מיאמי היט 96 (4) – ניו יורק ניקס (2) 92:

במשחק מתוח שבו שתי הקבוצות התקשו לקלוע ההיט מצליחים לשמור על היתרון שלהם, בו החזיקו לאורך כמעט כל המשחק בהפרשים קטנים כדי להבטיח את חזרתם אל הגמר האזורי.

ההפרש כבר הגיע ל-8 6 דקות לסיום הרבע הרביעי עם שלשה של שטרוס וסל ועבירה של באטלר, אבל הניקס לא וויתרו ושלשה של בראנסן 3 דקות לסיום הורידה את הפער ל-3. המשחק היה מתוח ושתי הקבוצות שלחו אחת את השניה לקו, ודקה לסיום 2 של בראנסן מהקו ועוד אסיסט שלו לג'וש הארט הורידו ל-3 בלבד. באטלר החטיא את הזריקה שלו, ובהתקפה הכי גדולה של העונה קייל לאורי עם כל הניסיון חטף את הכדור לבראנסן, באטלר עשה 2 מהקו וזה היה סוף הסיפור של הניקס בעונה הזאת.

ההיט מרוויחים את מקומם בגמר המזרח עם ניצחון על קבוצה מוגבלת בדמות הניקס שיכולה להיות מרוצה מכך שעשתה מהלכים טובים בקיץ, וכעת יש לה הרבה כלים והרבה אפשרויות כדי לקבל החלטות מחורבנות ולהרוס שוב את כל מה שבנו כפי שהפרנצ'ייז הזה נוהג לעשות.

בראנסן במשחק ענק סיים עם 41 נקודות כשהוא כמעט לא יורד מהפרקט. אבל כאשר חבריו לחמישיה קולעים יחד 5 מ-32 מהשדה, הניקס מאוד התקשו לצבור מספיק נקודות כדי לגבור על ההיט שהם בעצמם קבוצה מוגבלת אבל עם ים ניסיון וידע איך לנצח כשזה חשוב באמת.

בצד השני באטלר בערב קליעה חלש סיים עם 7 מ-22 ו-24 נקודות, אדביו הוסיף 23 שטרוס תרם 14 ולאורי עם 11 מהספסל.

לוס אנג'לס לייקרס 122 (4) – גולדן סטייט ווריורס 101 (2):

העונה של הווריורס התחילה עם אגרוף והסתיימה עם סתירה, כאשר שלשה של ריבס מחצי מגרש כדי לסגור את המחצית נתנה ללייקרס יתרון 10 ובעיקר יתרון מוראלי ממנו גולדן סטייט לא הצליחה לחזור.

בכל פעם שהיא התקרבה היה שם את דיוויס בצד ההגנתי, או את לברון בצד ההתקפי ובעיקר הייתה שם קבוצה מאומנת בצורה יוצאת דופן אשר ידעה לנצל את כל החסרונות של הווריורס שנפערו בה לאחר עונת האליפות.

קארי סיים עם 32 אבל זה היה גדול עליו, הלייקרס הבינו שהוא הדבר היחיד שיש לווריורס מולם ופשוט תקפו אותו ללא רחם בשני צידי המגרש. קליי תומפסון עליו דיברנו לפני המשחק היה מחריד עם 3 מ-19 וזה מה שהכריע את המשחק. וויגינס היה נראה פצוע והיה פאסיבי מאוד בהתקפה כשסיים עם 2 מ-8. היחיד שעוד הצליח למצוא משהו בהתקפה היה דיוינצ'נזו עם 16 אבל זה לא היה קרוב ללהספיק.

בצד השני לברון נתן את משחקו הטוב בפלייאוף עם השורה הלברונית הקלאסית – 30 9 ו-9. ריבס היה השחקן המשלים שהתעלה הלילה עם 23 והיה פשוט נפלא עם 4 מ-5 לשלוש והא תגלית העונה הזאת, פשוט שחקן נהדר. דיוויס היה פאסיבי בהתקפה עם 17 אבל מפלצת כהרגלו בהגנה והוסיף 20 ריבאונדים. ראסל הוסיף 19, לוני ווקר היה דומיננטי במחצית הראשונה עם 13 ונעלם בשניה והצ'ימורה ניצל מיס מאצ'ים כדי להגיע ל-9 משלו.

המצלמה התמקדה ברוב פלינקה לקראת סיום המשחק ובצדק. ה-GM המושמץ (וגם כן בצדק) בעקבות עסקת ווסטברוק ידע לבחור בדראפט את אוסטין ריבס ולעשות את מהלך הטרייד דד ליין מהמוצלחים בהיסטוריה, כזה שנתן ללברון ודיוויס מספיק כלים כדי לבנות קבוצה שמזכירה את קבוצת הבועה שלהם, וכעת אף אחד לא יכול לפסול את הלייקרס כקונטנדרים אמיתיים.

הלייקרס ממשיכים הלאה ואם עד כה היה אפשר לדבר על קבוצות שהיו פגומות בהיבטי כדורסל רבים, ושחוו בעיות קשות מחוץ למגרש שפגעו בכימיה ובאמונה העצמית שלהן, הרי שבגמר המערב הלייקרס יפגשו את הקבוצה הטובה ביותר בפלייאוף עד כה ואת השחקן הכי טוב בפלייאוף עד כה, כבר אי אפשר לחכות.