מייקל ג'ורדן יצר את קבוצת "אגדות מדרגות אגדות"
מייקל – שלום לכל חברי הצוות. כמו כל קיץ גם השנה אנחנו מארגנים פרויקט מיוחד, והפעם – אגדות מדרגות אגדות הופס. הפורמט די פשוט – כל אגדה בוחרת את אגדת ההופס המועדפת עליה ומסבירה את הבחירה. עכשיו חגים והכל, אז לא צריך פוסט שלם, ונדלג על הסטטיסטיקה של hoops.reference.com – רק פסקה או שתיים עם הטיעונים המרכזיים
מייקל – אני כמובן בחרתי את מנחם 😊 אז ככה…
לברון ג'יימס – נו ברור שתבחר את מנחם, אתה תמיד בוחר את הדרך הכי קלה – יוטה, כאילו!
מייקל – יופי ילד, ידעתי שתקפוץ, בטח תיכף תסביר לי שיוטה בכלל לא קלעו שלשות…
לברון – ….?, איזו מין תחרות זו בכלל? כמה שלשות הם קלעו?
מייקל – חחחח, ידעתי 😊
לברון – סעמק, נקטע לי באמצע…
לברון – …אבל ברצינות, 21.7% משלוש בפיינלז של 98'? איך אפשר בכלל להשוות את זה לגולדן סטייט? אני באמת לא מבין. נכון, הייתי רק בן 14, אבל אני זוכר שראיתי כל משחק, אמא העירה אותי לפנות בוקר כדי לצפות…
מייקל – איזה לפנות בוקר, איזה? גדלת באוהיו, לא במזרח התיכון, אצלך היה ערב ולא לפנות בוקר, מה יהיה עם הקשקושים האלה?
לברון – עזוב, בחייך, תודה שאתה פשוט אוהב את מנחם מאז שהוא הקסים את אמא שלך כשישב בשולחן שלה באירוע ההוא בניינטיז!
מייקל – טוב, אתה תמשיך לקשקש, ואני אסביר "למה מנחם", והאמת שזו אחת המשימות הקלות שלקחתי על עצמי
לברון –😡
מייקל – אז ככה. נתחיל בהתחלה – מנחם כותב על הליגה מאז 1961, בעוד שרוב אנשי הופס משתתפים בחגיגה רק מאז האייטיז והלאה. נראה לי מיותר להסביר את ההבדל, לא רק הכמותי, אלא גם בפרספקטיבה, בינו לבין כל אחד אחר
לברון – עזוב גיסנו, כל מה שהיה לפני האינטרנט לא נחשב בכלל, המספרים ברשת גבוהים הרבה יותר – מספר צפיות בדף, מספר צופים "יוניקים", מספר תגובות של שמעון, איך אפשר בכלל להשוות?
מייקל, מגחך – אז זהו חביבי, שההפך הוא הנכון, היום יש המון אתרים, בארץ ובחו"ל, בעברית ובאנגלית, וכל אחד יכול לקרוא מה שהוא רוצה איפה שהוא רוצה. אבל אז? היו שניים שלושה עיתונים, כולם, כולל כולם, קראו אותם, וכולם, כולל כולם, קראו את מנחם לס מיו.אס. אני מדבר איתך על מיליונים כל סופשבוע, אתה מבין אותי? אז באמת, כמו שנודניק אחד אמר פעם "איך אפשר בכלל להשוות?"
לברון – 😡
מייקל – וכמו שאמרתי זה לא רק המספרים אלא גם הפרספקטיבה. מי בהופס יודע להגיד משהו ברצינות על ביל ראסל והסלטיקס המיתולוגיים? על ג'רי ווסט או על פאקן ווילט צ'מברליין?
לברון – בדיוק, ווילט צ'מברליין, הוא יותר טוב מקארים לדעתי, אני באמת לא מבין למה מדרגים את קארים כל כך גבוה ברשימות
מייקל – לא רק, אבל גם, בגלל שיא הנקודות שלו, לא?
לברון – או, נאו יו אר טוקינג! אז רציתי לספר לכולם שהשיא שלו נשבר
מייקל – וואלה? על ידי מי? תוכל לשתף אותנו?
לברון – יהללך זר ולא פיך
מייקל – סליחה?
לברון – אין הנחתום מעיד על עיסתו
מייקל – אבל אתה לא נחתום
לברון – הממ… דווקא בקורונה, כמו כולם, אתה יודע, הייתי תקוע בבית…לשכנה הייתה מחמצת… דבר הוביל לדבר… בקיצור – אפיתי שלוש לחמניות, בעצם ארבע, כן ארבע.
מייקל – לא רע, לא רע בכלל. אני אפיתי שש.
לברון – 😡
מייקל – בקיצור, אין לך, וכמעט לאף אחד אחר, שמץ של מושג אמיתי על ווילט צ'מברליין, וזה בסדר גמור, אבל אי אפשר להתעלם מכך שמנחם ראיין את ווילט, בעצמו, אחד על אחד, עוד לפני שבן אנוש דרך על הירח. חתיכת פרספקטיבה, אה?
לברון – 😡
מייקל – אבל זה לא רק הזמן, זו גם היוזמה. אתה מבין שכל הכתיבה הממשית על הנ.ב.א בעברית התחילה מיוזמה פרטית של סטודנט לביו-מכניקה בן 24? מי, בעולם הזה, "מחליט" לכתוב על הליגה, שולח את הטור בדואר, בלי לדבר עם אף אחד, ופשוט יוצר מציאות?
לברון – אני למשל! "ההחלטה" למשל! אני החלטתי לעבור למיאמי ולזכות באליפויות ואכן כך היה!
מייקל – בכמה אליפויות "החלטת" לזכות?
לברון – הממ… לא זוכר בדיוק כרגע
מייקל – לא ארבע, לא חמש…
לברון – 😡
מייקל – אז זה בדיוק העניין חביבי, אנשים מתכננים תוכניות גדולות, ואז העניינים מסתבכים, כל מיני אתגרים חדשים צצים, ואז התוכניות לא מתממשות. כדי להצליח באופן מתמשך בחיים האלה אתה צריך להיות מסוגל להמציא את עצמך מחדש ולהתאים את עצמך לרוח הזמן, לצרכי הלקוח, לאופנות החולפות, ובד בבד לשמור על הקול הייחודי שלך, שאין לטעות בו או לבלבל אותו עם מישהו אחר. מנחם עשה את זה לאורך כל הדרך מהעיתונות הכתובה בכתבות עומק ששלח בדואר, דרך סיקורי צבע ששלח באי-מייל, ועד היום כשהוא מפרסם את המעורב שלו באתר אינטרנט. אין מחסום טכנולוגי שמסוגל לעצור את אהבתו של מנחם לליגה!
לברון – 😡
מייקל – וכל זה, שהכתיבה בכלל לא הייתה ה-day job שלו, הרי הבחור שימש כפרופסור באוניברסיטה, והכתיבה הייתה קריירה משנית עבורו
לברון – נו בסדר, גם אצלי הכדורסל זה דבר משני, אני בעיקר עסוק בלקדם את עצמי ולעשות כסף!
מייקל – סליחה?!?!?
לברון – לא משנה, התבלבלתי, תמשיך נו, לפני שאנשים יקלטו, תמשיך כבר
מייקל – ודבר אחרון, זה משהו שמאפיין חלק מהגדולים באמת, ואני מגדיר אותו כגאונות מתפרצת, כלומר שהאיש נמצא באיזה "זון", פועל כמעט ללא מחשבה, כאילו "כוח אחר" פועל מתוכו, ולאף אחד אין מושג לאן זה הולך ואיך זה יגמר. מראדונה היה כזה, ג'ינובילי היה כזה, וגם מנחם הוא כזה – ברגע שמנחם נכנס לזון אין שום אפשרות לעצור אותו, זה יכול להגיע גם ל-3000 מילה. אגדה
לברון – סיימת? אפשר כבר להגיד משהו?
מייקל – כן. לך על זה, אפרופו גיל 14 והכל, אתה בוודאי לוקח את רועי, נכון?
לברון – ברור שאני לוקח את רועי, וזו גם הבחירה הנכונה. 77% מהדברים שרועי כתב בפריוויוז אכן התקיימו בסופו של דבר. יתרה מזו, בפלייאוף הוא עלה ל-81%, ובסדרות הגמר הוא צדק ב-87% אחוז מהמקרים. מ.ש.ל
מייקל – אמרנו בלי סטטיסטיקות, אבל בסדר, מילד בן 14 אני לא מצפה להתאפק יותר מדי. עוד משהו להוסיף?
לברון – עוד טבעת או שתיים, זה ממש קריטי, אבל הדייויס הזה שביר כמו צלוחית חרסינה, לא לכולם יש אפשרות לשחק עם דניס רודמן….
מייקל – חחחח, גדול אתה… התכוונתי עוד משהו להוסיף על אגדות הופס
לברון – אה, כן. עם כל כמה שאני אוהב את מנחם, שגר פחות מחצי שעה ממני כששיחקתי במיאמי, המשחק השתנה – רק מעטים קוראים היום 3000 מילה, והיתרון התחרותי הוא מהירות הפרסום. רועי מפרסם חם מהתנור עוד לפני שהדברים קורים. אגדה.
מייקל – עוד משהו?
לברון – כן, זו לא חוכמה להתחיל את הקריירה שלך כשאתה בן 24 או משהו. החכמה היא להיות דומיננטי בגיל מוקדם. אני נבחרתי מקום ראשון בדראפט מיד אחרי התיכון, בלי קולג' או כלום, ובכל זאת נבחרתי לרוקי העונה והכל. אתה חושב שהיית מסתדר עם לארי ומג'יק בגיל 18, בשנת 80'?
מייקל – אתה מתכוון לומר שהיו לך ארבע שנים נוספות להתפתח בליגה בזמן שאני בזבזתי את הזמן בצפון קרוליינה? שהיו לך עוד ארבע שנים לצבור הישגים לרקורד בנ.ב.א? שהגעת לליגה עם פחות מיילאג' ממני, מקארים, ומכל אחד אחר מהגדולים?
לברון – למה אתה מציג את זה ככה?
מייקל – כי זה נכון, זה למה, אבל עזוב, שוב אתה מדבר על עצמך במקום לדבר על רועי
לברון – טוב נו, אז נחזור לרועי – הבחור התחיל לכתוב בגיל 9, שזה פשוט לא יאמן, ומונה לסגן עורך האתר. כמה אנשים מצליחים לפרוח בגיל מוקדם כל כך? וויליאם רואן המילטון, מתמטיקאי אירי שדיבר לטינית, יוונית ועברית בגיל 5, ומוצרט שכתב את הסימפוניה הראשונה שלו בגיל 8. אחרי רועי ברשימה ממוקמים – בובי פישר, שזכה באליפות העולם בשחמט בגיל 14, פיקאסו שהציג לראשונה במוזיאון בגיל 15, ובספורט רק פלה, שזכה בגביע העולמי בגיל 18 ב-58', ואני, כמובן, רוקי העונה, בערך באותו גיל. מ.ש.ל
מייקל – נו, ומי היה הראשון שזיהה את הכישרון של רועי, טוב נו, אולי השני, אחרי ההורים שלו? מנחם כמובן. ומי בוחר ילד בן 9 להיות סגן עורך האתר? רק אחד יחיד ומיוחד – מנחם. או כמו שאתה אוהב לכתוב – מ.ש.ל
לברון – 😡
טים דאנקן – באמת סליחה שאני מפריע כאן לשתי עיזות פזיזות וואנאבי-זות, אבל אתן לא היחידות בקבוצה, בסדר? קשקושים בתקשורת מועילים לחשבון הבנק ול"מקום בספרי ההיסטוריה", אבל התכנסנו אנו, חברי מועצת העם, לדבר על הדבר עצמו, על כדורסל – משחקים, נקודות, מהלכים, הישגים – ולא על כל המסביב, בסדר?
לברון – 😡
מייקל – הופה, תראו מי בא, הבחור מהקריביים… שלום שלום. אבל האמת שאני מחזיק ממך, אפילו אמרתי את זה בפומבי
טימי – חן חן
מייקל – אבל לא להגזים, כן? גם חסמתי אותך כשהייתי צריך
טימי – ומה קרה אחרי שחסמת אותי? רוצה לספר?
מייקל – לא זוכר בחיי, פשוט נשמט מזיכרוני…
טימי – אז תרשה לי להזכיר לך ולכולם כאן
מייקל – לא רואים כל כך טוב, או ששוב יש לי בעיה בעיניים? בכל מקרה, במי בחרת?
טימי – נו באמת, אני מתפלא עליכם שאני בכלל צריך לציין את השם המפורש, הרי זה ברור לכל בר דעת שאין, ולא יכולה להיות, בחירה שאינה עמיחי. כולם מקשקשים, ומדברים, ומעלים ומורידים, אבל בסוף באתר צריך לדבר על כדורסל, יום אחרי יום, לילה אחרי לילה, בלי אבל ובלי חבל, בלי לואד מנג'מנט ובלי עניינים, ומי שעושה את זה, בהתמדה ובשקט, יום אחרי יום, לילה אחרי לילה, הוא הבחירה שלי – עמיחי קטן
לברון – 😡
מג'יק ג'ונסון – אתם חמודים אתם, בחיי, אבל הבחירות שלכם ממש מצחיקות אותי
טימי – שתף אותנו, מתוק, בבחירה שלך
מג'יק – מתפלא עליכם, באמת, שאני בכלל צריך לציין את השם המפורש, הרי זה ברור לכל בר דעת שאין, ולא יכולה להיות, בחירה שאינה מומי החציל
טימי – חחחחחח, באמת בדיחה טובה. תיכף גם תגיד לי MBK
מג'יק – חחחחחח עליך… ברור שאני לא אגיד MBK, שהוא כולה בדיחה לא מצחיקה כאלטר-אגו של מומי, כי אני מעדיף את המקור על החיקוי, אבל אתה כמובן לא מבין את הבדיחה – אם רק היה לך חוש הומור, אולי מישהו היה סופר אותך ברשימת הגדולים מכולם, אבל אין לך, אז לא
טימי – חחחחחח, כל מי שמבין משהו מכניס אותי בעשיריה, ומי שממש מבין מכניס אותי לפחות 6-8, והאמת שאם הייתי עושה יותר רעש אז אפשר היה לטעון שהגעתי להישגים לא פחותים משלך יא ליצן, ובשוק קטן, ובלי קארים וג'יימס וורת'י בקבוצה שלי, אבל נעזוב את זה כי אני לא בקטע של רעש, אז רק אציין שדווקא יש לי חוש הומור
לברון – 😡
מג'יק – 😡
קארים – מישהו נקב בשמי?
מייקל – הופה, תראו מי בא, הבחור מ-UCLA… שלום שלום
קארים – הו, כמה נוח, להסיט את תשומת הלב מההישגים שלי בליגה להישגים שלי בקולג', חס וחלילה שאני לא אאיים על מעמדו של מישהו, אבל בסדר, רק אציין שהשוואה למישהו אחר, מצפון קרוליינה, לא חשוב מי כרגע, תוכיח שלו דווקא אין הישגים כאלה בקולג'
מייקל – אתה בוודאי מדבר על סטף, הלא כן?
קארים – עזוב אותי ילד, באמת, אני לא לוקח חלק בשטויות שלכם, פשוט לא מעניין אותי.
לברון – כמו הזקנים מהחבובות אתם, מתקוטטים כל הזמן, אבל בסדר, נעזוב אותך מר ג'אבאר, ואפילו לא נציין את שיא הנקודות שלך, שנשבר 😊… רק תגיד לנו – מי הבחירה שלך?
קארים – נו באמת, אני מתפלא עליכם שאני בכלל צריך לציין את השם המפורש, הרי זה ברור לכל בר דעת שאין, ולא יכולה להיות, בחירה שאינה גיא רוזן.
לברון – המממ… הוא דווקא מפרגן לי לפרקים… זורם איתך, קארים, זורם איתך.
מייקל – קארים, התרצה לחלוק איתנו את הסיבות, הגורמים, והשיקולים העומדים בבסיס בחירתך זו?
קארים – מה יש להסביר כאן? הרצינות, העמקנות, החדות, היושר, והסטאטים הממוקדים הנשלפים בדיוק ברגע הנכון, כל אלה מעידים כאלף עדים על נכונות הבחירה.
לברון – המממ… לאיזה סטאטים אתה מתכוון?
קארים – 79% מהתגובות של גיא מפנצ'רות פנטזיות ורעיונות עיוועים של גולשים אחרים באתר, סבבה?
לברון – הממ, מה עוד?
קארים – יחס אמת למילה הגבוה באתר – במקום לקרוא נאומים של אחרים אתה מקבל את כל מה שצריך וחשוב להבין, ובתמצית, סבבה?
מייקל – הממ, מה עוד?
קארים – הלונגביטי, למשל? הבחור עוקב אחרי כדורסל מאז שנות ה-80, מסוגל לתאר בבהירות כל מה שקרה מאז דראזן נגד הפועל, דרך בארקלי נגד הבולס, ועד בוקר נגד דנבר, סבבה?
לברון – מי זה דראזן?
מייקל – איזה גארד מניו ג'רזי, עזוב, אבל… מי זה בארקלי?
קארים – בדיוק, נו, בדיוק על זה אני מדבר. ילדים כולכם.
פטריק יואינג – עזוב קארים, זה לא רק עניין של גיל, זה גם עניין של עמדה. סנטרים, וזה מוכח מדעית, בוגרים יותר מכל המעופפים הקטנים האלה.
מייקל – הופה, תראו מי בא, הבחור מניו יורק… שלום שלום
לברון – למי קראת מעופף קטן?
יואינג – לך
מייקל – חברים, די, גם ילדים נכנסים לאתר… תסביר בבקשה פטריק, מי הבחירה שלך?
פטריק – נו באמת, אני מתפלא עליכם שאני בכלל צריך לציין את השם המפורש, הרי זה ברור לכל בר דעת שאין, ולא יכולה להיות, בחירה שאינה דובי עופר.
מייקל – למה דובי?
פטריק – מייקל ישאל "למה דובי?" בעוד 3…2…1…
מייקל – חחחחח פטריק, שוב ניצחתי אותך 😉
פטריק – סעמק… בכל מקרה – הווקאביולרי, הנימה, ההומור, הרגישות, רוחב היריעה, השיתוף, כל האנצ'ילדה – רק דובי עופר.
טימי – תזכיר לי, דובי זה ההוא שהתבאס ב-99'?
דובי – פאק יו
טימי – פאק מי… לא ידעתי שהוא בקבוצה, בחיי…
מייקל ג'ורדן הסיר את דובי עופר
טימי – תודה מייקל
יואינג – פאק יו
טימי – תודה פטריק
מייקל ג'ורדן הסיר את פטריק יואינג
טימי – תודה מייקל
סטיב נאש – גמרתם לריב? אפשר להכניס קצת הגיון בשיגעון הזה?
מייקל – הופה, תראו מי בא, עוד אחד בלי טבעת… שלום שלום, ספר לי, יינגל'ה, מי הבחירה שלך?
נאש – נו באמת, אני מתפלא עליכם שאני בכלל צריך לציין את השם המפורש, הרי זה ברור לכל בר דעת שאין, ולא יכולה להיות, בחירה שאינה עידו גילרי.
מייקל – נכון
לברון – מסכים
טימי – חיובי
קארים – בהחלט
נאש – סליחה? מה קורה לכם? מעולם לא הסכימו רבים כל כך מהר כל כך… מה הולך פה?
מג'יק – הם מפחדים להסתבך בוויכוח עם גילרי ולספוג את ההרעשה האינטלקטואלית והסטטיסטית הכרוכה בכך.
נאש – וואלה? מבין אותם. ואתה לא מפחד?
מג'יק – סטיב, רק תזכורת, אתה מדבר עם אדם שחלה באיידס כתוצאה מיחסי מין לא מוגנים מחוץ למסגרת המשפחתית, ובחר את לונזו בול בבחירה השנייה בדראפט לפני ג'ייסון טייטום. הפסיכולוג אומר שהערכת סיכונים זה לא הצד החזק שלי
מייקל – סטיב, רק תזכורת, אתה מדבר עם אדם שמזדהה כחציל
רג'י מילר – חחחחחחחח, מה אגיד לכם, אתם באמת גדולים….
מייקל – הופה, תראו מי בא, עוד אחד בלי טבעת… הספקת להתאושש מיסטר מילר?
רג'י – אני נולדתי מאושש מיסטר ג'ורדן. שוטרז שוט. אה, רגע, אתה לא ממש קולע מעבר לקשת, שכחתי…
מייקל – כן רג'י, טראש טוק, זה תמיד עבד עלי, זה ידוע, כל האינטרנט מלא בדוגמאות…. אבל עזוב, דרך הווטסאפ אפילו אני לא יכול להמטיר עליך 38 נק', בלי אף שלשה אחת, אז יצאת מזה, ופשוט תגיד לנו מה הבחירה שלך.
רג'י – נו באמת, אני מתפלא עליכם שאני בכלל צריך לציין את השם המפורש, הרי זה ברור לכל בר דעת שאין, ולא יכולה להיות, בחירה שאינה אהרון ברלין, האינדיאני – הקסם שבמילים, החשיפה, רוחב היריעה והנושאים, המוזיקה המשובחת, נועם ההליכות. יום שלישי פעמיים כי טוב. זה ברור.
מייקל – אני חושב שהטיעונים מדויקים, לא אכחיש זאת, הבעיה העיקרית של אהרן היא הבחור שבחר בו – הציבור הרחב יתקשה להשתכנע מטיעוניו של לוזר. מצב הפוך לזה של מנחם, כמובן, שגייס כנציגו את הגדול מכולם. אבל זה רק אני…
רג'י – חחחחח… כל הפראזה הזו, של העיזות, לא עשתה עלי רושם אז, ולא עושה עלי רושם היום.
מייקל – מעניין שכל פעם שמתחילים עם דיוני עיזות כולם מקפידים להסביר דווקא לי שזה לא מעניין אותם. וואט א קואינסידנס… למה לצ'ארלס אף אחד לא מסביר את זה אף פעם?
צ'ארלס בארקלי – מסבירים חביבי, מסבירים לא מעט, ככה זה כשאתה נשאר בסביבה ומשתתף בתכנית טלוויזיה מצליחה, במקום לעשן סיגר בבית גדול וריק מול ההיילייטס שלך מלפני שלושים שנה כשהמועדון שבבעלותך הולך מדחי לדחי.
מייקל – הופה, תראו מי בא, עוד אחד בלי טבעת… פשוט תגיד את הבחירה שלך ונגמור עם זה. אתה יודע מה, עזוב, אני אגיד וזהו, חבל על הזמן של כולנו. אתה בוחר בברץ' – כותב לעת מצוא, מגיב מתמיד, מגניב תמיד, ואדם עם הישגים הרבה יותר מרשימים מאשר האוואטאר שלו.
בארקלי – אבל רגע….
מייקל ג'ורדן הסיר את צ'ארלס בארקלי
טימי – מייקל, עם כל הכבוד, כאן זה לא שרלוט – הקבוצה הזו היא לא רק שלך ואתה לא יכול להוציא מכאן את מי שמתחשק לך. יש אנשים שעשו דברים יפים בליגה גם אם הם לא מייקל ג'ורדן, או שחקנים ששיחקו נגדו.
מייקל – וואלה? לא חשבתי על זה ככה אף פעם. מעניין מה שאתה אומר, אבל סבבה, מוכן לקחת צעד אחורה אם צריך, ואתה תזמין את מי שאתה מוצא לנכון
טים דאנקן הוסיף את ניקולה יוקיץ'
מייקל – הופה, תראו מי בא, עוד אחד בלי טבעת… מי אתה?
יוקיץ' – יוקיץ'
מייקל – ומה אתה עושה כאן?
יוקיץ' – כמיטב יכולתי, כמו תמיד
מייקל – מתי נולדת?
יוקיץ' – 1995
מייקל – שנה גרועה להיוולד בה. שנה שבה לא לקחתי אליפות.
טימי – תתעלם ממנו ג'וקר, פשוט תתעלם ממנו
מייקל – נו ברצינות, מי זה האיש הזה? ומה זה השם המוזר הזה?
יוקיץ' – למה מוזר? אצלנו בשכונה כולם יץ'-ים מסוג כזה או אחר
מייקל – אז אתה סוג של פטרוביץ'? אז תגיד. אחוזים משלוש בבקשה
יוקיץ' – 38.3% בעונה החולפת
מייקל – נו, מה אמרתי, סוג של פטרוביץ', חחחח, עוד גארד אירופאי שהייתי מקרקס
טימי – הוא סנטר
מייקל – סנטר שקולע ב-38.3% משלוש? בחייך טימי, לא נולדתי אתמול
טימי – תרשום גם 9.8 אס' בממוצע למשחק בעונה החולפת
מייקל – לסנטר??? חחחחחח, פייק ניוז. למה אתם חושבים שאקנה את הבולשיט הזה? אבל בסדר, פה זה לא שרלוט, אז תגיד לנו, מר יוקיץ' הפיקטיבי, את מי אתה בוחר ונגמור עם זה
יוקיץ' – דור בלוך. כותב פריוויו וסיקור ביום שישי הגדול, רצוף, כבר איזה מיליון שנה בערך
מייקל – נו באמת, הרי זה בלתי אפשרי לשמור על אחוזים כאלה לאורך זמן, ואני לא מוכן יותר לפייק ניוז הזה
מייקל ג'ורדן הסיר את ניקולה יוקיץ'
לארי בירד – מייקל, מה יהיה?
מייקל – הופה, תראו מי בא, עוד אחד בלי טבעת… אה, טוב, לא משנה.
בירד – בדיוק… נזכרת באייטיז חמודי?
מייקל – 😡
בירד – ובנוגע לבחירה, אני מתפלא עליכם שאני בכלל צריך לציין את השם המפורש, הרי זה ברור לכל בר דעת שאין, ולא יכולה להיות, בחירה שאינה אט"ה – שנון, מצחיק ואכזרי. מזכיר לכם מישהו?
מייקל – 😡
מג'יק – 😡
לברון – 😡
ראסל ווסטברוק – חחחחחחח
מייקל – מי זה?
ראסל – ראסל ווסטברוק
מייקל ג'ורדן הסיר את ראסל ווסטברוק
לברון – טוב עשית, הוא עמד לבחור את שמעון
מייקל – מי זה שמעון?
לברון – 😡
קובי בריאנט – שלום לכולם
מייקל – שלום מספר 2, התגעגעתי
קובי – מספר 1 אבל לא משנה, גם אני התגעגעתי
מייקל – מספר 2, אבל לא משנה, באמת התגעגעתי. את מי אתה בוחר?
קובי – אני מתפלא עליכם שאני בכלל צריך לציין את השם המפורש, הרי זה ברור לכל בר דעת שאין, ולא יכולה להיות, בחירה שאינה קובי בריאנט
טימי – סליחה?
קובי – קובי
מג'יק – קובי, ילד, יכול להיות שפספסת, שם למעלה, את ההתחלה של הפוסט, אבל אנחנו כאן כדי לבחור את אגדת ההופס המועדפת עלינו. אגדת הופס, כמו הופס.סיאו.אייאל, קפיש?
קובי – הבנתי את זה מצוין
מג'יק – אז את מי אתה בוחר?
קובי – את קובי. קובי בריאנט
מייקל, נאנח – טוב, לא משנה. עוד מישהו?
הרמן בייב רות' – אני בוחר את יוני לב ארי. הכתיבה הקולחת, האהבה לדבר, הסיפורים המעניינים. הבעיה היחידה איתו היא שהוא כותב על בייסבול. הזדמנות טובה להודות שהיום, בדיעבד, אני מצטער שחבטתי כל כך חזק בכדור הקטן והאומלל הזה, ואני מתכוון להקים קרן לתמיכה בכדורים שהתעללו בהם – נבנה בית הבראה כזה, באיזה מקום יפה ושקט בהרים, ונאפשר להם להתאושש ולבנות לעצמם חיים חדשים.
ג'ו דימאג'יו – אני בוחר את מרלין מונרו
בייב רות' – ביקשו אגדת הופס, ג'ו, אגדת הופס
דימאג'יו – אה, נכון, אז את ארז שץ. המקוריות, האינטליגנציה, המתינות. כל הסיפור.
מג'יק – ארז אחלה, לא נכחיש זאת, אבל אני מעדיף את מרלין מונרו
דימאג'יו – גמני, אבל ביקשו אגדת הופס, מג'יק, אגדת הופס
מייקל – המזל שלכם זה שפרשתם לפני שהצטרפתי ל-NBL, או איך שלא קוראים לליגה הזו, הרי הייתי ממטיר עליכם 35 אינינגים כל לילה בלי למצמץ
בירד – חחחחח, מתברר שגם עיזים חיות בסרט…
מייקל – 😡
מייקל – עוד מישהו?
טום בריידי – אני בוחר את כל הצוות של הפוטבול
מייקל – לא זכור לי שאמרנו שאפשר לבחור צוות
בריידי – לא זכור לי שאי פעם התאמתי את עצמי לציפיות של אחרים
מייקל – נו ברצינות
בריידי – נו אני לא ממש מבדיל ביניהם – פריים טיים, שחר, רביב, יניב, דלאל, זק, פייג, חגי וגם ליפשיץ – כולם ביחד וכל אחד לחוד הם הצוות של הפוטבול, והם חייבים לי, כצוות, פוסט על עצמי, וכבר חשבתי על הכותרת – "מדוע טום בריידי הוא הספורטאי הגדול ביותר אי פעם בספורט קבוצתי"
מייקל ג'ורדן הסיר את טום בריידי מהקבוצה
ברנאר הינו – אחרון אחרון חביב, אני בוחר את פאקו – ההתמדה, השקט, המקצועיות, אורך הנשימה, העבודה מאחורי הקלעים ומתחת למכסה המנוע.
מייקל – מי זה?
הינו – פאקו, דוד סעדה
מייקל – את פאקו אני מכיר היטב. מי אתה?
הינו – ברנאר הינו
מייקל – זה מה שהתכוונתי – מי אתה?
הינו – אני חבר של פאקו
מייקל – ברור, אבל מאיפה? אתה החבר מהסנוקר?
הינו – לא
מייקל – מהבדמינגטון?
הינו – לא
מייקל – מהדוקים?
הינו – לא נו, אני מהאופניים
מייקל – אתה נוסע על אופניים?
הינו – כן
מייקל – למה? אין לך אוטו?
הינו – יש לי אוטו
מייקל – אז בשביל מה האופניים?
פאקו הסיר את מייקל ג'ורדן מהקבוצה
בירד – טוב חברים, אני חושב שנעצור פה… תודה רבה למנחם, ולכל האגדות – הכותבים, היוצרים, המגיבים והמגיבים למגיבים – שקצרה היריעה מלציין את כולם, שהופכים את האתר הזה למה שהוא, ומאפשרים לדוברי העברית באשר הם דיונים תוססים ומעניינים על ספורט, ושתהיה לנו כאן שנה טובה.
הציורים המגניבים פרי יצירתו של אלעד שגריר
נפלא!
תודה רבה
ענק מאנו (אגדת אתר הופס בפני עצמה לטעמי לפחות) !
אין ספק שאגדות הכותבים של אתר הופס הן משובחות ביותר,
מנחם הוא חד משמעית ה-G.O.A.T של כתיבת הספורט בישראל.
חמוד מאוד🤩
תמיד פוגע בול , מעולה מאנו …חבל שהנחתום לא יכול להעיד על עיסתו…אנחנו נהללך ולא פיך, שנה טובה
תודה רבה מאנו
ריגשת
שנה טובה, ואכן הזדמנות מצויינת לומר תודה לכל המעורבים בדבר! יש הרבה עיזים אבל כדורסל זה משחק קבוצתי חברים, התמהיל של כל הכוכבים כאן יצר קבוצה מיוחדת. קצת מוזרה, קצת הזויה לפרקים, אבל אליפויות יש, ובכמויות.
מעולה. אהבתי במיוחד את האנושיות שנתת לאגדות, ככה באמת אפשר להזדהות איתם. שנה טובה
מעולה מאנו. אחלה רעיון …שיחק אותה בביצוע.
שנה טובה
מצוין
מאנו אתה ענק!!
דיאלוג שנון ביותר!!
בכל מקרה מנחם לפני כולם כי בלעדיו לא היה האתר הזה והוא אגדה של עיתונאות הספורט בישראל ללא קשר להופס.
בעיה, דילמת הנחתום והעדות.
.
ג'ינובילי מצטרף לדיון, מסיר את מסכת העטלף:
"אומברס, הופס בלי הומור ועקביות זה כמו הספרס בלי הגנה! אז ברור שהשושלת לא קיימת בלי מנחם "big fundamental" לס, אבל הברק של "דה מאן" זו הקצפת והדודבדבן!"
.
תודה, מאנו. שנה טובה!
מאנו – יהללך זר ולא פיך! פוסט לאגדות, שנון ומקורי. That's why I love this game (hoops)!
פוסט נהדר לפתוח איתו את השנה, ולהיות דאנקן זה כבוד נאה ביותר. תודה מאנו
נפלא מאנו!!
אחד הפוסטים היותר טובים שקראתי באתר
וואוו! איזו מקוריות ואיזה ביצוע!
שאפו על פוסט מבריק. תודה רבה.
"יחס אמת למילה הגבוה באתר" – פרייסלס!
שועשעתי קשות
🤣
אחלה טור ושנה טובה
אדירררר אחלה טור מאנו. אגדה
פופ: ומה עם הדעות שלנו? אני רואה שכנראה אין קליטה אצל פיל במונטנה ופט בדיוק צופה בליגה המחוזית של מזרח לואיזיאנה להביא משם את הגניבה הבאה, אז מבחינתי השחקן היחיד שלא הצלחתי לקצץ לו את הכנפיים (לקוואי לא קיצצתי אבל יצרתי עקמת זוחלת) הוא-הוא אגדת האתר, ובפרפראזה על מ. רגב – תמיד יודע לתת את הנגיעות הנכונות. מייקל ולברון אולי מכונות, אבל אמן יש רק אחד ופלטת הצבעים שלו בוורדפרס היא העשירה ביותר
תודה רבה על הפוסט ולכל העוסקים במלאכה, לשנה פוריה ועונה פוריה עוד יותר
פוסט נפלא לשנה טובה!
אדיר מאנו. תודה רבה 🙂
מעולה מאנו!
גם רעיון מגניב, גם ביצוע שנון ומצחיק, ומלא השקעה
שיחקת אותה ותודה רבה
גוד וואן מאנו