המסורת של משחקי NBA בכריסטמס קיימת מאז עונת 1947-8, השנייה של הליגה, עוד לפני שקראו לליגה NBA, ורק בעונת השביתה ב-1998-9 לא היו משחקים אז כי העונה החלה רק בפברואר. מאז שהחלה שיטת שיבוץ המשחקים הנוכחית בעונת 2008-9, בכל המקרים האלופה המכהנת שיחקה, אך משבצי המשחקים עשו עבודה לא רעה גם בחיזוי העתיד, כאשר רק פעמיים האלופה שבדרך קיבלה חופש ביום הזה (דאלאס ב-2011 וטורונטו ב-2019).

אם נעמיק עוד יותר בנתונים, נראה שב-3 העונות הקודמות האלופה שבדרך ניצחה בכריסטמס, ושתי האחרונות עשו זאת נגד פיניקס (מה זה אומר על דאלאס העונה?). בסך הכל, האלופה שבדרך מחזיקה במאזן 33- 13 במשחקי כריסטמס, כאשר ב-6 מקרים קיבלנו מפגש בין האלופה המכהנת לאלופה שבדרך, בין הווריורס לבוסטון ב-1957, שיקגו ודטרויט ב-1991, לייקרס ובוסטון ב-2009, מיאמי ודאלאס ב-2012 וגולדן סטייט וקליבלנד ב-2016 ו-2017 בתפקידים הפוכים, ואילו 3 מפגשי כריסטמס הרצופים בין גולדן סטייט לקליבלנד הם 3 המקרים היחידים בהם המשבצים חזו את הגמר שעתיד להיות.

אחרי הרקע ההיסטורי הזה, נעבור לפריוויו ספיישל בו גייסנו 5 כתבים שונים, וכל אחד כתב על אחד מהמשחקים. תודה למנחם על הרעיון ותודה לתומר שנאן, רותם אלרן, רועי ויינברג, יהלי אולמר וראובן בראל על הביצוע המהנה לקריאה. עכשיו נקווה שגם המשחקים יתעלו לרמה של הפריוויו.

19:00 ניו-יורק ניקס (16- 12) – מילווקי באקס (22- 7) / תומר שנאן:

על פניו משחק יחסית גמור מראש. הבאקס בכושר מעולה, הם הביסו את הניקס כבר פעמיים העונה, ניצחו אותם במשחק צמוד פעם נוספת והתיאום בין יאניס ללילארד אמור להותיר את הקבוצה מהתפוח הגדול ללא מענה ראוי. הבעיה היחידה? המאזן של מילווקי בחוץ.

הבאקס עד כה עם שישה ניצחונות בלבד לעומת חמישה הפסדים כאשר הם לא משחקים באולם הביתי כאשר חלק מהם לפייסרס ולראפטורס. הניקס כבר הפסידו את המשחק הראשון ב-MSG לפני יומיים וכעת הקבוצה תנסה להימנע מסוויפ עונתי.

זה יהיה קשה, בעיקר ללא הגבוהים של הקבוצה. רובינסון וסימס בחוץ, בהיעדרם אין לקבוצה סנטר טבעי שיכול לתת מענה ראוי למילווקי ששחקניה (ובמיוחד יאניס) חיים מנקודות בצבע, ועל אף הנסיון לכפר על זה עם רנדל ודומיו, זה ככל הנראה לא יספיק. מה הניקס כן יכולים לעשות? בגדול לזרוק מרחוק.

הניקס והבאקס שתיהן נמצאות בטופ 10 באחוזים לשלוש בליגה (הניקס מקום 8, הבאקס סוגרים את הפודיום) אבל הניקס זורקים 3 שלשות פחות למשחק. ייתכן מאוד שבהיעדר כוח בצבע, ועל אף שבמשחק האחרון בין השתיים הניקס קלעו ב-31% בעוד הבאקס קלעו ב-50% מאחורי הקשת, למארחת משתלם דווקא לנסות לזרוק יותר מרחוק בתקווה שהערב היוצרות יתהפכו, מילווקי לא תצליח לשחזר את היכולת והניקס מנגד יצליחו לצלוף.

פערי הרמות הערב יהיו גדולים, מאוד. הבאקס עדיפים בהתקפה ובהגנה, עם סגל שלם ואיכותי הרבה יותר, ואין ספק שברוח החג הניקס יזדקקו למעין נס על מנת לנצח. על אף הרצון להמר על האנדרדוג, אני לא רואה תרחיש בו הבאקס לא מנצחים. מילווקי ב-15.

21:30 דנבר נאגטס (21- 10) – גולדן סטייט ווריורס (15- 14) / רותם אלרן:

המשחק השני של הלילה יגיע אלינו היישר מקולורדו, שם ייפגשו שתי אלופות ה-NBA האחרונות, כאשר הנאגטס יבואו מהמקום השני במערב בעוד הווריורס יגיעו מהמקום העשירי ועם רצון להישאר בתמונת הפלייאין.

דנבר ללא ספק מגיעה למשחק כפייבוריטית, כאשר היא מחזיקה ביתרון של 5 משחקים על פני הווריורס עד כה העונה. הנאגטס נמצאים במקום השביעי בליגה במדדי הרייטינג ההגנתי וההתקפי, מה שמוביל לכך שהם מחזיקים בנט רייטינג השישי בטיבו ב-NBA העונה, וכתמיד הגורם המרכזי ליכולת הנפלאה שמציגה הקבוצה הוא ניקולה יוקיץ'.

היעילות של הענק הסרבי אמנם צנחה משמעותית ביחס לעונה הקודמת, אך הוא עדיין מעמיד 26.4 נקודות, 12.3 ריבאונדים ו-9.2 אסיסטים למשחק, כאשר מה שמדגים יותר מכל את החשיבות שלו עבור דנבר הוא הפער בנט רייטינג בין הדקות שלו על המגרש והדקות בהן הוא נח. העונה דנבר מחזיקה בנט רייטינג 11.9 כאשר יוקיץ' נמצא על המגרש, בעוד בדקות בהן הוא לא משחק הנט רייטינג שלה עומד על 9.2- – פער של מעל 21 נקודות ל-100 פוזשנים.

ההתקפה של הנאגטס היא נשק שמעטות הקבוצות שמסוגלות להתמודד איתו ברחבי הליגה, וסביר להניח שגם הווריורס יתקשו מולה – גולדן סטייט מחזיקה ברייטינג ההגנתי ה-15 בטיבו בליגה העונה, לא נוראי, אך בהחלט לא מספיק על מנת להתמודד עם הרמה שהנאגטס מציגים בצד הנוצץ של הפרקט. עוד לפני ההשעיה של דריימונד גרין לווריורס לא היו הרבה כלים הגנתיים איכותיים, וכעת אין לה שחקנים אשר יוכלו להאט באופן כלשהו את דנבר בהובלת יוקיץ' וג'מאל מארי.

למרות היתרונות הרבים בהם דנבר מחזיקה על פני הווריורס הלילה, חשוב לזכור שיש לא מעט סיבות שהמשחק הזה קיבל מקום כמשחק כריסמס, משמע משחק שעל הנייר צפוי להיות מרתק. הווריורס אמנם מגיעים מהמקום העשירי במערב, אך הם גם מגיעים בהובלת סטף קרי, אחד מהשחקנים הטובים ביותר שראתה הליגה, אשר ממשיך לספק יכולת נפלאה גם בגיל 35. באותה מידה שגולדן סטייט תתקשה מול יוקיץ', הנאגטס עשויים להתקשות מול יכולת ייצור הנקודות של קרי, כאשר קשה לי להאמין שמארי או קלדוול-פופ יצליחו להפריע לסופרסטאר הוותיק.

במפתיע, גולדן סטייט מפגינה רמה גבוהה יותר מאז השעייתו של דריימונד, כאשר היא מחזיקה ב-5 ניצחונות ב-6 המשחקים ששיחקה ללא הפורוורד השנוי במחלוקת, אשר הושעה עד להודעה חדשה לאחר שזרק אגרוף לפניו של יוסוף נורקיץ' במשחק של גולדן סטייט מול פיניקס. הקבוצה מציגה כדורסל איכותי בהרבה ללא גרין, ואין ספק שאחד מהאחראים המרכזיים לעליית המדרגה הזו הוא כריס פול – הרכז הוותיק הגיע לווריורס בקיץ האחרון עבור ג'ורדן פול אשר עשה את הדרך ההפוכה אל וושינגטון, ולמרות שהוא לא מספק יכולת ייצור נקודות (קולע 5.5 נקודות ב-32.4% מהשדה בששת המשחקים האחרונים של הקבוצה), פול הפך לאחד משחקני ההתקפה החשובים ביותר בקבוצה העונה.

בחמשת משחקיו האחרונים פול מסר כמות דו ספרתית של אסיסטים ארבע פעמים, כאשר הוא מעמיד 10.4 אסיסטים למשחק ומאבד רק 1.4 פעמים בערב במהלך רצף משחקים זה. בדקות איתו על המגרש הנט רייטינג של גולדן סטייט משתפר ב-8.9 נקודות ל-100 פוזשנים, כאשר באותם חמישה משחקים ההשפעה שלו מרקיעה שחקים כאשר הנט רייטינג של הקבוצה משתפר ב-14.3 נקודות ל-100 פוזשנים איתו על הפרקט.

דריימונד אמנם הוכיח את עצמו כאחד מהטובים שבמנהלי המשחק מבין השחקנים בעמדות הפנים בשנים האחרונות ובכל הזמנים, אך העונה ניכר שההשפעה ההתקפית של פול עדיפה על שלו בעשרות מונים – גרין מומחה חסימות ויודע לבצע את המסירות הנכונות בהתקפת החסימות הסטנדרטית של הווריורס, אשר העונה דווקא פחות עבדה, בעוד פול מצליח ליצור מצבים לאחרים ולא רק להסתמך על התנועה הטבעית של ההתקפה, מה שגם גורם לעלייה משמעותית באיכות היכולת ההתקפית של גולדן סטייט מאז ההשעיה של דריימונד. לא בטוח שזה יספיק הלילה, אך היכולת המשופרת הזו עשויה להפוך את המשחק הזה לאחד מהמעניינים ביותר היום.

ההימור שלי כאן הוא על ניצחון של דנבר ב-5.

0:00 לוס אנג'לס לייקרס (16- 14) – בוסטון סלטיקס (22- 6) / רועי ויינברג:

משחקי העונה הסדירה הגדולים ביותר, לפחות ברמת הציפיות שלנו, הם אלה שאתה מגיע אליהם וחושב שלשתי הקבוצות יש מה להוכיח. מעבר לכך שזהו המשחק המרכזי של הכריסמס, התמודדות ראשונה בין 2 הקבוצות שהפסידו בגמר אזורי העונה והיריבות הגדולה ביותר של ה-NBA, גם אם HBO נאלצה לבטל את ווינינג טיים שלה שעסקה בלייקרס של שנות השמונים, הרקע למשחק הזה מושלם לפני שאנחנו מדברים כדורסל. לברון ג'יימס ואנתוני דייויס נגד ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון, הלפרקון של בוסטון מול המצלמות של הלייקרס. הדבר היחיד שחסר הוא ג'ק ניקולסון ביציע.

מבחינת כדורסל, יש הרבה מאוד עניין מבחינת שתי הקבוצות. בוסטון מגיעה למשחק הזה עם המאזן הטוב בליגה, אבל עם מאזן חוץ לא מלהיב של 7:7. הם הפסידו בפילדלפיה, מינסוטה, שרלוט (איכשהו), אורלנדו, אינדיאנה וגולדן סטייט. ניצחונות החוץ המרשימים ביותר היו על הקליפרס חסרי קוואי ועל אותה פילדלפיה, קבוצה ששנה אחרי שנה מוכיחה שהיא לא קונטנדרית אמיתית.

בוסטון עצמה, קבוצה שמסתמכת על השלוש, צונחת מ-40.9% ב-TD גארדן ומאזן 0:14 ל-34.8% מחוצה לו ו-6:8. כקבוצה שזורקת את כמות השלשות הגבוהה בליגה וכקבוצה שהפסידה 3 מ-4 משחקים ביתיים בגמר המזרח ועוד שני משחקים בחצי גמר המזרח אשתקד, הם עדיין לא מצליחים לשכנע באופן מלא שהם מסוגלים לנצח קבוצות טובות בחוץ. בוסטון אמנם הפייבוריטית שלי לאליפות כרגע, אבל זה סימן שאלה שקיים בעיני לא מעט פרשנים. התקפה מאוזנת ושחקנים טובים אך לא יציבים זה דבר אחד, אבל ניצחונות משכנעים בחוץ זה דבר אחר.

עכשיו סגנית אלופת המזרח פוגשת את מחזיקת גביע ה-NBA. הלייקרס יסיימו את העונה הזאת עם תואר, אם אתם מחשיבים אותו כאחד, אבל הפסידו ב-4 משחקים רצוף מאז. זה הרגיש כאילו הם מצליחים להתעלות במשחקים גדולים (כל הגביע, פיניקס בשבוע הראשון של העונה, הלילה האחרון מול אוקלהומה), אבל לא לשמור על עקביות. הם סגל טוב מדי בשביל להיות במאזן 14:16. ולכן ראינו את דרווין האם עושה שינוי מעניין בחמישייה ומעביר את לברון ג'יימס לתפקיד הרכז, לצד טוריאן פרינס, קאם רדיש, ג'ארד ונדרבליט ואנתוני דייויס. אם תגידו שיש כאן 4 פאוור פורוורדים, אתם לא לגמרי תטעו.

מול הת'אנדר זה נגמר ביום נהדר מהשלוש, 40-7-7 של לברון, 37 אסיסטים ו-129 נקודות, אבל הכוח האמיתי של החמישייה הזאת (שפתחה לראשונה במשחק בו הלייקרס ספגה 120 נקודות) נמצא דווקא בהגנה. רדיש קולע העונה ב-29.2% מהשלוש, דייויס קלע העונה תשע שלשות וג'ארד ונדרבליט זרק תשע פעמים. הם שומרים טובים מאוד וכאלה שאמורים לתת ללייקרס, מרחק שני משחקים מהמקום הרביעי ומשחק מהמקום ה-11, ניצחונות דרך ההגנה.

לכן הסיפור של המשחק הערב, בהפוך על הפוך מהסטריאוטיפים הקלאסיים, הוא ההגנה של הלייקרס מול ההתקפה של בוסטון. לברון ג'יימס היה אחראי על אחד ממשחקי חג המולד הגדולים בכל הזמנים כשמחק פער של 16 נקודות וניצח את גולדן סטייט וקווין דוראנט ב-25.12.16, ושבע שנים לאחר מכן אני חושב שאנחנו עומדים בפני משחק נהדר נוסף. יהיה כאן סקור נמוך, יהיו משחקים אישיים נהדרים של לברון ושל ג'יילן בראון, ויהיה ניצחון של הלייקרס ב-6.

3:00 מיאמי היט (17- 12) – פילדלפיה סבנטי סיקסרס (20- 8) / יהלי אולמר:

המשחק הרביעי הלילה מסמל את איזור הדמדומים של ליל הכריטסמס עבור חובב NBA ממוצע, שהבטיח לעצמו להישאר ער מתחילת המשחק הראשון ב-19:00 עד לסוף המשחק החמישי ב-7:30. חצי יום פלוס חצי שעה של ליל שימורים מול מיטב הכדורסל שיש לעולם להציע. ב-3 בלילה, 8 שעות לאחר תחילת האתגר, אותו חובב NBA מגיע לשלב הזה של הלילה בו הוא מתחבט בשאלות קיומיות: "למה אני עושה את זה לעצמי?", "איך צבע העיניים שלי נהפך לאדום כל כך מהר?" וכמובן-"איך אעביר את מחר עם 0 שעות שינה?".

אם אני שם את עצמי במקום אותו עכבר, ובצירוף העובדה שג'ואל אמביד ייעדר הלילה וג'ימי באטלר בסימן שאלה, אני שוקל ברצינות לכבות את הטלוויזיה/ליג פאס ולצבור שעות שינה חיוניות עד המשחק שיסגור את הלילה. אבל אני בחרתי לכתוב על המשחק הזה, לכן אנחנו נדבר על למה כדאי להשאיר את העיניים האדומות בהיכון לקראת ההתמודדות של 3:00.

לדעתי, ואפילו ללא ה-MVP המכהן, זה אחד משני המשחקים בהם נראה את הכדורסל הכי משובח, שיתופי ומשובב עיניים הלילה (השני הוא דנבר-גולדן סטייט כמובן). ההתקפות בשני הצדדים דוגלות בשוויון הזדמנויות (פילי עוד יותר מהרגיל ללא הכוכב הגדול) ומצפה לנו כדורסל יפייפה הלילה. לכן נדבר על שני מהלכים פופולריים שהקבוצות מריצות, אחד לכל קבוצה.

מיאמי אוהבת את המשחק בין שניים של דאנקן רובינסון ובאם: בקיצור נמרץ, קלעי מעולה בתנועה+גבוה שמוסר ויודע לקלוע מרחוק בעצמו+שחקנים אינטליגנטיים שחותכים בתזמון טוב=משחק בין שניים שמוביל לזריקות טובות. בסרטון למטה יש מספר חסימות ותנועה ללא כדור שמטרתם לפנות את צד ימין של המגרש לרובינסון ובאם, כשהראשון רץ לכנף הימנית דרך חסימות של האקז ושל השני. מרטין מוסר לאדבאיו, שמעביר לדאנקן. כשהכדור מגיע לקלעי, הוא עושה ג'אב סטפ כדי ליצור מרווח לחדירה זריזה (אבל ממש) על הבייסליין, עובר דרכו ומקפיץ להאקז שמצא חלל צר להשתחל דרכו בדרך למיני-חיתוך ולקרש סל בשמאל. זאת הסיבה למה הכדורסל של מיאמי כיף כל כך לצפייה. החיבור בין קלעים בתנועה (רובינסון, הירו, לאורי לפעמים) שחפצים למסור לשחקנים שמוכנים לסדר חסימות וכאלו שחותכים בעורמה לשטח פנוי (שזה כל השחקנים בקבוצה בעצם) יוצר פוזשנים כמו אלו, שהם מופת של כדורסל קבוצתי.

גם ניק נרס הכניס אלמנטים של תנועה לקבוצתו החדשה. אחד מהמהלכים האהובים עלי הוא גט אקשן/האנד-אוף לטייריס מקסי. גם המהלך הספציפי הזה (בוידאו) מתחיל בתנועה וחסימות כדי לפנות איזור למקסי ופול ריד, הפעם במרכז המגרש. הרכז מוסר לגבוה שלו וישר, בלי לחכות שבריר שנייה, חותך מסביבו. הסנטר נותן את ההאנד-אוף חזרה לטייריס (מכאן מקור השם "גט", כי מקסי נותן את הכדור ומקבל), שהוא אולי השחקן הכי מהיר בליגה והמהירות שלו מספיקה כדי לטוס קדימה, הרחק מהשמירה של ברוס בראון וטרנר, בדרך לסקופ לייאפ נהדר עם הקרש.

אז לסיכום, צפו להמון תנועה וחסימות, למסירות על כל המגרש של קווין לאב, לקלי אוברה מתחרע על הטבעת, לעבודת רגליים יסודית של חיימה האקז ולאנרגיות הבלתי נגמרות של פטריק בברלי. בקיצור, כדורסל טוב מחכה לנו הלילה, במשחק שהוא בהחלט מיוחד אבל בסוף, אפשר ללמוד ממנו בדיוק כמו משחק רגיל. מה זה אומר לגבי זהות המנצחת? אולי הרבה, אולי כלום. אבל אם צריך להמר, אז מיאמי ב-12.

5:30 פיניקס סאנס (14- 14) – דאלאס מאבריקס (17- 12) / ראובן בראל:

הופעה במשחק כריסטמס היא סוג של תו איכות בליגה, שתי הקבוצות שיחתמו את המשחקים בהחלט רואות את עצמן כראויות להכרה מהסוג הזה. למאבריקס זו תהיה ההופעה הרביעית ברציפות בעוד הסאנס יספרו שלוש הופעות רצופות ובפעמיים האחרונות התמודדו (והפסידו) אל מול האלופה לעתיד.

קצת מספרים ושיאים ממחזורי הכריסטמס של 2 הקבוצות :

שתי הקבוצות מגיעות למעמד אחרי תקופה לא טובה וכשהן סובלות מפציעות. דאלאס ללא קיירי עצרה רצף של שלושה הפסדים מול הספרס. פיניקס ניצחה רק 3 מעשר המשחקים האחרונים ונדחקה למקום 11 במערב. בראדלי ביל בחוץ לפחות לשבוע הקרוב אחרי ששיחק רק 6 משחקים עד כה.

בשיבוצים למשחקים הליגה מנסה להחיות יריבויות עבר והווה, וכאן הסדרה הנהדרת מחצי גמר המערב מ 2022 שהסתיימה בניצחון של המאבריקס אחרי שבעה משחקים ללא ספק תרמה להחלטה. העונה הן עוד לא נפגשו אך המפגש האחרון במרץ סיפק ניצצות והסתיים בניצחון של הסאנס 130 -126 כשדוראנט ובוקר קלעו 37 ו-36 לסאנס אל מול 34 ו-30 של לוקה וקיירי.

אז מה יקרה הפעם ? – KD ובוקר יהיו יותר מידי עבור המאבס, הסאנס ינצחו ב-10 למרות 40+ של לוקה.