קלאץ': קרי קלע 50 נק' בניצחון הווריורס, ההיט גנבו לניקס את הביתיות / תומר שנאן

ניו יורק ניקס (0) 101 – מיאמי היט (1) 108

אסור להמר נגד באטלר וחבריו בפלייאוף. גם נגד הניקס החזקים, שהתמודדו יפה עם חסרונו של ג'וליוס רנדל ולמשך לא מעט זמן הצליחו להתיש ולתסכל את ההיט, האורחים הצליחו לברוח לקראת הסיום ולרשום ניצחון חוץ גדול ומשמעותי בקרב בין הקבוצות על מקום בגמר המזרח.

המשחק נפתח בשליטה של מיאמי, כאשר הניקס נראו המומים ולא הצליחו לעמוד בקצב של האורחת. גייב וינסנט בא חם, ועם סיוע מג'ימי ההיט נעו בין יתרון 2 ל-5 בשש הדקות הראשונות של המשחק.

בצד השני אר ג'יי בארט ואובי טופין החלו להתחמם. הניקס הראו קשיחות בהגנה, רצו בהתקפה ואת הרבע הקבוצה סיימה ביתרון 21:32.

לאורך רוב הרבע הניקס עשו כל שביכולתם לשמור על ההפרש שהשיגו. ברונסון התחמם מצד אחד, קיילב מרטין, וינסנט וג'ימי המשיכו ללהוט מנגד והניקס ירדו למחצית ביתרון 5 בלבד אחרי דקות אחרונות מעולות של מיאמי.

ההיט המשיכו בדיוק מהיכן שהפסיקו בסיום המחצית. הקבוצה המשיכה לנגוס ביתרון של המארחת, עלתה ליתרון משלה ופתחה את הרבע הרביעי כשהיא ביתרון 6 נקודות על הניקס ההמומים.

5:05 לסיום התחילו דפיקות לב בקרב אוהדי מיאמי. באטלר עיקם את הקרסול, ספולסטרה הזעיק טיימאאוט ונראה היה שלניקס יש סיכוי ממשי לחזור למשחק מכאן. אלא שהכוכב של ההיט לא אמר נואש, החליט שהוא חוזר לפרקט ומשחק למרות הכאבים, מיאמי יצאה לריצה והרגה את המשחק אחרי 2 נק' של לאורי שקבעו יתרון 10 פחות משלוש דק' לסיום ההתמודדות.

ארג'יי בארט סיים עם 26 נק', 9 ריב' ו-7 אס', ברונסון הוסיף 25 נק', 5 ריב' ו-7 אס' ואובי טופין תרם 18 נק' ו-8 ריב' אצל הניקס.

באטלר הוביל את קלעי ההיט עם 25 נק', 11 ריב', 4 אס' ו-2 חט', וינסנט תרם 20 נק' ו-5 אס', קייל לאורי בלט עם 18 נק', 5 ריב', 6 אס' ו-4 חס'(!) ובאם אדביו סיים עם 16 נק' ו-8 ריב' משלו.

סקרמנטו קינגס (3) 100 – גולדן סטייט ווריורס (4) 120

מאמן העונה, שחקן הקלאץ' של העונה, דחיפה עצומה מהקהל, ההתקפה הטובה בליגה, כל אלו לא עזרו לקינגס במשחק מספר שבע מול המכונה מסן פרנסיסקו. סטף קרי במשחק היסטורי הוביל את האלופה לניצחון ענק בדרך למפגש עם הלייקרס בשלב הבא.

הקבוצות פתחו את המשחק בדרך מהוססת ומפוזרת משהו, כאשר שתי הקבוצות לא מצליחות כמעט להשחיל את הכדור לסל במשך 8 הדק' הראשונות של ההתמודדות. מאותו הרגע ועד לסיום המחצית הקבוצות התעוררו. הקבוצות החלו להניע כדור ולקלוע ללא הכרה, ההגנות לא עמדו בקצב, טרנס דיוויס וסטף קרי נכנסו למיני דו קרב משלהם ויושבי הגולדן וואן סנטר קיבלו משחק שוטף ומרהיב.

קרי הגיע חם, סיים את המחצית עם 20 נק' והמשיך באותה מגמה בדיוק ברבע השלישי כשהקינגס לא מצליחים לשמור על הקליעה מחד ולא מצליחים לעצור את הווריורס מנגד.

הקינגס לא אמרו נואש וחזרו לעניינים כשמונק קלע סל ועבירה בדרך ליתרון 6 בלבד עבור הווריורס עם פחות מפוזשן על השעון. קליי קיבל את הכדור, טרנס דיוויס ביצע עליו עבירה רשלנית תוך כדי שהקלע עלה לשלשה ואנד וואן שלו קבע 81:91 לטובת הווריורס אחרי 36 דק' של כדורסל.

קרי לא היה בהכרה והמשיך לצלוף מרחוק, כאשר מנגד מנגד מייק בראון לא ביצע את ההתאמות הנדרשות, פוקס המשיך לאבד, הקבוצה כולה נראתה לא טוב בכלל והקינגס איבדו את הראש כל הדרך ליתרון 17 לטובת האורחת.

קרי המשיך לצלוף והעלה את הווריורס ליתרון 22 תוך שהוא משווה את שיא הנק' למשחק מס' 7 עם 48 כאלו. שלוש דקות לסיום קרי קיבל כדור, רץ למתפרצת, ניער מעליו ארבעה שחקנים של הקינגס וקלע לייאפ קליל שקבע שיא נקודות למשחק מספר 7 עם לא פחות מ-50 כאלו.

שני המאמנים העלו את החמישיות השניות, והמשחק למעשה נגמר. הקינגס נשארים עם המחמאות אחרי עונה ענקית בתקווה להמשך המגמה גם בשנה הבאה, הווריורס יפגשו את לברון ודיוויס בחצי גמר המזרח.

סאבוניס סיים עם 22 נק', 8 ריב' ו-7 אס' אצל הקינגס, פוקס הוסיף 16 נק' באחוזים רעים יחד עם 3 ריב' ו-6 אס' ומאליק מונק תרם 14 נק', 9 ריב' ו-4 אס' משלו.

כאמור, סטף קרי קלע 50 נק' אליהן הוסיף 8 ריב' ו-6 אס', וויגינס הוסיף 17 נק' ו-7 ריב' וקוון לוני סיים עם 11 נק', 21 ריב' ו-4 אס' אצל הלוחמים.

לפוסט הזה יש 138 תגובות

  1. תודה תומר.
    אפשר להתרכז בהרבה דברים אחרי משחק כזה.
    מייק בראון שקרס, סאבוניס שלא לקח ריבאונד מחצית, שחקנים בשני הקבוצות שנחנקו..
    אני בוחר להתמקד בהופעה של 50 נקודות במשחק 7 כשכל סל יותר קשה מהקודם.
    לילה טוב
    אני אספר עליו לנכדים

      1. בשביל להידחף לחמישייה הראשונה, הוא צריך להזיז את מייקל, את קארים, את לארי, את מג'יק ואת לברון.
        אם בתצוגות שיא עסקינן, הוא לא השחקן שקלע הכי הרבה נקודות בפלייאוף הנוכחי.
        לתצוגות ענק של שחקנים בני זמננו, צריך להוסיף את ההופעה שכנראה היא הגדולה בדורנו, של יאניס אנטטוקומפו במשחק האליפות של הבאקס מול פיניקס

          1. איך בדיוק קובי שני ועל מה, חוץ מהעובדה שאתה מעריץ אותו כמו תיכוניסטית שמאוהבת במלך הכיתה?
            אתה יודע שזה כבר עבר למחוזות הפתטי, נכון? 🤣

        1. מבחינתי הוא הזיז משם כבר את כולם חוץ מאת מייקל. יחד עם זאת אני מסכים כדי שיהיה לטיעון הזה קייס יותר אובייקטיבי ולא התחושה הסובייקטיבית שלי אני מסכים שנדרשת עוד אליפות אחת. בשנה שעברה אחרי הזכיה אמרתי אותו דבר. בנתייים זכותי לחשוב ככה ומקבל כל טיעון של מישהו שחושב אחרת. מאחל לכל אלה שמאמינים שזה לברון בריאות שמחה ואושר (לא מבין איך הם מאמינים בזה אבל איש באמונתו יחיה. מקבל).

    1. סטף אגדה כל סל עם יד על הפרצוף והרבה סלים עם עבירה שהשופטים לא זורקים
      בכללי גולדן החטיאו הרבה מהקו היום קצת יותר ריכוז מהעונשין והיום סביר של וויגינס וקליי המשחק היה נגמר ברבע השלישי

  2. גולדן סטייט פשוט פתחה פער במחצית שנייה בקצב, בבחירת זריקות ,בריבאונד ואילו סקרמנטו לא מצאו מי שיושיע אותם, אף אחד לא נכנס למשחק כאשר ממולם אחד הכדורסלנים הגדולים בהיסטוריה. סקרמנטו היו לחוצים מדי והסתמכו על שלשות כאשר גולדן סטייט לקחו זריקות יותר פשוטות דרך תנועה וכימיה התקפית נהדרת .לסקרמנטו יש הרבה מה ללמוד , זה עולם אחר לדעת לשחק כמו גולדן סטייט עם מסירות ותנועה כאשר הלחץ מדבר והברכיים רועדות. הניסיון כאן שיחק.
    אני מאוכזב מהשלב הראשון בפלייאוף , לא בגלל הרמה אלא כי הוא חתם סופית שאין שום חשיבות לליגה סדירה בחצאי גמר יש מפגש בין מקום 6 ו 7 במערב ובין 5 ל 8 במזרח(מחשיב שמיאמי סיימה שמינית לפי הפלי אין). בעבר תמיד מי שזרק על הליגה נענש בפלייאוף אבל הפעם לא הייתה לביתיות שום חשיבות . הקבוצה היותר טובה או יותר במומנטום עלתה .זה דבר רע לליגה עם כל load management של שחקנים והחוסר תחרותיות /הגנות שאנחנו רואים במהלך העונה . גם ככה הרמה בליגה הסדירה ירדה עכשיו זה עוד יותר ירמוז לשחקנים שאין חשיבות לליגה הסדירה .שחקנים מובילים יופיעו רק לפלייאוף וזה מפספס את כל המטרה של הליגה הסדירה.

      1. רק ילך ויעשה גרוע יותר יוצר כסף יותר שחקני טיקטוק בלי הכנה בכלל כמעט משחקי אולסטאר. הטובות זה אלה שקצת ישמרו וינוחו פחות.
        וכל המנוחות האלה עזרו ליאניס וקאווי חחחח.
        חוץ מגימי שעושה לואד קבוע שנים כל הקבוצות שכרגע בחצי שיחקו נורמלי בלי זיבולי שכל של לואד

      2. זה כמעט תמיד ככה, אבל הכלל הוא כזה:: הדירוג והביתיות לא כל כך חשוב אם הקבוצה מנוסה (ע"ע לייקרס, ג"ס, יוסטון של פעם . . .).
        אם הקבוצה צעירה הביתיות מאוד חשובה לה.

    1. השנה היא קצת אנומליה.
      ג"ס שיחקו בלי וויגינס הרבה זמן, הלייקרס החליפו קבוצה לקראת סיום העונה, רנדל נפצע, יאניס נפצע, דוראנט הגיע בסוף העונה לפיניקס.
      בחוסר יציבות כזה, קשה לחזות מה יהיה בפלייאוף.

  3. מיאמי סוף סוף קיבלו משחק מלאורי – הידד!!!
    אובי טופין נהיה שחקן.
    .
    קונצרט של קארי, שמסביבו אף אחד לא פוגע. רק לוני ממשיך לאסוף ריבאונדים (תופעת טבע איך השחקן הזה מגיע לכל כך הרבה כדורים חוזרים)
    בקינגס לא היה ממש מישהו שהגיע היום למשחק.

  4. תודה תומר. אמנם מאסתי בווריורס אבל צריך להודות שהם מול הלייקרס וקרי מול לברון קצת יותר מעניין מהקינגס. שמח גם לראות קוראים חדשים או שקטים מצטרפים פה לפלייאוף, עשו לואד כמו כולם בעונה הרגילה כנראה

  5. בראון תריך לקבל הרחקה מענף, מאמין כזה מפגר .
    קרי רותח אף אחד אחר לא קולע ובכל מקרה לא מביא עליו דאבל טים פעם אחת, זה זריקות אימון בשביל קרי, עוד שקרי היה עם 20 נקודות אני תופס את הראש ולא מבין למה נותנים לו אחד על אחד.
    .

    הטיפש בנוסף משאיר את סבוניס הרכיכה הזה ובארנס ומתפלא ששוחטים אותו בריבאונד. הטיפשות והקיבעון האמריקאי שוברים שיאים. ברט בראון מתגאה הוא מצא לו יורשים בונדלהצר הטיפש שנותן לבאטלר להמטיר עליו 50 נקודות ועכשיו הדביל השני.

    1. תן לו הנחה. משחק שבע פעם ראשונה אחרי עשרים שנה. החברה שלו עוד ילדים. השחקן הוותיק והמנהיג הוא בארנס. והשחקן הטוב בדורו מתפוצץ עליך.
      החזיר אותם יפה מחצית ראשונה ובחצי השני רעדו לילדים הרגליים.
      תראה לי מאמן שהיה עושה עבודה יותר טובה. בסוף היום זה לא הוא על המגרש. ולא היתה קבוצה בליגה שהיתה יכולה לנצח את הלוחמים הפעם.

      1. עידו חברי זה לא משנה את העובדה שהוא עשה עבודה גרועה, הוא לא הגיב למתרחש במשחק, כולם רואים שלסבאוניס אין מה לחפש מה אתה משאיר אותו . קבוצה אחרת שהקליעה לא נכנסת לאף אחד חוץ מקרי הייתה מנצחת את הלוחמים.

      1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
        רק התחלנו….
        הערב יש התחלת סדרה בבוסטון ויש דוק ריברס….
        לאילו מרגליות (אולי ערגליות) אנחנו צפויים.
        נקבל את שב"ר ואת הפיקטיבי דונט טראס במייטבם.
        קללות, גידופים כמייטב ההווי והמסורת.
        בחי ברץ ננוחם
        🙂

    2. זה פשוט כי סטף גמר את הסוס. תחשוב איזה מאמן מפגר מביא דאבל טים אל שחקן שגמר את הסוס, ומשאיר פנוי את קליי תומפסון. אה גם קליי אין סיכוי שיחזור מהפציעה שלו.

    1. לוני גם כל כך הרתיע שבמשך הרבה דקות סאבוניס פשוט העדיף לא לחדור מולו וניסה כל מיני ג'אמפשוטים שרק פגעו בטבעת

      1. סבוניס זה זבל עופות, אפילו הילד של שמעון היה קולע ולוקח עליו ריבאונד, בראון רואה את זה שלומי מתעלל בו ומשאיר את הולמס הסופר אתלטי ואת לן על הספסל. לא מביא דאבל על קרי למרות שכולם חוץ מממו מחטיאים בסיטונאות. עבודת מאמן רעה.

  6. מעניין אם קרה בעבר ש4 מתוך 8 הסדרות של הסיבוב הראשון הסתיימו בנצחון הקבוצה ללא יתרון הבייתיות. זה מצביע על הירידה בחשיבות העונה הרגילה ומעניין מה הליגה מתכננת לעשות עם זה

    1. היא לא תעשה כלום וזה לא משנה שום דבר. אתה מוזמן לעשות מה שאני עושה ופשוט להתעלם מהבררה של העונה הרגילה או פרה סיזן כמו שאני קורא לו. ולראות הופס מאפריל עד יוני.

      1. אני נהנה מהעונה הרגילה ומבחינתי היא יכולה להימשך כל העונה. התקופה שאין ליגה היא קשה. מזל שיש דראפט שאר ירקות וים אחרת הייתי מאבד את זה (לא בטוח שזה עוד לא קרה אבל נניח את זה כרגע בצד).

  7. קינגס, עשיתם ממני אוהד. שנה הבאה יהיה לכם יותר קילומטרז וקארי יתבגר בשנה. אולי יגיע אז תורכם.
    בינתיים תצטרפו לרשימת הקבוצות ההיסטוריות שכוללות את יוסטון ופיניקס שתקרת הזכוכית שלהם היתה קארי וחבורתו.

  8. לילה היסטורי, ואני נרדמתי…. כנראה שזה לא היה הלילה המתאים ללואד מנג'מנט
    😉
    אבל לפחות יש סיקור להשלים פערים, אז תודה רבה תומר.
    .
    עוד במשחק השישי שמתי לב לבחור הזה, עם חולצה מספר שלושים, וגם דאנקוואן הסכים שיש לו פוטנציאל.
    😀
    .
    מה מצבו של באטלר?

  9. קרי היה מדהים הלילה,
    אבל זה רחוק מלהיות התצוגה הכי גדולה שלו בפלייאוף.
    לטעמי משחק 4 מול טורונטו זו אחת התצוגות הגדולות של שחקן כנגד כל הסיכויים.
    הלילה?
    קרי ניצל כל מה שנתנו לו (שזה בעיקר צבע פתוח לגמרי) עד תום.
    .
    אין באמור להוריד במאומה מקרי. שחקני על בסדר הגודל שלו יודעים לזהות כל מה שההגנה מאפשרת ולמצות את זה עד לקצה.
    שחקנים כמוהו יודעים לעשות את זה במאני טיים של המאני טיים, ומשחק 7 זה בדיוק זה. שאפו.

    1. במשחק 4 מול טורונטו, הוא הניח 17 נקודות על הלוח, אתה כנראה מתכוון למשחק החמישי בטורונטו בו דוראנט נפצע

      1. כן, משחק 3. בתחילת הרבע האחרון הוריד את ההפרש ל-10, אבל אז אזלו כוחות גולדן לבצע קמבאק.
        לטעמי, נתן משחק מדהים, בלי שיש לצדו שחקן משמעותי נוסף שיפצל את תשומת לב ההגנה.
        הראה טונות של נחישות מול קבוצה יוצאת מן הכלל.

  10. הקינגס אחלה קבוצה, לצערם קיבלו את האלופה בסיבוב הראשון.
    במחצית פשוט אזל הדלק,
    פוקס מאז הפציעה לא אותו הדבר (לא מפתיע. הבן אדם תותח על, נתן הכל),
    ובלילה של 25% מהשלוש נגמרו להם הכלים.
    .
    הבעיה שהקינגס חייבים לפתור לקראת העונה הבאה זו הגנת הצבע. אין להם כזו בכלל.

  11. תודה על הסיקור
    כואב הלב על הקינגס, אבל זה יתרון הנסיון של הלוחמים.
    להתראות בשלב הבא
    ומיאמי… אין מילים. מוציאים מים מהסלע
    🤣

  12. הדבר שהפתיע אותי יותר מכל הייתה ההגנה של לאורי, בעיקר ברבע האחרון. לא ידעתי שעוד יש לו את זה.
    תודה רבה תומר

  13. תודה תומר אחלה סיקור.
    סטף מדהים – הוסיף כדרור וחדירה למשחק שלו לפני שנה, הגיע לשיא מול בוסטון ועכשיו אפילו שכלל את זה.
    שליטה אבסולוטית בכדרור, חדירה עם כוח פיזי, שליטה מוחלטת בכל סוגי הקליעה והזריקה בתוך הצבע (למעט ג'אמפר), שליטה בקרש, ויכולת מסירה.
    היכולת שלו להוסיף ככה צדדים מהותיים למשחק שלו – בגיל 34-5 – זה השיא של האינטיליגציה והכישרון.
    כמו שאמרתי בבלוג החי:
    מייקל, סטף, קארים… והלאה
    .
    שימו לב שבגמר המערב ישחק לפחות MVP אחד
    הרבה כוכבים שם. נייס

    1. בשנים האחרונות הוא גם מאוד השתפר בהגנה שלו, זה אספקט שקצת מתעלמים ממנו אבל בתחילת הקריירה שלו הוא נחשב לאסקופה נדרסת בצד הזה של המגרש ועכשיו הוא מגן לגיטימי שחוטף, חוסם ועוצר מהלכים

    2. דאבל? טים? קליר? משהו?
      סקרמנטו החליטו לתת לאחד מסמלי הליגה לקלוע!
      הם אולי מפחדים לשמור עליו?
      .
      (למען הסר ספק, טיעוני הקליר פאת' היו, ונשארו, ילדותיים. המשחק הלילה רק מחזק את הנקודה)
      (למען הסר ספק 2.0
      יש להתייחס לכתוב בזלזול גמור. לטעון שהקבוצה שפוקס הוביל רצתה לעשות כל דבר אחר למעט לנצח זה לזלזל באופי של שחקנים שהוכיחו אחרת ולהמעיט בקבוצה המנצחת)
      (למען הסר ספק 3.0
      קרי היה מדהים הלילה. יכולת הסיום שלו בצבע זו יכולת שהיא ממש אנדרייטד לצד הטווח הפסיכי שלו)

      1. אכן טיעונים ילדותיים.
        אגב, קרי קיבל כמה פעמים דאבל טים.
        מסר את הכדור ואז הקינגס היו צריכים לרוץ מהר כדי לחזור לשמור על השחקן הפנוי. חושב שהקינגס אפילו הצליחו לחזור בזמן אבל "דאבל טים" זו לא שיטה שעובדת לטווח ארוך. כי היא מעייפת, משאירה שחקנים פתוחים וכל מה שצריך כדי לנצח אותה זה לדעת למסור.

      2. טיעון הלמה לא עשו עליו דאבל הןא אכן מטופש.
        בליגה היום, כל קבוצה מתחילה את ההתקפה עם סידרה של חסימות בכדרור והרבה תנועה.
        אם מתמקדים בשחקן אחד, ולא בחילופים אוטומטיים, לגרין או וויגינס יש דרך פתוחה לסל, משם הם כבר יודעים מה לעשות.
        קרי גם מרווח את המשחק כל כך, שקשה מאד ללחוץ אותו בדאבל בלי לחשוף את הצבע. ניסו את זה בעבר, זה לא הלך.
        הדרך לעצור אותו היא לנסות ללחוץ אותו עם שחקן אחד, ולסגור לו את הצבע במאמץ קבוצתי, ולהתפלל שהוא לא ביום שנכנסות לו השלשות בתנועה.

        1. הדרך היחידה זה לרוץ איתו. הוא עושה שלוש. שים עליו שלוש בצד השני. זו השיטה שכמעט ניצחה למלכים.
          יש את לברון כח עוצמה. שכל התקפה שם 2 ויוצר לחץ על לוח התוצאות + קירי ששם שלשות בזכות עצמו.
          אבל חברים. אף אחד עוד לא הצליח לנצח את הלוחמים.

      3. איתי כאן אני חולק על דעתך וגם המציאות. בתאוריה אתה צודק וכשכולם קולעים באחוזים הנורמלים שלהם דאבל טים על קרי קבוע משאיר את הקבוצה בחסרון מספרי. והתוצאה מכאן קלה.
        .

        אם זאת אף אחד לא קלע היום חוץ מקרי, שקליי פול וויגנס קפואים (קלי 4 מ19 שהיה 1 מ10, וויגנס 5-16 , גורדן פול 3-9) תן לכולם לנסות לנצח אותך רק לא לקרי שרותח .
        :
        אף אחד לא טען לרגע שפוקס לא רצה לנצח או בראון או אחד מהנהלה, פשוט העבודת אימון הייתה מהמזוויעות שהיו בשנים האחרונות, בראון בא עם מחברת חילופים מהבית במקום להגיב למתרחש במשחק והפסיד את המשחק על כך, רואים שסבאוניס לא מסוגל להתמודד עם לוני הערב ולא מסוגל לקחת ריבאונד למה לא לנסות את הולמס או את לן במקומו

        1. הפואנטה שלי הייתה אחרת לגמרי.
          גם לטעמי חסרה עזרה בהגנה בכניסות של קרי לצבע (גם אם המחיר היה מבט חופשי של כל שחקן גולדן אחר).
          רק מה,
          זה חכמת הבדיעבד.
          סקרמנטו בסגל של השנה הוציאו את המקסימום מסגל בעייתי הגנתית, כאשר זו בדרך כלל ההתקפה שסוחבת אותם לניצחון.
          הפעם, זה פשוט לא הספיק.

      4. וזה גם ההבדל העיקרי בין מאמנים שיודעים להנחיל שיטת משחק כמו בונדלהצר בראון ריברס מונטי וויליאמס… אבל אין להם מושג בניהול משחק ודקויות והם לא מסוגלים להגיב באותו משחק … למאמנים הגדולים שמגיבים על מה שקורה ומתרחש כמו קר ספלורטאה (אפשר לספור את כמות המאמנים האלה על יד אחת).
        .
        קר ראה שקרי רותח הלילה ואף אחד לא פוגע ונטש את שיטת המשחק שלו בחלקים גדולים מהמשחק.

        1. ללברון אי אפשר היה להידבק לגופיה כמו שעושים לקרי, כי אז הוא היה לוקח אותך לסל ושם את הנקודות אנד וואן. גם לתת לו מטר, החל מתקופת מיאמי, זה היה לא חכם, כי הוא פיתח ג'אמפ שוט ופוסט אפ. ועל דאבל טים הוא העניש יופי עם מסירות לווייד/איירווינג/דייויס. לא צריך לעקם בכוח

      5. חבריקו אתה על אוטומט 😀
        קרא שוב את מה שכתבתי – איפה דיברתי על כל מה שאתה ״מגיב״ לו?
        .
        בלי קשר – בראון היה צריך אתמול להפוך עולמות להוציא לסטף את הכדור מהיד. שכולם יקלעו לייאפים. רק לא סטף!! בפועל סטף התקיף רוב המשחק 1:1 וקלע בחצי השני 30(!!!) נק׳ אמנם בדרגת קושי מטורפת – ועדיין – מול מגן אחד (ברוב המקרים)

        1. קושי למי? שהצלף הטוב בעולם חם?עילוי סופר מוכשר. שכוכב חם עדיף שמישהו אחר יקלע, בטח שהשאר קרים זה זריקות שהם קולעים בשינה. בונדלהצר נתן לדוראנט ובאטלר לחגוג עליו, יאנג קלע לפני כמה ימים מהלוגו במשחק 5 אחרי שהתחמם, ואתמול קרי עם 50 נקודות באחד על אחד. תצוגת אימון רעה.

  14. קודם כל כל הכבוד לסקרמנטו. גם במשחק הזה באו לשחק עד שבאמת נגמר.
    הבעיה העיקרית שלהם היתה ריבאונד הגנה. חייבים 4 שייקח ריבאונדים. לוני ענק אבל חייבים מישהו כזה בצד השני.
    סטף היום טוב יותר בעיני מעונות האליפות כי הוא יציב יותר.
    מול הלייקרס, קשה להאמין שלוני ייקח ריבאונדים, מצד שני אין להם את הכישרון ההתקפי של הקינגס. יהיה מעניין.
    בגזרת המזרח, מסכים עם מי שרשם שזה שהקינגס לא בחצי גמר והניקס וההיט כן זה חבל מאוד. משחק ברמה נמוכה. נקווה שבאטלר בסדר

  15. תודה על הסיקור.
    איזה כיף שג"ס.
    הרבה כבוד לסקרמנטו – גם על זה ששברו את הנאחס (גם אנחנו היינו במועדון קללת כריס וובר) אבל על אחלה סידרה. על שחקנים ענקים כמו דיארון פוקס ועל המאמן שהוא כן ייבוא טוב מאיתנו (באותה הקטגוריה כמו מיץ' ריצ'מונד, ובניגוד לקללות סבתא ולהאריסון בארנס).
    .
    מה שקורה ליריבות של ההיט ברבעים האחרונים זה פלא בעיניי. וזה עוד כשבאטלר צולע ובעיקר מנהל מולן קרב מבטים.

  16. תודה רבה. אחלה סיקור!
    על סטף נאמר כבר הכל. ראו על העיניים של שחקני סקרמנטו שהם מבינים שהערב זה לא יקרה כי סטף עבר למצב שחיטה.
    אני במקום מייק בראון סוגר את סאבוניס באולם הכדורסל של בית העם בסקרמנטו ועובד איתו על קליעת מיד ריינג' עד שיגיע ליכולת שתגרום לשחקנים להיצמד אליו. ההחטאות שלו מביכות ולא מתאימות לרמות האלו.
    שאפו ענק לסקרמנטו.
    אם סטף לוקח השנה אליפות עם חבורה כזו חלשה, מבחינתי הוא על ראשמור יחד עם מייקל, מג'יק, קארים ולברון.

  17. קרי אתמול היה מדהים, פשוט מדהים.
    אבל אנשים מאבדים פרופורציות.
    זה לא המשחק הכי טוב של סטף, הכי טוב שלו זה משחק הגמר, מס' 4 נגד בוסטון אשתקד (שם 43), ברמת חשיבות גבוהה הרבה יותר, שהפסד שם אותם בפיגור 1-3, שגם היריבה חזקה ולא פשוט לקלוע נגדה.
    אנשים ממהרים להכתיר אותו ה"שני למייקל" כאילו שכחו איזו אגדות שיחקו פה.
    יש לו 6 mvp כמו לקארים? 2
    כמה mvp final באמתחתו? 1 אשתקד.
    אנשים מתלהבים מהמשחק הזה, שלברון היה תינוק הוא סחב את קליבלנד לגמר שבדרך קולע 48 על דטרויט הקשוחה ושם 24 נק רצוף עד הסיום.
    פלייאוף לברון 18 כל משחק שני נתן הצגה בסטנדרטים האלה.
    קצת פרופורציות.

    1. למרות שבדיוק דירגתי בתגובה למעורב – אני לא אוהב דירוגים. אני לא באתמ יודע איפה קרי נמצא ביחס לכולם.
      כן צריך להתייחס למשהו – קשה להשוות מול תקופות. מזמנו של קארים ועד שיא הקריירה של ג'ורדן – היו מעט מאוד שחקנים לא אמריקאים גדולים. הדרים טים מ-1992 הדגים את הפער. מאז העולם סגר פערים וסטף קרי מתחרה כרגע בליגה ש-4 תארי הMVP האחרונים שלה הלכו לשחקנים מחוץ לארה"ב וגם הנוכחי לא יילך לאמריקאי.
      התחרות פשוט גדולה כיום בהרבה אז לקחת 6 תארי MVP או 5 או 5 זה הרבה יותר מסובך. בטח שגם הרבה אליפויות.
      .
      בתור מישהו שראה אותם בלייב – סטטיסטיקות בצד רגע: יאניס היה מפרק לחתיכות את קארל מלון ואני לא בטוח מה בירד היה עושה מולו וההגנה של הסלטיקס בגמר בעונה שעברה הייתה חונקת כמעט כל קבוצה מהניינטיז כולל חלק מקבוצות הבולס (והסלטיקס הם אלה שהפסידו).
      אין לי מושג מה איזושהי הגנה ישנה הייתה עושה מול סטף שקולע בלי בעיה מאיזור הלוגו.
      .
      כן – זה גם טיעון לזכותו של לברון.
      לא – אני עדיין לא בטוח איך לדרג את כולם. עדיין הייתי שם את מייקל במקום ה-1. איכשהו קארים (שמעולם לא ראיתי בלייב) לארי ומג'יק עדיין מלהיבים אותי יותר ממנו.

      1. בקיצור – תן לאנשים להתלהב. זה לא באמת משנה. כאילו שמישהו רוצה ללכת עכשיו לראות משחק כדורסל שלם מלפני 20 שנה ומעלה…

      2. בשנות ה80 וה90 יאניס לא היה מגיע לסל נראה לך מישהו היה שורק לו למרפקים חחחח היו הורגים אותם נגרים כמו יאניס והשקץ היה צארלס אוקלי שם. קארל מלון היה קשוח הרבה יותר מיאניס ושחקן טוב ממנו. יאניס אפילו מםחד לשמור על כוכבי היריבות ונהנה ממטרייה שיפוטית שבמקום תוקף מקבל זריקות מהקו. הוא נראה ככ מפלצתי בגלל השיפוט וחוסר ההגנה בליגה

        1. יאניס היה משתלב יופי במשחק של אותן שנים – כמו שוינגים חודרים אחרים עשו. יותר מזה – פרט למג'יק (ואולי בירד) גבוהים לא כידררו כמו יאניס – בטח שמלון לא שלט כמוהו בכדור.
          אני זוכר יפה את המשחקים של אותן שנים. הNBA פשוט לא היה באותה רמה ובעולם כמעט ולא היו כוכבים כמו שאנחנו רואים היום.

    2. לקלוע 50 נקודות במשחק 7 זה הישג הכי גדול שיכול להיות לשחקן.
      ברור שהיו כאלה שעשו דברים דומים, אבל זה ברמה של הטובים ביותר, כי הוא ניצח את הסידרה.
      השוואה של סטף לשחקנים היסטוריים אותי לא מעניינת, כי המשחק השתנה מאד, זה חסר טעם.
      מה שכן, אפשר להשוות את סטף לשחקנים בדורו ולהחליט אם הוא יותר טוב, זה עניין של טעם. בעיני, הוא לא הגדול ביותר, אפילו לא בדור הזה. אולי שחקן ההתקפה הטוב ביותר.

        1. לוקח את קרי ולברון גרסת מיאמי קליבלנד התקפית וגם את דונציץ הרבה לפני שאני נוגע בדוראנט. דוראנט הוא לא מנהל משחק, הוא שחקן על שמסוגל לקלוע על כל שומר אבל הוא ראש בוק. אין לו את החכמה של האחרים .
          .

            1. דוראנט לא יודע להפעיל את החברים, הולך ראש בקיר גם נגד דאבל וטריפל טים, ראינו את זה באוקלוהמה ראינו את זה גם בברוקלין… הוא שחקן התקפה פחות שלם וטוב מלברון דונציץ…הוא אחד מהסקוררים הכי גדולים שהמשחק ראה אבל חסר לו אלמנטים במשחק ההתקפי שהופכים את החברה האחרים לטובים ממנו בתחום הזה

            2. לכן הוא שחקן פחות טוב, לא שחקן התקפה פחות טוב.
              שחקן התקפה טוב = כזה שיודע לשים את עיגול העור הכתום בסל

        2. פיני לגבי דוראנט, קשה מאד לקלוי 50 נקודות, עוד יותר קשה לקלוע 50 ולנצח.
          לדוראנט לטעמי, קשה להפעיל את הקבוצה ולנצל את היתרון ההתקפי העצום שלו, כשמתמקדים בו, או כששחקן אחד לא מספיק כדי לנצח.
          מה שכן, שכששיחק עם קרי, מבחינת יכולת אישית כסקורר, היה יותר טוב.

          1. נכון, ולכן אתה יכול לטעון שקרי שחקן מנצח יותר וקבוצתי יותר. אבל דוראנט הוא שחקן ההתקפה (סקורר) הגדול בדורו. והוא משחק בדור של גדולים ממנו, דוגמת לברון

            1. פיני, אני לא מסכים. סטוקטון לא שחקן התקפה טוב? מאג'יק בינוני? אתה קובע ש"שחקן התקפה=סקורר", ואני לא חושב שזה נכון, משום שבהתקפה יש יותר מכך ששחקן כלשהו יקלע; קבוצתו צריכה לקלוע יותר מהקבוצה השנייה. למג'יק יש מעל לריבוא אסיסטים ב-12 שנה. מכיוון שלא קלעו הרבה שלשות, ואם מוסיפים +1, אפשר להניח שמדובר ב-24,000~ נקודות (אלף יותר או פחות זו לא הנקודה). זו לא תרומה כשחקן התקפה?
              .
              אפשרות אחרת להבין את דברייך היא שכשקבוצה מתקיפה יש לה חמישה שחקני התקפה, קרי חמישה סקוררים בפוטנציה, שהיעילות שלו כשחקן התקפה נקבעת רק בכך שהוא שם/לא שם את הכדור. גישה לגיטימית, אבל אני לא מסכים איתה. ולפי התמונה שלך, גם לא אתה..;)

            2. אל תבין לא נכון: טימי בעיני, הוא מעשרת השחקנים הגדולים בהיסטוריה והשחקן הכי גדול בעמדתו. אני לא חושב שהוא שחקן ההתקפה הכי טוב ששיחק את הענף, או אפילו בעמדה הספציפית שלו.
              בכלל, טוב ≠ גדול. שני דברים נפרדים.
              מג'יק היה שחקן עצום, הפוינט גארד הגדול בהיסטוריה, כרגע ללא עוררין בכלל (וסליחה מאוהדים פה באתר), השליטה שלו במשחק הייתה אבסולוטית, הוא היה הפנים של הליגה ושם אותה על המפה, אבל לזה אני מתייחס כשחקן שלם יותר, גדול יותר, לא לפן ההתקפי.
              קרי יותר טוב באחד על אחד ממג'יק, אבל לא כך מודדים גדולה בכדורסל. לעומת זאת כישרון התקפי, הוא דבר טהור יותר וחד מימדי יותר.
              זו הגישה שלי

          2. פיני, תודה על ההסבר. לדעתי קצת חד-חד ערכי, בעוד בספורט קבוצתי יש יותר מכך. אם ניקח שוב את מאג'יק, שלא ידוע בזכות הגנת הברזל זלו, אלא בעיקר בהתקפה — הרי זה שהוא שחקן התקפי מגוון הופכת אותו לשלם יותר, וזה שהוא שלם יותר הופך אותו לשחקן התקפה טוב יותר.
            .
            הרי ודאי תסכים שאמנם מטרתה הסופית של תורת ההתקפה בכדורסל היא לשים את ה-ball in the hole. אך הסיבה שאנו אוהבים כדורסל היא ששבעים פנים לתורה. כל קבוצה גדולה והיופי שלה — הסלטיקס והלייקרס, דטרויט, שיקאגו, ספארס, היט, גולדן וגם קבוצות מצליחות הרבה פחות, למשל סקרמנטו השנה. הסתכלות על טיב התקפה רק כעל היעד הסופי מבלי להכליל את הדרך לשם גם קצת מייתרת את הצפייה והאהדה בעיניי, וגם תשים את ווילט כשחקן ההתקפה הטוב בהיסטוריה. ויש גבול.

            1. אני חושש שההגדרות שלנו למהו שחקן התקפה שונות מעט.

            2. אחד רואה רק את החלוצים והשני גם את הקשרים

  18. אחלה סיקור, תודה רבה.
    אחלה משחקים. תוצאות לא מפתיעות.
    הקינגס בלי הגנה (בעיקר בצבע) לא יעברו סיבוב בפלייאוף.
    מיאמי – אם באטלר בריא הם יעיפו את הניקס.

        1. גם לא את דנבר ואת ממפיס.
          זוה סוג של טפיחה על השכם מאוהדים, שרוצים לומר שהם עברו את הקבוצה הכי קשה בפלייאוף ולכן הם הכי טובים.
          בגלל המאצ'-אפ, הסדרה התעלתה לרמה התקפית גבוהה מאוד ושוחקה בקצב מהיר ואינטנסיבי, זה כמובן יוצר תחושה כזו אפילו לאוהד אובייקטיבי יותר, זה טבעי.
          אבל סקרמנטו, גם אם הייתה יכולה ללכת עד הסוף (כי היא באמת קבוצה טובה) והייתה *מסוגלת* לנצח כמעט כל קבוצה, היא קבוצה פחות טובה מחלק נאה של קבוצות בפלייאוף ולקבוע שהיא הייתה מנצחת, זה מעט יומרני

  19. מילה על כל ההשוואות –
    .
    מיותר, אבל בלתי נמנע…
    .
    משחק 7 בחוץ, 50 נקודות. זה סימן קריאה!
    יש מעט מאוד שחקנים עם משחק "להיות או לחדול" שכזה, בודדים ממש.
    זה נותן תוקף לטיעון של כל מי שלטעמו קרי בראשמור
    (זה לא פוסל טיעונים אחרים, אבל בהחלט שם אותו בדיון לצד ענקי הווה ועבר)
    אוהדיו שחוגגים?
    צודקים לגמרי!
    תעשו חיים!
    אלו הרגעים שהופכים את מלאכת אהדת הספורט למשתלמת…

    1. אני ממש מופתע מהמהפך במעמד קרי בשנה האחרונה..משחקן שהיה אפשר להגיד שהוא נעזר בלא מעט סופרטארים הוא לקח בשנה האחרונה את הקבוצה על הגב וממש שינה את הדיון לגביו. מי היה מאמין

  20. תודה תומר על הסיקור. איזה כיף זה משחקים בשעה טובה ליושבים בציון, ואיזה כיף זה לזכות לראות הופעה כזו של סטף . אין מילים.

  21. גם מייק בראון וגם קואץ' באד הם מאמני עונה סדירה מצויניים. לפעמים זה מטעה, כי בפליאוף דרושים כישורים אחרים לגמרי.
    איך את מתכנן סדרה, איך אתה מגיב להתפתחויות בין משחקים, איך אתה מגיב לאירועים על המגרש תוך כדי שהם קורים.
    בלאט לדוגמא הוא אולי המאמן הכי טוב שאני מכיר שמכין קבוצה למשחק/ סדרה. הוא הרבה פחות טוב בניהול משחק (פיני גרשון הפוך ממנו לגמרי).
    במקרה של קואץ באד, הבנתי שהוא שכל את אחיו בתאונה תוך כדי הסדרה מה שמסביר חלקית את איך שמילווקי נראתה (לדעתי אסור לאמן במצב כזה).
    השאלה הכללית, האם נכון לתת את פרס המאמן של העונה הסדירה אם אתה מסריח בפליאוף?
    מה שווה העונה הסדירה אם אי אפשר לשלוט בפליאוף (מירי רגב)?

    1. בשום צורה אי אפשר לומר על בראון שהוא הסריח את הסדרה. הוא הוביל את סקרמנטו, קבוצה צעירה וחסרת ניסיון, למשחק שביעי מול הקבוצה הכי מנוסה במעמדים כאלה עם השחקן הכי טוב בסדרה. הוא הצליח לנצח את המשחק השישי בחוץ. שורה תחתונה, נראה איך יעמדו הוא והקינגס במבחן העונה השניה

    2. בכל תלוי בנסיבות מן הסתם
      בראון הגיע לקבוצה חדשה שלא הייתה בפלייאוף ב732 שנה האחרונות
      כשרוב המוחלט של הסגל לא מכיר את המילה הזאת
      אז מעבר לעונה הסדירה הגדולה שהייתה לו במערב הפרוע
      בסוף הוא התמודד מול אותה קבוצה שניצחה את בוסטון בגמר של שנה שעברה..
      ולגבי האימון. דווקא הכניסה המפתיעה שלדיוויס עבדה לו יפה מאוד, וגם המעבר לסמול בול היה נראה שעובד מצוין. מוזר לי שהוא לא ניסה קצת יותר מזה במשחק 7 כשהם היו תקועים לאורך דק ארוכות.

  22. לקארי 18-7 מהשלוש, 20-13 משתיים וגם 5-3 מהקו. היו לו כבר אחוזי קליעה טובים מאלו אך עדיין היה מעולה.
    לוני עם עשרה כ"ח בהתקפה
    ללוחמים לא היו אחוזי קליעה מרשימים עם 54-28 משתיים, 46-15 מהשלוש וסה"כ 43% בדיוק מהשדה עם 100-43) וגם 30-19 מהקו אך המלכים היו אמנם קרובים משתיים עם 49-24 אך גרועים מהשלוש עם 47-12 וסה"כ 37.5% מהשדה (96-36) ועוד פחות טובים מהקו עם 27-16 כשסה"כ שתי הקבוצות עם פחות מ-62% (57-35).
    בשאר הדברים הלוחמים היו קרובים:
    49-55 ללוחמים בכ"ח שמהם בהגנה 35-37 בהגנה ובהתקפה 14-18;
    25 אס' ו-4 חט' כנגד שבעה אי' ללוחמים לעומת 21 אס' ו-3 חט' כנגד שמונה אי';
    5-6 בחס'.

    1. בסוף מה שהכריע היה הרבע השלישי שהיה פשוט חושך מוחלט לקינגס שדווקא הראו סימנים של בגרות יחסית למשחקי 7 שאנחנו רגילים אליהם..
      ההחטאות האין סופיות מהקו נתנו להם יותר זמן לחזור לחיים אבל מבחינה התקפית זה פשוט נכבה לגמרי

      1. כך או כך בסה"כ של המשחק, מפני ששאר הנתונים דומים, מה שהכריע יותר מהכל לניצחון ברור של הלוחמים היה שהיו להם יותר אפשרויות קליעה וקלעו 8 נק' יותר משתיים, 9נק' יותר מהשלוש ו-3 נק' יותר מהקו.
        ביום מצוין של המלכים מהשלוש זה היה שקול.

        מה שכתבת לרבע השלישי נכון גם לדקות הראשונות של הרביעי.

        1. כלומר יותר אפשרות לקליעה יכולות לבוא כמובן מכמה נתונים שבכל אחד מהן יתרון לא גדול כמו כמה כ"ח בהתקפה וקצת חט' וכמה אס'.

        2. והתודות מגיעות לשחקן אחד ושמו לוני..
          בדיוק דיברו עליו פה בתחילת הסדרה נראלי וטיפה השמיצו אותו והגנתי עליו בחירוף נפש 🙂
          בתכלס לאור הדברים שכתבת כנראה שזה ההבדל בין נצחון להפסד. פשוט התעלל בסאבוניס
          ובכלל מגיע לו הרבה קרדיט. השקט מטעה לפעמים כי התרגלנו לדריימונד גרין לסוגיהם
          מה שמזכיר לי שפעם ראשונה נראלי בקריירה שלו לוני הראה קצת שרירים וצעק שם..צריך לבדוק מי עשה את זה פחות בקריירה, הוא או קאווי..

  23. אי אפשר להוריד ממה שסטף עשה, אבל במבט יותר רחוק נראה שהגנה זה נהיה מוצר כמעט בלתי ניתן להשגה.
    כשראיתי את דלדבדובה על הספסל אי אפשר היה שלא לחזור לגמרים מול קליבלנד שהוא ושאמרפט נצמדו לנשמה של קרי
    כל קשר בין ההגנה שהייתה בגמרים ההם, לבין ההגנה שיש בימינו נעלמה לגמרי..
    היו כמה סלים שלטעמי היו קצת מביכים כי ברגע שאתה מלווה את קרי בתוך הצבע הוא פשוט יכול לזנק לכיוונך ולסחוט עבירה ככה שהדרך יחסית פנויה
    .
    ועוד תלונה בהזדמנות זאת..לא יודע מי הממציא, אבל השלשות האלה שהשחקן שזורק פשוט מחליט לזנק על הקרקע כאילו דרסה אותו משאית פשוט מחרפנות
    זה כבר נהיה בלתי נסבל ומישהו חייב לעשות משו
    הרבה פעמים זה כאילו נראה שלשות מטורפות אבל העובדה הפשוטה היא שהשחקנים זורקים את השלשה כמו זריקה רגילה ורק אז מתחילים לעשות צניחה חופשית ככה שזה נראה טוב בהתחלה אבל לא באמת…

      1. מן הסתם…תפריד בין הדברים..אני לא מדבר על הסדרה הנוכחית
        לא הזכרתי גם את מיטשל ודיוויס כי לא הם העניין…אני פשוט עושה השוואה בין התקופה של תחילת השושלת לעכשיו..
        מיטשל היה יחסית בסדר וגם דיוויס היה הפתעה יפה, אבל הם לא הסיפור..
        כמות המגע או הקרבה הפיזית המותרת היא עולם אחר לגמרי. אמנם עברו לא מעט שנים מאז (לא מאמין שכמעט עשור..) אבל הרבה מאוד דברים השתנו

    1. עוד מעט תראה את אוסטין ריבס והחברים נדבקים לו לגופיה ונסמכים על המטרייה האווירית של דייויס בצבע.
      הלייקרס זה משהו אחר והם ינסו לכפות את הסגנון שלהם על הווריורס. בתחרות קליעות, הם יפסידו

  24. דרך אגב, הקינגס באו בידיעה שההגנה שלהם בצבע לא הכי טובה לעומת הגנה טובה יותר על השלשות, והצליחו לגרום לירידה משמעותית באחוזי השלשות של הווריורס. כאן המקום לציין ששתי ההגנות הצליחו להקשות על היריבות לא מעט, גם אם ברגע האמת זה היה נכון רק לווריורס.

    1. דווקא לאורך הסדרה נראלי שהקינגס עשו עבודה יותר טובה..
      רמת הקושי של הזריקות בעיקר של סטף וקליי לאורך הסדרה היו באמת מעולם אחר…זה פשוט לא נתפס…
      אצל הקינגס דווקא היה נראה שהזריקות הרבה יותר פנויות.
      .
      והרבה תודות למאליק מונק שבאמת היה פשוט חיה בסדרה הזאת..ככ הרבה דק סחב את הקבוצה הזאת..וגם לא מעט אסיסטים שלו לסאבוניס היו פשוט נהדרים.. אחלה הפתעה

      1. השאלה היא מי לוקח את הזריקות הפנויות, כי ההימור של הווריורס על הקליעה של מיטשל וליילס הצליח (הם הימרו גם על פוקס, אבל הוא קלע ב-43.5% מהשלשות הפנויות שלו). לעומת זאת, הרטר, מארי ומונק קיבלו הרבה פחות מבטים נוחים.
        הנתונים הם מאתר של הליגה, ומשחק 7 עוד לא התעדכן שם…

      2. הפתעה אולי לך,כבר שנה שעברה בלייקרס הוא היה מדהים,וכבר אז לא הבנתי איך בשארלוט ויתרו עליו כל כך מוקדם.הוא עוד יילך וישתפר בהחלט רואה אותו מגיע לרמה של מידלטון או משהו באזור

  25. בס"ד
    תודה 3בה.ץהיה משחק טוב.
    קרי מדהים. כמעט לא מדברים על זה, אבל הכושר גופני שלו מטורף.
    הוא משחק המון, נע כמעט ללא הפסקה, ובסוף יש לו עוד אויר לקלוע…

    1. מסכים היה איזה קטע שעשה קוסט טו קוסט עם דריבלים מטורפים ובסוף שם עוד שלשה מטווח פסיכי אמרתי לעצמי איזה כושר גופני צריך להיות כדי לעבור ככה את כל המגרש,ולהיות מסוגל להתרכז ולהוצמא לפועל זריקה כזאת. פסיכי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט