פאול במתכוון – סוגיית השופטים / דן רוזנבלום

פאול במתכוון – סוגיית השופטים / דן רוזנבלום

לאחר שנים רבות בהם ראינו את הליגה משנה את חוקייה באופן יחסית מיתרני, בשנה שעברה החל להיעצר הנרטיב הזה כאשר הכניסו את חוק הפלופים והשנה עוד יותר…עם אכיפה נוקפת יותר כנגד ניואנסים שונים במשחק הנ.ב.א.

המיתרנות החלה לפני שנים, כאשר הליגה כרעה תחת תלונותיהם של השחקנים למשחק שוטף יותר, פחות מקובע ומשוחרר יותר. "מה רע?" חשבה הליגה. יחד עם השלשות של סטף קרי, המשחק שם דגש מיוחד על האתלטיות והיכולת ההתקפית הבלתי נדלית של כשרונות הנ.ב.א.

תוצאות המשחקים עלו בסכומם ועמם ההיילייטס שמהם אוהדים ממוצעים מתמוגגים.
הרווחים עלו והכדורסל בנ.ב.א שגשג. כולם היו מאושרים.

כולם, חוץ מהאולד-סקולרים ה"מיושנים" האלה. "בומרים" גם קוראים להם עכשיו.
למרות שגם בני 30 היום סופגים את הכינוי הזה ושלא בצדק.

את המושג הזה נוכל להדביק לכמה וכמה דורות…כי גם בעוד כמה שנים, צעירים כמו יהלי אולמר המושכר…יזכרו זמן שבו הכדורסל שוחק אחרת.
באופן טבעי, יהלי שלנו (עם קצת זיפים וכרס חלילה) יפגוש צעירים ממנו שיקראו לו גם "אולד סקול" או כינוי אחר שיצוץ אז.
אלה הם גלגלי הזמן ואין לעצור אותם.

היו רבים שלא נהנו מהמיתרנות וחשבו שהיסודות של המשחק מתקלקלים ואפילו מתבטלים ונעלמים מן המשחק והשחקנים החדשים. "זה אסון לכדורסל!", "זה הורס את המשחק!" הם צעקו. "יגדל פה דור שלא יודע יסודות! חסריי כבוד ומוסר עבודה!" הם ייעצו בחותם אך קולם של האוהדים ה"טריים" שנהנו מכל רגע, עלה על אלה של הקטרנים ה"מבאסים, הכבדים והיבשים".

הביטו ב"צעד וחצי" של יאניס לפני כשבוע…


זהו המוצר הסופי של המיתרנות השיפוטית שהחלה לפני כעשור בערך.
תראו, אני לא בדיוק מתלונן…כי זה ממש מגניב, אבל כמו שאנחנו רואים…
יש השלכות לכל דבר.



רבע עונה תכף תגמר וכל אחד יכול לראות ולציין שישנם יותר מדי דרמות ואירועים עם השיפוט והשחקנים.
מלבד השיפוט, היו השנה יותר מדי תגרות ותקריות של אלימות על הפרקט. לפחות לפרק הזמן של העונה.
לא יוצא דופן שיש כאלו, אך בד"כ קורים לאחר הפסקת האול סטאר. היום? כבר בתחילת העונה.
בעיניי, שני הדברים הללו קשורים יחד מהטבור.

מלבד השריקות המוגזמות של שחקנים ש"נתלו על הסל", השריקות הטכניות העונה חוגגות וכמעט ואין משחק אחד שבו לא נשרקת עבירה טכנית אחת לפחות. במקרה הטוב.


אני לא יודע בדיוק מה השופטים רוצים, שהשחקן יפול על הגב? שהוא יזרוק את הגוף שלו באופן בלתי מאוזן ו"יסתדר"? התוצאה של דבר כזה הוא כמו מה שקרה לקורי ברואר? שבנס לא נפצע מהנפילה הזו.


הליגה פתחה את העונה עם הוראות "מרועננות" לשופטים. נוקשות יותר ולא בטוח שזה עושה טוב למשחק.

כעת לכאילו "יש שריף במשחק" ולדעת הרוב…הליגה לקחה צעד גדול מדי העונה, בכדי לכפר על כל העונות הקודמות שבהם המשחק השתולל כמו ילד עירום אשר רץ בשדה, וכזהו גם שאסור להפר את שמחתו. ייתכן שה"תיקון הכללי" לכל מה שקרה למשחק, צריך להתבצע בהדרגה…אך האם זהו הדרגש המתבקש כעת?

אני לא יודע אם השינוי המגמטי נובע מתלונות של אוהדים, שחקנים או אנשי מקצוע בנוגע ל"פלופים" וניואנסים שונים בתנועה התיאטרלית של המשחק או האם שמא זה עמוק יותר.


האם הליגה הבינה שאם תשרת את השחקנים עד תומם, המשחק ייפגע?
האם הליגה והשחקנים הבינו יחד שהם צריכים לשנות משהו בכדי לשמור על יושרו של המשחק?
האם השינוי נבע בשל היבטים שיווקיים ובידוריים בעבור רווח כספי?

ייתכן שכל התשובות נכונות או שגויות.
אני אשמח לשמוע את קולם של צוות וגולשי אתר הופס.
מה דעתכם בנושא?

האם יחד עם חוזים מוגזמים ובלתי בשלים לצעירים כמו אנפרני סימונס וג'רמי גראנט (יש דוגמאות נוספות ובמקרה שניהם מאותו המועדון) הליגה החליטה שצריך קצת לבגר את מאגר הכשרונות? לאמר להם שהכשרון לבדו לא ישרת אותם ושעלייהם לדבוק לחוקים וללמוד מחדש מרות מהי? לאחר כל כך הרבה שנים של מיתרנות?

כתבו לי בתגובות את תשובותייכם לשאלות הללו.

מה שבטוח, הוא שלא קורה משהו טוב.
מלבד המגמטיות הזו, שבאה לבטל ולביית את הצדדים היותר אישיים של גינוני רוח ו"תרבות כדורסל" במשחק…יש פשוט העונה, יותר מדי טעויות.

תראו כמה קרוב השופט לשריקת ה"חוץ" הזו נגד יוסטון.
יש לשופט עיניים או שהוא שופט מעינו השלישית?


בחדריי חדרים ולמי שמקשיב לעומק…בעקבות מגוון הפודקאסטים החדשים והמוצעים ברשת של שחקנים לשעבר או בהווה מהנ.ב.א, אף אחד לא מאמין שהמשחק נקי לחלוטין. כי הוא לא. אין דבר שמדבר יותר מכסף בליגה הזו ועם ההתקרבות של מועדון נ.ב.א מלאס-ווגאס…ענף ההימורים סביב הנ.ב.א רק עולה ומתנפח ורחוק מלהגיע לשיאו.

אם לקח כל כך הרבה זמן לחקור ולהאשים את טים דונאהי השופט המושחת, כיום זה יהיה אף קשה יותר.
האמצעים הטכנולוגיים של אנונימיות והעברת כספים בדרכים שונים (קריפטו, נ.פ.ט ועוד…) הופכים את השחיתות לבלתי גלויה בעליל.
שופט מושחת של היום לא צריך לקבל מעטפות מאף אחד ואפילו לא להפגש פנים מול פנים עם מישהוא. הכל דרך הרשת. מאובטח ומחוק.





הייתי במשחק של הפועל אילת מול בני הרצליה בשבוע שעבר.
נורא שמחתי שחזרו המשחקים בעקבות ביטולם בשל המלחמה נגד החמאס.
זה רחוק מלהיות האורקל ארינה והסיקורים של שגב מטוס…אך גם במשחק הזה…

השיפוט היה נוראי.

השופטים לכאילו רואים עצמם כאושיות. בעלות כח ודכתיב. הם ה"בעלים" של המשחק ושהם נושפים למשרוקית, עבורם זהו מינימום קול שופר שבא להפציר על ביאת משיח האמת. השריקות שלהם היו כה רעות, עד שאפילו היה אוהד קטן בן 6 שבאופן בלתי טיפוסי, נעמד מהכסא וצעק "מה! זה לא פאול! לא פייר!" כאשר הבטתי מהצד בשלילת ראש. "בושה! אתם בושה! לקחתם לנו את המשחק!" צעק רק בסוף לאחר השריקה, אבא אחד מתוסכל שבא עם ילדיו לאולם להנות מכדורסל.

האוהדים של אילת הם אנשים חמודים, לא אוהבים לקלל או להתעצבן…אבל קשה מאוד לשמור על איפוק כאשר גם ילד בן 6 רואה שקורה פה משהו רע.
עם זאת, לא היו קללות מהיציע שלנו. שלא כמו אוהדי הפועל ת"א, אין לנו כאן בגבול הדרום מטרות חברתיות כלשהן לביטוי דרך הכדורסל.
זה כדורסל. באנו להנות ממנו. תשאירו את הפוליטיקה בחוץ.

הנה טריי יאנג מהלילה, 3 טכניות רצופות והוא עף למקלחת מוקדם…בגלל אגו? בגלל כבוד?
צפו והחליטו בעצמכם.



אף אחד לא נהנה מזה.

אני בטוח שגם השופטים אוהבים כדורסל. הם בטח מאוהבים במשחק הזה כמו כל ילד שרק עכשיו מכיר את המשחק.
אני בטוח שהם מתרגשים כמו כולם, חרדים כמו כולם וגם בעליי אופי ותיעדוף אנושי מסויים…כמו כולם.
בנבריי ראשם? הם בני אדם. ברור שהם יטעו וזה אף מקובל שזה יקרה…אך, למה ככה והאם אפשר לתקן את זה?
האם אפשר לסדר את ה"באג" הזה במערכת ההפעלה?

כן, הרבה דמויות, הרבה היסטוריה, יאדה יא…
אבל האם השופטים והשחקנים אוהבים את אותו המשחק?



האם אלו הבדלים בהשקפות עולם? פילוסופיה? טעם וסגנון?

נגיד, שהאחד מושך לכדורסל "של פעם" שבו לא היו פרימדונות, לא מולטי מליונרים בני 22 שבו כולם "עבדו קשה יותר והיו יותר גבריים"? (פיהוק).
בזמן שהשני רק רוצה לעשות את ההיי-לייטס שלו לפנתאון, לקלוע 35 בהפסד ולקחת צ'ק של $250,000 למשחק שהוא כל הזמן מפסיד בו? איפה המדיין?
איפה הכדורסל ופניו לאן?

אשמח גם לשמוע מאוהדיינו המבוגרים יותר שיוכלו להעיד מנסיונם…
האם בעבר ה"חוקים" של המשחק הכתיבו את התרבות שלו, או שמא גם אז היו אלה השחקנים?
גם ווילט וג'רי ווסט גרמו לחוקים להשתנות, אז למה לא יאניס והארדן?

כולם רוצים להנות מכדורסל טוב…אז השאלה היא, איזה כדורסל אנחנו רוצים?
מה התרבות שלה? מה האינטנסיביות שלה? מהם הגבולות שלה?
המוסריים? המילוליים? המנטאליים? הכבוד והאגו?
איזה סוג וסגנון כדורסל, יהא המוצר האולטימטיבי עבור כל אוהדי הכדורסל?


חשוב לי להגדיש כי הקטע הזה נכתב לא בהיותי "מקטרג ראשי".
העונה החלה כמו כדור תותח שיצא מלוע והרמה האתלטית והמקצועית של המשחק משתפרת מדי שנה…
יותר מהר. יותר חד. רף התובענות מהשחקנים גם כן עלה והיכולת והכשרון ממשיכים לעלות בכל שנה ושנה…
גם אם אין לך "אידיאולוגיית משחק", הסיבות לאהוב את המשחק תמיד מתגברים על התסכול ממנו.

עם זאת, משהו צריך להמשיך ולהשתנות…
כי ברור לכולם שככה זה לא צריך, או אמור להמשך…

בווידאו אחרון, אני מסכים מילה במילה עם השדרן של דנבר שאמר : "אף אחד לא קנה כרטיס ובא לאולם היום לראות את השופטים…" וגם יוקיץ' הורחק בהיסח דעת קלילה.

סתם, אתם יודעים…
כולה משחק. יש לו חוקים.
אבל רגע שוב, השאלה…
איפה הכדור ואיך משחקים?

דן רוזנבלום

יליד ניו-יורק, שטותניק מדופלם. מקווינס לאילת. גנן מקצועי. אומן רב תחומי באעוונטה. מעריץ מס.1 של פי.ג'יי בראון.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. נושא מעניין
    * גם השופטים הם בני אדם
    * הקהל מורכב מכל מיני אנשים, בכל מיני גילאים וטעמים. אחד אוהב יוקיץ' סטייל, אחד יאניס ויש כאלה שגם אוהבים את סגנון הלברון.
    * כל דור אומר על הדור הצעיר שהוא חסר מעצורים, נמהר ולא משקיע בהגנה. מהצד ההפוך הצעירים אומרים שהדור הקודם זקנים, לא מבינים עניין, תקועים בעבר וחושבים במקום לרוץ בהתקפות מעבר.
    אני מסכים שהשחקנים התחילו להגזים עם הAbuse שעשו לחוקים. הארדן והבעיטה ל 3 הוא דוגמא טובה.
    ועושים שינויים בחוקים (אבל למה? למה?? למה דווקא בשנה שהארדן עבר לפילי??? )
    כך שנראה שהליגה כן תפסה את עצמה בזמן בנושא הזה.
    נראה לך שיש הגזמה לצד השני?
    אולי. וגם הגיוני. זוהי תנועת המטוטלת המפורסמת שיש במהפכות…..
    אני מאמין שזה יתאזן. צריך סבלנות.
    הדבר הכי מתסכל בשינויים היסטוריים זה שחיים של אדם לא מספיקים לראות את כל התהליך קורה.
    אולי הגזמתי קצת בהקבלה
    אבל אני מאמין שסילבר קשוב לרחשי הציבור.
    אם השופטים קשוחים מדי, יתנו מכה קטנה בצד השני.
    טריי יאנג הוא לא דוגמא טובה. מחזיק מעצמו מי יודע מה….. כאילו הוא מינימום חי ברצ'יק….
    ככה הוא מתייחס לשופטים
    וזה בסדר שמקצצים לו את הרעש והצלצולים.
    יאניס והצעד וחצחצחצחצי באמת תופעה. אבל מרשימה.
    😍

  2. חקי הצעדים וכל השטויות האחרות כמו 3 שניות או אזורית זה באמת שטויות. תמיד בנבא הקפידו פחות על צעדים. זה היה חוק בלתי כתוב שאם הצעדים לא משפיעים על המשחק, לא שורקים. באירופה שרקו על הזזת רגל ציר. בנבא היה אפשר ללכת 4 צעדים ולא היו שורקים. זה היה תמיד כך, מאז שאני זוכר. כמובן שזה מגיע לאבסורדים שווסטברוק הולך עד החצי בלי להקפיץ, אבלו אלו חריגים.

    התשובה החשובה יותר לנושא השיפוט הלא הוגן היא מאוד פשוטה. יכול להיות שהיא תעצבן, אבל מה לעשות, זו האמת.
    עד שנות ה-80 הייתה ליגה אלימה ומסוממת. הגיעו לארי בירד ומג'יק ג'ונסון והכניסו רוח חדשה של תחרות ושל כוכבי על. אחרי שנים של דשדוש, הנהלת הליגה הבינה ששורת הרווח שלה תלויה לא בכך שכולם ילכו מכות, יהיה שוויון והתחרות תהיה מושלמת, אלא בכך שיהיו כוכבים זוהרים שהאוהד יזדהה איתם. הבינו ש-2 כוכבי-על מוכרים יותר מרצ'נדייז וטלוויזיה מאשר 20 כוכבים שווים.
    ומאז בירד ומג'יק, דרך מייקל ג'ורדן עד הכוכבים של היום – הליגה מעדיפה את הכוכבים על פני השאר באופן מובהק. אם זה נראה כמו מגע או נסיון להקשות על כוכב-על – הוא הולך לקו.
    יש הטיה ברורה של השיפוט לטובת כוכבים. אם שחקן נכנס ל-A-LIST של הליגה, הוא קולע יותר, הולך לקו יותר, ומקבל יותר דקות טלוויזיה.

    מאמנים ושחקנים אחרים הם לא מטומטמים. הם רואים מה שכולם רואים – שיש הטיה לטובת שחקנים כוכבים. והשחקנים האחרים מתעצבנים, מוחים, צועקים, מקללים. הם מתנפלים על השופט ומוחים על חוסר הצדק!
    אז הליגה הכניסה בן-לילה עוד חוק חדש – אסור לפנות לשופט. מי שמדבר עם השופט, עושה תנועה לשופט, מוחה באיזשהו אופן – בום. טכני. צייץ עוד משהו – הוא עף לחדר ההלבשה.
    זה נועד לדבר אחד – לסתום לשחקנים ולמאמנים את הפה שלא יעיזו לדבר על השיפוט, ולא יעיזו להגיד שהשיפוט מוטה מראש לטובת שחקנים מסוימים. אסור לשחקן לדבר על השיפוט או על הליגה על המגרש, בראיונות, במסיבות עיתונאים, בטוויטר. כל מילה על השיפוט נענית בעונש מיידי.
    זה לא היה כך פעם. זה צץ פתאום משום מקום. בבת אחת שופטים הפכו לבובות פורצלן שאסור לגעת בהן.

    זו פשוט דיקטטורה וסתימת פיות כדי לאפשר לליגה לקבוע את מי להעדיף, לפי מי שמכניס יותר כסף. אם לברון עכשיו הוא הכוכב, אז הכל ילך לטובתו. יאניס? קרי? אז הם. זה לא שמישהו אוהד לייקרס. אם הצלחה של הלייקרס תכניס לליגה יותר כסף – אז השיפוט יעדיף את הלייקרס. כך היה גם עם גולדן סטייט. השיפוט הולך עם הטובים. והטובים הם מי שמכניס הכי הרבה כסף לליגה.

  3. תודה דן.
    אני אעשה את זה פשוט ואמיתי.
    אם "ראש ביצה" היהודי היה עומד לפני, הייתי נותן לו וולה לבייציות.
    ובזמן שהוא מתעוות על הרצפה,
    הייתי מספר לו מה אני חושב על המוצר הרקוב שהוא מוכר לקהל המפגר.
    ואחרי זה, הייתי זורק אותו לצנטרישוט עם דה שוט לשבוע

  4. טעויות שיפוט קורות כי הן בלתי נמנעות, שחקנים מאבדים כדורים, מחטיאים לייאפ, עושים צעדים, מאמנים לא לוקחים פסק זמן, לא מחליפים שחקן, מנג'רים בוחרים באסטים…אם הייתי מתרכז באחד הנושאים הללו הייתי יכול להציג פוסט שיראה לדוגמא עשרות איבודים של שחקנים בכל משחק וזה היה נראה כמו בעייה גדולה. כל הטעויות קורות כי בני אדם משחקים את המשחק ובני אדם טועים. כשאנחנו משחקים כדורסל במפגש הדושבועי הקטן שלנו , אין ערב שבו לפחות שלוש פעמיים שני שחקנים מתווכחים עד כלות על אלמנט שיפוטי מסויים, וכל אחד משוכנע שהוא צודק, איך פתרנו את זה? אני מאמין שכל אחד דובר אמת אז אין טעם להתווכח, שואלים את השחקנים שבחוץ או אם שחקן יריב מודה בטעות של חברו …אם לא מגיעים להחלטה מהירה פשוט זורקים תנאי. המשחק כל כך מהיר עם מגע כל כך צמוד לפעמים שעיין אנושית לא מצליחה באמת להבחין. הפתרון העתידי יהיה כנראה לתת לבינה מלאכותית לשפוט , ברגע שזה יהיה מספיק מהר זה יקרה, עד אז המשחקים יימשכו עם שיפוט אנושי וגם הטעויות …

  5. פוסט נהדר. תודה.
    .
    אני מתנגד לטכניות של אגו של שופטים, וטכניות בולשיט כמו להתלות על הטבעת, או לעשות טונטינג אחרי דאנק, או טו סמול. אני בעד להחמיר בטכניות נגד פלופים, גם במקרה טעות. השחקנים הפלופרים חייבים להפסיק עם האנטי כדורסל הזה. וזו הדרך היחידה. טכנית ואיבוד כדור צריך להיות העונש על פלופ.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט