחברה.
המיתוס
בגדול הקלסתרון של המיתוס הוא בקווים כלליים כזה: ב-NBA אין הגנות ו/או אסור לשמור לעומת זאת באירופה הכדורסל הרבה יותר קשוח וההגנות ממררות לשחקני ההתקפה את החיים. המיתוס יודע ללבוש הרבה תחפושות כמו למשל כוכבי ה-NBA מתקשים בכדורסל האירופי או באירופה כולם כולל הכוכבים מתאמצים בהגנה ואין דרך חופשית לסל. בכל מקרה אנחנו נצטרך למקד את תשומת לבנו בפרצופו האמיתי של המיתוס כי אחרת קל ללכת לאיבוד.
די בקלות אפשר לערוך (ורבים כבר עשו זאת) סרטונים מלאי מחדלי הגנה ב-NBA ומהצד השני כאלה שמדגימים הגנה מופתית באירופה. הקטע הוא שבתור אחד שצופה די הרבה בשתי הליגות אני יכול להגיד שאפשר לערוך במידה שווה גם סרטונים הפוכים בהם שחקני ההגנה האירופאים נכשלים קשות במילוי תפקידם כשמהצד השני לא חסרות התקפות עם הגנה מופתית בליגה הטובה בעולם.
המיתוס מתודלק היטב גם על ידי התבטאויות של שחקנים ששיחקו בשני צידי האטלנטי. בעיקר זכורה האמירה של לוקה דונצ'יץ' שב-NBA קל יותר לעשות נקודות. אבל לא חסרים הרבה אחרים שאוהבים להתרפק על היורוליג – החל ממייק ג'יימס ועד ניק סטאוסקס ומריו הזוניה. הרשימה עוד ארוכה וייתכן שעבור חלקם זה נובע מחוסר היכולת להצליח בצד הנכון של האוקיינוס אבל עדיין נראה שלכל אחד יש דעה בין אם זה שחקן, מאמן אוהד או פרשן.
זה מאד לא פשוט לנטרל סובייקטיביות שכזו בטח כשמדובר בשתי ליגות שונות מה שרק מקשה עוד יותר על ההשוואה אבל בכל זאת חייבים לנסות. הדרך צריכה להיות דרך בחינת התוצאות בשטח. כן אם ההגנה טובה יותר זה צריך לבוא לידי ביטוי, לא מעניין כמה אתה מתאמץ לשחק הגנה או מבצע את ההוראות של המאמן. אם ההגנות טובות יותר זה צריך לבוא לידי ביטוי בפרמטרים מדידים של נקודות ואחוזי קליעה למשל. כמובן שפה נצטרך לתת את הדעת על ההבדלים בכישרון בשתי הליגות וצריך לצאת לדרך בידיעה הברורה שייתכן ולא נקבל תשובה חותכת (מה שלא ימנע גזר דין חד משמעי ובלתי מתפשר…).
…
מכיוון שבבית הדין הזה אני בדרך כלל גם התובע גם הסנגור וגם התליי…אאה השופט. אז החלטתי להביא למיתוס יצוג חיצוני כדי שלא יהיו רינונים על עיוות דין ונתונים. למשימה מעיקה שכזו דרוש עורך דין חלקלק. רצוי אחד שיהיה גם במסגרת התקציב הלא קיים ושידע למכור סיפורים לשופט. כלומר עורך דיל זול וגוזמן או בקיצור זול גוזמן – שם מקצועי.
אז יאללה באי הכח – צאו לדרך הבמה לרשותכם
שלב הטיעונים
זול גוזמן: כבודו אני רק רוצה להגיד שלא ברור לי למה אנחנו כאן בכלל זה ברור לכל מי שיש לו עיניים בראשו שמרשי אמיתי וראוי להסתובב בחברה. הזכרת את מר דונצ'יץ' הנכבד וראינו איך הוא עבר מהקשיחות של אירופה בה הוא בקושי הצליח לגרד 16 נקודות למשחק ביורוליג ל-NBA מייד בעונת הרוקי הוא ללא כל קושי רשם 21 נקודות למשחק כשעונה אחרי זה זה כבר היה 29 ועכשיו אנחנו כבר עומדים על 34. זו בדיחה עצובה. אני יודע שידידי המלומד יגיד שזה רק שחקן אחד אבל ראינו בעונה האחרונה איך … תן לי רגע לשים משקפיים כדי לקרוא את זה… איך ויקטור ווב.. ווננ.. וומבניאמה היה גדול על הליגה במעבר מאירופה וקלע מעל 21 נקודות למשחק בעונה הראשונה שלו. זאת אחרי שעונה קודם הוא אפילו לא היה מספיק טוב ליורוליג וקלע את אותה כמות נקודות בליגה הצרפתית השם ישמור. כל אדם שפוי היה מגחך כאן ועוצר, כדי לא לגזול יותר מדי מזמנך אני מבקש לפזר מיידית את בית הדין מחוסר עניין לציבור.
עידו גילרי: התנגדות!! כבודי אני מבקש, זה זלזול באינטליגנציה שלנו. זה דמגוגי לחלוטין וברור ששחקנים צעירים משתפרים בקצב מהיר עם גדילתם והתפתחותם. לא רוצה כבר עכשיו להתחיל לזרוק מספרים ולהראות שהמעבר היה פחות חלק ממה שנראה אבל תן לי לשם שינוי להשתמש בטיעונים מגמתיים כמו של יריבי החלקלק. אני רוצה לצרף בתור מוצג #1 את הטבלה הבאה של עשרת ה-MVP האחרונים של היורוליג.
עונה | MVP | נקודות יורוליג | TS יורוליג | משחקים NBA | נקודות NBA | TS NBA |
---|---|---|---|---|---|---|
2023/24 | מייק ג'יימס | 18.7 | 52.6 | 49 | 8.9 | 47.2 |
2022/23 | סאשה וזנקוב | 17.6 | 66.0 | 42 | 5.4 | 56.9 |
2021/22 | ניקולה מירוטיץ' | 16.7 | 73.7 | 319 | 12.3 | 56.5 |
2020/21 | ואסילה מיצ'יץ' | 18.1 | 61.7 | 60 | 7.0 | 52.4 |
2018/19 | יאן ווסלי | 12.3 | 71.2 | 162 | 3.6 | 51.4 |
2017/18 | לוקה דונצ'יץ' | 16.0 | 61.1 | 400 | 28.7 | 58.8 |
2016/17 | סרח'יו יוי | 16.5 | 55.9 | – | – | – |
2015/16 | ננדו דה קולו | 19.4 | 66.9 | 119 | 3.8 | 52.8 |
2014/15 | נמניה בייליצה | 12.1 | 59.2 | 449 | 7.6 | 57.8 |
2013/14 | סרחיו רודריגז | 14.0 | 67.4 | 353 | 4.9 | 49.5 |
אנחנו רואים בטבלה את הנתונים של השחקן בעונת ה-MVP ביורוליג לעומת נתוני הקריירה שלו ב-NBA (לאחר מכן או לפני כן). כן, לוקה הפך לכוכב על כשהגיע ל-NBA אבל בחייאת הוא היה ה-MVP של היורוליג בגיל 19, כלומר הוא היה גדול גם על אירופה בכמה מספרים. אם נסתכל על כל אחד אחר ברשימה אנחנו רואים שהשחקנים הכי טובים באירופה מצליחים להפוך בקושי לשחקני רוטציה ב-NBA ובהרבה מקרים עוד פחות מזה. מעבר לכך היעילות שבה הם משיגים נקודות למרות שיש עליהם הרבה פחות אחריות ביצירתן היא הרבה יותר נמוכה.
אני יודע שהמצקצקים יגידו שזה רק עונות ספציפיות של שחקנים ספציפיים אבל אלו אמורים להיות השחקנים הטובים ביותר באירופה לא? מעבר לכך אם נסתכל על כוכבים אחרים שהגיעו מאמריקה לאירופה שלא מופיעים כאן כמו שיין לארקין, קית' לנגפורד, או וויד בולדווין ההבדלים הופכים למביכים בהרבה (זה מבלי לציין כוכבים כמו מרכוס בראון או קווין פאנטר שאפילו לא הצליחו להשיג דריסת רגל בליגה הטובה בעולם). אפילו אם נבחן סיפור הצלחה כמו אנתוני פארקר נקבל הבדלים אדירים ביכולת שלו לייצר נקודות וביעילות שבה הוא עשה זאת כשעבר ל-NBA.
מה שאני מנסה להגיד כבודי הוא משהו שאני חושב שיריבי הלא מכובד יסכים עליו בקלות – איכות השחקנים מבחינת יכולת הכדורסל גבוהה בהרבה ב-NBA מאשר ביורוליג, זה נכון לכוכבים וזה נכון לרוב שחקני הרוטציה.
ז.ג.: אני רגיל שמנסים להכפיש אותי ולצייר אותי כליצן אבל זה לא יעבוד לך הפעם – לרגע לא אתיימר לטעון אחרת.
ע.ג.: אם ככה, ואם ההגנות באירופה הן קשוחות יותר היינו מצפים שלפחות הדיוק שבו השחקנים עושים את הנקודות יהיה נמוך יותר. יש כאן שתי אופציות או שהשחקנים ביורוליג קלעים טובים יותר, אבל זה הסכמנו כבר שלא נכון, או שפשוט ההגנות לא מצליחות לעצור אותם. אי אפשר לאחוז את המקל הזה בשני קצותיו.
ז.ג.: אני שמח ששאלת. זה באמת מה שאנחנו מצפים, אם ההגנות באירופה טובות יותר אז הן יאפשרו פחות נקודות. בואו לא ניתן לתובע כאן לצייר מצג שווא ולהתמקד רק במי שהוא בוחר. בעונה שעברה ב-NBA ראינו איך הויתור על ההגנה הביא לתוצאות מרקיעות שחקים שהובילו לממוצע של 114.2 נקודות לקבוצה למשחק. זה עוד אחרי ששנה קודם הממוצע היה גבוה יותר בחצי נקודה. ביורוליג לעומת זאת נקלעו רק 81.4 למשחק כשעונה קודם זה היה רק 80.6.
כן כן, אל תקפוץ מר גילרי ידידי הקטנוני, אני יודע שב-NBA משחקים 48 דקות לעומת 40 בלבד באירופה, אני לא שרלטן. אז כדי להאיר את עיני כולנו אני רוצה לצרף את הראיה הראשונה מטעם ההגנה – שתזהו במסמכים המצורפים כמוצג ההגנה מספר….אה בעצם נתספק במוצג ההגנה.
אני רוצה להתנצל מראש על כך שהתרשים לא יפים כמו של עמיתי הפלספן אבל לצערי השותפה שלי קרן ווקסלר עסוקה בדברים חשובים יותר כרגע ונאלצתי לצאת מאזור הנוחות שלי כדי לעשות זאת בעצמי. קרן יודעת להציג את הדברים כמו שאף אחד אחר לא יכול. אתה חייב לראות את הפרזנטציות שלה. אם היא הייתה עומדת כאן במקומי היית פוסק כבר עכשיו לטובת מרשי. בגדול מה שאנחנו רואים זה את הסקור הממוצע לקבוצה ב-NBA וביורוליג לאורך השנים מנורמל ל-48 דקות משחק.
כבודו אני חושב שאיש חריף וחד עין כמוך לא יתקשה לזהות את המגמה. אין אפילו עונה אחת שבאירופה לא מחזיקים את היריבות על 15 נקודות פחות מב-NBA ועכשיו זה עוד התדרדר לשיאים מחרידים של כמעט 25 נקודות למשחק. אז אני רוצה לשאול איפה ההגנות? בטח שלא מעבר לים.
אדוני השופט אני חושב שלאור הראיות החד משמעיות שהוצגו כאן לפניך כדאי שנפסיק לבזבז את כספי תורמי הופס נכריז על תביעת שווא ונתפזר. יש לי גם ככה שלושה לקוחות שמחכים, שניים מהם כבר באולם בית המשפט הסמוך.
כבודי: אכן ראיות משכנעות. כמו כן שמה של הגברת ווקסלר הולך לפניה אבל אם אתה חושב שהאזכור שלו יקנה לך מניות כאן בבית הדין אז אתה כנראה…צודק. בכל אופן אני חושב שלפני שאנחנו מתקפלים כדאי לתת לתובע לומר את דברו.
ע.ג.: כבודי אני לא מאמין שאפילו אתה אוכל את הטריקים הזולים של מר גוזמן. כולם יודעים שהגברת ווקסלר המכובדת ניתקה איתו כל קשר אחרי שלא היית מסוגלת לסבול יותר את השיטות השפלות שלו. במיוחד אחרי כל הפיאסקו של משפט ראסל ווסטברוק הוא הגואט נגד מ. ג'ורדן. שלא יתהדר בשם שלה או בקשר ביניהם הוא רק דרדר אותה למקומות לא טובים.
מה שזול "שכח" לציין או יותר נכון טרח להשמיט הוא את ההבדל האדיר בקצב המשחק. עוד משנות ה-60 הקצב ב-NBA הוא מסחרר בעוד שבאירופה המאמנים משליטים קצב משחק איטי בהרבה. המשמעות היא הרבה פחות זריקות ויחד איתן הרבה פחות נקודות. הנה מוצג #2 שיראה לנו את ההבדלים במספר הפוזשנים לקבוצה במשחק של 48 דקות בין שתי הליגות.
בתחילת שנות ה-2000 ה-NBA הייתה בשפל כל הזמנים מבחינת קצב המשחק והפער היה קטן אבל הוא נהיה עצום בעשור האחרון בגלל מהפכת הקצב שעברה על ה-NBA כך שאין זה מפתיע שכמות הנקודות ב-NBA עלתה בצורה משמעותית כל כך.
כבודי: אתה מוכן להתכנס למשהו בבקשה, אנחנו מדברים על ההגנה לא על הקצב. יש לך משהו מהותי לומר או שאתה מעדיף ללכת סחור סחור? כי זה לא בבית ספרנו.
ע.ג.: סליחה כבודי, קוצר הרוח שלך ידוע למרחוק. אני מנסה אז תן לי עוד רגע.
בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שאנחנו צריכים להסתכל על כמה נקודות ההגנה מאפשרת פר פוזשן לא כמה סך הכל. על זה הקצב מאד משפיע. במילים אחרות אנחנו וצריכים לבדוק מה ההבדל בדיפנסיב רייטינג. אז הנה מוצג #3 המתאר את השתנות הדיפנסיב רייטינג עם השנים. אני רוצה לציין כאן באותה הזדמנות למען הסדר הטוב שבגלל שהמבנה של היורוליג נוטה לעבור שינויים וצורות בתדירות גבוהה נלקחו כאן בחשבון כל השלבים השונים בעוד שעבור ה-NBA נלקחה העונה הסדירה בלבד.
אולי בשנים האחרונות שתי הליגות השתוו אבל אם נלך אחורה ניתן לראות בבירור כי הרייטינג ההגנתי ב-NBA לרוב נמוך יותר כלומר ההגנות דווקא ב-NBA חזקות יותר למרות שכפי שסיכמנו הכישרון ההתקפי שם גדול בהרבה.
ז.ג.: כבודו עמיתי מנפנף במספרים מהונדסים כי הוא לא מסוגל להביא ראיה חותכת. אתה מתכוון לתת לזה לעבור?
כבודי: אני דווקא חושב שיש לו כאן נקודה טובה, אתה לעומת זאת לא אמרת כלום הרגע. מה יש לך להגיד להגנת מרשך?
ז.ג.: במחילה כבודו, אולי הייתי צריך להיות חד יותר. אפילו הגרפים שלו מראים את ההתדרדרות המגמתית שעוברת על ההגנות ב-NBA אז אולי פעם ההגנה הייתה סבירה אבל עכשיו כבר לא. חכה עוד שנה שנתיים ונראה את ההבדל. חוץ מזה זה לא חוכמה "לשמור טוב" כשכל מה שעושים שם זה להעיף שלשות. אז ברגע שהפסיקו לשחק שם הגנה נהיה קל גם לקלוע מבפנים. אני חושב שאנחנו סתם ממשיכים לרדוף אחרי הזנב שלנו כשהאמת גלויה לכל.
ע.ג.: טוב באמת שלא רציתי להפציץ אבל בשבילך ידידי הזול הנה קבל את אחוזי הקליעה בשתי הליגות מכל הטווחים לאורך השנים (להלן מוצגים #4, #5, #6) כמו שעיניך יכולות לראות, אחוזי הקליעה באופן כללי ואחוזי הקליעה בתוך קשת השלוש גבוהים יותר ביורוליג גבוהים מב-NBA. איפה שהקלעים הטובים יותר נמצאים. הסיבה הפשוטה ביותר שיכולה להיות לזה היא שב-NBA באמת שומרים יותר טוב.
מעבר לקשת אנחנו לא רואים הבדל בולט כשבשתי הליגות מסתובבים קבוע סביב ה-36% וזה אולי קצת מפתיע לאור העובדה שבאירופה הקשת קרובה יותר אבל מצד שני כבר הסכמנו שהקלעים הטובים נמצאים ב-NBA.
ז.ג.: כבודו, האם עמיתי חושב שאנחנו מאותגרים ויזואלית? מתקשים במבחני פיזה? מה אנחנו לא רואים את העלייה הקבועה באחוזי הקליעה לשתי נקודות ובאחוזים הכלליים? אני מניח שגם זה תוצאה של הגנות מצוינות שכופות על ההתקפה לקלוע מפחד שלא יהיה צ'אנס מאוחר יותר.
ע.ג.: אני רוצה להשיב ברשותך. אמנם עמיתי לא היה בדיונים האלה אבל אני בטוח שהוא קרא את התקציר. העליה באחוזים בתוך הקשת נובעת ממהפכת השלשות שעברה על הליגה בעשור האחרון. זה לא נובע מירידה בהגנה אלא מויתור על המידריינג' שהוא זריקה שנכנסת באחוזים נמוכים לטובת השלשה שנכנסת גם היא באחוזים נמוכים אבל מניבה תמורה משתלמת של נקודה נוספת. למקרה וגם כבודי אינו זוכר אני אפנה לרשומות כאן, כאן וכאן.
ז.ג.: אם זה כל כך משתלם לזרוק שלשות אז למה אנחנו לא רואים אותו דבר ביורוליג? מה הם לא רוצים לעבור "מהפכת שלשות"? מי ישמע מהפכה, אפשר לחשוב שהם הסתערו על הבסטיליה. אולי הם מעדיפים להמשיך ללכת עם הראש בקיר?
ע.ג: ראשית כל מי שמסתכל בעין מספיק זהירה יראה מגמה דומה גם ביורוליג אבל האמת היא שאם לא היית מרחיק את גברת ווקסלר היא הייתה מונעת ממך לחפור לעצמך בור כזה ליפול לתוכו. בניגוד למה שנח לחשוב אירופה עברה מהפכת שלשות. מתי? אתם בטח שואלים. התשובה היא לפני הרבה מאד זמן הרבה לפני שב-NBA הבינו את החשיבות. אני רוצה לצרף את מוצג #7 המראה את קצב זריקת השלשות בשתי הליגות מאז קום היורוליג.
בחמש השנים האחרונות ה-NBA סוף סוף הדביקה את היורוליג אבל באירופה השלשה היא חלק קריטי מהמשחק כבר הרבה מאד שנים. כשפיני גרשון ניצח עם מכבי תל אביב פעמיים את היורוליג הוא היה ידוע באמירה ש"בשלשות לא ינצחו אותנו". באליפות השניה ב-2005 26.7% מהזריקות של מכבי היו לשלוש. היא הייתה הקבוצה עם קצב זריקות השלוש השני הכי נמוך ביורוליג כאשר סקיפר בולוניה אותה ניצחה מכבי בגמר שנה קודם לוקחת 42.7% מהזריקות שלה מעבר לקשת. במקביל ב-NBA הפיניקס סאנס של נאש וד'אנתוני התחילו את מהפכת השלשות של ה-NBA כשהם לוקחים 28.9% מהזריקות שלהם לשלוש כשהממוצע בליגה עמד על 19.6%. קצת יותר מעשור קדימה הווריורס שבעיני רבים מהווים את הסמל לעידן השלשות של ה-NBA לקחו את האליפות הראשונה שלהם כשהם מטווחים רק 31.1% מהזריקות שלהם מעבר לקשת נתון שנראה מצחיק בימינו וגם אז היה רק השביעי בליגה אבל כזה שהיה מציב את הווריורס רק מעל אחת מ-24 קבוצות היורוליג באותה עונה.
כבודי: סליחה שאני קוטע אותך. מר גוזמן תתעורר! הנחירות שלך מפריעות לי לשמוע את הטיעונים של עמיתך.
ז.ג.: סליחה כבודו. אני מתנצל מעמקי נשמתי אם היא קיימת. פשוט כשעמיתי נכנס לטרנס קשה לעצור אותו וקל ללכת לאיבוד. אני מניח שמסתתרת איזו טיפת הגיון בדברים שלו אבל העדפתי להשלים שעות שינה יקרות ערך מלחפש אותה.
כבודי: תמשיך בבקשה מר גילרי. יש לך במקרה הסבר לתופעה המעניינת הזו?
ע.ג.: יש לי השערה. אחד ההבדלים המרכזיים בין הכדורסל האירופאי והאמריקאי הוא שבאירופה מותר לשמור אזורית וב-NBA היה אסור. מהו אחד הכלים היעילים ביותר לפצח את האזורית? – השלשה. לכן זה לא מפליא בכלל שבאירופה גילו את חשיבות השלשות מהר מאד בעוד שמעבר לאטלנטי לקח להם יותר משני עשורים להתעורר. כמו כן זה רק טבעי שהלגליזציה של האזורית ב-NBA הייתה אחד הסימנים המקדימים לעלייה בחשיבות משחק השלשות.
כבודי: טוב נראה לי שחפרתם מספיק ואפשר לסכם. אני כבר נהייתי רעב, יאללה בואו נסגור את זה לפני ארוחת צהריים.
ז.ג.: כבודו!! אתה לא יכול להיות רציני. אפילו לא התחלנו לדבר בכלל על השיפוט הרכרוכי והמתנות שהשחקנים ב-NBA מקבלים מהשופטים.
כבודי: השיפוט? טחנתם לי כבר את הראש עם 172 גרפים ו- 3247 מילה וזה עוד בלי לספור תווים. עכשיו אתה רוצה להתחיל לדבר על השיפוט? נו טוב, בית הדין יצא להפסק של חצי שעה ונחזור לדבר על פאולים.
***
כבודי: מר גוזמן הבמה שלך אבל אני מזהיר שאם תתחיל עם אחד ממופעי הליצנות הידועים שלך אני אחתוך את זה מהר. אנחנו אמנם אחרי הפסקה אבל הסבלנות שלי עדיין קצרה.
ז.ג.: תודה כבודו, רוחב הלב שלך נוגע בנימי נפשי. אנחנו יכולים להמשיך להתפלסף עד הגלגול הבא של מייקל ג'ורדן על אחוזים ונקודות וכל הקשקוש הזה אבל בפועל צריך לזכור שיש עוד גורם מאד משמעותי שמשפיע על המשחק והוא השופטים. ה-NBA תיעדף באופן מובהק את ההתקפות בשינויי החוקים שלו בתחילת שנות ה-2000 ובדגשים שהוא נותן לשופטים מאז. לעומת זאת באירופה נותנים לשחקנים לשמור ולשחק חזק. בעוד שב-NBA שורקים פאול על כל נשיפת אוויר בכיוון שחקן עם הכדור, ביורוליג פאול זה פאול. התוצאה היא שב-NBA מפחדים לשמור וכל משחק נראה כמו אולסטאר טיפוסי בעוד שביורוליג צריך לעבוד קשה בשביל כל סל. זה חלק מהסיבה להבדלים בקצב ובסקור. אנחנו גם רואים את זה בכל פעם שכוכבי ה-NBA מגיעים לטורניר בינלאומי ומתקשים לייצר נקודות.
כבודי: מר גילרי, תענה לו זריז ואני מזהיר אותך שאם יתחילו לצוץ כאן עשרות גרפים או טבלאות אני אאשים אותך בבזיון בית הדין. יש לך חמישה מקסימום עד סוף ההליכים.
ע.ג.: אין בעיה, רק ראשית כל אנחנו הולכים ככה סתם להתעלם מכל חומר הראיות עד עכשיו? האם לא ברור לעמיתי שהטיעון עובד ישירות כנגד האינטרסים של הלקוח שלו? עם השיפוט ב-NBA יותר מאפשר היינו צריכים לראות את זה בתפוקה ההתקפית. ראינו כבר שבנטרול הבדלי הקצב התמונה ממש שונה. אבל אם אתה רוצה שיהיה.
כן, יש הבדל באיך שהשופטים שורקים בשתי הליגות. שחקנים רבים דיברו על זה במילים כאלו או אחרות (הנה קחו את זה מאחד שיודע דבר או שניים על הגנה) . בפיב"א מאפשרים יותר מגע עם הגוף לעומת זאת שורקים הרבה יותר על נסיונות לשלוח יד לחטוף. מה שמאפשרים יותר ב-NBA. בכל מקרה כפי שיעידו שני הטורנירים הבינלאומים האחרונים לכוכבי ה-NBA זה לא מפריע. הם מקבלים את השריקות שלהם כך או כך.
בחינה של מספר השריקות בפועל מראה שביורוליג שורקים אבסולוטית למעט יותר עבירות אבל אנחנו כבר יודעים שצריך להשוות לאותו זמן משחק ושם (ראו מוצג #8) רואים הבדל ברור של 4-5 שריקות למשחק לקבוצה. אז דבר אחד בטוח באירופה שורקים יותר.
ז.ג.: כפיים, ממש מרשים. סכין לתוך הלב. לא יכולתי לעשות את זה טוב יותר בעצמי. מצד שני בוא נחשוב בהגיון רגע. כולנו יודעים שכשמשחקים קשוח גם יהיו יותר עברות. מה שמשנה הוא לא כמה פאולים שורקים אלא כמה פעמים שולחים את השחקנים אל הקו. ב-NBA שחקנים ובמיוחד הכוכבים מקבלים זריקות מהקו חינם על כל מהלך מה שהופך את המגינים שלהם למורתעים ומונע מהם לשמור עליהם בהמשך.
ע.ג.: גם אם אזרום לרגע עם קו המחשבה הזה אתה שוב מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אם המגינים מורתעים אז לא ישמרו ולא ישרקו פאולים. אם שורקים אז כנראה שבאמת מנסים לשמור. בכל אופן בוא נראה איפה הדברים עומדים. מוצג #9 מראה שבאמת בNBA זורקים מעט יותר פעמים מהעונשין גם אם נסתכל ביחס להבדלי זמן המשחק בין הליגות. אבל זה משהו שניתן ליחס אותו גם חלקית לעובדה שמספר הפאולים שממנו מתחילים ללכת לקו בכל רבע זהה בשתיהן בעוד שרבע NBA ארוך בשתי דקות.
ז.ג.: כבודו אפשר להגיד פעם אחת שצדקתי?
כבודי: אולי, בוא ניתן לו לסיים ואז נראה. עם קצת מזל נוכל כבר סוף סוף ללכת הביתה. מה אתה אומר מר גילרי?
ע.ג.: כן ולא…ראיתי את גלגול העיניים כבודי, תיכף אני משחרר אותנו. כנראה שב- NBA נוטים לשרוק יותר פאולים במהלך הזריקות ואלה עיקר המקרים בהם שחקנים מקבלים זריקות עונשין. אבל מצד שני זה עדיין לא אומר שהשופטים מקלים על השחקנים יותר מהיורוליג. אני רוצה שנחזור שוב לנקודה בסיסית מאד חשובה והיא הקצב. כשאנחנו רוצים לבדוק את הנטיה של השופטים להעניק כרטיסים מוזלים לטיול לקו אנחנו חייבים להתחשב בכמה הזדמנויות יש להם לעשות את זה. מתי שורקים לעבירה בזריקה? ….נכון, בזריקה. כשהקצב גבוה יש הרבה יותר זריקות ולכן יותר הזדמנויות זריקה. לכן יותר מדויק להסתכל על מה היחס בין זריקות מהקו לזריקות מהשדה. ראה מוצג #10:
כדי לבחון את האפקט המשולב של זריקות העונשין על הקלות בה עושים נקודות בשתי הליגות אנחנו יכולים להסתכל על אחוזי הטרו שוטינג. אם תרצו להבין קצת יותר טוב את המשמעות שלהם, הכפלה של אחוזי הטרו שוטינג ב-2 וחלוקה ב-100 נותנת את כמות הנקודות שקבוצה עושה לכל הזדמנות זריקה. כאשר הזדמנות זריקה היא או זריקה בפועל או טיול לקו העונשין:
אנחנו שוב רואים שגם בשקלול כל הגורמים יחד יותר קל לעשות נקודות ביורוליג מאשר ב-NBA. אם מגיני ה-NBA מורתעים אז לא ברור ממה או שמהצד השני באירופה לא למדו אף פעם לשמור, אם אפילו מגינים מורתעים עושים עבודה טובה מהם.
כבודי אני סיימתי לשטוח את טענותי. מבחינתי אפשר להעביר את רשות הדיבור לעמיתי המפוקפק או לקפוץ ישירות לנאומי הסיכום.
גזר הדין
כבודי: נאומי סיכום? אני לא מסוגל לשמוע את הקול שלך יותר. אין סיכוי שאני נותן לך לנאום, ובטח שאני לא מתכוון לתת ליריב שלך לחרטט אותי שוב. שמענו מספיק משניכם ואני מרגיש בשל לחרוץ את הדין.
אולי ערמת הראיות שהתביעה שפכה עלינו לא מוכיחה כי ההגנה ב-NBA טובה יותר אבל זה לא היה על הכף. מה שהיה תחת זכוכית המגדלת שלי הוא השאלה האם ההגנה ב-NBA חלשה יותר. זה הוכח כאן מעל לכל צל של ספק כחסר בסיס. אולי באירופה מלמדים יסודות הגנה יותר טוב, אולי למאמנים יש יותר שליטה והשחקנים מתאמצים יותר. כל זה לא רלבנטי. בפועל באירופה ההתקפות משיגות את הנקודות שלהן בקלות יתר למרות שחומר השחקנים בה פחות מוכשר התקפית.
אני רואה את התובע מחייך את החיוך הזחוח שלו כאן בצד. אל תיתן לזה לעלות לך לראש. זה לא כאילו נתנו לך פייט רציני כאן. בא כחה של ההגנה התקשה להביא אפילו בדל ראיה אחד בעל משמעות. כדאי שתמצא משהו יותר ראוי להתעסק בו בפעם הבאה שאתה נכנס בשערי ההיכל הזה.
אני מכריז על המיתוס כמכוסח. קחו אותו מכאן. לא אכפת לי מה תעשו איתו. תזרקו אותו לתהום התגובות של וואלה ספורט, תעלו באש השטויות שיוצאות מהפה של סטיבן איי סמית, תשגרו לחלל הריק שנשאר בESPN אחרי הנטישה של ווג' או כל דבר אחר. לא רוצה לשמוע עליו שוב.
אשר אליך מר גוזמן, כל מה שאמרו עליך נכון – בושה למקצוע. מצידי אתה יכול ללכת למכור חולצות ב-H&M . עלי השטיקים שלך לא עובדים – אני לא קונה את מה שאתה מנסה למכור. עוד באירופה היית חרא של בן אדם.
*הנתונים באדיבות:
קצת על הבעיתיות המובנית במתודולוגיה שלא הכנסתי לפוסט שגם ככה נהיה ארוך מדי (וגם כי צריך לעשות הכל כדי לתת לשופט להעביר את הפסק דין שהוא רוצה בקלות).
מצוין.
באמת חשבתי על זה במהלך קריאה שביורוליג עוברים די מהר למשחקים שיכולים לסיים לך את העונה. ב-NBA יש איזושהי נפילה בקליעה במהלך הפלייאוף כי ההגנות באמת נהיות עוד יותר אינטנסיביות.
לא הבנתי מה הכוונה ב"ממוצע על הממוצעים של כל קבוצה" בנקודה השלישית.
נניח לגבי נקודות – במקום לקחת את סך כל הנקודות ולחלק בכל המשחקים וב-2 כדי לקבל ממוצע נקודות לקבוצה למשחק, לקחתי את ממוצע הנקודות של כל קבוצה ועליו עשיתי ממוצע.
אוקיי
פוסט מצוין ומעניין, תודה רבה גילרי.
.
לא בטוח (שלא לומר בטוח שלא) שהבנתי את הכל, ויכול להיות שהתשובה לשאלה הזו כבר ניתנה בפוסט עצמו, אבל שיהיה
אם הבנתי נכון אנחנו "מסכימים" שהכשרון ההתקפי בנ.ב.א עולה על זה שביורוליג. השאלה שלי היא האם אנחנו גם "מסכימים" שגם הכשרון ההגנתי בנ.ב.א עולה על זה שביורוליג?
אם כן (אני, לפחות, מסכים, כי לא זכורים לי קוואי-ים ביורוליג, עם או בלי קשר לכך שאני לא צופה ביורוליג -)))))
אבל ברצינות, אם כן, אז לא בטוח שהסטטיסטיקות מאד מסייעות לנו, כלומר, אם נניח שבנ.ב.א שחקנים הם ציון 9, שנשמרים על ידי שחקנים בציון 9, וביורוליג שחקנים הם ציון 7, שנשמרים על ידי שחקנים בציון 7, ההבדלים בכישרון, גם ההתקפי וגם ההגנתי, הופכים להיות פחות רלבנטיים, לא?
ומה שנראה לי יותר רלבנטי, או לפחות יותר משקף את הטיעונים של זול גוזמן הוא טיעונים, שקשה כמובן לאמוד אותם סטטיסטית, כמו:
"שחקני ה-7 ביורוליג יותר מתאמצים בהגנה משחקני ה-9 בנ.ב.א", או
"שחקנים בנ.ב.א של היום מתאמצים בהגנה פחות משחקני הנ.ב.א בשנים עברו" (אם או בלי קשר לשאלה האם שחקני הנ.ב.א של היום טובים משחקנים הנ.ב.א של פעם)
תודה רבה, מעולה
בסוף אי אפשר לרמות את העין.
רואים בבירור ששחקנים בwwe לא שומרים ומטיילים על המגרש.
הרבה זה גם בגלל השיפוט ובעצם זה הגורם העיקרי לחוסר הגנות שיש אחרי שנים של אילוף השחקנים לא לשמור.
אדוני השופט אתה באיליגל דפנסיב פוזשן!
You are restricted
אז זהו, שאפשר בקלות לרמות את העין.
למשל פה:
https://youtu.be/hCV2Ba5wrcs
ויש עוד מלא דוגמאות.
רק תנסה לקפוץ מהחלון שלו…
ניסיתי, אבל הוא הסתובב לי
זה דווקא קל מאד לרמות את העין, יש הרבה דוגמאות לכך.
זאת גם לא העין שרואה, המראות שמגיעות לתודעה הן פרשנות של המח לגלי האור שנקלטים בעדשת העין.
חורחה דה גוזמן…את העין שלך אי אפשר לרמות, אבל מסתבר שבאופן קסום למרות חוסר ההגנות באירופה קולעים יותר בקלות אז כנראה ששם מטיילים עוד יותר. זה נראה חשוד – לכן אני אשאיר אותך במעצר עם ערבות של 7 מיליון דולר עד שנברר את זה לעומק.
זה בדיוק מה שקיירי אירווינג טען בסוגית העולם השטוח…הרי כל אחד יכול לראות את זה בעצמו…שימון אחרי הפוסט המופתי הזה אתה צריך להכנס עמוק לפריזר , לחשוב על טיעונים חדשים שיטרללו את המאמינים
תודה רבה,
אין שום ראיה שתומכת במיתוס, זה קצת קשוח על מקדשי המיתוס.
רגע לפני המבול, איפה נכנס הקליר פאת' בנתונים?
קליר פאת קודם כל ושנית האם יש סיכוי שהוא לא קיים באמת?
היית חייב להוסיף "באמת"?
אם כך התשובה היא בוודאי שלא, אבל שום דבר לא עומד בקריטריון הזה
נהדר, והאמת היא שהיה אפשר לסגור את זה כבר בשליש הראשון של הכתבה. ברור לחלוטין שהסיבה העיקרית שסובייקטיבית זה נראה כאילו באירופה שומרים טוב יותר, היא בגלל קצב המשחק האיטי יותר, ואידך זיל גמור (אבל מעולה).
בגדול כן אבל צריך לסגור גם את שאר הפינות.
לטעמי, הפקטור המשמעותי ביותר שיוצר את התחושה שב-NBA אין הגנות זה הסיטואציה.
ב-NBA יש הרבה הרבה יותר משחקים עם רכיבים שתורמים להיעדר הגנה רגעי –
פערי רמות, חוסר תחרותיות (לאחת הקבוצות או ל-2 הקבוצות אין על מה לשחק), טנקינג, DNP, באק-טו-באק, זמן זבל ממושך.
לי אישית, עוד לפני המבט המלמד על הנתונים, לא היה ספק לגבי השורה התחתונה.
למעשה, אותם משחקים "מתים" למד הנתונים רק מחזקים את מה שברור במבחן העין –
כאשר יש על מה לשחק, ההגנות ב-NBA חזקות הרבה יותר מאירופה.
תודה לכבוד השופט,
אחד המוצלחים!
הקטע הוא שגם עם המשחקים המתים (ואכן האינטנסיביות של העונה הסדירה נמוכה יותר בהרבה מקרים) עדיין ההגנה הרגילה לא נופלת מזו שבאירופה.
+1 גיא ובנוסף יש גם את נושא חשיבות המשחקים שככל שחשיבותם עולה (דרבי לדוגמא בארץ או פלייאוף בנבא) השחקנים יתאמצו יותר גם הגנתית
תודה עידו.
קודם כל חידשת לי לגבי השלשות,חייב להגיד שבמבחן העין שלי זה נראה שרק בשנתיים-שלוש האחרונת נהייתה עלייה בשלשות באירופה אבל זה כנראה כי אני בעיקר רואה את מכבי.
לגבי ההבדל אז כמובן זה קודם כל הקצב ואני חושב שגם חוק 3 השניות בהגנה זה גם כלי מאוד עיקרי שמבדיל,זה נותן להגנה באירופה יתרון לעומת הNBA.
עוד נקודה שלדעתי מטעה לא מעט במיתוס הזה היא שבאירופה כל משחק משוחק כמעט תמיד ברצינות המלאה על ידי השחקנים ואין כמעט דבר כזה לוותר על משחק.לעומת זאת בNBA אני חושב שבשנים האחרונות נהיה כבר ממש סוג של הכרה שהליגה באמת לא כזאת חשובה והרבה שחקנים פחות מתאמצים בליגה בטח בצד ההגנתי.
לסיום אהבתי מאוד את את השותפה שלך,מה שכן תלוי מאיזה צד השופט כי לא בטוח שאזכור שמה יהיה לטובתך…
ודבר אחרון זול גוזמן במקרה אח של העורך דין המפורסם צ'אק?
הקטע עם השלשות זו באמת אחת המיסקונספציות הכי נפוצות. שמח ששמת לב.
לא הבנתי את הטיעון לגבי השלוש שניות – זה השריד מהאזורית ועדיין למרות שהוא קיים ולמרות שיש פחות אינסטנסיביות בעונה הסדירה ההגנה ב-NBA לא חלשה יותר במבחן התוצאה.
צ'אק צ'וקצ'ק אבל הוא בהחלט לא היה זול…
בוא נתחיל עם זה ש"זול גוזמן" זו הברקה. לא הברקה משפטית, אבל הברקה מילולית.
השוואה שממש קשה לעשות, עם כל הפער הזה ביכולת. בין מייק ג'יימס ללברון עומד לברון שלם.
השוואה קשה לעשות, אבל עדיין זה כמו לשחק מול שער ריק, כי להברקה המילולית אין באמת טענות לטובתו, ורובנו לדעתי ראינו את זה עוד לפני.
יפה מאוד, פוסט שמוכיח את המשפט המפורסם, לא היה לי מה להוכיח והוכחתי את זה על המגרש.
מצויין, תודה!
באופן כללי העונה הסדירה ב אנביאיי חלשה.
אבל – זה נכון גם להתקפות
ההתקפות ביותר מידי פעמים שבלוניות ולא מגיעות לזריקה טובה.
כמו שגיא כתב קודם –
כשיש על מה לשחק (כלאמר בפלייאוף), כשכולם מחוייבים אין מה להשוות את הרמה ההגנתית וההתקפית
זה טיעון שאפשר להגיד על כל ספורט אפילו על ה-NFL קצר העונה. בגדול זה גם משמהו שלא בדקתי ססיטמתית אבל כן השוותי כנה וכמה מקרים בכמה ענפים – בקצרה זה מתקזז. כלומר אין הבדל מהותי בין ממוצעי העונה הסדירה לממוצעי הפלייאוף.
זה מה שטענתי
כשהאינטנסיביות זהה בהגנה ובהתקפה הממוצעים נשארים דומים.
אינטנסיביות זה לא רק בהגנה.
בנוסף אינטנסיביות זה לא רק מאמץ בזמן המשחק, זה כולל שיתוף ההרכב החזק ביותר במטרה ברורה לנצח את המשחק (בלי שיקולי מנוחה, פציעות, שילוב שחקנים וכו)
התכוננות והתאמות לקבוצה ספציפית
וכלי וכולי.
הכל משפיע שווה בשווה על ההגנה ועל ההתקפה. לכן הממוצעים נשארים דומים
מסכים.
אהבתי מאוד
מנומק ומדוייק
👏
בדיוק הכתבה שחיכיתי לה.
מעולה
בכלל אם הרמה כל כך גבוהה באירופה.למה כל אירופאי טוב עושה ככל יכולתו להגיע לליגה?
.
רק התחלתי לקרוא, מפאת האורך אשלים בהמשך (אחרי החגים . . . סתם).
תודה עידו!
זו לא התגובה שציפיתי ממך…
(שניכם צודקים).
פוסט אדיר עידו. נותן סימוך ברמת הנתונים למה שהייתה גם תחושת הבטן שלי, ובצורה מהנה מאד.
פקטור נוסף לקחת בחשבון הוא מידות המגרש, ב-nba המגרש גדול יותר, קשה יותר לצופף.
זה אחד הטיעונים שניסיתי להעלות (כי זה עובד לטובתי…) אבל השופט נעץ בי מבט חמור סבר אז ויתרתי.
במילים אחרות למרות שמדברים על זה לא מעט אני לא חושב שזה משמעותי כל כך. כמה נראה לך ההבדל?
זה יוצא 12.5 ס"מ תוספת בכל צד ועוד 33 ס"מ תוספת אורך לכל חצי מגרש. לדעתי זה לא משהו שמשפיע בסוף על המשחק. הריווח נובע בעיקר מהיכולת לקלוע ומהאיסור לחניה בצבע.
כשיש לך צעד ראשון מהיר מאוד, או שחרור מהיר של הכדור, סנטימטרים בודדים זה כל מה שאתה צריך ברמות כאלה.
ייתכן, אבל אני סקפטי…
זה מצריך בדיקה.
שכחתי, תודה רבה על פוסט מעולה!
מעולה כבודו!
דפקת פה מבוא לאנליטיקס, עם השוואות נתונים מדהימות.
כל השוואות הקצב, הטרו שוטינג והיחס זריקות עונשין/שדה היה פשוט תענוג.
בקיצור, דיון כמו שהוא צריך להיות.
נהנתי מאוד.
פוסט אדיר
נהנתי מאוד
זול גוזמן זה סול גודמן הישראלי(במהלך כל הקריאה דמיינתי רק אותו)?
תכלס ההגנה בנבא טובה יותר פשוט יוצא להם לוותר על מהלכים יותר ממה שקורה ביורוליג וזה יוצר מצב שנראה שאין הגנות
ברור…
לא סתם יש ק. ווקסלר לצידו.
אגב, מאיפה שאבת את נתוני היורוליג, אני סקרן
אוי נכון שכחתי לציין.
האתר של היורוליג משום חדל והם לא עונים.
השתמשתי בrealGM ו בbasketnews.
אני אכניס לינקים אחר כך
תודה עידו האם גם בדקת סט
למשל של שחקני נ.ב.א בטורנירי נבחרות ?
אם היה ניתן לבדוק ולחלק בין נבחרות מסוגם של אנגולה לנבחרות מסוגם של ספרד או סרביה היינו רואים הבדלים
אתה רואה שחקנים כמו בורנסון או מיטשל
שבנ.ב.א קולעים מכל מצב שבכדורסל הנבחרות פשוט נשמרים הרבה הרבה יותר טוב
זוכר את ליליארד בטוקיו ?
החריג לאורך זמן זהו דוראנט
אבל ככלל ראינו לא מעט שחקני נ.ב.א בלבל הגבוה שפשוט לא פגעו בכדורסל הנבחרות .
כאמור זה טיעון שלא מחזיק מים ונבחרות כמו אנגולה יש לך אולי משחק אחד בטורניר.
הנבחרות האמריקניות הפסידו את אליפויות העולם האחרונות בעיקר על סגל ועל הגנה.
ציינת את ברונסון ומיצ'ל – מוזמן להשוות בין הקלילות שבה הם קולעים 'מכל מצב' בnba לביו הקושי הרב שבו הם עושים את זה תחת השמירה ההדוקה של כדורסל הנבחרות (רמז זה לא בדיוק מה שאתה חושב). לא שאפשר ללמוד הרבה מטורניר של 6-8 משחקים.
מאז 2000
ארה"ב שיחקה בערך
120 משחקים באליפויות עולם ואולימפיאדות
ראיתי לא מעט מהם
למעט דוראנט וקצת אנתוני
רוב רובם של השחקנים היו פחות טובים משמעותית אולי למעט טורניר בודד של קרי.
באולימפיאדה האחרונה
אז אפשר לומר שזה גם פונקציה של חלוקת דקות אחרת (טייטום כמשל )
אפשר גם לומר שזה פונקציה של הסתגלות לכדורסל עם חוקים אחרים
הכל נכון
אבל ישנו גם מרכיב של הגנה וקושי הגנתי יותר גבוה.
זה בעיקר סוביקטיבי לפי העיניים שלך. העובדות בשטח מראות שזה לא ממש נכון. מאז הפיאסקו של 2004 (כי אייברסון) הנבחרת האמריקאית מעולם לא התקשתה התקפית למעט זו של 2019 שסבלה מסגל חלש וגם פציעה. גם שם הכוכב שציינת לא התקשה יותר מב-NBA. אתה יכול להגיד שהנבחרות משחקות פחות יפה או פחות נעים לעין. אתה גם יכול להגיד שמנסים לשמור אותם חזק יותר. אולי כל זה נכון אבל זה לא עובר את מבחן התוצאות בשטח. תמיד תוכל לבחור לך משחק כזה או אחר ולהגיד שהשחקן לא הצליח להתמודד. אבל ברוב המקרים יהיו גם משחקים אחרים שכן. זה נכון גם ל-NBA.
מעבר לכל אני ממש ממש ממליץ לא לנסות לשאוב יותר מדי תובנה מטורניר של 6-8 משחקים בטח כשהנבחרות האמריקאיות הן לא כאלה שרצות יחד לאורך זמן (שזה חלק מהבעיה המרכזית).
תודה עידו.
מפורט ומנומק היטב.
אני מאמין שהתפיסה הזאת (שבאירופה עושים יותר הגנה) נובעת מכך שאנחנו נוטים לייחס הגנה לאינטנסיביות וכדורסל לכישרון
לא קראתי את כל המחקר קראתי רק חצי ממנו. מחר כנראה אשלים התעייפתי. השאלה פה היא בעייני המהימנות של הנתונים. בכל מקרה נראה שאתה צודק וזה מעניין. יחד עם זאת העניין ב nba זה בעיקר הכבוד שהשופטים עושים לשחקנ מסויימ שזה בגדול לברון (הכונה היא ללברון ג'יימס ולא ללברון השני שיש בליגה – לברון ברוני). יש כוכבים שזוכים להגנה יש כאלה שלא.
אבל בגדול אני מזכים עם המחקר שלך. מחר נשלים.
תודה עידו. קצת חסר גילרי בתגובות שיעיר למה לא מדויק. אה, בעצם יש. מזל.
.
הערה קטנה רצינית – בטח גם על זה יש לך הפרכה בכיס, אבל אתה לא מרגיש בצפייה שביורוליג משחקים משחק (קצת) יותר מתודי ו(קצת) פחות סגור וסוליסטי? זה בטח גם קשור לעניין הקצב, ובכל זאת – אם ההתקפה שמולך חכמה יותר (כנראה לא על הנייר, אבל אולי בפועל?), מאומנת יותר, קבוצתית יותר – אז צריך גם הגנה חכמה יותר מאומנת יותר וקבוצתית יותר.
כן, יש מייק ג'יימס ולארקין ומרקוס הווארד, ובאמת ההבדל בקבוצתיות כבר פחות ניכר. אבל תיקח עשור וחצי אחורה והכדורסל האירופי פשוט יפה יותר.
מחזיק בעוז בדעתי לפחות עד תגובתך
מה שאתה אומר על משחק "מתודי" הוא בהחלט נכון רק שזה לא הופך אותו ל"חכם" יותר. ב-NBA רוב ההתקפות בנויות יותר על קריאת ההגנה ותגובה. בדרך כלל הכוכבים יהיו אלה שמנהלים בפועל את המשחק. באירופה זה גם קורה הרבה אתה יודע מתי? בחצי השני של השעון 24 כשהמתודה לא השיגה את מה שרצתה..ואז אתה מקבל המון התקפות שנגמרות בזריקה רעה.
מעבר לזה – ההגנות ב-NBA הרבה יותר מורכבות (יש להם ממש הנחיות ספציפיות לכל סוג מהלך מה עושים לפי מי השחקן) . אז נכון שזה נראה הגנה חזקה יותר כשיש לך שחקן אחד על אחד אבל הכדורסל מזמן לא שם הכל זה סוג של אזורית כתוצאה מחילופים.
אתה כותב לעתים רחוקות אבל כשאתה מוציא פוסט הוא מסטר פיס. יכול להיות בקלות בסיס לטזה לתואר M.A
E D O KILLED THE SHIMEON STAR חחח הרגת את מיסטר בין
תודה עידו. מעניין מאוד.
יכול להיות שבגלל צורת אימון שונה יש יותר תרגילים במשחק ארופי ולכן שחקנים טוענים שיותר קל לקלוע,
הם טוענים שקל יותר לקלוע ב-NBA…
תרגילים לא בהכרח מייצרים נקודות קלות.
בס"ד
תודה רבה נהדר.
ברור 'ע"ש, שחקנים שלא כך כך שומרים ב נבא.
רק אל תשכחו שעש הרבה יותר קבוצות ושחקנים שם,
אז אולי זה יותר מודגש.'קל יותר לראות פישולים ההגנה, מאשר הגנה משובחת.
האמת היא שאחת מהבעיות שגורמות לסובייקטיבות הזאת, היא העובדה שההגנה המודרנית היא הגנת חילופים, ולא הגנת מכות צמודה כמו פעם. לכן, למרות שלעיתים היא נראית הרבה פחות חזקה מפעם (תחשבו ברוס בוואן וכאלה), האמת היא שהיא פשוט טובה יותר, חכמה יותר, מתואמת יותר, פיזית קצת פחות ושונה, אבל נכונה יותר.
לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר.
אגב עוד משהו שלא נכנס לפוסט – הירידה בקצב זריקת השלוש ביורוליג ב-2011 היא לא מקרית.
רציתי לראות אם מישהו ישאל – נכשלתם!!
הכניסה של בלאט וסופו שיגעה את כולם
🤣
מה עם המשך על השחקנים ששינו את המשחק? חסרים למשל בירד וקוזי ומרביץ ששייכים לרשימה יותר מאשר ווקר ועוד כמה.
תודה עידו. עכשיו קראתי סוף סוף עד הסוף.
שלוש הערות – דבר ראשון, לא הצלחתי לראות את הגרפים (כן את הסרטונים). אבדוק עם דפדפן אחר.
קרן ווקסלר -שם לא טוב, כל הזמן חשבתי על קרן ווקסנר "שידידי" הביביסטים תולים בה את כל האשם . . .
לגבי הקונספציה של הגנה חלשה בנב"א, נראה לי שמקור הבעיה הוא ההבדל בין ממוצעים (שזה מה שעידו מדבר עליו) לבין הפלוקטואציות סביב הממוצע (שזה מה שתופס את העין של שמעון וחבריו)?
זה דבר ידוע שבפסיכולוגיה האנושית ישנה נטיה לקחת מקרים בודדים ולהעצים אותם, כך שבמחשבה הם מייצגים את כל מה שקורה למרות שבפועל הם מיעוט מבוטל.
בנב"א ישנם הרבה משחקים שמשוחקים בקרוז קונטרול, חדירה אחת או שתיים בקליר פאת יוצרת רושם מוטעה שזה כל הזמן ככה.
אני חושב שזאת בדיוק הבעיה, הטיה פסיכולוגית בגלל מקרי קיצון (כמו עם מזג האויר).
ישנה עוד הטיה, שברגע שאתה משוכנע במשהו ואתה מחפש אותו, אתה גם תמצא.
לנו פעם היתה פיאט מולטיפלה. אתה שואל למה קניתי פיאט? כי היא היתה המכונית הכי זולה בארץ שהכילה 6 אנשים.
באותה תקופה ראיתי המון מולטיפלה על הכבישים למרות שזאת מכונית מאוד נדירה.
הבנתי גם בלי הגרפים בגלל שהסברת לא רע.
כמובן שהייתי חייב ללכת לראות.
אוי ווי איזה רכב מכוער… החזיק יותר מזוג נעלי ריצה?
לא מכוער, מיוחד . . .
העיצוב היה החלק הטוב בו 🙂
האמת שהתכנון הפנימי שלו היה גאוני, פשוט ניצול נפח מעולה. פלוס שדה ראיה נפלא. פלוס מנוע טוב והילוכים ידניים פשוטים.
הפלסטיקה לא היתה משהו, זה ברור.
עוד פלוס זה שהוא נמכר כמו לחמניות; בגלל המחיר הנוח והמקום ל-6 אנשים (אז כבר היו לנו 4 ילדים).
כתבתי מודעה ביד 2, לחצתי אנטר, קמתי ויצאתי מהחדר ותוך כמה שניות הטלפון כבר צלצל.
תודה עידו. יופי של מאמר.
אהבתי את זול גוזמן, אבל לצערי לא הבנתי את הרפרנס של קרן וקסלר. כנראה חור קטן בהשכלה – אשמח להשלמה.
לגבי הנתונים – הכל יפה ונכון, וההבדלים נובעים כנראה בעיקר מהשוני בקצב המשחק.
אבל…. העניין הזה עדיין נזקק להסבר:
ל-מ-ה באירופה הקצב נמוך יותר, ולא במעט?! המיוצגים של גוזמן יגידו לך ששם בדיוק קבור הכלב – כאשר אתה נותן למשחק להישלט ע"י סוסים צעירים ואתלטיים אתה תקבל קצב גבוה, הרבה נקודות, הרבה זריקות פנויות ותחושה של מיעוט הגנה. לעומת זאת, כאשר המשחק נשלט ע"י גברים סרביים בני חמישים פלוס שצועקים מכיוון הספסל על חמשת המוציאים לפועל – יכול להיות שתראה משחק מבוקר יותר ואיטי, עם פחות נקודות ותחושה של יותר הגנה.
והנה – נולד לך מיתוס.
.
בנושא זה, והזכירו את זה כאן לפניי – ב-NBA יש 1230 משחקי עונה רגילה. ביורוליג יש 306, ועוד פחות משחקי פלייאוף מבאמריקה. זה הבדל כל כך משמעותי, שמאפשר לך למצוא דוגמאות קיצוניות מעבר לים הרבה יותר בקלות, וגם מדגיש את מה שאומרים כאן לא מעט: באירופה לכל משחק יש משמעות, ולכן הגיוני שיתאמצו יותר (מה גם שיש יותר זמן מנוחה בין משחקים – עוד אלמנט שפועל לטובת הטיעון הזה).
בכל מקרה תודה – נהניתי מאוד.
לגבי הלמה יש הבדל בקצב: תשים לב שבתחילת המילניום היינו די קרובים. הסיבה היא לא השחקנים אלא המאמנים שרוצים לשחק בקצב גבוה יותר. זה בלט אחרי האליפות של הוורירס שבערך כל מאמן שני בראיון תחילת עונה שלו אמר שאנחנו הולכים לשחק הרבה יותר מהר או אנחנו צריכים לשחק יותר מהר. למה הם רוצים את זה? כי חלחלה התובנה שבמשחק מסודר יש יתרון גם להגנה. אם יש לך זריקה פנויה במעבר שווה לקחת אותה.
.
אם הבנת את זול אתה צריך להבין את קרן… למקרה שלא: זול גוזמן הוא רפרנס שקוף לסול גודמן שהוא השם המקצועי של ג'ימי מקגיל וגם מטאפורה להתדרדרות המוסרית שלו. הקול השפוי (או אם נרצה המלאך על כתפו) של ג'ימי היא קים ווקסלר שותפתו לעבודה ולחיים. לשחקנית שמשחקת את קים קוראים ריי סיהורן (למרות זה לא כתוב בדיוק כמו שזה נשמע). וכמובן שלא יכולתי לסרב למשחק המילים עם קרן ווקסנר…
הדמות של סול מוכרת לי משובר שורות. לא ראיתי את סדרת ההמשך שלו.
אגב שובר שורות, למה הם בכוונה שמו בפתיח שלהם צירוף אותיות שהוא לא יסוד כימי? אני יודע שהיסטורית Ch סימל פעם כרום, אבל זה כבר מזמן רשום כ Cr
לא יודע ולא שמתי לב…
למי בכלל יש את הצירוף הזה בשם?
זה צירופים של שמות? חשבתי שסתם רושמים שם סימולים כימיים של יסודות (בזמן שיש את מוזיקת הפתיחה של כל פרק). יש שם כל פעם יסודות אבל במקום מסוים רושמים Ch וזה תמיד היה היוצא מן הכלל
חחח, זה חלק מהקרדיטים בפתיחה של שמות השחקנים.
שלח צילום – אני אף פעם לא ראיתי Ch.
טור מעולה. אם יש מישהי שתמיד בא עם נתונים זה אתה (לפעמים, לצערי הרב). אבל יש פרמטר בהשוואת אירופאים שהצליחו באירופה ולא בnba שמציק לי.
מדגימה מקרית ולא מייצגת, יש גם פונקציה של הזדמנות. יש יותר מדי אירופאים שמגיעים לליגה עם תארים אישיים וקבוצתיים ולא מצליחים להשתלב. או שהמאמנים זורקים אותם לשלהי הרוטציה, או שהם לא מצליחים להשתלב חברתית. זה לא קשור בהכרח ליכולת שלהם או להגנה (אולי גם).
שאלה שמאד מעניינת אותי לבדוק מי מצליח יותר: אירופאי שמגיע צעיר מאד לליגה, בלי ניסיון אירופאי עשיר (יוקיץ, טוני פרקר, נוביצקי) או דווקא מי שעשה סבב יפה באירופה (קוקוץ, דונצ'יץ)?
בלי לבדוק – בטח בעידן שבו הסקאוטינג גלובלי. מי שמצליח הם אלה שמגיעים צעירים (דונצ'יץ' גם ברשימה הזו – זה שבגיל 19 אירופה הייתה קטנה אליו זה יוצא דופן). בדרך כלל מאד קשה להסתגל למעבר בגיל מבוגר יותר ולרוב זה גם אומר שהכישרון או הנתונים הפיזיים לא מספיקים.
מצרף כאן צילום:
מעולה, אתה ממש חד עין…
נראה לי מישהו בהפקה פישל.
האמת שעכשיו זה עוד יותר מוזר לי. חשבתי שהם עדיין מחשיבים את הכרום בתור Ch, אבל ממש בתחילת כל פרק הם מדגישים גם את Cr במשפט: "Created by" – כלומר Ch זו טעות בלי שום נסיבות מקילות…