12.6.2024, אמריקן אירליינס סנטר, דאלאס טקסס.

אהלן לכולם, ואיזה תענוג לסקר לכם גמר מהאולם.

תענוג שלהופס יש כבר כזה שם אדיר וכל כך הרבה כתבים שמוכנים ומזומנים לקפוץ לראות משחק כמעט בכל זמן נתון ולנסות ולהעביר לכם בבית את התחושות והחדשות ממש כמעט בזמן אמת.

פעם ראשונה שלי בדאלאס, גם בטקסס למען האמת. 

שמעתי המון דברים טובים (וגם רעים) על מדינת טקסס אבל אחד הבולטים שבהם מהצד החיובי היה בשר מעושן וברביקיו בכללי. אמה מה מה, הבנתי שבדאלאס זה לא בדיוק כזה הקטע ואחרי חיפוש קצר מצאתי איזה שני מקומות ושניהם היו רשתות, אז סביר שאתן צ'אנס (ובמידה וזה יקרה תקבלו עדכון וסיקור לגבי איכות המקום) ואנסה לראות האם באמת מדובר במדינה אמריקאית שהבשר שלה יותר טוב מאחרות.

אבל לפני בשרים, אנחנו פה לחגוג את הרגע הכי מרגש בעונת ה-NBA וזהו כמובן הגמר.

אמנם כבר 2-0 לבוסטון, ואפילו אני אומר 2-0 קל של בוסטון ובכל זאת בא לי רגע לדבר על הגמר הזה באופן כללי.

דאלאס-בוסטון זה ממש לא מה שציפינו\קיווינו לקבל בתור הגמר היוקרתי והמותח.

חשבנו דנבר, אולי חלקנו חשבו מינסוטה אחרי 2-0 בחצי גמר המערב ואולי לפני הפלייאוף יש בינינו כאלו שחשבו שלייקרס יפגשו את מילווקי (הם מעטים מאוד אני יודע).

אז מצד אחד – זה כזה קצת באסה. בכל זאת גמר, התרגלנו ללברון, אולי איזה סטף, יודעים מה…במינימום יוקיץ' והחברים שלו מפרקים איזו קבוצה בינונית כמו מיאמי… אבל דאלאס נגד בוסטון הלא מרשימה בכלל?!?

ובכל זאת, זה גמר שמרגש אותי.

נכון, לייקרס הקבוצה שאני אוהד עפה בסיבוב הראשון ושוב בבושת פנים.

נכון, גולדן סטייט עפה עוד במשחק הראשון בפליי-אין נגד סקרמנטו ונותרתי ללא ייצוג אמיתי בשלבים המתקדמים של הפלייאוף ועדיין למרות הכל ובזכות הכל:

לוקה דונצ'יץ'. אני מת עליו! שחקן מדהים ומטורף שכל כך מגיע לו, כן, גם אם אתם מצקצקים עכשיו ומתלוננים על הבכיינות הלא נגמרת שלו, גם אם אתם לא אוהבים את העובדה שהוא שטותניק וגם אם אתם לא אוהבים את המשחק האיטי יחסית שהוא הביא איתו לליגה – ללוקה דונציץ מגיעה טבעת!

שחקן שכל הפלייאוף אנחנו מצביעים על כמה הוא פצוע ואיך הוא משחק מתחת לרמתו ועדיין הוא מספק לנו ב-19 משחקים, ממוצע 41 דקות, 29 נקודות, 9.7 ריבאונדים ו-8.5 אסיסטים למשחק בכמעט 45% מהשדה.

ואם למישהו היתה ביקורת (ועדיין יש) על ההגנה שלו אז אפשר לומר בפה מלא שהוא שידרג את יכולות ומאמצי ההגנה שלו פלאים ונראה כמו שומר לגיטימי כשהוא באמת רוצה, בכל זאת גארד גבוה עם מאסה שלא מביישת סנטר.

אז לחלוטין מגיע לו, גם על הדרך וגם על ההובלה של הקבוצה כשכל יומיים מצהירים על פציעה באיזור אחר של הגוף שלו.

לצדו יש את קיירי, שונא ישראל, לכאורה, אבל איזה שחקן כדורסל!

אני שונא שמערבים פוליטיקה ותרבות (ספורט, מוסיקה וואטאבר) אבל בשנה האחרונה נורא קשה להפריד כל דבר מפוליטיקה עקב מצבנו העגום של ישראל ושל יהודים בעולם בכלל, אז אעשה מאמץ ואומר שוב את מה שאני אומר כבר שנים (רק אז היה טיפה יותר קל כי כולם שנאו אותו כי הוא טיפש ולא אנטישמי) – קיירי הוא השחקן שאני הכי נהנה לראות משחק כדורסל. נקודה.

התנועה, השחרור, הסלים, הכדרור (הכי טוב בליגה בפער) ובכלל כל הגישה והיחס במהלך המשחק.

הוא גם מדהים מבחינת רמה ומחוייבות, גם נותן הגנה לא פחות ממצויינת בפלייאוף הזה (בסדר, בסדר, טובה מאוד, הולידיי זה מצויינת והוא לא שם) ועם כל הנתונים האלה הוא עדיין מבין – לוקה מחליט מתי הוא מוביל ומתי קיירי שם רק בשביל קאץ' אנד שוט.

אז גם לקיירי, על אף האנטישמיות מגיעה אליפות עם דאלאס לדעתי. 

ההתאמות בטרייד דד-ליין היו מצויינות ועדיין בואו רגע ניקח נשימה עמוקה ונסתכל על האמת בפנים:

דאלאס זה לוקה, קיירי ושאריות וושינגטון וויזארדס את שארלוט הורנטס בגדול.

מזכיר לכם שבראדלי ביל, פורזינגיס ודני אבידה לא בדיוק הצליחו להשלים את וושינגטון וגאפורד.

בסדר בסדר 2, בראדלי ביל לא לוקה ופורזינגיס…טוב אני נשאר בפורזינגיס (בהינתן בריא) שווה לתרומה של קיירי כשחקן בקבוצת כדורסל. יכולות שונות לחלוטין ועדיין תרומה משמעותית והשפעה בערך באותה רמה.

הבנתם בגדול את הסיפור, דאלאס מרגשים אותי, ורק חסר לי שיצליחו לאסוף את עצמם ולהגיע באמת לגמר הזה ולא רק מבחינת רישום על טפסים של לפני המשחק.

בצד השני בוסטון, מה אפשר להגיד, 2 גמרים ועוד גמר מזרח בשלוש עונות….לא רע בכלל.

מצד שני, אני אוהד לייקרס, פיחסה בוסטון.

אבל צריכים להיות אובייקטיבים (בערך), בוסטון נפלאה.

אם אנחנו מדברים על התאמה טובה של וושינגטון וגאפורד בדאלאס, שאלוהים יעזור לי, איך סטיבנס הצליח להנחית את פורזינגיס וג'רו הולידיי ולקחת בוסטון שבורה מעט מנטלית ולהפוך אותה לקבוצה הכי שלמה שראיתי בעונות האחרונות. כן, הרבה יותר ממה שקיבלנו מגולדן סטייט ב-2022, עונת האליפות האחרונה שגם שם גולדן שלטו בליגה בעונה הסדירה ועשו את העבודה (הקשה) נגד בוסטון חלשה משמעותית מהעונה הנוכחית.

טייטום ובראון מנסים שנים כבר להוכיח שהם ראויים, בינתיים זה נגמר במפח נפש כל פעם מחדש והלגיטימיות שלהם להפוך לצמד מוביל בטופ של הטופ של הליגה הולך ודועך, אלא אם….אתם יודעים. אליפות.

אז לא רק שהגיע החד-קרן, שלשמחתם הרבה באופן מצחיק, הפורזי איבד מעל חודש אחרי פציעה בתחילת הפלייאוף, מה שהסתבר כ-סבבה מבחינת בוסטון שטיילה לגמר, הנפיל קיבל מנוחה והוא חזר לשחק ממש במשחק 1 בגמר והביא איתו משב רוח וסט יכולות שדאלאס לא יכלה לו.

אז מעבר לנפיל שחזר בדיוק בזמן ובצורה נפלאה, ג'רו פאקינג הולידיי!

הצעת חוזה הזויה לג'רמי גרנט בצד אחד של ארה"ב הנחית את הגארד השומר הטוב ביותר בליגה בקבוצה שגם ככה נתנה נוכחות בשלבים המאוחרים של הליגה וסיפקה הגנה ברמות הגבוהות ביותר, ועם רעב להראות לקבוצה שלא רצתה אותו שהם עשו טעות גדולה.

ג'רו הצהיר שהוא רצה להשאר במילווקי ולא היתה לו שום כוונה לעזוב, למזלו, מיאמי לא הצליחה לסגור דיל עם פורטלנד ולילארד שהגיע למילווקי שלח את ג'רו היישר לזרועות בוסטון והאהבה שלה להגנה חזקה לצד התקפה רצה והחיבור היה מושלם.

אחרי כל זה להוסיף את דרק ווייט שיש מצב טוב שהוא הגארד השומר השני הכי טוב בליגה וקלע שלשות מחונן.

בכלל לבוסטון יש חכמת משחק על הפרקט כנראה ברמה הכי גבוהה בליגה במצטבר.

כולם לא ילדים ובעלי ניסיון, אך גם לא זקנים לחלוטין ועדיין יכולים לרוץ.

בקיצור, כל האצבעות מצביעות על אליפות לבוסטון, אפילו אליפות קלה יחסית (בואו אם היינו מציעים להם לפגוש את דאלאס בגמר בתחילת הפלייאוף, הם היו חותמים על זה בלי לחכות שניה) אבל אני כל כך רוצה שדאלאס לכל הפחות יחזרו לגמר הזה כדי שלא יהיה (ציטוט של חברי לפודקאסט דה-סוויפ, סתו נמש): "חרא פלייאוף".

***חם מהתנור*** – קריסטפס פורזינגיס הספיק להפצע, פציעה מוזרה ביותר שמעולם לא נתקלתי בשם שלה "torn medial retinaculum" או כמו שאני אומר – וואט?!?

העדכון הזה מגיע היום, יום ג' 11.6 יום לפני משחק מספר 3 והראשון בדאלאס.

היעדרות של פורזינגיס משמעותית מאוד, נכון שהוא לא שיחק המון דקות אבל כשהוא שיחק הוא ניטרל לחלוטין את הצבע של דאלאס והרחיק את הריבאונד הגנה שלהם עם איומים מטווח השלוש.

נחכה ונראה מה קורה ברגע האמת, הימור שלי הוא לא ישחק במשחק 3 ויחזור במשחק 4.

כמו לוקה, אם אתה בגמר כל עוד אתה מצליח ללכת ולהזיז את היד כדי לייצר משהו שנראה כמו זריקה – זה מספיק טוב כדי לא להעדר מהרגע הכי חשוב בקריירה שלך אולי.

אני כרגע עדיין בסן פרנסיסקו, טיסת לילה מאוחרת ותפילות לאל הרחמן שיאפשר צ'ק-אין מוקדם בדאלאס.

ממריא טיפה אחרי חצות, טיסה של שלוש וחצי שעות + שעתיים קדימה בטיים זון מה שמביא לנחיתה באזור 6 בבוקר והדבר הנורא מכל שגיליתי, 35 מעלות חום בכל הימים שאבקר בעיר!

אז בסדר, אולי מישהו שם למעלה הבין שאני נוסע לוגאס לסקר את הסאמר ליג כל עונה מאז שהגעתי לארה"ב ושם גם 40 ו-42 מעלות זה באהלן אהלן, אבל מה עשיתי רע שביוני אני צריך לסבול 35 מעלות?!

יש היום גם מפגש חברתי לכבוד חג השבועות באחד המקומות בעיר, שחר כתבנו הנאמן ממש פה מהעיר אחראי על הארגון, סביר שנקפוץ להגיד שלום ומשם לשדה תעופה.

כמו שאני אוהב לעשות בכתבות מידי פעם, במיוחד בכאלה אירועים מיוחדים ובערים שטרם הייתי בהן אני אתן לכם קצת סיפורי רקע וחוויות של מי שהולך לסקר משחק גמר ואנסה להעביר כמה שיותר מהתחושות שעוברות והחוויות שאצבור במהלך הדרך.

בוקר המשחק:

אחרי טיסת לילה ללא שינה, למזלי הרב קיבלתי חדר מוקדם מאוד, הגעתי למלון ב7 בבוקר שעון מקומי (מבחינת הגוף שלי השעה 5 בבוקר) אחרי שיח קצר עם פקיד הקבלה וסיפורים על עבודת הסיקור ושזה בהתנדבות אך יש דברים ששווה (מאוד מאוד מאוד!!) לעשות גם לא עבור תשלום אלא עבור הנשמה. קיטצ'י? כן, נכון? מאוד.

בקיצור, הבחור נתן לי חדר באותו רגע בתוספת 50 דולר שהיו נראים לי ממש לגיטימיים בהתחשב בעייפות וביום הארוך שעוד לפני.

שינה של כמה שעות במלון, ואני מוכן לחוות קצת דאלאס. עוצרים בקפה לפני כל דבר שמצריך מהמוח לעבוד, הטקסט הזה נכתב מבית הקפה.

חמוד, קטן, נראה שבתוך סוג של מלון שאני לא מזהה, קפה לא רע. מחיר מוגזם, אפילו יותר יקר מסן פרנסיסקו ובואו, אנחנו בטקסס לא בקליפורניה. אבל קפה זה קפה וקפה טוב סבבה שיעלה 6 דולר.

מסתכל קצת מסביב מה יש לעשות, עשיתי מחקר קצר לפני ואעשה סיבוב קטן.

המייל המיוחל לגבי איסוף האקרדיטציה, כניסות ומושבים וכו' הגיע וההתרגשות עולה שלב.

אה שכחתי לציין, הבחור בקבלה אמר שאחד מבני המשפחה של אחד השחקנים נמצא במלון אבל הוא לא זוכר את השם. יופי חביבי. וחוץ מזה, לא מרגש בן משפחה. תן לי שחקנים.

מצד שני, סביר שהם לא היו הולכים כמוני על לחפש את המלון הכי זול שיהיה סבבה.

ועל אף ביקורות מחרידות על המלון, היתה לי תחושה שיהיה סבבה וקיבוצניק פשוט-עם כמוני, כל רצונו זה מיטה נוחה, מזגן, וחושך לישון…אה וכמובן שולחן למחשב לכתוב את הכתבות 😀.

המלון ענה על כל הצרכים. תענוג.

עברה חצי שעה של הסתובבות בדאון טאון דאלאס, אני יכול להגיד בפה מלא – מזג אוויר אחד לאחד קיץ בישראל.

חם, לח, אני אצטרך עוד מקלחת וכנראה לקנות עוד חולצות בקצב הזה.

מה שכן נחמד זה שהם רגילים לחום הזה אז המיזוג פה מדהים!

ברור לי שיהיו חבר'ה שישעמם אותם לקרוא על העיר ועל החוויות כמו שברור לי שיש אנשים שהרבה יותר מעניין אותם המסביב מלקרוא על המשחק עצמו שסביר להניח ראו/יראו בעצמם, אז לכל מי שהחפירות שלי מציקות לו/לה מוזמנים לגלול למטה עד ל "טרום משחק".

חזרתי למלון, קצת בירות, קצת נישנושים וגם מים חשוב מאוד 🙂 , דיברתי עם ראובן ותיאמנו להפגש באולם.

ממש מטורף, שני כתבים של הופס באולם! מגדיל את היכולת לסקר ולתפוס יותר רגעים מרגשים בחוויה ואנחנו מאוד מקווים שבאמת נעביר לכם קצת מהתחושה הזאת, על אחת כמה וכמה בימי\שנה\תקופה קשה כמו שעוברת על המדינה ועל היהודים בעולם.

שכחתי לציין שבאירוע לישראלים ששחר ארגן אתמול בסן פרנסיסקו מכרו את הסיכות הצהובות למען שחרור החטופים, אני רכשתי ומתכוון לענוד ומקווה שלא יעשו בעיות עם העניין הזה, אחרי הכל אם לקיירי מותר לקחת צד גם לי מותר לא ככה?!

טיפה לגבי אווירה מאוד מוקדמת, על המטוס היתה בחורה אחת עם חולצה של המאבס.

בעיר התהלכו כמה וכמה אבל לא בקטע משוגע, אני מקווה שכשנתקרב לאולם הטירוף האמיתי יתחיל.

טרום משחק!!!:

טוב טוב טוב!

הגעתי, אני בפנים, עוד משחק גמר בחיים! אין על מנחם, מספר אחד וכמובן כל צוות הופס וההנהלה הבכירה ועד לאחרון הכתבים והקוראים! אתם אדירים ותודה לכם.

אז הגעתי למלון שצמוד לאולם, אספתי את התג, קצת התבחבשויות ומצאתי את דרכי פנימה!

הגעתי טיפה לפני ששחקני בוסטון הגיעו, אסופת כתבים התרכזה וצילמה את כולם ואני? אופס, בטעות עמדתי בצד הלא נכון, אז זה לא שלא צילמתי את השחקנים, אתם תראו את התמונות, פשוט יש מצב שבהרבה תמונות של כתבים מהעולם יראו את עבדכם הנאמן והחולצת NIRVANA שהוא החליט ללבוש לכבוד האירוע.

אחרי כמה תמונות, קצת סיבוב בחדר המדיה הלכתי לפרקט בדיוק לחימום של קיירי שבהחלט עושה פוזות טובות לתמונות.

משם מחפש את דרכי בכל מיני מנהרות שאין סיכוי שאני זוכר איך בכלל לחזור למטה אבל יהיה בסדר ובכל מקרה, אני פה למעלה, קומת הגג, רואים סבבה יחסית לקומה העליונה ביותר.

ממש מעל הראש שלי מרגיש שיש עמדת שידור של אני חשוב ברזיל…אבל אולי פורטוגל…בקיצור פורטוגזית בהתלהבות כמו שרק הם יודעים אפילו שהשעה רק 4:30 בצהריים, שלוש שעות לפני תחילת המשחק.

אה כן, שכחתי לציין, בזמן שאני מחפש את המעליות שמובילות לקומה שלנו, פול ג'ורג' החליט להגיע ולחכות לידי, אלוהים החיים האלה כאלה מוזרים.

מפגש מרגש עם ראובן!

מאוחר יותר גם ראינו את כתב העבר של הופס יואב מודעי וגם חבר'ה ישראלים שהגיעו מהארץ לראות את המשחק.

אחרי סיבובים הלול וחזור למעלה ולמטה זמן להגיע למסיבת העיתונאים, ראשון עולה גייסון קיד.

ממש לפני תחילת המשחק הוכרז רשמית שפורזינגיס לא משחק היום.

קיד נשאל על ידי כתבת גרמניה האם הוא שמע משהו מעניין מדירק נוביצקי לגבי המשחק הקרוב שהוא משחק שחייבים לנצח, קיד ענה שהוא לא היה בקשר עם דירק בשבוע האחרון כי יש לדירק מחויבויות עם פיבא והוא משקיע בללמוד טניס.

עובדה משעשעת שהגיעה אחרי ההודעה על היעדרותו של פורזי, הפעם האחרונה שפורזי שיחק בדאלאס היתה כשהוא היה חלק מהמועדון!

מאז בכל הזדמנות שהיתה לו לשחק באמריקן אירליינס סנטר הוא איכשהו לא שיחק בסוף.

גמר היום וההמון והקשיחות של הסדרנים לא מאפשרת צילום תמונות איכותיות כמו שאני אוהב אז עמכם הסליחה.

מהלך המשחק:

חמישיות:

בוסטון – ווייט, הולידיי, בראון, טייטום, הורפורד

דאלאס – קיירי, לוקה, דג'ג', וושינגטון, גאפורד

רבע ראשון:

כדור ראשון דאלאס, קיירי מתפרץ לטבעת, לייאפ, 2-0.

הורפורד משווה מקרוב.

לוקה שלשה! בסדר, בסדר לא אכתוב כל מהלך..

1:51 מפתיחת המשחק, טיים אאוט פאניקה מוקדם מאוד של מאזולה אחרי עוד לייאפ של לוקה, 9-2 מאבס.

לוקה רותח! 9 נקודות, 2 אסיסטים, 2 ריבאונדים ב-6 דקות. 19-9 מאבס.

טייטום עם שלשה מרגיע מעט את הצד הירוק.

קיירי גם הוא עם שלשה מגיע ל-9 נקודות, 18 לצמד לוקיירי מתוך 25 הנקודות של דאלאס.

3:23 לסיום הרבע הראשון, שלשה של טייטום בדרך ל-7 נקודות מביאה לטיים אאוט של קיד, 25-19 לדאלאס.

טייטום ממשיך לסחוב את בוסטון על הגב שלו, שתיים מהקו וזה רק מינוס 2, 27-25 מאבס, דקה וחצי לסיום הרבע הראשון.

לוקה מחטיא שתי שלשות בסיום וניהול שעון רע ובוסטון מצליחים לצמצם את הפער עד כדי נקודה אחת בלבד!

סוף רבע ראשון: 31-30 לדאלאס.

רבע שני:

דאלאס מאבדים את הראש ולא מצליחים לקלוע.

כמעט 6 דקות ברבע השני ורק 2 נקודות!

קיירי מגיע להציל מעט את המצב עם שלשה ואחריה אסיסט לדאנק של גאפורד. שוויון 38.

טייטום מוביל את בוסטון עם 18 נקודות.

קיירי עם עוד שלשה, חשוב ממש לדאלאס שהוא יהיה בעניינים.

עוד אחתתתתתתת קיירי לוהט, שלוש שלשות רצוף! 44-40 דאלאס, 3:24 לסיום המחצית.

סאם פאקינג האוזר עם שלשה שמביאה אותו ל-9 נקודות, זה יותר מבראון, הורפורד, והולידיי.

2:29 לסיום המחצית, טיים אאוט, 46-45 מאבס, קיירי עם 20 לוקה עם 15, בצד השני – כמו שאמרתי טייטום עם 18 ואחריו פריקינג האוזר.

קיירי משום מה מחטיא הרבה מקרוב ופוגע מצויין מרחוק, אבל כל החטאה בוסטון מענישה בצד השני וזה מה שקרה בדיוק עכשיו עם שלשה של הורפורד מהפינה.

בוסטון לקחו כבר 26 זריקות משלוש!! הם פגעו ב-9 מהן.

תוצאת מחצית: 51-50 לדאלאס.

סיכום מחצית:

טוב, קודם כל איזה כיף להיות פה ואיזה טירוף.

משחק בקצב טוב אבל הרבה חילופי מומנטומים.

דאלאס מאבדים את הראש יותר מידי פעמים בשביל משחק בית ונגד בוסטון נטולת פורזינגיס.

קיירי ולוקה מחזיקים אותם בחיים אבל אם זה ימשיך ככה הכוח יגמר בצד הבייתי ואיבוד המשחק היום אומר שכנראה נקבל סוויפ או גג ג'נטלמן סוויפ.

דאלאס לקחו יותר ריבאונדים אבל חילקו פחות אסיסטים וכאמור לאן לעזאזל נעלמה כל העזרה של הסגל המשלים במאבס?!

כנראה ההגנה של בוסטון.

אצל בוסטון אגב, פיגור נקודה כשטייטום היחיד במחצית עם דאבל פיגרז בנקודות.

בוסטון:

טייטום – 20 נקודות, 4 ריבאונדים ו-2 אסיסטים +\- של 3-!

אחריו כמו שציינתי מוקדם יותר סאם האוזר, שאלוהים יעזור לכולנו, עם שילוש מעניין מאוד, 9 נקודות ב-9 דקות משחק, והפלוס מינוס הגבוה ביותר בסלטיקס, כן ניחשתם נכון – 9+.

ג'יילן בראון עם 6 נקודות ו-5 אסיסטים יחסית שקט היום אבל עובד בהגנה.

אצל דאלאס:

קיירי – 20 נקודות ו-3 ריבאונדים, אי אפשר באמת לצפות ליותר מ-20 נקודות מקיירי במחצית, אז אם ביקרנו אותו (בצדק) בשני המשחקים הראשונים, לפחות היום הוא הגיע.

לוקה עם 17-3-3, לא בשיאו, נראה טיפה פחות חלוד ופצוע אבל עדיין זה לא הלוקה שאנחנו מכירים ואוהבים עם בריאות מלאה אבל זה גם היה ידוע לכולנו.

הקלע המצטיין אחרי הצמד זהו דרק לייבלי עם 5 וזה אומר המון.

יאללה בואו נראה מה המחצית השניה מביאה לנו!

כיף גדול זה בטוח.

רבע שלישי:

ג'יילן בראון שמע את הטענות הקשות ופותח את המחצית עם ג'אמפ שוט יפה, 52-51 בוסטון.

בראון ממשיך ויש לו כבר 10 נקודות.

לוקה וקיירי בצד השני עונים והמשחק צמוד צמוד.

שלשה של טייטום מביאה את הסלטיקס ליתרון הגדול ביותר שלה הערב 5+, 64-59, טיים אאוט ג'ייסון קיד, 8:44 לסיום הרבע השלישי.

לוקה מחטיא מקרוב, עושה עבירה של איבוד עשתונות.

בראון עם דאנק מאסיסט יפה של טייטום, בוסטון בורחים.

לוקה לא מרוכז, מנסה לסחוט אנד וואן במקום לשים נקודות קלות, קיירי היחיד שמחזיק את דאלאס כרגע בטווח סביר, השאלה אם זה יחזיק מעמד.

סאם האוזר נכנס למשחק, 71-63 לבוסטון נראה אם הוא מביא את היכולות מהמחצית הראשונה..

וכשאני כותב יכולות אני מתכוון ללקלוע שלשות כמובן.

3:50 לסיום הרבע השלישי, טיים אאוט מזולה, 71-65 סלטיקס.

דאלאס לא מאופסים עדיין, לוקה הצליח לשים עוד 4 נקודות מכניסות לטבעת ובוסטון לא הפסיקו להחטיא בדקות האחרונות (מה שהוביל בסופו של דבר לטיים אאוט) אבל ניכר שברגע שבוסטון יחזרו לפגוע הם שוב יברחו.

ג'יילן בראון  עם 4 נקודות רצופות מעלה ל-10 הפרש, 75-65 בוסטון.

טילמן עם שלשה וזה 13 הפרש ונעשה קצת לא נעים באולם.

קיירי עם שלשה נוספת, סורי דרך על הקו, 2 נקודות. מינוס 11.

שלשה סוף סוף מוושינגטון! 4 נקודות סך הכל הערב, כמה איום.

דריק ווייט מחזיר בשלשה משלו.

אמאלה! איזה דאנק של בראון לקראת סיום הרבע השלישי.

סיום רבע שלישי: 85-70 לבוסטון.

רבע רביעי:

מתחילים בעבירת תוקף של לוקה על בראון, זו לא הדרך לחזור למשחק וכנראה לא לסיים את העונה הערב.

וג'יילן מדהים עם שלשה כעונש, 18+! לא נעים, שאלתי את ראובן מתי לדעתו הקהל יצא מהאולם? 

התשובה שלו היתה: "השאלה אם מישהו יגיע למשחק 4". מאוד מדוייק.

דריק וויט מעלה ל-21 הפרש, 91-70, האם אפשר לקרוא לזה לילה 11:06 דקות לסיום המשחק? כנראה שכן.

דאלאס יצטרכו נס.

וושינגטון נזכר בערך שבוע מאוחר מידיי להתחיל לקלוע שלשות.

ריצת 7-0 של דאלאס, מינוס 14.

שלשה של גרין! טיים אאוט מזולה, ריצת 10-0 של המאבס בקצת פחות מ-2 דקות!, שמעו את כל התלונות ממעלה היציע! 91-80, 8:23 לסיום.

וושינגטון פוגע פעמיים מהקו, רק מינוס 9.

ג'יילן בראון סוף סוף פוגע אחרי דקות בלי נקודות של הסלטיקס, 2 מקרוב מול לוקה.

פי ג'יייי וושינגטון!!! סוף סוף הגיע לגמר ה-NBA שלשה נוספת, אסיסט של לוקה! רק 93-87!!

עבירה של ג'רו הולידיי על קיירי שילך לקו ל-3 זריקות עם אפשרות להוריד למינוס 3 בלבד!

בוסטון קלעו רק 2 נקודות מאז שהשעון הראה 11:07 לסיום המשחק.

קיירי עם הראשונה בפנים….השניה…..גם כן! שלישית…….93-90 בוסטון בלבד, לפני 5 דקות היה 21+.

לוקה לא פוגע, צריך לתת לקיירי להוביל את התקפות הסיום, אין מה לעשות.

עבירה חמישית של דונציץ, על בראון, כדור מהצד, טיים אאוט מזולה. 

לוקה עבירה שישית!!! יוצא מהמשחק. לא יאמן, 4:12 לסיום ולוקה יצא.

צ'אלנג' של קיד אבל רואים די בברור שלוקה זז תוך כדי הניסיון לסחוט עבירת תוקף, מהלך מטופש מאוד של לוקה. מאוד.

לוקה עלה לרבע הרביעי עם 2 עבירות בלבד! איך לעזאזל אתה עושה 4 עבירות ברבע אחד כל כך חשוב?!

בראון מחטיא מול וושינגטון שעושה עבודת הגנה טובה.

קיירי!! ג'אמפ שוט קלאסי על ג'רו, רק נקודה הפרש לבוסטון.

בראון עם עוד שתיים מתחת לסל אחרי החטאה של טייטום.

עבירת תוקף של וושינגטון ביציאה להתקפה של דאלאס, ג'רו סוחט נפלא.

שלשה של וויט מאסיסט נהדר של ג'רו שאשכרה לוקח על עצמו עכשיו את ניהול ההתקפות של בוסטון אחרי שבראון וטייטום פחות הצליחו בזה ברבע האחרון.

קיירי סוחט עבירה, 2 זריקות מהקו, יכול להוריד ל-4 הפרש.

הראשונה בפנים….השניה…..בפנים 98-94.

דאלאס חייבים סטופ.

טייטום איזה דאנק!

לייבלי איכשהו מקבל את הכדור מבלאגן מתחת לסל ושם דאנק, מינוס 4 שוב.

אסיסט נהדר אחרי פיק אנד רול, קיירי ללייבלי עם עוד דאנק, מינוס 2.

דיפנס! דיפנס! כל האולם שואג!!

בראון שם את זה בכזה קור רוח! איזה גאמפ שוט. 102-98.

וושינגטון מחטיא שלשה מהפינה וזה נראה כמו סוף הסיפור.

שוב בלאגן, בוסטון מאבדים את הכדור מהיר, הזדמנות נוספת לדאלאס, קיירי משלוששש….בחוץ!

עבירה של וושינגטון על ווייט שילך לקו, פוגע בראשון, גם בשני, טיים אאוט קיד, 22 שניות לסיום ומינוס 6, זה גמור איך שלא נהפוך את זה.

הקהל שורק בוז. בצדק, אי אפשר להאשים אותם.

תוצאת סיום: 106-99 לבוסטון

סיכום משחק:

קודם כל היתה אווירה טובה.

על אף הבריחה של בוסטון במחצית השניה עד ל-21 הפרש, דאלאס הצליחו לענותת בריצה חזרה עד שלוקה עשה יותר מידי שטויות וכדי לחתום את היכולת הלא מספיק טובה שלו הערב יצא ב-6 עבירות קצת יותר מ-4 דקות לסיום המשחק, ממש שערורייה.

קיירי ניסה לעשות הכל אבל זה לא מספיק לבד, התעוררות סוף סוף מצד וושינגטון ושלשות שלו מהפינה עזרו לצמצם ולתת תחושה של כמעט, אבל כמו בכל הפלייאוף הזה לקבוצות שמשחקות נגד בוסטון – כמעט זה לא מספיק.

עוד משחק שנראה כאילו יכול ללכת לכל כיוון אבל ברור לכל מי שרואה את המשחקים שבוסטון עדיפה על דאלאס.

מצד אחד זו לא סדרה של 3-0 וסיכוי ריאלי של 4-0, למרות שאם בוסטון נאמנים לעצמם ולקהל שלהם, הם יפסידו את משחק 4 ויחזרו הביתה לחגוג עם האוהדים 4-1 מתוק וטבעת ראשונה לטייטום ובראון.

חוויה אדירה, שוב תודה ענקית למערכת הופס ששלחו אותנו להיות נוכחים במעמד כזה גדול שבתכלס – לא היינו חולמים שזו אופציה אם הייתם שואלים אותנו בכל שלב בחיים.

לבוסטון:

טייטום מסיים כקלע המצטיין של בוסטון עם 31 נקודות ב- 11/26 מהשדה אך התחושות היו שבראון הוא הלידר, גם במשחק הזה ובכלל בכל משחיקי הגמר, ג'יילן סיים עם 30-8-8, באמת שמגיע לו.

דרק ווייט הקלע השלישי בטיבו סיים עם 16 נקודות.

בוסטון קלעו 17/46 משלוש – 37% אך אחוזים טובים מקרוב איזנו ל- 46% מהשדה.

לדאלאס:

קיירי היה מעולה, חבל כל כך שלוקה לא היה מספיק וכל הצוות המסייע התעורר מאוחר.

אירווינג סיים עם 35 נקודות, לוקה רק עם 27.

וושינגטון שהתעורר מאוחר סיים עם 13 וכאמור, זה לא הספיק.

היה באמת תענוג, ויש מצב שנהיה נוכחים במשחק אליפות בעוד יומיים שזה ספק מרגש ונדיר וספק מבאס שזה גמר כל כך חד צדדי.

חברים, נתראה עוד יומיים, תשמרו על עצמכם בבית! יותר חשוב מהכל.

מקווים שקצת הנעמנו את זמנכם.