על מהויותיו של הספורט –  על הימורים בספורט (חלק עשירי) / מולי

Last 10 Picks from Vegas-Runner

See All Picks

על מהויותיו של הספורט –  על הימורים בספורט (חלק עשירי) / מולי

הנטייה להימורים היא חלק מן התחושות שנחשבות אנושיות. אני לא זוכר שקראתי על הימורים בקרב בעלי חיים (אנא תקנוני אם אני טועה).

החברה שלנו מתעבת מחד הימורים ומעדיפה שהם לא יהיו (טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ), אך עם זאת, מן הסתם כתוצאה מן הנטייה האנושית להימורים, היא מקבלת מאידך את ההימורים כלגיטימיים כל עוד הם במידה הראויה, ואולי אפילו ניתן לומר שהיא מעודדת אותם.

תפישת ההימורים כעבירה אינה חידוש מודרני: כבר במצרים העתיקה שלחו את המהמרים לעבודת פרך במכרות. ביהדות כונו העוסקים בהימורים מקצועיים בתלמוד  בשם: "מפריחי יונים ומשחקים בקוביה" (התלמוד הבבלי מסכת סנהדרין דף כד/ב) והיו פסולים לעדות מפני שנחשדו בגזל או מפני ששקעו בפעילות זו ולא עסקו ביישובו של עולם ועדיין, משחקי הסביבון .

וכבעבר, כך בהווה: על כמה מתערבים שכל אחד ממי שקורא את המאמר הזה התערב אי פעם בעבר?

אך מהו הימור? בוויקיפדיה מגדירים הימור כ"כל פעולה המערבת סיכון כסף או רכוש על חיזוי תוצאה של הגרלה, משחק, תחרות או כל אירוע אחר שתוצאתו תלויה, באופן חלקי או מלא, במזל או ביכולתו של מישהו להצליח לבצע משהו."

שימו לב שהגדרה זו של ההימור מערבת מעבר טובין בעקבות עירוב של  יכולת ומזל. אתה אינך מהמר שתנצח כאשר אתה יודע במאה אחוז שתפסיד (אלא אם כן מטרתך להפסיד), אתה מהמר רק כאשר אתה מאמין שיש סיכוי כלשהו שתנצח.

אני, לכשעצמי, מחשיב למשל את ההימור בטוטו כקניית חלום/סיכוי למשך שבוע ולעתים אני מוכן להשקיע פחות מעשרה שקלים תמורת החלום שילווה אותי עד התנפצותו.

אחרים מאמינים שהם "פיצחו את השיטה" ולכן מסכנים את כספם וכספי אחרים כדי להוכיח לעולם את  צדקתם, לצערי לעתים קרובות ללא הצלחה.

סוכנויות ההימורים המודעות  ליצר ההימורים בטבוע באדם, מודעות גם לנטייה האנושית בקובעת שזכייה של מאה שקלים שווה הרבה יותר ממאה זכיות של שקל אחד. מאו דזה-דונג ניסה לגרום לסין להפוך למודרנית באמצעות "הקפיצה הגדולה קדימה" שעלתה בחייהם של מיליוני בני אדם ונכשלה בכל דבר מלבד שמירת השלטון בידיו.

ואין תחום שחשוף להימורים יותר מתחום הספורט, אפילו לא הבורסה.

מה יש בו בספורט שגורם למגפת ההימורים? אני מאמין, ראשית,  שהספורט הוא תחום המערב יכולות אנושיות עם מזל, מאמן הכדורגל שלמה שרף, הסביר זאת במה שכתב על אמירתו על "השפיץ של הנעל" במסגרת האוטוביוגרפיה שכתב עם גיא ורדימון ששמה "בשפיץ – סיפורו של מאמן" ובה אמר בערך את המילים הבאות:  אתה יכול לעשות את ההכנות הכי מלאות ונכונות שיש, ואז בשורה התחתונה, לפעמים הכול תלוי בשפיץ של הנעל. במזל…

בספורט, כידוע,  מעורב גם רגש הן מצד הספורטאים והן מצד הצופים, וההימורים משמשים כהעמקה נוספת של הרגש.  על המתח הקיים מראש נוסף המתח המלאכותי של ההימורים,  כאשר העלות הנוספת של ההפסד (העלות של מעבר להפסד הספורטיבי) היא זו המוסיפה לריגוש. במשחקי שכונה לא מעטים מעורבת "התערבות על פחית קולה" שגורמת למשתתפים להתאמץ יותר.

אך האם התערבות של האוהד המצוי על תוצאות משחקי הגולף או הכדורגל גורמת לספורטאי זה או אחר להתאמץ יותר? אני בספק גדול. על מייקל ג'ורדן מספרים שהוא נהג להתערב על כל דבר. הצורך שלו לנצח עם השנאה להפסיד בתוספת הכורח כמעט שלו להציב בפני עצמו אתגרים גבוהים יותר ויותר כדי שיוכל לעמוד בהם הם אלו ששינו לגביו ולא זה שמר סמית מלונג ביץ' הציב הימור זה או אחר על תוצאות משחקה של שיקאגו.

מי שמהמר על ספורט עושה זאת או באמצעות מנגנון שבשליטת המדינה או באמצעות בשליטת מנגנון אחר או אוסף של פרטים.  כבר ב Arthashastra, טקסט הינדי מהמאה הרביעית לפני הספירה, מופיעה המלצה לשלטונות לפקח ולמסות את ההימורים, המלצה שמיושמת מאז כמעט על ידי כל שלטון שהוא, אך לא מונעת את קיומו של מערך הימורים מקביל. השלטון, כמובן,  משתמש בכסף למטרותיו הוא.

ההימורים מגבירים את העניין ככלל בתחרות הספציפית, ואת המעורבות של המהמר בתחרות ובעיקר את האכפתיות שלו בתוצאותיה. משחק כדורגל "חסר כל אירועים" וללא כל שערים יכול להיות שיא המתח מבחינתך, אם רק הימרת שתוצאתו תהיה אפס-אפס.

הבעיה האמיתית מתחילה כאשר המשתתפים בתחרות שיש לגביה הימורים חיצוניים (הכוונה לשופטים או לספורטאים המעורבים בתחרות),  או שמהמרים מראש על התוצאה, או שמטים את תוצאות המשחק בעקבות לחץ או שוחד.

העיקרון הסמוי שמאחורי כל תחרות ספורט הוא שהספורט, הוא כאמור תערובת של יכולת ומזל. וכך, כאשר גורם חיצוני מתערב ומנטרל הן את אלמנט היכולת והן את אלמנט המזל, למעשה נוצר "משחק מכור", כלומר תחרות שתוצאותיה ידועות מראש לאלו שדאגו לכך, וכפי שאמרנו קודם, תנאי ראשוני להימור הוא אי הידיעה מראש מה תהיה התוצאה, שכן אחרת מה הטעם להמר?

המונח "אי הידיעה מראש" גורם לי לחשוב שאולי הימורים, כמו שגרה ועוד שאר מני מנגנונים בנפש האדם, גם הם דרכים להתמודדותו של האדם עם הלא נודע. ביטוי לפתגמים הקובעים ש"היכן שיש רצון- יש יכולת" או ש"אין דבר העומד בפני הרצון" או "נבואה המגשימה את עצמה".

או אם תרצו: ההימורים הם עוד דרך בה האדם מנסה לקבוע את גורלו או להימלט מגורלו, וכרוב הדרכים גם דרך זו לא בהכרח מצליחה.