גולדן סטייט ווריורס 99 (3) – סקרמנטו קינגס 118 (3):

מי שציפה להצגה של גולדן סטייט בבית, או למשחק צמוד בין שתי הקבוצות שנתנו לנו בינתיים סדרה שקולה ומרתקת התבדה, והקינגס עם רבע רביעי אדיר שיתקו את הווריורס ומביסים אותם בדרך לכפות משחק 7 והם יחזרו הביתה עם כל המומנטום בסדרה שבה כל קבוצה ניצחה פעם אחת בחוץ.

הקינגס פשוט רצו יותר, הם שלטו בריבאונד 42-53, וביתרון 10 ברבע הרביעי הם טסו קדימה, עצרו את הווריורס על 19 נקודות בלבד, ניצחו את קרב הנקודות במעבר (9-18), ולקחו את המשחק כשהם ממשיכים להוכיח למי שעוד צריך הוכחה שהם לא קבוצת עונת סדירה בלבד, הם הדבר האמיתי.

מה שכן היה ברור לאורך כל הסדרה וגם לפניה הוא שכשהקליעה של המשלימים של סקרמנטו תיכנס, גולדן סטייט תהיה בבעיה, והלילה בעוד משחק חלש להחריד של סבוניס עם 3 מ-12 מהשדה ושל מארי עם 5 מ-17 היה זה מאליק מונק עם 3 מ-6 לשלוש, ל-28 נקודות שהביא את הנצחון הזה הביתה. חזר ליכולת שאפיינה אותו לאורך הסדרה וסיים עם 26 נקודות ו-11 אסיסטים והיה פשוט נפלא.

סטף היה היחיד שתפקד בגולדן סטייט עם 29, תומפסון עם 2 מ-9 לשלוש, סיים עם 22, אבל בערב חלש של וויגינס וערב מחריד של פול (2 מ-11 מהשדה), לווריורס לא היה מספיק התקפה כדי להישאר בקצב עם סקרמנטו.

לוס אנג'לס לייקרס 125 (4) – ממפיס גריזליס 85 (2):

בשונה מגולדן סטייט, ללייקרס הייתה הזדמנות לסגור את הסדרה בבית במשחק 6 וזה אפילו לא עמד בספק בשום שלב.

הלייקרס פתחו את המשחק עם רבע ראשון של 31 נקודות, והפער רק הלך וגדל מהנקודה הזאת במשחק שבו הלייקרס קלעו 54% מהשדה ובמילים פשוטות התבריינו על הגריזליס שנראו כמו ילדים מול גברים.

הלייקרס שלטו בריבאונד (45-52), בחסימות (2-15), בנקודות בצבע (32-52), והפרש השיא שלהם הגיע עם הבאזר – 40 נקודות מהדהדות. האם ממפיס תספר לעצמה סיפור שאם כולם היו כשירים הם היו מועמדים רציניים לתואר, או שיבינו שהם צריכים להתחיל להמיר נכסים בשחקן בסדר גודל אחר לצד JJJ, ביין ומוראנט? הם בהחלט מצפים לקיץ מעניין.

הלייקרס לעומת זאת ממשיכים הלאה, כאשר באופן פשוט בלתי נתפס נראה שהדרך ממשיכה להיסלל עבורם כשבסיבוב הבא הם צפויים לפגוש את סקרמנטו (או גולדן סטייט אם תצליח לנצח בחוץ), עם מנוחה עודפת.

אלדאמה סיים עם 16, ביין היה מחריד עם 5 מ-16 ל-15, מוראנט היה אף חלש עיותר עם 3 מ-16 ל-10, ו-JJJ התקשה מאוד עם 3 מ-12 ובעיית עבירות מהשלבים המוקדמים.

בצד השני לברון ודיוויס היו צריכים לשחק רק כ-30 דקות כל אחד וסיימו עם 22 ו-16 בהתאמה. זה היה הערב של דאנג'לו ראסל שאף שאני לא מאמין בו כשחקן מנצח, מסוגל לפעמים להתפוצצויות כאלה וסיים עם 12 מ-17 מהשדה ל-31 נקודות.