סיקור מוצ"ש קצר / עמיחי קטן

3 משחקים בלבד היו לנו הלילה, ובהם מדורגות 1, 2 ו-5 במזרח השיגו ניצחונות, בשניים מהמקרים על יריבות מערביות, אך המערב כבר הבטיח עדיפות במאזן העונתי על המזרח אם זה מעניין מישהו. שבועיים לפני סיום העונה הסדירה, עלה הבוקר גם הפוסט של כל התרחישים, שאמור להיות פוסט מתעדכן בהתאם לתוצאות.

ניו-אורלינס פליקנס (45- 29) – בוסטון סלטיקס (58- 16) 92- 104:

דווקא הפליקנס פתחו טוב יותר והובילו לאורך כל המחצית הראשונה, כולל יתרון שיא של 11 ברבע הראשון, אך מוליכת הליגה הצליחה לסגור את הפער ולרדת להפסקה עם יתרון 59- 57, הראשון של הסלטיקס במשחק, לפני רבע שלישי בו הפליקנס נתקעו על 11 נקודות בלבד ב-4/23 מהשדה ו-2/9 לשלוש. זאיון ומקולום הצליחו לצמצם קצת אחרי שבוסטון עלו ליתרון 22, אבל כל זה הספיק רק כדי קצת להתקרב ולא מעבר. הסלטיקס חוזרים לעניינים אחרי 2 הפסדים נגד אטלנטה, ומתקרבים להבטחת פסגת הליגה כולה, ואילו הפליקנס קצת מתרחקים מהקליפרס במאבק על מקומות 4-5 במערב.

טייטום הוביל את בוסטון עם 23 ו-9, פורזינגיס קלע 19 עם 10 קרשים ו-4 בלוקים, בראון רשם 17, 7 ו-6, וויט קלע 15 והולידיי רשם 13, 8 ו-7.

אצל הפליקנס, זאיון קלע 25 עם 9 ריבאונדים, מקולום קלע 24 עם 5 אסיסטים, ג'ונס קלע 18 ומרפי רשם 11 ו-9.

אורלנדו מג'יק (43- 31) – ממפיס גריזליס (24- 50) 118- 88:

רבע ראשון של 33- 13, בו המג'יק היו עם 12/12 מקו העונשין לעומת 5/23 מהשדה ו-2/2 מהקו של ממפיס, היה זה שהכריע את המשחק. ההפרש המשיך לעלות ברבעים הבאים, ויתרון השיא של אורלנדו היה כבר 43 באמצע הרבע השלישי לפני שהם קצת צמצמו. המג'יק מחזקים את מעמדם במקום החמישי במזרח עם הניצחון הזה, ומקווים עוד למעידה של אחת מ-4 הראשונות, ואילו ממפיס כבר מחכים לתום "עונת הפציעות" שלהם.

וונדל קרטר הוביל את אורלנדו עם 15 נקודות ו-13 ריבאונדים, סאגס קלע 15 עם 2 חטיפות וחסימות, אנתוני קלע 15, באנקרו רשם 13, 9 ו-7 עם 4 חסימות, כולן ברבע הראשון, פרנץ ואגנר קלע 13, פולץ קלע 12 עם 5 אסיסטים ואינגלס קלע 11.

אצל ממפיס, גודווין קלע 16 עם 11 ריבאונדים, ברנדון קלארק מתאושש מהפציעה וקלע 13, גרגורי ג'קסון ופיפן קלעו 11 כל אחד ולרביה קלע 10.

אטלנטה הוקס (34- 40) – מילווקי באקס (47- 27) 113- 122:

סוקר בהרחבה על ידי רועי שושן.

יאניס הוביל את מילווקי עם 36 נקודות, 16 ריבאונדים, 8 אסיסטים ו-3 חטיפות, מידלטון קלע 21 ב-9/10 מהשדה וחילק 6 אסיסטים, בברלי קלע 18 עם 5 אסיסטים, לופז קלע 13 עם 2 חסימות, פורטיס קלע 13 בלי החסימות וביזלי קלע 10 ב-4/12 מהשדה ו-2/9 לשלוש.

אצל אטלנטה, בוגדנוביץ' קלע 38 עם 10 ריבאונדים, מארי קלע 20 ב-7/19 מהשדה, יחד עם 8 ריבאונדים ו-12 אסיסטים, האנטר קלע 13, פרננדו קלע 10 וקאפלה קלע 10 עם 8 קרשים ו-2 בלוקים.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. תודה
    ערב עם 0 ביקורים של טייטום בקו מראה מה היחס של חלק מהשופטים לטאלנט.
    בינתיים הוא הפסיק להתלונן, רק מסתכל על המשובטים. הוא עוד יקבל טכנית על מבט.
    שופטוטים…

  2. תודה על הסיקור הזריז. אני יודע שהעונה תסתיים רק עוד שבועיים אך בשבילי הניקס ואורלנדו הם הפתעות העונה במיקום הגבוה שלהם לפלייאוף.

        1. איפה, איפה הקבוצה של הבועה.
          והשנה שאחריה. היתה יופי של קבוצה.
          גילוי נאות – אם הייתי GM, על דוראנט לא הייתי מוותר. על ביל – כן.

            1. התכוונתי שלא הייתי מוותר על דוראנט בזמן שהציעו אותו לפיניקס לפני שנתיים, ואותו דבר לגבי ביל.
              האם היום הייתי מוותר עליו? לא יודע, זה תלוי מה היו מציעים לי.

            2. את קיידי ברור שהיה כדאי לקחת בזמנו, במקום ביל היה צריך להביא שחקן שהיה מועיל ולא חופף ביכולת לקיידי ובוקר, סטופר הגנתי או נוכחות בצבע דרושים שם יותר. במרום הם עם שלישיית כוכבים חלשה בהגנה ועם כישורים התקפיים חופפים. הרביעייה בגולדן נניח הייתה מושלמת, וחיפתה על כל חיסרון הגנתי(סטף) או התקפי(דריימונד) של החברים בה.

              לגבי היום? על שניהם הייתי מוותר למרבה במחיר. במקרה של דוקראנט אפשר לקבל מאחד הכסילים חבילת ריבילד מפנקת, יוסטון כמשל. גם על ביל אפשר להוציא משהו מקבוצה לחוצה. בנייה מחדש סביב בוקר בתקווה שישאר נאמן היא הפתרון הטוב ביותר שנשאר, ואם ירצה לעזוב בכלל יקבלו חבילות סטייל אוק יוטה יוסטון וכו' ויחזרו לעניינים בעוד 5-6 ככוח חזק. בעיניי זה עדיף מעשור של בינוניות.

            3. בתור GM יוסטון אני לא נותן כלום בשביל לקבל את דוראנט.
              אתה מציע עסקה שתהפוך את יוסטון להיות פיניקס 2 משונמכת ?
              אני מעדיף לבנות בצעדים קטנים (דוגמא – ון פליט+ברוקס) לעוד 2-3 שנים.

            4. +1965

            5. דחוף להטריד
              +1965

  3. תודה לאיש הברזל עמיחי.
    הפליקנס שיחקו חזק ועם הרבה רצון, אבל אט אט המכונה של בוסטון, גם כשאף אחד לא מבריק (ובראון עושה שטות פעם בכמה דקות), הצליחה לנטרל אותם. טייטום במופע מאוד לא קובי-ברייאנטי ואני גאה על כך. תמשיך כך נערי!
    ברור שאינגראם חסר אבל לדעתי נ"א לא מפעילים מספיק את ולנצ'יונאס. להבדיל, בבוסטון פורצי והורפורד שיחקו ביחד וגם הורפורד וקסאביאר. בקיצור, יש מאמנים בבינטאון.
    להתראות בי"ם בימים הקרובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט