21:00 מונאקו – מכבי תל-אביב (2-2 בסדרה):

זו אמנם הפעם הראשונה אחרי 11 שנים שמכבי מגיעה למשחק מכריע בסדרת פלייאוף של היורוליג, פורמט שבמאה ה-21 קיים רק בשלב רבע הגמר, ובסך הכל הפעם השנייה שזה קורה בסדרה של הטוב מ-5, אבל השימוש בפורמט של סדרות קיים בגביע אירופה כבר מעל ל-30 שנה, ויש למכבי 9 משחקי הכרעה של סדרות יורוליג בעברה, כך שהיום אנחנו נסקור כרונולוגית את כל המקרים האלה.

רבע גמר 1992 – אסטודיאנטס חוץ – הפסד 55- 54:

עונת 1992 הניבה כמה שינויים משמעותיים בפורמט של גביע אירופה. השינוי המרכזי היה הפעם הראשונה שקבוצות שאינן אלופות השתתפו במפעל, וזה כולל את סגנית האלופה בישראל, מכבי ראשל"צ, אבל התוספת אליה נתייחס כאן היא של שלב רבע הגמר, בסדרות של הטוב מ-3. 5 ניצחונות רצופים הבטיחו למכבי את המקום ברבע הגמר, אך הפסד ביתי לבולוניה במחזור האחרון של שלב הבתים הוריד אותם למקום השלישי ולסדרה בלי ביתיות נגד אסטודיאנטס הספרדית.

בשיטה שהייתה אז, המשחק הראשון היה אצל הקבוצה ללא הביתיות, ואילו משחק 2 (ו-3 במידת הצורך) אצל זו שהחזיקה ביתרון הביתיות. המשחק הראשון היה צמוד מאוד ונגרר להארכה, מה שלא מנע ממכבי לשתף 7 שחקנים בלבד לאורך המשחק – גיא גודס, דורון ג'מצ'י (שניהם לא קיבלו מנוחה כלל), מייק מיטשל, נדב הנפלד, חוזה ורגאס, מוטי דניאל ולבן מרסר. מייק מיטשל היה זה שהעניק למכבי ניצחון ביתי בתוצאה 98- 97 ונסיעה לספרד למשחקים 2 ו-3, אחרי שהספרדים ניצחו 98- 74 במשחק 2.

עם רוטציה קצרה מאוד ואחרי תבוסה במשחק 2, מכבי החליטו להוריד את הקצב ככל האפשר במשחק 3, ולכך סייע משחק של 4/21 מחוץ לקשת מצד הספרדים. מכבי הובילו 30- 28 במחצית והורידו את הקצב עוד יותר בחצי השני, אבל אסטודיאנטס לקחו את היתרון ברגעי ההכרעה. ורגאס החטיא זריקת עונשין משווה פוטנציאלית, ואחריו עשה זאת גם גודס, אך הכדור האחרון נשאר אצל מכבי בפיגור 55- 54. גודס חיפש את ג'מצ'י לזריקה המכריעה, אבל הוא החליק ולא הצליח לתפוס את הכדור שיצא לחוץ, ולא נשאר למכבי מספיק זמן כדי לנסות לתקן.

שמינית גמר 1997 – אפס פילזן חוץ – הפסד 84- 69:

שינוי נוסף בפורמט של "פיב"א יורוליג", כפי שכונה אז המפעל, הגיע בעונת 1997, כאשר נוסף שלב שמינית הגמר לתחרות. אחרי 4 שנים שבהן רבע הגמר היחיד של מכבי באירופה היה בגביע קוראץ', בעונה שבה גליל/עליון היו האלופים וייצגו את ישראל ביורוליג יחד עם סגנית האלופה הפועל תל-אביב. לשמינית הגמר מכבי העפילו, ופגשו שם את אפס פילזן הטורקית, שמצידה הייתה שם עולה באירופה והאלופה המכהנת של גביע קוראץ'.

את משחק 1, הצמד קטשפר סיים עם 5 נקודות ב-2/15 מהשדה וללא אסיסטים, כשהזרים של מכבי – באק ג'ונסון, רנדי וויט וראדוביץ' משאירים אותם צמודים יחסית, אבל לא מונעים הפסד חוץ 76- 67. ג'ונסון המשיך ביכולת הטובה במשחק 2, אבל הפעם הוא קיבל סיוע מדריק שארפ שקלע 3 שלשות, נדב הנפלד שקלע 14 עם 4 חטיפות וגם המאמן הנוכחי בצהוב-כחול, שקלע 12 נקודות ב-7/8 מהקו, בדרך לניצחון 78- 65 שכפה משחק מכריע.

קטש שמר על יכולת טובה במשחק 3, יחד עם רנדי וויט, אבל הכוכב של המשחק היה הרכז היריב, פטר נאומוסקי המקדוני, שקלע 32 נקודות ב-8/10 מהשדה, 3/5 לשלוש ו-13/13 מהקו. הטורקים קלעו ב-70.6% ל-2 נקודות וניצלו 14 איבודים של מכבי (4 מהם של קטש) בדרך לניצחון 84- 69 שקבע עונה חמישית ברציפות שבה מכבי לא מעפילים לרבע הגמר.

שמינית גמר 1998 – טים-סיסטם (פורטיטודו) בולוניה חוץ – הפסד 68- 65:

עונה נוספת חלפה, ושוב מכבי מסיימים את שלב הבתים השני במקום ה-3 ומגיעים לסדרת שמינית הגמר בלי יתרון ביתיות. הפעם היריבה הייתה שם גדול ומאיים עוד יותר, טים-סיסטם (פורטיטודו) בולוניה, אשר בשורותיה כיכבו בעיקר דיוויד ריברס ודומיניק ווילקינס (כן, ההוא שהחזיק בשיא הנקודות למשחק 7 ב-NBA עד לפני שנתיים) יחד גם גרגור פוצ'קה, הזכור לקהל הצהוב מסדרה אחרת. בגדול, מדובר היה ביריבה קשה ביותר, אבל גם מכבי הרגישו שיש להם קבוצה טובה יותר מאשר בעבר.

דווקא קרלטון מאיירס היה זה שכיכב אצל בולוניה במשחק 1 עם 33 נקודות, ואילו אצל מכבי היו אלה קטשפר עם 61 נקודות משותפות ורשארד גריפית' שקלע 21. חוץ מהם, גם נדב הנפלד לא קיבל שנייה מנוחה, ואילו וויט וראדוביץ' חילקו ביניהם את הדקות ליד הרביעייה הזאת. מכבי חזרו מפיגור 8 במחצית וכפו הארכה, אבל ספגו בה 17 נקודות והשלשה האחרונה הלכה החוצה והעניקה לאיטלקים ניצחון 96- 93. על משחק הבית של מכבי נאמר רק שזה היה ניצחון 88- 72 די פשוט.

המחצית הראשונה של משחק 3 הייתה צמודה מאוד, והסתיימה ביתרון 36- 34 של הקבוצה הביתית. מכבי הפכו את התוצאה ברבע השלישי ואף עלו ליתרון 10, אבל ריברס ופוצ'קה הובילו ריצה נגדית של בולוניה. קטש וגריפית' עוד החזירו את מכבי לעניינים, אבל בדקות הסיום האיטלקים מצאו תשובה לכל ניסיון של מכבי והשיגו ניצחון 68- 65. קטש סיים את הסדרה עם 22.3 נקודות למשחק ב-50% מהשדה, 36.8% לשלוש ו-100% מהקו (24/24).

שמינית גמר 2000 – פאוק בית – ניצחון 78- 62:

אחרי עונה נוספת שהסתיימה בשמינית הגמר, והפעם נגד היריבה העירונית של בולוניה, קינדר, בעונת 2000 מכבי הצליחו לשבור את המחסום ולהשיג יתרון ביתיות ראשון אי פעם, הפעם גם לשמינית וגם לרבע הגמר. הפעם, היה ברור שהציפיות ממכבי הן לפחות לחזור לרבע הגמר, לראשונה מאז 1992, ואחרי זה לקוות שיתרון הביתיות יספיק גם ברבע הגמר, אם כי שם יהיו יריבות קשות יותר.

דריק שארפ הוביל את קלעי מכבי במשחק הראשון עם 18 נקודות, כולל 4/5 מחוץ לקשת, והצהובים לא התקשו להשיג ניצחון ביתי 77- 62, בזמן שהשם המרכזי אצל פאוק היה ויקטור אלכסנדר, ששנה לפני זה שיחק במכבי. הסדרה עברה למשחק 2 ביוון, ושם מכבי נקלעו ליום קליעה רע במיוחד של 15/45 מהשדה ו-9/30 ל-2 נקודות, בזמן שפאוק ניצחו 34- 16 בריבאונד (14 מתוכם של אלכסנדר) ו-67- 55 בתוצאה הסופית.

הסדרה חזרה ארצה למשחק 3, והפעם אחוזי הקליעה של מכבי מהשדה הסתדרו הרבה יותר טוב עם 30/52 מהשדה, למרות יום קליעה בעייתי מקו העונשין של 14/30. הגנתית, הצהובים הגבילו את פאוק ל-10 אסיסטים בלבד מול 12 איבודים, והורידו את אלכסנדר ל-3/11 בלבד מהשדה. למעשה, המשחק הזה היה גמור כבר במחצית שהסתיימה ביתרון 48- 25 למכבי, והמחצית השנייה הייתה לפרוטוקול בלבד והביאה תוצאה סופית של 78- 62.

רבע גמר 2000 – פאף בולוניה בית – ניצחון 79- 64:

אחרי שמכבי הצליחו להעפיל לרבע גמר ראשון מאז 1992, המטרה עכשיו הייתה לחזור לפיינל-פור ראשון מאז השנה שקדמה לזה, אבל היה ברוב שהיריבה בדרך מבולוניה היא משוכה לא פשוטה בכלל, ואולי אפילו פייבוריטית, על אף יתרון הביתיות שעמד לזכות מכבי. המחצית הראשונה של משחק 1 גם הוכיחה את הטענה הזאת כשהאיטלקים הובילו 40- 25 במחצית. אריאל מקדונלד ודורון שפר הובילו קאמבק בחצי השני, אבל הצליחו רק לצמצם להפסד ביתי 65- 62.

משחק 2 בבולוניה הוא אחד מהמשחקים הזכורים ביותר בתולדות מכבי, בעיקר בזכות נייט האפמן שקלע 29 נקודות עם 19/19 מקו העונשין. ג'יאנלוקה באזילה הצעיר, שיוזכר בהמשך, היה הקלעי המוביל של האיטלקים, והוא הוביל קאמבק שבו הם צמצמו לנקודה בלבד, אבל גרגור פוצ'קה החטיא ליי-אפ זכור, ומשם מכבי הצליחו לאחוז שוב במושכות ולהשיג ניצחון חוץ ראשון אי פעם בסדרה – 80- 73 שכפה משחק מכריע בתל-אביב.

משחק 3 המכריע הביא בחזרה את האופטימיות לאוהדי מכבי, ומכירו של כרטיס בספסרות הגיע לאלפי שקלים. על הפרקט, המשחק החל צמוד והתקפי, ובמחצית מכבי הובילו 43- 42 בלבד, אבל במחצית השנייה ההגנה הטובה באירופה הפגינה את כוחה ועצרה את בולוניה על 22 נקודות בלבד. האפמן שוב הוביל את מכבי, הפעם עם 18 נקודות, ובצורת הפיינל-פור הסתיימה רשמית.

רבע גמר 2006 – אולימפיאקוס בית – ניצחון 77- 73:

עונת הפיצול בין פיב"א ובין היורוליג הביאה למכבי את גביע הסופרוליג ב-2001, ואחר כך גם הצהובים הצטרפו ליורוליג, שם שלב רבע הגמר נוצר מחדש רק ב-2005. בפעם הראשונה שהתקיים השלב הזה, מכבי ניצחו את 2 המשחקים והשלימו זכייה שנייה ברציפות במפעל, אחרי שגם את הטופ 16 הם סיימו במאזן מושלם. עונה מאוחר יותר, והפעם מכבי הפסידו במשחק הפתיחה של הטופ 16 לריאל מדריד, אבל ניצחו בגומלין וזכו בראשות הבית אחרי שריאל הפסידו לבולוניה.

במשך 3 הרבעים הראשונים של הסדרה, ההתקפה של מכבי עשתה את מה שהיא עשתה לכל אירופה מאז 2004, אך ברבע האחרון היוונים הלכו אל סופוקליס שחורציאניטיס (המכונה סופו) בצבע ומחקו פיגור דו-ספרתי שהפך לשוויון 72. מכבי חזרו לעניינים והשיגו ניצחון 87- 78 במשחק הביתי הזה, אבל במשחק 2 היוונים שלטו בצבע מהפתיחה והשיגו יתרון דו-ספרתי כבר ברבע הראשון. וויל סולומון ואנתוני פארקר החזירו את מכבי לתמונה, אבל אולימפיאקוס שמרו על היתרון וכפו משחק מכריע עם ניצחון 76- 70.

משחק 3 היה המשחק הצמוד ביותר של הסדרה הזאת, והפעם היתרון החליף ידיים כמה פעמים. מכבי אמנם הובילו ברציפות מסוף הרבע הראשון ועד לרבע האחרון, אבל דווקא אז היוונים קלעו 2 שלשות רצופות והשיגו יתרון 68- 67 ואחריו יתרון 71- 69. ניקולה וויצ'יץ' החזיר למכבי את היתרון והחטאות עונשין של טיוס אדני וסופו אפשרו למכבי לשמור על היתרון, לפני ששארפ הכריע מהקו ומכבי השיגו ניצחון 77- 73.

רבע גמר 2007 – צסק"א חוץ – הפסד 92- 71:

עונת 2007 הייתה העונה שאחרי השושלת מבחינת מכבי, ואולי גם העונה עם הפער הגדול ביותר בין משחקי הבית והחוץ אי פעם – מאזן 10- 1 בבית לעומת מאזן 3- 9 בחוץ. 2 מתוך 3 ניצחונות החוץ, כמו גם הפסד הבית היחיד, הגיעו בטופ 16, והעלו את מכבי לרבע הגמר שוב, אך הפעם מהמקום השני בבית, בדרך לסדרה ראשונה ללא ביתיות במאה ה-21, ועוד נגד צסק"א בשחזור של הגמר מהעונה הקודמת.

הרבע הראשון של הסדרה שיקף היטב את פערי הרמות הנוכחיים והסתיים ביתרון 21- 6 ביתי של צסק"א, ומשם הם שייטו בדרך לניצחון 80- 58. משחק 2 בתל-אביב הביא את אחד ממשחקי ההגנה הגדולים בצהוב-כחול בכל הזמנים, כשצסק"א מצאו את עצמם עם 35 נקודות בלבד ובפיגור 20 בסיום הרבע השלישי. הרבע האחרון, אותו הרוסים ניצחו 21- 13, קצת פגע במספרים, ועדיין מדובר היה בניצחון 68- 56 נאה שכפה משחק 3 מכריע במוסקבה.

הזכרנו במשחק 1 את פערי הרמות שבאו לידי ביטוי ברבע ראשון מוחץ של צסק"א, ואלופת אירופה המכהנת דאז עשתה אותו דבר גם במשחק 3. הרבע הראשון הסתיים ביתרון 32- 13 לזכות צסק"א, כשתיאו פפאלוקאס כיכב בשורותיהם עם משחק של 14 נקודות ו-10 אסיסטים, וגם הפעם הם לא התקשו לשמור על יתרון בסביבות ה-20, ובסיום זה היה 92- 71 לצסק"א.

רבע גמר 2008 – ברצלונה בית – ניצחון 88- 75:

עונת 2008 הייתה עונה מוזרה קצת מבחינת מכבי, כשלצד עונת קאמבקים ביורוליג שהסתיימה בהפסד לצסק"א בגמר הגיע איבוד יתרון 24 בגמר הגביע והפסד להפועל ירושלים, ובעיקר האליפות של הפועל חולון, ששברה את המונופול בצהוב-כחול. העונה הזאת נפתחה עם עודד קטש על הקווים, אבל הוא פוטר בשלב מוקדם והוחלף על ידי צביקה שרף, שהצליח להוביל את מכבי לראשות הבית בטופ 16, בעיקר בזכות ניצחון חוץ דרמטי בהארכה על ריאל מדריד.

המשחק הראשון בסדרה נגד ברצלונה היה בשליטה של מכבי רוב הזמן, אבל הם לא הצליחו לייצר בריחה משמעותית ויתרון 7 במחצית הפך לשוויון 57 בסיום הרבע השלישי, לפני שהצהובים החזירו את השליטה ברבע האחרון והשיגו ניצחון 81- 75 ביתי. משחק 2 בברצלונה היה בעיקר המשחק של ג'יאנלוקה באזילה שקלע 34 נקודות. ברצלונה שלטו משלב מוקדם של המשחק ומכבי הצליחו רק לצמצם בשלבים מסוימים ולא מעבר לזה.

את משחק 3 האורחים מברצלונה פתחו טוב והובילו ב-6, אבל מכבי השתלטו על המשחק לקראת סוף הרבע הראשון ועלו ליתרון דו-ספרתי. האירוע המרכזי הזכור מהמשחק זה מכות בין וונטיגו קאמינגס, רכז מכבי, ובין באזילה של ברצלונה, שבסופן שניהם הורחקו, יחד עם שארפ ואסטבן באטיסטה. אחרי כל ההרחקות, ברצלונה צמצמו ל-4, אב אז דיוויד בלו, שאז עוד נקרא בלות'נטל, הוביל ריצה נגדית, רשם משחק שיא של 21 נקודות ב-8/9 מהשדה ו-5/6 לשלוש, והוביל את מכבי לניצחון 88- 75.

רבע גמר 2012 – פנאתנייקוס חוץ – הפסד 86- 85:

ב-2009 הפורמט השתנה שוב כשסדרות רבע הגמר הפכו להיות סדרות של הטוב מ-5. באותה עונה, מכבי אפילו לא העפילו לרבע הגמר, ב-2010 הם הודחו ברבע נגד פרטיזן בלגרד, למרות יתרון הביתיות, אותו מכבי לא השיגו שוב מאז, ואילו ב-2011 הם הצליחו לנצח לראשונה סדרה בלי ביתיות נגד קאחה לבוראל, בדרך להפסד לפנאתנייקוס בגמר, וב-2012 מכבי ופאו שוב נפגשו, הפעם בשלב רבע הגמר, עם ביתיות יוונית.

ריצת 22- 0 יוונית הפכה שוויון 18 למשחק גמור למעשה כבר באמצע הרבע השני, ומהשחק הסתיים בניצחון יווני 93- 73. משחק 2 כבר היה צמוד יותר, ובאמצע הרבע השני מכבי השתלטו על המשחק ולקחו יתרון שכבר היה דו-ספרתי, אבל פאו צמצמו לנקודה בלבד. דקות הסיום היו קרב ישיר בין תיאו פפאלוקאס ובין שאראס, כשדווקא הראשון בצד של מכבי, ושלשה של קית' לנגפורד הייתה אחרי הזמן והובילה להארכה. היוונים שוב לקחו את היתרון, אבל 2 שלשות של דיוויד בלו הפכו את התוצאה, והחטאות של שאראס בסיום העניקו למכבי ניצחון 94- 92.

הרבע הראשון של משחק 3 היה הטוב ביותר של מכבי בסדרה, והוא הסתיים ביתרון 24- 13 לצהובים. רבע שלישי של 16- 9 לזכות היוונים צמצם יתרון 13 ביתי במחצית והפך את הרבע האחרון למותחן, אבל דווין סמית וריצ'רד הנדריקס שמרו על יתרון קטן למכבי, והחטאה של ניק קלאת'ס בסיום העניקה למכבי ניצחון 65- 62. לעומת זאת, רובו של משחק 4 היה בשליטה יוונית, אך בלו העניק למכבי יתרון נקודה בדקות הסיום, ונענה בריצת 10- 0 שהכריעה את המשחק וקבעה 78- 69 לפאו בסיום, בדרך למשחק 5.

דימיטריס דיאמנטידיס הוביל בריחה של פאו ברבע השני, והם הובילו כבר ב-12 עם 6 דקות לסיום, אך אז הישראלים של מכבי החלו בפעולה. שלשה של פניני החלה את המומנטום, ואוחיון ובלו צמצמו ל-6. ההפרש עלה ל-9, אבל פניני הגיב בשלשה נוספת, והפעם לנגפורד וסמית צמצמו ל-2 בלבד, כשלנגפורד גם החטיא הזדמנות לשוויון בדקה האחרונה. דיאמנטידיס דייק 2 מהקו, בלו הגיב עם סל ועבירה, שוב הרכז היווני דייק פעמיים, והפעם פניני סחט עבירה בשלשה ודייק בכל המקרים, בדרך לשוויון 85.

דיאמנטידיס סחט עבירה חמישית מהנדריקס, אחרי שלנגפורד וסמית עשו את זה קודם, וההרכב של מכבי לשניות הסיום היה אוחיון, טל בורשטיין, פניני, בלו ושון ג'יימס, שאז היה הסנטר השלישי אחרי סופו והנדריקס. דיאמנטידיס דייק פעם אחת מהקו, החטיא את הכדור השני בכוונה, ובורשטיין ניסה לרוץ קדימה עם הריבאונד, אבל איבד שליטה על הכדור בעבירה שלא נשרקה, והיוונים השיגו ניצחון 86- 85 שסגר את הסדרה הגדולה בתולדות המפעל.