בסדרה הטובה בפלייאוף, שידעה הגנות מופתיות והפרשים קיצוניים לצד מותחנים קיבלנו גיים 7 שסיפק ביג טיים את הסחורה עם מחציות קוטביות והקאמבק הגדול בהיסטוריה במעמד זה. המשחק היה נראה גמור במחצית עם 15 הפרש לדנבר, שפתחה מצוין עם מארי לוהט, במה שהיה שהולך לכיוון התפוצצות של דנבר. אבל משהו קרה במחצית בחדר ההלבשה של מיניסוטה, והסתבר שכשההפרשים גדולים אז הזאבים מתגלים. לאורך כל המשחק ניסיתי להבין מה כל קבוצה עושה כדי לגבור על יריבתה, אבל למעט כמה גישות מרכזיות שליוו את הקבוצות לאורך כל המשחק, לא ראיתי שינויים טקטיים דרמטיים. ננסה בכל זאת להתייחס למה שעשה ולא עשה את המשחק הזה בשני הצדדים, ובעיקר למי.

תוצאות הרבעים לא יספרו את הסיפור הזה, אבל במבחן העין שתי הקבוצות לא שינו המון תוך כדי המשחק בגישה ההתקפית וההגנתית שלהם, למעט שינוי מאוד משמעותי של מיניסוטה ברבע השלישי שהחזיר אותם מהקבר למשחק בענק. מיניסוטה עשתה מעשה משחק 2 בסדרה ועלתה ללא גובר, בהרכב שאפשר לה לרוץ ושחרר לה את הנצרה ההתקפית. משם השלשות החלו לזרום והרבע השלישי נגמר בהפרש מינימלי של נקודה אחרי 15 הפרש במחצית לטובת דנבר. המגמה המשיכה ברבע האחרון גם עם גובר, שגם קלע בהזדמנויות שקיבל וגם הניע כדור יפה, והשלשות המשיכו לצלול פנימה יחד עם חדירות ומתפרצות שעזרו להגדיל את היתרון.

נספר הפעם את הסיפור מכאן דרך השחקנים, ונתחיל באלו של האלופה היוצאת.

מיניסוטה הדיחה את דנבר. קרדיט תמונה – Clutchpoints

ניקולה יוקיץ'

משחק פושר של הענק מסומבור. האיש עשה הכל עם 34 נק', 19 ריב', 7 אסיסטים אבל רק 13 מ-28 מהשדה, מתוכם 2 מ-10 רעים מאוד מהשלוש. החולשה של יוקיץ' מהשלוש עודדה את מיניסוטה לצופף ולא להיצמד אליו, מה שאיפשר לגבוהים להיות בכיסוי נמוך יחסית (דרופ קאבראג' גבוה) של הפיק אנד רול של יוקיץ', מה שעיקר את העוקץ מרבים מהניסיונות להתגלגל ולתפוס עמדה קרוב לטבעת. יוקיץ' ניסה, לטעמי לא מספיק להתבריין על גבוהיי מיניסוטה מתחת לסל, אבל מיניסוטה כגישה החליטה שהיא דוחקת אותו מתחילת כל פוזשן החוצה מהצבע, וזה עבד. בעיקר טאונס וגם ריד עשו עליו עבודה טובה מאוד, וגם גובר השפיע מספיק גם באחד על אחד כדי להוציא את הג'וקר מהקצב שהוא אוהב, ולראייה אחוזי הקליעה הרעים בסטנדרט יוקיצ'י בתוספת 3 איבודים על "רק" 7 אסיסטים.

למיניסוטה היה קו די ברור – אחרי שיוקיץ מוריד שתי הקפצות מגיע דאבל, ולא מיד כשהוא מקבל את הכדור כמו במשחקים אחרים. זה הכריח אותו למסור לחבורת הפספסנים אליה נגיע בקרוב, ולקחת זריקות קשות ורחוקות בסוף שעון.

דנבר לא מצאה את הדרך לשחרר את יוקיץ' במשחק הזה, והיה נראה שמאלון מחכה שיוקיץ' ישחרר אותו. הייתי מצפה במשחק כזה לראות הרבה יותר חסימות על טאונס ועל ריד, ואת יוקיץ יוצא ב-Curl על חסימות ומקבל כדורים באזור הפירואטים שם הוא כמעט בלתי עציר. מאוכזב מהצוות של דנבר שלא ידעו לעשות את ההתאמה הכל כך חשובה הזו בדקות שהסקור שלהם נדם, בדרך לקאמבק הגדול בהיסטוריה במשחק מספר 7.

ג'מאל מארי

למשחק הזה הוא הגיע. 35 נקודות ב-13 מ-27 מהשדה, כמעט כמו יוקיץ' אבל זריקות בשתי דרגות קושי מעל הפנומן הסרבי. הקנדי קלע על כל שומר יחיד. וזה לא שלא שמרו עליו חזק. ניצל את הדאבל על יוקיץ' כדי להפוך כל חצי מבט פנוי לזריקה, ובמשחק כזה זה הספיק לו. מן העבר השני, מיניסוטה כל הזמן בידדו עליו את הגבוהים (שמסוגלים לשחק 1 על 1 (תכף נגיע לגובר)) עליו בצד שמאל והם הגיעו לסל די בקלות. נעלם בחצי השני לפרק זמן ארוך מידי (למרות שכל החמישייה של דנבר כמעט לא ירדה מהפרקט לאורך כל המשחק, ושיחקה את כל הרבע הראשון), וגם כאן לא שוחרר מספיק מהקרציות בכנפיים של מיניסוטה ברבע השלישי, מה שעוד תרם לכרסום היתרון ולמהפך.

דנבר בהגנת מעבר, ומארי קולע שלוש פעמים על מי שהוא רוצה

ואלה שמות – גורדון, פורטר ג'וניור, קלדוול פופ, בראון, ג'קסון והולידיי

גורדון האקס פקטור של דנבר בסדרה כמעט ולא הורגש. קלע 4 נק' עם 2 מ-5 מהשדה, וכששחקן שנתן לך באזור ה-15 למשחק נותן לך 4 במשחק הכי חשוב, קשה לנצח. ובכלל, כל מי שלא קראו לו יוקיץ' או מארי בדנבר ושיחקו, קלעו ביחד רק 21 נקודות. 41% קבוצתי מהשדה, 24% מזוויעים מחוץ לקשת ב-8 מ-33, מסוג הסטטיסטיקות שגורמות לי להרהר בסיכוי להתקבל לליגה בחוזה מינימום. בהופס לאורך כל העונה הצביעו רבים על חולשת הצוות המסייע, והתחזיות השחורות התממשו בזמן הכי גרוע מבחינת דנבר. ההנהלה צריכה לראות טוב טוב בקיץ מה עושים, איך ומה מפתחים מהקיים ואיך מחזקים את הדואו שהשנה לא יכל לבד.

מה שכן, הגנת דנבר במחצית הראשונה – פשוט תענוג. לא נותנים שום דבר, לא מהמרים בהגנה, רוטציה כשצריך, דאבל ממושמע על אדוארדס, כל זריקה אחרי לחץ ועם יד בפנים. חוץ מטאונס כולם התקשו במיניסוטה בדרך למחצית של 38 נקודות בלבד. במחצית השנייה הבעיה הייתה הנעת הכדור של מיניסוטה שמצאה את השחקן הפנוי כתוצאה מהדאבל על אדוארדס, וכולם קלעו למרות שהבוקס סקור הסופי מראה אחוזים דרדל'ה.

אנטוני "אנט" אדוארדס

הגישה של דנבר משך כל המשחק הייתה ברורה מאוד בטיפול באנט:

1. לדחוף אותו מהצבע לקבל את הכדור בשלוש.
2. ברגע שמגיע לקשת – דאבל במטרה להוציא לו את הכדור מהיד.

עם זאת אדוארדס כמעט ולא כפה, ובנוסף חסם לחבריו ושחרר כדור ושחקנים לזריקות פנויות משלוש. מצד אחד, הוא חסר מאוד בהתקפה כשהזריקות של שאר השחקנים של מיניסוטה לא נכנסו במחצית הראשונה, אבל העקביות שלו בשחרור הכדור לשחקן הפנוי למול הדאבל טים של דנבר שנמשך כל המשחק, אפשרה את הריצה של מיניסוטה בחזרה למשחק לאורך המחצית השנייה.

קרל אנטוני טאונס

טאונס כל כך מגוון התקפית – שלשות, חדירה מהשלוש  לטבעת, חדירה מהשלוש ויורוסטפ, פוסט-אפ סבלני וסבסוב פנימה, פוסט-אפ לפייד אווי, צעד וחצי בכוח על יוקיץ' והדובדבן שבקצפת. תענוג התקפי וחושף המיס מאצ'ים בהיעדר דאבל אמיתי. היכולת שלו לסיים בסל או פאול כל פעם שקיבל את בראון/מארי/פופ/הולידיי הייתה פאטלית במשחק הזה. בהגנה עבד על יוקיץ' יפה מאוד כל הערב, החל מהוצאה מהצבע לקבלת כדור באזור הקשת, ועד שקיבל כדורים היה על הגב שלו כל הדרך ולא אפשר לו להגיע לאזור הפירואטים האהוב עליו בקרבת הסל. דאבל דאבל מצוין של 23 ו-12, עם אחוזים טובים מהשדה אבל רק 1 מ-6 רעים לשלוש. זה שחקן של 44% לשלוש בפליאוף הזה כך שזה יכל להיות עוד יותר טוב.

טאונס עם שלשה ופוסט אפ

ג'יידן מקדניאלס

הבחורציק' שנרשם בתחילת העונה כ-6-9 (2.06 מטר) עם 7 פוט מוטת ידיים (2.13 מטר)  ארך במהלך העונה ודווח באוגוסט האחרון שצמח לגובה של 6-11 (2.11 מטר). המפלץ ההגנתי הנוסף של מיניסוטה חסם דאנקים, לא פחד לחדור ו/או לזרוק על אף שחקן, העניש את דנבר על הדאבל על אדוארדס, היה אגרסיבי בשני צידי המגרש כולל ריבאונדים חשובים בשני הצדדים ושמר גם על מארי כל המגרש וגם על יוקיץ' בהצלחה בפוסט. האורך והזריזות שלו מפריעים לכל שחקן שעומד מולו, וכשהוא גם מתפוצץ התקפית עם 7-10 חשובות מאוד בדרך ל-23 נקודות, מיניסוטה היא קבוצה שקשה מאוד לנצח.

מארי הצליח לסחוט ממנו כמה עבירות כדי להיפטר ממנו אבל לא מספיק כי הוא שיחק 40 דקות וסיים עם +12 ניכר מאוד, שני רק לקונלי הבלתי נגמר.

ובכלל לא ראיתי כמעט אף אחד יוצא בכל הפליאוף בשש עבירות, וחבל. גובר יצא דקותיים לסיום בשש, טאונס נכנס במקומו עם חמש, ומרגיש שבפלייאוף הזה מאמנים לא נפטרים מבעיות ע"י הכרחת פאולים. לא ברור לי איך אמביד לא קיבל את ברונסון אחרי חסימה כל משחק מחדש, במקום לאכול ממנו כל פעם 40 על הראש, או למה לברון לא הוציא את יוקיץ' לקשת לטארגט בול שהוא כל כך אוהב, כמה עבירות מהירות כאלה כל משחק ויכלה להיות בחצי הגמר האזורי סדרה אחרת. אם כבר שחקנים כל כך אוהבים טארגט בול בפלייאוף (כתבתי על זה פה), למה לא לסחוט עד הסוף את הלימון ואת העבירות?

שתי התקפות של אנט חודר ומקדניאלס עם שלשה אופיינית, עם בלוק של רודי באמצע

רודי גובר

היעדר היכולת לסיים באחד על אחד בצבע, גם יתרון של חצי צעד, הוא הבעיה הכי גדולה של מיניסוטה בהתקפה, כי היא מובילה ליכולת של הקבוצה השנייה לשמור בחוץ ולבצע דאבל טים. לא יכול להיות ששחקן עם 23 ס"מ יתרון גובה ו-117 קילו (19 יותר ממארי) לא מסוגל לקחת בכדרור שניים בפוסט את מארי לדאנק על הראש או הוק שוט נורמלי. על מה הוא עובד כל קיץ???

הפלא ופלא ארבע פוזשנים ברצף ברבע השני, רודי החליט שהוא נועל וממש דורש את הכדור על מארי והולידיי, אבל זה נגמר בהחטאות מהשדה או מהעונשין. לא ראינו את זה חוזר במהלך שאר המשחק, ואם זה משהו שהוא יצליח לפתח בקיץ (והוא לא, כי יש נבחרת) מדובר במהלך ענק של מיניסוטה שיכול לשחרר לה מצב על בשני צידי המגרש.

תוסיפו את זה לעובדה שיוקיץ' ודונציץ' ממש צדים עליו פוזשנים באחד על אחד, וקיבלתם שחקן שעושה כאב ראש בכל רגע שהוא על המגרש גם למאמן של היריבה אבל גם למאמן שלו. אם דאלאס תפצח את סוגיית גובר, היא תגיע להמון שלשות פנויות והזדמנות לריבאונד התקפה אחרי שגובר יוצא לקשת. נקודת מפתח לדאלאס, ומסוכן מאוד למיניסוטה בסדרה הקרובה.

הריצה של מיניסוטה ברבע השלישי הייתה בלעדיו עם חמישית שחקנים שמסוגלים לרווח, ללחוץ, לשמור ולקלוע. ברבע האחרון והחשוב מכולם דווקא קלע יפה (כולל פוקס עצום אך נחשב על יוקיץ' בפייד בסוף שעון!) ואפשר למיניסוטה להשלים את הריצה לאור בעיית העבירות של טאונס.

ולמרות הכל – האיש כנראה משבש ההתקפות הטוב בעולם. כל התקפה שהוא לא על יוקיץ' באחד על אחד הוא זורע חורבן, משבש אליי-הופים ודאנקים בטבעת, סוגר כל מרווח פנוי ומחפה על הכל בתוך קשת השלוש. אמנם לא הכי קל איתו, אבל עדיף איתו מבלעדיו.

TWO WORDS

נאז ריד מאוד החלטי בהתקפה, מקבל החלטות מהירות ישר כשמקבל את הכדור. כיכב במאני טיים כולל הגנה גדולה על יוקיץ', סלים קריטיים ושחרור הנצרה של מיניסוטה בזכות החלטות מהירות ומסירות טובות לחברים.

התאמה מעניינת של מיניסוטה הייתה הרכב שלושת הגבוהים ברבע השלישי. יוקיץ' לא הורגש בהתקפה בכלל בזמן הזה (טאונס שמר עליו באישית), הכל עבר דרך מארי וההתקפה תפקדה בצורה מקרטעת.

נאז ריד עם החדירה, סל של מארי וריד עם ההגנה על יוקיץ'

מייק קונלי

אי של שקט, כמה סדר ושלווה הוא מכניס להתקפה של מיניסוטה. משחרר פקקים מקצועי. גם כשהוא כמעט מאבד כדור למול לחץ הוא מצליח לחלץ כדור ביניים. משפיע בצורה כל כך חשובה על הקבוצה, ולא רואים את זה בסטטיסטיקה, למעט בפלוס מינוס הגבוה בקבוצה היום.

אז מה היה לנו?

שני משחקים שונים במשחק אחד – 15 הפרש לדנבר במחצית הראשונה, ו-23 למיניסוטה במחצית השנייה. המנוע של הדנברים עבד נהדר במחצית הראשונה ובעיקר ברבע השני (למעט השלשות, שם הם פספסו כל הערב), בעוד שמהמחצית המנוע נדם, וכמעשה Space Jam המפלצות גנבו להם את הכישרון, הכדורים, חדוות החיים והרצון לקלוע, ובאמצעות שחרור ההתקפה הצליחו לחולל מהפך במגרש הגבוה ב-NBA במשחק על כל העונה, ובמה שרבים סבורים (אני ביניהם, עם כל הכבוד לבוסטון, והלוואי ואתבדה) שהיה הגמר האמיתי של הפליאוף.

שחקני מיניסוטה לפני ואחרי גניבת הכישרון מדנבר. קרדיט תמונה – The Ringer