מאחורי כל ספורטאי מצליח, חבויים בצללים, נמצאים צוות האימון. בזמנו כתבתי סדרה על אנשי ספורט ומאמני ספורט ששינו את העולם ובאחד הפרקים בה כתבתי את הפסקה הבאה:

"מאמן הוא מי שמדריך ומכוון ספורטאי/ם לפני ובזמן תחרות. תפקידו כולל בחירת האימונים והיערכות טקטית בהתאם ליריב ולנסיבות המשתנות. אבל יש מאמנים שעושים יותר מכך, יש מאמנים שמשנים את פני הספורט בו הם עוסקים."

המשותף בין הג'ודו ובין השייט, ויודעים מה, אכליל ואומר שהמשותף בין כמעט כל זוכי המדליות שלנו, היה בין השאר איכות צוות האימון. אני באמת מאמין שספורטאי, יהיה ספורטאי על ככל שיהיה, לא יוכל להגיע להישגים ללא מאמנים מעולים. אפילו דיק פוסברי, הקופץ לגובה שהמציא סגנון חדש בקפיצה לגובה, נעזר בבארני ואגנר, מאמנו, שעליו כתבתי:

"את עולם הספורט אפשר לשנות באמצעות הקשבה למאמן, אך לעתים יש ספורטאי שגדולתו היא בכך שהוא לא מקשיב למאמנו. גדולתו של המאמן במקרה שכזה היא נכונותו לוותר על כל דרך האימון שלו וללכת יד ביד עם הספורטאי אותו הוא מאמן, וכזה היה ברני ואגנר, מאמנו באורגון סטייט יוניברסיטי של דיק פוסברי, הקופץ ששינה את כל עולם הקפיצה לגובה.".

בראיון מעניין עם שני הרשקו בפודקאסט של אוריאל דסקל "בכל יום נתון" ובמאמר בכלכליסט על "שיטת הרשקו" אפשר היה ללמוד על כל איך הרשקו רואה את תפקידו. הן כמנהיג, הן כמי שחייב להכין עצמו מראש, הן כמאלתר, הן כמי שמשתמש באינטואיציה, ואולי בעיקר, כמי שלא מפסיק ללמוד לרגע מכל מי שאפשר.

אני גם לא מתפלא על כך שבאולימפיאדת פריז ג'ודו הנשים עשה חיל.

גם הניסיון עוזר. לא מפליא שאורן סמאגד'ה, גל פרידמן וגל צוברי, שלושתם בעלי מדליות אולימפיות, הצליחו להביא כמאמנים את חניכיהם למדליות. גל פרידמן דיבר בראיון טלוויזיוני אחרי זכייה של תום ראובני במדליית זהב באולימפיאדה על כך שגם הוא וגם שחר צוברי זכו במדליות: "שנינו יודעים לתפקד במצבים כאלו בלחץ וראו את זה על מאמנים אחרים ועל ספורטאים אחרים בכלל שאיבדו את זה. זה מאוד קריטי לתת לספורטאים את השקט ואת הרוגע שהם צריכים לפני רגע כל כך חשוב."

ועדיין, זה שהיית ספורטאי נפלא, אינו ערובה לכך שתהיה מאמן נהדר, אפילו להצלחה חלקית כמאמן. ראו למשל את אורי מלמיליאן שקריירת האימון של לא נסקה גבוה במיוחד.

בכל מקרה, אני גם לא מתפלא על כך שבזמן אולימפיאדת פריז, יושבת ראש הוועד האולימפי הישראלי היא יעל ארד, זוכת המדליה האולימפית הראשונה של ישראל. היא פשוט מבינה מה צריך על מנת להגיע להישגים.

אז אני פונה כעת בקריאה לכל מי שהספורט חשוב לו: השקיעו במאמנים. הפכו את מקצוע המאמן למקצוןע המשתלם ביותר בארץ ועל ידי כך צרו בסיס רחב לפירמידת המאמנים (וכתוצאה מכך בסיס רחב לספורטאים) כדי לאפשר גידול באיכות המאמנים, כי כשם ששני הרשקו גידל ומגדל (ובתקווה גם יגדל) דורות של ספורטאיות מצטיינות הזוכות במדליות, תוחלת החיים המקצועית של מאמן בשיאו, במיוחד אלו שחותרים להשתפר עוד ועוד, היא הרבה יותר גדולה מזו של ספורטאי כלשהו.