בעולם העסקים, בפוליטיקה, במקומות העבודה, בספורט, ובעצם בכל מקום ־ נשים מקנאות ושונאות אחת את השנייה, או לפחות זה מה שתמיד אומרים. לא קיימת בכלל האפשרות שגם נשים הן תחרותיות, שאפתניות, והישגיות.
זהו הנרטיב הישן, השחוק והמעייף ביותר שקיים בכל הקשור לנשים, אבל מה לעשות שזה מוכר ומכניס כסף.

עוד בטרם הסתיים טורניר כדורסל המכללות לנשים באפריל השנה, החלו הכותרות הבומבסטיות ־ "שחקניות ה-WNBA שונאות את קייטלין קלארק". דיונים על מי היא השחקנית הטובה ביותר בכל הזמנים במכללות הוציאו מאנשים תגובות שבינן ובין כדורסל אין שום קשר. אם לא אמרת שקלארק היא ה-GOAT זה בגלל שאת או אתה הייטר! ככה פשוט. ראיונות טלויזיה נערכו, קוצצו והוצאו מהקשרם כדי להוכיח את הטענה שכולן שונאות את קלארק, ולא משנה בכלל הטיעונים הרלוונטים שהועלו.
חשוב להדגיש שהנרטיב "כולן שונאות את קייטלין קלארק" התחיל עוד לפני הטיפ אוף של עונת 2024 ב-WNBA. חשוב לדעת את זה מכיוון שיש כבר כאלו שמנסים לשכתב את ההיסטוריה או סתם שכחו שהכל התחיל עוד לפני שקלארק אפילו נבחרה במקום ה-1 בדראפט.

דיאנה טוראסי נחשבת על ידי רבים לשחקנית הטובה ביותר בתולדות ה-WNBA, טוראסי היא גם אישה מלאת הומור וציניות. מהראיון הטלוויזיוני איתה באפריל נשאר בעיקר משפט אחד: "המציאות מגיעה" (Reality is coming). כל מה שהיא אמרה לפני או אחרי המשפט הזה כבר לא היה רלוונטי ־ טוראסי שונאת את קלארק. טוראסי לא אמרה דברי שקר וגם לא "ירדה" על קלארק, היא בסה"כ אמרה "שקלארק הולכת לשחק עכשיו מול נשים בוגרות שמשחקות כדורסל מקצועני במשך הרבה מאוד זמן. אלה החיים וכולנו עברנו את זה. אם את כ"כ טובה זה בסופו של דבר יתבטא גם בליגה, אך ישנה תקופת מעבר". זה בקצרה מה שנאמר.
טוראסי גם נשאלה את מי הייתה בוחרת במקום ה-1 בדראפט, קייטלין קלארק או פייג' בקרס? טוראסי ענתה: "פייג' 100 אחוז". וזה כמובן בגלל שהיא שונאת את קלארק, ולא חס וחלילה כי: א. בקרס שחקנית ענקית, ורבים אף חושבים שהיא טובה יותר מקלארק. ב. באמת חשבתם שדיאנה טוראסי לא תבחר בשחקנית של קונטיקט?! – גאוות יחידה.
כולם כבר שכחו שבדיוק שנה לפני זה, בטורניר המכללות 2023, טוראסי וסו בירד אמרו בתוכנית שלהן שקייטלין קלארק היא פרי אהבתן (שילוב של המסירות של בירד והקליעות של טוראסי).

–

החודשיים הראשונים של עונת 2024 ב-WNBA היו נפלאים מבחינת הכדורסל, הקהל במגרשים וכמות הצופים בטלויזיה, אך רעילים מאוד בכל מה שקשור לרשתות החברתיות ותקשורת המיינסטרים. התמונה הגדולה קשורה בכלל למלחמת התרבויות שמתרחשת בארה"ב בשנים האחרונות, ואיך כל צד "משתמש" בקלארק (וגם באנג'ל ריס) על פי מה שמשרת את האג'נדה שלו באותו הרגע. זה המחולל העיקרי של הדבר הזה (ביחד עם תקשורת ספורט שבהרבה מקרים לא תמיד יודעת איך לסקר את הליגה).
שיא הטירוף הגיע באמצע חודש יוני עם פרסום סגל נבחרת ארה"ב למשחקים האולימפיים בפריז. למי שלא היה על כדור הארץ בזמן הזה, קלארק לא בסגל. האם השחקניות עשו לה "אייזיאה תומאס 92'"? האם זה בגלל שהשחקניות לא רוצות שתגנוב להן את כל הפוקוס? האם זה בכלל קשור למאמנת הנבחרת שריל ריב שהיא גם המאמנת של מינסוטה לינקס? ריב צייצה בתחילת חודש מאי על כך שהליגה לא מפרסמת ומשדרת את המשחק של קבוצתה נגד שיקגו במסגרת משחקי הקדם עונה, והוסיפה האשטאג 12 קבוצות (#12teams) וגם האשטאג הליגה היא יותר משחקנית אחת (theWismorethanoneplayer#).
הטענות של ריב מוצדקות לגמרי ומופנות כנגד הליגה ולא כלפי קלארק עצמה. הייתה תחושה בתחילת חודש מאי שהנהלת הליגה עוד לא מבינה לגמרי את גודל האירוע שנקרא קייטלין קלארק ודראפט 2024.

ההתנהלות התקשורתית של קלארק עד עכשיו מקבלת ציון A. קלארק, על אף הדרישות והציפיות האדירות ממנה, מתנהלת כאילו היא נמצאת בליגה כבר 10 שנים לפחות, וכמעט שלא עושה טעויות. היא עונה בסבלנות ובאריכות על כל שאלות העיתונאים ־ ויש הרבה כאלה ־ לפני המשחק, תוך כדי המשחק, ואחרי המשחק. היא יודעת לזהות מתי מנסים למשוך אותה בלשונה לכיוון נושאים רגישים וכאלה שעלולים לעורר מחלוקת שלא לצורך. אך גם זה לא תמיד מספק את התקשורת והרשתות החברתיות. מבחינת לא מעט אנשים קלארק צריכה לדבר על נושאים חברתיים. זה בכלל לא משנה שהיא עוד מנסה למצוא את מקומה בליגה בתור שחקנית חדשה, מצופה ממנה כבר עכשיו לדבר על כל נושא חברתי בוער. שחקנית קונטיקט סאן, דיז'ונאי קרינגטון, פחות אהבה את זה שקלארק בוחרת שלא להתבטא בנושאים אלו ומכך שקלארק לא מוטרדת מהאופן שבו אנשים משתמשים בשמה בשיח הציבורי של מלחמת התרבויות (כפי שאמרה קלארק לאחד העיתונאים). קרינגטון כתבה בטוויטר שלה: "איך אפשר שלא להיות מוטרדת מכך שמשתמשים בשמך כדי להצדיק גזענות, קנאות, שנאת נשים, שנאת זרים, והומופוביה, זה מטורף. כולנו רואים את החרא. לכולנו יש פלטפורמה. לכולנו יש קול. שתיקה היא מותרות״ (בת זוגה של קרינגטון היא נליסה סמית', חברתה לקבוצה של קלארק באינדיאנה. אין לכם מושג כמה הליגה הזאת הזוייה ומשוגעת לפעמים).

זה לא בדיוק מה שקלארק אמרה, או יותר נכון, זה לא בדיוק מה שקלארק נשאלה. כמה שעות לאחר מכן כשנשאלה באופן ישיר מה היא חושבת על כך שמשתמשים בשמה להצדיק מיזוגניה, גזענות, הומופוביה וכדומה, תשובתה הייתה שונה לחלוטין: "זה מאכזב. אנשים לא צריכים להשתמש בשם שלי לדחוף אג'נדות כאלה, זה לא מקובל"… (התגובה המלאה בוידאו).
הנזק נעשה, זה כבר לא כ"כ משנה מה קלארק נשאלה ומה היא ענתה ־ אנשים לא היו מרוצים גם מהתשובה הזאת, ולטענתם קלארק פשוט אמרה את מה שכולם רוצים לשמוע. זו פריווילגיה שמאפשרת לה לא לראות את מה שקורה מסביבה, פריווילגיה שהשחקניות השחורות בליגה לא נהנות ממנה.

עלו גם טענות על כך שהשחקניות שונאות ומקנאות בכל דראפט 2024 שהגיע בקול תרועה גדולה לליגה. שחקניות שנבחרו במקום ה-14 ואף נמוך מכך מקבלות יותר פרסום ותשומת לב משחקניות שנמצאות בליגה זמן רב. וככה במשך חודשים מועלים לרשתות קטעי וידאו קצרים שצוברים מיליוני צפיות "ומוכיחים" איך השחקניות הותיקות שונאות את שחקניות דראפט 2024 ובראשן כמובן קייטלין קלארק.
ברשותכם, אקח אתכם למסע קצר שהתחיל משרשור בחשבון הטוויטר שלי ומראה איך יוצרים את הנרטיב הזה.

7.7 מיליון צפיות לוידאו הזניח והלא חשוב הזה בו רואים את ניקה מול הקרואטית הידועה בכינויה "Secretary of Defense", ששיחקה בקונטיקט ונבחרה במקום ה-14 ע״י סיאטל סטורם, וחברתה לקבוצה, מרצדס ראסל, שמזיזה את ידה של מול. ממש דרמה גדולה!

קרוב ל-3 מיליון צפיות (רק תחת היוזר הזה) לכלום ושום דבר הזה בין קייטלין קלארק לויקטוריה ויויאנס מסיאטל סטורם.

הפאול הקשה ביותר שנעשה העונה על רוקית ממש לא היה על קייטלין קלארק, אלא דווקא על אנג'ל ריס משיקגו סקיי, בחירה מס' 7 בדראפט. העבירה הזו גם הרבה יותר חמורה ומסוכנת מאשר מה שעשתה קנדי קרטר משיקגו לקלארק. אליסה תומאס מקונטיקט סאן הורחקה (בצדק) מהמשחק.
ריס נשאלה לאחר המשחק על הפאול הזה והשיבה: "לא איכפת להן אם אני רוקית, הן לא אמורות להיות נחמדות אליי או לשכב על הרצפה בגלל שאני אנג'ל ריס או בגלל שאני רוקית. תודה לך אליסה תומאס על זה כי קמתי בחזרה והמשכתי הלאה".
המקרה הזה לא פתח מהדורות או גרם לכל מיני פוליטיקאים לצייץ בטוויטר.

–

וזה המקרה המפורסם ביותר עד כה העונה ־ קנדי קרטר שחקנית שיקגו סקיי סוגרת חשבון עם קלארק. אין ספק שזה רגע השיא של "כולן שונאות את קייטלין קלארק". אין אחד שלא אמר את דעתו בנושא (כולל ניקי היילי), וזה גם הרגע שאני באופן אישי הבנתי שאנשים יותר חשופים לאירועים האלה מאשר לכל דבר אחר שקורה. הבנתי זאת כאשר אנשים בסביבתי הקרובה, שלא עוקבים אחרי ה-WNBA או ה-NBA החלו פתאום להגיד לי שהם ראו "שלא כל כך הולך לקייטלין קלארק הזאת שלך", פשוט כי זה הדבר היחיד שהם נחשפו אליו דרך תקשורת המיינסטרים (גם הישראלית) שחגגה על האירוע הזה.

קייטלין קלארק ידועה בכך שהיא מדברת הרבה שיט על המגרש, בנוסף לכך היא שחקנית חכמה שיודעת איך לנצל מצבים לטובתה. בוידאו למטה ניתן לראות את הקטע המלא שהביא לתגובה של קרטר. קלארק והיא החליפו כמה מילים לאחר הסל הזה של אינדיאנה ובהזדמנות הראשונה שהייתה לה, קרטר החזירה לקלארק. לא, זה ממש לא מצדיק את התגובה הזאת (והיו צריכים להרחיק אותה לדעתי), אבל מי שעוקב אחרי קרטר יודע שהיא ידועה במזג החם ובאופי הלא פשוט שלה (עוד הרבה לפני התקרית עם קלארק).
קנדי קרטר היא השחקנית היחידה (מלבד קרינגטון) שכתבה משהו על קלארק ברשתות החברתיות (וסירבה לענות על שאלות העיתונאים כשנשאלה על כך). בחשבון הת'רדס שלה כתבה קרטר ספק בצחוק ספק ברצינות "חוץ מקליעה משלוש, מה היא מביאה לשולחן"?
קרטר קיבלה לא מעט פרסום מאז התקרית עם קלארק ופתאום אנשים החלו לשים לב (גם) למשחק שלה, ואפילו נשמעו קולות על כך שהייתה צריכה להיבחר למשחק האולסטאר.

ולא נשכח את הפאול הזה של אנג'ל ריס על קייטלין קלארק (קיבלה פלגרנט 1). לדעתי אין סיבה להרחקה במקרה הזה (הרבה אנשים טענו שכן). לא היה פה שום ניסיון ״לחסל חשבונות״ מימי המכללות או לגרום לפציעה מכוונת של קלארק.

–

בשלב מסויים זה הגיע למצב שאנשים חושבים ששחקניות אינדיאנה פיבר לא רק שלא אוהבות את קלארק, הן בכוונה מחטיאות מתחת לסל ולא תופסות את המסירות שלה על מנת לפגוע בה ובסטטיסטיקה שלה. כן, ממש ככה. קלארק מובילה את הליגה באיבודי כדור (5.6 למשחק) כי חברותיה לקבוצה החליטו לפגוע בה בכוונה. את קריירת המכללות שלה היא סיימה עם ממוצע של 4.6 איבודים למשחק, אבל זה פרט שולי בנרטיב.
הוידאו הזה צבר למעלה מ-8 מיליון צפויות. יש בו בהחלט כמה רגעים מביכים שגורמים לך לתפוס את הראש ולא להאמין שהשחקניות לא תפסו את הכדור, אך יש פה גם כמה מסירות לא טובות של קלארק. מה שאינדיאנה צריכה כרגע זה סבלנות. הן נראות הרבה יותר טוב לעומת איך שנראו בפתיחת העונה (לו"ז של 11 משחקים ב-20 יום בטח שלא טרם לעניין), ולרגעים גם מציגות כדורסל יפה שמראה את הפוטנציאל הקיים בקבוצה.

–

ואולי הדברים הם לא בדיוק כפי שמנסים לצייר אותם?

השבוע פגשה קלארק את פיניקס ודיאנה "Reality is coming" טוראסי וגם את האלופה לאס וגאס אייסס. ככה זה נראה:

קליה קופר מפיניקס (בחירה מס' 7 בדראפט 16', אליפות + MVP גמר, 4 פעמים אולסטאר) עשתה עבירה על קלארק. קלארק מצידה מנסה למנוע מהכדור לפגוע בראשה של קופר, שלא רואה ומבינה מה קלארק עושה, ומחליפה איתה כמה מילים. לאחר שחברותיה לקבוצה אמרו לה מה קרה, היא התנצלה בפני קלארק.

וכמובן הרגע היפה הזה מהמשחק מול האלופה לאס וגאס. ג'קי יאנג (בחירה מס' 1 בדראפט 19׳, 2 אליפויות, אליפות מכללות (18׳), 3 פעמים אולסטאר, ושיחקה ברמת השרון) מראה הרבה ספורטיביות לאחר הנפילה הזאת של קלארק בתחילת המשחק.

קלסי פלאם (בחירה מס' 1 בדראפט 17', 2 אליפויות, 3 פעמים אולסטאר) וקלארק בסיום המשחק. פלאם החזיקה בשיא הנקודות של כל הזמנים במכללות עד שהגיעה קייטלין קלארק.

–

האם יש שחקניות שלא אוהבות את קלארק או שחקניות אחרות מדראפט 2024? כנראה שכן. האם כולם אהבו את ג'ורדן או את לברון? האם מג'יק ובירד היו החברים הכי טובים כשהגיעו ל-NBA? באמת נראה לאנשים (כולל אנשי תקשורת בכירים) שהשחקניות לא מבינות את ההשפעה של קלארק ודראפט 24' על הליגה בכלל ועל הכיס שלהן בפרט? אפשר בהחלט להבין אם לשחקנית מסויימת נמאס ששואלים אותה שאלות אך ורק על קייטלין קלארק, ומתייחסים אליה כאוויר. ה-WNBA היא ליגה מאוד פיזית (עם שיפוט בינוני במקרה הטוב) ולכן זה מגוחך שכל דחיפה, טראש טוק ומשחק פיזי וקשוח מקוטלגים מיד תחת "כולן שונאות את קייטלין קלארק".
למעשה, ההיפך הוא הנכון ־ מעולם לא הייתה שחקנית, בטח לא רוקית, שקיבלה כ"כ הרבה תשומת לב הגנתית כבר ממשחקה הראשון בליגה. אין מחמאה גדולה יותר ליכולותיה של קלארק מאשר הדרך בה שומרים עליה (תראו בוידאו), או כמו שאמרה שחקנית לוס אנג'לס ספארקס לקסי בראון: "השחקנית מס' 1 בסקאוטינג ריפורט היא קייטלין קלארק". כשקבוצות NBA החלו לשמור על סטף קרי כבר מחצי המגרש אף אחד לא אמר או חשב שזה בגלל ששונאים אותו.

כל שחקנית חדשה מקבלת את רגע ה"ברוכה הבאה לליגה" שלה (בדיוק כמו ב-NBA), ככל שהשם שלך יותר גדול כך יבחנו וינסו אותך יותר. קנדס פארקר כנראה השם הגדול ביותר שהגיע מהמכללות (לפני קלארק) גם קיבלה רגע זכור מאוד כזה. פארקר ענתה לכולן בכך שזכתה ברוקי העונה פלוס MVP! (היחידה שזכתה ב-MVP כבר בעונתה הראשונה בליגה).

–

כששחקניות עבר מבקשות גם הן הכרה על מה שהיה טרום עידן קייטלין קלארק, זה לא אומר שהן שונאות אותה (רובן מעריכות ומפרגנות), הן בעיקר לא אוהבות את זה שמוחקים אותן מההיסטוריה (דבר שקרה וקורה לנשים בתחומים רבים). תחשבו שהיו מתעלמים מכל מה שעשו ג'רי ווסט, ווילט צ'מברלין, כרים עבדול-ג'באר, ביל ראסל, אוסקר רוברטסון, ובוב קוזי רק בגלל שהם שיחקו ב-NBA לפני שלארי בירד ומג'יק ג'ונסון הצילו את הליגה, ולפני שמייקל ג'ורדן לקח אותה לגבהים חדשים.
ה-WNBA הייתה בשיאה בשנים הראשונות להקמתה ־ שיאי צפייה טלוויזיונים ושיאי קהל באולמות הכדורסל נקבעו באותן השנים, והשיאים הללו מחזיקים עד עצם היום הזה. אם לא יקרה משהו דרמטי השיאים הללו ישברו ממש בשנים הקרובות, כן, בזכות קייטלין קלארק קודם כל. אך לפני השיאים של קלארק היו אלו ליסה לסלי, רבקה לובו, סינתיה קופר, שריל סוופס, טינה תומסון, דון סטיילי, סו בירד (ועוד שחקניות נהדרות שחלקן לא זכו לשחק בליגה מקצוענית פשוט כי לא הייתה כזו בתקופתן, ע"ע שריל מילר).

כפי שפתחתי את הכתבה כך גם אסיים אותה ־ הנרטיב שכולן שונאות (ומקנאות) את קייטלין קלארק הוא נרטיב שגוי, מעיק, מעייף, המהווה גם עצלנות עיתונאית, אך מעל לכל הוא רעיל ומסוכן. בהתחלה זה אולי מעורר עניין ומביא קהל, אך לאחר זמן מה זה עושה בדיוק את ההיפך. יריבות ספורטיבית בין קבוצות ובין שחקניות זה דבר נפלא ומבורך! באמת שאין צורך לדחוף כל שניה ולכל דבר את צמד המילים: "שנאה" "וקנאה".
רייצ'ל ניקולס הנפלאה ניסחה זאת בצורה הטובה ביותר: "למה נשים לא יכולות לשחק את אותו המשחק שהגברים משחקים? למה אנחנו מדברים על נימוסים, למה אנחנו מדברים על כך שהיא הייתה "רעה" אליה, זה לא כדורסל… אני רוצה שנפסיק להתייחס לנשים האלו כאילו לא מגיע להן את אותן ההזדמנויות ללכלך את הציפורניים שלהן, לשחק חזק, לעשות עבירה בלתי ספורטיבית, לעשות את כל הדברים שהגברים עושים. למה אנחנו לא נותנים לשחקניות ה-WNBA קרדיט על כך מבלי לֶאֱמוֹד אם הן היו נבזיות זו לזו"…

–

השרשור שהעלתי לטוויטר:

–