3:00 אינדיאנה פייסרס (0) – בוסטון סלטיקס (3):

מה מזכירה לכם הסדרה הזאת?

אם לא עניתם ברוקלין-בוסטון מלפני שנתיים אז עניתם לא נכון.

גם כאן כמו באותה סדרה לקבוצה האורחת הייתה הזדמנות לקחת את מספר 1, ומהרגע שהיא פספסה את ההזדמנות הזאת (ואלוהים איזה פספוס זה היה), הכל התדרדר עבורה.

בשונה מאותה ברוקלין, הפייסרס הצליחו להיות תחרותיים גם במשחק מספר 3, עם תרגיל הפוטבול הנפלא שלהם (בלי ציניות) אבל לצערם הכדור זלג החוצה והסלטיקס עם 0-3 כאשר קשה לראות את הסדרה הזאת חוזרת לבוסטון.

אחרי שני משחקים שבהם עברה את ה-120 נקודות ב-48 דקות, הסלטיקס התקררו מעט מול אינדיאנה, כאשר הסדרה עוברת למגרשם של הפייסרס, והמארחים אף הובילו ב-18 הפרש ברבע השלישי, אבל הקבוצה האיכותית יותר חזרה למשחק, בחסות ערב קליעה מחריד של הפייסרס שקלעו 22.7% משלוש וללא הליברטון נראה שבזאת נגמר לפייסרס מה למכור בסדרה.

אם יש לפייסרס תקווה כלשהי היא היכולת הנוחה יחסית שלהם להגיע לצבע ולעשות נקודות. 12 מ-21 לנמבהארד, 9 מ-16 לטרנר ו-9 מ-18 לסיאקאם ו-10 מ-17 למקונול נשענו בעיקר על שליטה בצבע שהתבטאה ביתרון 40-68. העובדה שהפייסרס לא צפויים להיות קשוחים יותר, כאשר הם ממשיכים להמתין לחזרתו של פורזינגס, יוצרת תקווה עבור אוהדי הפייסרס שערב קלעות אפילו סביר הפעם, יכול לייצר משחק צמוד.

מנגד נראה שמדובר גם על אסטרטגיה של הסלטיקס – לקחת את השלשה, ולחיות עם כל היתר.

גם הסלטיקס כמובן השאירו לא מעט על השולחן במשחק הזה, בערב של 1 מ-6 לשלוש של הולידי 1 מ-5 של בראון ו-0 מ-5 של הספסל הלא קיים שלה (מצחיק שמדברים על היעדר הספסל של דנבר כסיבה להדחתם, בעוד בוסטון פשוט משחקת עם 5 שחקנים בלבד, להלן ההבדל בין איכות המזרח לאיכות המערב).

קצת כמו בכל משחק NBA בעידן הנוכחי, השלשות הם המשתנה המסביר יותר מכל דבר אחר. בוסטון קבוצה טובה יותר ולכן עם ערב קליעה דומה של שתי הקבוצות היא תנצח, אם נראה אנומליה לאחד משני הצדדים יכול להתפתח כאן משחק טוב.

הימור: אינדיאנה ב-5