הסלטיקס מארחים את הקליפרס / יוסי ברקלי

למשחק הזה נכתבה פיסקת פתיחה שרקחה מרכיבים כמו – לארי בירד, פרדוקסים, אוהדי הפועל וציבור חובבי הספורט – הקדמה מפוארת למשחק שהיה אמור להיות מפואר. אני יושב לי ב-TD, ארבע דקות לסיום הרבע השלישי 33 (שלושים ושלוש!!) הפרש לקליפרס ומחליט שהרלבנטיות של ההקדמה אבדה כמו הקליעה של בראון היום. אז הקדמה מקוצרת למשחק מאוד מוזר.

תחנות הרדיו המקומיות מוטרדות, גם בגלל שעדיין מוטל ספק ביכולת האימון של ג'ו מזולה – השבלוניות של שתי הדקות האחרונות בהחלט תורמת לזה – אבל מעבר לג'ו ולנטייתו לדבוק בסטטיסטיקה, ניכר כי התחרות מתחזקת והסלטיקס צריכים לעשות עוד צעד. ניו יורק, אינדיאנה ומיאמי התחזקו משמעותית. אצל השתיים הראשונות זה אפילו ניכר בתוצאות. פתאום ממזרח די בינוני – מילווקי עם בעיות שניכרות על פני כל שחקן ושחקן שלהם, ופילי אדירים עם אמביד ומקסי (אבל מוגבלים עם רק אמביד ומקסי) – המזרח התחזק משמעותית, ויחסית נפתח. שלא יהיו אי הבנות – בוסטון, עדיין טובה מכל קבוצות המזרח, אבל במצב כזה בו כל היריבות מתחזקות, חשוב יהיה להמשיך לנצח בעונה על מנת להבטיח יתרון ביתיות, וגם הפלייאוף לא צפוי להיות טיול. כמו שהיטיב לזהות סטוקטון למלון בלינק פה הספסל של בוסטון חייב חיזוק. וכן, אולי גם הרמתי פה קצת לפרוייקטים הטריידים השנתי של הופס.

בדיקה מהירה מגלה שפורזי מצד הסלטיקס וזובאק מצד הקליפרס ינוחו. או אולי פצועים. האם החיסורים האלו יעלו את קצב המשחק? Let's go Celtics!

רבע ראשון:
פתיחת משחק מהוססת, מרובת החטאות מצד שתי הקבוצות. הארדן זוכה לבוז קולני ששמור רק לשחקנים ממש לא אהובים. הקליפרס מתחילים את המשחק עם ניצול נמוך בינתיים של קוואי. פול ג'ורג' לא יכול לעצור את טייטום שעולה לשבע נקודות, כשיש שבע דקות לשחק ומוריד את הקבוצות לפסק זמן. חוזרים מפסק הזמן, וקוואי בסל ושלשה מעלה את הקליפרס ליתרון. טיי לו קורא את התור שלי בזמן אמת.  ווסטרוק נכנס במסגרת אותו פסק הזמן. תמיד תהיה לי פינה חמה לצ'יטה. הקליפרס עם יתרון של שבע / שמונה נקודות כאשר רק וויט ובראון מייצגים את החמישייה על הפרקט. פסק זמן סלטיקס. חזרה מפסק הזמן, קורנט עם גג בצד אחד והטבעה בצד שני – כנראה הרגע הגדול בקריירה שלו. קוואי משחק את כל הרבע הראשון בלי מנוחה ומסיים אותו עם 12 נקודות (עשר לטייטום). הקליפרס מסיימים את הרבע ביתרון 21 – 26, סקור נמוך.

רבע שני:

הרבע השני נפתח מהיר יותר, עם יותר נקודות משני הצדדים. ווסטברוק נראה נהדר, אבל לא מפסיק להחטיא והאחד משבע שלו בשלב הזה, עוזר לסלטיקס להישאר צמודים. הסלטיקס מפוזרים לגמרי, גם בהגנה וגם בהתקפה ומזולה מוריד לפסק זמן כשהפער עולה לעשר. הארדן מתחיל להתחמם, הסלטיקס ממשיכים להחטיא, והפער כבר עולה לשלוש עשרה שש דקות לסוף הרבע. הקליפרס ממשיכים להגדיל את היתרון והסלטיקס ממשיכים להחטיא. סיום המחצית הראשונה 39 – 55 לקליפרס. הסלטיקס עם ארבע מעשרים ושלוש בזריקות לשלוש וסך הכל עם פחות משלושים אחוז מהשדה. הסלטיקס עם בסך הכל 39 נקודות במחצית.

רבע שלישי:

טייטום פותח את הרבע בכמה כניסות לסל ושלשה, ונראה שהוא לא מוותר על המשחק, בהגנה, הסלטיקס עוד מתקשים לייצר עצירות משמעותיות, והקליפרס גם לוקחים כמה ריבאונדים בהתקפה ולא מאפשרים לסלטיקס לייצר מומנטום של תחילת החצי השני. הקליפרס בכמה עצירות עולים לשמונה עשרה הפרש, ארבע דקות לתוך החצי. מסתבר שחסרונו של פורזי, משמעותי יותר מזה של זובאק. וואוו. שש דקות לתוך המחצית השנייה, 26 הפרש לקליפרס, בוז רועש מהקהל. טייטום היחיד הופיע היום, והוא לא מספיק. קוואי אדיר. אדיר. וההפרש צומח למחוזות לא סבירים. השחקן היחיד בסלטיקס שקולע בדו-ספרתי מלבד טייטום עד עכשיו הוא קורנט. סיום הרבע השלישי 60 – 91 לקליפרס. הסלטיקס מצליחים להגיע, בממוצע, לעשרים נקודות ברבע.

רבע רביעי:

הרבע הרביעי נפתח בחמישיות של "זמן זבל", אבל אם כבר הספסל של הסלטיקס ממוקם כל כך נמוך, לפחות שיתאמנו. הקהל מטפטף החוצה לאיטו. הקליפרס מורידים לספסל את שאריות החמישייה (פול) והחקנים המוכרים שלה (ווסטברוק). המחליפים שמשחקים מורידים את היתרון, והמשחק מסתיים בתוצאה – 96 – 115 לקליפרס.  

הקליפרס נתנו ריצה של 21 ל- 0 ברבע השלישי, שהוא מסורתית החלש ביותר של הסלטיקס. 

ארבעת שחקני החמישיי, לא כולל טייטום, עמוד על 5 מ-37 מהשדה.

טוב שנגמר.