האמת היה טקס מרשים, באמת מרשים, אבל חובה בו-בזמן לציין שבין טקס הפתיחה של אולימפיאדת פריז ובין ספורט כמעט ולא היה שום קשר! מה שכן היה זה טקס פתיחה מוצף אידיאולוגיה ופוליטיקה.

טקס הפתיחה הזה היווה תקדים בכל כך הרבה נושאים: ראשית, זו הפעם הראשונה שהטקס לא התקיים באצטדיון, אלא למעשה בכל רחבי פריז: הטקס החל במירוץ הלפיד שעבר בשלל אתרים היסטוריים ותיירותיים בפריז, ושולב במצעד המשלחות שהיה על גבי ספינות ששייטו לכל אורך החלק בו הנהר הסיין חוצה את פריז לשניים.
חלקו הראשון של הטקס הורכב ממעברים טלוויזיוניים בין נושאי הלפיד השונים ובין נהר הסיין שבו התמקדו המצלמות לסירוגין במשלחות שעל גבי הספינות ובמיצגים שונים שעלו וזינקו על גדות הנהר ובתוכו.

תרשו נא לי שלל הימורים שעלו לי לראש תוך כדי השידור.

הימור ראשון: כשאמרו שיש 86 ספינות וידעתי שיש כ 200 פלוס משלחות שאלתי את עצמי אם משלחת ישראל תקבל ספינה משל עצמה. ההימור שלי היה שכן, ומודה שממש ממש התפלאתי לגלות שהיינו באותה ספינה עם איטליה.
מצב ההימורים: 1:0.

בעוונותיי למדתי באוניברסיטה שנה אחת "שפה ותרבות צרפתית", ואני מבקש לומר לכם שהטקס הזה יכול בהחלט להוות "מבוא לתרבות צרפת"! אמנם מקוצר מעט ואומנם לא מרהיב כמו זה שלמדתי אצל פרופ' סרפר האגדי שלימד סמסטר אחד באוניברסיטה העברית ואת השני בסורבון, אבל בהחלט כן כזה שאת המידע בו בכל השנים בהם אני מכור לתרבות צרפת.

הטקס גם לא התבייש להיות בעל אג'נדה פוליטית. בעולם בו הליברליות הולכת ומאבדת את מקומה ל"טובת" ההקצנה, באו הצרפתים ויצרו טקס שמהווה שיר הלל לליברליות, הימנון לשווי המגדרי (שמתם לב שבכל מדינה נשאו את הדגל גם ספורטאית וגם ספורטאי? או לכך שעשר הדמויות האגדיות שעלו מתוך נהר הסיין היו של נשים שנלחמו למען זכויות הנשים בכל אלף השנים האחרונות, החל בצרפתייה הראשונה שהתפרנסה כסופרת מכתיבה במאה הארבע עשרה וכלה בפילוסופית ולחמת החירות סימון וייל … ואגב, לא מקנא במי שהיה עליו לבחור רק 10 נשים…) מהווה שיר הלל והטפה לסובלנות בין אדם לאדם (כמובן ואולי במיוחד על רקע התחזקות הימין בצרפת) וגם אפילו חגיגה של סובלנות מינית ורב מגדרית.
אבל יודעים מה? מעל לכל… הטקס הזה בא כמובן לרומם את פריז עצמה ובאמצעותה את צרפת כולה.

נחמד היה לראות את זינאדין זידאן, דווקא הוא מכולם, מעביר בתחילת הטקס את הלפיד לדור הבא, שלישיית ילדים ממוצאים שונים שהעבירו את הלפיד לאלת הסיין שמסמלת את הכוח הנשי, ומשם לנושא לפיד מסתורי שעשה פארקור על גגות פריז. שמתם לב, אגב, כשאשר צולמו החלקים על הגגות לא היתה שום תנועת מכוניות ברחובות? זידאן הוא הרי סמל לסובלנות בצרפת ואכו, במצעד המשלחות, המשלחת הראשונה היתה אמנם בהתאם למסורת זו של יוון, ואולם המשלחת השנייה היתה הפעם – ולא במקרה – משלחת הפליטים הבינלאומית.

הימור שני: הדמות המסתורית היא אישה ולא גבר.

הפעם האחרונה בה הייתי בפריז היתה בשנת 2006 והאמינו לי שהיא אולי עיר יפה, אבל בהחלט לא יפה כמו שהראו אותה הערב, ועדיין, זה בהחלט היה מרשים לראות את שכיות החמדה של פריז, אסל מרשים הרבה יותר היה לראות את שלוש מאות אלף איש שקנו כרטיס לשבת על גדת הסיין ואת מאות אלפים הנוספים שמילאו כל גג ומרפסת בבתים המשקיפים על הסיין.

הגשם, אוי הגשם….
סוף יולי ופריז גשומה לחלוטין. כדור הארץ משתתנה. זו כבר עובדה.

הימור שלישי: היכן תמוקם המשואה האלימפית? אני מהמר על פסגת האייפל.

על החלק הזמרתי לא היה לטעמי הרבה מדי להרחיב. ליידי גאגא ששרה בצרפתית היא בת 38 ונראיתה ונשמעה הרבה יותר, כן אהבתי את זמרת האופרה ששרה את ההמנון הצרפתי, ובמיוחד אהבתי את IMAGIN בביצוע של זמרת שאינני מכיר. כל השאר היה לטעמי מיותר , במיוחד בגלל הגשם שהרס – כך אני בטוח – את הפסנתרים ומסכנים המכוונים שינסו לכוון אותם מחר. אני מבין שהיה צריך להעביר את הזמן בין הגעת הסופרטאים מהספינות לרחבת הטרוקדרו בה נערך הטקס, אך עדיין זה היה ארוך מדי ומיותר מדי – לפחות לטעמי.

זידאן מקבל בטרוקדרו את הלפיד מהדמות המסתורית ומעביר אותו לרפאל נדאל שהוא ספרדי שמעביר אותו בתוך סירה לסרינה וויליאמס, לנאדיה קומאנצ'י ולקארל לואיס וזה כמובן אמירה שוויון מגדרי (2+2), למען הבינלאומיות, נגד לאומנות כמו גם אמירה נגד גענות כשברקע מושמע השיר "סופר נייצ'ר" כי לאולימפיאדה הזו, כידוע, יש גם אג'נדה למען כדור הארץ.

תוצאות ההימור השני: 2:0

אמלי מורזמו הטניסאית, טוני פארקר מה NBA וממכבי, ושלושה ספורטאים פאראלימפים מביאים את הלפיד לחצר מוזיאון הלובר. וממשיכים לגבי טולרי, "הכר את פריז" כבר אמרנו? כשהלפיד מועבר מיד ליד בשלל ספורטאים צרפתים כולל לארל קוסט, האלוף האולימפי המבוגר ביותר שחי, בן 100, עד שמגיע לטרי רינר הג'ודוקא האגדי ומארי ז'וזה פרק, שניהם ילידי גוואדלופ, והיא מציתה אש בכדור פורח, בגני טולרי, היכן שעלה לאוויר הכדור הפורח הראשון….

מצב ההימורים 3:0, באמת מזל שאני לא משקיע בזה כסף…

וכאקורד סיום מופלא, איזה כייף לראות את סלין דיון שלא הופיעה מזה שנתיים בשל מחלה וכעת אולי עושה על מגדל אייפל את הופעתה הגדולה מכולן מתחת לטבעות האולימפיות כשהיא שרה את "המנון לאהבה" של אדית פיאף.

אז למדנו על פריז, למדנו על הערכים להם ממשלת צרפת והארגון האולימפי מבקשים להטיף ולחזק, וכל שנותר לנו הוא לקוות שזה יעזור ושכל אותם שרוצים ומבקשים לטפח את האלימות והכאוס לא יצליחו לממש את כוונותיהן הזדוניות ושכל המשחקים האולימפיים הללו יעברו בשלום.