עוד רבות ידובר על הטרייד של הארדן (ספוילר לטור הבא…) הפעם אשמח להאיר על המנצחים של הטרייד הזה- פילדלפיה 76'. החבורה החדשה-ישנה הזו משחקת נהדר וכראוי למאמן אני רוצה להתחיל בראש הפירמידה.

מאמן

מת על ניק נרס. חכם, בעל ניסיון ובניגוד לטרנד הנוראי שפשט בNBA- "בוא נביא חבורת שחקנים טובה, נעמיד צוות אימון רחב ובראשו איזה שחקן עבר חביב שכוכב הקבוצה מחבב". זהו חברים, שלא. תשאלו את יאניס.

אמר רבינו גרשון: אימון זה מקצוע.

עוד מוקדם לקשור כתרים לסיקסרס החדשה הנמצאת בפסגת המזרח לפני הסלטיקס והבאקס. אבל אחרי קרוב ל10 משחקים הראשונים של העונה נוכל לשים את האצבע על כמה נקודות בקבוצה הנוכחית לעומת זו משנה שעברה.

הקוסם הקטן

זו הקבוצה של אמביד, אין בזה ספק. אבל בדומה ליריבו הסרבי מהמערב צריך את הגארד שינהל את ההצגה, ישחק מהלכי 1X1 ויצור לאחרים ובעיקר ירים את הקצב כדי להשיג סלים קלים.

הארדן היה האנטי-תזה של כל הדרישות הנ"ל. שחקן מופלא ששיאו מאחוריו, עם המון סימני שאלה כמו מצב עצם החשק, יכולת לשמור בהגנה, משקל גוף תקין ואיזון נפשי.

עזיבתו הותירה חור גדול, כמות זריקות גדולה ונקודות על הלוח מדי משחק. עכשיו כולם מבינים שהצל שלו העיב על השחקן שבאמת יכול להביא את כל הדברים האלה, לעשות את זה טוב וגם להביא ניצחונות.

מקסי זורק 19 זריקות למשחק לעומת 15 עם הארדן וקולע יותר משנה שעברה. ככה זה כשהכדור אצלך ביד בכל תחילת התקפה ואתה לא נתון לחסדיו של הזקן. הוא זורק יותר וגם קולע יותר, והקבוצה נהנית.

זוכרים את טוני פארקר? האיש וה'טיר -דרופ'? אז היום קוראים לזריקת הגויאבה הזו פלואטר(Floater) וזה הפך לסימן ההיכר של מאקסי. זו זריקה שקשה לחסום כי היא באה במהירות תוך כדי חדירה לסל באיזור הביניים בין הטבעת לקשת ה3.

מקסי עושה את המהלך הזה מדי משחק, תראו פה איך הוא עושה את זה בקלילות מופלאה עם הבאזר של המחצית.

ההיררכיה בקבוצה ברורה.

מקסי הוא היוצר של הקבוצה, מכתיב קצב ומפעיל את ג'ואל אמביד.

מאמנים אוהבים לשחק את דקות המשנה(כאשר הכוכבים נחים) בתרגילים ייחודיים וסגנון משחק שמתאים לחבורה שעל המגרש.

Team Maxi – מהר, קצבי וחדירות לסל.

איך משחקים מהר? בכל מיני דרכים. דרך אחת היא ללחוץ בהגנה, לייצר איבודי כדור ולרוץ. שימו לב כאן לבברלי הנודניק שגונב כדור לבראון ומשאיר את ריד המהיר לדאנק קליל.

זו קבוצה יותר טובה לפי הסטט' כרגע. שימו לב ל"נט רייטינג" המשופר שלהם(+11.7). קצב משחק משפיע על כמות הזריקות לסל והם זורקים העונה 88 פעמים לסל במשחק לעומת 83 אשתקד.

נתון הPace שלהם מראה על 101.36 למשחק לעומת 97.4 מעונה שעברה. כלומר הם משחקים 101 וקצת פוזשנים(התקפות) לסל לעומת 4 פחות בשנה שעברה.

רוצים עוד קצת? הם עושים 21.7 נק' בהתקפה מתפרצת (Fast Break) לעומת 14.7 מ22-23שנה שעברה.

הם מנצחים את בוסטון במשחק הלילה בקטגורית הנק' ממתפרצת וכשבוחנים את ההרכב המהיר יחסית של בוסטון לעומת זה של פילי מדובר בהפתעה של ממש.

האם אמביד מרוויח מזה?

שאלה טובה.

מצד אחד הוא מגיע אחרון להתקפה בדרך כלל כי הוא שומר קרוב לסל והוא גם איטי יותר ממקסי וחבורתו.

מצד שני כמות הפוזשנים (זוכרים?) שיזדקקו לו יורד וכך הוא שומר אנרגיה למתי שבאמת צריכים אותו. דוגמא קיצונית היתה קארים של שנות ה'80 בלייקרס. המבוגר שלט מתחת לסלים ונתן למג'יק להריץ את ההתקפות הסילוניות עם וורת'י. בהתקפה העומדת הוא כבר היה אופציה ראשונה לזרוק את ה'סקיי-הוק' היפים שלו ליד הסל.

Team Embild – קצב איטי יותר, עם הכנסות כדור פנימה או בידודים לסנטר שלהם בהיי-פוסט.

כמו כאן, אמביד מקבל את הולידיי אחרי חילוף ולוקח אותו לטיול בפארק.

הBad guys

ידידינו מהפועל חולון עזב, אבל הטרייד מביא המון קשיחות לקבוצה. בברלי, באטום, אוברה וקובינגטון הם שחקנים משלימים נהדרים שקולעים מבחוץ, ובעיקר שומרים ועושים את הדברים ה'מלוכלכים' שצריך כדי לנצח משחק, להראות מחוייבות בהגנה ולהטריף את הקהל.

תראו כאן, יש בפתיחה איך אוברה נותן 'דחלה' קטנה לווייט ומסיים בדאנק קליל.