לפני הכתבה – תודה לכולם על הניחומים, זה באמת עוזר. מי ששואל איך מצליחים לכתוב תוך כדי האבל, הכתיבה עוזרת. כל כתבה שלי אני מקדיש לבתי, שתשמח מלמעלה.

או קיי … כולם מכירים את התמונה הראשית, נכון?

איך לא, הא, אין אוהד NBA שלא מכיר אותה. אלן אייברסון, האתלט האולטימטיבי, האיש שלא יודע פחד, מנצח לבדו את משחק מספר 1 בפיינלז ועל הדרך משפיל את טיירון לו החלש שניסה להפריע לו.

ועכשיו בואו נפתח קצת יותר את מה שקרה בתמונה האייקונית הזו.

אז כמו שכתבתי בפרק הקודם של הסדרה "אימפריות אבודות", הקורונה הייתה תקופה דיי משעממת, בשלב מסוים אוהדי כדורגל הגיעו למצב שהם יודעים לדקלם את צמרת הליגה הבילארוסית (קדימה בלשינה בברויסק!!!), אוהדי הכדורסל לא היו כל כך ברי מזל, אז ראיתי משחקי עבר ביוטיוב. יצא וראיתי את סדרת הגמר 2001 בין פילי ללייקרס.

חשוב לציין שהלייקרס, האלופה המכהנת, מגיעה לגמר בדומיננטיות מוחלטת, ללא אף הפסד (!!) בפלייאוף – סוויפים מהדהדים על פורטלנד, סקרמנטו, וסן אנטוניו קובעים בעצם שיא NBA שלא נשבר עד עכשיו – לא הייתה קבוצה אחרת שהגיעה לגמר ללא הפסד. לעומתם, פילדלפיה מגיעה לגמר היחיד שלה מאז שנות השמונים רק אחרי סדרות מתישות מול טורונטו של וינס קרטר ומילווקי של ריי אלן. שתי הסדרות מסתיימות רק לאחר שבעה משחקים, כאשר כל פילדלפיה נתלית על הכתפיים הצנומות של אלן אייברסון. ובכן, איך נאמר, לא צריך להסביר מי הולך לנצח כאן.

מתחילים, כמו תמיד, במשחק הראשון, ואיך שגיבור זמננו ברקוני אוהב להגיד – ואללה בבאללה, פילדלפיה לא רוצה ללכת לים. במחצית ראשונה של המשחק אייברסון פשוט עושה מה שבראש שלו –  אף אחד לא מצליח לשמור עליו, הוא זריז מידי ועובר את כולם בדרך לסל. מתחת לסל היה אמור לחכות שאק, אך האחרון כנראה חשב יותר על אלבום הראפ הבא שלו. למחצית הקבוצות יורדות כאשר פילי ביתרון 56-50, ואייברסון עם 30 נקודות.

מה עושה פיל ג'קסון במחצית? מוציא את נשק יום הדין – טיירון לו. כן כן, אותו טיירון לו. הגארד, פשוט התגלמות שחקן ישראלי טיפוסי – (גארד נמוך ואיטי, כחחחה כחחחה, גוני יזראלי כחחחה, כחחחה) – שעד אז לא ממש נחשב שחקן רוטציה ושיחק בפלייאוף רק 59 דקות. במחצית השנייה נשלח לו למשימת חייו – לעצור את אלן אייברסון. האמת, הבחור עמד בזה בגבורה, הוא סיים את המשחק, ששיחק בו רק במחצית השנייה ובהארכה, עם הגנה בלתי מתפשרת ולא פחות מ-5 חטיפות. אפשר לזהות את המרירות ההולכת ומתגברת על הפנים של אייברסון עם כל זריקה קשה שנכפת עליו. עוד פרצוף חמוץ ועוד תלונה לשופטים, בקיצור לא פשוט.

אז הזמן החוקי מסתיים בשוויון 94, (אייברסון מסיים אותה עם 11 נקודות בלבד ואחוזים לא טובים), והולכים להארכה. 4 דקות ו-10 שניות בתוך ההארכה, פילי ביתרון שתי נקודות, הכדור אצל ה"תשובה", בפינה הרחוקה מהמצלמה. אייברסון מכדרר, עושה קרוס אובר, מצליח לקבל עשירית שנייה לשחרר זריקה לא קלה והכדור נכנס! בניסיון חסימה, לו נתקל באייברסון ונופל. ואז אייברסון עושה את מה שהפך לאחד הדברים הכי מזוהים איתו, וגם עם טיירון לו – פשוט מקפץ מעליו.

הנה רגע האירוע:

המשחק מסתיים בניצחון הסנסציוני של פילי, 107-101, כש"התשובה" מוביל עם 48 נקודות.

כל זה כדי לומר שלדעתי המעשה היה ביטוי לתסכול שאחז ב"תשובה" כל המחצית השנייה. אייברסון כאילו אמר "סוף סוף הצלחתי לקלוע מעליך!". כן, באותו רגע לא נעים היה להיות טיירון לו – אתה נותן הגנת חייך, באמת נהיה שחקן משמעותי בגמר ובסוף … כולם צוחקים עליך. הרגשה נוראית!

ובכן, המשך הסדרה היה צפוי הרבה יותר – הכוח והכישרון של הלייקרס פשוט היו יותר מדי עבור פילי, כשחוץ מאייברסון לא היה לה שחקן שמסוגל לייצר נקודות, אז אייברסון נשאר בעיקר עם המחמאות ועם אותו רגע בלתי נשכח.

לפחות חלק מהמשחקים זמינים במלואם, הנה למשל ההיילייטס של המשחק הראשון

ב-2020 בראיון שנתן לפודקאסט All the smoke אייברסון הודה שהוא מצטער על הרגע המשפיל הזה.

אפשר כנראה לכתוב ספרים על אופי של אלן אייברסון, איך הוא הצליח לתרום לקבוצה רק כאשר היה הכוכב היחיד שלה ואיך לא הצליח להכיל שחקן כוכב לידו. כל הניסיונות, דרק קולמן בפילי וכרמלו אנטוני בדנבר, לא הצליחו בלשון המעטה.

ואחרון חביב, רק לסבר את האוזן על איזו טרנספורמציה עבר הכדורסל בשנים האחרונות – פילי סיימה את המשחק ב-4 מ-11 לשלוש, לייקרס ב-6 מ-13. כן כן, כל המשחק. קובי בראיינט, הגארד המוביל של הלייקרס, זרק 22 פעם, ללא ניסיון אחד (!) מעבר הקשת.

בריאות לכולם.