בשנים האחרונות, 4 הקבוצות הגדולות בכדורסל הישראלי הן מכבי והפועל תל-אביב, האלופה וסגניתה, מחזיקת הגביע הפועל ירושלים והפועל חולון, אלופת 2022 ומחזיקת הגביע ב-2018 כשהיא היחידה מלבד מכבי ת"א שזכתה באליפות מאז 2017, ואם נוציא את הזכייה של הרצליה בגביע ב-2022, היחידה מלבד מכבי ת"א והפועל ירושלים שזכתה בגביע במאה ה-21. בכתבה הזאת אנחנו נתמקד בקיץ שעבר על כל אחת מ-4 הקבוצות האלה, יחד עם 5 שאלות על הקיץ שלהן לכל חברי הצוות שהשתתפו בכתבה הזאת, ובכתבה הבאה נתמקד ב-10 הקבוצות האחרות שישחקו בליגת העל השנה. איתנו בצוות היום – אהרון שדה, אילן אגינסקי, דרור פישר, יהלי אולמר, מתן יעקבי, שחר צ'קוטאי ועמיחי קטן.

סיכום הקיץ:

מכבי תל-אביב:

מכבי תל אביב, כצפוי, חוותה קיץ קשה. לורנזו בראון, בונזי קולסון, ווי בולדווין וג'וש ניבו עזבו לחוזים גדולים בקבוצות עם יותר כסף, והמצב הביטחוני בארץ, כמו גם המחסור החמור בהכנסות ממשחקי היורוליג, לא תרם ליכולת של האלופה למצוא תחליפים ראויים. לכן, מכבי הייתה צריכה ללכת על השחקנים המוכרים לה ולכדורסל הישראלי מצד אחד, והשחקנים הנואשים מספיק מהצד השני.

ברשימת המוכרים לה מצד אחד נמצאים ליוואי רנדולף (הפועל י-ם) וג'יילן הורד (הפועל ת"א), שמכירים את ישראל וישחקו פעם ראשונה ביורוליג. גם ג'ורדן לויד, שפותח את הרשימה הבאה, מכיר את הארץ מתקופתו באילת. לויד נואש לחזור להיות הסקורר שהיה לפני הפציעות, רוקאס יוקובאיטיס נואש להראות אחרי שש שנים שהוא יותר מפוטנציאל לא ממומש, ווניין גבריאל נואש להראות שיש לו מקום ברמות הגבוהות של הכדורסל ודריל מייקון נואש פשוט לשחק כדורסל. כל הישראלים נשארו, גם אם ביותר כסף, והצטרף גם וויל ריימן המתאזרח שיעבה את הקו הקדמי.

הפועל תל-אביב:

קיץ גדול עבר על סגנית האלופה. הוא התחיל בהחתמה של מרכוס פוסטר, שחקן שהגיע אחרי שניצח את ז'לגיריס בגמר הליגה הליטאית, ואז עופר ינאי התחיל להשתגע והביא את ג'ו רגלנד, ג'ונתן מוטלי, איש וינרייט והשם הגדול ביותר, פטריק בברלי שהגיע היישר מהחמישייה של מילווקי בפלייאוף שעבר. אחר כך הגיעו גם בן בנטיל ובסוף גם ברונו קבאקולו מפרטיזן בלגרד, אבל ינאי לא הסתפק בזרים. בגזרת הישראלים הפועל החתימה את מירון רוינה מגליל עליון, עוז בלייזר מהפועל ירושלים, גיא פלטין, שחקן ההגנה המכהן של הליגה ששיקח בקריית אתא, ונועם יעקב מוילרבאן הצרפתית.

בגזרת הנשארים, תומר גינת ובר טימור הם שני הישראלים הבכירים, ואמורים להישאר כאלה, לפחות עד שנועם יעקב יוכיח אחרת, אבל שם זה נגמר פחות או יותר. מנפורד ואניס ישחקו בונציה בעונה הקרובה, קייל אלכסנדר עבר לטורקיה ועידן זלמנסון לחולון, אך השם שהכי יכאב לאוהדי הפועל לראות מחוץ לקבוצה הוא ג'יילן הורד, שעבר ישירות ליריבה העירונית למרות שהפועל השוותה את הצעת החוזה שקיבל הורד ממכבי. אז כן, עופר ינאי קצת השתגע, אבל הוא בא לקיץ הזה כדי לנצל את הקשיים הכלכליים של מכבי ולהביא סגל לא פחות טוב על הנייר. גם את תמיר בלאט ורומן סורקין ניסה ינאי להוציא ממכבי, ללא הצלחה, אבל ייתכן שיש לו חלק בחוזים הגדולים ששניהם קיבלו אצל האלופה. מה שבטוח זה שהפועל תהיה הקבוצה הכי מעניינת השנה בליגה הישראלית, כי או שיזכרו אותה כקבוצה הכי טובה אי פעם בישראל מחוץ למכבי ת"א או ככישלון היסטורי, אבל בכל מקרה יהיה מעניין מאוד.

הפועל ירושלים:

הבעלים החדש, מתן אדלסון, דוגל בתהליך הדרגתי והמשכיות של הקבוצה שבסך הכל התמודדה לא רע עם משברים תכופים בעמדת המאמן, כך שנשארו בקבוצה המאמן יונתן אלון, הזרים ספידי סמית וכריס ג'ונסון, וגם קאדין קרינגטון שאמור לקבל אזרחות ישראלית בקרוב על מנת שיוכל לייצג את נבחרת ישראל בתור המתאזרח של הנבחרת, יחד עם כל הישראלים הבכירים מלבד עוז בלייזר, שעבר להפועל ת"א. אחרי שנתיים רצופות של זכייה בגביע והפסד בחצי גמר הפלייאוף של הליגה, הירושלמים יקוו לתוצאות טובות יותר בליגה, וגם באירופה אחרי ההדחה בטופ 16 של ליגת האלופות, כשהפעם הם עוברים ליורוקאפ.

על מנת לעשות את צעדי ההמשך, ולצד אלו שנשארו, מחזיקת הגביע צירפה את דן שמיר, מבכירי המאמנים בכדורסל הישראלי, כמנהל מקצועי, והחתימה את ג'ארד הארפר מולנסיה, את אוסטין ווילי, ה-MVP המהכן של הליגה הטורקית, את ג'רמי מורגן ששיחק בעונה שעברה בבורג הצרפתית, וגם נציג אחד ששיחק בארץ אשתקד, וזהו ג'סטין סמית מהפועל חולון. בסך הכל קיץ סולידי עם שמירה על הקיים ותוספות מכובדות, אבל ספק אם מי מהשמות האלה מעיד על קפיצת מדרגה כלכלית של הקבוצה של מתן אדלסון ושום דבר שמעיד על כך שמדובר כנראה בבעלים העשיר ביותר בספורט הישראלי, או לפחות בכדורסל הישראלי.

הפועל חולון:

הפועל חולון מגיעה לעונה הקרובה כשמאמנה הוא גיא גודס, מאמן בכיר בסקאלה המקומית, שגם הוביל את חולון לאותה אליפות ב-2022. גודס, שאימן בעונה החולפת את הפועל חיפה והצליח להביא אותה למקום השביעי ומפגש בפלייאוף עם הפועל תל אביב לה הפסידה בסוויפ. הסגל הישראלי של הקבוצה עבר שדרוג כשעידן זלמנסון שעבר בכל הגדולות של הכדורסל ירצה להוכיח שעדיין כוחו במותניו ויפתח זיו שחזר לארץ אחרי שנה בחו"ל ירצה להראות שהייבוש על הספסל של מכבי תל אביב לא פגע בו ובקריירה שלו. חוץ מזלמנסון וזיו, חולון השאירו את השלד הישראלי שכלל את ניב משגב, נתנאל ארצי ויותם חנוכי ונפרדו משון דאוסן ושחר עמיר.

בגזרת הזרים, חולון, כמו רוב קבוצות הליגה הלכו למוכר והידוע בדמות זרים שכבר שיחקו בארץ. הזר היחיד בחולון שזו עונתו הראשונה בארץ הוא הגארד אלייז'ה מיטרו לונג (27, 1.87) שמוכר בין היתר בזכות אחיו נאז שמשחק באולימפיאקוס. אלייז'ה שיחק בעברו במספר קבוצות בליגה היוונית כשבעונה האחרונה שיחק בפרישטרי איתה הגיעה לפיינל פור של ליגת האלופות. מי שמשלימים את חמישיית הזרים הם ג'יילן אדאמס (29, 1.91) ששיחק בעברו בהפועל ירושלים ובמכבי תל אביב, מייקל קייזר (32, 2.08) ששיחק בעבר בחולון ושני זרים ששיחקו בעונה שעברה תחת גודס בהפועל חיפה – דקאראי טאקר (30, 1.96) ומרקוס בינגהאם (24, 2.13) בסך הכל נראה שיש לחולון סגל רחב עם תמהיל טוב של ותיקים וצעירים בעלי פוטנציאל. בשל הסגלים שבנו יריבותיה לצמרת לא בטוח שזה יספיק כדי להתחרות בהן, אבל זה אולי יכול לעבוד במשחק בודד בגביע ובחזרה למקום הטבעי בין ארבעת הראשונות, ואולי אף למעבר של שלב או שתיים בליגת האלופות מה שכנראה ייחשב הצלחה, בטח בעונת "מלחמה".

השאלות לצוות:

שאלה 1: הפועל ת"א וירושלים בחרו לפעול ב-2 אסטרטגיות שונות לחלוטין ביחס למצבן הכלכלי החדש, כשבתל-אביב ראינו כמה החתמות יוצאות דופן, ואילו בירושלים מסתמן תהליך איטי יותר. מי מהן פעלה נכון יותר לדעתך?

אהרון: השאלה היא האם מחפשים את הכאן ועכשיו או את הטווח הרחוק. הפועל ת"א הזו מזכירה לי את בית"ר ירושלים של ארקדי, או באופן מוקצן את הפועל ירושלים של אלון, שאמנם הגיעו להישגים, אך לא האריכו ימים. אם המטרה היא תואר, הישג שלא היה להפועל ת"א כבר יותר מ-30 שנה, בדגש על אליפות שהייתה לאחרונה ב-1969, את זה הפועל תל אביב תשיג במוקדם (העונה) או במאוחר (שנים הבאות), אבל זו לא קבוצה שתאריך ימים בדגש על הבעלים. אני מעדיף בהרבה את דרכה של ירושלים, שמעידה על חשיבה לטווח הארוך.

אילן: התשובה היא מה המטרה שעומדת בעיניי מקבלי ההחלטות. ינאי מכוון אך ורק ליורוליג וזה דרכו להיכנס לראש של מקבלי ההחלטות במפעל, מתן עד כמה שאני מבין אומר שבמקרה הגרוע הוא ינסה להקים מפעל אחר. אני חושב שהפועל תל אביב יותר ממוקדת כרגע במטרה.

דרור: אני תומך בתהליך מבוקר ולא אוהב לראות פזרנות, אבל אחרי שראיתי קצת משחקי אימון קשה לי שלא ללכת כאן על הפועל ת"א. סגל כמעט מלא שהיה בול במקום ונבנה תוך זמן מאוד קצר בצורה מחושבת לפני ההחתמות של בברלי וקאבוקלו. ירושלים אולי ראתה את ההתחמשות ובנתה סגל קצת יותר מאוזן, חסר כוכבים רשמיים, אולי במחשבה לשפוך יותר כסף בקיץ הבא כשבעזרת השם הכדורסל יחזור לישראל.

יהלי: הפועל תל אביב. בואו נחשוב מהפרספקטיבה שלהם מה עבר על המועדון הזה מאז שהם היו שווי כוחות למכבי, אי שם בסוף שנות השישים – קצת כמו הקליפרס בNBA, להיות האחות הקטנה של הקבוצה הכי אייקונית במדינה שלה מכניס את האדומים למצב שהם תמיד מודדים את עצמם מול מכבי. וכשמן העבר השני הם רואים קבוצה שבדיוק ירדה מנכסיה הגדולים, הם יודעים שהזמן לשנות את ההגמוניה הוא עכשיו. לא מחר. לא עוד עונה. ברגעים אלו ממש. זה התחיל בקיץ ופרויקט גלאקטיקוס כזה לדעתי הוא הסיכוי הכי טוב שלה, לפחות בטווח הקצר, להשיג את המטרות שלהם – אליפות ויורוקאפ (Aka מקום ביורוליג), לאו דווקא בסדר כזה.

מתן: לדעתי התהליך הנכון יותר הוא זה של ירושלים, בסוף אדלסון הלך על תהליך של שימור ופיתוח איטי כדי ליצור קבוצה לטווח הארוך ופחות לכאן ועכשיו כמו ינאי שרעב לתואר ועושה הכל בשביל זה, ואפילו מוכן לאבד את העתיד בשביל הקבוצה העכשווית.

שחר: תל אביב הולכת אול אין על העונה הזאת בעוד שירושלים בונה לאט ומסתכלת על העתיד. אני יותר אוהב את הקפיצה, זאת של תל-אביב, כי היא מכניסה אקשן ובאמת יש כאן חלון הזדמנויות להפוך את הקערה.

עמיחי: אם נתעלם מההחתמה של בברלי וסימני השאלה סביבה, הפועל תל-אביב הביאה רכש מרשים מאוד, בעיקר בקו קדמי של מוטלי וקבאקולו, יותר טוב מזה של כמה קבוצות יורוליג. מנגד, הפועל ירושלים לא לקחו הרבה סיכונים והסיכוי לפירוק כללי שם נמוך בהרבה, אבל ביחס ל-2 המטרות העיקריות של שתיהן – ניצחון על מכבי ת"א בסדרה בדרך לאליפות וזכייה ביורוקאפ בדרך ליורוליג – נכון לעכשיו הפועל ת"א עשתה קפיצת ראש לבריכה של הגדולות, בזמן שירושלים לא נכנסה לשם עדיין. יש לתל-אביב סיכוי גבוה יותר להיכשל, אבל יש לה גם סיכוי גבוה יותר לעמוד במטרות האלה, והיא בעיקר הקבוצה הכי מסקרנת בליגה כרגע.

שאלה 2: מה דעתך על הקיץ של מכבי ת"א בסך הכל?

אהרון: מכבי ידעו מראש שהם הולכים לעונה פיננסית בה סיכויי ההצלחה שלהם באירופה קטנים, שכן מראש הם קבוצה חדשה לגמרי וללא ביתיות. במובן זה הייתי מצפה לבנייה לשנים הבאות, כלומר לעוד החתמות כמו הליטאי יוקובאיטיס גם מבחינת הכישרון והגיל, אבל בהתחשב בנסיבות ובשחקני ליגת העל המוכחים שהיא הביאה היא פעלה באופן סביר בעיני.

אילן: קיץ בסדר בהתחשב בנסיבות של כמעט מלחמה אזורית וקשיי תקציב, בין היתר כי לא משחקים בארץ. הורד ורנדולף יוכיחו שהם ברמת יורוליג ביג טיים, רק חסר זר בעמדה 2-3 שהוא סקורר למקרה ומייקון לא חוזר בזמן מהפציעה.

דרור: קיץ צפוי. לא הייתה מחשבה אחרת של להחליף את הכוכבים הגדולים בשחקנים שמקבלים סכומים דומים וגם אלו שכן הגיעו, ככל הנראה דרשו יותר כסף בגלל הסיטואציה. כל פרשת מייקון קצת מוציאה את המיץ והמחסור הרב בעמדות 2-3 מראה שההנהלה סחטה את הלימון מהמצב, אבל לא הפיקה מספיק לימונדה.

יהלי: הימרו על שחקנים צעירים ולא מנוסים ביורוליג והשאירו כמה עמודי תווך (בלאט, ריברו, ג'ון די) בסגל הקיים. אני צופה להם ירידה מהשנה שעברה, ביורוליג שהופך לקשוח ותחרותי יותר משנה לשנה. זה מה שקורה כשמאבדים את 4 השחקנים הבכירים שלך ומוצאים תחליף הולם ל2 מהם, וגם זה בקושי.

מתן: לדעתי, הקיץ של מכבי מלא בהימורים, אבל ככה זה כשאין מספיק כסף. יכול להיות שהחדשים יפציצו או שהם ידשדשו וזו תהיה עונה מאכזבת עבור מכבי.

שחר: הלכו על קטן וסולידי, ואני מאוד מקווה שזה יתחבר למאמן שכבר הוכיח את עצמו. כנראה שהשיקולים הכספיים הם גם חלק מהחשיבה.

עמיחי: מכבי איבדה בקיץ 4 כוכבי יורוליג, אבל זו גם הזדמנות להיזכר שהיא הביאה אותם כשהם לא היו בעמדה קרובה לזה. ג'ורדן לויד הוא שחקן מוכח יותר ממה שוויד בולדווין היה לפני מכבי, רוקאס יוקובאיטיס מגיע מקבוצה כמו ברצלונה, גדולה יותר מכל קבוצה שלורנזו בראון היה בה, ולא בטוח שווניין גבריאל פחות מתאים לקטש מג'וש ניבו. חסר למכבי שחקן בעמדה 2-3 ואולי עוד קצת עומק, אבל זו עדיין קבוצה עם המון פוטנציאל לפרוח לצד קטש כמאמן, שהוא בין הטובים ביבשת לדעתי, למרות שהוא עדיין לא אימן שחקן שהגיע לרמה של קטש השחקן.

שאלה 3: האם לדעתך הפועל חולון יכולה לאיים על אחת מ-3 הראשונות?

אהרון: בשנים עברו היה הבדל גדול בין איכות של קבוצה כל עוד היא משחקת במפעלים האירופאים לבין סיום הליגה. מכבי של היורוליג הייתה מגיע הרבה פעמים עם הלשון בחוץ ביוני. גם השנה, בשלבים המאוחרים יכולים לקרות כל מיני דברים, ולכן חולון יכולה לתת פייט בשלבי ההכרעה של העונה, אבל מוקדם להעריך.

אילן: אני חושב שהסגל שלה מעט קצר מכדי להילחם עם הגדולות בסדרה. במשחק אחד כמו גביע זה אולי יותר אפשרי.

דרור: כן. אם אחת הראשונות תתקשה להתחבר, אין ספק שחולון יכולה לתפוס את מקומה. זה יכול לבוא בהפועל ירושלים והתהליך שלה וזה יכול לבוא על חשבון עייפות החומר במכבי ת"א, או שפתאום הזרים הבכירים של הפועל ת"א עוזבים כי הייתה אזעקה. חולון בנתה קבוצה מאוד התקפית עם פוטנציאל נפיץ, אבל הגנתית יכולה להיות שם קצת בעיה. בכל מקרה, עונה טובה של מרקוס בינגהאם והיעד הבא שלו יהיה ביורוקאפ או ביורוליג.

יהלי: יש מצב. חולון הביאו זרים לא רעים וישראלים שבאים עם סכין בין השיניים לסיטואציה חדשה (זיו, זלמנסון) וההיסטוריה המודרנית שלהם רצופה במשחקים תחרותיים עם 3 הגדולות, שעליהן היא בהחלט יכולה לאיים ולבוא מאחורה כמו שהיא אוהבת.

מתן: לדעתי, חולון יכולה להפתיע, אבל זה תלוי יותר בפציעות של הגדולות האחרות ופחות בה.

שחר: כן, בעיקר על ירושלים שלא עשתה שדרוג משמעותי כמו שהפועל ת"א עשתה. חולון אוהבת להיות אנדרדוג ויש לה סגל די טוב, כך היא יכולה גם לקפוץ קדימה ולהפתיע.

עמיחי: כן. על הנייר, חולון עשו מסע רכש איכותי ביחס למה שהם עושים בדרך כלל, ולכל אחת מ-3 הגדולות האחרות יש פוטנציאל ליפול עם פציעות, חוסר התאמה או משבר מקצועי מכל סיבה אחרת.

שאלה 4: פטריק בברלי הוא השחקן עם הפרופיל הגבוה ביותר שהגיע לארץ בשנים האחרונות. איך הוא ישתלב בהפועל ת"א לדעתך?

אהרון: זה לא יהיה באמצע, אבל לדעתי יש לו נתוני פתיחה לא פשוטים. הסתגלות לאירופה אחרי שנים וחוסר יכולת התקפית מספקת לצד רכז כמו רגלנד. אם הפועל ת"א הייתה מביאה שחקן כמו שארפ הייתי אומר שזה בינגו, אבל היא מצפה מבברלי להיות יותר כמו שאראס בזמן שהוא לא אפילו לא רגלנד.

אילן: תלוי מה תהיה הכימיה שלו עם כל הסטארים שיש בקבוצה, אם הם יתלכדו למען הקבוצה, השמיים הם הגבול, ואני מקווה שתהיה לנו עוד נציגה ביורוליג בעונה הבאה.

דרור: כל עוד הוא לא ידבר שטויות בפודקאסט, הוא ישתלב בצורה טובה. הוא מתאים לכדורסל של דדאס והדקות שלו רק יגדלו במהלך העונה, אבל לא תיווצר בו תלות. גם השחקנים עצמם אומרים שמדובר במשהו מיוחד ומבינים את זה שיש כאן שחקן שעבר כל כך הרבה בקריירה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר להגיע אליה, כך שכל פעולה חיובית שלו היא בונוס להפועל ת"א

יהלי: ואלה, לא יודע. מה נשאר אותו דבר מפטריק בברלי של שנה שעברה? לא התפקיד, לא השכר (טוב, אולי כן), לא רמת התחרות. בקיצור, אין תגובה. נקבל את התשובות בקרוב.

מתן: לדעתי בברלי לא יסיים את העונה בהפועל, אבל כשהוא כן יהיה זה יהיה מטורף ומלא רעש.

שחר: אני מעריך בזהירות שבברלי הוא מקצוען שיודע לעשות מה שנדרש עבור הקבוצה. לעיתים המאמן ידרוש ממנו להיות הכוכב ולעיתים הוא יגיע ויעשה את העבודה השחורה.

עמיחי: אם מסתכלים על התכונות של בברלי כשחקן ב-NBA, זו התאמה טובה מאוד להפועל, למרות שהם הביאו לא הרבה לפני זה את גיא פלטין, מלך החטיפות של אירופה ושחקן ההגנה בעונה שעברה, שעושה דברים דומים. הבעיה היא שאם שואלים את בברלי, הוא הולך להיות הכוכב של הקבוצה והסקורר העיקרי שלה, ויש לה לפחות 3-4 עדיפים עליו בהיבט הזה. קצת כמו דניס רודמן בימי שיקגו, זו תהיה משימה קבוצתית להכיל את בברלי ולאפשר לו להרגיש בתור השחקן הכי טוב וחשוב בקבוצה, למרות שרגלנד, מוטלי, וינרייט וקבאקולו חשובים יותר, וגם תומר גינת ולפחות אחד מהגארדים הישראלים במשחקי הליגה.

שאלה 5: בסופו של דבר, מי לדעתך הקבוצה הטובה ביותר בישראל נכון לרגע זה?

אהרון: בנקודה זו, מכבי תל-אביב, בגלל שהסגל הישראלי והמאמן ממשיכים מהעונה שעברה, אבל זה יכול להשתנות במהלך העונה.

אילן: בליגה הישראלית עם מגבלת הזרים והחוק הרוסי, אני חושב ששתי התל אביביות די שוות, וזה תלוי איך כל אחת מהן תתחבר לקראת יוני.

דרור: הפועל ת"א, וזה מתבטא בשמות, במצב הסגל, במשחקי ההכנה ובעומק.

יהלי: מכבי תל אביב. אני מסתכל על השאלה הזו מהזווית של הקבוצה עם הסיכויים הכי טובים לזכות באליפות והקבוצות של דדאס תמיד נפלו כפסע או שניים לפני כן, כנראה שבגין סגנון המשחק המרווח אך סוליסטי שיוצר שלם שקטן מסך חלקיו. סך החלקים של הפועל תל אביב הוא הגדול בישראל, אך החיבור ביניהם יהיה הכי טוב אצל היריבה העירונית, עם השיטה של קטש שמוציאה את הטוב ביותר משחקניה והיא העוגן של מכבי. ראינו את זה פעמים רבות בעונה הקשה שהם עברו אשתקד.

מתן: הפועל תל-אביב. יש לה את סגל השחקנים הכי טוב.

שחר: הפועל תל-אביב. יש לה את סגל השחקנים הכי טוב.

עמיחי: מכבי תל-אביב. השתתפתי בשבועיים הקודמים בדירוג 100 הישראלים הטובים ביותר בליגה באתר ספורטס רבי (כאן הטופ 5), יחד עם אילן ודרור ובסך הכל 69 מדרגים שונים, והיו למכבי 3 נציגים בטופ 5, וביניהם רומן סורקין שנבחר ראשון, וכל 5 הישראלים המובילים שלהם נכנסו לטופ 11. ראינו בעונה שעברה עד כמה היכולת של הישראלים הייתה חשובה למכבי בהגנה על האליפות, והם הצליחו לשמור על כל הישראלים שלהם, ולהביא זרים שעם סימני השאלה ביורוליג, אין סיבה שלא יצליחו בליגה. כמו כן, עד להודעה חדשה חסיאל ריברו הוא הגבוה שמנצל הכי טוב את המאצ'-אפים שליגת ווינר מזמנת לו, גם אם לא הגבוה הכי טוב ברמת היורוליג.