מאת : יניב שושני, רביב פייג, שגב ליעד ופריים-טיים זק

לאחר פגרה שתמיד נראית ארוכה מדי, משחקי ליגת ה-NFL שוב איתנו וילוו אותנו אל תוך הסתיו והחורף. זהו השלב הכי פתוח ומעניין בעונה. כל הקבוצות עדיין במאזן 0-0, כולן (טוב, רובן) בטוחות שהשתפרו ביחס לעונה שעברה וכל האוהדים מלאי תקוות (או אשליות…) שהפעם זו השנה של הקבוצה שלהם. יש המון רוקיס שמקווים לממש את ההבטחה, קוורטרבקים שנמצאים בנקודת מבחן ורוצים לבסס או לשקם את מעמדם, והרבה מאמנים שמקווים שהכול יתחבר להם לריצה עמוקה לתוך הפלייאוף – החל בשושלת המתהווה בקנזס סיטי (האלופה המכהנת, להזכירכם), המשך בטוענות מבוססות לכתר כמו הניינרס והבילס וכלה בקבוצות כמו ג'קסונוויל או שיקגו שרוצות להפתיע, כפי שקרה לפילדלפיה בעונה שעברה.

מחזור הפתיחה של העונה לא מציג לנו יותר מדי מאבקים בין הקבוצות החזקות בליגה (רק שני משחקים בהם שתי הקבוצות המתמודדות היו בפלייאוף בשנה שעברה) אבל בכל זאת כולל הרבה עימותים מעניינים, כולל מבחני כוח חשובים לקבוצות כמו הג'טס והבראונס שהתחזקו בקיץ בשאיפה להפוך לכוחות משמעותיים בליגה. המחזור החל כבר ביום חמישי בעימות מהסוג הזה, שם אחת הקבוצות השואפות לצמרת, דטרויט ליונס, התארחה אצל האלופה, הצ'יפס – וכבר במשחק הפתיחה נרשמה הפתעה כאשר האריות מדטרויט יצאו מאיצטדיון ארוהד הגועש עם ניצחון 21- 20 על קנזס סיטי.

האלופה המכהנת הגיעה למשחק הזה עם בעיה אחת גדולה – החיסרון של טרויס קלסי שנפצע במהלך אימון ולא השתתף במשחק. כזכור, טרויס לא הפסיד משחק מאז עונת הרוקי שלו ב-2013 וככל הנראה יצטרך להמתין עד שבוע 3 למשחק הבכורה שלו לעונת 23/24. החיסרון הענק בהתקפה אפשר לשחקנים אחרים לקבל יותר הזדמנויות ממהומס, הקווטרבק הכי טוב בליגה, אך אפילו הוא כשל לאחר שחבורת התופסים שלו הגיעה למשחק עם "אצבעות חמאה". קאדריוס טוני ששיחק מדהים לפני כמה חודשים בגמר הסופרבול מול האיגלס, הפיל את הכדור 3 פעמים ואחד מתוכם הפך לפיק-6 שאפשר לרוקי של הליונס, בראיין באנץ' (בק הגנתי) , להשיג את הטאצ'דאון הראשון שלו בליגה.

סקיי מור וג'ריק מקינון לא חיפו על התצוגה הביזיונית של חברם לקבוצה משום שכל אחד מהם הפיל גם הוא את הכדור במהלך המשחק. עקב חוסר ניצול ההזדמנויות של הצ'יפס, הדלת להתקפה של דטרויט הייתה פתוחה מתמיד על מנת לאכזב את האלופה במשחקם הראשון לעונה כנגד כל הסיכויים וכך אכן עשתה. ג'ארד גוף סיים את המשחק הזה עם קוורטרבק רייטינג משובח של 94.1 וכיסה 253 יארדים. עם זאת, רוב הכבוד על הזכייה בהיבט ההתקפי מגיע לצוות הראנינגבקס, דיוויד מונטגומרי וג'אמיר גיבס שרמסו פיזית את ההגנה של הצ'יפס. אמון-רא סיינט בראון פתח את החגיגות עם טאצ'דאון משלו ברבע הראשון, אבל הצמד המופלא של דטרויט הגיע לעונה הזאת עם אש בעיינים.

הניצחון מאפשר לדן קאמבל לצאת בראש מורם לקראת המפגש של דטרויט מול סיאטל בשבוע הבא  וההפסד מעלה שאלות מהותיות עבור הצוות של אנדי ריד בקנזס שתפגוש את ג'אקסונוויל למשחק חשוב בשבוע הבא.

להלן סקירות לקראת שאר 15 המשחקים של המחזור. זמני המשחקים המצוינים הם לפי שעון ישראל.

קליבלנד בראונס – סינסינטי בנגלס (קליבלנד, יום ראשון 20:00)

המחזור הראשון מזמן לנו התמודדות מסקרנת בבית הצפוני של ה- AFC, בין אלופת הבית בשנתיים האחרונות לבין קבוצה שקוראת תיגר על ראשות הבית השנה.

הבנגלס פותחים את העונה כפייבוריטים בבית וכאחת הקבוצות הטובות בחטיבה, חמושים בקווטרבק מהשורה הראשונה, ג'ו בורו, ובסוללת תופסים בראשות ג'אמר צ'ייס וטי היגינס. מכיוון שהגנת הבראונס התקשתה בעונה הקודמת בגזרת הריצה, ועל מנת לנטרל את הפאס ראש של הקו הקדמי המצוין של הבראונס, צפו ללא מעט ריצות של הרץ האחורי ג'ו מיקסון,

קליבלנד מצידה מגיעה טעונה עם הרבה ציפיות, והרבה מונח על כתפיו של הקווטרבק דאשון ווטסון. יהיה מעניין לראות אם הבראונס אכן ישתנו לקבוצת מסירה, אחרי שהסתמכו בשנים האחרונות על משחק הריצה של ניק צ'אב. בהגנה מיילס גארט וחבריו ינסו להלחיץ כמה שיותר את בורו, אחרת זה יהיה ערב ארוך עבורם.

נתון מעניין – המאזן בין שתי הקבוצות עומד על 47-52 לטובת הבנגלס, אבל בשלוש השנים האחרונות הם ניצחו רק משחק אחד לעומת חמישה של הבראונס.

תחזית – האם סינסנטי תמשיך לשלוט בבית או שמא קליבלנד תעשה מהפך? המשחק הראשון בעונה יוכל לתת לנו אינדיקציה לדברים שיבואו. אנחנו נלך על משחק צמוד, עם ניצחון לקבוצה הביתית.

פיטסבורג סטילרס – סן פרנסיסקו 49 (פיטסבורג, יום ראשון 20:00)

מפגש די נדיר בין שתי קבוצות פאר ב- NFL, כאשר יחסי הכוחות נוטים בבירור לטובת הקבוצה מהמפרץ.

הניינרס פותחים עוד עונה עם הרבה כוח אש, גם בהתקפה וגם בהגנה. אחרי שרשם הצלחה פנומנלית בסיום העונה הקודמת, ברוק פורדי חוזר כקווטרבק הפותח של הניינרס, ועם שחקנים כמו הרץ כריסטיאן מקאפרי, התופס/רץ דיבו סמואל והטייט אנד ג'ורג' קיטל, לפורדי יש כלים התקפיים להמשיך את ההצלחה גם השנה. סימן השאלה היחידי בהתקפה הינו הקו הקדמי ויכולתו להגן על הקווטרבק, ומול ההגנה הנשכנית של הסטילרס זה יהיה מבחן קשה לקו ההתקפה.

בהגנה הפאזל הושלם עם החוזה החדש והנוצץ של ניק בוסה, ויחד עם פרד וורנר וטאלונגה הופאנגה הגנת הניינרס מוכנה לכל התקפה שתעלה מולה, בטח התקפה מוגבלת כמו שיש לסטילרס.

פיטסבורג פותחת עוד שנה מלאה בסימני שאלה, כמו למשל האם קני פיקט יכול להיות קווטרבק העתיד של המועדון. מפגש עם הגנה כמו זאת של הניינרס עלולה להיות פתיחה לא נעימה, כך ששימוש מושכל ברץ האחורי נאג'י האריס יכול להיות פתרון יעיל ללחץ על הקווטרבק.

גם הגנת הסטילרס עומדת למבחן, האם היא תצליח להתאושש מעונה לא מוצלחת או ששיאה מאחוריה. יש להם משימה לא פשוטה מול התקפה יצירתית ומוכשרת, והתפקוד של שני הליינבקרים טי ג'יי וואט ואלכס הייסמית' יהיה קריטי על מנת להשאיר את הסטילרס בתמונת המשחק.

נתון מעניין – הניינרס רושמים שתי הופעות גמר חטיבה והופעת סופרבול בארבע השנים האחרונות, הסטילרס הגיעו לגמר החטיבה בפעם האחרונה אי שם בשנת 2016.

תחזית –  למרות פערי הרמות בין שתי הקבוצות, הסטילרס לא ישמשו תפאורה במשחק, בטח לא מול 68,000 אוהדים נלהבים. נהמר בכל זאת על ניצחון של הקבוצה הטובה יותר, והניינרס פותחים עונה בניצחון חשוב.

וושינגטון קומנדרס – אריזונה קרדינלס (וושינגטון, יום ראשון 20:00)

מפגש בין שתי קבוצות שעברו לא מעט שינויים בפגרה האחרונה, כולל אפילו החלפת בעלים היסטורית בוושינגטון.

לקומנדרס אין יותר מידי ציפיות לעונה הקרובה, ומגמת שיפור תהיה הישג נחמד. סאם האוול הצעיר מתחיל עונה כקווטרבק הפותח, בתקווה ליציבות בעמדה הכי חשובה בפוטבול. לשמחתו של האוול הגנת הקארדינלס היתה אחת מהגרועות בשנה שעברה, ולא נראה שהיא עברה שיפור בפגרה. בהגנה המצב הרבה יותר טוב, ודארון פיין ושות' מוכנים ומזומנים לעוד שנה בצמרת הליגה מבחינה הגנתית.

באריזונה רק רוצים לעבור את העונה הזאת בשלום, והרכב הטלאים שלהם לא מנבא טובות. ג'ושוע דובס יהיה הקווטרבק הפותח במשחק, כאשר זהו משחקו השלישי בלבד כקווטרבק פותח (רקורד של שני הפסדים). גם מרקיז בראון בספק למשחק, כך שסביר להניח שנראה הרבה מהלכי ריצה אצל הקארדינלס. גם בהגנה המצב נראה לא טוב, ובלי ג'יי ג'יי וואט (פרש) וזאק אלן (עזב לברונקוס) משחק הלחץ על הקווטרבק ספג מהלומה רצינית.

נתון מעניין – לשתי הקבוצות יש רק שתי הופעות פלייאוף בשבע השנים האחרונות, במשותף. 

תחזית – הגנת הקומנדרס תשלוט בהתמודדות, ובוושינגטון ירשמו פתיחת עונה מוצלחת.

בולטימור רייבנס – יוסטון טקסנס (בולטימור, יום ראשון 20:00)

בולטימור סיימה את העונה שעברה עם המון סימני שאלה, כאשר שורה של פציעות (בראשן של הק"ב לאמאר ג'קסון) ומשחק התקפה שמרני השאירו את הקבוצה – שאמנם העפילה לפלייאוף – בנחיתות מול היריבות העדיפות והיא הודחה בסיבוב הראשון. בקיץ קיבל ג'קסון הארכת חוזה שהתמהמה יותר מדי, המתאם ההתקפי הוחלף לטוד מונקן המוערך, וסגל התופסים שודרג עם אודל בקהם ונלסון אגולור, כך שיש לקוות שמשחק ההתקפה יתבסס יותר על יכולת המסירה של ג'קסון ולא על יכולתו המופלאה על הקרקע, שאמנם הביאה לו את תואר ה-MVP לפני מספר שנים אך גם גרמה לו לשורה של פציעות והיעדרויות. גם ההגנה השתדרגה והשלימה חורים בכמה נקודות מפתח (למשל רוק יא-סין בעמדת הקורנרבק) כך שהקבוצה נראית השנה שלמה ומאוזנת יותר מבשנים קודמות. הציפיה היא להתקדם סוף סוף לפחות עד גמר החטיבה (ואולי הסופרבול) ולהתמודד בגובה העיניים מול סינסינטי החזקה, היריבה המוכרת מבית ה-AFC צפון.

יוסטון גייסה (בבחירה ה-2) את הק"ב סי-ג'יי סטראוד, שהיה כנראה הק"ב הבשל ביותר בדראפט ואיתו היא מקווה לעלות חזרה על הפסים, מהם ירדה כשהחלה הסאגה של דשון ווטסון לפני כ-3 שנים. בניגוד למרבית הק"ב שגויסו השנה, סטראוד מגיע לקבוצה בה יש כמות סבירה של שחקני כישרון מוכחים, בהם הטייט-אנד דלטון שולץ, התופס רוברט וודס והרץ דמיאן פירס הצעיר. ההגנה תיבנה מחדש סביב מגוייס אחר בדראפט – הפאס ראשר וויל אנדרסון ג'וניור (בחירה 3) כשגם סביבו יש לא מעט כישרון מוכח גם בקו הקדמי (קורי ליטלטון) וגם באחורי (ג'ימי וורד שהגיע מסן פרנסיסקו). למרות שהקבוצה בבניה וכוללת הרבה שחקנים צעירים, היא כנראה לא תתבזה השנה ותקשה את החיים על הרבה קבוצות.

תחזית: בולטימור בבית היא משוכה גבוהה מדי עבור שחקני יוסטון הצעירים. הפאס ראש של הרייבנס יקלקל את הבכורה של סטראוד בעוד ג'קסון משיג יארדים גם באוויר וגם על הקרקע. אני צופה ניצחון בהפרש של ט"ד לבולטימור, שיאפשר להם להשיג עמדת פתיחה טובה במירוץ לראשות בית ה-AFC צפון הקשה

אינדיאנפוליס קולטס – ג'קסונוויל ג'גוארס (אינדיאנפוליס, יום ראשון 20:00)

אינדיאנפוליס נכנסת רשמית למצב של בניה מחדש, תוך שהיא מפקידה את עמדת הק"ב כבר בשבוע הראשון בידיו של הרוקי (מקום 4 בדראפט) אנתוני ריצ'רדסון, פרוספקט אתלטי ומלהיב מאד אבל ממש לא בשל כמוסר. הקבוצה מקווה שחבלי ההתאקלמות שלו בליגה יהיו קצרים יחסית אך סביר יותר שלפחות העונה (ואולי גם יותר מכך) הוא ילהיב בריצות על הקרקע אך ביצועי המסירה שלו יהיו מתחת לממוצע והוא ירבה לעשות טעויות. העובדה שהקו הקדמי שלו הוא מהחלשים בליגה וסגל התופסים לא כולל אף כוכב אמיתי לא תקל עליו לשפר את ביצועיו באוויר. הרץ הכוכב ג'ונתן טיילור, הדורש טרייד, עדיין לא חזר לאימונים כך שהתקפת הקבוצה תהיה כנראה בין החלשות בליגה. ההגנה תהיה טובה יותר, בעיקר בחלק הקדמי אך מול הקבוצות הטובות של הליגה זה כנראה יהיה רחוק מלהספיק. עם זאת, אחרי שנים של קרוסלה בעמדת הק"ב עם שחקנים מזדקנים ששרדו (לכל היותר) עונה אחת כל אחד, האוהדים באינדיאנפוליס יקבלו בהבנה יציבות והתקדמות הדרגתית, כל עוד הם יראו אופק של תקווה, גם אם הוא בעתיד הרחוק יותר.

ג'קסונוויל סיימה את העונה בתנופה שהגיעה לשיאה בניצחון המרשים על הצ'רג'רס בפלייאוף ויקוו השנה להתקדם רחוק יותר – לא רק לזכות בבית ה-AFC דרום החלש (מה שנראה כמשימה קלה למדי) אלא גם להגיע לשלבים המתקדמים של הפלייאוף. הק"ב טרוור לורנס סיפק עונת פריצה בשנה שעברה, ואם ימשיך להתקדם השנה הוא ימצב את עצמו כאחד הק"ב הטובים בליגה. התופסים כריסטיאן קירק וקלווין רידלי (שלא שיחק בשנה שעברה) יחד עם הטייט אנד המצוין מארק אינגרם והרץ טרוויס אטיין (שנתן עונת פריצה משל עצמו) נותנים לו צבר מטרות מרשים. ההגנה, שהיתה לא יותר מבינונית בשנה שעברה, לא התחזקה משמעותית ותקווה להתבגרות ושיפור של השחקנים הצעירים ובראשם טרוון ווקר, שנבחר ראשון בדראפט של 2022. הכימיה בין לורנס והמאמן דאג פיטרסון ייצרה עונה שעלתה על כל הציפיות ב-2022 ואחרי שנה של התבססות, הקבוצה תצפה לפרוץ השנה לצמרת הגבוהה – ולפחות על הנייר יש לה את כל הכלים לעשות זאת.

תחזית: אינדיאנפוליס תקושש מעט מאד ניצחונות השנה, והשבוע היא לא תשיג אחד מהם. הקו האחורי של הקולטס נחלש השנה – ולורנס בצירוף התופסים המיומנים שלו ידעו איך לנצל זאת. מצד שני, משחק הבכורה של ריצ'רדסון יאפשר לו לצבור הרבה יארדים על הקרקע אך מעט נקודות, והג'גוארס ינצחו בהפרש נוח אחרי שיובילו בבטחה כבר החל מהמחצית.

אטלנטה פאלקונס – קרוליינה פאנתרס (אטלנטה, יום ראשון 20:00)

המלך מת (או פרש במקרה הזה) וקרבות הירושה בבית ה-NFC דרום מתחילים היום.
כל אחת מארבע הקבוצות בבית רוצה לנצל את השינוי הטקטוני במאזן הכוחות ולהיות זו שכובשת את ראשות הבית ומקום מובטח בפלייאוף. והמאבק הזה נפתח בדו קרב פנים בייתי בין קרוליינה החדשה לאטלנטה (הפחות או יותר) יציבה.
כשהן חמושות בנשקים חדשים ונוצצים ההייפ למשחק הזה גבוה ויכול לתת אינדיקציה ליכולות הנוכחיות של שתי הקבוצות. וב-NFL, גם משחק פנים ביתי בשבוע הראשון של העונה יכול להיות עם השלכות פלייאוף בשבוע האחרון. 
קרוליינה עברה מתיחת פנים רצינית בפגרה עם צוות אימון חדש לחלוטין, מפרנק רייך בעמדה הראשית ומתאמים חדשים גם בהתקפה וגם בהגנה.
תומאס בראון, עוזר מאמן שמגיע מהראמס, ללא שום נסיון קודם, יקבל את האחריות לקריאת המהלכים באוזנו של הבחירה מס' 1 בדראפט, ומה שמקווים יהיה העתיד של המועדון, הק"ב הטירון ברייס יאנג.
אבל זו הולכת להיות התחלה קשה לכוכב המכללות הצעיר כאשר הצוות המסייע בעמדות הסקיל שהורכב מחדש במהלך הפגרה, התופסים אדם ת'ילן (בספק) ודי ג'יי צ'רק (בחוץ), פצועים. אנחנו נראה כנראה הרבה מהתופס הטירון ג'ונת'ן מינגו, לבישקה שנולט שהגיע מג'קסונוויל והטייט אנד היידן הרסט.
עם קאדר חבול של התופסים הפותחים, קרוליינה תצטרך כנראה להסתמך המון על משחק הריצה. מיילס סנדרס המצויין מגיע מעונה של יותר מ1200 יארד ו11 ט"ד בפילדלפיה ויסתייע בפאנץ' של צ'ובה האברד שנשא על כתפיו את משחק הריצה של הפנתרים לאחר שכריסטיאן מק'קפרי עזב.
ואם כבר משחק ריצה, הרבה עיניים נשואות למשחק הריצה של אטלנטה פלקונס. שנה שעברה הוא היה השלישי בטיבו בליגה והפלקונס החליטו להמר על כל הקופה ולחזק אותו במי שפרנסי ה-NFL כבר מכתירים כטירון הכי מחשמל, המועמד הבטוח לטירון ההתקפי של השנה וסנסציית טרום העונה, הרץ ביג'אן רובינסון.
הפיתוח של ק"ב השנה השנייה, דזמונד רידלר, ימשיך לאחר שסיים את עונה שעברה בצורה מעוררת תקוות, וכשלא ייקרא לשים את הכדור בחיקם של קאדר הרצים המעולים רובינסון, טיילר אלג'יר וקורדל פאטרסון, יש לו את דרייק לונדון, שחקן שנה שניה שהפתיע לטובה בתור טירון ואת הטייט אנד האיכותי, קייל פיטס, שחוזר מפציעה.
מבחינת ההגנות, שתי הקבוצות לא עשו יותר מדיי בפגרה כדי לחזק את הביצועים הנמוכים. קרוליינה, תחת מתאם הגנתי חדש, אג'ירו אברו, שהגיע מהגנת פילדלפיה הנהדרת, מקווה להפוך את המגמה שהפכה אותה מההגנה השניה בליגה לפני שנתיים לאחת הגרועות.
אטלנטה גם כן התחדשה במתאם הגנתי חדש, ריאן נילסן, האיש שאחראי לקו האחורי המצויין של ניו אורלינס בשנה שעברה.
נראה שצפוי לנו משחק כבד בגזרת הריצות שיבחן את קוי ההגנה של שתי הקבוצות וההזדמנות לבחון את  מימוש הכישרון של ברייס יאנג בליגה של הגדולים.
תחזית: קרוליינה מגיעה חבולה יותר למשחק ונראה שהפתיחה של יאנג, ללא מטרות אמינות למסירה, לא תהיה אידיאלית. הביתיות של אטלנטה, ה"נסיון" של דזמונד רידלר וההייפ מביג'אן רובינסון יסדרו לפלקונס ניצחון ראשון העונה.

טמפה ביי באקנירס – מינסוטה ויקינגס (מיניאפוליס, יום ראשון 20:00)

בדומה לבית ה-NFC דרום , גם בצפון התרחשה מהפכה. הטוען לכתר, אהרון רודג'רס, כבר לא שם לשלוט בראש הטבלה ולאגור שטרות בעלות על קבוצות, ודטרויט כבר לא שק החבטות ושטיח הרצפה של כל הליגה וקבוצות הבית בפרט.
אז איפה זה משאיר את מינסוטה שמארחת השבוע את השכנה מהדרום הרחוק?
הקבוצה שסיימה את עונת 2022 בראש הבית בהפרש ניכר מהמתחרות, מתחילה לשמוע צעדים מתקרבים מאחורייה. מינסוטה ניצחה יותר מדיי משחקים בהפרשים של פחות מניקוד אחד בעונה שעברה, יותר מדיי משחקים היו יכולים ללכת לרעתה, והסטטיסטיקות מלמדות שהתיקון לצד השני מגיע מהר מאוד.
האם זה יקרה כבר השבוע?
טמפה ביי אחרי עידן טום בריידי היא קבוצה בבניה. עם ק"ב מעבר שהצליח לאכזב כל מי שנגע בו, בייקר מייפילד. מייק אוונס, התופס המוכשר בסכסוך שכר וכריס גודווין התופס השני אולי יעבור בטרייד – נראה שהעכברים נוטשים את ספינת הפיראטים.
צ'ייס אדמונדס וראשאד וויט הגיעו אמנם לשקם את משחק הריצה הנוראי, אחרון בליגה שנה שעברה, אבל אז היה להם את טום בריידי, וריצה הייתה רק מחשבה חולפת. עכשיו טוד באולס יצטרך לפנות לעמודים בספר המהלכים שבהם הק"ב לא לוקח שבעה צעדים אחורה ומפציץ, אם הוא רוצה למנוע מהכדור להגיע מהר מאוד להתקפת מינסוטה המסוכנת.
ואיך לא מסוכנת, כשג'סטין ג'פרסון, התופס הכי טוב בליגה, בחירה מס' 1 במיליוני דראפט פנטזי ברחבי העולם, מתכוון להתעלות על ביצועיו בשנה שעברה. ולא בטוח שהקו האחורי של טמפה, שהוא לא רע יחסית, יצליח למנוע זאת ממנו.
מה שכן אולי יפריע לו קצת, זה שאחרי האובדן של אדם ת'ילן, התופס המצויין שעבר לקרוליינה, אין שום דבר ראוי לציון בטבלת העומק של המטרות של קירק קאזינס. וגם בגזרת הרצים מינסוטה איבדו נכס חשוב כשדלווין קוק עבר לניו יורק ג'טס.
תחזית: מינסוטה איבדה יותר מדי נכסים כדי לשמור על מעמדה משנה שעברה ובייקר מייפילד נוטה להפתיע לפעמים, במיוחד בהופעות בכורה בקבוצות חדשות. אני מהמר על הפתעה שתעמיק את המהפכה בבית הצפון ותשאיר את אוהדי טמפה שמחים, אך מבולבלים, לאחר ניצחון חוץ לפתיחת העונה.

ניו אורלינס סיינטס – טנסי טייטאנס (ניו אורלינס, יום ראשון 20:00)

דו קרב דרומי מסקרן בין שתי קבוצות שנראה שנמצאות די קרוב למקום שהן רוצות להיות בו.
נראה שלניו אורלינס היה חסר רק ק"ב אמין כדי להשלים את התמונה. כשברשותה כבר צוות תופסים טוב ודינאמי בדמות כריס אולאבה, שכבר בשנתו הראשונה כטירון עבר את סף 1000 היארד, ומייקל תומאס הותיק שחוזר מפציעה, הרץ אלוין קאמרה הורסטילי וטייסום היל, הטייט אנד ה… מה הוא בעצם? כי בטבלת עומק הוא מצויין ק"ב שלישי, ניו אורלינס משיגה את מה שנראה חלק האחרון בתצרף, הק"ב דרק קאר.
בהגנה, הסיינטס הרשימו עם קו אחורי מצויין ולמרות שאיבדו את מתאם ההגנה, נראה שהם מוכנים לשנת פריצה.
טנסי נמצאת במקום שבו ניו אורלינס הייתה בשנה שעברה, כשהק"ב הותיק, ריאן טנהיל, הולך וממצה את השימושייות שלו בקבוצה והפתרונות להחלפתו כבר מחכים על הספסל בדמות מאליק וויליס וויל וליווס.
טנסי הייתה ב7 שנים האחרונות, יותר מהכל, הקבוצה של הרץ האימתני דריק הנרי. על כתפיו, או שמא נאמר, על רגליו, הקבוצה קמה ונפלה.
השנה מייק וריבל, מאמן השנה השישית, ארבע מתוכן עונות מנצחות ורק שנה שעברה עונת נפילה, מקווה שהקבוצה תהיה גם הקבוצה של דאנדרה הופקינס. אחד התופסים הטובים בליגה מצא בית בטייטאנס לאחר שננטש על ידי אריזונה והנוכחות שלו בהחלט יכולה להזריק אנרגיה למשחק המסירה ולעזור בפיתוח מי שהיה טירון שתלו בו הרבה תקוות שנה שעברה, טריילן בירקס.
תחזית: לשתי הקבוצות יש המון מה לצפות מהעונה הזו אבל נראה שניו אורלינס בשלב קצת יותר מתקדם של בניה עם מה שנראה הפתרון לעתיד בעמדת הק"ב. אם ההגנה תשמור על הרמה מעונה שעברה, נראה שהקדושים בדרך לניצחון ראשון בדרך לטייטל של בית ה-NFC דרום.

שיקגו ברס – גרין ביי פאקרס (שיקגו, יום ראשון 23:25)

שיקגו פותחת את העונה עם הרבה תקוות למיקום בצמרת בית ה-NFC צפון – מקום אותו לא ראתה כבר הרבה זמן. הק"ב ג'סטין פילדס הוכיח בשנה שעברה שהוא אחד הק"ב הטובים ביותר על הקרקע אך הציפיה היא שהשנה הוא יראה גם ביצועים טובים יותר באוויר. כדי לעזור לו הובא  די-ג'יי מור המצוין שיהפוך מיד להיות התופס הבכיר של הקבוצה, וביחד עם דרנל מוני והטייט-אנד קול קמט יוצרים לפילדס צבר מטרות עמוק. ההגנה השתדרגה גם היא עם הגעתו של הליינבקר טרמיין אדמונדס שבפועל החליף את רוקואן סמית ששוחרר במהלך העונה הקודמת. עם עזיבתו של ארון רוג'רס והדעיכה הצפויה של הויקינגס, בית ה-NFC צפון פתוח לחלוטין והברס מקווים להשתלט עליו ולחזור לפלייאוף ואולי גם להשיג שם ניצחון, לראשונה מאז 2010 (!).

גרין ביי פותחים רשמית עידן חדש לאחר עזיבתו של רוג'רס והם מעלים במקומו את ג'ורדן לאב, שלמרות שגויס כבר לפני 3 שנים, לא ראה כמעט דשא ויכולתו להוביל את הפאקרס בשנים הבאות לא ממש ברורה. עם רוג'רס עזבו כמה מהשחקנים הוותיקים (רנדל קוב ואלן לזרד, למשל) והקבוצה מציגה סגל צעיר יחסית תוך שהיא מקווה שחלק מהשחקנים שגייסה בשנים האחרונות (כמו התופסים כריסטיאן ווטסון ורומאו דובס) יעזרו למשוך את הקבוצה קדימה. הרץ הוותיק ארון ג'ונס ימשיך לשאת בעול והקו הקדמי המצוין של הקבוצה גם הוא יעזור ללאב לצלוח את המבחן הקשה בשלום. ההגנה דורגה בדיוק במרכז הטבלה (מקום 16) בשנה שעברה, וגם בה יש לא מעט שחקנים כשרוניים (כגון הקורנרבק ג'איר אלכסנדר) שיכולים להיות עמודי תווך למבנה סולידי שיביא את הקבוצה להישגים – גם אם לא לגבהים שהגיע בתקופתו של ארון רוג'רס מאחורי הסנטר.

תחזית: משחק עצבני בין שתי יריבות ותיקות המציגות ק"ב צעירים יחסית שיעמדו אל מול הגנות טובות. במשחק, שיתנהל ברובו על הקרקע, לא יושגו הרבה נקודות, יתפתח קרב צמוד ובסופו תנצח הקבוצה שתעשה פחות טעויות – וזו תהיה שיקגו, שהק"ב שלה מנוסה ומוכח יותר. ניצחון בהפרש של 3 נקודות לדובים הביתיים, שירצו להישאר במירוץ לראשות הבית מול הליונס שניצחו בקנזס סיטי ביום חמישי.

דנבר ברונקוס – לאס ווגאס ריידרס (דנבר, יום ראשון 23:25)

דנבר מקווה להתאושש מעונת הבלהות שעברה עליה בשנה שעברה, והאיש שהיא מקווה שיעשה את השינוי הוא המאמן החדש שון פייטון (שעשה קדנציה ארוכה ומוצלחת, כולל זכיה באליפות, בניו אורלינס). הברונקוס מאמינים שפייטון יוכל לעזור לרכש הנוצץ (והמאכזב, בדיעבד) של שנה שעברה, הק"ב המעוטר ראסל ווילסון, לחזור ליכולת שהפגין בסיאטל ולא להפגין שוב את היכולת שהובילה את התקפת דנבר להיות הגרועה בליגה בשנה החולפת (עם 17 נקודות למשחק בלבד). למרות שלא הגיעו שחקנים בולטים, הקבוצה עשתה חיזוקים קטנים וחכמים (ברכש ובדראפט) שייצרו השנה קו קדמי טוב יותר משל שנה שעברה וסגל תופסים עמוק ומאוזן יותר. ההגנה היתה טובה בשנים האחרונות (ואפילו בשילוב עם ההתקפה המחרידה היתה בין הטובות בליגה במהלך העונה שעברה)  והיא תהיה טובה גם השנה, כך שההתקפה לא תצטרך להשיג יותר מדי נקודות כדי לנצח במרבית המשחקים. שיפור מהעונה שעברה הוא הכרחי ורף הציפיות העליון הוא חזרה לפלייאוף (למרות הבית הקשה עם הצ'יפס והצ'רג'רס) בתקווה להמשך התקדמות של הקבוצה גם בשנים הבאות.

הריידרס שיחררו את דרק קאר והביאו את ג'ימי גארפולו כפיתרון ביניים שישמור על מכובדות עד שיגיע הק"ב העתידי של הקבוצה (בטרייד או בדראפט) . התופס הכוכב דבונטה אדאמס (שהגיע רק בשנה שעברה) הביע כבר את חוסר שביעות רצונו מהסיטואציה. הרץ ג'וש ג'ייקובס כבר שוחרר ויש להניח שפתיחה חלשה של העונה תביא שינויים גדולים עוד יותר בסגל הקבוצה. בהגנה הקבוצה תקווה להתאקלמות טובה יותר של הפאס ראשר צ'נדלר ג'ונס, שביחד עם מקס קרוסבי היה אמור לתת להם יחידת לחץ אימתנית – מה שלא קרה בפועל בשנה שעברה. הקבוצה תסיים כנראה אחרונה בבית והשאיפה העיקרית תהיה למקום גבוה בדראפט שיאפשר לקבוצה להתחיל לבנות לקראת העתיד.

תחזית: אף אחד לא יודע איך תיראה התקפת דנבר תחת שון פייטון אבל היא בוודאי לא יכולה להיות גרועה יותר מבעונה שעברה. לעומתה התקפת הריידרס נסוגה משמעותית ברמת הכישרון והגיבוש. גם הגנת דנבר טובה יותר והברונקוס ינצלו את היריבה החלשה כדי לצבור ניצחון בכורה ביתי בתקווה להמשך מוצלח גם מול יריבות חזקות יותר.

סיאטל סיהוקס – לוס אנג'לס ראמס (סיאטל, יום ראשון 23:25)

איך שדברים משתנים מהר ב- NFL. רק לפני שנתיים הראמס היו על גג העולם עם אליפות חלומית, והסיהוקס נפלו לתחתית הבית המערבי. אף אחד לא ירים גבה אם בסיום העונה יהיו אלו הראמס בתחתית הבית, והסיהוקס יעפילו גם השנה לפלייאוף.

בסיאטל פותחים עונה עם בטחון ואמונה, ולקווטרבק ג'ינו סמית' יש משימה להוכיח ששנה שעברה לא היתה מקרית, והוא אכן קווטרבק לגיטימי גם בשנתו העשירית בליגה. לסמית' יש שתי מטרות אוויריות בדמותם של די קיי מטקאלף וטיילר לוקט, קנת' ווקר כרץ אחורי, ולסיהוקס יש מספיק כלים להתגבר על ההגנה הבינונית של הראמס, בעיקר אחרי שהיא איבדה את ג'יילן רמזי בפגרה האחרונה. הגנת הריצה של הסיהוקס היתה גרועה בשנה שעברה, אבל למזלם עומדת מולם קבוצה עם התקפת ריצה גרועה לא פחות, מעין איזון כוחות.

הראמס עומדים בפני פרשת דרכים, האם היכולת עדיין שם או שמא הם בפני בנייה ארוכה ארוכה בהיעדר בחירות דראפט גבוהות. משחק מול יריבה מבית הוא הזדמנות טובה להצהרת כוונות, בעיקר אחרי הסוויפ שהם קיבלו מסיאטל בשנה שעברה.

הראמס צריכים לנצל את משחק המסירה שלהם, בעיקר אמורים הדברים לקווטרבק מת'יו סטאפורד ולתופס קופר קאפ, שחייבים לשחזר את היכולת הגבוהה של עונת האליפות, בלעדיהם העסק לא ימריא. בהגנה אהרון דונלד עדיין נוכח, אבל זה נראה שהוא מעבר לשיאו, ובלי ג'יילן ראמזי שעבר למיאמי ובובי ואגנר שחזר לסיאטל המצב לא נראה טוב בכלל.

נתון מעניין – רעש האוהדים באצטדיון בסיאטל הוא כל כך גבוה, שכמעט בלתי אפשרי לשמוע אפילו צעקות במרחק של יותר מעשרה מטרים.

תחזית – הסיהוקס קבוצה טובה יותר כרגע מהראמס, ויחד עם הרוח הגבית של המגרש הביתי הם יפתחו את העונה עם ניצחון יפה.

לוס אנג'לס צ'רג'רס – מיאמי דולפינס (לוס אנג'לס, יום ראשון 23:25)

הצ'רג'רס סיימו בתנופה את העונה הסדירה ב-2022, רק כדי להפסיד לג'קסונוויל בסיבוב הראשון בפלייאוף באופן מביש, לאחר שהובילו 27- 0 ברבע השני. היה ברור שנפילה מנטלית כזו תגרור זעזועים בצוות האימון ולמרות שמועות על החלפת המאמן הראשי ברנדון סטיילי, הוחלף בסופו של דבר רק מתאם ההתקפה. במקום ג'ו לומברדי, שספג המון ביקורת על משחק שמרני מדי הובא קלן מור המוערך מדאלאס. הציפיה היא שתחת שרביטו של מור ההתקפה תהיה הרפתקנית וטובה יותר, והפוטנציאל המדהים של הק"ב ג'סטין הרברט (ששבר שיא של כמות יארדים לק"ב ב-3 עונותיו הראשונות בליגה) יגיע סוף סוף למיצוי. כדי לעזור לו לעשות זאת הובא בדראפט התופס המבטיח קוונטין ג'ונסטון שיחד עם קינן אלן ומייק וויליאמס יוצרים חולית תופסים עמוקה ויעילה. גם הקו הקדמי אמור להיראות טוב יותר עם חזרתו מפציעה של הטאקל רשון סלייטר, כך שההתקפה – שכבר בשנה שעברה דורגה במקום ה-8 ביארדים (אך רק 12 בנקודות) תהיה בין ה-5 הטובות בליגה. סטיילי יוכל להתרכז בשיפור ההגנה, שתוגברה בליינבקר אריק קנדריקס שהגיע ממינסוטה ואמורה להיות טובה יותר מהמקום ה-16 בו דורגה אשתקד (בעיקר עם שיפור המשחק כנגד הריצה, בו הקבוצה הייתה בין הגרועות בליגה). למרות הבית הקשה, הקבוצה חייבת לחזור השנה לפלייאוף ולהשיג שם תוצאות טובות יותר ממה שהשיגה בשנה שעברה על מנת שסטיילי יוכל לשמור על משרת המאמן הראשי.

מיאמי הביאו את הרכש הנוצץ, הקורנרבק ג'יילן ראמזי, רק כדי לאבד אותו לפציעה למרבית העונה. זה אולי אירוע סימלי לגורלה של מיאמי, כאשר סגל מאוזן ומבטיח המראה יכולת גבוהה (כשהוא בריא) נפגע פעם אחר פעם מפציעות וקוטע את מסלול ההתקדמות של הקבוצה. בשנה שעברה הסיפור התרכז כמובן בק"ב טואה טאגווילואה, אשר לאחר מה שהיה נראה בתחילה כעונת פריצה, סבל משורה של פציעות ובעיקר זעזועי מוח שהשאירו אותו מחוץ לסגל בשלבים המכריעים של העונה ובעיקר הטילו סימן שאלה גדול על יכולתו לתפקד כק"ב מוביל בליגה לאורך זמן. הוא חוזר השנה לעונה משמעותית מאד מבחינתו ויקווה להישאר על המגרש, שם התופסים המצוינים טייריק היל (1700 יארדים בשנה שעברה) וג'יילן וואדל (1350 יארד) יהוו עבורו צמד מטרות שהוא אולי הטוב בליגה. הקו הקדמי לא שודרג מספיק, מה שמשאיר חשש לשלומו של טואה השביר. ההגנה, שהייתה בין הגרועות בליגה בשנה שעברה (בעיקר כנגד המסירה) תשתפר בעיקר בשל השינויים על הקווים – כאשר במקום המתאם ההגנתי ג'וש בוייר הובא ויק פאנג'יו הוותיק והטוב. גם מיאמי רואה בעצמה מועמדת לריצה עמוקה בפלייאוף – וכאן האיש על הכיסא החם הוא הק"ב טואה טאגווילואה, כאשר עוד עונה שתכלול פציעות ו/או יכולת בינונית תגרום לקבוצה לחפש ברצינות ק"ב מוביל אחר לקראת 2024.

תחזית :  זהו מאבק בין שתי קבוצות התקפיות מאוד, המתבססות על משחק המסירה עם סגל תופסים מצוין. בסיטואציה הזו, במיוחד לאור בינוניות ההגנות בשני הצדדים, הק"ב הטוב יותר ינצח – וזהו ללא ספק ג'סטין הרברט (למרות שטואה נבחר במקום גבוה יותר בדראפט של 2020). העובדה שהטאקל ההתקפי טיירון ארמסטיד לא ישחק במיאמי תיתן לפאס ראשרים חליל מאק וג'ואי בוסה הרבה הזדמנויות למרר את חייו של טואה והוא יתקשה להניע את הכדור באוויר, בעוד הרברט יוכל לחגוג מול הקו האחורי החסר של הדולפינס. צפוי משחק מאד מהנה לצפייה עם סקור גבוה, בסופו ישיגו הצ'רג'רס ניצחון ביתי בהפרש של יותר מט"ד ויתחילו את העונה בטעם מתוק.

ניו אינגלנד פאטריוטס  – פילדלפיה איגלס (פוקסבורו, יום ראשון 23:25)

לאחר שהצליחו להגיע לפלייאוף בעונה הראשונה של עידן פוסט-בריידי (ב-2021), נסוגה הקבוצה ביכולתה בשנה שעברה, סיימה במאזן שלילי ובתחושה של אכזבה וחשש לבאות. הק"ב הצעיר מאק ג'ונס, שנתן עונה ראשונה מבטיחה למדי, היה גרוע מאד ב-2022, אם כי חלק ניכר מזה נבע מקו התקפה חלש ובעיקר מהחלטתו התמוהה של המאמן ביל ביליצ'ק להפקיד את תפקיד מתאם ההתקפה בידיו של מאט פטרישיה (שהיה בעבר המתאם ההגנתי של הקבוצה). לאחר שסיימו את העונה עם התקפה שדורגה במקום ה-26 ביארדים (אם כי 16 בנקודות), תיקן ביליצ'ק את הטעות והחזיר לקבוצה מתאם התקפי ראוי לשמו בדמותו של ביל אובריאן. מאק ג'ונס, שהביע בשנה שעברה את חוסר שביעות הרצון שלו ממהלכי ההתקפה, יקווה לשיפור משמעותי בהיבט זה, אם כי סגל התופסים הבינוני שלו (שחוזק אמנם בג'ו-ג'ו סמית-שוסטר הוותיק והטייט-אנד מייק גסיקי) לא יסייע לו יותר מדי. לפחות משחק הריצה אמור להיראות טוב יותר עם הגעתו של זיק אליוט מדאלאס, שיצטרף לרמונדה סטיבנסון שהראה יכולת טובה בשנה שעברה. ההגנה – כמו תמיד אצל ביליצ'ק – הייתה טובה בשנה שעברה (מקום 10) ותהיה טובה לא פחות גם השנה, כאשר כדאי לשים לב לקורנרבק המבטיח כריסטיאן גונזלס, שגויס בסיבוב הראשון בדראפט. הקבוצה נמצאת בבית ה-AFC מזרח הקשה בו הגעה לפלייאוף נראית כמשימה קשה למדי, כך שההישגים הנדרשים הם התקדמות ושיפור ביכולת, בעיקר בהתקפה, ותקווה לעונת פריצה של ג'ונס, בעונתו השלישית בליגה. אם זה לא יקרה, עתידו כק"ב הפותח של הקבוצה נתון בסכנה אמיתית.

פילדלפיה נתנה בשנה שעברה עונה אדירה, שבה הגיעה עד לסופרבול אך הפסידה שם לשושלת המתהווה מקנזס סיטי. ג'יילן הרטס בעונת פריצה, מיצב את עצמו כאחד הק"ב הטובים בליגה, ועם פרישתו של בריידי ומעברו של רוג'רס לג'טס, הוא כנראה הק"ב הבכיר כיום בחטיבת ה-NFC. כצפוי אחרי עונה כזו, הקבוצה איבדה מספר שחקנים משמעותיים (כמו הדיפנסיב טאקל ג'בון הרגרייב ושחקן קו ההתקפה איזק סמואלו) אך שימרה את מרבית הסגל ושדרגה את עצמה בדראפט מעולה בו הצליחה לגייס את הדיפנסיב טאקל ג'יילן קארטר (כמחליף להרגרייב) – שיהיה אחד הרוקיס המעניינים והמבטיחים ביותר העונה. עם איי-ג'יי בראון ודבונטה סמית כצמד התופסים המוביל, קו התקפה מהטובים בליגה ומשחק ריצה משודרג עם שחקני הרכש דאנדרה סוויפט ורשאד פני (וכמובן הרטס עצמו, שהשיג 760 יארד על הקרקע בשנה שעברה), התקפת פילדלפיה, שדורגה במקום ה-2 בליגה בשנה שעברה (29 נקודות למשחק), תהיה השנה טובה לא פחות. גם ההגנה האימתנית (עם 70 סאקים בשנה שעברה – 15 יותר מהבאה אחריה!) תהיה מהטובות בליגה (למרות אבדנו של המתאם ההגנתי ג'ונתן גאנון, שעבר לתפקיד המאמן הראשי באריזונה). הקבוצה מצפה לחזור לסופרבול השנה וגם לנצח בו. כל תסריט אחר יתקבל באכזבה אצל האוהדים הקנאים בפילדלפיה.

תחזית: ההגנה של הפטריוטס תהיה השנה בין הטובות בליגה, אך ההתקפה העמוקה והמאוזנת של האיגלס היא מבחן קשה מדי עבורה. בצד השני של המגרש, הפאס-ראשרים של פילדלפיה יחגגו מול קו ההתקפה הבינוני של הפטריוטס ויקשו מאד על מאק ג'ונס. ניו אינגלנד תנסה להשיג יארדים על הקרקע עם אליוט וסטיבנסון אך זה לא יספיק כדי לרדוף אחרי האיגלס. פילדלפיה תנצח בהפרש דו-ספרתי ותבסס את עצמה כטוענת רצינית לזכייה נוספת באליפות ה-NFC ולביקור חוזר בסופרבול.

ניו יורק ג'יאנטס – דאלאס קאובויס (ניו יורק, הלילה בין ראשון לשני 03:20)

הג'יאנטס הפתיעו לטובה בעונה שעברה, כאשר הגעתו של המאמן בריאן דאבול הפיחה חיים בקריירה של הק"ב דניאל ג'ונס (שקיבל בשל כך הארכת חוזה יוקרתית בפגרה). עונת שיא של הרץ סקואן ברקלי, שבניגוד להרגלו הצליח להישאר בריא, סייעה לקבוצה להעפיל לפלייאוף, בניגוד לכל הציפיות, ואף לנצח בסיבוב הראשון – רק כדי להידרס ע"י פילדלפיה בדרכה לסופרבול בסיבוב השני. בקיץ הביאה הקבוצה את הטייט-אנד דארן וולר לייצר מטרה קרובה ואמינה עבור ג'ונס, ותקווה שהעונה הקודמת היתה סימן להמשך ולא הבלחה רגעית של ק"ב שעד אז איכזב קשות. ההגנה היתה חלשה בשנה שעברה והביאה השנה את בובי אוקרקה, שביחד עם קייוון טיבודו ואיזיה סימונס אמורים – לפחות על הנייר להוות חולית לינבקרים איכותית, אך הקו האחורי נשאר דליל יחסית. עם דאבול הקבוצה שוב תהיה איכותית ועקשנית אך לא נראה שהיא תשתפר מספיק כדי לאיים על פילדלפיה בראשות בית ה-NFC מזרח, או הכוחות המשמעותיים האחרים בחטיבה, כמו הניינרס והליונס.

דאלאס איבדה את המתאם ההתקפי קלן מור, את הרץ זיק אליוט והטייט-אנד דלטון שולץ אך היא היתה מספיק עמוקה בעמדות הכישרון כדי שהרץ טוני פולרד, התופסים סידי לאמב ומייקל גאלופ והטייט-אנד הצעיר לוק שונמייקר ימלאו את מקומם. הקבוצה תקווה לעונה נקיה יותר מהק"ב דאק פרסקוט (שמסר ל-15 יירוטים ב-12 משחקים בשנה שעברה) והביאה את טריי לאנס המאכזב בתקווה שייצר גיבוי סביר ואולי מימד ריצה אפקטיבי יותר מעמדת הק"ב. ההגנה תמשיך להיות מונהגת ע"י מיכה פרסונס המצוין והקו האחורי – שכלל עוד את טרוון דיגס המצוין, שופר עם הגעתו של סטפון גילמור הוותיק. הקבוצה הזו תמיד גדושה בכישרון שלא ממצה את הפוטנציאל שלו כל שנה מחדש. הם הפסידו בסיבוב השני בפלייאוף בשנה שעברה, וכרגיל הציפיות שם גבוהות הרבה יותר – פחות מהגעה לסופרבול יתקבל באכזבה אצל האוהדים וג'רי ג'ונס, הבעלים הססגוני והתובעני.

תחזית:  למרות השחקנים שעזבו והשינויים בצוות האימון, דאלאס עדיין עמוקה ומוכשרת יותר מניו יורק, שלדעתי תהיה השנה פחות טובה מבשנה שעברה. שתי ההתקפות לא יבריקו במשחק אך הגנה אחת תבלוט – וזו ההגנה המצוינת של דאלאס שתכריע את המשחק. ניצחון בהפרש של ט"ד לקאובויס, שצריכים כל מקדמה כדי להישאר במירוץ מול האיגלס לראשות הבית.

ניו יורק ג'טס – בפאלו בילס (ניו יורק, הלילה בין שני לשלישי 03:15)

המחזור הראשון נחתם עם משחק סופר מעניין בין שליטי הבית המזרחי בשלוש השנים האחרונות לבין "אלופי" הפגרה שחולמים לנשל אותם ממקומם.

הבילס פותחים עונה רביעית ברציפות עם מטרה אחת ברורה, סופרבול. למרות פגרה נטולת זעזועים ושמירת רוב הסגל, השנה המשימה תהיה קשה אפילו יותר, לפחות על הנייר לפני שריקת הפתיחה. הבילס קבוצה מאוזנת, הן בהתקפה והן בהגנה, ויש להם את כל הכלים לנצח את הג'טס. יש רק בעיה אחת, והיא שמלבד משחק אחד, הקווטרבק ג'וש אלן מתקשה מול הסילונים בשנתיים האחרונות, והרבה מכך בגלל הגנת המסירה של הג'טס, שהשתפרה מאוד בעיקר בעונה החולפת. אם אלן ימשיך להתקשות, סביר להניח שנראה את הבילס רצים, וג'יימס קוק יצטרך להראות שהוא יכול להיות רץ פותח ברמות הגבוהות.

אחרי הרבה שנים, הג'טס פותחים עונה עם לא מעט ציפיות, אחרי ש"כיכבו" בשוק ההעברות בפגרה. הקווטרבק ארון רודג'רס הגיע במטרה לייצר שיפור מיידי בהתקפת הקבוצה, ולא כהשקעה לטווח הארוך. הג'טס הקיפו אותו בסוללת תופסים, וכעת נשאר רק לצפות אם הכל יתחבר כבר על העונה הראשונה, או שמא נצפה בעוד כשלון מהדהד של אוסף כוכבים שטוב רק על הנייר. הגנת הג'טס כבר מחוברת עוד משנה שעברה, והיא הוכיחה שהיא מסוגלת לעצור את התקפת הבילס ולהצר את צעדיו של ג'וש אלן.

נתון מעניין – הג'טס לא העפילו לפלייאוף כבר 12 שנים, ובמהלכן סיימו במאזן חיובי רק פעם אחת(!).

תחזית – למרות החיזוק המאסיבי של הג'טס, הפייבוריטים לניצחון הם עדיין הבילס, בטח במבצרם הבייתי. אז בהצלחה לניו יורק בהמשך הדרך, אבל את המשחק הראשון הם יפסידו לבאפלו.