- מי השחקן היותר מגעיל לחברים שלו לקבוצה?
- לברון ג'ימס
- קווין דוראנט
קודם כל אין ספק, מדובר בשחקני הכדורסל ענקיים. הראשון נותן פייט מכובד למייקל ג'ורדן בתואר ה-GOAT, השני פאוור פורוורד הכי גדול וכנראה שחקן הכדורסל הכי מוכשר בכל הזמנים (מבחינת נטו יכולות שיש לו), הם חולקים ביחד 6 אליפויות ו- 5 תארי MVP. שניהם האריכו את הקריירה שלהם הרבה מעבר למצופה, הרבה תודות לאורך החיים הספורטיבי שהם מנהלים. באינטרנט יש המון חומר על אורח החיים של לברון, שגרת האימונים שלו ואופן הכנות למשחקים. מהבחינה הזו, לברון ג'יימס וקווין דוראנט מהווים דוגמאות מהלכות לכל מי שרוצה להצליח.
מצד שני, כמובן יש גם הצד השני. שניהם פשוט נותנים דוגמה מאלפת לאנטי מנהיגות, מעשים שאפשר ללמד בקורסי ניהול או מפקדים בצבא בתור דוגמאות שליליות, איך לא להתנהג.
לגבי לברון, לפני כמה ימים, כמו בכל עונה ב-10 שנים האחרונות, הוא יוצא ומתבכיין כמה הקבוצה שלו לא טובה ויש צורך בשינוי מיידי. כל שנה בדצמבר – ינואר אתה יכול להיות בטוח ב-3 דברים:
א. יהיה גשם חזק שיגרום להצפות בחיפה.
ב. ישראלים ילידי הארץ שעדיין לא הבינו את ההבדל בין חג המולד לנוביי גוד יסתכלו עלי מוזר בראשון לינואר.
ג. לברון ג'יימס ידרוש שקבוצתו תבצע סופר מגה טרייד
תחשבו לרגע שאתם בעבודה שלכם והבחור שהוא הכי חכם בצוות, הנחמד הזה, שאתם אוכלים איתו כל יום, אז הוא הוא – על כל באג שיוצא לכם בקוד, הוא מיד רץ לבוס ורומז שצריך לפטר אותכם. אז ככה זה לברון.
יכול להיות הגישה הזו, כמה שהיא צינית ואכזרית, הייתה הגיונית בשנים הקודמות והביאה את ג'יימס ל-5 גמרים ב-6 שנים בין 2015-2020. (אני לא מחשיב את התקופה במיאמי, שם פט ריילי לא הסכים להשתוללות הזו). השנה המצב שונה. הגיל כנראה מתחיל לתת את אותותיו, ניכרת ירידה ביכולת של ג'יימס. בהתקפה הוא עוד מסוגל להישאר יעיל בזכות כוח פיזי ואינטליגנציית משחק עילאית. מאידך, בהגנה, רוב הזמן לברון ג'יימס פשוט לא קיים – עוברים אותו בלי קושי, הוא שוכח להישאר עם השחקן שלו וכך הלאה. אז נשאלת השאלה – איך אתה יכול להאשים אחרים במשהו שאתה בעצמך חוטא? איפה כאן דוגמה אישית?
לגבי קווין דוראנט – קשה להצביע על שחקן ענק עם מנגנון הרס עצמי יותר מפותח מאשר דוראנט. עוד כשהוא שיחק בברוקלין, הוא ירד על הצוות המשלים שלו. אז עכשיו הוא ממשיך עם הנוהג הזה גם בפיניקס וכמו שהחבר של מנחם מהפועל קרית טבעון היה אומר – יא חתיכת פח אשפה! איך אתה מרשה לעצמך לדבר ככה על החברים שלך??? בלי תפקוד מרבי של אותם נגרים כמו נורקיץ וגרייסון אלן, אין שום סיכוי לקחת אליפות. לא למדת כלום מאזייה תומאס – אליפות לוקחים באוטובוסים!
- יכול להיות שסטיב קר וגרג פופוביץ צריכים לפרוש?
שתי הקבוצות, סן אנטוניו וגולדן סטייט עוברות ימים לא קלים. בגולדן סטייט מדברים עכשיו על פירוק השושלת, בשביל איכשהו לשמר את שארית חלון האליפות של סטף קרי. סן אנטוניו התמזל מזלם להיות ראשונים ולבחור את ויקטור ומבניאמה בדראפט אבל כרגע נראה שהסגל סביבו כל כך לא איכותי שנדרשת עבודה של שנים להרכיב את הפאזל שיתחרה על אליפות.
אז לגבי סטיב קר, הייתי מצביע על שתי נקודות כשל עיקריות:
א. טיפול בהתפרצויות זעם של דריימונד גרין. זה נכון, אחד השחקנים המשמעותיים בקבוצה לאורך עשור שזה נצח במושגי הכדורסל של היום. זה נכון, אופן הטיפול של מאמן בשחקן בעייתי הוא מלכתחילה רגיש בגלל פערי שכר ומעמדות. תשאלו את פול וסטפול או ביירון סקוט. מצד שני, עבור סטיב קר, אתה כן יכול לצפות שמעמדו בליגה כל כך מכובד, שהוא יכול היה להוציא תגובה פחות פחדנית כאשר גרין חנק את רודי גובר או שלח את ג'ורדן פול לנוקאוט.
ב. בעיה שנייה פחות מנהיגותית ויותר מקצועית, אבל גם אותה יש לציין – זוכרים איך לפני כ-3 שנים גולדן סטייט הודיעו על הקמת סטארט אפ Win Now – Develop Now. אז צריך להודות ביושר – הסטארט אפ נכשל.
נסתכל על בחירות הדראפטים המשמעותיות של הווריורס בשנים האחרונות.
| שחקן | דראפט | מספר | מצב |
| ג'ורדן פול | 2019 | 28 | לא בקבוצה |
| ג'יימס וייסמן | 2020 | 2 | לא בקבוצה |
| ג'ונתן קמינגה | 2021 | 7 | שחקן רוטציה – חמישיה – ספסל |
| מוזס מודי | 2021 | 14 | קצה הרוטציה |
| פטריק בולדווין | 2022 | 28 | לא בקבוצה |
| בראנדין פודזמסקי | 2023 | 19 | שחקן רוטציה – חמישיה – ספסל |
| טרייס ג'קסון – דוויס | 2023 | 57 | שחקן רוטציה |
חלקם לא מבוטל כבר לא בקבוצה, חלקם כנראה יכולים להתפתח ולהיות שחקנים ממש טובים (ג'ונתן קמינגה), אבל כנראה לא בסיטואציה הנוכחית שבה מנסים לנצח בכל מחיר, מה גם שיש לך בסגל פסיכופט כמו גרין. אז כן, יכולת לפתח שחקן צעיר זה חלק מהמקצוע וכנראה זה חלק דיי חסר אצל סטיב קר.
גרג פופוביץ, כן… אף פעם לא חיבבתי אותו במיוחד, לדעתי הוא אדם צבוע, אבל מאמן גדול. יש (היו) תוצאות וזה מה שחשוב.
יחד עם זאת, מאז 2019 סן אנטוניו נמצאת בתהליך בנייה מחדש וגם עכשיו לא ברור מתי המועדון יהיה רלוונטי. קשה לשפוט את טיב ההחלטות שלהם בשנים האחרונות. כל מיני דווין ואסל וקלדון ג'ונסון שחקנים נחמדים אך ברור שהם לא יהיו שחקנים מובילים של קבוצת פלייאוף, הבחירה בוומבי הייתה מובנת מאליה ולא איזושהי הברקה. (לדוגמה בחירה בטוני פארקר כן הברקה)
יתכן שפופוביץ איבד את הזה? בשנים האחרונות הוא נראה מאוד נינוח ונחמד, אפילו הייתי אומר נחמד מידי. לא זוכר מתי פעם אחרונה הוא התעצבן וקיבל טכנית. ישנה תחושה כזו שפחות אכפת לו להפסיד. אז הוא המאמן הכי ותיק בליגה, אחוז נכבד מהמאמנים היו עוזרים שלו והוא מרגיש ש"גידל" אותם. אז פופוביץ נהנה מהמעמד העצום שצבר (כנראה בצדק רב, אין ויכוח), אבל יש כאן שאלה – איך כל הנינוחות הזו משתלבת באג'נדה של קבוצת NBA שאמורה לרצות לנצח, לעלות לכל משחק עם סכין בין השיניים ולשאוף להתחרות מתישהו על אליפות? הרי בשביל לקחת אליפות לא מספיק להיות מוכשר וגבוה, צריך להיות גם קצת… פסיכופט שלא מוכן להפסיד אף פעם. לא קובי בראיינט, מייקל ג'ורדן או לארי בירד לא היו נהיים כוכבי על רק בזכות הכישרון שלהם נטו, הם הגיעו לאן שהגיעו גם בזכות הרצון העז שלהם לנצח את כולם, בכל מחיר ולא משנה באיזה מעמד. אני לא בטוח שהמצב רוח הנוכחי של פופ – הכל סבבה, אז הפסדנו לא קרה כלום, יעיל לחינוך שוומבי אמור לקבל שנותיו הראשונות בליגה.
כמו כל הפוסטים שלי, גם הפוסט הזה מוקדש לבת שלי מיכל ז"ל.
תודה על אחלה פוסט.
ה-ללל ושונאי שיקוצים חייבים לתת לך מדליה ולבנות לך פסל בכפר.
חולה על פופ,מאז שדרס את בקי, הוא איבד אותי. שיפרוש להנהלה ושיביאו צוות פיתוח צעירים דחוף.
קר תקוע וגמר את הסוס (קורה) הגיע הזמן לפרק ולשחרר שם.
על שני הפליצות, הבבון והחננה אין צורך להוסיף מילה. מצידי שיפרשו אתמול.
בטח שהשקץ. הדרמה אצלו ידועה כבר שנים לוקח באמצע העונה מנוחה ומלכלך על הקבוצה בעודו יוזם טריידים ומחכה לשחקני החינם שבליגה תסדר לו.
עוד חוזר הניגון…
פופ ירד לרה של עוזרו ברט בראון ועל הדרך נוזף בכולם
תודה רבה על הכתבה. אין מה לשפוט את פופוביץ על היכולת של סן אנטוניו כי הוא מבצע טנקינג במשרה מלאה. אפשר להגיד שזה חזירי לקחת את המשכורת הכי גבוהה בנ.ב.א כשגם דחליל יכול להחליף אותך, אבל זה בערך שליש ממה שברדלי ביל מרוויח, אז קשה לבוא בטענות, זו הליגה.
השאלה הגדולה זה אם הוא יכול לחזור להיות מאמן תחרותי. אני מעדיף אותו על סטיב קר אבל זה עדיין לא עונה על השאלה
תודה
לברון השקץ הראשי בשתי הגזרות גם הנבל הנאלח בגזרת השחקנים וגם בגזרת המאמנים וה GMמים. הוא והמשרת ריץ פול כבר ידאגו שפלינקה יעשהOOOOFFFF HOOOFFF VVAAAOOOOO ויבוא עוד איזה כריס בוש בשביל לעשות לשקץ חם בגב. חסר רק שיסדרו לו עוד בועה.
אתה עושה צחוק? החברים קבוצה של לברון יורידו יד ורגל בשבילו. הוא שחקן שיעשה הכל למען חברי הקבוצה שלו. תשמע איך מדברים עליו שחקנים ששיחקו איתו. הלייקרס לקחו תואר רק השנה ועשו גמר מערב רק שנה שעברה שכל הברגים עובדים בתפוקה מלאה בניצוחו של…. לברון ג'יימס.
קר הוא מודל לנאמנות. תקחו או לא תקחו מה שהלוחמים עכשיו. הוא דבק באנשים שלו. האין זו דוגמא למנהיגות???
יש לי בעיה עם אנשים שמעיזים לכנות אנשים אחרים פח אשפה. בדרך כלל זה מצביע עליהם יותר מאשר כל דבר אחר.
ודבר אחרון. ללמוד מנהיגות מצה"ל …. אתה עושה צחוק??
הבבון פח אשפה הבולבוס פח אשפה השיקוץ פח אשפה
חחחח חייבים להגיד שהליגה לא תשלח אותם להגלייה במושבת העונשין. זה כמו שמעריצים את קים גונג און ראית איזה דברים מדהימים אומרים עליו הקוריאנים?
פופ היה יכול לצאת ענק לדורות אם היה נותן את המפתחות לבקי האמון.
אבל הוא לא.
יצא מאעפן 🤣
יפ
מה אכפת לו עוד כמה מיליונים לקבל כל עוד אפשר חולבים
בול.
דברים שמעצבנים אותי – כשמגדירים את דוראנט כפאואר פורוורד הגדול בכל הזמנים. א. בגלל שהוא לא פאואר פורוורד אלא סמול פורוורד. ב. בגלל שהוא בטח לא הפאואר פורוורד הגדול בכל הזמנים (או הסמול פורוורד הגדול בכל הזמנים)
בעניין מנהיגות – מסכים איתך. כל אחד ומה שהוא מביא לשולחן, ולברון ודוראנט, לטעמי, לא מביאים מנהיגות לשולחן.
בעניין המאמנים – הבעיה של פופ היא לא מה שקורה עכשיו אלא מה שקרה מאז 2018 ועד 2022 – בינוניות לשמה.
הבעיה של קר היא ש
he who lives by the sword dies by the sword
וזה נכון גם לגבי מי שחי על דריימונד (ומת על דריימונד), ובאופן כללי לא נראה לי שההנהלה שלו באותו דף כמוהו, אז לא יודע מה יש "להפיל" עליו את מה שקורה עכשיו. ברגע שדוראנט עזב, וקליי נפצע, ו-וויגינס עבר את מה שזה לא יהיה שעבר עליו, התקרה של הקבוצה צנחה משמעותית. לא חושב שאפשר היה לעשות הרבה יותר עם מה שנשאר שם.
לגבי שוראנט יכול להיות שאתה צודק. לא ראיתי את לארי בירד, ראיתי את מאלון, דאנקן, גרנט, נוביצקי לדעתי רק דנקן יכול להיות שחקן גדול יותר מדוראנט (ומבחינתי נוביצקי הוא אחד מ5 השחקנים האהובים עלי).
רוב הקריירה שלו דוראנט משחק פאוור פורוורד, לא סמול.
לגבי פופ – למה אנחנו כל כך צוחקים על דטרויט וסן אנטוניו מסריחים את הפרקט כבר 5 שנים והכול סבבה ?
אני חושב שההבדלים בינינו סמנטיים בעיקרם – אני בהחלט מבקר את פופ, פשוט לא על "הסרחה", מאחר ועד לעונה שעברה לא הסרחנו, אלא על הבינוניות, שהיא, לטעמי, חטא גדול הרבה יותר.
אני ראיתי גם את בירד והוא היה גאון כדורסל שדוראנט היה חולם להיות וגם מנהיג גדול יותר ווינר גדול לא פחות אם לא יותר. וכן יכולת הריבאונד והמסירה של בירד טובים משמעותית משל דוראנט שהיה מעולה ביותר באותה מידה בשתי עמדות הפורוורד וגם היה יכול לשחק באותה רמה בשתי עמדות הגארד וגם לשחק היטב בעמדת הציר.
דוראנט יכול יכולת מעולה באותה רמה בעמדות 3-1 אך פחות בעמדה 4 ועוד פחות מזה בעצדה 5.
מדויק כרגיל. תודה
יש פער ענק בין איך שלברון נתפס בעיני האוהדים לבין איך שלברון נתפס בעיני השחקנים שמשחקים איתו.
לפני איזה שבועיים קווין קוק היה באיזה פודקאסט ודיברו איתו על לברון וקיירי(שיחק גם שם וגם שם)
שווה לשמוע ולקבל פרספקטיבה אחרת על לברון הבנאדם ולברון המנהיג
פינגבק: שחקן משלים לכל קונטנדרית / Stockton2Malone – Hoops
פינגבק: דברים שמעצבנים אותי ב-NBA חלק שני / Stockton2Malone – Hoops