מועמד לפריצה מכל קבוצה / עמיחי קטן

פגרה, פרויקט קיץ, אליפות עולם וכו', ובכל זאת התחשק לי לכתוב דווקא עכשיו על מועמד אחד לעונת פריצה מכל קבוצה, כשהסדר הפעם יהיה לפי מידת ההצלחה בעונה שעברה, אך הפוך, כשהקבוצות הטובות יותר יחכו לסוף. נתחיל עם 15 הקבוצות המזרחיות ואחר כך נעבור למערביות. הטווח כאן לפריצה הוא רחב, החל משחקנים שאני מאמין שייכנסו לרוטציה או לתפקיד משמעותי לראשונה בקריירה, וכלה בשחקנים שהם כבר עכשיו טובים מאוד, אך אני מאמין שיכולים לעשות עוד צעד משמעותי קדימה.

מזרח:

דטרויט פיסטונס: ג'יימס וייזמן – יש לפיסטונס הרבה גבוהים צעירים עם פוטנציאל, אבל אם נמדוד פוטנציאל על הנייר יש לוייזמן יתרון משמעותי על כל היתר. בתקופה הקצרה בדטרויט מאז שעזב את גולדן סטייט רשם וייזמן 12.7 נקודות ו-8.1 ריבאונדים, ובגילו הוא אמור להשתפר עוד קצת בקבוצה שיש לה את הסבלנות עבורו.

שארלוט הורנטס: ג'יימס בוקנייט – הגארד שסבל מהרבה פציעות בעונה שעברה עשוי לקבל העונה יותר הזדמנויות להביא לידי ביטוי את יכולות הקליעה שאמורות להיות לו. דווקא בסוף העונה שעברה הוא הפגין שיפור וקלע 21 ו-22 בשני משחקים רצופים, כך שייתכן שנראה אותו הופך לסקורר מהספסל של ההורנטס.

אורלנדו מג'יק: קול אנתוני – אנתוני או ג'יילן סאגס ימלאו תפקיד משמעותי בקו האחורי של אורלנדו בעונה הקרובה, ואני נוטה להאמין שאנתוני קרוב יותר לפריצה שמשמעותי שיפור ביעילות של הקליעה וניהול המשחק, מה שיאפשר למג'יק להריץ אותו כשחקן שישי במשרה מלאה או אפילו כגארד ליד מרקל פולץ בחמישייה.

וושינגטון וויזארדס: ג'וני דיוויס – ב-14 המשחקים האחרונים של העונה שעברה רשם הרכז הרוקי דאז 10.5 נקודות ב-25.3 דקות למשחק, אחרי 1.1 נקודות ב-4.9 דקות למשחק עד אז. אני מניח שנראה העונה משהו באמצע, כשפריצה מבחינתו של דיוויס זה להוכיח שהוא יכול להיות הרביעי בהיררכיה של הקו האחורי אחרי טיוס ג'ונס, ג'ורדן פול וקורי קיספרט. בהערת אגב, עד שלא יוכח אחרת גם אבדיה הוא מועמד לפריצה, אבל עליו אכתוב בהזדמנות אחרת.

אינדיאנה פייסרס: אובי טופין – המעבר לפייסרס אמור לאפשר לטופין לשדרג את מעמדו ולהפוך לשחקן משמעותי יותר, ולא לקבל דקות רק כשג'וליוס רנדל פצוע. מעניין לציין ששני משחקי ה-30 נקודות היחידים שלו בעונה שעברה, אז עוד במדי הניקס כמובן, היו דווקא נגד אינדיאנה, ואולי יש לזה קשר להחלטה של הפייסרס להביא אותו.

טורונטו ראפטורס: סקוטי בארנס – טורונטו התחילו בנייה מחדש באופן לא רשמי עם המעבר של ואן-וליט ליוסטון, ובזמן שהם ממתינים להצעות טובות עבור יתר השחקנים הבכירים, סקוטי בארנס אמור להפוך להיות הצלע המרכזית של הקבוצה העתידית והשחקן שרוב הדברים יעברו דרכו עכשיו. ייתכן גם שבארנס ייתקע באותו מקום מאז סיום עונת הרוקי שלו, אבל יש לו עכשיו הזדמנות לעשות צעד קדימה.

שיקגו בולס: קובי וויט – עד הטרייד דדליין האחרון, נדמה היה שקובי וויט לא מוצא את עצמו בשיקגו ונמצא בדרך הבטוחה החוצה בהזדמנות הראשונה, אך הוא והקבוצה סיימו את העונה במגמת שיפור שהובילה אותם מרחק נגיעה מהפלייאוף. העונה, בשיקגו יקוו שוויט ישמור על מגמת השיפור והוא יהפוך להיות שחקן שישי שיודע לנצל את יכולות הקליעה שלו, אך גם מקבל החלטות בצורה טובה.

אטלנטה הוקס: אונייקה אוקונגו – לדעתי, העונה הקרובה צריכה להיות זאת שבה אוקונגו תופס את מקומו של קאפלה בתור הסנטר הפותח בחמישייה של ההוקס, ומשלים לאטלנטה חמישייה צעירה יחד עם טריי יאנג, דז'ונטה מארי, דיאנדרה האנטר וסאדיק ביי, שעשוי להיות זה שיתפוס את מקומו של ג'ון קולינס בחמישייה. כדי לעשות זאת, יצטרך אוקונגו לספק את החיפוי ההגנתי שנותן קאפלה ליתר החמישייה ולהיות מסוגל לסיים היטב מתחת לסל.

ברוקלין נטס: קאם תומאס – בהנחה שאת הפריצה של מיקאל ברידג'ס וקאם ג'ונסון ראינו כבר בעונה שעברה אחרי הטרייד דדליין, הנטס מוצאים את עצמם עם הרבה שחקנים טובים, אבל בלי המון מועמדים לפריצה. תומאס הפציץ כמה משחקי 40 נקודות רצופים בעונה שעברה, כך שהוא כבר הוכיח את יכולות הקליעה שלו, אבל לא היה מספיק יציב או יעיל כדי לשמור על מקום קבוע ברוטציה, ושיפור כזה שלו עשוי להשאיר את הנטס בסביבות הפלייאוף גם בעונה שלמה בלי דוראנט והחברים שכבר עזבו.

קליבלנד קאבלירס: אוון מובלי – בתחילת הקריירה שלו, היציבות של מובלי הייתה דבר מרשים מאוד, וההתלבטות מי משמעותי יותר להגנה המצוינת של קליבלנה – מובלי או ג'ארט אלן – הייתה סימן חיובי מאוד עבורו. עם זאת, מאז עבר זמן ומובלי קצת נתקע במקום, כך שהעונה הקרובה זאת ההזדמנות שלו לקפיצת מדרגה משמעותית לכיוון האולסטאר, אולי אפילו עם קצת קליעה שתצמצם את בעיות הריווח אצל הקבוצה הכי בעייתית בתחום בליגה.

מילווקי באקס: מרג'ון בוצ'אמפ – מילווקי החליטו בגדול לשמור על מה שהיה להם בשנים האחרונות, בתקווה שהשחקנים המובילים שלהם יוכלו להישאר הפעם בריאים ובכושר בפלייאוף, ועם מאמן שלא יאפשר ליריבה להתפוצץ מחוץ לקשת בפלייאוף. מכיוון שלא נותרו שם הרבה מועמדים לפריצה, בחרתי בבוצ'אמפ שנתן כמה תצוגות קליעה מרשימות בסוף העונה שעברה ובג'י ליג, ואני מאמין שהוא יקבל יותר הזדמנויות העונה.

ניו-יורק ניקס: מיילס מקברייד – לקראת סוף העונה הסדירה שעברה, נדמה היה שמקברייד מצליח לתפוס לעצמו מקום קבוע ברוטציה בפעם הראשונה, אך בפלייאוף הוא לא שותף ליותר מ-5 דקות באף משחק. עם זאת, העונה ההגנה שלו עשויה לאפשר לו לקבל כמות משמעותית יותר של דקות תחת ת'יבודו, והוא יקבל את ההזדמנות לרשום שיפור שיכניס אותו לרוטציה, והפעם באופן מלא.

פילדלפיה סבנטי סיקסרס: טייריס מקסי – מקסי אמנם קלע 20 נקודות למשחק בעונה שעברה כמו גם בשני הפלייאופים האחרונים, אבל עד כה הוא נתפס כאופציה שלישית או רביעית בהתקפה של הסיקסרס אחרי אמביד והארדן, ואילו אני סבור שיש לו את הפוטנציאל לעשות עוד קפיצת מדרגה ולהפוך לגארד הבכיר של פילדלפיה, ואולי אפילו אולסטאר אם הסיקסרס יהיו מספיק טובים כקבוצה.

בוסטון סלטיקס: פייטון פריצ'רד – ללא מרכוס סמארט, דריק וויט ומלקולם ברוגדון יהיו הרכזים הבכירים של בוסטון כמובן, אבל זה אמור לאפשר לפריצ'רד לקבל דקות קבועות לאורך העונה הסדירה, ואולי הפעם גם להוכיח שהקליעה שלו שווה מקום קבוע ברוטציה לאורך כל הדרך, ולא רק כצעד של ייאוש או כשיש פציעות. באופן אישי, אני חושב שים מדר היה יכול להתאים יותר בתור שחקן מגוון יותר ושומר טוב יותר, אבל כרגע מי שנמצא בבוסטון ולא באיסטנבול זה פריצ'רד, ואולי זה דווקא מתאים לבוסטון שיש להם שחקן שיודע לקלוע שלשות ולא הרבה מעבר.

מיאמי היט: ניקולה יוביץ' – הבחירה ה-27 בדראפט 2022 קיבל מעט מאוד הזדמנויות לאורך העונה שעברה, כשקודי זלר השתלט על עמדת הסנטר המחליף ולעיתים ההיט שיחקו בהרכב נמוך בדקות המנוחה של באם אדבאיו. העונה אני נוטה להאמין שיוביץ' יקבל יותר הזדמנויות להוכיח שמיאמי יודעים לבחור גם בסיבוב הראשון של הדראפט.

מערב:

סאן-אנטוניו ספרס: דווין ואסל – 18.5 נקודות למשחק היו לואסל בעונה שעברה, ואני לא חושב שתהיה לו עליה גדולה בתחום הזה, אבל הנוכחות של ויקטור וומבניאמה עשויה לסייע לו לשפר את היעילות של אותן נקודות, ויחד עם השיפור שאולי יהיה לקבוצה זה צעד קדימה. בטווח הארוך, השאלה העיקרית היא האם ואסל יכול להפוך לשחקן מגוון וכוכב של ממש, או רק סקורר איכותי.

יוסטון רוקטס: אלפרן שנגון – יש ליוסטון המון שחקנים צעירים שאוהבים ליצור לעצמם, אך השחקן המשמעותי ביותר של הרוקטס לדעתי הוא שנגון, בעיקר בגלל הגיוון שלו והיכולת ליצור לאחרים. הפוטנציאל להצלחה של יוסטון הוא בעיקר סביב היכולת שלהם לגרום לכך שכל הסקוררים יהיו מרוצים מהמצב, ובשביל זה צריך מישהו שידאג לצבע, הריבאונדים והאסיסטים מסביב, ועל הדרך יכול גם לנצל מיס-מאצ'ים כדי לקלוע.

פורטלנד טרייל בלייזרס: קווין נוקס – אחרי עונה שנייה ברציפות שבה נוקס מועבר בטרייד באמצע העונה, הפעם הוא נפל על קבוצה שיהיה לה סבלנות בשבילו, ומכיוון שהוא מגיע אחרי העונה הכי יעילה בקריירה הקצרה שלו, המשך של היכולת שהוא גילה בפורטלנד בסוף העונה שעברה עשוי לחשוף את הפוטנציאל שהוביל לכך שהוא נבחר בטופ 10 של הדראפט.

יוטה ג'אז: טיילן הורטון-טאקר – כמו לא מעט שחקנים צעירים אחרים, גם הורטון-טאקר זכה לסיקור נרחב של ההצלחות הספורות שלו בלייקרס, כחלק מהנוכחות בקבוצה שבה משחק גם לברון ג'יימס. העונה שעברה ביוטה הקפיצה את המספרים פר דקות שלו, והעונה כנראה שהג'אז ילכו לטנקינג בשלב מוקדם יותר מאשר בעונה שעברה, מה שיעניק לגארד הצעיר עוד הזדמנויות ועוד דקות.

דאלאס מאבריקס: ג'וש גרין – הויתור על דוריאן פיני-סמית בטרייד דדליין שעבר הפך את ג'וש גרין לשחקן ההגנה הכי חשוב בכנפיים של דאלאס, ומתוך כך גם לשחקן רוטציה משמעותי, ושיפר את המספרים שלו בחצי השני של העונה. הפעם הציפיות ממנו יהיו גבוהות יותר כבר מתחילת העונה, והיכולת שלו לחפות בהגנה ולעשות את שלו בהתקפה תהיה קריטית עבור המאבס שיקוו להצליח יותר מאשר בעונה שעברה.

ניו-אורלינס פליקנס: טריי מרפי – קצת מתחת לרדאר, אפשר לומר שעונת הפריצה של מרפי הייתה כבר העונה שעברה, בה הוא קלע 14.5 נקודות למשחק ב-61% אפקטיבי והיה מרחק נגיעה מאחוזי 90-50-40. עם זאת, אני מאמין שהוא יכול לעשות עוד צעד קדימה, כשמבט על הנתונים שלו במרץ-אפריל מראים שהוא עמד על 19.9 נקודות למשחק ב-65% אפקטיבי והיה חלק משמעותי מהריצה של הפליקנס ששמה אותם במרחק נגיעה מהפלייאוף. גם אם אלו מספרים מעט חריגים, העובדה שהוא עומד על רצף של 20 משחקים בספרות כפולות (כולל פליי-אין) מעידה על כך שהוא אולי החל לפתח יציבות.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר: ג'וש גידי – ביחס לעונת הרוקי שלו, העונה שעברה של גידי התאפיינה בשיפורים קלים באחוזים מכל הטווחים ומעט פחות איבודי כדור, מה שסייע לו להפוך לשחקן קצת יותר יעיל. בעונה הקרובה, הציפיה ממנו היא להמשיך בתהליך הזה ולקחת על עצמו קצת יותר, כשהשאיפה באוקלהומה היא שגידי יהיה השחקן השני בחשיבותו אצל הת'אנדר אחרי שג"א, כשהמטרה הפעם היא להביא את החבורה הצעירה שם לפלייאוף ולא להסתפק בכמעט.

מינסוטה טימברוולבס: ניקיל אלכסנדר-ווקר – קשה לומר משהו יוצא דופן על ההשתלבות של הגארד במינסוטה אחרי שהוא הגיע לשם בדדליין האחרון, אבל בפליי-אין הוא קיבל מקום משמעותי ברוטציה בגלל ריבוי פציעות והחזיר עם הגנה טובה על הבן דוד מאוקלהומה בדרך לכרטיס לפלייאוף. גם בפלייאוף הוא הראה שדרוג ביחס לעונה הרגילה, וייתכן שעונה אותה הוא יפתח במקום שכבר מכיר את כישוריו תאפשר לו להיכנס בקביעות לרוטציה ולהפגין יציבות לראשונה בקריירה.

לוס אנג'לס קליפרס: בונז היילנד – האלופה הטרייה ויתרה עליו במהלך העונה, והוא לא בלט במיוחד בחצי העונה שלו בקליפרס, אבל יכולות הקליעה של היילנד יכולות להתאים מאוד לקליפרס שצפויים להופיע לחלק גדול ממשחקי העונה הסדירה בהרכב חסר. בשנים האחרונות הספסל של הקליפרס יצר אחוז גבוה מהקליעה, והיילנד יכול בהחלט להיות מי שיוביל את המגמה הזאת העונה.

סקרמנטו קינגס: סשה וזנקוב – אני יודע שמדובר ברוקי, אבל ה-MVP ומלך הסלים של היורוליג והליגה היוונית יכול להיות הפיסה שהייתה חסרה לסקרמנטו בעונה שעברה. הקינגס שמרו על הסגל ששבר את בצורת הפלייאוף הארוכה בתולדות הליגה, והוסיפו פורוורד קלעי שאמור לקלוע את כל הזריקות הפנויות שהאריסון בארנס מחטיא בקלאץ', וגם להוסיף קצת מהיכולת שלו ליצור לעצמו מצבי קליעה.

ממפיס גריזליס: קסבייר טילמן – הפציעות של סטיבן אדאמס וברנדון קלארק הכניסו את טילמן לחמישייה של ממפיס בסיום העונה שעברה, והוא התמודד בכבוד עם אנתוני דיוויס בפלייאוף האחרון, כך שהעונה יצפו ממנו כבר להפוך למשהו מעבר לסנטר השלישי ברוטציה שמקבל דקות רק מדי פעם. טילמן יצטרך לשפר את הקליעה מהעונשין, ואולי גם לזרוק טיפה מחוץ לקשת, אבל הוא יימדד בעיקר ביכולת לייצר קו קדמי הגנתי ליד שחקן ההגנה של העונה שעברה, ג'ארן ג'קסון ג'וניור.

גולדן סטייט ווריורס: מוזס מודי – בין שני נבחרי הלוטרי של הווריורס בדראפט 2021, מודי הוא זה שנראה בשל יותר וזה שסטיב קר סומך עליו קצת יותר. מודי סיפק קליעה די בטוחה בהזדמנויות שקיבל, כולל נתון יוצא דופן של שני פלייאופים רצופים עם יותר מ-50% לשלוש, והרכב המחליפים ליד כריס פול אמור לקבל מבטי קליעה פנויים, אותם מודי מועמד בכיר לנצל.

פיניקס סאנס: בול בול – דפי הסטטיסטיקה מראים שבול בול רשם בעונה שעברה 9.1 נקודות, 5.8 ריבאונדים ו-1.2 חסימות ב-21 דקות למשחק ב-70 משחקים באורלנדו, אבל הם די מיהרו לוותר עליו בקיץ, ופיניקס הם אלה שלקחו אותו בסוף. כקבוצה שחסרה אפשרויות מהספסל בעונה שעברה, הסאנס יכולים להרוויח לא מעט משירותיו של בול, אשר מחזיק בסט יכולות ייחודי לגובהו ואפשר לשחק עליו לפעמים, לפחות בעונה הסדירה, והפעם גם בקבוצה שאנשים מתעניינים גם בשחקני המשנה שלה וביכולת שלהם.

לוס אנג'לס לייקרס: קאם רדיש – גם אטלנטה וגם הניקס ויתרו על רדיש בניסיון להתחזק, ואחרי שפורטלנד ויתרו עליו כחלק מהבנייה מחדש שלהם, הלייקרס מצאו שחקן כנף שיכול להתאים לשיטה שלהם במחיר נוח. בקבוצה שבה רוי האצ'ימורה הפך לשחקן יעיל ומשמעותי, גם רדיש יכול לעשות זאת, והוא יקבל גם הרבה הזדמנויות לעשות זאת לאורך העונה הסדירה, עד שיגיעו המבחנים המשמעותיים בפלייאוף.

דנבר נאגטס: כריסטיאן בראון – האלופה הצליחה לשמור על כל החמישייה הפותחת שלה, אבל איבדה את ברוס בראון שהלך לחוזה גדול באינדיאנה. הבראון השני, כריסטיאן, נתן עונת רוקי יפה מאוד והצליח למצוא לעצמו מקום בקצה הרוטציה הקצרה של הפלייאוף, אך העונה הוא מקבל משימה גדולה יותר, לרשת את ברוס בתפקיד השחקן השישי. הדרישות ממנו יהיו קצת שונות, והתפקיד של הספסל יתפזר בצורה מאוזנת יותר כנראה, אך עדיין כריסטיאן בראון יקבל את ההזדמנות לעשות קפיצת מדרגה מהסוג שהאלופים המכהנים ישמחו לראות.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  4. Avri

    22 אוג 2023 17:07:03

    תודה רבה עמיחי, סחתיין על ההשקעה, טור כייפי שמאוד נהנתי לקרוא.
    –
    באותה נשימה אציין שאני לא מסכים עם רוב הבחירות שלך. בין אם בגלל שאני לא חושב שאלו שחקנים שיפרצו (נוקס?!? אלכסנדר-ווקר?), או שאני חושב שכבר פרצו (מקסי, ואסל, מובלי), או שכבר די ברור ש"הפריצה" תהיה בגג (אם בכלל) לרמת שחקן רוטציה חביב (טילמן, מודי, פריצ'ארד, טופין, ותכלס רוב מי שסימנת).

    2. עמיחי קטן

      22 אוג 2023 20:41:43

      תודה. ההערה של אור כנראה נכונה, אבל בין כה וכה, ניסיתי להציג שחקנים שנמצאים בסיטואציה שתאפשר להם לפרוץ, בלי קשר לשאלה מה הסבירות שזה יקרה לדעתי (אצל פריצ'רד למשל, היא לא גבוהה במיוחד)

    3. דדי

      23 אוג 2023 23:00:16

      מסכים לגמרי עם אברי – עם המחמאה ועם הביקורת.
      .
      אבל בכל זאת אני רק אטפל בלייקרס – הפורץ יהיה כריסטי, ובאופן אירוני אני חושב שזה יהיה על חשבון רדיש.
      הלוואי שאתבדה בחלק השני של המשפט.

  5. דוקטור רזי הופמן

    22 אוג 2023 17:16:19

    יופי של רעיון ופוסט.
    אני עוקב אחרי פריצארד ומאמין שאתה צודק ושהוא ואולי גם האוזר יפרצו השנה.
    פריצארד השתתף באיזה טורניר בשבוע האחרון עם איזאייה תומס וקלע 60 נקודות במשחק.
    לגבי ים מדר אני חוזר ואומר שהזהרתי אותו כמה פעמים. הוא היה צריך להגיע לליגות הקיץ כדי להראות את ערכו. הוא פיספס את ה אין BA והכסף הגדול.

  6. גיא הירוק

    22 אוג 2023 17:30:49

    בהינתן בריאות, אני לא רואה את בול בול מגיע לכמות דקות דו ספרתי (מחוייבי מציאות בשביל לזכור בתואר "פריצה").
    אם וואטנבה יקלע כפי שקלע בשנה שעברה (יותר מ-40% מהשלוש), ואם יצליח להיות בריא, אז הוא נראה לי מועמד מתאים לפריצה.
    לפני כל הטריידים, כאשר הנטס היו קבוצה עם דיבור לפיינלס,
    הוא הראה ניצוצות של שחקן שתפור לפרוח לצד מוקדים מושכי עניין כמו דוראנט וקיירי.
    לצד היעדר העומק והצורך בקלעים לצד כוכבי הסאנס הוא, לטעמי, המועמד של הסאנס לפריצה בעונה הקרובה.

    1. עמיחי קטן

      22 אוג 2023 20:45:12

      בהינתן בריאות, הסאנס יתנו הרבה מנוחה לדוראנט, וורן ואחרים. חוץ מזה, ראיתי את בול קצת באורלנדו בעונה שעברה והתרשמתי שיש לו מה לתת. גם וואטנבה זו אפשרות טובה.

  7. zivovivo

    22 אוג 2023 17:53:26

    תודה עמיחי. בקינגס זה יהיה קיגן מארי, כנראה שפספסת את הדומיננטיות שלו בקליפורניה קלאסיק הוא הולך להיות מיני קואי של הפריים כבר השנה.

  8. Berch

    22 אוג 2023 17:56:44

    אחלה טור, נקווה שטייריס מקסי קורא ומפנים את הציפיות.
    רק שלא יגדל לנו זקן…..
    ושאלה למומחים:
    אוון מובלי קשור לסופהלהקטינו מובלי?
    🙃

  9. ברוך רובין

    22 אוג 2023 18:10:53

    תודה טור מצויין למרות שאני לא מסכים עם רובו, לא התייחסת בטור למצב הקבוצה והסגל הקיים והאם לשחקנים האלה בכלל יהיה במה.
    לגבי וויסזמן הפריצה היחידה שתהיה לו העונה זה פריצת דיסק, ראיתי אותו טיפה בליגת הקיץ הוא איום הגנתית ונורא מוגבל התקפית , דורן סנטר טוב ממנו משמעותית, בנוסף יש לקבוצה את ה״כוכבים ״ שלה שיקחו את הזריקות (למרות שבפועל הם רחוקים מכוכבנות).
    .
    בוקנייט גם הוא לא יראה דקות בשארלוט, מכה הנשים חזר האח המוצלח לבית בול ירצה להוכיח שהחוזה זה לא טעות (הוא גם צריך להגיע לחמישייה שלישית כדי לקחת מקס גבוה) ולבוקנייט לא ישאר זריקות, לדעתי הוא יוטרד במהלך העונה ויפלט מהליגה בעוד שנתיים שלוש.
    גוני דייויס בוושינגטון דוגמה זהה, הוא יישאר עם פירורים.
    .
    היחידים שבאמת יפרצו לדעתי זה מובלי ומקסיי, מובלי האפאתי צריך לדרוש כדור במקום לברוח ממנו (לילד אין ביצים) ומקסיי אמור לקבל יותר דקות ואת הכדור ביד כשהארדן יעזוב.

    תודה על הטור

  12. מהפנט תרנגולות להטיל ביצה בדאנק

    23 אוג 2023 07:40:30

    כתבה+++
    רק הערה קטנה לא צריך להיצמד לפורמט.אם לקבוצה כמו הניקס אין מועמד לפריצה , אפשר לכתוב אין מועמד.אם לקבוצה אחרת יש יותר מאחד , אפשר לציין גם אותו.
    לגבי השחקנים שנבחרו רובם סבירים+,מדובר בטעם אישי.כמובן שבקטגוריה כזו (מועמד לפריצה)ניתן להתווכח. אבל על טעם אישי מיותר להתווכח.

  13. jefffoster10

    23 אוג 2023 11:54:56

    כתבה מצוינת אם כי גם אותי ליוותה המחשבה שמדובר בשיפור או שדרוג ולא ב"פריצה". פריצה זה יותר שחקן אנדראפטד או כזה שהסתובב שנים בליגה ופתאום תפס מקום ובולטות (AKA כיילב מרטין), או שחקן שפתאום חזר עם יכולת חדשה ולא מוכרת (לדוגמה, אם דוריאן פיני סמית' יהפוך פתאום להיות שחקן של 25 נק' למשחק).
    מילה לגבי טופין – אני בהחלט מקווה שהתחזית שלך תתגשם, היה לפייסרס בור בעמדת הסמול פורוורד וטופין שהגיע תמורת כלום בפיתה ביחד עם בראון אמורים לסגור את הבור הזה. מאמין שנראה אותו הרבה פעמים מסיים את ההתקפות ומטרה עיקרית להאליברטון במשחק מעבר, שדווקא בראון אולי ישחק עם המחליפים ויהיה הגו טו גאי של החמישייה השנייה.

    1. jefffoster10

      23 אוג 2023 11:58:49

      ורק אוסיף – אחרי שהפייסרס אספו לסגל את בחירות 8,10,12 ו-14 מדראפט 2020, לא אתנגד לקפוץ גבוה יותר ולאסוף גם את בחירה 2 למקרה שדטרויט תוותר על שירותיו בשל ועידת הסנטרים שנתכנסה בה. עוד לא אבדה תקוותי בווייסמן

  14. Dor

    23 אוג 2023 16:18:22

    אחלה רעיון עמיחי. אני אוהב מאוד את שנגון ביוסטון, די ברור שהולך להיות שם בלאגן גם השנה אבל הוא יתן יופי של מספרים. גם היילנד יהנה מהלואוד הרגיל של קאווי. קאם תומאס לדעתי הוא פוטנציאל פריצה גדול

  15. golan

    24 אוג 2023 01:25:16

    אחלה כתבה. מעניינת
    תודה רבה על ההשקעה,
    מודה שאין לי מושג על חלק מהקבוצות (דטרויט – יש להם 3 סנטרים – אבל לא ממש צפיתי בקבוצה הזאת, אז מבחינתי כל אחד יכול לפרוץ. שארלוט- גם אם יפרוץ, מי יראה את זה ? ראיתי אותם כמה פעמים, לא התלהבתי וכנראה גם השנה לא אצפה בהם יותר מדי)
    אני גם לא בטוח שבפורטלנד אחד כמו קווין נוקס יכול לפרוץ בין סימונס, סקוט ושארפ.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט