סיקור משחקי מוצ"ש / עמיחי קטן

6 משחקים היו לנו הלילה עם לא מעט קאמבקים ורגעים צמודים וכמה סלי הכרעה ברגעי הסיום.

שארלוט הורנטס (3- 9) – ניו-יורק ניקס (8- 5) 108- 122:

רבע ראשון של 30- 19 סגר את המשחק הזה די מהר לזכות הניקס, ועל אף שהיתרון לא חצה את גבול ה-20 בשום שלב של המשחק, הוא גם לא הוטל בספק בשום שלב. הניקס עם ניצחון שלישי ברציפות ושארלוט עם הפסד רביעי ברצף.

ברונסון הוביל את הניקס עם 32 נקודות ו-7 אסיסטים, דיווינצ'נזו קלע 25 עם 3 חטיפות, רנדל רשם 21, 6 ו-8 ובארט קלע 15.

אצל שארלוט, לאמלו קלע 34 עם 9 אסיסטים, ברנדון מילר קלע 29 וברידג'ס קלע 19.

הנתון של המשחק הוא השליטה של הניקס בריבאונד, כשהם מאפשרים לשארלוט רק 4 כדורים חוזרים בהתקפה, אך בעצמם לוקחים 13 כאלה. במשחק שבו הוא גם קלעו באחוזים טובים זה מוביל לניצחון נוח.

ניו-אורלינס פליקנס (6- 7) – מינסוטה טימברוולבס (9- 3) 120- 121:

אחרי שרצף הניצחונות של מינסוטה נקטע, הם ביקשו לפתוח אחד חדש ונסעו לניו-אורלינס לשם כך, אבל דווקא הפליקנס היו אלה שעלו ליתרון 15 במהלך הרבע השני. 8 דקות לסיום, הפליקנס עלו ליתרון 14, אך טאונס והחברים הובילו קאמבק שהושלם בשלשה של הגבוה הדומיניקני, דקה וחצי לסיום. אינגרם קבע שוויון 119, ובצד השני גובר החטיא פעמיים מהקו ושמר על השוויון.

אדוארדס לחץ בצורה מוגזמת על אינגרם ויצא בעבירה שישית, אבל זה עבד לטובתו כשאינגרם דייק רק פעם אחת ונותרו למינסוטה 10 שניות. קייל אנדרסון הוציא לטאונס שחדר לסל וסיים בסוג של פלואטר מדויק, ואילו אינגרם החטיא מול מקדניאלס בצד השני, כך שהטימברוולבס יוצאים עם ניצחון חוץ דרמטי.

טאונס הוביל את מינסוטה עם 29 נקודות, 6 ריבאונדים ו-9 אסיסטים ב-10/11 מהשדה, 2/2 לשלוש ו-7/8 מהקו, כולל 12 נקודות ו-5 אסיסטים ברבע האחרון, אדוארדס קלע 10 מתוך ה-23 שלו ברבע האחרון, גובר רשם 17 ו-11, מקדניאלס קלע 12 ואלכסנדר-ווקר קלע 10.

אצל הפליקנס, אינגרם קלע 30 עם 7 ריבאונדים, ולנצ'יונאס קלע 26 עם 11 קרשים ו-3 בלוקים, הוקינס קלע 15, ג'ונס קלע 13 עם 8 אסיסטים ו-2 חטיפות וחסימות, דניאלס רשם 13, 5 ו-6 וראיין קלע 10.

הנתון של המשחק טאונס חילק 4 אסיסטים ברבע הראשון ולא זרק לסל עד לדקה האחרונה של הרבע, אז הוא רשם את ההחטאה היחידה שלו מהשדה, ואז קלע 10 ברבע השני ולא חילק אף אסיסט ברבעים 2-3. ברבע האחרון הוא הצליח לשלב בין 12 נקודות אישיות ל-5 אסיסטים, וזה היה הרבע שבו מינסוטה קלעו 36 והפכו את המשחק.

סאן-אנטוניו ספרס (3- 10) – ממפיס גריזליס (3- 9) 108- 120:

אפשר לומר שזה היה משחק של מחציות. במחצית הראשונה היו אלה הספרס שקלעו היטב מכל הטווחים והלכו הרבה לקו העונשין (19/23), ואילו במחצית השנייה היו אלה ממפיס שעמדו בקריטריונים האלה (21/24 מהקו) והם חזרו מפיגור 19 בדרך ליתרון 12 ולניצחון שמסייע להם לעבור את הספרס וההפסד השמיני ברציפות שלהם. אם מסתכלים על שחקנים, אז וומבניאמה קלע 13 מה-19 שלו בחצי הראשון, ואילו זאיר וויליאמס קלע 14 מה-17 שלו בחצי השני.

ג'קסון הוביל את קלעי ממפיס עם 27 נקודות, ביין קלע 26, אלדאמה רשם 17 ו-10, וויליאמס רשם 17, 7 ו-5 וביומבו רשם 14 ו-9.

אצל הספרס, ג'ונסון קלע 22, וומבניאמה קלע 19 ב-6/17 מהשדה ו-2/6 לשלוש, יחד עם 13 ריבאונדים ו-8 חסימות, קולינס רשם 16, 7 ו-6, סוהן קלע 16 ועוסמן קלע 13.

הנתון של המשחק הוא הפער בין המחציות אצל הספרס – 68 נקודות ב-50% מהשדה ו-42.8% לשלוש עם 15 אסיסטים על 5 איבודים במחצית הראשונה, לעומת 40 נקודות ב-37.2% מהשדה ו-31.6% לשלוש עם 11 אסיסטים על 10 איבודים.

מילווקי באקס (9- 4) – דאלאס מאבריקס (9- 4) 132- 125:

מדברים הרבה על פתיחת עונה פחות טובה של מילווקי, אבל התקפית הם בסדר בסך הכל, כשרק פעם אחת הם לא הגיעו ל-110 נקודות ורק בעוד שני משחקים הם נעצרו לפני ה-118. המשחק הזה היה תנודתי מאוד כשמילווקי הובילו ב-11 ברבע השני, דאלאס הובילו ב-12 ברבע השלישי ו-3/15 של דאלאס ל-3 ברבע האחרון סייע למילווקי לנצח אותו 43- 27, כשרק קיירי, לוקה והארדווי קלעו בו עבור המאבס.

יאניס הוביל את מילווקי עם 40, 15 ו-7 ב-18/26 מהשדה, לילארד קלע 27 עם 12 אסיסטים, קונאטון קלע 16, לופז קלע 12 עם 2 חסימות, פורטיס רשם 11 ו-7 ופיין קלע 11.

אצל דאלאס, קיירי קלע 39 עם 6 אסיסטים, לוקה רשם 35, 9 ו-9, הארדווי קלע 17 וגרנט וויליאמס רשם 14 ו-7.

הנתון של המשחק הוא על הספסל, כשזה של מילווקי ניצח 46- 31 בנקודות ועמד על 10/19 לשלוש לעומת 5/16 מחוץ לקשת של הספסל של דאלאס. בגדול, אפשר לומר שצמד הכוכבים היו במשחק טוב אצל שתי הקבוצות, כך שהיתרון שמילווקי השיגו מהספסל היה זה שהעניק להם את הניצחון הרביעי ברציפות.

שיקגו בולס (5- 9) – מיאמי היט (8- 5) 102- 97:

מיאמי פתחו בצורה מוחצת והובילו 22- 1 בפתיחה, אבל הספסל של שיקגו היה עדיף על הספסל הקצר של מיאמי ו-12 נקודות של דרוזן ברבע האחרון קבעו את הטון ברגעי ההכרעה. ווצ'ביץ' ודרוזן צמצמו לנקודה ושלשה של דרוזן קבעה שוויון 94, 1:39 לסיום. באטלר החטיא וקארוסו השלים את המהפך עם שלשה, ובאטלר אמנם הגיב בשלשה שקבעה שוויון, אבל הוא החטיא עוד 2 שלשות בזמן שדרוזן הצליח לייצר את הנקודות שהספיקו לניצחון.

דרוזן הוביל את שיקגו עם 23 נקודות, ווצ'ביץ' רשם 15 ו-8, וויט קלע 14 עם 5 אסיסטים, לאבין קלע 13 עם 8 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-3 חטיפות וקארוסו קלע 11.

אצל מיאמי, באטלר קלע 25, אדבאיו רשם 24, 10 ו-5 ורובינסון רשם 17, 5 ו-7.

הנתון של המשחק הוא בשלשות. רובינסון עם 4/5 היה היחיד במיאמי שזרק יותר מפעם אחת ועבר את ה-33.3% מחוץ לקשת, ואילו לשיקגו היו 4 שחקנים כאלה, וביניהם דרוזן וקארוסו שקלעו שלשות קלאץ' בדקות האחרונות.

גולדן סטייט ווריורס (6- 8) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (9- 4) 123- 130 (OT):

עם סטף שחזר אחרי 2 משחקי היעדרות, הווריורס קלעו באחוזים טובים יותר במחצית הראשונה והצליחו לייצר ריצה שהעלתה אותם ליתרון שיא של 18, אבל מאמצע הרבע השלישי הת'אנדר שוב השתלטו על העניינים, ואז זה החל להיראות כמו המשחק ביניהן שלשום. באמצע הרבע האחרון המהפך הושלם ואוקלהומה עלו ליתרון 6, אבל שלשות של סטף, וויגינס וכריס פול החזירו את גולדן סטייט לתמונה וקיבלנו דקות אחרונות צמודות.

שג"א השווה על 114 בקליעות עונשין, 1:26 לסיום, קליי החטיא שלשה קשה, הת'אנדר לא הספיקו לייצר זריקה מנגד וסטף החטיא ליי-אפ ששמר על השוויון, 31 שניות לסיום. הכדור הלך להולמגרן בצבע שהחטיא, סטף שוב החטיא בצבע מנגד, אבל לוני לקח את הריבאונד ומסר לוויגינס שתפר שלשה, 1.6 שניות לסיום. הת'אנדר הלכו להולמגרן שהגיב בשלשה משלו ויש הארכה.

שג"א פתח ב-2, פול ענה בשלשה והולמגרן קבע שוויון עם 1/2 מהקו לפני ששג"א קלע עוד פעמיים וקבע יתרון 4 לאורחים. סטף ענה בשלשה, אבל שג"א ענה בעוד שני סלים רצופים. החטאות של וויגינס וסטף סגרו את המשחק ואוקלהומה משיגים ניצחון רביעי ברציפות, בזמן שגם החזרה של סטף ויתרון 18 באמצע הרבע השלישי לא מונעים מהווריורס הפסד שישי ברציפות וחמישי ברציפות בצ'ייס סנטר.

שיי גילג'ס-אלכסנדר הוביל את קלעי אוקלהומה עם 40 נקודות, מהן 15 ברבע השלישי ו-10 בהארכה, יחד עם 6 ריבאונדים ואסיסטים ו-2 חטיפות וחסימות, הולמגרן רשם 36, 10 ו-5, יחד עם אותה שלשה שכפתה הארכה, והיה היחיד באוקלהומה ששיחק טוב במחצית הראשונה, ג'יילן וויליאמס קלע 22, גידי קלע 11 עם 2 חסימות ועומד על 4/5 לשלוש נגד גולדן סטייט לעומת 4/9 בכל שאר העונה ואייזאה ג'ו קלע 10.

וויגינס הוביל את קלעי גולדן סטייט עם 31 נקודות ב-12/19 מהשדה ו-5/8 לשלוש, כולל 13 ברבע האחרון, אבל גם 0/4 מהשדה בהארכה, סטף קלע 25 ב-8/21 מהשדה ו-5/11 לשלוש, קליי קלע 16 ב-5/13 מהשדה ו-3/9 לשלוש, קומינגה קלע 13 וכריס פול קלע 12 עם 11 אסיסטים ו-3 חטיפות.

הנתון של המשחק הוא שהווריורס ספגו 132.3 נקודות למשחק מידי אוקלהומה לעומת 108.2 נקודות מידי היתר, כש-3 המשחקים היחידים בהם הווריורס ספגו 120 ומעלה היו נגד אוקלהומה. מנגד, אוקלהומה במאזן 7- 1 במשחקים בהם הם קלעו 120 ומעלה, כשההפסד היחיד היה נגד גולדן סטייט, לעומת מאזן 2- 3 במשחקים שהם לא הגיעו ל-120 נקודות.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. מצוין עמיחי, תודה רבה.
    .
    לשחק ככה במחצית הראשונה ואז להפסיד? נראה שהשנה אנחנו באמת מעבדת ניסיונות ותו לא…
    .
    להוביל 22-1? על שיקגו?? ואז להפסיד??? צריך לשים הבוקר את ספו ואת פופ בחדר סגור עם בקבוק יין ולהקליט את השיחה, אולי נבין יותר טוב.
    .
    נכון לעכשיו צ'ט הולמגרן, ולא ויקטור, צריך לזכות ב-ROY, גם אם עניין השנה בחוץ הזה הוא בעייתי (ע"ע בן סימונס)

    1. מאנו . תספור את עמוד העוזרים והיועצים של פופוביץ. זה בקלות עוד חמש עשרה. עם כזאת סמטוכה בשדרות מקבלי ההחלטות , בטח שיש עצירות בקבלת החלטות טובות.
      כמו ..צסוואהן לפח האשפה.

    2. שנה בחוץ בעייתי? כל עוד לא שיחק מה ההבדל בינו ובין שחקנים שפשוט הגיעו בגיל יותר מאוחר? העובדה שהוא היה בשיקום שנה נתנה לו יתרון? להזכיר, טימי לקח את התואר אחרי 4 שנים בקולג', בלי פציעה משמעותית, הרבה יותר בשל ומבוגר מצ'ט. לא זוכר שהיו תלונות מיוחדות.

      1. ההבדל זה שהוא אמנם לא שיחק אבל היה חלק מהקבוצה,למד והבין מה זה להיות בקבוצת למד מה זה להיות בדרכים/אימונים/משחקים וכל המסביב.יש לשחקן שאמנם לא שיחק אבל היה חלק הקבוצה יתרון על שחקן שזאת הפעם הראשונה שלו.האם זה הבדל שצריך למנוע ממנו את רוקי השנה לא בטוח אבל בהחלט יש הבדל

        1. אז למי יש כאן יתרון:
          שחקן א: בן 19, העביר שנה אחת במכללה, עבר פציעה קשה, העביר שנה בשיקום, ולמרות מה שכתבת, לא ממש הסתובב עם הקבוצה.
          שחקן ב: בן 22, העביר ארבע שנים במערכת שהתמקדה בפיתוח שלו, כל המשאבים היו מוכוונים אליו, שיחק המון דקות בפריים טיים מול קהלים מוטרפים, ועם השנים התבגר והפך לקפטן ומנהיג של הקבוצה שלו.

          1. מצטער לא הבנתי אותך.
            אתה מתכוון לדנקן? כי אם כן לא דיברתי בכלל עליו,דיברתי על צ'ט מול ויקטור ופה בוודאי יש יתרון לצ'ט.אם הולכים להשוואה מול דנקן אז הצדק איתך למרות שלא בטוח שכל שחקן אחר למעט דנקן שהיה עושה את אותו המסלול היה מגיע לאותם תוצאות.
            ואשמח להסבר גם למה צ'ט לא הסתובב עם הקבוצה? שנה שלמה הוא לא היה חלק מהקבוצה לטענתך? לא היה איתם במשחקים ,במסעות חוץ בחדר הלבשה?

            1. התכוונתי לשימוש כוכבית ליד רוקיז כמו סימונס או צ'ט.

  2. נקודות לציון
    ברנדון מילר 29 נקודות , לא מדברים על מילר בחירה 2 בדראפט.צפוי לקבל יותר דקות והזדמנויות ככל ששרלוט יפסידו יותר.
    אדוורדס 5-10 מהשלוש . הופך להיות עוד יותר מסוכן.קשה יהיה להרחיק אותו מהסל ולבנות על החטאות שלו.
    מיאמי מפסידה 34-21 ברבע האחרון.לקטוף בננה ולאכול רק את הקליפה.
    דאלאס הפסידה משחק חוץ , אבל הוכיחה שהיא מתמודדת ורצינית.לא קל יהיה לנצח אותם.הצמד לוקה וקיירי לא נפל מיאניס את לילארד.
    8 חסימות לויקטור, לא משנות את הכיוון של סן אנטוניו.צלילה עמוקה לתחתית , פה יש הפסד עם הצהרה הפסדנו לממפיס מנמושות הליגה,אם לא הבנתם זה מה שאנחנו קבוצה עלובה.
    הולמגרן 36 נקודות 10 ריבאונדים 2 חסימות . זה מספרים של אולסטאר לא של רוקי.כמובן זה מספרים של משחק בודד.
    מה שכן נגד ג. סטייט יש חגיגת יום הולדת לשחקני פנים.

  3. היום אני אדבר על מספרי אחד שהפכו להיות מספרי שניים .
    הראשון קאטס. הוא היה מספר אחד בהירכייה והיה נחנקן סדרתי. עכשיו הוא שניים בהירכייה והוא מעולה. בהגנה ובהתקפה. ועוד עם הסייז שלו. קאטס נותן את עונתו הטובה ביותר. מאז ומעולם.

    השני זה קיירי. כבר לא מכריח זריקות קובי. לוקח מה שהמשחק נותן לו, והוא מדהים. לוקה מדי פעם זורק לו עצם וקיירי מספק את הסחורה כל פעם מחדש. זכר בטא תפור עליו.

    האחרון והמפתיע זה יאניס. היום תפר ארבעים וניצחו משחק בלתי אפשרי. דיימו מושך את כל האש אבל דיימו מחלק את הכדור נותן הרבה אסיסטים סטייל קובי. יאניס עומד קרוב לרשת ונוגח את כל הקורות פנימה.

    1. השנים הכי יפות של קיירי אכן היו כשהיה מספר 2. גם על קאט תפור תפקיד הסגן של בר כוכבא. יש שחקנים שלא נולדו להנהיג.

  4. הנתון של אוקייסי מרמה קצת (אבל לא הרבה…), כי מדובר סך הכל ב 3 משחקים כשאחד לפחות הלך להארכה (היום, לא יודע על השאר).

  5. תודה על הסיקור.
    גולדן סטייט נמוכים מידי אבל הצרה היא שאין באמת אופציה התקפית קבועה מעבר לסטף.
    כן, ויגינס קלע 31… עדיין הקבוצה נראית כמו הקבוצות המדכאות מסוף הניינטיז תחילת האלפיים של כוכב אחד שסוחב נגריה.

  6. תודה. סיקור נהדר.
    כמה נקודות:
    1. אוקלהומה נראית מעולה. שיי מועמד רציני לMVP: מנהיג שקט שמשחק בקצב משלו, תופר אותך מחצי מרחק ושומר מעולה. ג'יילן ווילייאמס אלגנטי ויעיל. נראה שהוא מתאים להיות הצלע השלישית לצד שיי והומגרן. השמיים הם הגבול לקבוצה הזאת. (ממש כמו לפני עשור).
    2. מיני גם היא נהדרת. חמישייה מאוזנת הגנתית והתקפית, ספסל אמין וסולידי. אין אגו בקבוצה. מתי שאנט מן רותח הכדורים הולכים אליו, מתי שקאט רותח הכדורים הולכים אליו, שבתווך גובר ומקדניאלס (מועמד לשחקן ההגנה של העונה), מורידים את אחוזי הקליעה של היריבות משמעותית.
    3. יאניס מגביר הילוך וליליארד עושה ניצוצות של השתלבות בקבוצה.
    מידלטון עדיין לא החלים מהפציעה והבאקס יינסו לשמור עליו בצמר גפן עד הפלייאוף. היו צריכים להטריד אותו ולא את הולידיי. סיכוי לא מבוטל שהוא הפך לקליי החדש של אחרי הפציעות.
    4. זאק לאבין מת לעוף משיקגו. לא רואה אחוז אחד שהוא נשאר שם אחרי הטרייד דד ליין. בכלל, שיקגו תלך לבנייה מחדש כבר העונה שחלקים רבים ממנה יוקצו לקבוצות המתמודדות על התואר. מהמר על הלייקרס ומיאמי שירימו את הכפפה.

    1. מידלטון כבר לא פצוע פשוט רחוק שנות אור מהיכולת שלו בעונת האליפות וכבר לא בטוח שיחזור לתת תפוקה של מס' 3 בקונטנדרית. לבאקס שחסרים כח אש

      1. מסכים. בכל זאת הם יינסו לראות מה הוא ייתן בפלייאוף. זו תהייה הגושפנקא הסופית. עד אז יישמרו עליו בצמר גפן.

  7. תודה על הסיקור.
    התלבטתי איזה משחק לראות אחרי מילווקי-דאלאס כאשר ההתלבטות הייתה ג"ס-אוקלהומה או ויקטור.מכיוון שהייתי בטוח שסטף עדיין פצוע החלטתי על ויקטור.באסה הפסדתי וואחד משחק כולל הצגה של צ'ט 🙁

  8. המספר המיוחד של הערב הוא ללא ספק 8 החסימות של וומבי.
    ישנן שמועות על לאווין, כנראה שהוא באמת החוצה מהמועדון שהולך לבנייה (?)
    אפילו קארוסו לא הצליח להושיע אותם.

  9. שיקגו תלך השנה לבנייה מחדש, שדי ברור שבטרייד דד ליין היא תפרק את מרבית השלד שלה.
    אני מציע טרייד משולש שיכלול את מיאמי,לייקרס ושיקגו.
    לייקרס: מקבלים את זאק לווין, אלכס קארוסו וטורי קרייג.
    מיאמי: מקבלים את דמאר דרוזן.
    שיקגו: מקבלים את ריבס,דילו,האצ'ימורה,הירו, ג'קסון הייז ובחירה ראשונה ושנייה ממיאמי.
    הלייקרס מקבלים אולסטאר נפיץ שלא צריך ברוב הזמן את הכדור ביד. (מתאים ליד לברון),
    ובנוסף 2 גארדים בולדוגים שקארוסו הנהדר והמנוסה הוא הבכיר מביניהם. (משדרגים את הגנת הגארדים משמעותית לעומת דילו וריבס).
    חמישייה: קארוסו,לווין,לברון,פרינס,דיוויס.
    מחליפים בולטים: וינסנט,רדיש,קרייג,ואנדו,ווד.
    מיאמי מקבלים סקורר מוכח בחוזה נגמר שירכיב טריו עם באטלר ובאם.
    שיקגו מקבלים 5 שחקנים צעירים ובחירות, שהפוטנציאל של ריבס, הירו והא'צימורה שווה הימור.

    1. ללייקרס אין שום סיבה בעולם להחליף את ריבס בלאבין, אפילו לא אם הם מקבלים את קארוסו בתמורה לכך. ללאבין, לדעתי, שוק מוגבל – אולי משהו באזור אורלנדו או שרלוט, לא מעבר לכך.
      לא חושב שדרוזן ובאטלר זו קומבינציה טובה, שני שחקני מידריינג' זו בעיה בליגה היום (ע"ע דרוזן ואולדריג'), זו אחת הסיבות, לדעתי, שמיאמי רצו את לילארד.

      1. ריבס הוא שחקן טוב עם פוטניצאל, אבל הוא לא נראה (כרגע לפחות) אולסטאר או קרוב לשם. מה גם שהוא חור בהגנה.
        לאבין הוא אולסטאר שנים. שחקן נפיץ (שלא צריך את הכדור ביד רוב הזמן), שאני מאמין שלברון יוציא ממנו את המיטב. הוא יגרום לו להשקיע בהגנה, והאתלטיות שלו תבוא לידי ביטוי גם בצד הזה.
        לגבי מיאמי, דבר ראשון אין הרבה אופציות וזמן. לא נשאר לבאטלר הרבה בטנק.
        דרוזן הוא לא אנוכי והוא שחקן מאוד אהוב וקבוצתי. כאלה שחקנים ספולסטרה אוהב, והוא יישלב אותו נהדר במערכת של מיאמי ויימצא לו את הנישה שלו בספוטים ובניהול משחק משני. 20 נק', 5 ריב ו5 אס' והגנה טובה ותפוקה מתי שבאטלר עייף/נח זה מה שהם צריכים, והוא בהחלט יכול לספק את זה.

        1. לאבין מאוד כישרוני אבל הוא משאיר רושם של קלוריות ריקות – מספרים גבוהים בקבוצה מפסידה (מישהו אמר בראדלי ביל?).
          וגם – למה אתה חושב שהוא לא צריך את הכדור ביד? לאחרונה שבדקתי הוא לא היה ממש catch and shoot, אלא בעיקר מתבסס על אתלטיות עילאית מול המגן שלו.
          לדעתי כל קונטנדרית שתיקח אותו תעשה טעות, כי המחיר שלו יחסית גבוה (כמו גם החוזה שלו)

          1. בעצמו הוא לעולם לא ירים קבוצה, כמו רבים וטובים לפניו. לברון יודע כן לקחת שחקנים מוכשרים בלי הרבה מח ולהוציא מהם את המירב (קיירי לדוגמא).
            לאבין פחות זקוק לכדור כמו דרוזן לדוגמא. הוא קלעי טוב מה3 וייקבל מבטים נוחים יותר בלייקרס ששם יהיה הצלע השלישית.
            חלק נכבד מהטרייד שאני מציע כולל את קארוסו (וקרייג), אז צריך לקחת את זה בחשבון.

    2. הטרייד הזה לא עובד (ונתעלם מזה שאם שיקגו הולכים לבנייה הם יחפשו בחירות דראפט או שחקנים על חוזה רוקי לא כאלה שכבר יש להם חוזים שהם יהיו מחויבים אליהם).

      1. שניהם לא כוכבים בסדר גודל כזה שקבוצות נותנות עליהן כמה וכמה בחירות סיבוב ראשון כמו שחקני טופ 15 בליגה. (הם רחוקים מהם שנות אור).
        מה גם שמעבר לפוטנציאל של השחקנים שהם מקבלים, החוזים שלהם מאוד נוחים וסחירים בעתיד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט