כשקראתי על הפרוייקט הזה, השמות הראשונים שעלו לי לראש היו ווילט צ'מברליין, מייקל ג'ורדן ושאקיל אוניל. חשבתי שבטח הכתבים יחטפו אותם צ'יק צ'ק, ולי יישארו שמות פחות מובהקים, אך הופתעתי לראות שהם לא. מלבד העובדה שחסרים גם אחרים שהיו ראויים להיכלל ברשימה. אני מבין שיש את הרצון למקוריות, מה שמביא כתבים לבחור שחקנים שהם יותר "מעניינים" מהשמות הצפויים, וגם העובדה שלרוב כתבו כבר מספר פעמים על האגדות הללו, אך אתר הופס לא יכול להרשות לעצמו רשימה של "שחקנים ששינו את המשחק" מבלי לצרף את שאקיל אוניל.

The Big Aristotle
Diesel
Shaq-Fu
Superman
Osama Bin Shaq
Shaq Daddy
The Big Agave
Shaqovic
Shaqtus

זו רק רשימה חלקית של הכינויים אליהם זכה, או בעצם זיכה את עצמו במהלך הקריירה. אז למרות שאין מוכר ממנו, בואו נחזור אחורה לרגעים בודדים. שאקיל ר'שאון אוניל נולד בניוארק, ניו ג'רזי לאימו לוסיל ואביו ג'ו טוני. ג'ו היה נרקומן ונכנס לבית סוהר עוד ששאקיל היה עולל. כאשר השתחרר מבית סוהר, לא חזר לתפקידו כאב ובאופן חוקי העביר את זכויותיו כהורה לאדון פיליפ ארת'ור הריסון. קרייריסט בצבא ארה"ב.

Credit : OWN

שאקיל כבר הספיק להופיע ביותר מ-80 סרטים וסדרות כאשר הוא בעצמו הפיק מעל 20 מהם, אך אם יש אחד שאוכל להמליץ עליו לכל אדם שרוצה להכיר, ללמוד ולהתרשם מהאדם עמוק יותר…הייתי ממליץ על סדרת הדוקו של HBO המונה 4 פרקים, בשמה הפשוט…SHAQ.

כן, קשה לכתוב על מישהוא כל כך מפורסם ומוכר. אין באמת הרבה אנשים שלא יודעים מיהוא שאקיל אוניל וזה לא ממש משנה בן כמה אתה ומאיזה דור. אפילו האוהדים הצעירים של ימיינו יודעים מי זה שאק.

מה המחשבה הראשונה שעולה לראש שחושבים על שאק? זה כנראה, עוצמה וכח.

בפרוייקט הקיץ היינו אמורים לבחור את השחקנים ששינו את משחק הכדורסל לנצח ויכול להיות, שלמרות הישגים גדולים יותר של אגדות אחרות, ייתכן ששאקיל הוא השחקן ששינה את המשחק יותר מכולם.

הגנה אזורית

ההגנה האזורית הייתה אסורה בכדורסל האמריקאי משנת 1940. כתשע שנים לפני שנוסד הנ.ב.א. שחקן הגנה לא יכול היה להתרחק יותר משלוש עד ארבע מטר מהתוקף שלו.
בשנת 78' אף נוסף חוק שקבוצה שתשחק או "תראה משחקת" הגנה איזורית, תקבל עבירה טכנית. באפידמיולוגיה של הכדורסל אפשר להתעמק אינסוף, אך בקצרה שכדורסל ה- ISO שג'ורדן שיחק, גם הוא תרם לשינויים במתירנות והתנועה ההגנתית בנ.ב.א. הן בשל יכולתיו האישיים והן בשל פרמטרים שונים בהתקפת המשולש של מאמניו. חוקים שנועדו לנסות ולעצור שחקנים כמו מייקל ושאקיל, מכיוון שכמו עם בארקלי, ווילט או כל שחקן דומיננטי אחר…כאשר הוא מגיע לרמה כזו אבסולוטית של שליטה, אלו שמפסידים לו שואלים "האם זה פייר?" ומתוך הצער הגדול של התבוסה, מגיבים עם הגבלות כלשהם. ההצדקה היא ש"לא כולם כמוך, ווילט" ו"יש כאן גם בני אנוש רגילים". אפשר לשייך זאת גם לגזענות, אם בדרך עקיפה או ישירה לחלוטין…אך זה נותר למאמר פוליטי-חברתי אחר.

תמיד היו ויהיו אנשי כדורסל, שיקטרגו וישנאו דברים חדשים. גם על סטף קרי אמרו שהוא הרס את המשחק. גם לו יש שונאים. כי זה משהו שכנראה שייך רק לכוכבים הבוהקים ביותר בגלקסיה הזו, שנקראית משחק הכדורסל. כוכבים כה עוצמתיים, שהכח הצנטריפוגלי של כל שאר הכוכבים, נסחפים ונעים סביבו. מצחיק שאנו בעצם מציינים את השמות של האלופים המצליחים ביותר, אך עבור רבים הם גם "הרסו" משהו בדרך. אם ג'ורדן גרם לשינויים בחוקים, שאקיל הוא זה אשר ריסק אותם כמו לוחות הברית.

בעונת 2001/2 נכנסה לראשונה ההגנה האזורית כחוקית בנ.ב.א. שחקנים הגנה יכלו לעזוב את ה-Weak Side של ההתקפה ולהתקרב לכיוון הסל או השחקן הדומיננטי עם הכדור. זה אפשר לעשות דאבל וטריפל טים מהר יותר ובתנועה חדה ושוטפת יותר בניסיון לעצור את השחקן הדומיננטי. למרות זאת, הנ.ב.א היה זקוק לשינוי הזה ולא רק בגלל שאקיל. לאור מגוון הכשרונות העולים ברחביי הליגה, שוב אמרו שצריך לעצור "הופעות של איש אחד" ואיכשהוא לגרום למשחק הכדורסל להפוך קבוצתי יותר. מי יודע אם הסן אנטוניו ספרס היו זוכים באליפויות שלהם, אם ההגנה האזורית לא הייתה נכנסת. חשוב להזכיר, שזה לא עצר את שאקיל. לא עזר טריפל, קוואדרופל או קווינטופל (בלי קשר לקווינט ידידנו) טים על שאקיל, שנפל רק בשני נקודות למשחק בעונה הזו, כאשר זכה בעוד אליפות באותו השנה.

בתחילת העונה ב-2001 שאקיל נשאל בנוגע ליישום החוק האיזורי שנועד בעיקר לעצור אותו.
"The NBA is for men, a grown man doesn't need to play zone. Why do they call it Man-To-Man? If you can't play it, you shouldn't be here".
ענה בנחרצות האיש הגדול. באופן אישי, אני חושב שזה היה רק עניין של זמן עד שההגנה האיזורית הייתה מאושרת בנ.ב.א. המשחק הפך גלובלי יותר בשנים אלו וכישרונות מיוחדים כמו נוביצקי, נאש ואנטוואן ווקר (למשל) דרשו התגמשות ופתיחת ערוצים של כל האפשרויות על הפרקט משני צידי המגרש.

חוק שלוש שניות בהגנה:

יחד עם הנחלת ההגנה האזורית בנ.ב.א, שבו נתנו יותר חופש להגנה לשמור על השחקנים המסוכנים, היא גם הכניסה משהו שיגביל את ההגנה. חוק שלוש השניות אסר על שחקן מגן לעמוד בצבע ליותר מ-3 שניות לבדו. למרות שהחוק עצמו נוצר בשנת 1936, הוא הוגדר מחדש כמה פעמים יחד עם התפתחות המשחק וחזר לליגה ב-2001 כמעין ריאקציה, תגובה או הגבלת ביניים למשחק ההגנה האיזורי. הוא נועד בכדי למנוע התבצרות של שחקנים מתחת לסל שמנסים לעצור את השחקן הדומיננטי ו\או התגודדות בצבע אשר תצופף את השטח הפתוח.

הכתבה הראשונה בסדרה הזו הייתה של רועי על כריס בוש. בכתבתו האיר איך בוש, לאחר פרישתו של שאקיל, למד לנצל את החוק הזה, בכדי להרחיב את השטחים המוגנים עוד יותר. הקורלציות הללו, הם היצור החי והמתפתח הזה שנקרא משחק הכדורסל.

בין השנים 99 ל- 2002  (שנות השיא של שאקיל) שונו או נכנסו לליגה לא פחות מ-25 חוקים! החשוב ביותר בעיניי הוא כמובן "חוק חמש השניות עם הכדור" שנוסף בשנים אלו.
"שחקן תוקף לא יכול להחזיק בכדור ליותר מחמש שניות מבלי לבצע תנועות או כוונה התקפית". מה שיצר, מעניק ונותן לנו גוונים רבים בכדורסל שאנו רואים היום. את כל שינויי החוקים מקום הליגה ועד שנת 2017 אפשר לראות במסמך הנהדר הזה שמצאתי. 

HACK A SHAQ:

שאקיל היה קלעי עונשין נוראי, עם ממוצע קריירה של %52 מהקו. הצד החלש ביותר של משחקו. לצד כל הישגיו, קשה לדמיין מה עוד יותר היה משיג, אם היה קלעי עונשין סטנדרטי. החוק שאינו מאפשר עשיית פאול על שחקן ללא כדור ו\או שלא נמצא בתנועה התקפית, נוצר בעקבות ווילט צ'מברליין. אשר גם הוא היה קלעי עונשין גרוע, עם ממוצע קריירה של %51 מהקו. יריביו היו מצליפים בו על ימין ושמאל, כי היה עדיף ויגיע אל הקו…מאשר שיוביל התקפה.

החוק הזה עבר כמה עדכונים עם השנים. השינוי שהתרחש בזמנו של שאקיל הוא שלבמקום שהשעון ייעצר והתוקף יקבל שני זריקות מהקו כאשר הכדור חוזר ליד הקבוצה הסופגת, מה שאפשר לקבוצות לעצור את השעון מתי שהם רצו ולקבל חזקה על הכדור, העונש שונה לזריקה אחת מהקו כולל האחזקה בכדור בחצי המגרש לקבוצה התוקפת. מה ששאף למגר את הרצון והיכולת של קבוצות לבצע עבירות רחוק מהכדור ולגרור את השעון. שאק לא היה היחיד שספג מהטקטיקה הזו. דון נלסון השתמש בזה נגד דניס רודמן, דוויט האוורד ואפילו בן סימונס ספג מזה לפני שהפך לעציץ.

"הסיבה שיצרו את החוק הזה, הוא בגלל שעבירה ללא כדור נראית מגוחכת. מהדברים הכי מצחיקים שראיתי היו שחקנים שרדפו אחריי ווילט כמו במשחק מחבואים. ווילט היה בורח מהשחקנים והליגה שינתה זאת בגלל כמה מגוחך שזה היה נראה…" – פט ריילי

מבנה הסל:

כמו שכתב חכמינו מולי על דאריל דוקינס המדנקק האגדי, אשר היה ראשון שכפה על הליגה שינויים במבנה הסל, שאקיל עשה זאת בשנית, עם תווי תקן…שונים ומחמירים יותר. זהו אולי הדבר המוכר ביותר ששאקיל זכור עבורו. אך לא צריך להרחיב במילים, אפשר להסתפק בסרטון קצר.

שוק השחקנים:

זוהי קטגוריה שכל שחקן שמשנה את המשחק קביל אליו. אם זהו שאקיל והנסיון להדוף אותו או כל שחקן אחר מהרשימה הזו, ה- Counter Effect של שחקנים בקליבר כזה, הוא לא פחות גדול מההשפעה הישירה שלהם. אנחנו כבר מתחילים לראות את זה עם "אפקט וומבי". היריבים נכנעים תחת הכשרון ומחפשים תשובות. "אולי נחתים מישהוא שדומה לו?" חושבים הגאונים ובדורו של שאקיל, הליגה הוצפה בשחקני ציר ענקיים. לא היה בהכרח חשוב כמה הם טובים בכדורסל, אך יותר אם הם יכולים לרוץ יותר מעשרים דקות ולהתמודד עם מסת הגוף שלו.

סטנלי רוברטס היה סנטר שהתנשא לגובה של 2.13 מטר ושקל 129 ק"ג. הוא היה חבר בקבוצת הקולג' של שאקיל ב-LSU ונבחר במקום ה-23 בסיבוב הראשון שנה אחת לפניו. אני לא יודע הרבה בנוגע למטבח באוניברסיטת לאוזיאנה, אך אני בטוח שהם חוו אתגרים.

מה לא ניסו כדי לעצור את שאק? אני יכול לכתוב כאן רשימה של מעל 100 שחקנים שקיבלו חוזה בנ.ב.א, רק כי הם יכלו לעמוד מול שאק ולהוות נפח. בלא קשר ליכולתם במשחק הכדורסל. ברמה הסטטיסטית היבשה, השחקן שהיה היעיל ביותר בהגנה על שאקיל היה גרג אוסטרטאג. ברשימה הזו אפשר למצוא את אלאג'וואן במקום החמישי, את טים דאנקן במקום השביעי ואת דיוויד רובינסון במקום השלושה עשר. כך שזה לא תמיד היה קשור ליכולת, אלא פשוט למסה פיזית. כל שחקן ששייך לרשימה כזו באמת, נתן עבודה למאות אם לאלפיי כפילים בנסיונות לחקות או לשבט אותו.

סיום:

כמו כל חובב כדורסל ועוד יותר לכאלו שמבינים בו, גם לי ברור שההשתלשלות באבולוציה של הכדורסל, בד.נ.א של המשחק, זה אף פעם לא "שחקן אחד" לבדו ששינה את המשחק, כי זה מורכב הרבה יותר.

אנו בני תמותה ונולדים עם תמימות אדירה. תמימות שמתעצבת ע"פ הסובב אותנו לצד יכולת הלמידה שלנו.
האינטואיציה לחקות אדם אחר הוא טבעי…אחרת איך היינו לומדים? כיצד הדמיון שלנו היה מתפתח?
זה נותר למבריקים ביותר, להוסיף עוד פיסת זכרון למאגר הזה ולשנות את אותו התצריף המובנה.

רק אצלנו פה בשכונה ב"שביל החלב" ישנה השערה שישנם 8 טריליון כוכבי לכת.
בכדורסל ישנם פחות, אז אני חושב שבפעם הבאה שנעשה פרוייקט קיץ כזה כאן בהופס…
לא נפחד לשחזר, לשכתב ולחזור על דברים שכבר אמרנו, גם אם זה קצת "משעמם".

כי מה כמו משכנם של גאונים בכדי לכתוב, לשנן ולהמציא מחדש את הקיים.
תודה רבה לאתר הופס על האפשרות לכתוב בפרוייקט הזה.