פריוויו 2023/4: אינדיאנה פייסרס – המטרונום / Jefffoster10

הפריוויו הזה היה אמור להיות הרבה יותר שמח, צבעוני ונרגש לקראת העונה שבפתח. הימים שעברנו ואנחנו עדיין עוברים פשוט לא מאפשרים זאת. באופן אישי אני מרגיש ריקנות מבפנים וחסר עניין בכל דבר שהוא לא מבזק חדשות, ועדיין – האתר הוא פיסת אסקפיזם, כל אחד מהקוראים, המגיבים, והכותבים תורם את חלקו לכך, וכך גם אני. אני מקווה לימים שקטים יותר, ושהאסונות והשכול ירחקו מכם כמו שבאדי הילד מתרחק מחוזה חדש.

מערכה ראשונה – העונה שחלפה
מאזן 35-47, מקום 13 במזרח
אני דווקא רוצה להתחיל בקיץ האחרון, עת קיבל טייריס האליברטון (להלן: האלי) חוזה של 260 מיליון דולר ל-5 עונות. הרבה ביקורת קיבל החוזה הזה, אך כשמסתכלים על העונה שעברה, החוזה הזה מתחיל להיראות אחרת. את העונה הקודמת של הפייסרס אפשר לחלק לשני חלקים – עד הפציעה של האלי, וממנה. מאזן חיובי 23-18 ב-41 המשחקים הראשונים של העונה טרום הפציעה, מאזן 12-29 ב-41 המשחקים המסיימים של העונה, לאחריה. שיחק בסה"כ 56 משחקים, בהם הפייסרס היו במאזן 28-28, בלעדיו – 9:17. עד הפציעה הפייסרס היו מההפתעות הנעימות של העונה, אך גם לאחר שהאלי חזר הוא והקבוצה לא הצליחו לחזור לעצמם.

התקפית, הקבוצה עבדה לא רע – 116.3 נק' למשחק, שישית באסיסטים (האלי עם 10.4 למשחק), שביעית בשלשות שנזרקו ומקום 11 באלו שנקלעו (ב-36.7%) – מספרים לא יוצאי דופן, אבל לא רעים. הבעיה הייתה בהגנה, שהייתה מחרידה – ספיגה של 119.5 נק' למשחק (מקום 29 בליגה), מקום אחרון בליגה במספר ריבאונד ההתקפה שהיא אפשרה ליריבה ואחוזים גבוהים שהקבוצה איפשרה ליריבותיה מכל טווח. המאזן מיקם את הפייסרס שביעית מהסוף בליגה, וזה בדיוק המקום שבו היא בחרה בלוטרי, פעם שנייה ברציפות בעשירייה הראשונה אחרי 32 שנים ללא בחירה חד ספרתית.

מערכה שנייה – דראפט
הגיעו – ג'אריס ווקר (בחירה 8), בן שפרד (בחירה 26), אייזיאה וונג (בחירה 55)
ערב הדראפט, הפייסרס אחזו גם בבחירות 29 ו-32, אך הן הועברו לדנבר תמורת הבחירה -40 ובחירת סיבוב ראשון בעונה הבאה, והבחירה ה-40 עברה ללייקרס תמורת הבחירה ה-47 וכסף. בבחירה ה-47 נבחר מוג'ב קינג, שהלך דוך אל הג'י ליג. למה כל זה? לא לבחור 5 שחקנים בדראפט כי אין מקום בסגל, ובהיבט הזה העסקה עם דנבר הייתה טובה, אנחנו אוהבים לעשות עסקים עם קונטנדריות (עוד על כך בהמשך).

אבל רגע, אמרת בחירה 7, איך ווקר נבחר 8? טרייד עם וושינגטון על בילאל קוליבאלי מיד לאחר הבחירה. ווקר היה השחקן שפריצ'ארד רצה, פאוור-פורוורד אתלט, חזק וחסון שיחזק את סלט האיטריות שנקרא הקו הקדמי של הפייסרס, ושבהתקפה יסיים ליד הטבעת התקפות שיתחיל האלי. שפרד הוא הפתעה, גם ג'ון גזלה שלנו לא כלל אותו במוקים. מדובר בשוטינג גארד גבוה (6'6) עם מוטת ידיים ארוכה (8'6), שהגיע ממכללה קטנה (בלמונט, שהוציאה בסה"כ שני שחקנים לדראפט בכל השנים – ג'ו גיינס ב-1972 ודילן ווינדלר ב-2019), שם הצטיין בעיקר בקליעה מ-3. בקיצור – מעין קליי תומפסון לעניים. וונג הוא גארד שחתום על חוזה דו כיווני.

מערכה שלישית – קיץ

עזבו – כריס דוארטה (טרייד לסקרמנטו), גוגה ביטאדזה (נחתך במהלך העונה), אושיי בריסט (חופשי לבוסטון), ג'יימס ג'ונסון, טרוולין קווין המשיך במסעותיו וג'ורג' היל שוחרר רק כדי לחזור בדד-ליין תמורת בחירת סיבוב שני.

הגיעו (מלבד הדראפט) – ברוס בראון (חופשי מהנאגטס), אובי טופין (טרייד מהניקס), אוסקר צ'יבווה (לא נבחר בדראפט, חוזה דו כיווני).

כאמור, באינדיאנה אוהבים לעשות עסקים עם קונטנדריות, וההפתעה היא שסקרמנטו היא אחת מהן.

חלון ההעברות חידד שתי נקודות – הנקודה הראשונה היא שאינדיאנה בוחרת גרוע מאוד בסיבוב הראשון של הדראפט בבחירה מתחת ל-10, עם השחרורים של ביטאדזה ודוארטה (ובכלל, למעט טרנר, אין אף בחירת דראפט של הקבוצה בסגל, עם ניסיון בקבוצה של יותר משנה). הנקודה השנייה היא שבפייסרס אוהבים מאוד את דראפט 2020, דראפט בו לא בחרו בסיבוב הראשון. עם ההבאה של טופין, ברוסטר ישנם חמישה שחקנים שנבחרו בלוטרי בדראפט זה – טופין (מקום 8), ג'יילן סמית' (מקום 10), האלי (מקום 12), ארון נייסמית' (מקום 14) וג'ורדן נווארה (מקום 45). אונייקה אוקונוגוו, פטריק וויליאמס וג'יימס ווייסמן – שמים עליכם עין.

מערכה רביעית – סגל (טבלת עומק לפי עמדות)

123
פוינט גארדטייריס האליברטוןאנדרו נמבהארדטי ג'יי מקונל
שוטינג גארדבן מאת'וריןבן שפרדבאדי הילד (כרגע)
סמול פורוורדברוס בראוןאובי טופיןג'ורדן נווארה
פאוור פורוורדג'אריס ווקרארון נייסמית'ג'יילן סמית'
סנטרמיילס טרנראייזיאה ג'קסוןדניאל תייס

חוזים דו כיווניים: קנדל בראון, אייזיאה וונג, אוסקר צ'יבווה

מאמן ראשי: ריק קרלייל, עונה שלישית בקבוצה בקדנציה השנייה, עונה 23 כמאמן ראשי. עוזרים: לויד פירס וג'ים בוילן, שניים שהיו מאמנים ראשיים בעצמם. צוות ותיק ומנוסה מאוד.

מתוך זה, החמישייה בפתיחת העונה ככל הנראה תיראה כך – האלי, מאת'ורין, בראון, טופין, טרנר. הסיבה ככל הנראה היא ניסיון, וכמו שמאת'ורין בושל על הספסל עונה שעברה ועלה מאחורי באדי הילד, כך ככל הנראה לא ירצו לתת לווקר את עמדת הפאוור פורוורד הפותח, ואובי טופין יאייש את המקום בחמישייה, שהיה בעונה שעברה שייך לחברו לכיתת הדראפט, ארון נייסמית', לפחות עד שווקר יהיה מוכן. ברוס בראון הגיע לאייש את משבצת הסמול פורוורד הפותח, משרה שהאחרון שאייש אותה כראוי היה זה שאין לנקוב בשמו, שנחנק כעת במדי הלוזרית מ-LA. בסך הכל מדובר בסגל צעיר מאוד – מקונל, בראון, הילד, טרנר ות'ייס הם היחידים בעלי ותק של מעל שלוש עונות בליגה – אתלט ומהיר אך עם קליעה חשודה ומחסור חמור בבשר.

חוזים בולטים

ברוס בראון גזר את הקופון שלו מהאליפות עם דנבר, ויקבל 45 מיליון דולר לשנתיים הקרובות, השנה השנייה אופציית קבוצה.

מיילס טרנר חתם על החוזה החדש בעונה שעברה, ויקבל בשתי העונות הקרובות 40 מיליון דולר, מה שהופך אותו לחוזה סחיר ביותר, לאור סט היכולות שמביא למגרש (ולחשוב שתמכתי בטרייד שלו תמורת ג'יימס ווייסמן).

על החוזה של האלי כבר דיברנו, ועל החוזים של טופין ונייסמית' ידברו בהמשך העונה או בסופה.

החוזה המדובר ביותר כעת הוא של באדי הילד. נכון לכתיבת שורות אלו הגארד הבהאמי טרם עבר בטרייד או האריך חוזה, והוא ירוויח 19 מיליון דולר לעונה הקרובה, מה שהופך אותו לנכס סחיר לקבוצות שרוצות לפנות מקום תחת התקרה או משלים שכר לטרנר בחבילה עבור כוכב. אני לא רואה אותו משחק בפייסרס מעבר לעונה הנוכחית.

מערכה 5 – העתיד

אופטימי: האלי בריא, טרנר בריא ושמח, מאת'ורין מפתח קליעה אמינה שמקשה ציפוף ההגנה מול החדירות שלו, טופין פורש כנפיו לאחר שהשתחרר מעול התיבודו ו-ווקר עושה הגנה בשביל כולם. הפייסרס התוססים מכים את התחזיות, מסיימים במאזן 46-36 ובמקום ה-6 במזרח, ומפתיעים ועולים לסיבוב השני בדרך להדחה מול בוסטון הפיינליסטית (שתפסיד בגמר לדנבר). Eat this, Paul George.

אופטימי מוגזם: האלי משחק ומחייך כמו מג'יק, טרנר מגלה את האולג'ואן שבו בהגנה, ווקר מגלה את הבארקלי שבו בהתקפה, שחקני המשנה קולעים בצרורות, האטריות מוסיפות בשר ונועלות את הצבע, ת'ייס והילד (ובחירות דראפט כי בלעדיהן אי אפשר) עוברים בדד ליין לאוקלהומה תמורת דורט וגידי, והחבורה האינטלגנטית הזו רוקדת את דרכה לגמר רק כדי להפסיד לסקרמנטו ב-7 משחקים, וכולם שמחים קצת בלב בשביל סאבוניס (ודוארטה).

פסימי: האלי לא מצליח להישאר בריא יותר מ-50 משחקים, טרנר לא יותר מ-40, ווקר מתגלה כבוסרי מאוד, מאת'ורין ושחקני המשנה גורמים לטבעות לבכות, הילד מקבל הארכת חוזה של 100 מיל' ל-4 עונות. 35 ניצחונות, שמספיקים הפעם למקום ה-12 במזרח ולמקום דומה בלוטרי, בוסטון זוכה באליפות.

פסימי מוגזם: הקבוצה משחקת לא רע, אך התחרות על הקהל מול כדורסל המכללות וכדורסל התיכונים גורמת לשיבוש הדעת אצל הרב סיימון, שדורש מפריצ'ארד לנצח עכשיו, ורצוי בסטייל שמוכר גופיות. "תגיש לי את החשבון", צורח סיימון, החסכן בדרך כלל, ופריצ'ארד מעביר את האלי לפיניקס בתמורה לבראדלי ביל. "מי זה הלבנבן הזה שנראה כמו פקיד שומה? שילך מכאן, אני רוצה כוכבים", ופריצ'ארד מעביר את טי ג'יי מקונל לקליפרס תמורת ראסל ווסטברוק. הפייסרס מנצחים 38 משחקים, כאשר ביל ו-ווסטברוק מתחלקים שווה בשווה ב-76 זריקות לערב, רובן מחצי מרחק, ומובילים את הקבוצה למקום ל-35 ניצחונות, שבחסות שארלוט, אורלנדו, שיקגו ו-וושינגטון, מספיקות למקום ה-11 במזרח וה-13 בדראפט. סיימון המרוצה סוגר הארכת חוזה ל-ווסטברוק, קרלייל אומר שלא בשביל השיט הזה הוא חזר, עוזב ובנעליו נכנס ג'ים אובריאן. פול ג'ורג' זוכה ב-MVP לאחר עונה בה סחף את הקליפרס למקום הראשון במערב, אך גם הוא לא יכול היה לאלופה הנכנסת, הלוס אנג'לס לייקרס.

ריאלי: ווקר הוא חתיכה שהייתה חסרה מאוד בפאזל של הפייסרס, בוסרי מאוד אך ישלים נהדר חמישייה טובה וספסל עמוק. עם זאת, הקבוצה הזו תלך לאן שהאלי יוביל אותה, מאת'ורין ו-ווקר אמורים להיות הסגנים שלו. 40 ניצחונות, מקום 9 במזרח, עלייה לפלייאוף והפסד בסוויפ ג'נטלמני לפיינליסטית מילווקי, שתפסיד בגמר לדנבר.

אנטאצ'בל

לפוסט הזה יש 21 תגובות

    1. לדעתי – וושינגטון, שארלוט, אורלנדו (כישרון בלי סדר), דטרויט (כישרון בוסרי), שיקגו וטורונטו חלשות ממנה, לכן הגעתי למקום 9. אני כן חושב שנעשה את הפלייאין ואכן לעבור אותו זו יותר משאלת לב של אוהד שלוקה בהערכת יתר (קלה) למה שנמצא אצלו ביד.

  1. מסכים עם הריאלי, קבוצה חביבה עם עתיד נחמד אבל התקרה יחסית ברורה והבניה עוד לא נגמרה. לקבוצות במצב הזה צריך להיות עוד ערמה של בחירות דראפט עתידיות והפייסרס לא לגמרי שם. מה שמוביל לשאלת הבאדי הילד, מה הוא עדיין עושה שם, ואיך מתרגמים את הערך שוק שלו – חוזה נוח, אבל כזה שמסתיים בשנה הבאה – לבחירות.

    1. לאו דווקא בחירות, יכול להיות שהחוזה שלו יותר טוב כמשלים שכר לעסקה עם קבוצה אחרת תמורת שחקן צעיר בקבוצה שיותר מתקדמת בבנייה שלה מהפייסרס – נניח מישהו מהצעירים של ממפיס לדוגמה, כשהילד יושב שם טוב כסקורר מהספסל שמשפר את הקליעה.

      1. היתרון , והחיסרון, בבחירות זה שלך תדע אולי תדוג שם איזו מציאה, והם צריכים עוד שחקן עם פוטנציאל גבוה מאוד בשביל לבנות שם משהו רציני. אחרת זה יראה כמו הניקס או גג פילי ומה עשינו כאן. בהרכבים של קבוצות אחרות כבר די ברור מה אתה מקבל.

  2. חגי "התותח" ניסני

    תודה חבר.
    מת על האלי ומרטתי שערות כשההוקס בחרו את אוקונגוו ולא אותו
    ואם כבר מריטות אז כל מי שהגבות לו מתרוממות על החוזה של האלי צריך למרוט לו אותם. בהינתן בריאות זה מקס קל

  3. סכין בגב האומה

    יופי של סיקור לקבוצה שתכלס לא מגיע לה סיקור כזה…

    ארגון חביב ויש סופרסטארים פחות טובים להיתקע איתם, אבל כמו שציינת הם בוחרים לא טוב בדראפט וזה אקוטי לקבוצת שוק קטן בשביל לחשוב להגיע למשהו

  4. תודה רבה על הפריוויו.
    קבוצה מרעננת ומלהיבה.
    תגיע לפלייאוף, אך כנראה שלא תעבור סיבוב.
    לפחות תצבור נסיון חשוב.

  5. אכן כייף לברוח לכאן, אמרתי לעצמי לא נכנס הערב לאתר חדשות

    פרוויו מעניין
    לא, נו, אופטימי מידי מידייי סקרמנטו לא תגיע לגמר 🙂

  6. אחלה פריוויו. מסכים עם התרחיש הריאלי, אם וכאשר יגיעו לפלייאוף…יעופו בסיבוב הראשון…

    עם זאת אני צופה שנראה רצף נצחונות או לפחות תנופה כלשהיא של אינדיאנה במהלך השנה שבו היא תהא מדוברת ולוהטת…אך זה לא יחזיק מעמד להרבה זמן.

    תודה ג'ף!

  7. אחלה פריוויו. לכל המעוניינים אני כיביתי את הטלויזיה שוב. טחינת מים בלתי פוסקת.. זהו אני פה קצת.
    אני חושב שזו קבוצה מלהיבה. אני שמח שבאדי הילד פינה את המשבצת למתורן שאותו אימצתי כבר במוק של 2022 ואני מבסוט עליו. הייתי מאוד מופתע מהקבוצה הזאת בשנה שעברה בריצה שעשו בהתחלה עד שהאלי נפצע. הוא שחקן מעולה. החוזה שלו מוצדק. יהיה מעניין לראות אותם השנה יכול להיות שיפרצו. אם לא יהיו פציעות משמעותיות לדעתי הם שווים מקום בשמונה הראשונות במזרח. קבוצה קצת חידתית. נראה.

  8. כל עונה יש קבוצה מפתיעה. שנה שעברה הייתה זו הקונדיטוריה של סקרמנטו. אני מעריך שהשנה תהיה זו אינדיאנה. יש לה סגל חכם ומפתיע. יש לה צוות אימון מעולה. ריק קרלייל הוא אחד המאמנים עם יכולת ההתאמה תוך כדי משחק מהטובות בליגה. יש להם שיטת משחק מהירה במגרש פתוח. האלי, בראון וטופין היו שלושת השחקנים עם היעילות הגבוהה ביותר במגרש פתוח. שיטת ההתקפה היא של משחק רנדומאלי וקריאת מה ההגנה נותנת. זה קשה יותר לצפות כשאין הרבה תרגילים מוכנים. השילוב של האלי ומאתורין בהתקפה יכול להשלים באופן מעניין, ואם בנדיקט יקלע באחוזים סבירים מבחוץ, יהיה קשה לעצור אותו. אנרו נמבהארד מוכר כרוקי שקלע שלשת נצחון מול לברון באל איי וניצח כמעט לבדו בגולדן סטייט שבוע אחר כך. החתיכות בפאזל יכולות להתחבר אך נקודת התורפה היא ההגנה. הם בונים על בראון, טרנר, ניסמית (עוד שחקן מפתיע), ווקר ונמבהארד להוביל את ההגנה. אם הכל יתחבר הם יכולים לעבור גם את טורונטו, שיקאגו, ואפילו אטלנטה וברוקלין ולהגיע למקום 6 היישר לפליי אוף. שם כנראה יפסידו לניו יורק ויזכירו לנו את הימים הגדולים של רג'י נגד ספייק לי.

כתיבת תגובה