מי מכיר ומי יודע מי היו צ'ארלי בות' ואביו או מי היה מילטון "ניק" ניוטון? ו
רמז: ניק נולד בשנת 1933 בדרום קרולינה והלך לעולמו בשנת 2018. עוד רמז: הבת שלו, פאם, הצטיינה בתיכון בריצות והוא רצה לעזור לה. ורמז שלישי: בעקבות מעורבותה בריצה הוא שינה את דרכיו וממישהו שעישן שתי חפיסות ליום הוא הפך בגיל 40 לאצן וקופץ לגובה מקצועי, ואפילו החזיק פעם בשיר עולמי לבני 45 ומעלה. רמז רביעי: זה לא ממש שייך למה שאני אדבר עליו הפעם.

כל זה טוב ויפה, אבל מה הקשר בינו לבין האולימפיאדה?

אז אתמול ראיתי את המוקדמות ל 400 מטר ו(כמעט) כמו תמיד תהיתי מדוע החליטו להשתמש באדני ריצה בריצות 400 מטר (כמו בריצות למאה ומאתיים) ועוד יותר, מדוע ב- 800 לא משתמשים בהם. מה? לרצי 800 מטר לא אכפת מעשירית שנייה?

ואז, פתאום, עלתה בי השאלה: מי המציא את אדני הריצה?

נו טוב, מתברר שלא בדיוק יודעים, וזה כי פעם אדני הריצה היו עשויים מ… אדמה! או יותר נכון: היעדרה. פעם היו חופרים בורות באדמה ומשמשים בהם כדי לתת התנגדות לרגל בזמן הזינוק. ההתנגדות הזו, הרי, אמורה "לתת קונטרה" ולהדוף את הרץ קדימה במהירות גבוהה יותר.

המדע הרי ממד אותנו שהמטרות הנוספות של האדנים היא שהרגליים לא יחליקו, ואולי במיוחד לתת לגוף מנח כמה שיותר אווירודינמי, וגם שהתנוחה שמקבלים בעזרתם חשובה במיוחד כי היא מעמיסה מראש את השרירים בצורה איזומטרית משופרת.

*תנועות איזומטריות (Isometric exercises), למי שכמוני לא ידע מה זה, הם סוג של תרגול גופני שבו השרירים מפעילים כוח ללא שינוי באורך השריר. דוגמה לכך היא החזקת משקולת בתנוחה קבועה או לחיצה על קיר ללא תזוזה.

אז החברה חשבו וחשבו, ויצרו שלל אדנים מסוגים שונים ומשונים, מחומרים שונים ומשונים ובתצורות שונות ומשונות. היתה, למשל, תקופה בה השתמשו בכף סיידים בתוך הבור, אבל הבורות היו הרסניים למסלולי הריצה ובשנת 1929 המציאו צ'ארלי בות' ואביו האוסטרלים את אדני הריצה.

תאמינו או לא, האדנים לא התקבלו בברכה! כאשר ג'ורג' סימפסון הפך לאדם הראשון שרץ 9.4 שניות בריצת 100 יארד ב-1930, השיא שלו נפסל בגלל שהשתמש ב.. אדני זינוק!

אבל לבני אנוש יש תכונה משונה. הם אוהבים מהירות. לא פלא ששמה של תכנית הספורט הראשונה לנוער בטלוויזיה הישראלית בסוף שנות הששים של המאה הקודמת היה "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" ועוד פחות פלא שה"מהר" הופיע ראשון.

בהתחלה השתמשו בעץ, אדני עץ קבועים, ואז שולב גומי, אחר כך ממתכת שהיו נועצים עם ברגים לתוך האדמה ובסופו של דבר "ניק" נכנס לתמונה והמציא עבור בתו את אדני הריצה כפי שאנו מכירים אותם היום.

עם קוצים שנכנסים לתוך המסלול ומקבעים את האדנים, עם שליטה על המרחק בין הרגליים, עשויי פלדה חזקה וקלה, עם חיבורים למכשור שבודק שלא יצאת לפני הזמן, ואפילו עם רמקולים שמחוברים לאקדח הריצה כדי למנוע את ההפרש שבין האקדח לאוזן של הספורטאי.

אז ברברתי המון על ההיסטוריה של אדני הריצה ועל הטכנולוגיה שלהם, אבל בעצם, מה עם רצי ה- 800?

נו טוב, מתברר שאנחנו צריכים להסתכל טוב יותר: מתברר שגם למי מרצי ה 800 שרוצה בכך, יש אדני ריצה! רק מה, כאלו שמתאימים לזינוק בעמידה…