פריוויו נרטיבי במיוחד לגמר טורניר המכללות! / יהלי אולמר

רוצים לשמוע סיפור? הגעתם למקום הנכון!

בעצם, אתם לא בדיוק רוצים, אפילו שאתם לא ממש יודעים למה. אם הגעתם עד כאן, למעמקי הבריכה (הרדודה משהו) של התוכן הכתוב בשפת הקודש שעוסק בקולג' באסקטבול, סביר להניח שאתם מאוד אוהבים ספורט וכדורסל (אמיתי) בפרט. אם כך, מה עומד מאחורי האהבה לכדור הכתום?

אני אגיד לכם מה- הסיפורים.

כל אחד מאיתנו אוהב לספר ולשמוע סיפורים. חלקנו נספר יותר וחלקנו נקשיב יותר, אך אף אחד לא יכול להישאר אדיש לסיפור טוב. הייחודיות של ענף הספורט האיזוטרי בעולם, כדורסל המכללות כמובן, היא שלא משנה מה, לכל קבוצה שמגיעה רחוק בטורניר יהיה נרטיב מסוים: לפעמים זה מאמן מוערך שמסיים את דרכו (דיוק ב-2022), או קבוצה בלתי מנוצחת שרוצה לעשות היסטוריה (גונזאגה 2021) או חבורה שהציגה דומיננטיות מרשימה בדיוק בזמן הנכון (ואם עדיין לא הבנתם במי מדובר, פשוט תמשיכו לקרוא). בשלב הזה, הסיפורים כותבים את עצמם (ואם אתם אוהבים את הקולג'ים כמוני, אותם סיפורים נטחנו עד דק גם אצלכם) ועבדכם הנאמן נמצא כאן רק בשביל להנגיש את הסיפורים הללו עבורכם.

אז ברוכים הבאים לסוף הסיפור: משחק האליפות של מרץ המשוגע מהדורת 2023!

אפשר להגיד הרבה דברים על הטורניר עד עכשיו: הוא כלל הפתעות מכאן עד יוסטון מחד אך מכללות הדם הכחול (בשנה מנומנמת מצידן) לא העפילו לשלבים המכריעים של התחרות מאידך. הוא כלל דרמות למכביר ושלל משחקים צמודים אך המשחקים האלה לא נהפכו לקלאסיקות אינסטנט כמו דיוק-צפון קרוליינה בחצי הגמר אשתקד. אבל בניגוד המוזר מכל, בעונה שהתאפיינה בתחושת שוויוניות מרתקת בין הענקיות של הספורט, דווקא קבוצה אחת עשתה בית ספר לכולן כשזה חשוב, כאילו התעוררה משנת החורף שלה.

נו מה? הוקינס בפעולה.

וזה הקסם של קונטיקט האסקיז, רבותיי. דן הארלי יכול לחסל את היריבות שלו בכל כך הרבה דרכים שזה מרגיש כמעט לא פייר עבורן. אדאמה סאנוגו מועך את הביגמנים ששומרים עליו בפוסט ולו רק כדי להוציא את הכדור לשלשות מהידיים החמות של ג'ורדן הוקינס (שהולך להיות אחד מהקלעים הטובים ב-NBA) או של מחליפו, ג'ואי קאלקטרה הסופר מנוסה. אם אותן יריבות מרגישות הקלה כשסאנוגו יורד לקבל אוויר על הספסל, פתאום דונובן קלינגן מגיח משם, כביגמן עצום שמשתמש בסייז שלו בחוכמה ומשליט טרור בצבע. אנדרה ג'קסון ג'וניור הוא מגן כנף מוכשר שאוהב לרוץ ולהיות הגלו גאי בהתקפה בעזרת אינטליגנציית המשחק שלו. טריסטן ניוטון עושה עוד מאותו הדבר רק מעמדת הרכז, כשאלכס קאראבן מתפקד כמומחה שלשות קטלני שמרווח את המגרש. נאהים אליין מביא אנרגיות כווינג מחליף וחסן דיארה הוא מלך הגנת הלחץ של הקבוצה. ירין חסון יחכה לשנה הבאה אבל כעת הוא לפחות מחדש את העניין של הישראלים ביוקון.

מן העבר השני, מחכה לה הקבוצה שאפילו היא לא חשבה שתגיע לכאן. סאן דייגו סטייט נהפכה למעצמת מאונטיין ווסט (הקונפרנס השישי בטיבו באמריקה, לפי Kenpom) ב-2006 בערך, שהייתה הפעם הראשונה בה האצטקים העפילו לטורניר המכללות, תחת הדרכתו של סטיב פישר. האחרון רשם הישגים לא רעים כמאמן האצטקים (פעמיים סוויט 16) עד שבריאן דוצ'ר החליף אותו ב-2018. אם עד עכשיו זה הרגיש שסאן דייגו סטייט עלתה מדרגה אך הם עדיין לא שם כקולג' ששמו נרדף עם "טופ 25", הריצה המטורפת שלהם השנה שמה את החותמת הסופית לכך ובדרך לשם היא שברה את קללת הסיבוב הראשון שליוותה את הקבוצה מאז הגעתו של דוצ'ר לקמפוס.

על אף הכוכבים ההתקפיים שלהם, הסמל של הקבוצה הזו הוא נ'ייתן מאנסה. בעונתו החמישית והאחרונה בדרום מערב ארה"ב, הסנטר ההגנתי הנפלא הוא הרוח החיה מאחורי המומנטום המדהים של האצטקים. אחרי הכל, הריבאונד שלו מההחטאה של ג'ונל דייויס של FAU אפשר ללאמונט באטלר, הפליימייקר הטוב בקבוצה, לקלוע את סל הניצחון ששלח אותם לגמר הזה ממש. המחליף של מאנסה, אגוק ארופ, נתן את הקונטסט בטבעת שגרם לדייויס להחטיא את הלייאפ הגורלי, כשמהלכים כאלה הם עניין שבשגרה לביגמן האנרגטי. כוכב הקבוצה הוא שחקן כנף וסקורר לא יציב בשם מאט בראדלי. לצידו פותח דאמיון טראמל, רכז לא גבוה (מספיק לדעת שהוא בגובה שלי) ולא יעיל אך כן יודע לחלק את העבודה ולמצוא את האיש החם בשעת הצורך. קישאד ג'ונסון הוא פאוור פורוורד שנותן את המלחמה ומקריב מעצמו לצד מאנסה. מהספסל עולה מיכה פאריש, טראנספר מאוקלנד שמביא קצת קליעה לחבורה מאותגרת בריווח, על הניסיון והצליפות משלוש של אדם סייקו כבר דיברנו וג'יידיאון דילי סוגר את הרוטציה האפורה-אך-מוכשרת כשחקן גב לסל מיומן שפונים אליו כששום דבר אחר לא עובד.

החבר'ה הטובים. מימין לשמאל: ג'ונסון, ארופ, סייקו ובאטלר.

הימור: משהו בי רוצה להמר על האצטקס אבל קונטיקט פשוט חזקה מהם בכמעט כל פרמטר. לעונה הפסיכית שעברנו לא מגיע להסתיים ככה אבל יוקון ב-11.

רגע לפני סיום, אמסור תודה אדירה מקרב ליבי לכל הקוראים והמגיבים הנאמנים שלי על התמיכה החשובה בעונה המטורפת שעברנו יחד. סיקור המשחק יעלה כרגיל מחר ופוסט סיכום לעונה יעלה מתישהו בשבוע הבא. עד אז, שיהיה לנו גמר מהחלומות. בשעה 4:20 לפנות בוקר, תהיו שם.

ולסיום סיומת, גידי גוב!

יהלי אולמר

אנשי כדורסל שהשפיעו עליי: פיל ג'קסון, מאנו ג'ינובילי, טים דאנקן, מייקל ג'ורדן, קובי בראיינט, סטפן קרי, ג'ייסון וויליאמס, ויקטור אולדיפו, אלן יוסטון, ניקולה יוקיץ', קיירי אירווינג, ברנדין פודז'מסקי.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. דן הארלי מאמנה של קונטיקט הוא אחיו של בובי הארלי האגדי מדיוק (שמאמן את ASU).

    הנכדה שלי לומדת ב סאן דיאגו סטייט ומספרת שהקמפוס כמו בית משוגעים. בניגוד ליהלי אני לא הייתי הולך על בטוח על קונטיקט. אף אחד לא ספר את סאן דייגו לפני הטורניר וראו לאן הם הגיעו. אגב, יש שמועות חזקות שהם עוברים לליגת ה 12 – PAC.

    1. תודה אלכס. זה מרגיש קצת בלתי נמנע שיוקון תנצח הלילה אבל את מה שסאן דייגו סטייט עשו בחודש האחרון יזכרו לדורות קדימה והנכדה שלך תספר על זה לנין של הנין שלך!
      הלוואי שהם יעברו לפאק 12, זה יכניס קצת פלפל בתחת של UCLA ואריזונה החיות על מי מנוחות במשחקי הקונפרנס, בטח אם USC או אריזונה סטייט שלך לא נמצאות בשנה מצוינת.

      1. לידיעתך יהלי UCLA ו USC עזבו את ה 12 – PAC וישחקו בשנה הבאה ב BIG TEN קונפרנס. המועמדות העיקריות להחליף אותם הם SMU וכאמור SDSU. אגב לאריזונה סטייט היתה שנה יחסית טובה והם ניצחו בבית גם את UCLA וגם את אריזונה.

  2. אתמול הוקרן קטע על רומן סורקין בטלוויזיה, עם סרטון מהאימונים במכללה. קומפלקס מגרשים כמו שהיה שם, אני בספק אם יש קבוצת יורוליג שבגלל מתקרבת לכאלה תנאים. מפתיע אותי מחדש בכל פעם לגלות כמה הספורט הזה ענק בארהב, וכל כולו על כתפיהם של ילדוד'ס…
    תודה רבה על כל הטורים שלך יהלי, כיף גדול לקרוא

    1. מטה חברת נייקי נמצא ביוג'ין, אורגון והם בנו לאוניברסיטה קומפלקס ספורט ענק עם טכנולוגיה שהיא המילה האחרונה. כמובן שרומן סורקין שיחק בנבחרת הכדורסל של אוניברסיטת אורגון.

  3. יפה.
    אני זוכר שפעם סיקרו את המכללות גם בוואלה ספורט, היום המקסימום במדור שמה
    זה כתבה יומית על דני אבדיה ורכילות על אישתו של טום בריידי.

    אבל בסוף התקווה הבאה וומבניאמה משחק בכלל בליגה הצרפתית השלישית.
    כבר שנים שלא יצא מהלוטרי בדראפט כוכב בסדר גודל שמשתווה להייפ או אפילו קרוב לזה,
    הרבה אכזבות מזיון שההייפ אצלו היה בשמיים דרך סימונס,טאונס,אדוארדס,וייסמן ועד הגבה אנטוני דיוויס.

    1. זה לדעתי קשור יותר לדעיכת הוואן אנד דאן במכללות מאשר לכל דבר אחר. הכוכבים הגדולים באמת רוצים את הכסף הגדול כמה שיותר מוקדם וזה מוביל לעזיבה מוקדמת, לעיתים מדי, של המכללה ומעבר למקצוענים כשהשחקן לא בשל מספיק.

    2. ה-NCAA חייב לשנו גישה ומהר. הטורניר עדיין גדול,אבל לא כמו שבעבר.
      דבר ראשון הוא להיפתר מהמחציות ולעבור לרבעים (ואולי חס וחלילה גם לשעון 24), אבל בעיקר לחזור ללחם וחמאה שלהם – שחקנים שנשארים 4 שנים )וזה הרבה יותר קל היום עם ה-NIL) והאפשרויות של שחקני הוואן-אנד-דאן מחוץ למכללות.
      כמו שיהיה רשם – בסוף הסיפורים הם מה שעושים את העניין. כששחקנים מתחלפים כמו גרביים, מאוד קשה למשוך את האוהד הנייטרלי.

    3. דייוויס וטאונס הם כוכבים גדולים. אז אולי פחות גדולים ממה שציפו מהם אך הם לא ממש מאכזבים ובפרט לא דייוויס שהיה לו חלק בכיר באליפות הקורונה של הלייקרס שאף שהפלייאוף היה הבועה וללא קהל, כך היו התנאים של כל הקבוצות והלייקרס זכתה באליפות ראויה.

  4. יהל תודה רבה על סיקור נהדר עד הגמר תרמת הרבה
    הדרך לגמר ( הפירוט מהסקירות של יהל )
    סן דייגו ( 5 אלופת דרום )
    סיבוב 1 עברה את צ'ארלסטון (12) 57-63
    (ברדלי 17 נק 7 ר )
    סיבוב שני 53-75 על פורמן (13)
    ( מיכה פאריש 16 דאריון טארמל 13 לאומנט באטלר 12 6 ר 6 אס מאט ברדלי 10)
    שמינית גמר 64-71 על אלבמה (1)
    ( טארמל 21 ג'יידון דאלי 13 )
    רבע גמר (גמר אזורי) 56-57 על קריינטון (6)
    ( באטלר 18 (8/11) טארמל 12 ניית'ן מאסה 8 מק 6 ר 3 חס)
    חצי גמר 71-72 על פלורידה (9 אלופת המזרח)
    ( ברדלי 21 דיילי 12 באטלר 12 וסל ניצחון אגוק ארופ 9)

    לסיכום
    עברה את מדורגות 13 12 9 6 1 ( דירוג ממוצע 8.20)
    יחס סלים כולל 300- 338
    הממוצע 60.00-67.60 (+7.60)
    אבל יש סטיית תקן רק פעם אחת ניצחה מעל הממוצע הזה ובדו ספרתי
    4 ניצחונות בחד ספרתי
    כולל 2 ניצחונות בנקודה בשני המשחקים האחרונים אין ממש כוכב בולט מעל כולם בכל ערב מישהו אחר הגיע
    בשובר שוויון נלך על ברדלי
    הסעיינים העיקריים טראמל ובאטלר
    ויתר הרוטציה דיילי פאריש מאסה וארופ
    כאמור הופעה ראשונה בסיבוב השני ….ובגמר

    הדרך לגמר קונטיקט (4 אלופת המערב )
    סיבוב 1 ניצחון 63-87 על איונה (13)

    (אדאמה סאונגו 28 נק 13 ר ג'ורדן הוקינס 13 דונבן קלינגן 12 נק 9 ר אנדרה ג'ונסון 10 נק 5 ר 7 אס)

    סיבוב 2 ניצחון 55-70 על סיינט מאריס (5)

    ( סאנוגו 24 נק 8 ר טרייסטן ניוטון 13 הוקינס 12)

    שמינית 65-88 על ארקנסו (8)

    ( הוקינס 24 סאנוגו 18 נק 8 ר אלכס קארבן 11 נק 7 ר נאהים אליין 10 ג'ונסון 7 נק 8 ר 7 אס 3 חט ניוטון 6 נק 6 ר 7 אס )

    רבע (גמר אזורי ) 54-82 על גונזגה (3)
    ( הוקינס 20 נק 6 שלשות קארבן 12 סונגו 10 נק 10 ר 6 אס ג'ונסון 9 נק 10 אס ניוטון 8 אליין 8 ג'ואי קלאקטרה 8)

    חצי גמר 59-72 על מיאמי ( 5 אלופת מערב תיכון )

    (סאנוגו 21 ו 10 ר הוקינס 13 קארבן 8 נק 9 ר אליין 8)

    לסיכום עברה את מדורגות 13 8 5 5 3
    ( ממוצע 6.80)
    יחס 296-399
    ממוצע של 59.20-79.80 ( + 20.60)

    שחקנים בולטים
    ברוטציה הרחבה
    קלינגן וקאלקטרה
    יותר בולטים
    ניוטון קארבן ואליין
    השלישי הוא הרכז הנהדר אנדרה ג'ונסון
    הכוכב המשני לדעתי ג'ורדן הוקינס שלא נפל מ 12 נק לערב והממוצע שלו בטורניר 16.40
    אך האיש הוא אדאמה סונגו כל המשחקים בדאבל נק
    למעט משחק בודד לא ירד מ 18 נק
    ולא ירד מ 8 ר
    ממוצע טורניר 19.2 נק ו 9.8 ר

    ולתחזית
    קונטיקט הרבה יותר מנוסה
    קונטיקט עברה יריבות יותר קשות כאמור
    קונטיקט יותר עמוקה
    קונטיקט יותר חזקה בהגנה
    קונטיקט (הרבה) יותר חזקה בהתקפה
    קונטיקט ניצחה את כל המשחקים שלה בדו ספרתי
    ההפרש הכי נמוך שלה 13 טוב מ 4/5 המשחקים של סן דייגו
    היתרון היחידי של סן דייגו
    שהיא התנסתה במשחקים צמודים
    ואולי שאין לה גם מה להפסיד
    ההפרש הממוצע בכל הטורניר עומד על 11
    (11.03 למדגדגים )
    וזה בערך מה שתעשה היום קונטיקט
    11 קונטיקט
    63-74

  5. יוקון מפחידים וקשה לי להאמין שיפסידו.
    מצד שני תראו מה קרה בטורניר הנשים איך LSU מעכו את IOWA וקייטלין קלארק במחצית אחת. תיזכר לדראון עולם היבריה הטכנית שנשרקה לקלארק על ידי שופטת הזויה על הזזת הכדור משחק אחרי שריקה לקליעות עונשין. פשוט בושה מה שקורה לשיפוט בימינו

  6. טוב, זה נראה גמור.
    ברכות ליוקון שעולים למקום 4 משותף עם 5 תארים ארציים בהיסטוריה.
    רק ucla, קנטקי וצפון קרולינה לפניהם בדירוג

  7. לפחות קונטיקט הצילו לי את הכבוד האבוד של הבראקט.
    .
    תודה רבה יהלי על עונת מכללות נפלאה.
    בפוסט סיכום שלך תן בבקשה לינק לבראקטים

  8. תודה.
    ראיתי את הדקות האחרונות של המשחק. אם זה העתיד של הכדורסל הוא לא משהו.
    שחקן מקפיץ כדור לבד, הזמן עובר, והוא חודר לסל. אן הוא קלע אז יופי. אם הוא החטיא אז או מתפרצת או תמונה דומה בצד השני.
    כדורסל קבוצתי זה לא

    1. כדורסל מכללות אף פעם לא היה כדורסל 'איכותי'. זה כדורסל של אנרגיות, של דרמות ושל קנאות על סף הדתית.

  9. היי, תודה רבה. תיאור מצויין שממחיש חלק מהאווירה של כדורסל אמיתי ולא מוצר מקולקל כפי שלעיתים מוגש בליגה הבכירה.
    הבנתי שגמר מכללות הנשים הוא סיפור סיפור ובכלל כדורסל נשים במכללות עוקף בסיבוב את ה- WNBA, יש מישהו שיכול להרחיב בנושא?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט