"לא חשוב הגיל, העיקר התרגיל" / אלדד בן-משה

"לא חשוב הגיל, העיקר התרגיל" / אלדד בן-משה

איזה משחק, איזה פלייאוף, איזה כיף…

וזה רק הסיבוב ראשון!

האמת שיוצא לי להחמיץ הרבה ממנו כי כשהילד (המהם והחשוב מכל) אצלי, אני איתו ולא בעניינים אחרים (הוא עוד קטן מדי לסחוב צפיה של משחק כדורסל שלם או אפילו רבע), אבל כשהוא אצל אמא שלו, יש פה פלייאוף משובח שנותן הנאה ומשכיח ולו לרגע את החור בלב של להיות בלעדיו 😭😭😭.

וכך התמקמתי לי בנחת, בנחמה חלקית ובציפיה לצפות בגריזליס של ממפיס שהגיעו לעיר המלאכים למשחק של להיות או לחדול (מעשית), ושתי הקבוצות אכן נתנו את כל מה שהיה להן. 

הגרזיליס עם פתיחה חזקה והצהרת כוונות, אבל הלייקרס עם ריצת 8-0 החזירה את המשחק לנדנדה בין שיוויון ליתרון קל לממפיס, והתפתח משחק קצבי, מהיר וכייפי לצפיה – וכך זה נשמר עד לסוף המשחק.

ג'ה הראה ברבע הראשון שהפציעה ביד לא השפיעה על % הקליעה שלו, וזה כמובן קריטי לממפיס. מנגד, דיויס ברבע ראשון רע מאוד עם תרומה אפסית בהתקפה ו-2 עבירות והוא למעשה לא הופיע למשחק התקפית עד לדקות הסיום. 

גם האצ'ימורה שהיה מדהים עד כה בסדרה (ב-3 המשחקים הראשונים הוא קלע בממוצע יותר מכל הספסל של ממפיס ביחד, ואם זה לא מספיק – הוא עשה זאת ב- % קליעה פי 2 יותר טובים מהם!!!) לא הופיע הפעם, והלייקרס היו צריכים למלא את החלל שהשניים הותירו. 

מי שכן המשיך להופיע ואכן מילא את החלל הזה הוא ריבס שלוקח מנהיגות, מסדר את ההתקפות ומשמש כפויינט גארד שמנהל את המשחק בצורה חכמה ויעילה, ומוסיף נקודות חשובות. הוא סיים את הערב כקלע המוביל של הלייקרס עם 23 והוסיף 6 אסיסטים ו- 4 ריבאונדים.

אבל מי שחישמל את הקהל יותר מכולם ברבע הראשון הוא דווקא ברוקס שזכה כמובן לבוז רועש בכל פעם שנגע בכדור אחרי העניינים שלו עם לברון, שמצידו זרק פעם ראשונה מהשדה רק 30 שניות לסוף הרבע, שנגמר ב- 6 יתרון לליקרס, הרבה הודות להנעת כדור טובה בהתקפה ושלשות שנכנסו באחוזים לא רעים והראו שוב עד כמה הטרייד שעשו היה מוצלח ביותר – בין היתר כי לפני כן הם לא יכלו לקנות שלשות כמעט בשום משחק.

3 דק' בתוך הרבע השני, 9 יתרון לליקרס וג'ה על הספסל והכל נראה די חלק ולפי התוכנית והציפיות. אחת הסיבות: 5 דק' בתוך הרבע השני הם כבר היו עם 7 חסימות(!), אחרי 3 כמעט רצופות (2 של ג'יימס ו- 1 של דייויס).

החלטה תמוההה מאוד של ג'נקינס לעשות צ'אלנג' בדקה ה-5 של הרבע השני נועדה אולי לעצור את המפולת, כי הגריזליס בפיגור 12 אחרי הרבה נקודות קלות של הלייקרס בהתקפות מעבר, אבל היא עדיין תמוהה.

מילא לעשות זאת כדי לערער על עבירה שלישית או רביעית לכוכב שלך, אבל על איבוד כגור של הלייקרס? מה גם שהצ'אלנג' נדחה…

מצד שני האם עונה לו מייד בצ'אלנג' מוקדם משלו, אבל יותר הגיוני (למנוע עבירה שלישית של דיוויס), וגם יותר מוצלח – הערעור התקבל. 

מצד שלישי… ממפיס סיימו את כל העניין עם שלשה שאולי סימנה את תחילת המפנה, כי למרות רבע שני מזעזע של ג'ה, התעוררות של ביין, משחק הגנה טוב ונקודות בצבע הובילו אותם לריצת 14-1 ב-3 הדקות האחרונות של המחצית והופה, 15 נקודות יתרון ומשחק קליל הפכו ל- 2 נקודות יתרון בחצי וסימני שאלה סביב קלילותה של הסדרה.

עוד מפתח לכך שהגריזליס סיימו בפיגור 2 בלבד: 12 נק' 2nd chance מ- 10 ריבאונד התקפה (לעומת שלושה של הלייקרס).

ג'ה מסיים את החצי עם 7 נק', 3 מ-10, ו-1- מ-4  ל-3,ביין מוביל את ממפיס עם 13.

מנגד, דיוויס שוב לא קיים התקפית.

מחצית שניה:

שתי הקבוצות פותחות חדות התקפית – הלייקרס עם 5 מ-5, ממפיס עם 4 מ-5, ומראות שהן מבינות היטב את חשיבותו של המשחק הזה.

ריבס מוביל את הלייקרס לפתיחה טובה והוא הקלע המוביל כרגע עבורם עם 13, אבל עבירה רביעית שלו בתחילת הרבע ה-3 והוא יוצא לנוח. מעניין לראות כיצד זה ישפיע על משחק ההתקפה של הלייקרס.

התשובה: משפיע מאוד. הלייקרס מבולגנים בלי ריבס, ונראים כאילו כל שחקן מנסה לאלתר מהלך התקפי אינדיבידואלי. 

מנגד, ביין מפציץ ומתעלה, ולא רק היתרון עובר לממפיס אלא גם המומנטום. הקהל מצידו לא דוחף מספיק את הלייקרס ברגעים הקשים והאם מחליט להמר ומחזיר את ריבס עם 4 עבירותיו כדי לשנות את המצב שנראה רע עבור המלאכים, 4 דק' לסיום הרבע השלישי.

ואכן ריבס מראה שהוא כנראה הברומטר של הלייקרס הערב. זה לא רק הנקודות אלא גם, ואולי בעיקר, ניהול המשחק. פתאום חזר הסדר, המהלכים נראים מתוכננים, הפיק אנד רול שממפיס כ"כ מתקשה איתו כל הסדרה חזר והמשחק מתחיל להתאזן קצת. 

בתגובה, טיים אאוט ממפיס. מי חשב בתחילת העונה שבמשחק עם ג'יימס, דיוויס, ג'ה וביין דווקא ריבס יהיה הברומטר (ויקבל קריאות MVP… גם אם הן סוג של בדיחה).

אבל הלייקרס לא מצליחים לייצר סטופים בהגנה אז היתרון של ממפיס לא באמת מאויים.

שתי הקבוצות מחטיאות מצבים קלים לשלשות, ורק כשהלייקרס מהדקים קצת את ההגנה הם משווים, ורק 2 מהלכים גדולים של ג'ה בסוף הרבע כולל הטבעה אדירה שומרים את ממפיס ביתרון 2 בסוף השלישי. לדעתי זה שקנארד עלה למגרש ריווח לו את ההגנה של הלייקרס והוא יכל סוף סוף לחדור כמו שהוא אוהב, כי ברוב הזמן הלייקרס דאגו לסגור לו את האופציה הזו ככל שניתן ועשו בזה עבודה טובה מאוד.

צמוד ומותח כיאה למשחק קריטי על המשך הסידרה, 2 הקבוצות אולי לא מספיק מפוקסות וחדות אך נותנות הכל על המגרש ונותנות לנו משחק קצבי, מותח ומהנה.

שלשה של ריבס בתחילת הרבע הרביעי נותנת לליקרס יתרון ראשון מאז שאיבדו אותו אי שם ברבע השלישי.

אבל חסימה של ג'קסון על אותו ריבס, מתפרצת וממפיס ביתרון 3 – טיים אאוט לייקרס.

8:49 לסוף – ג'ה, ביין וברוקס חוזרים למגרש, 87-84 ממפיס. המתח עולה וברור שיש פה משחק שעונה למעמד ואולי עולה על הציפיות כי התחושה הרווחת בסקר שערכתי עם עצמי הייתה שהסידרה די גמורה. ככה זה כשרק אני עונה לסקר… אולי יש דרך להוסיף סקרים לקהל הקוראים שלנו?

תופעה מכאיבה שהרימה ראש בפלייאוף נמשכה גם במשחק הערב: מכות למפשעה (או לביצ*ם אם נזנח את הכתיבה הנקיה). דייויס חטף מוקדם יותר (בלי שריקה), וכעת שרודר – הפעם יש שריקה אך לאחר בדיקה הוחלט בצדק לא לשרוק לפלייגרנט פאול. איך היינו אומרים פעם? הוציאו אותו מוועד הורים.

לדעתי החוכמה של ביין הערב היא שהוא היחיד שמבין ששלשות לא נכנסות הערב באחוזים טובים מספיק לשתי הקבוצות והוא הולך על סלים של 2. לכן הוא הקלע המוביל בפער ב-2 הקבוצות (והוא אכן סיים ככזה עם 36).

ועם כל זה, הלייקרס בשיניים עדיין צמודים לממפיס, 91-90 לגריזליס 6:31 לסוף ונראה שיהיה פה סיום מותח.

צריך גם לומר שהלייקרס אומנם נלחמים אך חלק מהצורך להלחם כ"כ חזק ולהחזיק מעמד בשיניים הוא פשוט כי הם מרבים באיבודי כדור מטופשים – למשל דיוויס שחוטף כעת יפה, יוצא למתפרצת ועושה עבירת תוקף מהמוזרות שראיתי. כאמור, הלייקרס לא מפוקסים ודיוויס פשוט לא קיים התקפית.

מנגד ממפיס ממשיכים גם בחצי הזה לעשות נקודות רבות (21) ב- 2nd chance מריבאונד התקפה (14), וביין מוסיף שלשה ומעלה את ממפיס ליתרון השיא שלהם עד כה: 97-90.

בום!

שלשה של ראסל, 97-93, כשאחרי הרבה זמן הלייקרס נזכרים שמממפיס מתקשים עם פיק אנד רול.

בום! שלשה שניה ברציפות לראסל, נקודה הפרש והקהל מתעורר סוף סוף. ההיכל גועש, 4:10 לסיום.

בווווום! 99-97 לייקרס, ראסל עושה זאת שוב בדיוק בזמן.

הפעם ביין עונה עם עוד 2 נקודות, ראסל מחטיא 2, וביין מחזיר לו עם 2 החטאות מ-3. שווין 95, 3 דקות לסיום, ויש לנו משחק משחק.

איירבול של ריבס, ג'ה במתפרצת מנסה לקפוץ מעל ג'יימס(!) אבל ג'יימס, בפעם השניה במשחק, סוחט ממנו עבירת תוקף קריטית. קיג ג'יימס מתייצב לא רק לסחיטת העבירה אלא גם לרגעי האמת של המשחק.

ראסל מחזיר לביין במעין פינג-פונג פרטי שלהם עם 2 החטאות מ-3, דיוויס עם ריבאונד התקפה אולי תורם סוף סוף להתקפת הלייקרס ברגעי האמת? תלוי אם מסתכלים על חצי הכוס הריקה או המלאה כי הוא קולע רק 1 מ-2 מהקו. 100-99 ללייקרס ומעניין מי תהיה קריטית יותר – הזריקה שקלע או הזריקה שהחטיא…

ראסל מסיים את חלקו עם עבירה שישית על ביינס, 17 נקודות ובעיקר 3 שלשות רצופות שהחזירו את הלייקרס בדיוק כשממפיס פתחו יתרון שיא. עם 3 מ-8 לשלוש במשחק, הוא מוכיח שוב שתיזמון זה עניין של טיימינג וסטטיסטיקה היא אולי מעניינת אבל פחות רלוונטית בלי קונטקסט (הקשר).

ביין קולע, ג'קסון – שחקן ההגנה של השנה – עם חסימה (סיים עם 5) על שרודר, האצ'ימורה שנכנס במקום ראסל מחטיא שלשה, ג'ה הפעם סוחט את העבירה מלברון אבל קולע רק אחת מהקו – הראשונה שלו כל הרבע, 1:04 לסוף. לזכותו ייאמר שראו פעמיים ברבע הזה כמה היד כואבת לו ושהוא לא שמר על עצמו אלא נכנס עם כל מה שיש לו גם כשעמד מולו קיר כמו לברון.

ריבס – שוב הוא – עם כניסה גדולה לסל והוא כבר עם 21 ועדיין הקלע המוביל בלייקרס. ג'ה מחטיא בכניסה לסל מהצד השני 30 שניות לסוף. ג'קסון עם עוד גג, הפעם על האצ'ימורה, וממפיס עולים ליתרון 2 אחרי מסירה ענקית של ג'ה לביין במתפרצת, 104-102, 6.7 לסיום. וואו.

הכדור לג"ימס שלוקח בגיל 38 אחריות על המהלך המכריע של הסדרה עד כה, נכנס לסל, הכדור עולה גבוה מעל נסיון חסימה של ג'קסון, ופוגע בלוח גבוה גבוה. גבוה מידי? לא! שיווין  104, king James has done it again!

סל מדהים באמת של שחקן ענק.

פלאשבק טיים:

כשהיינו ילדים ושיחקנו כדורגל בשכונה, היה אחד, חייל, שבא לשחק איתנו כל פעם שהוא יכל. הוא היה מבוגר מאיתנו בהרבה, אבל כנראה שלא היה לו משהו יותר טוב לעשות. וכל פעם שהוא הבקיע, הוא היה אומר "לא חשוב הגיל, העיקר התרגיל". זה בערך מה שאמר ג'יימס כשאחרי הסל הוא שאג למצלמה, דפק על החזה בטירוף והלך לספסל לתידרוך טיים אאוט, 0.8 לסיום.

חזרה למשחק:

הארכה או שג'ה (או ביין) מהממים את הקהל?

הכדור לג'ה שזורק… וחסימה של דייויס! הפעם, שלא כמו במשחק 1, בלי עבירה…

הכדור נופל לידיים של ג'יימס, שקולע מ- ¾ מגרש אבל מאוחר מדי, ואנחנו הולכים להארכה בשוויון 104.

להארכה דייויס כן הגיע, ופתח אותה בקליעה מטורפת, 106-104 לייקרס.

הקהל שהתעורר סוף סוף מאז הסל של ג'יימס דחף קדימה בטירוף, סל של ג'יימס, סטופ של הלייקרס בהגנה, ונראה שהמשחק בורח לממפיס אבל שרודר עם עוד החלטה גרועה בהובלת הכדור בהתקפה מאבד את הכדור עם עוד מסירה לשום מקום.

ג'ה קולע 2, 3 דקות לסוף.  דיוויס שוב קולע רק 1 מ-2 מהקו, ביין מחטיא שלשה, בלאגן ויתרון 3 ללייקרס, 1:53 לסוף.

טיים אאוט לייקרס וג'יימס קובע עוד שיא אישי בגיל מופלג עם 19 ריבאונדים במשחק פלייאוף.

דייויס מחטיא שלשה אבל לברון עם ריבאונד 20 זורק את הריבאונד על ביין וכדור חוץ לזכות הלייקרס. מנהיגות, חוכמה ומהלכים של מאני טיים, ולברון מספק את הסחורה במשחק הקריטי הזה בדיוק ברגעי האמת. מעניין אם ברוקס עוד חושב שהוא זקן…

אבל שטות נוספת של שרודר בהתקפה (מה נסגר איתך?), מתפרצת ו-2 קלות לממפיס. 

דיוויס מחליט שלמרות משחק התקפה נוראי הוא כן מתייצב למאני טיים וריבאונד התקפה שלו הופך ל-2 נקודות ושוב יתרון 3 ללייקרס. מאז החסימה על ג'ה 0.8 שניות לסוף, דיוויס במשחק.

ג'ה מחטיא – לפחות הוא מנסה לקחת אחריות כמנהיג הקבוצה – ריבאונד ריבס, הקהל משתולל, ג'יימס עם סל ועבירה, 5 יתרון 29.4 לסיום, ובגיל 38 זה נראה שג'יימס אכן עשה זאת שוב – אבל הוא מחטיא את זריקת העונשין ונותן לממפיס סיכוי.

אבל כלל גדול בתורה הוא "כשנותנים לך – תיקח", וממפיס לא לוקחת. ג'ה מחטיא שלשה, שרודר קולע 2 מהקו, 7 יתרון 13.1 לסיון וזה כבר די גמור.

המשחק המצויין הזה מסתיים עם נקודות מהקו של ריבס, 13-7 בהארכה, ו- 2 מ-7 מול 4 מ-7 מהשדה בהארכה שעשו את ההבדל.

אבל יותר מזה, שחקני העל של הלייקרס ובעיקר לברון הגיעו למאני טיים וזה לא רק הנקודות של ג'יימס אלא המנהיגות, סחיטת עבירות התוקף מהכוכב של ממפיס ברגעים קריטיים, הריבאונדים – וזה שבניגוד לג'ה וביין, הוא לא רק לקח על עצמו וניסה – אלא גם הצליח.

שנאמר: לא חשוב הגיל, העיקר התרגיל.

עוד משחק אדיר, ומה עוד נגיד על הפלייאוף הזה?

רק שמי שלא רואה מפספס, ובגדול.

מצד שני, ועם כל הכבוד לפלייאוף האדיר הזה: אין על זמן איכות עם הילד המהמם שלי.

וקצת טריוויית סטטיסטיקה כי זה כיף ומעניין:

9.275: חסימות למשחק ללייקרס בפלייאוף, יותר מכל קבוצה אחרת.

0: הלייקרס מצטרפים למיאמי כמועמדות להיות קבוצות הפליי-אין הראשונות בהיסטוריה שמנצחות סדרת פלייאוף.

18: ממוצע הנקודות של ריבס מאז פגרת האולסטאר.

2: הקהל של הלייקרס הוא אולי היחיד בהיסטוריה שצועק MVP ל- 2 שחקנים שונים (ג'יימס וריבס)

שיא נקודות שלילי בקריירה ל-3 רבעים: דייויס (4 נקודות).

61 ו-3: סחיטת עבירות תוקף של לברון ג'יימס, שלישי בליגה העונה.

2004: הפעם האחרונה ששחקן לייקרס עשה לפחות 20 נקודות ו-20 ריבאונדים במשחק פלייאוף (שאק). לברון סיים הערב עם 22 ו-20 (ו7 אסיסטים).

Eldad Ben-Moshe

נדבקתי בחיידק בתקופת השואו טיים של הלייקרס של מג'יק, קארים ושות'. חי בצפון קליפורניה, ועובד כ- coach - אבל מסוג אחר... (https://www.betterlifeawareness.com)

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. בחר בתזמון מצוין, הילד, לעשות שיא קריירה בריבאונדים…
    .
    הייתה תחושה שבדקות הסיום ובהארכה הלייקרס פיענחו את הגנת ממפיס ואת העזרה בהגנה של ג'קסון. הנעת הכדור (בעיקר לברון, לו היה איבוד אחד באותן דקות) אחרי חדירה לסל הצליחה למצוא קלעים עם מבטים טובים ופתחה אפשרויות נוספות לכינסה לאזור הצבע.

    1. אכן אחלה טיימינג…

      לגבי השאר אני לא חושב שזה קרה רק בהארכה.
      בחלקים אחרים של המשחק הם הצליחו לייצר הזדמנויות טובות לשלשות די חופשיות. ברבע הראשון זה בלט מאוד כי השלשות נכנסו והנעת הכדור הייתה נעימה יותר לעין, אבל גם בשאר המשחק הם ייצרו הרבה שלשות חופשיות שלא נכנסו, גם אם המשחק שלהם היה הרבה יותר מבולגן ופחות נעים וזורם.

  2. אמנם ללא הארכה לברון לא היה עושה לפחות 20, 20, 5, אך עדיין גם 18, 18 ואף אם היו פחות מחמישה אס', זה גם מרשים מאוד בגיל 38 גם עם 7-1 מהשלוש.

  3. תודה אטלדד. אני מכיר את עניין הילדים הקודמים להכל. הייתה לי סת הת 3 ותינוקת בת יומה כשהניקס זכו באליפות הראשונה ב-1970, טהן ביו בנות 3 ו-6 באליפות השנייה ב-1973, ומאחר ואשתי הייתה חולה הייתי צריך לחלק את זמני ביניהן והכדורסל, והן תמיד באו ראשונות ללא ויכוח בכלל.
    כיף לקרוא אותך. תודה

    1. תודה מנחם
      מעריך את השיתוף ומעניין ללמוד עוד עליך.
      אכן הילדים הם גם האושר הגדול ביותר (לפחות עבורי) וגם הם תלויים בנו, אז סדרי עדיפויות… אפילו בפלייאוף שכזה.
      ותודה על המחמאה!

  4. וואו!! מחבר אותי ממש לתוך כל מה שקורה בסדרה ועל כמה שלברון מטורף, כתבה מאוד עניינית ומעניינת. סקירה רחבה של המשחקים ואתה נוגע ממש בפרטים הקטנים, אמשיך לעקוב בהדיקות.

  5. תודה רבה, סיקור ררוי, וברוח המשחק.
    רצוי גם לציין את שרודר, שאמנם לא מסודר בהתקפה, אבל נותן הגנה מעולה על ג'ה, עם ידיים זריזות, מלחמה והקרבה. זו גם הסיבה שנשאר בסוף המשחק ע"ח ראסל.

    1. תודה וצודק אכן יש לו מעלות (וגם משחקים טובים יותר בהתקפה…)
      גם היה לו הבטחון, וחא בפעם הראשונה העונה, להיות האיש שיעשו עליו את הפאולים של סוף המשחק כשצריך קור רוח לקלוע זריקות עונשין של סוף משחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט