3:00 גולדן סטייט ווריורס (3) – סקרמנטו קינגס (2):

ראינו את זה בעבר.

גולדן סטייט הגיעה לסדרה הזאת כפייבוריטית אף שסקרמנטו היא הקבוצה שסיימה במקום הגבוה ביותר בעונה הסדירה.

ראינו את זה הולך לשני הכיוונים.

הקבוצה הוותיקה עם היסטורית האליפויות, שיודעת איך לנצח כשזה חשוב מגיעה לכאורה פצועה וחבולה, אך לעולם אין לזלזל בלב של אלופים, והם מוצאים את הדרך לנצח את הקבוצה הצעירה והמלהיבה, אבל נטולת המסורת והניסיון, שנשענת קצת יותר מדי על דברים שלא בהכרח יעבדו בפלייאוף.

או שאולי דווקא הקבוצה הוותיקה כבר התפרקה ופשוט לא ידענו את זה, כל הסימנים היו שם, חיכוכים פנימיים (עד כדי אלימות), כעס על אי הארכת חוזה, וויתור על שחקנים משלימים שהתבררו כקריטיים, והכוכבית הענקית מעל הכל – חוסר יכולת לנצח בחוץ.

ובשני המשחקים הראשונים זה היה נראה כאילו הנראטיב השני הוא שינצח, הקינגס ניצחו את שני המשחקים בהם הם לא רק ניצחו אלא נראו במושב הנהג לאורך כמעט כל הדרך, ואם הם יצליחו לנצח את כל משחקי הבית הם יעברו.

אבל סימני האזהרה כבר שם, ובעיקר העובדה שהווריורס מצליחים להיכנס לנשמה של סאבוניס ובלי סאבוניס, הקינגס לא יכולים לקחת סידרה, כן פוקס אדיר עם פציעה או בלי וכן מדי פעם מישהו מהקלעים שלהם מתחמם, כן, קיגן מארי מצליח להביא בפלייאוף דברים בלתי סבירים לרוקי גם אם עדיין לא באופן עיקבי, אבל סימני אזהרה בכל זאת.

ואז הווריורס מנצחים את המשחק הראשון בבית בקלות, מגיע המשחק השני, קארי לוקח פסק זמן שאין לו, סוף השושלת? לא. סגירת המעגל המושלמת. האריסון בארנס, האיש שאחראי אולי יותר מכל אחד אחר בגולדן סטייט להפסד הטראומטי ב-2016 מקבל את הכדור עם הזדמנות לנצח אחד בגולדן סטייט ואולי לגמור את הסדרה, אין אחד בקליפורניה שחושב שהכדור הזה יכנס ואכן הוא זולג החוצה והווריורס שומרים על הבית. לפני משחק מספר 5 דיבורים על פציעה של פוקס, הוא באמת לא נראה כמו עצמו ועם 9 מ-25 לא נותן מספיק כדי באמת לאתגר את הווריורס, שלמרות ערב של 2 מ-10 של סטף, מוצאים את הדרך לנצח עם ערב קליעה משובח של תומפסון ווויגינס, ופתאום אתה מסתכל ואומר, וואו! כמה כלים יש לקבוצה הזאת. איך אפשר להמר נגדם?

והלילה?

הימור: הווריורס ב-12

5:30 לוס אנג'לס לייקרס (3) – ממפיס גריזליס (2):

לגבי כל הקבוצות בליגה נשאלת השאלה האם הכוכבים שלהם ישארו בריאים, זה העידן (המחורבן) שבו אנחנו חוזים בכדורסל, אבל בעוד לגבי פיניקס או פילדלפיה למשל השאלה היא האם אמביד KD פול והארדן יהיו כשירים מסדרה לסדרה, ואם לגבי קוואי השאלה היא האם הוא יהיה כשיר ממשחק למשחק, לגבי הלייקרס השאלה היא האם דיוויס יהיה כשיר מרבע לרבע, ואפילו מפוזשן לפוזשן.

ברור שבלעדיו אין להם סיכוי, וברור שמול ממפיס הזאת שפצועה מאוד בקו הקדמי הוא היתרון היחסי של הלייקרס, לצד הניסיון והפיזיות של לברון שבעוד היכולת שלו להחזיק אינטנסיביות של משחק פלייאוף במשך 40 דקות (בעיקר בהגנה) הולכת ודועכת, והמהירות והזריזות פוחתים, המאפיינים האלה – ניסיון ופיזיות – נמצאים אולי בשיאם.

הלייקרס עשו את מה שהם היו צריכים בדרך הקלאסית שבה הקבוצה ללא יתרון הביתיות אמורה לקחת סדרה. הם ניצחו את משחק מספר 1 כשפשוט התבריינו על הגריזליס. הם הפסידו את משחק מספר 2 אותו יכלו להרשות לעצמם להפסיד ואז ניצחו את שני משחקי הבית, כאשר במשחק מספר 4 ממפיס, בדומה למילווקי מול מיאמי (ובשונה מהקינגס נ' הווריורס) פשוט זרקו את המשחק שלגמרי היה בר ניצחון עבורם.

משחק מספר 5 היה משחק מנוחה מבחינתם וכעת מגיע המשחק שבו הם צריכים לסגור עניין, האם הם יכולים לעשות זאת?

דבר אחד ברור – הלייקרס ינצחו את קרב הקו הקדמי ולכן אם ממפיס רוצים לנצח כאן הם צריכים את שני שחקני הקו האחורי שלהם בשיאם, אם הם יקבלו ממוראנט וביין 30 נקודות כל אחד כמו במשחק מספר 5, ואם JJJ יצליח להישאר על המגרש ולא להסתבך עבירות, ואם הם יצליחו להרגיע קצת את ברוקס (מה אתה זורק 15 זריקות וקולע 3 יא דפקט), אז יהיה לנו פה משחק, הבעיה היא שאם המשחק יהיה צמוד, קשה לראות איך הניסיון והיכולת העדיפה להגיע לטבעת לא תיתן את הניצחון ללייקרס.

הימור: הלייקרס ב-5