על האליפות של האינדיאנס ב-1948 חתום לא אחר מאשר בוב פלר האגדי. ללא ספק, אחד השחקנים החשובים בהיסטוריה של המועדון מקליבלנד. אך לאינדיאנס (גארדיאנס היום) יש עוד אליפות אחת בודדת. ב-1920. ועליה,  יותר מכל אדם אחר, חתום טריס ספיקר. השבוע, אם הוא היה בחיים, ספיקר היה חוגג את יום הולדתו ה-135, זמן מצוין להעיף מבט על החיים של אחד הגדולים הפחות מוכרים בעולם הבייסבול.

טריסטאם אדגר ספיקר נולד ב-4 באפריל 1888, ב-Hubbard, טקסס, כ-70 ק"מ מדאלאס. מדובר בעיירה, נכון לאז, עם כ-1,000 תושבים. אביו ארצ'י הלך לעולמו כשטריס היה בן עשר בלבד, וכל האחריות על הבחורצ'יק נפלה על האם, נאנסי ג'יין. אה, סליחה, לא רק עליו. גם על שני אחיו וחמש אחיותיו…

Let's Go Railroaders

כבר בתיכון שימש ספיקר כפיצ'ר, וכקפטן של הקבוצה, כשבמקביל הוא משחק גם פוטבול. משם הוא עבר לאוניברסיטה ב-פורת וורת', כשגם אז שיחק כפיצ'ר. אך כבר אחרי עונה אחת עבר לשחק Semi-Pro בקבוצות שונות באיזור. הוא רשם הופעות בקבוצות עם שמות כמו Cleburne Railroaders, כשהוא מתחיל את עונת 1906 כפיצ'ר.

אך בעקבות פציעה של אחד משחקני השדה, נאלץ ספיקר להחליף תפקיד, ונשלח כבר במהלך העונה לאאוטפילד. הגנה מצוינת והתקפה לא רעה בכלל (חבט 268.) השאירו אותו בעמדה הזו עד לסיום הקריירה. עונה לאחר מכן הוא עבר ליוסטון באפלוס, שם הוא הוביל את הליגה עם ממוצע חבטות 314., מה שמשך את עיניהם של אנשי הבוסטון אמריקנס, ובספטמבר 1907 מיסטר ספיקר, בגיל 19 בלבד, עבר לבדו לבוסטון, מסצ'וסטס, הרחק הרחק מהבית.

החווייה הראשונה שלו במייג'ורס, כמו רבים וטובים אחרים, לא היתה ממש מוצלחת. ספיקר חבט ב-1907 רק 158., ועונה לאחר מכן, כשהאמריקנס כבר הפכו לרד סוקס, הטריס שלנו הושאל לקבוצה בשם Little Rock Travelers, בתמורה, שימו לב לזה, לכך שהרד סוקס יוכלו להשתמש במתקנים של הטרוולרס באימוני הספרינג טריינינג…

"ילד אמריקני מתחיל לחבוט ברגע שהוא מסוגל להרים מחבט" (ספיקר, ט.)

ליטל רוק עשתה טוב לספיקר, שחבט 350. והוביל את הליגה ב-1908, מה שהחזיר אותו עוד במהלך אותה העונה לבוסטון. אך גם אז מסצ'וסטס לא קרצה לחבר שלנו, שחבט 224. עם תשעה אר.בי.אייז בלבד. לפחות בהגנה הוא בלט מעל כולם, בלי טעויות בכלל בסנטר פילד של בוסטון.

אפשר לחלק את הקריירה של ספיקר ל-עד 1909, ומ-1909. או, לחלופין, אפשר להתחיל אותה ב-1909. זו היתה העונה בה טריסטאם קיבל לראשונה את המפתחות לסנטר פילד של הרד סוקס, והוא החזיר עם ממוצע חבטות 309., כולל 26 דאבלס ו-13 טריפלס, וכמובן הגנה אדירה, כשהוא מוביל את הליגה כמעט בכל קטגוריה הגנתית. את הקרדיט להצלחה שלו בהגנה נתן ספיקר לחברו לקבוצה, הפיצ'ר סיי יאנג.

ספיקר אהב לשחק קרוב מאוד לאינפילד, והיה לו הסבר לכך. "כל כך הרבה כדורים נופלים בין האינפילד לאאוטפילד, אפילו כשאני משחק קרוב. זה עניין של סטטיסטיקה, בעיני חשוב יותר לתפוס את הכדורים האלה. אני רואה הרבה יותר משחקים שנגמרים בגלל סינגל שנחת לפני האאוטפילד, מאשר בגלל טריפלס".

"לא מומלץ לאף אחד לנסות להסביר כיצד לחבוט נכון" (ספיקר, ט.)

אך כדי ליישם את כל זה, אתה צריך להיות אתלט יוצא דופן. וזה מה שהוא היה. "ברגע שכדור פגע במחבט", סיפר חברו של ספיקר לקבוצה, 'סמוקי' ג'ו ווד, "ספיקר כבר היה עם הגב לאינפילד, היה שולח מבט לאחור ותופס את הכדור בכזו קלות, כאילו היה מדובר בכלום".

אך ה-309. בעונה המלאה הראשונה היה רק הפריוויו. החלק הטוב עוד לפנינו. ב-1910 הוא כבר חבט 340., עם OBP של 404., כשעונה לאחר מכן הוא גם מוסיף קצת כח, עם שמונה הום ראנס, מה שהביא אותו ל-OPS של 920. (הוא לא ידע את זה כמובן).

לשיאו, כנראה, הגיע ספיקר ב-1912. בגיל 24 העמיד הבחורצ'ק ממוצע חבטות בלתי נתפס של 383., עם עשרה הום ראנס (הרבה מאוד נכון לאז), OPS של 1.031, כשכל זה הביא לו את ה-MVP הראשון והאחרון בקריירה. אז, אגב, קראו לפרס הזה The Chalmers Award. כל זאת, כמובן, כשהוא ממשיך לתפוס כמעט כל מה שעף לכיוונו הכללי.

"אם תניחו מול תינוק כדור בייסבול ועוד צעצועים, הוא תמיד יבחר בכדור" (ספיקר, ט.)

והעונה היתה מוצלחת לא רק ברמה האישית. יכולותיו של ספיקר הובילו את הרד סוקס למאזן של 47:105, שווה ל-69.1 אחוזי הצלחה, הגבוה ביותר של המועדון מאז נוסד ב-1901. וכמובן, לאליפות שניה בתולדות הפרנצ'ייז, והראשונה מאז 1903. בוורלד סירייס, מול הניו יורק ג'איינטס, חבט ספיקר 300. והיה מהמצטיינים.

החבר שלנו המשיך להצטיין לאורך שלוש העונות הבאות, והאחרונות שלו בבוסטון, כשהוא מוביל את האמריקן ליג ברוב הקטגוריות, בין אם זו התקפית או הגנתית, כשרק טיי קוב האגדי נותן לו פייט. עונת הפרידה שלו היתה על סף המושלמת, עם מאזן 50:101, ו-1:4 בוורלד סירייס מול הפיליס.

לאחר עונת 1915 כשטריס בן ה-27 נמצא בפריים של הקריירה, החליט נשיא המועדון, ג'וזף לאנין, שהגיע הזמן לקצץ ממשכורתו של ספיקר. וכל זה מדוע? כי ממוצע החבטות שלו ירד לאחר 1912. נכון, ב-1912 הוא חבט 383., ובשלוש העונות שלאחר מכן "רק" 341., בושה. וכך, ב-8 באפריל 1916 נשלח ספיקר בטרייד לקליבלנד אינדיאנס, בתמורה לפיצ'ר "סד" סם ג'ונס, שחקן הבסיס השלישי פרד תומאס וקצת מזומן.

"אין לי שיטה לחבוט. אני שומר על העיניים שלי על הכדור"

וכיצד ספיקר הגיב? עם ממוצע חבטות 386. ו-OPS של 972., כשהאינדיאנס שלו מסיימים עם מאזן מבאס של 77:77, בזמן שהרד סורס חוגגים אליפות בסיום אותה העונה. בעונות הבאות התקדמו ספיקר והאינדיאנס במעלה הטבלה, כשב-1919 הפך החבר שלנו למנג'ר-שחקן, כשהחליף את לי פול בתפקיד במהלך העונה.

ואז הגיעה עונת 1920, הגדולה מכולן. שימו לב לזה: ממוצע חבטות 388., הכי גבוה בקריירה. OPS של 1.045, הכי גבוה עד כה בקריירה, 107 RBI, הכי הרבה עד כה בקריירה, מאזן של 56:98 ומקום ראשון בבית, ו-2:5 בוורלד סירייס על הברוקלין רובינס – אליפות ראשונה של קליבלנד, ואחרונה עד 1948. עליה חתום, יותר מכל – ספיקר.

המנהיגות של ספיקר באה לידי ביטוי כמנג'ר, בעיקר לאחר שהקבוצה התמודדה עם טרגדיה נוראית. ב-16 באוגוסט נהרג שחקן הקבוצה, ריי צ'פמן, לאחר שכדור פגע בראשו. השחקנים נכנסו להלם, וללא יכולות המנהיגות של ספיקר העונה הזו היתה נגמרת אחרת לגמרי. בוורלד סירייס, אגב, הוא חבט 320..

"בייב רות' ידהים אותך. אבל טיי קוב ישגע אותך" (ספיקר, ט.)

לאורך כל תשע העונות שלו בקליבלנד הצטיין ספיקר בכל מדד אפשרי. הגנתי או התקפי. את ה-OPS הגבוה בקריירה הוא השיג בעונת 1922, בגיל 34. עם 1.080 מפחיד. ממוצע החבטות הגבוה ביותר? בגיל 37, בעונת 1925, עם לא פחות מ-389.. כמו יין, משתבח עם הזמן. ב-18 במאי באותה העונה השיג הבחור את ההיט ה-3,000 בקריירה – החמישי בלבד עם הישג כזה עד אז. והוא ממש לא עצר שם.

אחרי עונת 1926 החלה לרוץ שמועה, כאילו ספיקר התעסק במכירת משחקים. זה, כמובן, לא היה נכון ודי מהר ההאשמות נפסלו, אך ספיקר החליט לוותר על תפקידו כמנג'ר או כשחקן האינדיאנס. כשהוא כבר לא ילד, בגיל 39, עבר טריס לתחנה השלישית בקריירה מתוך ארבע, אך להבדיל משתי הראשונות, שתי האחרונות יהיו קצרות משמעותית.

הפעם מדובר בוושינגטון סנאטורס, שם הוא שיחק עונה אחת בלבד, אך עדיין חבט 327. עם OPS של 839.. משם הוא עבר לעונה אחת בפילדלפיה, כשב-1928 הוא סוגר את הקריירה במדי האת'לטיקס. הפעם הוא כבר הסתפק ב-267., הפעם הראשונה שהוא יורד מ-296. ב-20 העונות האחרונות. וואו.

ולסיום סיומת

הקריירה שלו, בגיל 40, ננעלה על ממוצע חבטות 345. עם OPS של 928., לצד 3,514 היטס ו-117 הום ראנס, די הרבה יחסית לאותה התקופה, אלא אם קוראים לך בייב רות'. ה-OBP עמד על 428. וה-WAR על פי בייסבול רפרנס ננעל על 134.9. אין הרבה יותר הול אוף פיים מזה.

לאחר הפרישה שיחק ואימן ספיקר במיינורס, בין 1929 ל-1930 במדי הניוארק בירס. זו היתה התחנה הבאמת סופית של ספיקר בקריירת הבייסבול. כמעט, בעצם. אלא אם אתם מחשיבים את השנים בהן היה חלק מהבעלים של הקנזס סיטי בלוז, או שידר משחקים של הווייט סוקס או הקאבס. או, אולי, נשיא ה-Indoor Baseball (יש דבר כזה??), ועוד כמה תפקידי מטה באינדיאנס.

בשנת 1937 היה ספיקר בסבב השני בסך הכל שנכנס להיכל התהילה. שם נכתב עליו: "למרות ששיחק לאורך רוב הקריירה תחת הצל של טיי קוב, העובדה שספיקר חבט 345. קריירה ומהלכי ההגנה המהפכניים שלו הופכים אותו לאחד הבודדים שנתן לקוב פייט בעשור השני של המאה ה-20". ב-8 בדצמבר 1958, כשהוא בן 70 בלבד, הלך ספיקר לעולמו, לאחר שחטף התקף לב בזמן ששהה באגם וויטני שבטקסס. היה זה התקף לב שני של טריס בארבע השנים האחרונות.