אסיסט 135#- ברוכים הבאים ל"וומבי-שואו"/ אסי שלם

הקרקס מגיע לעיר

מכירים את זה שהמאמן לא מוצא סידור ומביא את הבן שלו לאימון?
ואז… באימון ב.מ.ק.ר.ה יש רק 9 שחקנים, אז אחד השחקנים מציע שהילד יעלה להשלים.
ואז…. הילד מתגלה כילד פלא ועושה סלים מופלאים מתי שרוצה.
ואז….. כולם לוחצים על המאמן שיביא אותו שוב.
ובאימון שאחרי יש ציפייה מטורפת לקוסם שנחת מהחלל וכל סל נראה כמו המצאה של המשחק.
אז זהו, זה בדיוק מה שקורה עכשיו.

ונמשיך בהתנצלות.

סטף 'גרין אייז' אהובי, התגליתי כיפיפייה בוגדנית שיוצאת עם החבר הכי טוב של האקס.
אבל זהו, קוראים לו וומבי, ומי שלא צופה בטירוף הזה כרגע פשוט לא חי בכדור.
מאז וינסניטי, דרך הצ'ואזן וואן ועד לינסניטי לא היה הייפ כל כך גדול סביב משהו בnba.
ואנחנו מדברים על משהו ממש גדול.

אז סטף יקירי זה לא בגללך, זה בגללי ואני מבטיחה שנישאר ידידים.

זה לא יביא אליפות כרגע, אבל כל עוד הכיף הזה נמשך, אנחנו חייבים להיות שם ולדבר על זה.
האם מדובר בדוראנט על עקבים? בגארנט עם קליעה טובה יותר מ-3? אולי זה פני הארדוויי על קביים? אולי זה נוביצקי השחור?
אולי זה הכל ביחד.

יש לו הכל, חוץ מניסיון

יש לו מגוון יכולות כל כך מרשימות הגנתית והתקפית, כמובן שיש חולשות והרבה בוסר שידובר בהמשך. אבל זה כיף גדול לראות את הדבר הזה גדל והלוואי שיצליח.
ננסה להסביר קצת על האסטרטגיה של הספרס החדשה, מתחילים.

עמדה

איך פופ בוחר לשחק איתו? אני לא חושב שיש לו עמדה מוגדרת בהתקפה. הוא לא משחק 5 ברוב המשחק, זה עמדה של קולינס. הוא מתחיל כ-4, חוזר כסנטר כשקולינס נח ומשחק בהתקפה במגוון עמדות קרוב ורחוק מהסל.

כאן למשל הוא מקבל כדור קרוב לסל ומסיים בfade away יפה סטייל דוראנט.

ובגלל הקליעה המרשימה השומר נצמד אליו למנוע קליעה, משלם בהטבעה על הפנים וand one מושלם.

אבל הכי חשוב? הוא מ-ד-ה-י-ם. והתגובות של הקהל?? כשאתם צופים במשחק חובה אוזניות ופול ווליום.

שימו לב ל'אלי-אופ' המשגע הזה. וומבי רץ למתפרצת, משום מה וואסל לא רואה אותו ומוסר לאחור לג'ונסון שמתקן את הטעות מאוחר מאוד ומוסר לסוהן, וומבי לוקח את המסירה מעליו ומכניס אותו לפוסטר. גדול!!

קליעה

הקליעה מ-3 טובה מאוד, יש לו רגש בכפות הידיים הענקיות שלו (מי שזוכר כמה לשאק היה קשה לקלוע מרחוק) אבל עם כמה חסרונות, בעיקר בקליעה אחרי כדרור.

במשחק הראשון ראינו את זה מצויין. כאן הוא מסדר רגליים אחרי חסימה לואסל שמזהה אותו לבד ומשאיר אותו לקליעה נוחה.

3 מ-5 במשחק הראשון מחוץ לקשת.

במשחק השני ראינו זריקות רעות מחוץ לקשת (0-6), כאשר יוסטון יוצאים אליו מאוד חזק. כאן הוא מקבל כדור וממשיך שמאלה, הכדור פשוט לא בכיוון.

כאן הוא הולך ימינה מחסימה של ג'ונס ושוב אותה תוצאה גרועה.

ריבאונד

וומבי לא הולך לריבאונד הגנה. מתוך רצון לנצל את היתרון הגדול שלו במתפרצת, הוא רץ להתקפה ישירות אחרי זריקה. מצד שני, לריבאונד התקפה הוא תמיד הולך כשהוא בסביבה. כמו כאן, בסל הזה שבוטל(לא בצדק לדעתי בגלל הפרה של כדור מעל צילינדר הטבעת). הוא משחק פולו עם עצמו ומסיים בדאנק לשאגות הקהל.

Signature move

ומעניין לעניין באותו עניין.

וומבי יוצא לקליעה ומניף את הזרועות העצומות שלו, לא ראיתי אף אחד שמצליח לקלוע Jump shot מעליו עדיין. הוא מנצל את מומנטום הריצה לחסימה להמשך צעד ענקי לכיוון ההתקפה מה שלא משאיר סיכוי לשחקן אחד שמנסה לעצור אותו.

כמו כאן במשחק מול דאלאס, ממש בתחילת הסרטון תמצאו אותו בורח להתקפה ומחכה שם לכדור.

וכמו כאן תראו איך הוא ראשון מבין הגארדים האומללים של יוסטון שנשאר להם רק לדחוף מכדור הארץ את החייזר שמסיים בדאנק and one.

חלוקת הדקות- Load management

במשחק הראשון הוא נפל בבעיית עבירות (5 סה"כ), פופ חישבן את ניהול העבירות שלו והוא סיים עם 23 דק'.

במשחק השני סיפור חדש. הוא סיים משחק כולל הארכה עם 2 עבירות בלבד. אבל בטבלת הדקות הוא רק החמישי בקבוצה.

כלומר פופ לא הולך ל"שרוף" אותו גם במחיר של הפסדים.

שימו לב לסצנה הבאה: רבע הרביעי הוא נותן גג מהסרטים, הקהל בשגעת ושואג: וומ-בי, וומ-בי!!! פופ זוכר שוומבי משחק מתחילת הרבע הרביעי ברצף וטרם נח. הוא מחליף אותו (5:15 דק' לסיום) למרות אכזבת הקהל.

אבל לא מאיימים על יונה עם יין, כמו שהחבר'ה אומרים, וגם הקהל מזיז לפופ בדיוק את מה שהוא צריך להזיז.
פופ לא סתום, הוא מחזיר אותו ל3 וחצי הדק' האחרונות, זה מתחיל בבלוק הכפול הזה, ונגמר בסל שוויון של הפלא החדש להארכה וניצחון בסיומה.

שימו לב לחסימה הכפולה הזו, אם זה קורה בפלייאוף, זה מצליח למחוק את החסימה של לברון על איגואדלה.

ואחרי כל הטירוף, אתה מגלה עוד כמה אוצרות בקבוצה הזו.


דיוין ואסל- רכז, מרשים. קליעה מחצי מרחק. איזה שחקן!!

שימו לב למהלך הזה, כמה קבוצות עושות את זה ולא קוראים להן גולדן סטייט, סקרמנטו או דנבר.

זאק קולינס- הרובין של באטמן, אחלה סנטר, קצת נמהר בזריקות מבחוץ אבל משלים את וומבי נהדר.

ג'רמי סוהן- יש לו את אותו סטייליסט שיער של רודמן, הוא חזק ויש לו את זריקת העונשין הכי משעשעת בליגה, אבל כשזה נכנס למי אכפת.

קלדון ג'ונסון- קליעה נדירה, וחוש לא נורמלי למשחק. גארד חזק מאוד שיודע לתת את המסמר כשצריך.

והמנצח על המקהלה– פופ שולט בצעירים ולמרות טעויות רבות וחוסר ניסיון הם מתקשרים נהדר ומשחקים לפי מה שהוא מבקש. הם נראים כרגע יותר כמו Okc הצעירה מאשר דנבר, אבל הדרך למעלה מובטחת. כמות הISO מינמלית, והשם משחקים תנועות יפות ונהדרות. משחק קבוצתי לעילא, עם הזמן התיאום ישתפר והם ינצחו גם קבוצות גדולות באמת.

כמו כאן אחרי הנעת כדור וP&R בין ואסל לקולינס שנגמר בדאנק.

אז בימים קשים אלה קצת נחת מהכדורסל מעבר לים, המלצה שלי- אל תחמיצו. הנאה מובטחת.

אסי שלם

בעברית - מאמן, באנגלית- קואוץ' ביידיש- קיבעצר "הניצחון לשחקנים, ההפסד למאמנים והפרחים לצה"ל" (ספר משלי עמוד קטש, כלומר 10) להרצאות, פודקאסטים ועוד: asist101@gmail.com

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. מת על פופ שמח בשביל הספארס.
    אחלה קבוצה נבנית שם.
    מקווה שפופ יפרוש בזמן לניהול, ויזמין את בקי לקחת את הקבוצה.

  2. תודה רבה, נחמד מאוד לקרוא על הספרס.
    ואסל לא רכז, הוא SG שנע ללא הפסקה, יוצר נתיבי מסירה, מניע כדור, ויכול ליצור לעצמו מצב זריקה בכל איזור במגרש.
    ביחד עם היד המעולה לשלוש, העלייה לחצי מרחק הבלתי עצירה (רק רשת ברוב המקרים), העובדה שלא מכריח כלום ומשחק בשטף וההגנה המעולה, הוא יהיה ה-SG הטוב בליגה בשנים הקרובות, כפי שכבר ציינתי (עונה שעברה כבר סימנתי אותו טופ 3).
    אין עוד SG עם יעילות כמו שלו שעושה הכל, ובשטף המשחק.
    אם היה משחק באחוזי שימוש כמו בוקר, היה משיג סטט' בהתאם.
    אבל הוא טוב מזה, ויעיל יותר לקבוצה.
    קלדון – אין לו יד נדירה לשלוש. הוא יפגע מדי פעם. המשחק שלו כוחני ובנוי על כניסות חזקות, שפעמים רבות הופכות לראש בקיר.
    הוא החוליה החלשה שלנו, כי הוא לוקח לאחרים זריקות שהיו טובות יותר.
    הוא כרגע ה"וטרן" אז די נותנים לו לעשות מה שבא לו.

    1. הדווין של הספרס אחלה שחקן, את דעתי אודותיו כתבתי אחרי הארכת החוזה, תגובה בשבחו ובשבחם של הסםרס.
      אבל,
      בוקר הוא עדיין לא.
      בוקר לא רק קולע יותר (הרבה יותר),
      הוא עושה את זה ביעילות גבוהה יותר (למרות רמת קושי גבוהה יותר, ולמרות usg גבוה יותר, נתון שבדרך כלל פוגע ביעילות),
      והוא בעיקר טוב בהרבה ביכולתו ליצור לעצמו מצבי קליעה וביכולתו להניע כדור.
      אבל 2.0,
      הוא עדיין צעיר,
      מציג גרף התקדמות מרשים,
      ויש לו את כל הנתונים לתת העונה קפיצה מרשימה.
      אז בהחלט יש מצב שבעוד שנה, שנתיים, הדיון של ההשוואה שלו לשוטינג גארדן הכח טוב בליגה (בוקר, אלא מי…) יתאר השוואה עם תוצאות צמודות יותר.

  3. אז כמה דברים:
    ההתלהבות מויקטור מובנת, אך מוגזמת. הוא עדיין פג. הוא הגיע לליגה שהוא עוד לא אפוי לגמרי (רק מה שמראה מה הפוטנציאל שלו). יהיו לו ערבים של בעיית עבירות, יהיו לו ימים של חושך מה- 3
    פופ צריך לאזן בין הרצון של הקהל לראות אותו ולבנות אותו בהיררכיה של הקבוצה לבין הצורך לשמור עליו בצמר גפן כדי שיתחזק עוד קצת, יוסיף מסה ויוריד את הסכנה לפציעה מסכנת קריירה (התשובה היא לא יותר מ- 25 דקות למשחק, 60 משחקים לעונה).
    אין עדיין שום תרגילים מסודרים איתו. הוא עדיין לא מוציא כדורים לקלעים, השיתוף פעולה עם קולינס עדיין בחיתולים והמיסמאצ'ים שהוא וסוהן (שושן בשבילכם) יכולים ליצור עדיין לא באים לידי ביטוי. ברגע שזה יקרה, זה יהיה ממש מפחיד.
    הספרס היא קבוצה חדשה לחלוטין ומשלמת על כך שכר לימוד. וואסל מחליף את קלדון כמנהיג של הקבוצה וה- go to guy והמעבר הזה לא פשוט (הוא אולי עלה לספרס בהפסד לדאלאס).
    שושן עדיין לא מביא את הפוטנציאל שלו ומלאכי מקבל פחות מדי דקות – לשניהם יש פוטנציאל לעונת פריצה.
    צדי אוסמן ודאגי מקדרומוט עוברים השבחה לקראת טרייד שצפוי במהלך העונה על חשבון הצעירים (מה שמעלה את השאלה מה אפשר להביא במקומם?)
    כרגע, הספרס היא קבוצה ששווה 30 נצחונות לעונה. ככל שהיא תתגבש יותר ותישאר בריאה, כך מס' הנצחונות יגדל (פוטנציאל ל- 35-40 ניצחונות) ומקום 10-11 במערב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט